פרשת מסעי - ו | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום להצלחת כל ישראל, שיזכו ללך בדרך האמת.

אמן!

אמרו ריבותינו,

מעשה שבאו לגדולי ציפורי,

כתבים רעים מן המלכות.

הלכו ואמרו לרבי אלעזר בן פרטה,

רבי,

כתבים רעים באו לנו מן המלכות.

מה אתה אומר? נברח.

היה מתיירא לומר להם, ברחו.

אבל אמר להם ברמז,

ולי אתם שואלים?

לכו, שאלו את יעקב ואת משה ואת דוד,

מה כתוב ביעקב ויברח יעקב, ויברח משה ודוד ברח וימלט.

איך אתם עונים ואומרים?

ויברח וימולט.

אמר להם הקדוש ברוך הוא, כל גדולי עולם

ירעו וברחו משונאיהם.

ואתם,

כל ארבעים שנה שעשיתם במדבר,

לא הנחתי אתכם לברוח,

אלא הייתי מפיל שונאיכם לפניכם

במשה הייתי עמכם.

ולא עוד, אלא כמה נחשים וכמה שרפים וכמה עקרבים

היו שם.

ולא הנחתי אותם להזיק אתכם.

לכן אמר הקדוש ברוך הוא למשה,

כתוב את המסעות שנסעו ישראל במדבר,

כדי שיהיו יודעים כמה ניסים שעשיתי להם.

מה אנחנו לומדים מהמאמר הזה?

שדרכי השם יתברך עם בני אדם בעולם, שתיים הן.

תקשיבו טוב, יש פה לימוד, כל אחד שידע איך להתנהג.

האחת,

שהוא מבטל את הגזירה הרעה.

הצדיק

דוחה גזירה ומבטלה.

כמו שכתוב, מוציא יקר מזולל,

כפי תהיה.

מה זה אומר כפי תהיה? שאם הקדוש ברוך הוא גזר גזירה,

מבטלה בשבילו.

הדרך השנייה, שהיא בינונית,

והיא למטה מהראשונה הזאת,

שהוא בורח,

או שהוא מבריח את הגזירה מעצמו,

או שהוא בורח ומסתלק מן הגזירה.

אז יש אפשרות להבריח את הגזירה,

ויש אפשרות לברוח מן הגזירה.

כתב הגאון מווילנה,

זיכרונו לברכה.

אלה שחוזרים ממערכי המלחמה,

הלוא לכאורה, אם נגזר עליהם למות,

אז הם לא יינצלו גם בבית.

מה מועיל שהם חזרו מהמערכה?

הרי אם יש גזירת מוות, מתים בכל מקום, לא דווקא במערכה, גם בבית.

וכן,

קשה גם על צדיקים

שברחו בשעת הזעם.

אם אדם צריך למות והוא בורח, אז מה, הוא לא ימות?

אז מה מועיל שאדם בורח?

מבאר הגאון מווילנה,

יש מזל כללי,

יש מזל פרטי.

אם נגזר על עיר אחת,

או על אומה שלמה באופן כללי להרג,

לא ימלט אפילו איש

שלא נגזר עליו בפירוש.

גם איש שלא נגזר עליו בפירוש, גם הוא ימות.

שנאמר, ויש נספה,

בלא משפט.

כי מזל כללי נוצח.

היות והמזל הכללי הוא על עיר שלמה, או על אומה שלמה,

כל מי שנמצא בכלל הזה,

הגזרה חלה עליו.

אבל מועיל לו לברוח שמא לא נגזר עליו בפרטות.

אם הוא יישאר מזל כללי, אם הוא יישאר מזל כללי נוצח והוא ימות.

אבל אם הוא ברח ולא נגזר עליו שהוא יהיה בכלל הנספים,

נגיד 80% היו צריכים למות שם, ובגללם כולם מתים.

אבל מי שברחו

והם לא היו מפורטים בגזרה,

יכולים להנצל.

אז מועין לברוח.

לכן אלה שאומרים

שאם יש טילים על מקום מסוים,

הוא אומר, זה לא משנה, אם אתה צריך למות, אתה תמות, ואם אתה לא זה, זה לא נכון.

הנה, אתה שומע? זה לא נכון.

כי אם יש גזרה על שדרות, סתם דוגמה,

ואתה רואה מאות טילים, נגיד, על שדרות דווקא, סתם דוגמה,

אז זה לא אומר שאם אתה תישאר או אתה תברח, זה יהיה אותו דבר.

כי אם בפרטות לא צריך להיפגע,

ויש גזרה על מקום מסוים,

אז אם אדם הלך למקום אחר,

אפשר שלא יכול עליו.

ואז באמת רואים פתאום שנפל בדירה איפה שהוא היה,

ואם הוא היה באותו מקום, היה נספה.

וכן מצאתי באיבן עזרא על הפסוק

וניצבת לי על הצור.

והנה לא יוכלו המשרתים,

אומר האיבן עזרא לשנות דרכים

ושיעבור אחד מהם החוק שנתן לו השם.

גם כל צבא השמיים

והשפלים יקבלו מהם כפי מתכונתם.

על כן לא יטיבו ולא ירעו.

זאת אומרת,

כל המשרתים העליונים כגון מלאכים

לא יכולים לשנות דרכים.

גם לא יכולים לעבור על החוק שנתן להם השם.

וגם המושפעים מהם, צבא השמיים, הכוכבים, הירח, השמש, כל הכוכבים, הכול.

וגם השפלים, אלה שנמצאים פה, יקבלו כפי מתכונתם.

אין דבר שיכול להשתנות.

ולכן הם לא יכולים להיטיב

והם לא יכולים להירע.

ולכן המשתחווה למלאכת השמיים לא יועיל לו. מה אתה משתחווה? למי אתה משתחווה?

ולמי אתה מתפלל? עם מי אתה מדבר?

מה יועיל?

כי מה שנגזר עליו כפי מערכת כוכבי מולדתו,

כן יקראנו,

חוץ

אם ישמרהו כוח העליון יותר מכוח הכוכבים,

שיהיה דבק בו,

אז ינצל מגזרות.

אם אתה דבוק באלוקים שהוא מעל כל הכוחות כולם,

אז אתה יכול להינצל מגזרות,

אבל אם אתה לא דבוק אתה נתון למזל,

למזל הכללי או למזל הפרטי.

ואתן לך משל חשוב.

הייתה מערכת הכוכבים

שיגדל נהר על עיר אחת וישטוף אנשים

או שימותו. צונאמי.

בא הנביא

והזהיר אותם שישובו אל השם בטרם בו יום רעתם.

ושבו אליו

בכל לבבם,

ובעבור שדבקו בשם,

נתן בלבם שיצאו אנשי העיר לחוץ להתפלל לשם,

ועשו כן.

וביום ההוא גדל הנהר פתאום כמנהגו,

כאשר ראינו בעינינו פעמים רבות,

שטף את כל העיר.

אז לא שר הגזירה,

ומה שהיה אמור לבוא בא,

רק השם הציל אותם, כי נתן בלבם לצאת מחוץ לעיר להתפלל, וככה הם ניצלו, כי הם שבו אליו ונדבקו בו.

אז הגזירה בוצעה לפי מערכת הכוכבים, שהיא לא יכולה לשנות את סדרה,

אבל הקדוש ברוך הוא נתן בלב האנשים שנדבקו בו לצאת חוץ לעיר, וככה הם ניצלו.

ובעבור זה אמר השם אשר חלק,

ואתכם לקח השם להיות לו לעם נחלה.

זאת אומרת, מאותות השמיים אל תחתו.

השם חלק אותם לגויים, הם מאמינים והם תחת המזלות.

אבל אתכם לקח השם להיות לעם נחלה.

וזה מה שאמר משה רבנו, ונפלינו אני ועמך.

אנחנו מבקשים שתהיה אפליה בינינו לבין הגויים.

וזהו שאין מזל לישראל.

מתי?

כל זמן שהם שומרי תורה, הם לא נתונים תחת מערכת המזלות.

אבל אם לא ישמרו את התורה,

ישלוט בהם המזל.

והנה הייתה במערכת השמיים,

במחברת,

שעמדו בגלות מצרים עוד שנים רבות,

430,

ובעבור שצעקו לה' ושבו אליו,

הושיע אותם ה'.

וכאשר יקרה לכלל,

כך קורה גם ליחיד.

על כן שומר תורה אשריהו.

מי ששומר תורה אשריו אשרי חלקו הוא נדבק בשם,

ואז הקדוש ברוך הוא יחלץ אותו מצרות,

מייסורים, מגזרות וכו'.

ובדרך הרעיון הזה כתב המהר״ל מפראג

במסכת שבת,

אין מזל לישראל.

פירוש,

אפשר להכריע את המזל על ידי מצוות,

רק צריכים ישראל זכות גדול.

להכריע את המזל,

כמו שהיה במצרים,

שהיה מורה המזל רעה.

כמו שאמר הכתוב, ראו כי רעה נגד פניכם.

השם יתברך הפך אותו לטוב,

בשביל זכות האבות.

ואצל יעקב אבינו, עולם השלום מצינו,

אפילו שהתנהג עמו הקדוש ברוך הוא בהנהגה של בריחה,

כמו שנאמר, ויברח יעקב שדדי ארם,

על פי הדיבור,

בציווי של אביו ואימו יצחק ורבקה.

אבל בשובו מבית לבן הקפיד הקדוש ברוך הוא להתנהג עמו בהנהגה העליונה והמובחרה,

להבריח את הגזירה ממנו ולשלוט על המזל.

וכך באר הרשב״ם,

זיכרונו לברכה, ויוותר יעקב לבדו.

כלומר,

שהעביר כל אשר לו,

שלא היה עוד לעבור אלא הוא לבדו.

ורצה לעבור אחריהם את הירדן כדי לברוח שלא יפגשהו

עשיו.

וייאבק מלאך עמו שלא יוכל לברוח.

ויראה קיום של הקדוש ברוך הוא שלא יזיכהו עשיו כי לא יוכל לו.

עוד לפני המפגש עם עשיו,

השם

נתן למלאך להילחם איתו ושיראה שהוא מנצח אותו.

ומה שלקה יעקב ונצלח,

אז למה הוא לקה?

בתק עקף רגל יעקב,

כי הקדוש ברוך הוא הבטיחו

והוא היה בורח.

אם השם הבטיח לך, למה אתה בורח?

רצה הקדוש ברוך הוא להעמיד את בחיר האבות בדרגה שהוא יבריח את הגזירה מפניו,

שיפגש פנים אל פנים עם הגזירה להיאבק עימה ולנצחה.

כמו שכתוב, צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים.

לשנות את המזל והגזירות,

ובזה לרומם את גבורתו וצדקתו

למעלה מן הטבע.

עכשיו יובן לנו טוב שאין סתירה במה שאמר הקדוש ברוך הוא, שכל גדולי עולם ירעו וברחו מנשוניהם.

כי יש אפשרות להבריח את הגזירה ויש אפשרות לברוח מן הגזירה.

וכן חוק לדורות,

שכן יעשו וינהגו כמותם.

אבל לא כן נהג הקדוש ברוך הוא בהנהגתו עם דור המדבר,

שלא הניח להם לברוח,

אלא הבריח מפניהם את השונאים

בגלל האמונה והביטחון החזק שהיה להם.

ומי שזכותו רבה זוכה לדרגה השנייה, שהיא הטובה ביותר,

שהוא מבריח את הגזירה בכלל והוא לא צריך לברוח,

אלא הוא מבטל את הגזירה,

מבריח אותה לגמרי.

כל אחד תלוי במעלתו ובצדקתו.

ועוד כמה דקות, שיעור אחרון.