התנאים לכתרה של תורה | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 11.06.2013, שעה: 06:22
- - - לא מוגה! - - -
נדיבי העם במחוקק במשענותם וממדבר מתנה.
מי שרוצה לזכות בתורה ולקבל עליו עול תורה לכל ימיו,
עליו להתבונן באותם העניינים שחכמים זיכרונם לברכה העמידום כתנאי לקבלת התורה.
ומאחר שחכמים זיכרונם לברכה אמרו לו,
ניתנה תורה לדרוש
אלא לאוכלי המן,
הרי על מי שמתכונן לקבל תורה לבחון עצמו אם הוא עומד בתנאי הזה.
כי אף על גם שהתנאי של אוכלי מן נאמר בדור מקבלי התורה,
ודאי שגם בנוגע לקבלת התורה המתחדשת מדי שנה נאמר התנאי הזה.
אז מה אמרו חכמים?
לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן, גם היום.
מי שרוצה שאור התורה ייספק בכל עצמותיו,
עליו ללמוד מדור מקבלי התורה שלא היה להם מזונות,
כי אם ליום אחד
וסומכים ובוטחים על הקדוש ברוך הוא,
שגם למחר יספיק להם מזונם.
ואם כי אי אפשר להגיע למעלה זו ממש,
אבל עד כמה שכן ניתן להגיע לכך,
לקבוע בעצמו כי באיזה מצב שיהיה,
הרי הוא מקבל עליו עול תורה בדוגמה לאוכלי מן.
ומי שמתנה את לימוד התורה בזה שידאגו לכל צרכיו,
ואם לא יסייעו הוא יעזוב את לימודו,
הרי גם אם יימצא מי שיסייע בידו לא יזכה שהתורה תיקלט בפנימיותו,
ייתכן שילמד בכולל ונדמה שלומד היטב ואף על פי כן אינו זוכה לכתר תורה לעולם.
כל זאת כיוון שהוא לא מאלה שיכולים לחיות כאוכלי המן.
אם הוא טרוט כל הזמן בפרנסה,
וכל הזמן הוא דואג מחובות ומבעיות ומדברים,
לעולם לא יזכה לכתרה של התורה.
רק מי שמשים עצמו כמדבר,
או מישהו כאוכלי המן,
שאין לו הבטחה על מחר,
אדם שיודע לחיות כך,
התורה תספק בו, לא יהיה לו רגע של הפרעה,
רגע של מחשבה, של דאגה, של טרדה, של בלבול.
הכל יהיה מאה אחוז נטו לתורה.
אבל אם יש לו דאגת מחר,
אז המחשבות רודפות מחשבות, וחצה רודפת חצה, ודמיון רודף דמיון,
ומאיפה הוא יביא, ואיך יעשה, ואולי הוא יבוא, ואולי הוא יגיד, ואולי הוא יט...
וככה הבן אדם לא יכול ללמוד.
אז לא ייספק בו התורה. הוא ידע קצת תורה, הוא יהיה זה, אבל כתר תורה.
זה תנאי אחד.
תנאי שני שהעמידו חכמים, זכרונם לברכה, בפני הבעל קבל תורה הוא ממדבר מתנה.
כיוון שעושה אדם עצמו כמדבר שהוא מופקר לכל,
ניתנה לו תורה במתנה.
זו הגמרא בנדרים נה.
וכן אמרו,
אם משים אדם עצמו כמדבר הזה שהכל דשין בו,
תלמודו מתקיים בידו.
ואם לאו, אין תלמודו מתקיים בידו.
כי אם אדם לא משים עצמו הפקר,
אז כל דבר לא יכבדו אותו, לא יחשיבו אותו, לא יתייחסו אליו,
לא שאלו אותו, לא ביקשו ממנו תירוץ, לא הוקשו לו קושייה, כל דבר יטריד אותו שוב פעם.
אז לכן,
מכאן שמי שאינו עושה עצמו כמדבר אינו זוכה לתורה.
ואנחנו מתפללים שלוש פעמים ביום, נצור לשוני מרע ושפתיי מדבר מרמה
ולמקלליי נפשי תדום
ונפשי כעבר לכל תהיה.
ורק לאחר מכן אנחנו אומרים, פתח ליבי בתורתך.
אם יש את התנאים האלה,
יכול להתקיים ההמשך.
כי רק לאחר שעושה עצמו עפר לכל,
שהוא כלום,
הוא שותק למקלליו ואינו מרגיש שפוגעים בו, כי הלא עפר הנהו.
כמו שמשה רבנו אמר, ואנחנו מה?
אז הוא זוכה לכתר תורה.
או כמו שאומר הרמב״ם,
שאין התורה נמצאת בגסי הרוח,
אלא ממי שהם ענבים ושפנים,
כי התורה נמשלה למים.
מה המים עוזבים מקום גבוה ויורדים למקום נמוך?
כך התורה עוזבת מקום גבוה והולכת למקום משבורן.
משה רבנו אמר, ואנחנו מה?
והוא זכה לכתרה של התורה.
וכשהיה איזה פגם דק
לגודל ערכו של משה רבנו,
מיד בא לכלל כעס, בא לכלל טעות.
אפילו הענב מכל האדם אשר על פני האדמה,
אם בא לכלל כעס, שזה משהו, מציאות קטנה שבקטנה מהגאווה,
משהו קטן, קטן,
בלתי נרגש,
כבר בא לידי כעס, בא לכלל טעות.
במהלך החיים שלנו אנחנו לא רואים סתירה בין קבלת תורה לגאווה.
אין אנו מבינים שייתכן ואחד יעלה במעלות החוכמה,
אבל לא במעלות התורה.
לא מבינים את זה.
אך האמת שרק לאחר ונפשי כי עפר לכל תהיה,
יכול לבוא לפתח ליבי בתורתך.
כמו שפרש הגאון
שלב הוא מקום התאווה,
ופתיחת הלב לתורה זה ניצול כוח התאווה שבלב לתורה.
כמו שהיה אומר לי המנוח הרב בירנבוים, זכר צדיק ברכה, שזכיתי להיות חברותו שלו,
היה אומר לי, אתם יש לכם טייבה?
למה יש לכם טייבה? לשוקולד? שוקולד? שוקולד?
אני יש לי טייבה.
טיירה, טיירה, טיירה.
ובקושי היה ישן שעה ביממה.
אני הייתי חרוטה שלו בארבע בלילה,
אחרי מישהו שהתחיל בשתיים,
וגם בצהריים.
והוא היה ישן בקושי שעה.
ובדרך זה פירש,
ובמצוותיך תרדוף נפשי.
דהיינו, יצר חמדת הממון
יהפך לחמדה למצוות.
מצוותיך תרדוף נפשי, לא ממונך תרדוף נפשי.
מי שזוכה למדרגות הללו,
לנצל את כוחותיו לצד הקדושה,
הוא אשר זוכה לדבקות בתורה.
כי כדאי לזכות לתורה,
חייבים להיות בית קיבול לתורה.
וכפי שמרגיש את העני שבו,
באותה מידה מצטמצם הכלי קיבול שלו.
כמה שיש יותר עני,
יש פחות כלי קיבול.
וכפי שממעט עצמו ועושה עצמו לעפר,
כך מתרחב הכלי קיבול לקבלת התורה.
פעם אמרנו על זה,
עני ועין זה אותן מילים.
וסמ״ך א׳סטרו אוחרו ואינסוף זה א׳סמ״ך.
אם אתה עני סטרו אוחרו.
ואם אתה עין אתה מניח מקום לאינסוף.
אתה רוצה להיות בית קיבול, תמעט בעני.
אתה מרבה בעני באגו,
אתה מעט בבית קיבול.
משה רבנו,
היה גם עניו מכל האדם.
וכתוצאה מכך הוא גם מקבל התורה.
ואיך אצלנו מצוי לייחס מידת הענווה?
לאדם שהוא עני מרוד,
ושהוא גם בר דעת גדול איננו.
או שהוא מכוער בחיצוניותו וכיוצא בזה. אז הוא יכול להיות עניו.
כאילו, מה יש לו להתגאות? אין לו כלום.
אבל לייחס ענווה?
לאדם נאה,
שהוא גם בר דעת ומופלג בעושר, זה לא מצוי.
אבל בגמרא מצאנו את כל המעלות הללו בחד המחתה עם מעלת הענווה.
אמר רבי יוחנן,
אין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו,
אלא על גיבור ועשיר,
חכם וענו.
וכולן ממשה
נדרים ל״ח.
ומתוך מה שלמדנו מגמרא זו,
כי גם גיבור מופלא כמשה,
עשיר מופלא כמשה,
וחכם כמשה,
יכול להיות גם ענו מופלא כמשה.
למדנו גם כי פירושה של ענווה אינה מה שמצוי לפרש כענווה.
פשיטא שמשה רבנו ידע שבחוכמה הוא גדול מכולם,
ובכל זאת הוא היה גם ענו ושפל רוח.
אברהם אבינו אמר ואנוכי עפר ואפר,
מאף על פי שידע על מדרגותיו הגדולות ועל עשירותו האדירה.
הפירוש האמיתי של ענווה היא
כי אף על פי שהוא גיבור, עשיר וחכם,
אין מגיע לו הלל עבור כך. זה הוא יודע.
על התהלל חכם בחוכמתו, ועל התהלל הגיבור בגבורתו,
ועל התהלל עשיר בעושרו.
כי אם בזאת התהלל המתהלל, השכל וידוע אותי,
ירמיה ט',
שכל ההשכלה והידיעה אינה נחלתו.
כי אם נחלת השם והוא עצמו אינו אלא בית קיבול לחוכמה,
לגבורה ולעושר.
החוכמה והגבורה והעושר ראויים אומנם להילול,
אבל ההילול מתייחס
אומנם לבעל החוכמה,
גבורה ועושר.
אבל האדם אינו בעלים עליהם כלל.
אז אם כן, רבויסאי,
כיצד ניתן להגיע להיות דקה ושפל רוח?
אם לא, שיקבע לו זמן שיתבונן ברצינות,
אם הוא מוכן
וכמה הוא מוכן לקבלת התורה?
ומה מקום מעמדו בנוגע לתפילה?
לקבוע זמן להתבונן במאמרי החכמים, זיכרונם לברכה,
על ההכנות לקבלת תורה,
כדי שיוכל גם הוא לזכות לקבל תורה.
הלוא יש שעה קבועה ללימוד מוסר,
שבאותה שעה אפשר לפעול את הרצינות בתפילה,
אפשר לייסר את המידות,
אפשר לתקן השקפת עולם.
למה צריכים אנשים בעלי דעת לחפש חיזוק כדי לשמור על סדר מוסר?
היכן הרצינות הפנימית המחייבת לו לבטל אפילו רגע אחד מסדר מוסר?
הלוא כל החיים בהווה ובעתיד תלויים
בשעה אחת של מוסר.
כמה שנים יכול להמשיך בחור ישיבה ללמוד בישיבה,
ובשעת לימודו איך ילמד?
וכמה יתעמק בלימוד?
הכל תלוי
בשעה של מוסר.
אחד שאל את הגאון רבי ישראל סלנטר, זכר צדיק ברכה,
מאחר שאין לו אלא חצי שעה פנויה ביום,
במה יעסוק אז? בעיון התורה או בלימוד מוסר?
ענה לו למד מוסר,
ותמצא שיש לך יותר מחצי שעה פנויה.
מי שחפץ לזכות לקבלת התורה,
אה,
יתחזק בלימוד של המוסר.
זה יחזק את היום כולו,
זה יחזק את כל החיים כולם,
ובזה יטהר ויזכה לקבל תורה.
אז זה רק מי שרוצה, מי שלא רוצה,
מה שמצוי הוא אוסף,
ותו לא.
אבל אין לו חיוב,
הוא לא מחייב את עצמו.
שיעורים קבועים,
זמן ללמוד,
זמן לחשבון נפש, ללמוד מוסר כראוי,
והתבוננות,
ביישום,
מייד לקום וליישם.
זה הדבר.
ככה בונה האדם את עצמו ואת עתידו.
בלי זה לא יהיה לו כוח
להחזיק מעמד.
הרחוב שוטף, הרבה בלבול, הרבה קשקוש.
אם לא יהיה לו כל יום, בוקר וערב, מוסר, מוסר, מוסר, מוסר.
חצי יום עבר, הוא כבר השתנה.
עוד שני דיבורים, התחלף.
עוד שלושה טלפונים, השתבש.
וכן הלאה.
רק המוסר יכול לייצב את האדם ולהחזיר אותו למתכונתו הנורמלית.
בלי זה חבל על הזמן.
רוב העולם לא לומדים מוסר.
למה?
המוסר מצליף בנו.
הוא מראה לנו את האמת ואיפה אנחנו רחוקים ממנה.
אז ככה צריך להבין. הנה, למדנו שיעור מוסר, ואנחנו רואים כמה אנחנו רחוקים ממה שכתוב.
ואם לא נלמד את זה, אז עוד נחשוב שבאמת יש לנו במה להתעלל.
אז לכן צריכים לשים על לב
איך לעמוד על הדברים שראינו ושמענו.
להיות מאוכלי המן, פירושו בעלי ביטחון גמור בשם.
להיות כמדבר, לשים עצמו הפקר לקון.
להיות ענו ושפל ברך, שלא יטריד אותו שום כבוד
בשום דבר שבעולם.
ממילא אם יש לו ביטחון והוא לא מחפש כבוד ולא כלום, הוא פנוי לקון.
תעמיס כמה שאתה רוצה.
שום דבר לא יטריד אותו, לא ירגיז אותו, לא יוציא אותו משווי משקלו.
הוא יכול כל הזמן להיות טרוד רק במצוות השם.
כל השאר הוא לא רואה, לא מרגיש, לא חש ולא כלום.
איזה עושר זה.
בלתי תלוי בדעת אחרים.
בלתי תלוי.
זה הדבר הכי גדול.
בלתי תלוי.
רק בקדוש ברוך הוא.
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).
הרב אמנון היקר והאהוב זה פשוט מרשים, תודה רבה ששיתפתם אותי בזה... מעבר לטכנולוגיה המדהימה, יפה לראות איך אתה רותם את הכלים הכי מתקדמים כדי להנגיש את שיעורי התורה והמסרים שלך לעולם כולו... ניכר שב"ה אתה תמיד צעד אחד קדימה לפני כולם... וואוו היכולת להפיץ את התכנים בכל השפות היא פריצת דרך של ממש בזיכוי הרבים...הרב המון הצלחה עם ההפצה בחו''ל, יהי רצון שתזכה להפיץ את המעיינות בכל העולם ושהפרויקט יזכה להצלחה גדולה אמן, הדיבוב והנראות ברמה גבוהה ביותר, המשעשע במיוחד היה לשמוע את הרב מדבר בסינית וברוסית נפלנו מצחוק... גם ספרדית... להתפעל כמה זה נראה אמיתי... מעריכה ששיתפתם אותי בחידוש הזה (Ai: המהפכה שהתחילה ב'שופר' כובשת את העולם shofar.tv/campaign-ai).