למי השבת נועדה | הרב אמנון יצחק שליט"א

"וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה", מורגלים אנו לחשוב כי מנוחה היא בשביל שיש עבודה, יש כאלה שחושבים ששבת ניתנה בשביל לנוח, למה? כי כל השבוע עובדים אז יש שבת שביתה מנוחה מהעבודה, ככה חושבים אנשים ורגילים לחשוב. ובאמת רואים בחכמים ז"ל בהיפוך, מה היה העולם חסר - מנוחה, באה שבת באה מנוחה. השבת מביאה מנוחה, ולא השבת באה לצורך מנוחה, השבת מביאה איתה את המנוחה. הרי שלהיפך הוא, עבודה בשביל מנוחה וענין שבת קודש, הכל יודעים שהכל הוא לכבוד שבת, אוכלים לכבוד שבת, לובשים בגדים לכבוד שבת, ואם כן פשוט הוא ששבת הוא לא בשביל האכילה. לא נתן הקב"ה שבת בשביל שיאכלו המטרה לאכול, אלא אוכלים לכבוד שבת. כן צריכים לדעת שהוא הסוד של כל הבריאה כולה, כל הבריאה כולה זה הסוד, כל העולם הזה אם הוא הולך בסדר כמו שהוא הותקן והועמד, הרי הדברים הם זה בשביל זה, וזה בשביל זה, עד ריח ניחוח לה', דהיינו כל יחסי הגומלין בין כל הברואים וכל מה שיש בעולם הוא מה שאלה עושים בעבור זה ואלה בעבור זה, הכל צריך להגיע לניחוח לפני ה'. 
מה זה ניחוח לפני ה'? שאמרתי ונעשה רצוני. שה' אומר משהו ונעשה רצונו אנחנו מגדירים את זה "ריח ניחוח לפני ה'" ז"א גם אני בשבילו. ואם הדברים חלילה מהופכים ואדם לא עושה את כל מה שהוא עושה למען ה', אז הכל זה ריח ניחוח - לי לעצמי, והוא ממש עבודה זרה, כי הוא עובד את עצמו, עד שגם הקב"ה כביכול הוא בשבילי, שכל מה שברא הכל בשבילי, ולא אני בשבילו, "שבראנו לכבודו". 
ומה נפלאו לפי זה דברי חכמים ז"ל במדרש, כתוב "ופרעה חולם והנה עומד על היאור" מה זה היה היאור בשביל המצרים? האלהים שלהם. כתוב "ופרעה חולם והנה עומד על היאור, עומד על האלהים שלו, בחלום הוא רואה את עצמו על האלהים שלו. וביעקב מה כתוב - "והנה ה' נצב עליו", איפה יעקב - למטה, ואיפה האלהים בחלום - ניצב עליו. עמדו על זה חכמים ז"ל, אמר רבי יוחנן, הרשעים מתקיימים על אלהיהם, ופרעה חולם והנה עומד על היאור, אבל צדיקים אלהיהם מתקיים עליהם "והנה ה' ניצב עליו". ולפי דברינו זהו הביאור האמיתי, שזהו עיקר החילוק בין צדיק לרשע, שהרשע הכל בשבילו, עד שגם האלוה שלו גם כן בשבילו. מה זה עובדי עבודה זרה - הם עושים את האלהיםבידיים, הם בוראים אותו איך שהם רוצים, מנחושת, מעץ, מזהב, מכסף, מה שהם רוצים עושים, עושים לו יד ארוכה יד קצרה, ראש כזה אף כזה, הם עושים איתו מה שהם רוצים. הרשע הכל בשבילו עד שגם האלוה שלו גם כן בשבילו, והצדיק הוא בשביל ה' עד שגם הוא מנושאי המרכבה "והנה ה' ניצב עליו". 
סוד גדול אנחנו צריכים לדעת, מי זה המשחית שמהפך את הכל, שבמקום שאדם יהיה הוא בשביל האלהים לוקח את האלהים בשבילו, מי זה המהפך? מי זה המשחית הזה? התאוות. הנאת הגוף. בענין של עריבות, מה שערב לאדם, מה שערב לאדם מונח בזה סכנה גדולה כל כך, שאם הגוף מרגיש רק איזה עריבות, מכל תאוה שהיא, יש לכח הזה להפך את הכל על פיו שהכל יהיה רק בשביל עריבות, והעריבות עצמה היא העיקר והכל בשבילה. יש אנשים רוצים לשמור שבת, אומרים לי מפורש אני רוצה לשמור שבת, אני לא יכול, למה אתה לא יכול? הוא אומר אני לא יכול בלי סיגריות. מה זה סיגריות. עריבות, ערב לו הסיגריה. יש אחרים אומרים אני לא יכול בלי כדורגל, אם היו מתירים כדורגל בשביל אני יכול לשמור שבת, אין לי שום בעיה לשמור שבת, אבל אני לא יכול, הערבות של המשחק זה מה שלוקח לו את הכל. ז"א יש בכח הזה של ערבות והתאוה להפך את הכל והערבות עצמה הופכת להיות העיקר והכל. עד שאמרו חכמים ז"ל על חוה "ותרא האישה כי טוב העץ למאכל ונחמד למראה", שהיה לפי ערכם איזה ערבות בעץ שהיא נמשכה לזה והנחש ידע לפתות אותה מה הנקודה, עד שאמרו חכמים, אדם הראשון מין היה שהכל בשביל ערבות. ומבואר לפי דברינו, דברי הספורנו, שביאר מה טעם שאסרה התורה עריות, מפני שבקרובים מצד טבעם של דברים אפשר להתערב שם הנאה. ההתחככות, הקרבה היתרה, ליבו גס בה, יותר מידי קרוב, יש שמה ערבות, ואז יכולים לבוא לידי איסור עריות. לכן התורה אסרה זאת. ומבהיל מאד שנמצאת הנאה כזאת שזהו כריתות, התורה אומרת כרת והוא אומר ערבות, אבל זה כרת, אתה תמות בחצי ימיך, עריבות. ואלה שהם גאים ככתוב "יסח ה' בית גאים", כרת, והם קוראים לזה ערבות. וזה מה שמהפך את הכל זה התאוה וההנאה שהיא כריתות. אז אם על ידי זה נעשה מריח ניחוח לה' ריח ניחוח לי, יש עוד כריתות יותר גדול מזה? אדם נכרת מבוראו, אין לו שום קשר עם הבורא, הוא סוחב את הבורא אליו גם כן, מה שאפשר לקחת מהבורא הוא לוקח ועושה מה שהוא רוצה, יש לך כריתות יותר גדול מזה? אחד עובד אצל בעל הבית, הוא צריך לשרת את הבעל הבית, זה מה שסוכם, בעל הבית הולך הוא גונב לו את כל הקופה, אז כאילו כל החנות כולל הבעל הבית הכל בשבילו, והוא גונב לו את הקופה כל יום, זה מובן שזה לא בסדר, נכון? אז ודאי שיש כריתות בין הבעל הבית לבין העובד, נכון? בדיוק אותו דבר כלפי שמיא, אדם נברא לעשות ריח ניחוח לה' והוא עושה ריח ניחוח לעצמו ולוקח גם את ה' אליו וגם אומר שה' אמר לו וזה מותר וזה הכל בסדר, אין שום בעיה עם זה. אין שום בעיה עם זה. 
אז לכן צריך לדעת, שבת זה לא נועד בשבילך, ז"א שתאכל וזה כל המטרה, תנוח מהעבודה, זה מין איזה הפסקה, שביתה, לא, השבת מביאה מנוחה, אתה אוכל לכבוד שבת, אתה מתלבש לכבוד שבת. המטרה והתכלית זה השבת, "יום מנוחה אותו קראת" שתוכל להתעסק ברוחניות, להתקשר עם הבורא יתברך, להיות מקושר אליו בענינים רוחניים, כל השבוע היה עובדה גשמית פיזית וכו' וכו', עכשיו יש לך זמן להתבוננות מה התכלית של הבריאה. תכלית הבריאה זה שלא נעשה כלום, תכלית הבריאה ה' ברא את האדם שיהיה בגן עדן ישר, הוא שם אותו ישר בגן עדן, זה התכלית, זה שעובדים זה הקללה אחרי שהוא חטא ואכל מהעץ, בגלל הערבות, בגלל הערבות אנחנו עובדים. אבל אם לא היינו מתפתים אחר הערבות היה לנו יותר ערב לאין ערוך.
לכן מי שקרוב אצל הקב"ה לא חסר לו כלום, "ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב". 
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.