כבד את ה' מהונך | הרב אמנון יצחק

בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
תאריך פרסום: 14.10.2013, שעה: 07:16

הורדת MP4 הורדת MP3

"ויראו אותה שרי פרעה ויהללו אותה אל פרעה ותוקח האשה בית פרעה". אמרו חכמים ז"ל שפרעה כתב לשרה ארץ גושן בכתובתה, ולפיכך נתיישבו ישראל אח"כ בארץ גושן, כי הקב"ה הכין מקודם מקום לישראל שישבו במקום שנתקדש על ידי זה שהיה שייך לשרה אמנו, שכבר ניתן לה על ידי פרעה. לכן בחר יוסף הצדיק את ארץ גושן, ומה שאמר לפרעה ארץ מקנה היא, זה היה רק לפנים, אבל טעם האמיתי היה שארץ גושן נתקדשה בזה ששרה קיבלה בעלות על ארץ זו, ולכן נבחר המקום הזה מפני שאין שולט בו טומאת מצרים כאמור.

פרעה נתן בכתובה לשרה את ארץ גושן והיא נתקדשה בזכות הצדקת, שרה אמנו הצדקת, וכל זה כדי שהקב"ה הכין מקודם מקום לישראל שישבו במקום המקודש הזה, לכן בחר יוסף את ארץ גושן לשבת שם, כי אינה מקבלת טומאת מצרים.

למדים מכאן שאפילו הדומם מקבל השפעה של קדושה על ידי זה שנכנס לבעלות של נשמה גבוהה כשרה אמנו. ז"א כל מקום שיש בו צדיק, המקום ואפילו הדומם מתקדש. ומוכח מכל הפרשה שפרעה לא לקח את ארץ גושן משרה, כשם שלא לקח את המתנות שנתן לאברהם.

זהו גם הסוד של שבט לוי, שלא נשתעבדו כלל במצרים, ולא נשקעו בטומאת מצרים כשאר השבטים.

והנה כבר אמרו חז"ל בגמרא סוטה י"א, על הפסוק "ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך" אמרו חכמים בפה רך. פיתו אותם בפה רך. שמתחילה לא הכריחו אותם לעבוד, אלא פיתו אותם בכל מיני פיתויים, וגם נתנו שכר לכל בוני פיתום ורעמסס וכדו', ואף המלך בעצמו תלה לבנה של זהב על ליבו והראה חיבת העבודה, ולכן לא התחשבו ההמון ובאו כולם למצרים לעבוד עבודתם של המצרים. ז"א המלך היה פיקח, איך הוא יגרור אותם? אם הוא בעצמו עובד, ז"א שהעבודה היא חשובה והיא מכבדת, אם המלך עובד גם אם נותנים כל מיני מתנות אז למה לא לעבוד? אז יצאו בני ישראל לעבוד עבודת מצרים.

ונשאלת השאלה איך עזבו את ארץ גושן שנבחרה על פי יוסף הצדיק? אבל נתפתו מפני שכר עבודתם שנתנו להם בתחילה, נתפתו מפני שכר עובדתם שנתנו להם בתחילה. מה שאין כן שבט לוי, שבט לוי לא עזבו את הישיבה ולא עזבו את ארץ גושן, ונשארו שם יושבים ועוסקים בתורה. החכמים לא משנים את עורם ואינם מתפתים להבלי העולם ומאמינים בצור עולמים שהוא הזן והמפרנס ואין בלתו, ולא ניתן לגרור אותם לכל מיני משרות, לכל מיני עבודות, לכל מיני תפקידים, לכל מיני קשקושים. הם רוצים להיות מחוברים לקב"ה ולא לאנשי השררה. זה החכמה היתה של שבט לוי. ונשארו שם יושבים ועוסקים בתורה, כי מתחילה לא הכריחו אף אחד שיעבוד, אבל ביקשו לכל אחד שילך ברצונו וגם נתנו שכר על זה. לפיכך שבט לוי שלא נתפתו ושלא יצאו מארץ גושן נשארו כלל. גם המצרים לא יכלו לשנות דיבורם ולהכריח אותם שיבואו לעבוד כי גזרת מלך היא, וכך נשארו בכל גלות מצרים משוחררים שבט לוי מכל עול ועוסקים בתורה.

ז"א, מי שנדבק בה', ה' מצילו, מי שעוזב את ה' ותולה בעצמו, בכוחו, או בבעל הבית שהוא סומך עליו, נפל בעבודת פרך.

אתם יודעים, כשאני התחלתי בס"ד להחזיר בתשובה יהודים, אז היו אלפים, עשרות אלפים, הפכתי את כולם למתנדבים, היו עושים הרצאות על חשבונם בכל הארץ כל יום, כל יום כל יום כל יום הרצאות אלפים אלפים אלפים, עד שכמה ש"ס, ואז לקחו את כל המתנדבים האלה שהיו עובדים בהתנדבות ופיתו אותם בשכר מועט, לא הרבה, שכר מועט. וככה הפכו אותם לש"סניקים, ומאז כבר לא רצו לעשות בהתנדבות, אין תקציב יש תקציב, אין תקציב יש תקציב, אין תקציב יש תקציב וככה מיעטו את התורה. למה? כי הרגילו אותם, על כל דבר יש כסף. ממילא נתמעטו התורה, במקום להרבות, וש"ס עצמה לא עשתה מעולם כנסים לחזרה בתשובה, ולא תמכה בתשובה, כי היה ברור לה שיש אנשים שיעשו את זה ממילא הם יקבלו את התוצאות. עכשיו הם גם הפכו להיות עוקרי תורה, דהיינו גם לומר שלא לשמוע דרשות ולא הרצאות ולא כו' וכו' וכו', ומי שלא הולך בדרך שהם מתווים אז הוא מוקצה מחמת מיאוס וכו' וכו', ומלעיטים את הציבור כאילו פשע ורשע וכו' וכו' וכו'. וזה איום ונורא.

כשפרעה ראה ששבט לוי לא הלך, ולהכריח אינו יכול, כי כך הכריז מתחילה, והמלוכה הרי ניתנה לכל עובד במדינתם לאכול ודאי, ז"א המלכות, מלכותו של פרעה נתנה אוכל לכל העובדים, וגם כל המשפחה של העובד קיבלו פרס מבית המלך למזונותם, הוציא פרעה כרוז, מי שאינו עובד לא יקבל מזון, כמו לפיד, אדוני אין ללמוד, תצא לעבוד, לא עובדים אין אוכל. זה הגרסה המודרנית. וממילא יבואו גם שבט לוי לעבוד כי אחרת ימותו ברעב, באמת אם אין פרנסה, אין מזון, ימותו ברעב. נו, אז מה אתם אומרים, שבט לוי רץ? עזבו את הכוללים? כמו שלצערנו שמענו שקרוב לארבעת אלפים איש כבר עזבו. הם בקדושתם לא נפלו ברוחם, גם מגזרה זו לא נפלו מרוחם ונשארו בישיבה לעסוק בתורה, מי שזן את כל הבריות בעולם הוא יזון אותם, איך? לא מעניין אותם, יש בורא לעולם, הוא רוצה שימותו ברעב הם ימותו, לא רוצה שימותו - הם יחיו. איך יחיו? "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך" זה התפקיד של הבורא עולם לזון ולפרנס ולכלכל. טוב, אבל בפועל מאיפה ניזונו? בפועל מאיפה ניזונו?

חכמים מספרים לנו דבר פלא, כל משפחה ומשפחה מישראל ממה שהיו מקבלים מזון ופרס מבית המלכות, היו מפרישים חלק מזה ומביאים לארץ גושן ונותנים לשבט לוי. וזה נמשך כל ימי גלותנו במצרים 210 שנים. ואף אחד לא פצה פה ולא אמר מה זה, תצאו לעבוד, מה אני צריך לעבוד, אני עובד משועבד מקבל מכות והכל מקבל פת לחם חריבה, מה אני צריך לחלוק איתך את זה? לכו לעבוד. אף אחד, אף אחד, אף אחד. טוב, אתם הזקנים אני מבין לומדים תורה, אבל הצעירים שילכו, שיעבדו, אף אחד, אף אחד.

כמה גיבורי רוח היו בני ישראל, לא רק שלא התאוננו על שבט לוי שאינם זזים ממקומם והם משועבדים לפרעה במצרים בכל מיני שעבודים, אלא פרסו מלחמם הדל ולחם בני ביתם וטפם שנתן להם פרעה בצמצום גדול והוליכו לשבט לוי בכבוד גדול ודרך ארץ נפלא. ולא שמעו מאף אחד שיתאונן ויאמר למה אני צריך ליתן להם. ילכו ויעבדו גם הם, ואם לא - אז לפחות הצעירים והזקנים ישלחו אותם לעבוד. לא כך היה שם, לא דיברו, לא הרהרו על קדושי אנשי שבט לוי שעוסקים בתורה, כי כולם הכירו והבינו כי צריך שיישאר חלק הגון בכלל ישראל שיהיה תורתם אומנותם, וכל מעיינם בעסק התורה לבד. לכן פרסו כל אחד מלחמו וזנו ופרנסו את כל שבט לוי הם ונשיהם וכל אשר להם, ודאגו שלא יחסר להם מאומה.

כתוב "כבד את ה' מהונך", ואמרו חכמים ז"ל, אל תקרי מהונך אלא ממה שחחנך, כדי שימלא אסמך לעתיד לבוא. לאו דוקא אם קיבצת הון ואתה עשיר אתה צריך לתת צדקה, אלא אפילו מזונותיך מצומצמים יש לך להפריש חלק ולתת לאחיך, לענייך, ובזה תכבד את ה' יתברך שציוה אותך על כך.

מכל זה אנחנו למדים מה היה גדול דור יוצאי מצרים, לא היה להם תורה שבכתב ובודאי שלא תורה שבעל פה, לא ראו עדיין ניסים ונפלאות, לא היה להם מקדש ראשון, לא מקדש שני, לא נס חנוכה, לא נס פורים, לא נקרע להם הים ולא ירד להם המן, ואעפ"כ כל גדולת הנפש וגבורת הרוח לחסוך מעמל כפיהם ולא לחוס על רעבון בניהם, ונתנו כל משפחה חלקם לשבט לוי העוסקים בתורה, אכן לא לחינם זכו להיות דור דעה, דור מקבלי התורה.

מצינו לרבי שמעון בר יוחאי שאמר, כי דור נפלא כזה של דור המדבר לא היה ולא יהיה עד ביאת גואל צדק.

צא וראה במצבנו אנו, ששמענו וראינו כל כך הרבה ניסים, ירידת המן ארבעים שנה, שלקטו כולם בביתם מצאו כל אחד בדיוק, המרבה לא העדיף, הממעיט לא החסיר, ולמדנו מידת הבטחון לא להניח למחר, ואם הניחו למחר - ירום תולעים ויבאש. להיפך, מערב שבת היה מונח עד למחר ולא נתלה. לכן בערב שבת מצאו כל אחד ואחד שני עומרים, באותה המידה של הלקיטה שלקטו בכל יום. וכתב רבינו סעדיה גאון שהנס הגדול ביותר היה ירידת המן, כי כל הניסים היו לשעה כגון קריעת ים סוף וכדומה. אבל נס ירידת המן נשתהה ארבעים שנה יום אחר יום, אין נס יותר גדול מנס המתמיד, כי נס לא יתמיד, נס זה חד פעמי, אם זה כבר חוזר מספר פעמים זה טבע, ושמה הנס היה ארבעים שנה יום יום, ארבעים כפול 365. אתם יודעים מה זה?! אז ז"א שזה נס גדול שהתמיד.

אח"כ היה מלחמת 31 מלכים שניצח יהושע, וחומת יריחו שנפלה בשבע הקפות. תראו כמה ניסים עבר עם ישראל שלא ניתן להכחישם. אח"כ בית מקדש ראשון שהיו בו עשרה ניסים, מקדש הראשון עשרה ניסים בו במקדש, וכן מקדש שני, ונס פורים, ונס חנוכה, ועל הכל ועל כולם תורה שבכתב ותתורה שבעל פה, ואעפ"כ עם כל מה שאנחנו כבר עברנו ויודעים ומכירים, אנחנו עדיין לא מגיעים לעדינות הנפש בטוב ליבם של יוצאי מצרים, שחלקו לחמם אחרי מכות שקיבלו ועינויים ולחם מצומצם חלקו בשמחה גדולה להחזיק שבט שלם, שבט לוי שנמנו 22 אלף, שאינם עובדים לזונם ולפרנסם. הא ודאי לא לחינם זכו לקבל את התורה.

חובה עלינו להסתכל סביבנו, ולראות כל מי שהוא אברך אמיתי, שלומד באמת, לעזור לו ולתמוך בו, בסתר, מתן בסתר יכפה אף, ולהחזיק אותם כי התורה מתמעטת בגזרות הלפידים. וחובה עלינו להאיר את אש התורה, הלפיד הזה רוצה לכבות את התורה, ואנחנו החובה שלנו שיהיה "כה דברי כאש" לתת חומר בעירה, לתת דלק כדי שיוכלו להבעיר את התורה בכל מקום. וזה חובה מוטלת עלינו, וכבד את ה' מהונך - ממה שחננך, כמה שיש לך תן כמה שאתה יכול. אבל אל תתעלם, מה שאתה יכול. וזו חובה ובפרט בעת הזאת, שחס ושלום רוצים לעקור תורה מישראל. וה' הקדוש יתן בליבנו באמת לעשות למען כלל ישראל ולעזור לאלה שלומדים באמת. ונזכה לראות בעזרת ה' בתפארת ישראל, שכולם ממלאים בתי מדרשות ומוכיחים לה', למרות שיש גזרות, אנחנו לא בורחים ממך אלא בורחים אליך.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

הכרת הטוב לרב שליט"א

כל ההודעות

17.11 13:00
שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!
16.11 19:24
בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.
14.11 11:54
'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).
11.11 10:43
ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).
11.11 10:43
מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).
06.11 18:11
כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!
03.11 14:23
שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).
03.11 10:22
כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.
03.11 10:17
שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.
31.10 19:09
הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).