כדי להיות גדול צריך להיות עקשן | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 10.11.2013, שעה: 18:11
"ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחותי גם יכלתי", וברש"י, ואני מפרשו לשון עיקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום להיות שווה לאחותי, גם יכולתי - הסכים על ידי. רש"י אומר, שהוא מפרש מה זה הלשון נפתולי אלהים נפתלתי - לשון עיקש ופתלתול, נתעקשתי - עקשנות, והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום - לקב"ה, כדי להיות שווה לאחותי, שהיא מולידה בנים והיא לא. גם יכלתי - ובזכות זה יכולתי כי הסכים על ידי הקב"ה.
המסילת ישרים פרק ז' מביא את מאמר חכמים ז"ל על הפסוק "ויאמר כן יאמר ה'" דוד המלך אומר למשוח את שלמה המלך ובניהו בן יהוידע, וכשהוא אומר לו אז הוא אומר לו "ויאמר כן יאמר ה'", רבי פנחס בשם רבי חנן דציפורי אומר, הרבה קטגורין יעמדו מכאן ועד גיחון, דרך קצרה כזאת עד גיחון, וצריך שיהיה זכות וסיעתא דשמיא שיצליח ולעמוד במשימה כי הרבה קטגורין יעמדו מכאן ועד גיחון. כל זה כדי להביא את הדבר לידי גמר נגד כל העיכובים המתרחשים.
כשאדם רואה זאת בחוש איך שכל דבר שהוא רוצה לעשות הסוף הוא כי זה עורבא פרח - כמו עורב שפורח, מפני כמה קטגורים הקורים בדרכו, פעם עיכוב זה פעם אחר, בלי סוף ממש, פעם הוא נוסע אפילו לרמלה פתאום אמא שלו תוספת אותו לוקחת אותו לסיום וכל מיני דברים, בכלל הוא לא בא. הנה מתעוררת השאלה אם כן איך נתגדלו הראשונים ואבות העולם ז"ל? איך הם ניצחו את כל אלה העיכובים אשר כמונו כן אצלם, והם התרחשו על כל צעד ושעל, וכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, אז העיכובים ודאי הם פי כמה וכמה מאדם רגיל. אבל האמת היא כי דוקא בזה המקום בו נתגלו הגדולים, בזה המקום, איפה שיש עיכובים שמה הם מתגדלים, כי מעולם לא נרתעו מפני כל עיכוב. אצלם לא היה שום דבר לעיכוב, ואני מאמין באמונה שלמה שלא יתכן כלל להתגדל ולהתהוות לאברהם אבינו ע"ה אם לא ימלא את כל העולה בדעתו וברצונו, כל דבר גם הכי קל אם אך רצו והחליטו לעשותו, כל קושיות העולם לא עומדים בעדם, אם רק הסכימו לעשות הם כבר ניצחו וכבר מילאו את הדבר ככל שהסכימה דעתם בזה, ורק בזה מתגדל כל גדול.
אמרתי מספר פעמים שאחד הדברים שאני למדתי לעשות זה כל פעם שעולה לי רעיון, רעיון טוב, אני אומר אותו בפרהסיא ואומר שאני הולך לעשות כבר, ז"א מתחייב עליו, ממילא אתה לא יכול ליסוג, אמרת בפרהסיא - אתה לא יכול ליסוג. התחלת להתרים אנשים - אתה חייב לעמוד בדיבור. נגמר הסיפור, עכשיו אפילו אם יהיה מעקשים, עיכובים, אין ברירה, חייבים להמשיך. מישהו חלם. אמרתי שאני רוצה להקים בית כנסת, מישהו היה מאמין שיצא כזה דבר תוך חמישה חדשים עם מתנדבים יהודים? מי יכול להאמין דבר כזה. ואתם חושבים שהמתנדבים מתייצבים כל יום באותה שעה וכו' וכו', צריך לסחוט אותם ולהתחנן ולשמוע סיפורים וזה וכן משבוע הבא מאתמול משלשום ולא ועכשיו, אויויויו. אבל יותר קל עם מתנדבים מאשר בשכר, בשכר בכלל הם בורחים, לוקחים את הכסף והולכים.
במדרש נאמר, איך שבדרכם לעקידה בא השטן לאברהם וטען לו כמה טענות, וכן ליצחק, מה הם עשו, לא נכנסו עמו כלל בשום ויכוחים, על כל טענה שהוא טען אמרו לו - על מנת כן. תשמע, אתה הולך לשחוט את הבן שלך היחיד, לא יהיה לך המשך - על מנת כן, תשמע אבא שלך הולך לשחוט אותך הוא סנילי כבר וזה - על מנת כן. תראה, יהיה חילול ה', כל העבודה שלך - על מנת כן, לא גומרים לדבר - על מנת כן, כאילו חבל לך על הדיבורים, חביבי אני הולך על מנת כן, על מנת כל מה שאתה אומר, שיהיה חילול ה' ויהיה ככה כן כן כן כן, אני הולך עד הסוף, וזה הפטנט, כל הטענות ענו לו על מנת כן, מה שלא יהיה הדבר מוכרח להיעשות. והמדרש תנחומא מביא את כל העיכובים בפועל שעשה להם השטן, כיון שראה השטן שלא קיבלו ממנו, לא שומעים לו, הלך ונעשה לפניהם נהר גדול, מיד ירד אברהם לתוך המים והגיעו עד ברכיו, אמר לנעריו בואו אחרי, ירדו אחריו, כיון שהגיע עד חצי הנער, כבר שהגיע עד חצי הנהר הגיעו מים על צווארו, באותה שעה נשא עיניו לשמים ויבש הנהר ועמדו ביבשה.
ידע אברהם וכן יצחק כי היסוד להתגדל אינו אלא באחד, בכל העקשנות, ואפילו אם תגיע העקשנות לעקשות אבל הדבר מוכרח להיעשות. זהו המקום שבו גדלים גדולים, העקשנות. כל מי שעקשן מצליח, אומר הגאון מוילנא.
משה רבינו ע"ה התפלל תפילות כמנין ואתחנן ולא נענה, 515 תפילות! אם אחד מבקש בקשה ולא עונים לו, עוד פעם פעמיים הוא ינסה אחרי זה כבר הוא יתבזה, הוא כבר יתבייש, אומר עזוב אין עם מי לדבר, אתם יודעים מה זה 515 פעם להתפלל, למי? לקב"ה שלא מוכן לשמוע, לא מוכן, עד שהוא אומר לו רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה. ז"א שמי שעקשן לא משנה אם אומרים לו לא, כיון שהוא החליט להשיג את מה שהוא רוצה להשיג אין לו שום בעיה להמשיך ולבקש ולהפציר כמנין ואתחנן, זה מבהיל, אבל שמה הם גדלו, בעקשנות הם גדלו, בין אם ישר הדבר בין אם מוכרח הדבר, כך יהיה הדבר, מוכרח להתעקש.
מה לא עשתה רחל אמנו להשיג ולדות, כמה מיני תחבולות, ואחרי כל זאת אמרה "נפתולי אלקים נפתלתי", וכמו פירוש רש"י - מלשון עיקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי וגם יכלתי שהסכים על ידי. ידעה רחל שאחותה ראויה יותר ממנה ותקנא רחל באחותה במעשיה הטובים, ושום דבר לא עיכב אותה להיות שווה לאחותה, כמה עקשנות וכמה עיקשות וניצחה, הסכים על ידי, יונתן בן עוזיאל תרגם מדחקית דחוקות קדם ה', מבהיל הדבר, עליו כביכול אמרו שהיה דחוק לו מרוב שהיא דחקה ודחקה עד שכביכול הקב"ה נדחק. זה היסוד, אחרת אי אפשר, רק עקשנות, כי בעדינות וברכות אי אפשר לנצח לעולם.
זהו הענין שאמרו חז"ל בברכות ל"ב, ארבעה דברים צריכים חיזוק, תורה, מעשים טובים, תפילה ודרך ארץ, שאין הביאור כמו שלומדים תמיד מצד הגבורה צריך חיזוק, צריך להתגבר וצריך חיזוק, אלא כפי דברינו עכשיו, למדנו חכמים ז"ל ענין העקשנות הקדושה, צריך אדם להחליט כי ימשיך מעשיו בכל מקרה, לא יחזור לאחוריו בשום אופן, מוכרח להיות מה שהוא החליט וחסל, דוקא באופן זה יצליח וינצח.
אנחנו חושבים שלחפץ חיים זצ"ל עלה הכל בנקל, החפץ חיים נתגדל רק אודות לעקשנותו הרבה, כשרצה ליסע לארץ ישראל ארע לו מאורע שעיכב אותו, ואפשר היה לחשוב שהוא לא יסע יותר כי הרי הוא רואה כי מן השמים מעכבים אותו, אבל התברר שהחפץ חיים ז"ל קרא אל חתנו ומסר מודעה בפניו, מה המודעה - ידע הבעל דבר שלא יפעול כלום אצלי, אני אסע, הוא אומר מודעה, תדע לך, שהבעל דבר - זה היצר הרע שידע לא יעזור לו כלום אני אסע לארץ ישראל.
קודם שהדפיס את המשנה ברורה קרה אצלו מקרה נורא רח"ל שאחר במקומו היה נחרב לגמרי, אולם גם אז הוא מסר מודעה ואמר, שיכול להיות חס ושלום עוד יותר רע והוא לא יפעול אצלי כלום,אני מוכרח להשלים את מה שהחילותי, ורק בזה הוא נתגדל, רק בזה הוא נתגדל.
דרך אגב, יש מעשה מפורסם מהרב אלפנדרי זצ"ל שהיה גדול הדור פה בארץ ישראל, וכשדיברו בארץ ישראל שהחפץ חיים עומד להגיע לירושלים, זה היה סיפור סיפור, ארץ ישראל זוכה להתברך בגדול תורה כזה, אז הרב אלפנדרי זצ"ל שהיה קדוש מאד וחכם גדול, הוא אמר שהוא לא יגיע לארץ ישראל. ובאמת בסוף הוא לא הגיע לארץ ישראל, עם כל הרצון וכל ההתחייבות והכל לא הגיע לארץ ישראל, אז שאלו אותו איך הוא ידע, אז הוא אמר החשבון הוא פשוט, אם היה מגיע החפץ חיים לירושלים, אז כל אחד היה רוצה שהוא יהיה הרב שלו, והיה ליטאים והיה חסידים, והקהילות היו מתווכחים מי הוא יהיה הרב שלו, ממילא הוא היה צריך להיות רב של איזה קהילה והקהילה האחרת שלא זכתה ודאי היתה יוצאת נגד המשנה ברורה, ובשביל שלא יצאו נגד המשנה ברורה אז הקב"ה השאיר אותו בחו"ל, וככה התקבל המשנה ברורה בכל ארץ ישראל אצל כל החוגים. אתם שומעים חשבון?
כל חולשתנו היא רק שאין לנו עקשנות כלל, וגם הננו עדינים יותר מידי, וכשאיננו עדינים הרי ביחס אליו הננו ודאי עדינים, ומכל שכן אל עצמנו שאין אנו יכולים להשיב פנינו ריקם, ובזה כל החורבן שלנו רח"ל, אין לנו עקשנות להשיג דברים עד תכלית. אז ידע האדם את היסוד הזה, אם הוא רוצה להתגדל - עליו להיות עקשן. אם לא יהיה אדם עקשן לא ישיג מאומה.
אם כן סוד הגדולים - עקשנות. רוצה להיות גדול - תהיה עקשן, תחליט, קבל על עצמך, תתחייב ואין דבר כזה שאתה נסוג, עד הסוף אתה מגיע ולא עושה פשרות, אומר אתה יודע מה טוב נעזוב את זה נעשה, אמרת - עד הסוף, כי אם הוא ירגיל אותך לוותר פה הוא ירגיל אותך לוותר שם, והוא ירגיל אותך לוותר שם ותהיה ותרן ולא תהיה עקשן.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.