מדוע נצרכה בריחת משה למדיין? | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

ומשה היה רועה צאן יתרו וינהג את הצאן אחר המדבר

כדי להתרחק מן הגזל.

משה רבנו מצא לנכון לעזוב את היישוב לגמרי,

לעבוד את השם ולהשלים עצמו בתכלית.

אף שעל ידי זה ייבדל לגמרי

ולא ידע ממצב אחד שעד עכשיו מסר נפשו עליהם.

אולם באשר ידע שחסר לו עדיין בשלמות הנפש,

החליט שאינו ראוי להימצא בסביבה של שקר,

ועל כן הבין מסיבה שסיבב הקדוש ברוך הוא בריחתו.

מפני שמוכרח להרחיק עצמו ממקום עבירה,

ומסביבה פחותה בלברוח המדברה,

מקום שלא נמצא רע במציאות,

ושם עליו להתבודד בעבודת השם ולהגיע למעלות עליונות.

אז כתוב שמשה רבנו הלך למדברה להתרחק מן הגזל,

וראה את הצאן של יתרו שם.

הוא עוזב את היישוב כדי לעבוד את השם בשלמות וכדי להגיע לתכלית השלמות,

אפילו שזה יגרום שהוא ייבדל מאחיו שעזר להם וסייע להם מאוד,

ועכשיו הוא לא ידע אפילו ממצבם.

אבל כיוון שידע שחסר לו עדיין בשלמות הנפש,

החליט שהוא לא ראוי להימצא בסביבה של שקר,

כי סביבה של שקר משפיעה

על כך שלא יוכל להשיג את השלמות.

לכן צריך להתנתק מאנשי שקר מי שרוצה להשיג את השלמות.

הוא החליט שהוא אינו ראוי להימצא בסביבה של שקר.

על כן הבין את הסיבה שסיבב הקדוש ברוך הוא, את בריחתו ממצרים.

כיוון שמוכרח להרחיק עצמו ממקום עבירה ומסביבת חוטה ולברוח המדברה,

מקום שלא נמצא רע במציאות,

ושם עליו להתבודד בעבודת השם ולהגיע למעלות עליונות.

אז כל מעלותיו הנפשיות והרוחניות של משה רבנו היו טובות מאוד בשביל ההתחלה.

אחר כך היה צריך לנתק אותו מהשקר, מאנשי השקר והסביבה הרעה,

כדי שיקנה את המעלות העליונות בשלמות נפשו,

ואז יוכל להנהיג את ישראל.

וזו הסיבה שסיבב הקדוש ברוך הוא שיצטרך לברוח ממצרים.

גדולה מזו מצינו שאף בשעה שנגלה לפניו הקדוש ברוך הוא בסינא,

נאמר ויסתר משה פניו,

וחכמים זיכרונם לברכה הפליגו בשבחו ואמרו בשכר ויסתר משה פניו,

זכה שיתקיים בו,

ויראו מגשת אליו.

עם ישראל פחד לגשת אליו,

קרן עור פניו.

זה היה בשכר ויסתר משה פניו,

אז ויראו מגשת אליו.

למה הסתיר את פניו?

מפני שהוא חשש שהוא עדיין לא ראוי לגילוי שכינה,

מחשש שלא הכשיר את עצמו עדיין להשגות גבוהות כאלה.

ואם הוא יציץ אפשר שהוא ייפגע.

בבחינת ציץ ונפגע.

אז מהחשש הזה הסתיר פניו,

לא רוצה להסתכל בשכינה.

כל אחד ואחד שיזכה למצב כזה שהקדוש ברוך הוא

ישרה עליו רוח הקודש בוודאי יחטוף את זה בלי פיקפוק.

אדרבה, יחשוב שאם הוא לא יתבונן אז ייחשב לסירוב

בפני הקדוש ברוך הוא.

אבל אדם העליון מרגיש אחרת.

הוא מסתכל לפי נפשו הרוחנית

ומבין תרמיזות של הקדוש ברוך הוא.

על כן, משה רבנו, לפי מעלות נפשו העליונה, הבין

לקבל חלק הרוחני שבמעשה השגחה ומכולם נתעלה.

בשכר ויסתר משה פניו, שהשכיל להבין מה יקר חסדך אלוהים,

שלא כל הרוצה לקפוץ קופץ,

וצריך להתייגע הרבה, להכין עצמו להשגות גבוהות.

בשכר זה, שלא קפץ והסתיר את פניו, זכה ל'ויראו מגשת אליו',

וכי בריחתו היא בחינה לזכות על ידה להיות מנהיג.

בזכות זה הוא זכה להיות מנהיג.

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, הנה הקדוש ברוך הוא נותן גדולה לאדם עד שבודקו בדבר קטן.

הראה לך שני גדולי עולם,

בתקן הקדוש ברוך הוא בדבר קטן,

ונמצאו נאמנים,

והעלה אותם לגדולם.

דוד ומשה.

כמו שכתוב במשה, וינהג את הצאן אחר המדבר להוציאו מן הגזל.

הוא שביארנו,

משה זכה להבין כל חלקי הרוחניות שבהנהגת ה' מדבריו,

בין דבר גדול ובין דבר קטן.

ומכולם הוא נתעלה ונבדק טוהר נפשו,

שבקשתו לזכך שכלו להפיק רצון מאדוני.

משה רבנו עמד על סוד סיבוב השגחה עליונה להנהיג את הצאן אחר המדבר,

להרחיק עצמו מן הגזל,

כדי לא להימצא במקום של מציאות הרע.

כל כך גדולה הקנאות שלו על הרע והשקר,

עד שהרגיש הכרח לנפשו לברוח ממקום שנמצא הרע במציאות.

ובזה נבדק

שאם נתעלה להבין את רמיזותיו של הקדוש ברוך הוא,

ולהבין שהנהגת ה' לתועלתו בתכלית,

אז הוא ראוי להיות מנהיג ישראל.

כי על ידי שחפצו טהור מוכשר הוא לעמוד על סוד דרכי ה' ולהנהיג הכלל,

כפי רצון ה' ודרכי התורה להגיעם אל השלמות האמיתית.

מישהו אחר שהוא לא בעל מדרגה עליונה לא יכול להבין את השגחת ה' לדבריו.

על זה שהוא נושא בעול ומשתתף בצערן של ישראל,

ונותן עינו וליבו להיות מצר עליהם, ונושא בסבלותיו, ועוזב דרגון שלו,

מוריד את הגלימה של הנסיכות,

ועוזר להם בכל מה שאפשר,

ומפריד בין הניצים,

וטומן את המצרים בחול,

ומסייע לבנות יתרו.

כל מה שהוא עושה, מה זה? זה גורם לו שיחפשו אותו וירצו להרוג אותו?

פרעה רוצה להרוג אותו בגלל שהוא טומן את המצרי?

מה זה הדבר הזה?

טומן אותו בחול?

אז הוא רוצה להרוג אותו פרעה?

זה מגיע לו לברוח ולעזוב את המשפחה,

את כל עם ישראל,

וללכת ל-40 שנה לערב?

מה צריך לחשוב אדם? זה מגיע לי? אני עשיתי כל כך טוב, חיפשתי צדק, יושר,

נסעתי בעול.

מאיפה הצדק? איפה הצדק? איפה בצדק תשפוט עמיתך?

איך פרעה מוציא עליו גזר דין מוות בלי לשמוע אותו,

בלי לקרוא לו לדין?

אפילו הרוצחים הכי גדולים בשואה מביאים אותם לדין.

מה זה?

בלי דין?

רוצה להרוג אותו פרעה?

זה לא מדרך משפט.

הרג, לא הרג, יש עדים, זה נכון, אולי העדים שקרים, אולי לא.

תן לו זכות לדבר, להגיד,

אחר כך תחליט מה שתחליט.

אלא פרעה פחד ממשה רבנו פחד מוות.

מה היה הפחד שלו?

הוא שמע מדתן ואווירה המלשינים

שהוא הרג את המצרי בשם המפורש.

אז הוא פחד בכלל להביא אותו למשפט.

למה? שלא יהרוג אותו.

נגיד כמה מילים, הוא ימות.

אז ישר הוציא פסק דין שצריך להרוג אותו.

בלי משפט, בלי שום דבר.

כזה היה הפחד של פרעה

ממשה רבנו.

ראינו דברים כאלה בימינו,

שפוחתים לדון ולהביא לדין ולברר דברים,

דברים ידועים.

אבל משה רבנו,

הבין שמה שמנתקים אותו מהעם,

מהסביבה של השקר, זה לטובתו,

בשביל שיוכל להתעלות במעלות הרוחניות.

ומה יש לך יותר טוב ממדבר,

ששם אין מציאות הרע?

בדומה לזה, מה יש לך יותר טוב מבית כנסת ובית מדרש,

שאין שם מציאות הרע,

ורק אנשים אמיתיים, טובים?

אין לך יותר טוב מזה,

אתה יכול להתעלות עכשיו במעלות, להשיג השלמות?

משה רבנו הבין את הכל והכשיר את עצמו וידע שהוא צריך עדיין להשלים את עצמו במדרגות עליונות,

לקראת התפקיד הגדול שהקדוש ברוך הוא ייעד אותו.

והוא הסתיר את פניו,

ובזכות זה ביראו מגשת אליו.

זה קטע קטן,

מתוך נקודה של התבוננות של משה רבנו בכל האירועים הסובבים אותו.

ולא היה לו טרוניה על זה שהוא היה צריך לעזוב את עמו לארבעים שנה.

אדרבא,

הוא זכה להיות משה רבנו.

רבי חנן יאמר ראש יאמר, עושה אותו דברות בחוק ישראל, וכל דברות בחוק ישראל.