טוען...

הטעות של כולם | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 12.02.2014, שעה: 18:20

הורדת MP4 הורדת MP3


"וירא העם כי בושש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו, קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו". אז הפסוק אומר שהעם ראו שמשה רבינו מתאחר מלרדת מן ההר, אז נקהלו העם על אהרן ואמרו לו "קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו", למה? כי יצר הרע עשה אותם נביאי שקר לראות את מיתתו של משה רבינו פורחת באויר כאילו הוא מת ומלאכי השרת מלוים אותו, שעל זה הם אמרו "כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו". אז הם ביקשו חלופה, קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו". 

כתב הרמב"ם בפרק ראשון מהלכות עבודה זרה הלכה ראשונה, כי יש שלשה גדרים בעבודה זרה, הגדר הראשון, בדור אנוש תחילת עבודה זרה היתה כוונתם לגמרי לשם שמים, היינו שחשבו שרצון ה' שיכבדו לשלוחיו הכוכבים והגלגלים, כי כך כבודו של מלך שיכבדו משרתיו, ז"א מה היה הגדר הראשון? בדור אנוש התכוונו לשם שמים, הכירו את הבורא, ידעו שיש בורא, אבל חשבו שהקב"ה רוצה שיכבדו את השליחים שלו כמו הכוכבים, הגלגלים איפה שהכוכבים מסתובבים בהם. כי כך כבודו של מלך, שיכבדו את משרתיו, וזהו שורש העבודה זרה והבל הוא כי רצון ה' שיפנו ישר אליו, ברוך אתה ה' - ישר בלי אמצעי, בלי אף אחד. וכשמכבדים השלוחים יורדים מזה לעבודה זרה גמורה, ז"א הכוונה היתה לשם שמים אבל מזה יורדים לעבודה זרה שנבין תיכף מה זה. זה הגדר הראשון.

הגדר השני, אח"כ בהשתדלות היצר וחילותיו, מי זה חילותיו? - נביאי השקר וכהני עבודה זרה, מתחילים לעבוד את השלוחים דהיינו את הטבע עצמו, כבר לא עובדים דרך הטבע לה', משבחים לשלוחים וכביכול בזה משבחים למי ששלחם, אלא מתחילים לעבוד את השלוחים עצמם, כאילו הם ממשות בפני עצמם. זה נקרא שעובדים את הטבע עצמו, בחשבם שמסר ה' בידם, בשלוחים, בכוכבים וחילותם במזלות וכו', להרע ולהיטיב, ולמה זה? כי רם ה' מעל כל אלה, הקב"ה מתעסק בעולם שפל באנשים וזה, נתן להם את הממלכה, את השלטון, את הכח את ההשפעה, אז התחילו לעבוד אותם, אז ה היה השלב השני. השלב השלישי זה אח"כ נשכח שם ה' מהם לגמרי, ויחשבו שאין אלקים זולת הכוכבים והגלגלים וכדומה. זה דעת המדענים היום ועובדי עבודה זרה של ימינו. 

נמצא שהטעות הראשונה הוא הפתח אשר בה נופלים אל העבודה זרה היותר גרועה, הטעות הראשונה זהו הפתח שבו נופלים אל העבודה זרה היותר גרועה. בהתחלה לשם שמים, מכבדים את השלוחים, אח"כ עובדים את השלוחים עצמם ואח"כ שוכחים שיש אלקים בכלל ורק טבע יש, ושכחו שהטבע גימטריא אלהים, אבל כך דרכה של העבודה זרה. זה מה שכתב הרב אבן עזרא, רבי אברהם אבן עזרא בענין חטא העגל, מה הוא כתב? חלילה חלילה שעשה אהרן עבודה זרה, גם ישראל לא ביקשו עבודה זרה, רק חשבו שמת משה, וככה אמרו, קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו, מה זה הכוונה אלהים אשר ילכו לפנינו, מה זה קום עשה אלהים אשר ילכו לפנינו? אלהים כבוד חונה בצורת גביה, שכבודו של הקב"ה חונה בצורת גביה, פירוש - ללמוד כבוד ה' על ידי התבוננות בצורה הרומזת שכל כוחות הטבע הם שלוחי ה'. אז כל כוחות הטבע יבוטאו בצורה מסויימת, ואז על ידי זה אנחנו נתבונן ונראה שכל כוחות הטבע שלוחי ה', אז זה כמו הדרגה הראשונה של העבודה זרה שאמרנו. והנה זה לכבוד ה' נעשה, על כן בנה אהרן מזבח לפניו, והכריז שיזבחו מחר לכבוד ה', רק בעבור ערב רב כי ברעב הוא, הערב רב לא היו כמו ישראל אלא הם היו ברע - עדיין הם היו שקועים בעבודה זרה של מצרים, וחשבו מעטים מישראל שהיתה עבודה זרה, ואמרו אלה אלהיך ישראל. כל עובדי העגל לשם עבודה זרה, לא היו רק שלשת אלפים, אלה שנספו - שמתו בעוון העגל, שלשת אלפים שזה חצי עשירית המחנה. טוב, עד כאן זה דברי האבן עזרא, אז חלילה שעשה אהרן עבודה זרה גם ישראל לא ביקשו עבודה זרה רק חשבו שמשה מת וככה אמרו אשר ילכו לפנינו הכוונה אלקים כבוד חונה בצורת גביה שזה התבוננות בצורה שרומזת שכל כוחות הטבע הם שלוחי ה' וכל זה נעשה לכבוד ה', לכבוד ה' זה נעשה, על כן בנה אהרן מזבח לפניו והכריז שיזבחו מחר לכבוד ה', רק בעבור ערב רב כי ברע הוא וחשבו מעטים מישראל שהיתה עבודה זרה ואמרו אלה אלהיך ישראל, כל עובדי העגל לשם עבודה זרה לא היו רק שלשת אלפים איש. 

ועוד מובא באבן עזרא ביתרו כ' כ', לא תעשון איתי, אני דיברתי עמכם לא על ידי אמצעי, לא על ידי ממוצע, לא על ידי גורם שני, אני דיברתי עם ה"לא תעשון איתי" -איתי. לא תעשה לך פסל, כשה' אמר לא תעשה לך פסל מה הכוונה? - לא תעשה לך צורות לקבל כח עליונים, שאל הצורה יושפע כח עליון, לא תעשה לך פסל גם למטרה כזאת שתהיה השפעה אלקית לתוך הצורה וממנה אתה תקבל, דרכה, דהיינו דרך אמצעי, לא תעשה לך פסל ותחשבו שלכבודי אתם עושים, לא, לא תעשה לך פסל, כל תמונה לא תעשה, כאילו יהיו אמצעים ביני וביניכם, פירוש, משה תמיד דיבר לא מכוחו, מכח ה',

 

ש. ע"י שליחים

הרב: שליח זה משהו אחר זה לא אמצעי, זה לא כמו אצל הנוצרים להבדיל, הם עובדים

ש. לא שומעים

הרב: הם דיברו תמיד עם הקב"ה התפללו לקב"ה, לא דרכו חס ושלום, מה פתאום דרכו, איזה דרכו.

ש. מה זה ויאמינו בה' ובמשה עבדו?

 

הרב: שהוא שליח אמת, שהוא אומר את דברי האמת, שמה שה' שלח אותו להגיד. 

אז אומר לא תעשה לך פסל צורות לקבל כח עליונים שהצורה עצמה מקבלת כח, ואתה פונה לצורה כאילו, כאילו הם יהיו אמצעי ביני וביניכם, ז"א להכיר את ה' יתברך ע"י השתמשות בהם, כמו העגל שעשו ישראל, כי אהרן לכבוד ה' עשה, ועל זה הזהירם בתחילה שלא יעשו אלהי זהב, זה תוספת של דברי האבן עזרא להבהיר את מה שאמרנו. 

והנה בקבלת התורה היו ישראל במדרגה עליונה ביותר, במדרגה עליונה מאד, זה היתה מדרגה של גילוי שכינה, בקבלת התורה היו ישראל במדרגה עליונה מאד, מדרגת גילוי שכינה, שכל ההנהגה של ה' יתברך עמהם היתה בניסים גלויים, ז"א אתה רואה שהקב"ה נמצא ומלווה אותם בכל מצב, כי מה שהתחולל והתרחש לא יתכן להעשות לא ע"י אדם, לא ע"י טבע לא ע"י כלום, שכל צרכיך ממולאים בדרך לא טבעית, צריך אוכל יורד מהשמים? מילא שיצמח במדבר, שיצמח מהמדבר, שיצמח מהמדבר חיטים משהו, שיצמח לחם מהמדבר ישר לחם משהו, בדרך שנראית טבעית, לא, הקב"ה כדי לשלול את הטבע הביא ממקום שלא שייך שיבוא, לחם מן השמים, זה שלילת הטבע, זה לא טבע, סלע, יוצא ממנו מים, תביא איזה נחל שפתאום יתגלה או משהו או זה או נהר או, סלע זה הדבר הכי אטום שיש ומתוכו אין סוף מים מלוים אותם ארבעים שנה מתוך טבע, זה שלילת הטבע, ושלא יהיה טעות. 

והנה בקבלת התורה היו ישראל במדרגה עליונה מדרגת גילוי שכינה שכל הנהגתו יתברך עמהם היתה בניסים גלויים, אך כשלא ידעו מה קרה למשה, אתמול למדנו את זה איזה בלבלה הכניס להם היצר הרע השטן בכבודו ובעצמו כדי להפיל אותם בבת אחת כי בשעה כזאת האדם מטושטש ואפשר לבלבל אותו, אבל כשהם לא ידעו מה קרה למשה אז הם חשבו שלא יוכלו לעמוד עוד במדרגה הגבוהה ההיא, אם אין משה לא נוכל להשאר במדרגה של גילוי שכינה, למה? כי בלי סיעתא דשמיא שבאה להם בזכות משה, כל הסיעתא דשמיא בזכות המנהיג שה' בחר שראה בו מי שראוי שבזכותו יהיה סיעתא דשמיא לעם ישראל כזאת בהנהגה עליונה כזאת, כמו שבכל יום בת קול יוצאת ואומרת, כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, ז"א יש צדיק יסוד עולם שבזכותו כל העולם ניזון, ז"א העולם נהנה ומתפרנס מאחד שהוא צדיק יסוד עולם, אז כל הסיעתא דשמיא שיורדת לעולם זה בזכות אותו אחד. 

משה רבינו היה זה שהביא את כל הסיעתא דשמיא וישראל הכירו בזה ואמרו אם אין משה לא יהיה סיעתא דשמיא, ממילא לא נוכל לעמוד באותה מדרגה שעמדנו עד עתה כשהוא היה, ואז הם פחדו שמא יפלו חס ושלום ביד היצר, וכיון שיפלו בידו פעם אחת תנתן לו רשות להפילם מטה מטה, כמו שלמדנו אתמול שהוא אומר בהתחלה כך ואח"כ כך עד שאומר לך עבוד עבודה זרה, ועל כן הם אמרו לרדת אל ההנהגה על פי דרך הטבע, לא להשאר במדרגה עליונה אלא לרדת להנהגה על פי דרך הטבע וללמוד מתוך הטבע עצמו שה' יתברך הוא הפועל בטבע. אירופה כרגע בשטפונות, כולם יודעים שגשם זה טבע כאילו, לא? טבע, טבע, יורד גשם, כמה יורד? זה גם טבע? ואם לא יורד כמו עכשיו השנה, פה לא יורד, כתוב "וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים" זה לא טבע, הטבע זה בחינה מסוימת שתיכף נלמד מהי, אבל הקב"ה הוא בעל הכוחות כולם, כל כח שנמצא בעולם כולו לכן הוא נקרא אלהים, אלהים זה לשון רבים, מה זה לשון רבים? בעל הכוחות כולם, אל זה כח, אין לאל ידי לעשות את הדבר פירושו אין בכוחי לעשות את הדבר, אל זה לשון כח, אלהים זה לשון כוחות, הוא בעל הכוחות כולם, אז כל הכוחות הנמצאים בעולם זה בעצם האלקים. אז הם אמרו שהם ירדו אל ההנהגה על פי דרך הטבע וללמוד מתוך הטבע עצמו שה' יתברך הוא הפועל. 

והנה, מי שהוא במדרגת הנהגה זו הטבעית, לא זאת העליונה אלא זאת הטבעית, אדרבא, זוהי מצוותו, מה המצוה? להכיר בתוך הטבע את ה' יתברך. שהרי ראינו שבשעת עונש הנחשים השרפים שהקב"ה שילח בישראל נחשים שרפים שנשכו אותם, ציוה ה' יתברך בדבר נחש הנחושת, אמר אתם רוצים להרפא מההכשה של הנחשים? יש נחש בחושך שכל מי שיכנס ויסתכל בו ירפא, זה גם היפך הטבע, היפך הטבע, כי מי שהוכש ע"י נחש ורואה נחש זה מזיק לו עוד יותר, הצורה שלו של הנחש כבר חקוקה בתוכו שהיא מזיקה אותו. מי שהוכש מנחש אפילו רואה חבל כבר הוא נרתע, ז"א לא טוב להסתכל בנחש, אז למה הוא אמר דוקא לעשות ככה הקב"ה, שיסתכלו וירפאו? כדי שיסתכלו בו לראות שהנחשים באו בשליחות ה'. 

שום דבר לא מזיק בעולם, החטא מזיק, רבי חנינא בן דוסא באו ואמרו לו התלמידים שיש ערוד, נחש מזיק בדרך לבית המדרש והם לא יכולים להגיע, אמר להם הראו לי, הראו לו הלך לשמה ראה את החור מאיפה שהוא יוצא, חלץ את סנדלו, הכניס את הרגל לתוך החור, יצא הנחש והכישו ומת הנחש, לקח את הנחש על צווארו והלך לבית המדרש. אמרו לו תלמידיו, רבינו עד כאן מה זה? אמר להם ללמדכם - אין הערוד ממית אלא החטא ממית. על זה אמרו חכמים, אוי לו למי שפגשו ערוד ואוי לערוד שפגשו רבי חנינא בן דוסא. חטא ממית ולא ערוד ממית. אז כדי ש יסתכלו בו לראות שהנחשים באו בשליחות ה', וגם בצורה של שור, הרי למעלה יש ארבע צורות, שור נשר אדם ואריה, זה ארבעת המלכים, שור מלך בבהמות, נשר בעופות, אריה בחיות ואדם בבריאה. אז גם בצורת שור אין איסור מצד עצמם, אין איסור מצד עצמם, דדוקא בארבע פנים ביחד אסור, אם מציירים ארבע פנים ביחד, כמו שאמרנו, זה אסור. אלא שמכיון שהיו במדרגה למעלה מדרך הטבע, היתה אצלם הירידה לדרך הטבע אפילו לשם שמים לברוח מהיצר הרע בגלל שאין סיעתא דשמיא ופחדו שיתפוס אותם, גם זה נחשב עבודה זרה, וזו היתה טעותם, שהם לא יכולים לרדת מהמדרגה העליונה שהם היו בה אל הנהגת הטבע, מהנהגת שכינה להנהגת הטבע, זה כבר הבחינה של עבודה זרה, הירידה הזו. וזה כמובן שהם מתכוונים לראות בטבע כוחו של הקב"ה, וראינו שיש הנהגה כזו שהוא רוצה הקב"ה להראות להם בנחש הנחושת, שזה רק שלוחים וזה לא, ומצינו שרצה ה' יתברך שיהיו במדרגה למעלה מדרך הטבע, והניח לשאר אומות העולם את הנהגת הטבע שהם יראו בה את מעשי ה'. הגויים שהם רואים את איתני הטבע, הם מזכירים את שם ה', או מי גד, אוי מיי גאד, אוי מיי גאד, אוי מיי גאד, על כל דבר הם אומרים אוי מאי גאד, ז"א הם מבינים שזה הקב"ה שולח להם את הזה. הישמעאלים צועקים אלה ווקבר, אלה ווקבר, אלה ווקבר, רק הישראלים חושבים שהם יביאו מטוס אז הם יכבו את השריפה ואם ככה אז ככה. כן, אסון טבע. 

אז רואים שהקב"ה רצה שההנהגה הטבעית תהיה אצל אומות העולם וההנהגה העליונה תהיה אצל ישראל. כמו שמפורש בפסוק "אשר חלק ה' לכל העמים", מגרמי השמים, מהכוכבים, מהכוחות העליונים יחתו - יפחדו אומות העולם, את אלה חלק להם הקב"ה לכל העמים, ובודאי לא מתכוון הקב"ה שהאומות יעבדו עבודה זרה, אלא זה נקרא הנהגה טבעית, שדרך הכוחות והגרמים האלה הקב"ה פועל פעולותיו, ועל כן היא נקראת עבודה זרה ולא עבודת שקר. למה זה נקרא עבודה זרה ולא עבודת שקר? כיון שהיא זרה להם על פי מדרגתם, וכבר היא אסורה, אם זה זר לישראל, אם זה לא הדרך וההנהגה שצריכים ישראל להתנהג בה והיא זרה להם, זה כבר נקרא עבודה זרה. 

אמנם מכיון שירד אדם לדרך הטבע, קל מאד שיסתבך אח"כ בעבודה זרה פשוטה, לחשוב שכח הטבע הוא הפועל, ועכשיו אני מכניס אתכם למונחים ומינוחים מסובכים, דקות שבדקות תשימו לב, לא תאבדו את הראש. מכיון שיורד אדם לדרך הטבע קל מאד שיסתבך בעבודה זרה פשוטה, לחשוב שכח הטבע הוא הפועל, כאילו הוא כח עצמאי שפועל, וכאשר באמת חטאו הערב רב ואמרו אלה אלהיך ישראל, ממש, הנהגת הטבע הוא נסיון גדול לאדם, מי שנמצא במדרגה של הנהגת הטבע הוא חי בנסיון גדול מאד. איזה נסיון לדוגמא אנחנו אלה שהם נמצאים בנסיון הזה עוברים ולא יודעים שזה הנסיון שאני מדבר, איזה נסיון זה? בזעת אפך תאכל לחם. מה זה בזעת אפך - אדם מרגיש שאני הולך לעבוד ואני מביא כסף, אני לא אעבוד לא יהיה כסף, אני לא אקח תרופות אני לא ארפא, אני לא אוכל לחם אני אמות. מה, יש אפשרות אחרת? מה זה, יש אפשרות אחרת? זה הנסיון של הנהגת הטבע והוא נסיון גדול לאדם, בזעת אפך תאכל לחם, זה הקללה שנתקלל אדם הראשון, לפני כן, לפני שהוא נתקלל כשהוא חטא הוא לא היה צריך לטרוח לכלום, לא צריך לטרוח לכלום. למה לא צריך לטרוח לכלום? כיון שהוא נברא ישר בגן עדן ולא חסר לו כלום, ומלאכי השרת צולין לו בשר ומשקין אותו יין.

 

ש. הרב אבל כתוב לעבדה ולשמרה

הרב: לעבדה ולשמרה זה למצוות עשה ולמצוות לא תעשה, מה לאכול ומה לא לאכול, מכל עץ הגן אכול תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל לעבדה ולשמרה, לעבדה זה לקיים מצוות עשה, לשמרה - לא לעבור על לא תעשה.

ש. מה זה מה שכוב בהמשך ...

 

הרב: זה גן עדן, גן עדן תחתון זה המקום, זה התיאור, זה מה שיש. 

כי אדם בגאוותו בנקל, בנקל בגאוותו משתף את עצמו עם הטבע וסובר כוחי ועוצם ידי, האדם שוכח והוא בעצמו הופך להיות עבודה זרה. הוא פתאום לא זוכר שבעצם הוא גורנישט מיט גורנישט אפס גמור, נטול כוחות, הוא מרגיש שאם יש לו שרירים הוא יכול להרים, כן, מה אתה רוצה להרים, כן, כן, מה אתה רוצה להרים? אנחנו רואים, יש אנשים שהקב"ה עושה להם טוז קטן בראש וזהו חצי משותק, משותק לגמרי, פתאום זה, פתאום אילם, איפה הכח? מה פה פו... איפה הכח? נעלם. אז זה לא כח עצמי, ה' נותן לך כח ואתה מייחס אותו אליך, אז אתה כמו פרעה, מה אמר פרעה? אני אלהים, לי יאורי ואני עשיתיני, אני עשיתי את עצמי, אני בראתי את עצמי, ג'ננה כזאת יכול בן אדם להגיע. זה לא רק פרעה זה גם האדם, אני, אני, אתה יודע מה אני עשיתי? אני, אני, אני, אני, הכל זה אני.

 

ש. הוא רואה שהוא מצליח בעסקים

הרב: מה השטויות שלך, תיכף תבין את השטויות, את השטויות, תיכף תבין את השטויות. עובדה שהייתי בחלום אתמול בניו יורק, עובדה הייתי בחלום אתמול בניו יורק, אתה יודע מה קניתי שמה, כמה הרוחתי בבורסה, אתה יודע מה זה נשיאי עולם באו אלי ואמרו לי כל הכבוד איך עשית אותה וזה, אבל קמתי מהחלום וזהו, לא היה כלום, הכל חרית. כל החיים שלך פה עם כל מה שאתה עושה זה חלום, חלום. גם בחלום עשיתי יותר מהר, אתה לא שומע, בחלום הלו, הלו בחלום אני גם עשיתי יותר, אני אומר לך, אתמול בלילה בחלום, פשששש אם היית רואה מה אני עשיתי בחלום, בחלום. שמעתי נו, אתה ממש חי את הבעיה שאנחנו מדברים עליה, נו זה עליך אנחנו מדברים, תקשיב לאט לאט תקשיב.

ש. אם הייתי ישן בבית לא היה לי כסף

 

הרב: שמעתי עכשיו בא תקשיב. 

כי אדם בגאוותו בנקל משתף את עצמו עם הטבע וסובר - כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, זה לא אלקים.

 

ש. אני אומר בעזרת ה'

הרב: אתה יכול להגיד, אתה נותן מס שפתיים, בעזרת ה', עשית לו טובה, בעזרת ה' אבל אני עשיתי, מי בנה בית כנסת? מי עשה זה? מי? אני. אז מה זה מועיל שאתה אומר בעזרת ה', אתה עשית,

ש. בעזרתו, אני השליח

הרב: לא בעזרתו, לא, רק הוא עשה, תיכף לא כמובן, לא כמובן, תקשיב, אל תבלבל, אתה משתף את הכח שלך עם הטבע ואומר כוחי ועוצם ידי עשה. זה נכלל במה שהם אמרו ז"ל שאיוו להם אלוהות רבים, בדור המדבר בעגל הם איוו לעצמם אלוהות רבים, שהם אמרו 'אלה אלהיך ישראל', לא אלהים אחד, אלהיך לשון רבים, וכן כל המתגאה כאילו עובד עבודה זרה, למה? נו למה? למה מתגאה עבודה זרה, אבל אני עשיתי, בא תראה מה עשיתי, אתה רואה את זה איזה יופי - אני עשיתי, מתגאה, עבודה זרה, למה כל המתגאה כעובד עבודה זרה, למה? כי הוא אומר אני כח עצמי, גם עבודה זרה זה כאילו כח עצמי, אתה פונה לעבודה זרה ככח עצמי, אתה פונה לעצמך ככח עצמי, המתגאה פירושו זה אני, יש אני, אני זה עבודה זרה, לא יהיה בך אל זר, ז"א גדר אחד הגאוה ועבודה זרה. ומי שיעמוד בנסיון זה, מי שעומד בנסיון, לא כמוך, הוא רואה את כח ה' בתוך הטבע, לא אני עשיתי, אפילו שעשיתי, לא אני עשיתי, ה' עשה. עכשיו שאני מרים את הכוס, זה אני הרמתי? ה' הרים, אם ה' לא נותן לי את הכח הרגע לעשות את זה אני לא יכול לעשות את זה, לך לבית חולים תראה כמה לא יכולים להזיז את היד, למה אני כן הצלחתי להרים את היד, זה כח עצמי? זה לא כח עצמי, זה כוחו יתברך, אין כח עצמי בעולם חוץ מכוחו יתברך, אז ז"א מי שעומד בנסיון הזה הוא רואה את כח ה' בתוך הטבע, זה שעומד, שעומד בנסיון הזה של הנהגה הטבעית,

ש. למרות זאת הוא עושה לשם שמים

הרב: לא לשם שמיך שלך, כל פעם אתה תוקע את הלשם שמים,

ש. אני אשב ככה והכל יבוא

הרב: בדיוק כן ממש ככה

ש. הם יאכלו לבד,

הרב: כן. כן. כן.

ש. המן ירד מהשמים

הרב: כן, יותר מזה, כן כן. כמו שאתה נולדת, איך נולדת? מה פעלת בעצמך? איך טיפה של זרע וביצית נתרקמו והפכו להיות אתה ונהיה גולגולת ונהיה מנופים ונהיה משאבות ונהיה הכל, מי שם את התוכנה הזאת שמה שזה יעבוד ככה? מי? אתה, אתה בטח, אמא שלך ואבא שלך בטח הם נכנסו לקישקע והכניסו שמה אתה מבין ועשו איזה דגם ועשו אותך, כן, אתה הבאת ילדים גם כן ככה, אני הבאתי ילדים, אני בטח אני, אני הבאתי, כן, וכשיוצא ילד בעל מום מה אתה אומר אני הבאתי, בעל מום אני, אני הבאתי בעל מום אני, אז ז"א

ש. הרב, הרב, אם תפתחו לי כפתחו של מחט

הרב: עזוב, עזוב עכשיו, עזוב,

ש. זה גם בגשמיות

 

הרב: עזוב, עזוב, עזוב, עזוב. עזוב, זה כל זה בדרגה הטבעית, זה מה שאנחנו אומרים, אבל אנחנו לא רוצים להיות בדרגה טבעית וה' לא רוצה שנהיה בדרגה טבעית, הוא רוצה שנהיה בדרגה עליונה, 'ואשא אתכם על כנפי נשרים', אני רוצה שאתם תהיו כמו שהיה בזמן המדבר, בזמן המדבר מה היה? הכל היה ניסי, לא טבעי, שום דבר לא טבעי הכל ניסי, עם ישראל יכול לחיות בדרגה ניסית, הוא חי ארבעים שנה בצורה ניסית לעיני כל העולם, ה' לא רצה שנרד ממדרגה זאת, עם ישראל נפלו במדרגה לטבעית, מה שאתה מדבר עליה שבלעדיה אי אפשר, זה המדרגה הטבעית, וזאת הבעיה, כי כשאתה יורד למדרגה הטבעית אתה בעצם לא שינית כלום, רק עכשיו יש לך תסבוכת שאתה צריך לייחס את כל מה שאתה רואה בטבע אליו, זה יותר קשה לך, למה? כשאתה במדבר ברור לך שלא פעלת מאומה, אז קל לך להבין שיש השגחה אלוקית ולא צריך לעבוד ולא צריך כלום, לא צריך בגדים, לא צריך להחליף נעליים, רגלך לא בצקה, לא החליפו בגדים, למה? לא הלכו לעשות גדולים, ארבעים שנה כל מה שאכלו נשאר במעיהם לא הוציאו, זה טבעי? לא טבעי, אבל מה, זה כשאתה חי את זה אז אתה יכול להכיר בזה, כשאתה ירדת למדרגה שלך עכשיו אתה בבעיה לתרגם את מה שאתה פועל כאילו שזה לא אני בכלל, למה אתה כל כך תפוס בעבודה זרה הזאת שאתה לא קולט אפילו, אתה מבין, ככה היה עם עובדי עבודה זרה, הם באמת מאמינים, אלה שהולכים לבודה הוא באמת מאמין שהוא משתחווה לפני פסל מזהב אז באמת הוא חזור הביתה הכל הסתדר. זה בדיוק אותו דבר. 

עכשיו, מי שעומד בנסיון של הנהגה הטבעית הוא רואה את כח ה' בתוך הטבע, הוא רואה, זה כבר עומד בנסיון, כי הוא רואה את כח ה' בתוך הטבע. אמנם מי שזוכה למדרגה שהיא למעלה מדרך הטבע אסור לו לרדת לנסיון הזה, הירידה לנסיון הזה זה בחינת עבודה זרה, כי אם אתה נמצא במדרגה הזו אל תרד, ירידה זה עבודה זרה לך ממה שהיית, וזה חטא מעין דור אנוש, שבהתחלה הם עבדו למשרתים, לכוכבים מתוך האמנה שמכבדים את הקב"ה, אח"כ עבדו אותם עצמם שזה הטעות, ואח"כ שכחו בכלל את האלקים. שאז הם אמרו לכבד את השלוחים לשם שמים, לשם שמים, דור אנוש אמרו כמוך לשם שמים,

 

ש. לא שומעים

הרב: ודאי, ודאי, לא רק זה המאמין כוחי ועוצם ידי הוא נקרא אפיקורס, המייחס לעצמו כוחות הוא אפיקורס, הוא כופר. אבל מכיון

ש. לא שומעים

הרב: מה אכפת לי עכשיו שוגג או לא, אני לא בא להעניש, אני בא לומר את המצב.

ש. מדובר כאן על עבודה זרה

 

הרב: זה עבודה זרה, זה אפיקורסות. מי שמאמין שהו אפועל - עבודה זרה. אחד שאומר אם אני לא הולך לעבוד לא יהיה מה לאכול, הוא אפיקורס ועובד עבודה זרה, עובד את עצמו, הוא אלהים, היפנים הם כאלו, הם מאמינים רק בכסף, זה האלהים שלהם כסף, יש כסף - זה אלהים, על זה הם ימסרו את הנפש, אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם, יש אנשים כן, זה זה זה זה זה זה האלהים שלהם, אין להם משהו אחר. אז ז"א אדם צריך להבין שאין כח עצמי בכלל בעולם, והכל השגחת הבורא, רק השאלה איפה אתה רוצה להיות, באיזה מדרגה אתה רוצה להיות, העליונה, או אתה רוצה להיות בהנהגת הטבע, אבל אם אתה יורד למדרגת הטבע יהיה לך יותר קל, אתה לא יודע כמה אתה מסתבך כי אתה מרגיש בחוש שאתה פועל, אתה רואה בחוש שאני פעלתי, אם לא הרמתי את הטלפון עכשיו לא הייתי מקבל את ההלוואה. אבל למה אתה לא רואה כששתי טלפונים קודם כשצלצלת לאנשים קודם לא נתנו לך והשלישי נתנו לך? ולמה פעמים שלא קיבלת אף פעם הלוואה, ובאו לעצור אותך, למה זה ככה, אם זה הכל אתה אז בידך להשיג הכל, למה זה פעם ככה פעם ככה פעם ככה פעם ככה, אז אנשים מתחבאים מאחורי המילה טבע, טבע, מה טבע? מה אתה מדבר ?מה זה טבע? מי עשה טבע? למה עשה טבע? למה זה פועל ככה? למה אצלו זה ככה ואצלו זה ככה? אלא מאי, זה נסיון גדול מאד. 

עכשיו שימו לב, מפה אנחנו מתחילים להסתבך, תפסו ראש. יש חילוק דק בין הרמב"ן ובין הראב"ע - הרב אבן עזרא. כתב הרב אבן עזרא, אם תשים ליבך אל המשא הראשון אז תבין זה, מה זה המשא הראשון, איפה הם נפלו בראשונה? כשהוא אמר הראב"ע שהם אמרו כבוד חונה בצורת הגויה, דהיינו שהם רצו ללמוד את כבוד ה' ע"י התבוננות בצורה הרומזת שכל כוחות הטבע הם שלוחי ה', שמה המשא הראשון שהם נפלו. והענין הוא על פי מה שכתב האבן עזרא בפרשת בשלח, וה' הולך לפניהם כי כח ה' הולך עם עם ישראל כדרך מוליך לימין משה זרוע תפארתו, פירוש, שעם ישראל ראו במה שהוליך אותם משה את כח ה'. הם לא ייחסו את זה למשה, הם לא ייחסו את זה לחכמתו של משה, ליכלתו של משה, הם ראו שה' הוא המוליך, הם ראו במה שהוליך אותם משה לא את משה אלא את כח ה', וכיון שבכאן כתוב גם כן "אשר ילכו לפנינו", "עשה לנו אלהים אשר ילכו בפנינו" זה כמו שהוליך אותם משה, אשר ילכו לפנינו, אבל ה' הוא המוליך, הכוונה היא גם כן כבוד אלהים שיראוהו בענינים הטבעיים אשר ילכו עמהם, לא שחלילה נייחס להם כוחות, אלא דרכם אנחנו נראה, כמו ש יותר קל להם הם אמרו שזה המשא הראשון שבו הם נפלו שהם אמרו כבוד חונה בצורת גויה, שכבוד האלקים יהיה חונה על צורת גויה, כמו שור שחונה למעלה, יש שור שם למעלה בכסא אז אנחנו נעשה שור בדמות שור למעלה וכבוד של ה' חונה על גבי גויה, במקום בר מוות נקח אל מוות, נקח משה מת, ראינו שהוא מת, אז הוא לא מחזיק תמיד, אבל אם נקח שור ונעשה אותו מזהב אז הוא אל מוות, אז מה זה משנה, הקב"ה יכול לתת את כוחו בכל מה שהוא רוצה, בין באדם בין בלא אדם. אז הם אמרו שיראו בענינים הטבעיים אשר ילכו בהם, זה דברי הראב"ע - האבן עזרא.

אבל הרמב"ן אומר, ואיננו נכון בעיני, שלא נעשה העגל במלאכת חכמת המזלות, להיות בצורתו חונה כבוד, רק שעשו, זה כמו המזלות שיש להם כח להשפיע בעולם, המזלות יש להם כח להשפיע בעולם אבל חוץ מישראל, כי ישראל הם למעלה מן המזל, אין מזל לישראל כתוב בגמרא, הם למעלה מן המזל. המזלות, שנים עשר המזלות הם משפיעים, באיזה שעה שנולדת באיזה זה, זה משפיע, אבל זה כח שנתן בהם הקב"ה, אבל לא לישראל שהם מעל המזל, כי הם קשורים ישירות אל ה' ולא צריכים להיות מושפעים דרך אמצעי, רק מי שלא מאמין בה' הוא נמסר ביד המזל, וזה הביטויים שאומרים אין לי מזל, אין לי מזל, מה זה אין לך מזל? אין לך מזל זה מעלה, אם אתה למעלה מן המזל זה טוב מאד, אתה מחובר לה', אתה יכול לבקש מה שאתה רוצה. בשביל מה עמדנו בשמונה עשרה קודם? בשביל מה נעמוד בשמונה עשרה עוד פעם? לבקש מה' כל מה שאנחנו צריכים, חונן בינה, דעה פרנסה, הכל, הוא נותן, בשביל מה אתה מתפלל? 

אבל הרמב"ן כתב ואינ נו נכון בעיני שלא נעשה העגל במלאכת חכמת המזלות להיות בצורתו חונה כבוד, רק שעשו הצורה לכוון בעבודתה אל ענינה, הרמב"ן אומר לא לא, הם התכוונו לכוון בענינה, שהיא כח עצמי. וכבר פירשתי סוד המשא הראשון, ושם בפרשת בשלח כתב על דברי הראב"ע, והאמת שהוא כדרך המוליך לימין משה, אבל לא כאשר יבין רבי אברהם ממנו - זה האבן עזרא, וכתוב כן ניהגת עמך לעשות לך שם תפארת. 

שתי השיטות יבוארו עכשיו, יש ביניהם הפרש דק מאד. המדרגה הגבוהה היא כשעושה כעושה מעשים גשמיים בטבעיים לבבו יכיר כי הכל בא אליו אך מאיתו יתברך. כל מעשה גשמי וטבעי הלב של האדם מכיר שזה מאיתו יתברך, זה המדרגה הגבוהה, המדרגה הגבוהה מי שעושה כעושה מעשים גשמיים וטבעיים בלבבו מכיר כי הכל בא אליו מה' יתברך. אמנם גם בזה יש שתי מדרגות, כציור, אדם שמסתכל דרך חור המפתח אל תוך הבית רואה עט כותבת, מפני שחלל קטן רואה רק את העט ולא רואה את הכותב, הוא רואה רק את החלק התחתון תיק תיק תיק תיק תיק תיק כותב, ומה הוא סובר המסתכל, המסתכל, מה הוא סובר, שהעט כותבת, הטבע כותב, הנה, הנה, העט כותבת. אבל אם הפתח פתח והוא לא מסתכל דרך החור הוא רואה שהאדם כותב ולא העט כותבת, מי מחזיק בה? זה כמו שאדם יגיד שהגרזן הוא חוטב, אם אין אדם מאחורי הגרזן, הגרזן יונף? הגרזן יפעל? אדם שמאמין שהטבע פועל זה כמו זה שמסתכל בחור ורואה את העט כותבת, אבל אדם רחב יותר, רחב אופקים מבין יותר הוא מבין שמאחורי העט ודאי יש מי שמניע. למה בן אדם שהולך ברחוב וקיבל אבן בראש הוא לא אומר אני אומר הטבע הזה מתנקם בי, למה הוא מחפש מי זרק עליו את האבן? מה קרה לך, זה הטבע, מה אתה לא יודע שאבנים קופצות? מה אתה לא יודע? לא תמצא אהבל כזה, אפילו מדען לא תמצא כזה, אז איך המדען האהבל אומר שהעולם נוצר מפיצוצים, קפצו כמה אבנים והתחברו נהיה הכל, אבן אחת פגעה בו במדען הוא לא ייחס אותה לטבע ולא לפיצוצים עוד שנשארו באויר וכרגע רק נחתו לו על הראש, להביא לו הוכחה שזה נכון, לא, הוא לא יגיד ככה, למה הוא לא יגיד ככה? כי הוא יודע, הטבע לא פועל כלום, אבנים לא קופצות לבד. כך העוסק במעשים טבעיים, יש אשר רואה רק את הטבע וחושב שהיא הפועלת, אבל מי שפתח האמת פתוח לפניו רואה שהקב"ה הוא העושה והטבע בידו כעט ביד הכותב. ז"א יש אחד הולך לעבודה ואומר - היום עשיתי ג'מבורי, ויש אחד שהולך לעבודה ואומר היה לי סיעתא דשמיא, הקב"ה זימן לי נוסעים, איך אני עוזב את התחנה אחד קרית ביאליק, אני מגיע לקרית ביאליק אומרים לי בני ברק, הכל נתפר חבל על הזמן, לא עשיתי שום מאמץ, הכל הזדמן לי צ'יק צ'יק צ'יק צ'יק. יש אחד אומר איך בא לי אני אומר לך, אתה יודע מה היום אני אסע דרך סמולנסקי ואיך שאמרתי צ'יק בא לי, אני אומר לך לפעמים המחשבות שלי גורמות. זה טמבל שמסתכל דרך החור ורואה עט כותבת, אז זה אתה, כן, זה אתה, רק אתה אומר לשם ש מים.

 

ש. מה שאמרת בהתחלה ביאליק וזה זה נכון

הרב: אבל אתה אמרת אם אני לא אצא לעבוד איך יגיע אוכל, זה אתה אמרת, אז אתה אמרת, אז ז"א שאתה, זה לא חכמה, תקשיב, זה לא חכמה לעבוד עבודה זרה ולייחס לקב"ה, זה לא בעיה.

ש. אני לא נמצא בדרגה שלהם.... אני בטבע, אני מייחס את זה לשם שמים

הרב: אדוני, אדוני, תודה רבה שאתה מייחס, זה כאילו אתה נותן לי כבוד, אתה אומר לי קח נתנו לך את הכבוד

ש. אני יודע שזה הכל הוא אמר שצריך לעשות

הרב: אז תשאר, לא הוא לא אמר שצריך לעשות, איפה הוא אמר? איפה הוא אמר?

ש. בזעת אפך תאכל לחם

הרב: קללה. אתה רוצה קללה?

ש. אבל אני בתוך זה

הרב: מי אמר לך להיו בתוך זה, צא לברכה, צא לברכה, לא רוצה קללות, לא רוצה קללות

ש. אבל הוא אמר את זה

הרב: אני אומר לך חס ושלום הלואי שלא תוליד, אתה אומר הוא אמר לי שאני לא אוליד אז אני לא מוליד

ש. הוא אמר לי צער גידול בנים, יש לך דרך לשנות את זה?

הרב: כן,

ש. איך? מה זה יצא ככה

 

הרב: כן, אגיד, יולדות כתרנגולת לפעמים, איך. איך? תשמע את הברכות שנתנו לכמה נשים וברוך ה' הקב"ה נותן, נותן, נותן הקב"ה כח בשליח להראות כוחו. תקשיב, הרי אני לא יכול לפעול במילים כלום, נכון? אם אני אומר תלדי כתרנגולת אז מה, מה אני אכריע על הלידות? הקב"ה נותן כח ביד שליח כדי שיראו את כוחו, כי יש לו שליחים נאמנים, והשליחים הנאמנים הם מראים את כוחו, לא כוחם, כמו משה רבינו שמשה רבינו הראה כוחו של הקב"ה, ה' אמר לו הרם את מטך, בשביל מה צריך את המטה? גם בלי מטה, אלא הקב"ה רוצה להראות שכל הטבע כפוף ביד הצדיק, גם הטבע הוא יכול להניף לעשות מה שהוא רוצה, הוא רוצה להראות שגם מה שאתה רואה כאילו טבעי זה לא טבעי, הקב"ה הוא הכח היחידי, כל השאר זה אפס מוחלט, כמו שבאנו מן האין הגמור, מיש, אנחנו יכולים להעדר מן היש לאין הגמור. אבל רצון הבורא שהוא ברא אותנו בצלם אלוקים ונתן לנו חלק אלוקה ממעל ובחלק הרוחני של הנשמה אנחנו נצחיים, החלק הגשמי אנחנו נפסדים. החלק הרוחני שלך הנשמה לא ניזון מהאוכל, הוא לא ניזון מהשינה, הוא לא ניזון מכל זה, אז איך הוא מתקיים? איך הוא מתקיים החלק הרוחני שבך וגם כשתמות החלק הרוחני קיים, ומי זה אתה? זה החלק הרוחני. אז מה זה הגוף? זה ההטעיה, ותיכף תבין מה זה, איפה אתה נופל, תקשיב. 

אז זה שתי הדרכים בהנהגה עליונה שהיא טבעית, יש מי שרואה את הטבע פועל ויש מי שרואה שהקב"ה מפעיל את הטבע. 

אבל יש מדרגה גבוהה מזו, זה שרואה שהסיבות ביד ה' אינן כעט ביד הכותב, כי העט על כל פנים כלי כתיבה הוא ביד הכותב, אלא המדרגה העליונה זה שהסיבות אין ואפס הנה, גם בלי עט אפשר לכתוב, גם בלי עט אפשר לכתוב, משה רבינו כתב שלש עשרה ספרי תורה ביום האחרון של חייו, איך אפשר להספיק? השבעת קולמוס. ז"א יש דברים שהם ללא סיבה גם, ז"א סיבות הם אין ואפס, גם מבלי סיבה אתה יכול לקבל הכל, כשיורד לחם מן השמים זה לא סיבה, זה לא אדמה, זה לא קרקע, אין צמיחה שם, אין מקור, אין מאפיה, אין כלום, אין סיבה, סיבה זה גורם, אין גורם, הגורם היחידי זה ה'. הוא לא צריך סיבה, הוא לא צריך שיהיה אדמה ותשים זרע ויצא לך שתיל ואח"כ תקח מזה את מה שאתה צריך, הוא לא צריך את זה, הנה הוא הביא לך מן מן השמים. הנה הוא הביא לך מים מסלע, הנה הוא ליוה אותך בענני כבוד עם מיזוג אויר בתוך המדבר, הנה הוא יישר לך בלי מפלסות את כל המדבר, הכל מישור, אתה הולך - ההר נשפל, בלי סיבה, לא היה מפלסת, בלי סיבה, בלי סיבה, זה המדרגה העליונה, לא צריך הקב"ה סיבות. ואין הקב"ה משתמש בהם אלא עושה הכל בלי אמצעים וכלים, אז מה זה שאנחנו רואים סיבות? מה זה שאנחנו רואים שבכל אופן צריך לחרוש ולזרוע והכל, מה זה שאנחנו רואים סיבות? אין זה אלא טשטוש בכח הראיה שלנו, זה נסיון, זה הקללה, הקללה זה שאתה תראה משהו, תחשוב שהמשהו הזה פועל, ואין כח בדבר הזה לפעול לולא הקב"ה. זה נקרא העלמה, למה נקרא עולם עולם - מלשון העלם, שהכל נמצא פה בהעלם. ראית קוסם שעושה כל מיני דברים, מוציא לך יונה ועושה לך כך וכך וכך ואתה לא מבין איך הוא עשה את זה - זה העלמה, אחיזת עיניים. מה שאנחנו רואים שאנחנו פועלים וזה זה אחיזת עיניים, זה הכל ה' יתברך בלי סיבה. אז למה יש סיבה? זה הנסיון, זה הקללה, האם תראה את הסיבה כסיבה עצמאית, האם תראה את הסיבה כסיבה מאיתו יתברך או האם תהיה במדרגה העליונה שאין סיבה אפילו ולא צריך סיבה, אלא זה הטעיה, כמו במבחן, עושים לבן אדם מבחן אמריקאי, שלש תשובות שקר ואחת נכונה, מעלימים ממנו, עכשיו תמצא את האמת. אמנם זה עדיין עם סיבה אבל יש פה העלמה, אבל יכול להיות שיהיה מצב שבכלל התשובה היא חמישית, לא ארבע התשובות האלה ולא כתוב. זה המדרגה העליונה, כשאתה יודע שהכל מאיתו יתברך והוא לא זקוק לסיבות. 

לפי זה, אדם העוסק במעשים טבעיים שמצווה הוא לעסוק בהם, כי הוא במדרגה פחותה, הוא לא בחר במדרגה העליונה לכן הוא לא יכול להתקיים, הוא גרם שהוא לא יכול להתקיים בלי ללכת לעבודה, הוא גרם, כמו שכתוב "בזעת אפך תאכל לחם" אם הוא בעל המדרגה הנמוכה אז הוא יבחין שהוא עוסק באחת המצוות השכליות משפטים, שה' ציווה אותו לעסוק בסיבות אשר בהם יגיע אל הצריך לו, אז כאילו יש מצוה, אתה מבין, לעבוד, בזעת אפך תאכל לחם, ככה הוא מבין, זה בעל המדרגה הנמוכה.

אבל בעל המדרגה הגבוהה יבחין שעוסק במצוה שהיא מן החוקים, מה זה חוקים - כמו פרה אדומה, מה זה פרה אדומה? מטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים, אפשר להבין דבר כזה? דבר והיפוכו כזה, אבל זה חוקה, חוקה אין הסבר, אין הסבר, אל תחפש הסבר, אין הסבר. חוק אמר הקב"ה, למה - הקב"ה יודע למה הוא רוצה ככה, אבל זה חוק, חוקה חקקתי גזרה גזרתי ואין לך רשות להרהר אחריה, מלך יכול להגיד משהו מובן לא מובן אתה צריך לעשות, אתה לא יכול להגיד לו - שמע אני לא הבנתי, אני לא מבין את זה איך אתה רוצה שאני יעשה, אדוני, יש חוק, החוק קובע וזה לא משנה אם אתה מבין או לא מבין, הבנת? זהו. בעל המדרגה הגבוהה מבין שזה לא משפט שכלי שצריך לעבוד אלא זה בגדר חוקה, כמו פרה אדומה שהוא נגד שכל האדם כי יודע הוא שהסיבה היא אפס, ואין שום מהלך שתצאנה ממנה תוצאות, כי הקב"ה הוא העושה, ואינו משתמש בכלים כלל, וכל עניני הסיבות אינן אלא נסיונות ולא יותר מזה. בלבלה, זה הכל. 

כשלמדנו שער הבטחון, לפני שנה וקצת, היה מישהו אני לא זוכר, אולי זה נמצא פה אחד מהם אולי אתה היית, אני לא זוכר, היה מישהו שלמד שער הבטחון ואמרתי לו שהסיבות לא פועלות שום דבר וזה הכל מאיתו יתברך פה ושם הוא עמד באלעד, מחכה לתפוס טרמפ הוא עושה ככה עושה ככה עושה ככה לא עוצרים לו, כמה דקות לא עוצרים לו, פתאום הוא אומר רגע, מה למדנו אתמול, למדנו שהסיבה לא פועלת, אני לא אעשה ככה ונראה אם מישהו קורא לי, איך שהוא הוריד את היד התחיל לקרוא בספר עצר לו סליחה, לאן אתה צריך? ולקח אותו. הסיבה פעלה? מיד הוא ראה שהקב"ה פועל בלי סיבה, לא האצבע שלך גרמה. אדם עומד קורא ספר, למה שיעצרו וישאלו אותו לאן אתה צריך? והיה לו עוד מעשה למחרת ניסה עוד פעם וכו' וכו', זה כל יום חווים אלה שבאמת לא רואים בסיבות את הגורם. 

אני רציתי להכניס ספר תורה, עוד לא גיליתי את אזני למישהו כבר קיבלנו פניה מחו"ל רוצים לתרום ספר תורה. אני גרמתי? סיבה, בגלל שחשבתי? ה' החליטה. הוא עושה הכל אין סיבות, הוא לא צריך סיבות, אם יש סיבות זה בשביל להטעות אותך ושאתה צריך להשתחרר מן הטעות. לכן מי שמבטיח לך, אני מבטיח לך אני אביא, תצחק לו בפנים, אתה יש לך כח להבטיח? אתה יכול להבטיח שתחיה מחר? מה אתה יכול להבטיח? אתה סומך עליו הוא אומר, לא הוא הבטיח לו, זה מילה שלו מילה, אמרות ה' אמרות טהורות" כשה' אומר משהו אני ה' לא סנילי, מה שהוא אומר הוא מקיים, אבל אדם יבוא מלך ויגיד מחר אני מוריד לכם את הארנונה, מחר אני עושה לכם ככה, נותן לכם הנחות, עושה ככה, מחר הוא בקבר. מי אתה שתגיד אני נותן תתתתת.... זה מה שתפס הרמב"ן על האבן עזרא, שמדברי האבן עזרא ז"ל יש מקום לחשוב שכוונתו אל המדרגה הנמוכה, כי הזכיר בחינה מוליך לימין משה, דהיינו ע"י משה שמשה היה כלי, ככה הוא תפס הרמב"ן שהתכוון האבן עזרא, על כן כתב לא כאשר יבין רבי אברהם ממנו, פירוש מן הכתוב מוליך לימין משה, אלא כמו שמתפרש בכתוב אח"כ כן ניהגת עמך, פירושו אתה ניהגת עמך בלי שום הבחנת אמצעי, ההנהגה היתה מאיתך ולא לימין משה כמו שהוא הבין את האבן עזרא. החילוק הזה הוא בענין חטא העגל. לאבן עזרא רצו לעשות בדרך הטבע, ללמוד שה' יתברך הוא העושה, אבל על פי הטבע, רואים את הטבע ואומרים ה' עושה, והטבע הוא רק כלי בידו, זה לאבן עזרא ככה מובן, ועל זה תפס הרמב"ן שאיננו נכון, שלא נעשה העגל במלאכת חכמת המזלות ככח שמשתמש בו הקב"ה רק שעשו הצורה לכוון בעבודה אל ענינה, הוא הוריד אותם למדרגה יותר נמוכה הרמב"ן שהם התכוונו לעבוד אותה בעצמה, פירוש שעשאוהו על פי המדרגה הגבוהה שאדם צריך לעשות, אבל להרגיש במעשיו שאין בהם שום ממשות. 

ועוד ענין דק מאד רמז בזה הרמב"ן ז"ל, שכיוונו לצורת שור שבמרכבה שזהו בחינת ההנהגה הטבעי כידוע, ז"א הם כיוונו למדרגה של עבודה דרך הגורם הזה כמו שור במרכבה שזו ההנהגה הטבעית כידוע, אבל להרגיש במעשים שאין בו שום ממשות. וכתב שם עוד, והכוונה לאהרן היתה מפני שישראל היו במדבר חורב שממה, חשב אהרן, תקשיבו טוב, כי המחריב יורד דרך מקום החורבן, המדבר זה מקום חורב ושממה, אז מאיפה יורד המחריב? דרך מקום החורבן, כי שם כוחו הגדול, ובהיותם עובדים שם לאל יערה עליו רוח ממרום כאשר נאצל על משה, ולכאורה הדברים אינם מובנים כלל, אמנם צריך האדם לדעת כי אין די במה שהוא מבחין שהסיבות אינן כלום, אלא צריך שיבחין שהסיבות הנראות בונות, באמת הן מחריבות, ז"א אנחנו צריכים לראות שהעבודה מחריבה, האוכל מחריב, הרפואה התרופה מחריבה, ככה אנחנו צריכים לראות, שהסיבות לא פועלות כלום, והוא ברור ומוכרח, כי הרי הסיבה העיקרית לכל טובה זה הפקת רצון מאיתו יתברך, לכל מעשה שיש בו בחינה של מיעוט של גילוי כבודו יתברך, ובהכרח לא יפיק רצון ה' הוא מחריב, כי אם אתה מצמצם את כוחו של הקב"ה ואתה אומר רק שכאילו הוא יכול לתת דרך הטבע, אתה ממעט מכבודו, ואם אתה ממעט מכבודו כאילו יכלתו מוגבלת דרך הטבע לפעול אז אתה נמצא מחריב, אז הסיבות שאתה תולה בהם אפילו שזהו לשם שמים זה מחריב, שהרי אתה חושב שהסיבה בונה, היא עושה, היא גורמת דרך ה', אומר לא זה מחריב, כי אתה ממעט כבוד שמים ואתה צריך להפיק רצון מאת ה'. 

ולפי זה למשל, האדם החפץ לחיות בענין טבעי, שאוכל כדי לחיות, הרי הוא לכאורה עוסק בדבר שממעט את חייו, שהרי החיים באים ישר ממי? ממנו יתברך, ולא דרך אמצעות האוכל, החיים לא באים דרך האוכל, החיים באים מאיתו יתברך, יש אנשים שיש להם אוכל וה' לוקח אותם עם האוכל, בתוך הביס. החיים לא באים מהאוכל, אלא כך גזר הקב"ה, שיהיה נסיון לאדם שיראה בחוש שאם אינו אוכל הוא מת, אבל אין זה אלא נסיון, כי כשיעלה אדם למדרגה רוחנית הגבוהה שהיא בחינת עליית משה השמימה, משה עלה 120 יום, שלש פעמים ארבעים יום, לא אכל ולא שתה, לא ימות כשלא יאכל ל חם, גם אליהו הנביא הלך ארבעים יום בלי אכילה ובלי שתיה. כל זמן שהוא במדרגה ההיא, אם הוא במדרגה העליונה הוא יכול לחיות בלי, ואפילו למן הוא לא זקוק, אפילו למן הוא לא זקוק, שגם במן שהוא אוכל רוחני עדיין יש בו בחינת יסון. 

נמצא שבאמת הלחם היה צריך להמית את האדם,

 

ש. לא שומעים

 

הרב: נכון, נכון, אמר הרמב"ן שמשה רבינו היה בדרגת אזלת לקרתא הלך בנימוסא - שמה שהוא לא אכל למעלה זה מדרגה של אדם מגיע לעיר צריך ללכת לפי הנהגותיה של העיר, אם שמה לא אוכלים גם הוא לא אוכל, אם שמה שותים הוא שותה, ככה הוא צריך ללכת, זה יש גדר שקוראים לו - הלכת לעיר תהלך בנימוסיה. לכן המלאכים כשירדו למטה והיו אצל אברהם אבינו אכלו, למה? הלכת לעיר תלך בנימוסיה, פה למטה אוכלים - תאכל, שמה לא אוכלים - אל תאכל, הוא היה רק במדרגה הזו, הוא לא נשתנה במדרגתו הטבעית והוא נשאר עדיין בבחינה הזו. 

נמצא שבאמת הלחם היה צריך להמית את האדם, למה? כי יש בו כח החורבן שהוא ממעט, ממעט כבוד שמים, זה כאילו צריכים אותו, בלעדיו אי אפשר לחיות, היינו בגדר סם המוות לנפש, ולמה אינו מת באכילתו אם הוא חורבן? זה מפני שכך ציוה ה' יתברך בגדר חוק. זה שכתב הרמב"ן שהיה בכוונת אהרן כי במדבר שהוא מקום החורבן ושם כוחו הגדול, אם יעמדו בנסיון וישיגו שאין ממש בכוחות הטבע, אז יגיעו אל המדרגה העליונה להכיר שהטבע מחריב, ורק ה' יתברך לבדו הוא הבורא והמקיים את הכל, ובזה יערה ה' עליהם רוח ממרום כאשר נאצל על משה, בזה יערה עליהם. הרי הם פחדו שלא יהיה להם ס"ד כמו שהקב"ה נתן, אז הוא אמר אבל אם הם היו עומדים בזה והיו מרגישים שזה שום דבר לא פועל רק ה' יתברך, הוא הבורא ומקיים את הכל, על זה היה מערה עליהם הקב"ה רוח ממרום.

נמצא לסיכום שבין האבן עזרא לבין הרמב"ן, עיקר חטא כלל ישראל במעשה העגל היה במה שטעו לרדת ממדרגתם הגבוהה למדרגת הטבע, והם רצו לעשות זאת כדי לא ליפול ביד היצר הרע, וכמובן שהם התכוונו שלא הטבע פועל אלא ה'. אם גם בכוונה לשם שמים, גם זה היה ירידה שלהם, בכדי שיוכלו לעמוד בעבודת ה' על פי מחשבתם שלא יהיה עוד משה עמהם כי חשבו שהוא מת, וזה היה מעורמת היצר הרע תדיר, שאומר לאדם שמע, קח מדרגה פשוטה יותר, אתה לא במדרגה כזו, תהיה במדרגה יותר בטוחה זה יותר בטוח. למשל, הוא אומר לו יפה תורה עם דרך ארץ, אתה לא במדרגה של בטחון שיכול לסמוך על הקב"ה שיכול לשבת בבית והאוכל יגיע אליך, לכן קח לך את המדרגה הנמוכה, יפה תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון, ותעמוד בנסיון ותזכור תמיד שזה לא העבודה מפרנסת ועל ידי זה אתה תקדש שם שמים, יהיה קידוש ה' כשאתה יודע שאתה לא פועל מאומה וזה רק ה' יתברך. זה ההטעיה של היצר הרע שמוריד את כולם למדרגה הזאת ואומר להם פה, אבל בסופו של יום האדם מייחס לעצמו ת הכח והופך אותו לעובד עבודה זרה. בסוף הוא מייחס האדם בסופו של יום תוך כדי דיבור, ברור לו שאם הוא לא יצא מחר לעבודה ומחרתיים וחודש וחודשיים לא יהיה לו מה לאכול, ברור לו, אז ז"א כל מה שאתה צועק זה משמים משמים, ה' ה' ה', זה כיסוי למה שתיכף יתברר לך, כי כשיעמוד בו בנסיון יקדש שם שמים הוא חושב. 

וכבר ביארנו שכזה היה חטא אדם הראשון, מה היה חטא אדם הראשון? ירידה לשם עליה, וקשה לחזור בתשובה מחטא כזה, כי זה בחינת אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, שורש החטא הזה הוא מערמתו של יצר הרע, להפיל את האדם ולהשליכו מטה מטה, ויכול האדם להכיר את ערמת היצר בזה כי עם כוונתו המדומה לשם שמים הוא ילך שלוב יד גם עם רצון התאוה. אתה גם נהנה מהעבודה, אתה גם נהנה מהאכילה, הכל משולב עם רצון שלך לתאוה גם, איפה נפלה חוה, תקשיב, חוה אמרה "כי טוב העץ למאכל ותאוה הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל", מה היא אמרה, "כי טוב העץ למאכל ותאוה הוא לעיניים", עד כאן מה זה? זה הרצון הרע. טוב העץ למאכל - יש לה טובה מזה שהיא אוכלת, תאוה הוא לעיניים, זה הרצון הרע, "ונחמד העץ להשכיל" - זה הדמיון לעלות ע"י זה שאוכלים להשגות עליונות, ונחמד העץ להשכיל, וכן כל אדם כשהוא יורד לדרגה של יפה תורה עם דרך ארץ המדומה, תחת מסווה דמיונו לשם שמים, רובצת תאות העולם הזה, כי הוא מתאווה לעולם הזה. לצאת לעבוד, להביא כסף, כמה שהוא יכ

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 17.11 13:00

    שלום וברכה, ב"ה אני בעלת תשובה כבר 22 שנה, בזכות הרב זכינו להתחזק ולבנות בית של תורה!

  • 16.11 19:24

    בס"ד 18.05.2020 (שני, כד' אייר תש"פ) לכבוד הרב החסיד נזר הבראה שליט"א שמי: א. פ. אני מודה להשי"ת כל יום שזכינו אני ובני ביתי לחיות את הרב ולהלך לאורך! ו: 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו' ותודה רבה לך שאתה מחכים אותנו. אני מודה לך על האכפתיות ועל החסדים האין סופיים על החנות (קפז') המוצרים והתבלינים ועל הקהילה הקדושה שקיבצת סביבך. יה"ר שהשי"ת ישמור לנו עליך (אמן) כי אתה יותר מאב ומאם ותודה על המסירות נפש, זה שאתה מסלק מאיתנו את החושך בעמל רב ובאהבה רבה בלי לחשוב שניה על עצמך בכלל. הרבה זמן רציתי לכתוב לרב ולא יצא וב"ה שעכשיו הגיע לי הזכות להודות לרב. שאנחנו מרגישים שאתה כמו אברהם אבינו – ע"י שהיה בעל חסד, ויצחק אבינו – במידת הגבורה, ויעקב אבינו – במידת האמת הצרופה, ומשה רבינו רועה נאמן, ודוד המלך – נעים זמירות ישראל, ושלמה המלך בחכמתו, ופנחס במסירות נפש, ושמואל הנביא שמכתת רגלים כל יום, וכל התכונות הללו נמצאות ביחיד אחד ומיוחד לכבוד הדור המיוחד הזה! ועכשיו אתה לא רק הרועה הנאמן של ישראל אלא של כל האנושות כולה וכמו שאנחנו מצפים למשיח במהרה אנחנו מצפין ליום שיודו כולם הרב אמנון יצחק אמת ותורתו אמת והם (...) בדאים. אנחנו שמחים בשמחתך [וכואבים את כאבך בכל מה שעושים לרב, (בתאריך המכתב ב"ה נמסרה הרצאה: הבחירה בידים שלך, בני ברק 18.05.2020 shofar.tv/lectures/1320, וכן שיעור: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ב 18.05.2020 shofar.tv/lessons/12136) ומי יודע אם זה לא כפרה לכלל ישראל] אוהבים אותך אהבת נפש משפחת פ' באר שבע מבקשים ברכה: שאזכה ש... יהיה השמש בצמוד לכבוד הרב שליט"א כמו שיהושע בן נון שימש את משה רבינו ע"ה זיע"א.

  • 14.11 11:54

    'בעת הזכרת שבחי השי"ת שבברכת: 'אתה גיבור... סומך נופלים... ורופא חולים...' ניתן להשיג ישועה עוד יותר מבקשות מפורשות. מפני שבאמירת השבח אין המלאכים מקטרגים ולכן אם יצטרך להתפלל על רפואה יכון באמירת: 'רופא חולים' להמשיך רפואה ובורא עולם היודע תעלומות לב הנה הוא יעשה בקשתנו'. (ספר בני יששכר, הובא בספר לכתחילה, אמונה ובטחון עמוד קמה', ב"ה ניתן להשיג הספר לכתחילה 'אמונה ובטחון' במשרדי שופר). וכנראה זה אחד מהטעמים לסגולת ה: "עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) שע"י שמשבח לבורא עולם אין מקטרגים, ומספיק כוונה למשוך ישועות... ישר כוחכם! (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).

  • 11.11 10:43

    ב"ה שיעור מאד יפה, חזק וברוך! הרצאה בבני ברק 20.10.2024 בוני המגדל - הקבלת פני רבו (shofar.tv/lectures/1636).

  • 11.11 10:43

    מחנה שועפט לפני שבועיים... זה בדיוק מזכיר את הדוגמא שהרב נתן על איציק במגדל השמירה (רח"ל): 'איציק במגדל השמירה טרגי קומי' (shofar.tv/faq/1609).

  • 06.11 18:11

    כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון הסרטון הזה: '🎞 צריך סיעתא דשמיא לתת תרומה למקום הגון' (shofar.tv/videos/7000) איך אנשים לא מבינים את זה?!

  • 03.11 14:23

    שלום כבוד הרב ב"ה בשבת האחרונה שכבוד הרב היה כאן (ראה כתבה: סיקור שבת בראשית במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א בני ברק shofar.tv/articles/15236) בעלי הלך לכבודו ביקש: 'ברכה' בעניין הדירות בירושלים וחובות. כבוד הרב בירך אותנו: 'שניוושע כבר יום למחרת!'. בצפייה חיכיתי לישועה, וב"ה בערב הזדמנה לנו הלוואה כדי לשלם את כל החובות שלנו עם היתר עסקה, רציתי לבקש: שכבוד הרב יברך אותנו שנצליח לשלם את הכל ונוכל לעבור לירושלים במהרה (אמן).

  • 03.11 10:22

    כבוד הרב ב"ה שיעור בוקר, מרגש ביותר 'בלי תפילה לא מקבלים חלק קיא' - שיעור 111 שיעור מספר 1, ב"ה כמות תורמי הנציב, אח"כ המעשיות, שאין רק צריך תפילה להשי"ת, גם אם לא נקבל, עצם זה שאנחנו פונים להשי"ת, ומצפים רק לו זה עניין גדול ולהבין: שרק בזכות תפילה מקבלים זה מודעות גדולה בזכות השיעורים שמשקיע בנו הרב כדי שנייחל לישועת השי"ת, והחלק בסוף שכולם שרים 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ושירי שבת והשאלה היפה של פרשת הנח בחלק שאלות תשובה שהצחיקה, גם מאוד קשה להיפרד מסדרת השיעורים אבל זכינו בזכותם להבין את הדבר הכי חשוב שבלי תפילה לא מקבלים כלום שבת שלום ומבורך✨.

  • 03.11 10:17

    שבוע טוב ומבורך כבוד הרב שליט"א זה כל כך נכון מה שכבוד הרב מסביר בשיעור זה. (עמידה בנסיונות shofar.tv/videos/15578) תודה רבה כבוד הרב שליט"א.

  • 31.10 19:09

    הרב אמנון יצחק שליט"א! יה"ר שהשי"ת יברך אותך ואת כל אשר לך (אמן) ברוך השם תודה לבורא עולם התשובה של הבדיקה של הילד יצא תקין בזכות הברכה של הרב ובזכות הסגולות שעשיתי אחד מהם זה ששרתי: 'עבדו' ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) כמו שהרב לימד אותנו ועוד כמה תפילות. תודה רבה רבה "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה). (לסגולת השמחה shofar.tv/articles/15096).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 [email protected]

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים