על מה הרב אמנון יצחק הפסיד 250,000 ש"ח?

אני אספר לכם סיפור עכשיו שאני פעם ראשונה מספר אותו: בערב פסח, רציתי שבני הקהילה, קהילות פז, יזכו לאכול עופות. כי חודשים לא היה עופות, לא ניתן היה לשחוט, מפריעים לנו לשחוט, מונעים מאיתנו, עושים כל מיני פעולות בשביל שלא נוכל לשחוט. אבל הצלחנו להשיג משחטה שהסכימה ביום שישי כשאף אחד לא עובד, ערב חג, שאנחנו נשחט. אבל אמרו לנו אתם צריכים להביא את הצוות, אתם צריכים להביא את הכל, ויעלה לכם יותר. אבל אתם תהיו אחראים על השחיטה והכל. הבאנו 40 אנשי צוות. 20 שלנו ועוד 20 שכורים,ש עלה לנו הון עתק. והתחלנו שחיטה. כמות השחיטה, בדקנו את הלולים כמובן, יום לפני. שלחנו אנשים לראות שהזריקות בסדר, שהלול בסדר. כל מה שצריך. הגענו לשם, הייתה טעות. רב המשחטה אמר לאנשים שלנו שמרגע ששוחטים עד מקום שאם חלילה יפגם סכין נוכל לעצור את הליין, מסמנים, כל שוחט יש לו צבע, נגיד אדום, כחול, צהוב. וכל מי ששחוט ששמים על הליין שלו את העופות שהוא שחט. כדי שאם יתוודה שסכין של שוחט מסוים נפגמה, אז כל העופות מרגע שהתברר, כל העופות עוצרים, כל העופות שנשחטו עד עכשיו כולם טרף. אז צריך לדעת איזה צבע. כאילו איזה שוחט ומה הצבע שלו. עכשיו אמרו לנו שממקום ששוחטים עד שזה יגיע למקום שניתן לעצור, יש 7 דקות. ככה אמר רב המשחטה לאנשים ששלחתי. טוב, סמכו על זה. והנה, נפגמה סכין ובדקו והוציאו. והוציאו והוציאו והוציאו... פתאום מתברר אחרי זמן שבעצם כל מה שהוציאו והורידו לא היה בסדר. למה? בגלל שממקום ששחטו עד מקום שזה מגיע, זה ארבע דקות! לא 7 דקות. אז זאת אומרת, מה שהורידו הורידו מה שלא נכון. ומה שהיה צריך להוריד, לא הורידו וזה התערבב עם כל העופות. אז 5,000 על הבוקר הלך פייפן! כי זה תערובת שאתה לא יכול לברור ואתה לא יודע מה זה. הכל הלך. טוב.  אח"כ המשיכו וידעו כבר שצריך להקפיד יותר. אז כל 3 דקות בדקו. אצלנו אנחנו היחידים בארץ ובעולם שבודקים עופות ומנקים את הסכינים ביבש. מייבשים את הסכין. שוטפים ומייבשים אותה ביבש, כדיש הבדיקה תהיה הכי טובה! כי ביבש אתה מרגיש יותר טוב אם יש פגימה. אם אתה בודק ברטוב, אז כשאתה בודק ברטוב, זה שומני. שאתה שוחט, הבשר של העוף הוא שומני. ואז ממילא אם יש פגימה קטנטונת, אז זה יכול להיסתם בשומן ובכו'. וגם היד מחליקה עם הרטוב. קשה מאוד להרגיש דברים דקים. אז אנחנו בודקים. אז התחילו לעשות.. הבאנו שני בודקי סכינים שבודקים אחד אחרי השני כל שלוש דקות.  והמשיכו לשחוט. עכשיו הייתה בעיה. מה הייתה בעיה? אמרתי שיפכו את כל המים ויזרקו את כל העופות וימלאו מים מחדש. כי כל המים שומניים ממה? מחלק שהם טרפות. טוב. אומרים לי: "לא, אי אפשר. אי אפשר". למה? אם ישטפו עכשיו את כל... אם יפנו את כל המים, למלאות יקח שלוש שעות וחצי. ועכשיו יום שישי וסוכם שהם יעבדו רק שש שעות, אז פירושו של דבר שאין לך כלום. עכשיו גם להשאיר את העופות, אתה לא יכול, כי אם תשאיר את העופות, אסור לו למשחטה להשאיר עופות. הווטרינר יסגור לו את המשחטה. אסור להשאיר במשחטה עופות חיים. להחזיר אותם הוא לא יכול. מה עושים? ביררנו מה ניתן לעשות, אז אמרו שצריך לשטוף את כל העופות שנשחטים, אלה שהם בסדר, לשטוף אותם תחת מים חזקים כדי להסיר מעליהם את השומן של המים או את החלקיקים אם יש משהו מעל העופות בשביל שלא יהיה בהם שומן מהטרפות. טוב, אמרתי אז תפקידו על הדבר הזה ותעשו כן. המשיכו. גמרו את השחיטות, פתאום מהשוחטים אמרו כבר עבר הזמן, כי המתינו עד שפינו את כל העופות שהיו בתוך זה. זה סיפור להוציא את כל זה ולזרוק אותם. זה סיפור לקח. פתאום הם הפסיקו וכו'. טוב, הפסיקו, נהיה בלאגן. סופו ש יום, זהו! נפסק הכל. אז נשאר לנו בערך מכל הבאלגנים שהיו איזה שלוש, שלוש וחצי אלף עופות מעשר וחצי אלף. טוב, נגמר הסיפור. ואני שואל את מי שאמרתי לו: "תגיד לי שטפו את העופות?". "אני חושב שכן.". אני אומר לו: "מה זה אתה חושב שבכן? אני אמרתי לשטוף את העופות". "אני אבדוק". הוא בודק, אומרים לו: "לא שטפו. שכחו לשטוף. שכחו לשטוף. טוב, אנחנו מצלצלים לשלושה פוסקים, הם עושים לומדס ככה וככה וככה, בסוף שלושתם מתירים. אומרים אפשר להתיר. זה על זה, אבל יש מחלוקת אם זה עד כדי קליפה, אם זה בטל, אם זה לא בטל. סיפורים. בקיצור, מתירים. אני החלטתי אני לא לוקח שום ספק, אמרתי הכל טרף. אמרו לי: אנחנו יכולים למכור את זה לכשר. ניצל לך כסף. כי אם אתה מוכר טרף, אתה מקבל שבעה שקלים. אתה מוכר כשר, אתה מקבל הרבה יותר. כפול מערך. ולנו זה על הרבה יותר, 25 שקלים. לפני כל ההוצאות. אז זאת אומרת, אנחנו בבעיה. אמרתי: "לא. הכל טרף! אני לא מרשה למכור את זה לכשר. אפילו בעל המשחטה אומר: "מה אכפת לך! אני מוכר". שום דבר! טרף! הלך בקיצור הכל! הפסד 250 אלף שקל.

במוצאי שבת הזמנתי את כל החברה ששלחתי והתחלתי לתחקר אותם מה היה בכלל. ספרו לי הכל. מספרים לי. אחד אומר לי: "תשמע, הייתה בעיה". "מה הבעיה?" יש לכל שוחט ערבי שמגיד לו את העופות? כל שחיטה הוא שוחט אחד ומגיש לו אחד. לוקח ממנו אחד ומגיש לו אחד. לוקח מת, מגיש חי. לוקח מת, מגיש חי. וכל ערבי שם את העוף של השוחט הזה על הצבע שלו. אם השוחט הזה נקרא צהוב, הוא צריך לשים את כל העופות שלו על צהוב. והוא אומר: "אני...", שניים שמרו שמה והסתכלו על הערבים להסתכל שהם שמים כל עוף בצבע שלו. כי אם לא, אם הוא שם עוף בצבע השני והתברר עכשיו שהיה סכין פגומה, אתה לא יודע עכשיו איפה העוף. איפה העופות. של מה? מאיפה? הכל מתבלבל. אז הוא אומר: "לפחות 20 פעם תפסתי את הערבי מחליף. אם זה בכוונה או לא בכוונה, אבל 20 פעם לפחות. אבל תדע לך, הוא אומר לי, שבסוף בלית ברירה, אחד מהחבר'ה היה צריך להתפנות למקום אחר, היו צריכים שמה סיוע, הוא הלך שם, ואני נשארתי לשמור על שלושה ערבים עם עיניים להסתכל כל פעם שהם שמים על המקום. ואני לא יכול להגיד לך בבטחון שאני קלטתי הכל במאה אחוז! יכול  להיות שהתפספס לי. אז היה לי פה ספק.

עוד ספק: אח"כ היה עוד משהו: אמרו לי שראו ערבי, שיש טרף.. נגיד שבודקים ומצאו שריאות לא בסדר או שבסדקו צומת הגידים ולא בסדר, טרף. מה עושים? מורידים רגל. אז העוף ממשיך לנסוע עם רגל אחת. כולם יודעים זה טרף. הולך לטרף. תפסו את הערבי, מרים את הרגל! אבל תפסו אותו. ואם לא תפסו? ואם לא תפסו? בעיה. יש עופות שהם לא טובים, טרף, לפעמים זורקים אותם לרצפה. וראו ערבי שמה.. כי ככה הם רגילים כל הזמן לעבוד! זה משחטה שפעם ראשונה באנו אליה. בדקנו אותה לפני כן שאפשר בכלל לעבוד. אבל הם רגילים. זה הרגילות שלהם. והערבי מרים מהרצפה את הטרף מכניס אותו לאיפה שזה בסדר. נו, אז איך אתה יכול לסמוך? אני מדבר אתכם אחרי שהבאתי את המומחים. ושילמתי להם 40 אלף שקל! רק לצוות. בשביל להביא את התוצאה הכי טובה, וזה אחרי כל מה שאני משתדל ומשתדל, זה מה שיצא. וברוך ה' לא נכשלתי והחלטתי הכל טרף ולא זה.

(מישהו מהקהל: צריך להוציא את הערבים)

אין אין דבר כזה! אין שום משחטה בלי ערבים. יש עבודות שרק ערבים עושים.

(מישהו מהקהל: ????)

לא הבנת! אבל יש את הצוות של המשחטה עצמה. זה לא קשור אליי. אני מביא את אלה שהם בעלי המקצוע של השחיטה והכל. אבל את הפעולות הפשוטות, אתה לא יכול לעשות כזה דבר אם אתה לא מכיר את המפעל ואתה לא יודע מה עושים ואיך עושים. אתה לא יודע לאן להוליך ולאן.. אין דבר כזה! אי אפשר ללמד ברגע בן אדם.

עכשיו, שתבינו אנחנו הבאנו אנשים שימלחו שלנו, יהודים כשרים, שימלחו. שלנו! הבנו הכל שלא יתעלם בשר מן העין. הכל, הכל היה פיקס. הבאנו שקיות מיוחדות, סידרנו הכל. אין מה לעשות! אבל חלילה שנכשיל יהודים? אז לכן לא לקחנו והפסדנו בשמחה. ואני אומר לכם אם אני נמצא שם כמו שאומרים עם הצוות שלי ולוקח את האנשים הכי טובים שיש בארץ, ועם כל זה, זה התוצאה, מישהו אחר היה ודאי קופץ על ההיתרים ודאי שהיה אומר שמותר. היה אומר הפסד מרובה, היה אומר שזה צורך החג, היה אומר כל מיני קשקושים והיה מאכיל את הציבור נבלות וטרפות בכייף. וגם חושב שקיים מצווה.

עכשיו זה אני אומר לכם מעשה שהיה לאחרונה. אני שחטתי במשך השנים האחרונות בכמה הזדמנויות, בכמה מקומות. אין מקום אחד שהייתי שלא מאכילים נבלות וטרפות. מה שאני פסלתי בסכינים, העבירו אותם חלק, חלק בד"צ. זאת אומרת ככה זה עובד. אחרת לא תהיה אספקה. אם יבוא מישהו שמדקדק יותר מידי ויפסול סכינים ויצטרכו לזרוק אלפים של עופות, יפטרו אותו באותו היום. "מה אתה מטמוטמם?! הבאנו אותך לפה שאתה תפסול ותפסיד אותנו? בשביל שאתה תרוויח את ה-17 אגורות, על כל עוף אנחנו נספיד פה עשרות או מאות אלפי שקלים? תעוף מפה! אתה לא מכיר את העבודה!". אף אחד לא יאפשר כזה דבר. אם אין הספק, אם אין תוצאה, אף אחד לא יחזיק אותך. ואתה שמעתם בכמה הרצאות שלי שהיו שוחטים שאמרו שהם שוחטים שנים אף פעם לא היה פגימה. זאת אומרת, אנשים אפילו לא מבינים בכלל על מה מדברים איתם. וכמה פעמים הורדתם עופות? בכלל אף פעם לא מורידים. זאת אומרת, שצריכים להספיק. סוף היום חייבם לשחוט 20 אלף, 70 אלף, 110 אלף. חייבים בכל משחטה לגמור את השחיטה ולספק לכל ה רשתות. אתה לא תביא לרשת מסוימת עופות באותו יום בגלל סיפורים שהיה שמה טרף ולא יצא, חביבי לא יקנו ממך, מחר הם כבר מזמינים ממישהו אחר. "אתה לא נורמלי! תקעת אותי ככה לפני החג"! אין דבר כזה! תשכחו מזה!