להשתמש במידות לכבוד ה' | הרב אמנון יצחק [מתוקן]

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום יששכר בן אסתר רפואה שלמה ברמח איברים ושסה גידים במהרה בימינו אמן

עומק ניסיון העקדה

ריבותינו הגדירו את העולם הזה בשם עולם הניסיון

וזו עיקר מציאות האדם בעולם לעמוד בניסיון

ולפי הצער משתלם השכר

כי בכך יגדל ניסיונו ותרבה מעלתו

על מה גדלה חיבתו של אברהם אבינו בעיני הבורא

בזה שהתנסה בעשרה ניסיונות ועמד בכולם

והניסיון הגדול ביותר

ניסיון העקדה

עד שביקש אותו הקדוש ברוך הוא

קח נא את בנך

קח נא נא זה לשון בקשה

משל למלך שעמדו עליו מלחמות הרבה

והיה לו גיבור אחד בנצחם

לימים עמדה עליו מלחמה חזקה

אמר לגיבור בבקשה ממך

עמוד לי במלחמה הזו

שלא יאמרו ראשונות אין בהם ממש

אף הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם

ניסיתיך בכמה ניסיונות ועמדת בכולם

עכשיו עמוד לי בניסיון הזה

שלא יאמרו אין ממש בראשונים

בכל תשעת הניסיונות הקודמים

מה היה הקושי הנורא בניסיון העקדה שזה כאילו המלחמה הגדולה ביותר

שאל הסבא מנובהרדוק

הלא אברהם אבינו ידע שהחיים והמוות ביד השם

והוא ידע שאין מרוויחים מעבירה

ואם הוא לא יעמוד בניסיון

היבצר מהבורא לקחת את נפשו של יצחק?

מה אם אברהם לא ילך ויעקוד את הבן שלו אז הוא יישאר?

אם ירצה השם לקחת אותו אין בעיה

איך יכול נברא לעבור על דעת בוראו?

ועוד

הלא כל לידת יצחק

הייתה בנס

אברהם ושרה זקנים באים בימים

והמתנה הזאת זיכה אותם הבורא ידברך שנתן להם את יצחק בגיל 90 ובגיל 100

ועתה הוא מבקש ליטול אותה בחזרה

זה רק פיקדון

הלא שלא היא המתנה הזאת

האם רשאי אברהם לסרב?

האם הוא יכול בכלל לסרב?

אז מה הניסיון כאילו?

מה פה הניסיון?

נתנו לך עכשיו לוקחים לך

ברצונו נתנה להם

ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו, מה הבעיה?

השם עושה בשלו מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה

מי יכול לעמוד מול ולומר לא?

אבל יש לנו לרומם את המושגים שלנו בעניין ניסיון העקדה

נאמר בה וייקח את המאכלת

ישראל אוכלים שכרה בכל דור ודור

היא נקראת מאכלת כי אנחנו אוכלים את השכר שלה כל ימי היותנו

לא אמר שייקח את הסכין המאכלת שאוכלים ממנה מתפרנסים ממנה עם ישראל בזכות זה

כידוע היה אברהם אבינו עמוד החסד

חסד לאברהם, כמו שלמדנו אתמול בדרשה בנתניה

ואברהם ידע שדור המבול נכחד בעוון הגזל

ובגלל ההשחטה שבין האדם לחברו כי מלאה הארץ חמאס

והוא ידע שעולם חסד ייבנה

כמו שהסברנו אתמול

נוח ובניו נטבעו לגמול חסד עם כל בעלי החיים שבעולם

בשם בני נוח העיד לפני אליעזר, עבד אברהם

צער גדול היה לנו בתיבה בריאה שדרכה לאכול ביום, האכלנו אותה ביום, שדרכה להאכילה בלילה,

האכלנו אבל לילה

ופעם אחת ויחידה אחר נוח לזון את הארי

ופגע בו ועשאו בעלמום

ועליו נאמר

הן צדיק בארץ ישולם

כזו שלמות נדרשת במעשה החסד

שאפילו אתה שנה נותן לכולם בלי לישון, בלי כלום

כל הזמן לאכול בזמן ופעם אחת אתה מפספס כבר מגיע לך להיות נכה

אז מה היה התיקון של העולם? היות והעולם חטא בחסד

והם גזלו וחמסו ולא עשו חסד

כדי לבנות עולם שייבנה שוב פעם על יסוד החסד

הכניס

הקדוש ברוך הוא את נוח לטבע שבמשך שנה שלמה יעשה רק חסד, חסד

עם בעלי חיים

לתרגל חסד שזה יהיה ב-DNA

כשיצאו מהתיבה ידעו שכל העולם צריך להמשיך לחיות רק על פי החסד

וזה מה שהוא אמר

לאליעזר עבד אברהם וגם לאברהם

ואברהם אימץ את הדבר הזה והבין את הכל

הבין אברהם אבינו שזוהי התביעה העיקרית של הקדוש ברוך הוא

שחסדו מלאה הארץ

וכתוב בפסוק בתהילים נ״ב וחסד אל כל היום

והפך להיות עמוד גמילות החסד בעולם אברהם אבינו

בו הורה לכל שזה רצונו של בורא עולם.

באותה תקופה היו אנשים מקריבים לאלוהיהם קורבנות אדם

לא למולך בלבד

וכמישה מלך מואב שעלה בנו בכורו לעולה על החומה

ככתוב במלאכים בית גימל כף זן

ואברהם אבינו לימד אותם שהשם אלוהי חסד ורחמים

ואינו חפץ בקורבנות כאלו

ככתוב האתן בכורי פשעי פרי ותני חטאת נפשי

כאילו מה אני אתן את הבכור שלי תמורת פשע שעשיתי כאילו קורבן במקום הפשע

את פרי ותני אני אתן כנגד חטאת נפשי

הגיד לך האדם מתוק

ומה אדוני דורש ממך מה

כי אם עשוד משפט ואהבת חסד

מה שלימדנו אתמול בנתניה

וכתב הרמב״ם בהלקות עבודת כוכבים פרק א' על החג שהתחיל אברהם לעמוד

ולקרוא בקול גדול לכל העולם

ולהודיע שיש אלוה אחד ולא ראוי לעבוד

והיו מתקבצים אצלו ושואלים על דבריו

מגשים קושיות, שואלים יש לי שאלה? יש לי שאלה

והיה מודיע לכל אחד ואחד

כפי דעתו עד שיחזירו לדרך האמת

מה זה לפי דעתו? כל אחד איך שיסתדר ויבין את מה שצריך להבין

ונתקבצו אליו אלפים ורבבות

והם אנשי בית אברהם

ושתל בליבם העיקר הגדול הזה וחיבר בו ספרים.

אז לא היה דיסקים וקלטות אז הוא חיבר בו ספרים.

ואחרי

ששמעו לקולו

ודבקו באמונתו

והרבו במעשה חסד כהנחייתו וכרצון הבורא

וחדלו מקורבנות האדם,

מצטווה עכשיו הנביא שלהם ומורה דרכם

לקחת את בנו יחידו ולהעלותו לעולה?

איך יעמוד בפני התקפות שלהם עכשיו

ומה ישיב על השאלות?

אתה אמרת שלא להקריב קורבן אדם ואתה הולך להקריב את הבן שלך?

הרי ינטשו וישובו חלילה לסורם

בעבודת חייו, מה תהיה עליה?

כל הנפש אשר עשו בחרן ילך לטמיון

בערבבות שדבקו בו בארץ ישראל.

אלא מה נאמר באברהם אבינו?

אחות לנו כאיתנה.

זה אברהם.

אחות

שאיחה וחיבר את כל באי עולם לקדוש ברוך הוא.

והקנה לקדוש ברוך הוא שמיים בארץ.

וכל זה יעלה בתוהו חלילה.

כמה חילול השם עלול להיגרם.

יא ביי ביי. כולם מבינים בחילול השם.

חילול השם, כולם.

ואברהם אבינו עמוד החסד

שהטיף לחסד

והרבה חסד

ולימד שהקדוש ברוך הוא חפץ בחסד.

כובש את רחמיו.

אה!

זה לא הרב הרחמן שרוצה אותו דרשן.

הוא לא מוכן שיהיה לו רב כזה.

מתאכזר על הבן שלו לשחוט אותו?

יואו! זה רב זה?

כבש את רחמיו לעשות רצונו יתברך בלבב שלם

ללמדך שכאשר נדרשים,

חייבים למסור עבור אהבת השם גם את השיטה.

אם השיטה שלך חסד,

יכול להיות שיגיע הרגע שאתה תצטרך להיות אכזר!

איך הוא אמר? לא רוצה רב אכזר! רק נעמד!

נעמד!

אברהם אבינו לא ראוי להיות הרב שלו.

הוא באמת לא הרב שלו, כי הוא לא הולך בדרכו.

הוא הולך בדרך האינטרסנטים.

כמו רוב הרבנים,

אינטרסנטים.

אייט סורבא דמרחמי לבני מטה, משום דה לא מוכח לאום במילי דשמיא.

למה אוהבים את הרבנים האלה? הם רק תותים מוכרים להם, תותים.

אז אנשים אוהבים את זה, למה? מפרגנים להם, אומרים, אה, נשמה, אחותי, אחי, אחותו,

זה...

מפרגנים להם רק.

אבל לא מוכיחים אותם בדברי תורה.

מה זה? להוכיח? צריך להיות רחמן.

צריך להיות רחמן.

רק להגיד דברים טובים, רק לרחם.

אז לומדים מאברהם שצריך לפעמים לעקוד את השיטה.

הוא לא עקד את הבן שלו,

הוא עקד את השיטה.

לעקוד את הבן, מה הבעיה זה של השם? השם אומר, תעשה ככה, תעשה ככה. מה,

אם הוא אומר לו, תעשה ברית?

הוא לא עושה ברית?

מה,

אני אטיל בו מום?

אני אקח את הילד שלי ביום השמיני, אני אטיל בו מום?

איך אפשר לבקש כזה דבר?

זו עקדה קטנה, וזו עקדה גדולה.

מי שאמר את זה, אמר את זה. מה הבעיה? לא הבנתי.

הוא עקד את השיטה.

זה היה עומק הניסיון של העקדה.

כי אברהם היה עמוד החסד,

חסד לאברהם.

ובעקדה הוא מסר מידתו לרצון בוראו ואחז במידת היראה.

בעקדה הוא מסר את המידה שלו לרצון בוראו ואחז במידת היראה.

לכן נאמר לו, עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה.

כי הוא אחז במידת היראה ואישרו שהוא ירא אלוקים.

לא חסד עכשיו, עכשיו יראה.

וכבר כתבו בספרים,

באוהב ישראל ובזרע הקודש,

שזהו שטמא יצחק אבינו עמוד היראה.

יצחק אבינו טמא על אביו,

ויאמר יצחק אל אברהם, אבי,

אבי, אתה אבי,

אתה מבחינת החסד.

איך אתה הולך לקיים את הציווי של העקדה?

הרי אתה אבי, מי זה אבי?

חסד לאברהם.

אז איך אתה הולך לעקוד אותי?

ויאמר הינני וני.

עכשיו אני במידה שלך, של בני.

מה המידה שלך? גבורה?

אז אני עכשיו הינני וני. עכשיו אני הולך במידה שלך.

כי זה הניסיון שלי, הניסיון שלי להיות הינני וני.

אני צריך להיות כמוך עכשיו.

פחד יצחק!

עכשיו אין מידת החסד, אני לא אבי.

אני הינני וני.

נסביר יותר.

במדרש מבראשית רבה, ל'ד', י' אמרו. מה בין הצדיק לרשע?

הצדיקים ליבם ברשותם.

הם לא יכולים לעשות משהו אחר, רק מה שהלב אומר להם. אני רחמן, אני רחמן. לא יכול להתאכזר. אני רחמן, אני רח... זה רשעים.

אדם שלא יכול לשנות מידתו הוא רשע.

רב שהוא רק רחמן הוא רשע.

כי רשעים מסורים ביד ליבם.

מה הפירוש שאתה לא יכול לשנות את המידות?

פעמים צריך כך,

פעמים צריך כך, כמו שראינו אצל שאול.

כל המרחם על האכזרים סופו להתאכזר על הרחמנים.

חייב לשנות את המידות, ואם לא אתה תהיה גרוע יותר.

מה בין צדיק לרשע?

הצדיקים ליבם ברשותם,

והרשעים הם ברשות ליבם.

ההבנה שגורה והיא נכונה שהצדיקים הם כעץ שתול.

ההחלטה שלהם נחושה,

ההסכמה שלהם נמרצת ונחרצת.

אבל הרשעים הם כמוץ אשר תדפנו רוח.

ואם דלת היא,

ופעם פה ופעם שם, לפי האינטרס.

כל תאווה סוחפת אותם, ואין מעצור לרוחם.

אבל יש עומק רב יותר.

מה העומק יותר של מה בין צדיק לרשע שהרשעים,

ליבם הם ברשות ליבם?

יש עומק רב יותר.

שכל אחד וליבו הכוונה שיטתו בדרכו היא ייחודית.

יש כאלה אומרים לך במפורש,

הלב שלי לא נותן לי.

הוא אומר לך בגלוי, הוא לא מבין, אבל הוא אומר שהוא...

הוא אומר, הלב שלי לא נותן לי.

איך אני יכול לעשות כזה דבר? הלב שלי לא נותן לי.

אז מה אתה? רשע.

למה?

רשעים, מסורים ביד ליבם, הלב לא נותן לו. מה פירוש' לא נותן?

הלב צריך להתהפך לפי רצון הבורא.

פעם צריך חסד עם העולם, ופעם צריך גם לעקוד את הבן, מה לעשות?

אתה צריך להשתמש במידות לכבוד השם יתברך.

מה זה נקרא ליבו?

זה שיטה ודרך ייחודית.

עכשיו יובן, מה שאמר רבי יוחנן בעירובין נג, 12 תלמידים היו לו לרבי הושעיה,

ושמונה עשר ימים גדלתי ביניהם,

ולמדתי לב כל אחד ואחד,

וחוכמת כל אחד ואחד. מה פירוש לב כל אחד ואחד? את שיטתו,

שיטתו ודרכו הייחודית של כל אחד ואחד מהתלמידים של רבי הושעיה.

ועל דרך שאמרו שחמישה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי,

והיה מונה שבחם.

כל אחד ומעלתו ייחודית,

כל אחד והאפיון שלו.

והרשעים,

הם ברשות ליבם.

הנטייה שלהם שולטת בהם, והם לא מסוגלים להתנתק ממנה.

לא יכול, הלב שלי לא נותן לי.

חושבים שזה מעלה.

הלב שלי לא נותן לי, לא יכול, אני רחמן, אני לא יכול. זה רשע.

והצדיקים ליבם ברשותם. מה זה ליבם? השיטה שלהם ברשותם, למסור אותה לבורא לפי רצונו.

פעם חסד, פעם יראה, פעם תפארת, לפי העניין.

כשמתבוננים, מבינים שזה עומק המדרש שאמרו החכמים זיכרונם לך במחילתא בחודש ההיא.

שלפני מתן תורה,

חיזר הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון,

שאל אם מוכנים לקבל.

שאלו מה כתוב בה,

אמר, לא תרצה,

מי אנו?

ישמעאל לא תגנוב,

מי אנו?

וכן כל אומה ולשון.

זאת אומרת, כל אומה יש לה דרך, אפיון ושיטה.

והם מוכנים לקבל כל התורה וכל המצוות, אבל לא מוכנים לוותר על השיטה.

לא מוכנים לוותר על המהות והאפיון.

רק עם ישראל אמר, נעשה ונשמע.

פעם ככה צריך, פעם ככה, מה שתגיד, מה זה משנה? מה שתגיד.

הם אמרו, לא, אנחנו בלי לרצוח לאומה, זו השיטה שלנו. אנחנו בלי גניבות לא יכולים.

בלי ניאוף לא יכולים. אנחנו לא יכולים.

זאת אומרת, אלה רשעים.

אבל עם ישראל צדיקים, נעשה ונשמע. מה אתה אומר עכשיו?

אסור לעכות? אסור.

מחר אתה אומר כן לעכות? כן לעכות. מה, מה?

הפה שאסר או פשע, מי שאומר,

יכול להגיד כך ולהגיד כך.

שמעתי מהרב אברהמסקי זכר צדיק וברכה שאצל רבי חיים מבריסק זכר צדיק וברכה אי אפשר היה לדעת מהן מידותיו

כי הכל עשה על פי התורה וההלכה

הכל היה כפוף לרצון השם יתברך

כמובן שהדרשן הזה לא היה בוחר ברב מבריסק

כי הוא לא רחמן

נטו רחמים

הרב מבריסק כשצריך היה להיות רחום היה רחום מאין כמותו

וכשהיה צריך להקשות את ליבו היה מקשה את ליבו

כשהיה צריך להיות ותרן היה מאין כמותו

וכשצריך לעמוד על קוצו של יוד הוא עמד על קוצו של יוד

מעין מה שאמרו על דוד שגם הוא לא רחמן מספיק

הוא ודאי שלא היה הרב של הדרשן הזה

ומעין מה שאמרו במועד קטן טז על דוד המלך

כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדין עצמו כתולעת

ובשעה שיצא למלחמה היה קשה כעץ.

צריך.

בין ברכה אומר רבנו בחיה בין בקשה כשמוכיחים את האנשים פעמים רכה פעמים קשה לפי הזמן לפי האנשים לפי המקום לפי העניין

ובזה נבין עניין חשוב

התקשו בו רבים

יעקב אבינו עליו השלום היה עמוד האמת

תיתן אמת ליעקב

אז איך מתיישבת מידתו שהוא התחזה לעשיו

וקיבל את הברכות בעורמה ואמר לרחל

אמר גם לרחל

שהזהירה אותו מרמאות אביה

אחיו עני ברמאות

צריך ללמד את דייזי קרייזי

שהוא צריך להתנהג עם לבן בדרך פתלתול ואיננו דרך אמת.

איך?

איך? מותר לשקר?

אסור לשקר!

שקר!

אסור לשקר! קרייזי!

אסור לשקר!

איך יעקב אבינו שיקר!

בטח היית קורא לו אמנוני איפוני, אה?

כי הוא שיקר!

איך הוא שיקר?

הוא אומר אני אחיו ברמאות.

אה, אם עיקש תטפל

ואם נבר תתברר, כל אחד לפי מידתו.

פעמים כך, פעמים כך, תלוי לפי העניין.

אבל האמת,

הוא קורא לעצמו כל האמת וכולו שקר.

אבל האמת,

שדווקא משום שהייתה זו מידתו של יעקב אבינו,

דווקא בגלל זה מידתו, היה לו ניסיון בה.

האם הוא יעקוד את השיטה או לא יעקוד אותה?

למה אם הוא לא יכול להשתנות,

זה רשע.

רשע, מסור ביד ליבו, לא יכול להשתנות.

אז זה המבחן.

והודיעה לו רבקה,

שנאמר לה בנבואה,

שעליו להתחזות לעשיו ולקבל את הברכות.

וזה היה קשה עבורו כניסיון עקדה כמו לאברהם אבינו.

כי גם הוא צריך לשנות את השיטה.

ואמרו שהיו טבעות מנשרות ונופלות מעיני אברהם,

עד שהייתה קומתו משוטטת בדמעות ופער פיו בבחייה וגאה גאייה גדולה בשעה שהוא עוקד.

עין במרבוכה

ולב שמח.

שמח שעושה את מצוות השם,

אבל כנגד המידה קשה לו, הוא עוקד את המידה שלו.

כתב רבי ישראל מסלן, זכר צדיק לברכה, באבן ישראל,

שאף על פי שהלך בשמחה

לעקדה כי הולך לחתונת בנו,

המו רגשותיו בעל כורחו.

אתם יודעים מה כתוב? שאם היה בא הקדוש ברוך הוא בדין עם אברהם,

היה דן אותו על זה שירדו לו דמעות.

גם זה לא היה צריך לרדת.

היה צריך לעמוד בניסיון באופן כזה שגם דמעות לא יהיו לו.

אתם שומעים?

וכך היה כאשר בא יעקב אבינו לפני עמיו.

כתוב בי על קודש שמעוני שנשפכו מים על ברכיו.

ירד לו קטנים.

והיה ליבור אפק השעווה, איך הוא הולך לרמות את אביו.

וזימן לו הקדוש ברוך הוא שני מלאכים,

אחד לימינו ואחד לשמאלו.

והיו אוחזין אותו במרפקו כדי שלא ייפול.

כי באמת היה עמוד האמת לאמיתה.

וכשנדרש לשנות בדבריו,

נחרד ואמר פן ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע.

מה זה כמתעתע?

מתעתע זאת אומרת מפרשים בגמרא בסנאים צדיק ב'

והייתי בעיניו כמו עובד עבודה זרה!

כי נאמר בעבודה זרה הבל המה מעשה תעתועים ירמיה יוד.

זאת אומרת, תעתוע זה עבודה זרה, והייתי בעיניו כמתעתע כמו עובד עבודה זרה, רחמנא דצלן.

אז יש לנו מושג במבט כזה שיעקב מתייחס אל השקר

כאל עבודה זרה.

וזו הייתה מידתו,

והוא מסר אותה לכבוד הבורא ולרצונו,

ובכך הוא עמד בניסיונו,

ובזכות זה קיבל את הברכות.

כי צריך לפעמים לעקוד את השיטה.

נו, עכשיו, כשאנחנו יודעים כבר זאת, יפקחו עינינו להבין.

בגמרא, במגילה יג,

דרשו אותה כתוב,

לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלאכים לכיסא.

מה הפירוש?

לא יגרע מצדיק עיניו,

הקדוש ברוך הוא נותן עיניו במעשה הצדיקים לשלם להם אף לימים רבים מידה כנגד מידה,

עד אשר עם מלאכים יושיב אותם.

הוא רואה את כל הניסיונות שעומד הצדיק,

והוא ישלם לאחר זמן

ויושיב אותם לכיסא המלאכים.

פסוק באיוב זה, ל״ו.

בשכר צניעות, תקשיבו טוב, שהייתה בה ברחל,

שמסרה את הסימנים ללאה,

זכתה ויצא ממנה שאול,

מה זה הצניעות שהייתה בה ברחל, שהיא מסרה את הסימנים ללאה?

והוא צניעות שלא התפרסם הדבר שמסר לה סימנים.

זכתה ויצא ממנה שאול.

ומה הצניעות הייתה בשאול?

אחרי ששמואל בישר אותו שהוא נבחר למלך,

פגש את הדוד שלו כשהוא חיפש את האתונות.

וכתוב בפסוק, ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר אמר שמואל.

אדם שאמרו לו שהוא הולך להיות מלך ישראל,

איך הוא קופץ,

איך הוא... כל מי שהוא פגש... אתה יודע מה אמרו לי עכשיו? שמואל הנביא בא, אמרתי, אני, אני, אני, אני, אני המלך.

שום מילה הוא לא מדבר.

שום דבר.

איזה צניעות?

איזה צניעות?

איי, איי, איי. זה ממש כמו הצנוע דור רעי שאמר שהוא אמר לרבנים שהוא מוכן לא לפתוח מפלגה אחרת נגד מרן.

הוא מוכן שישים אותו גם מקום חמש עשרה.

כי הוא בטוח שגם יהיה יותר מחמש עשרה.

רק אחר כך הוא נלחם לזרוק את השניים שהיו לידו

מהראש דרקון של שלושה

והחליט שרק הוא ואין הוא ורק הוא ואין בלתו.

המים חמש עשרה?

לא, הוא היה צנוע באותה שעה.

איזה צחוק.

אני אומר לך, זכינו לדור מלא ריצנים. מלא ריצנים.

אז הוא היה צנוע, שאול. הוא הסתיר.

הוא הצניע את זה שהוא נמלח

בכתב המהרשה

שמכלל צניעות הוא

שלא יודיע אדם מעלתו כנאמר יהללך זר ולא פיך.

גם בזה לפעמים כתוב במקום שאין מי שיהלל,

אין זר שיהלל,

אז יהללך פיך.

הגמרא מביאה שתי דעות ועוד דעה,

כי תלוי לפי המקום והזמן. מקום שנצרך, אין ברירה.

מקום שלא, לא.

וזכה שאול ויצאה ממנו אסתר.

אתם רואים? הצנועה רחל זכתה בשאול הצנוע, והצנוע הביא צנועה את אסתר.

שהיא הייתה צנועה בהרבה עניינים.

כמו שכתוב, והגיע תור אסתר לא ביקשה דבר.

וכתוב, ואין אסתר מגדת,

עמה ומולדתה מצניעה.

כל זה בכלל הצניעות כעין שאמרו בשאול.

עד כאן דברי המהרשה.

טוב.

הצניעות והשתיקה

הם הדרך והשיטה.

זהו אפיונו של שבט בנימין.

רחל הביאה את בנימין,

וזה האפיון של בנימין.

כמו שאמרו במדרש, באסתר רבה ויו יב, אין אסתר מגדת מולדתה. מלמד

שתפסה שתיקה בעצמה כרחל זקנתה.

שהיא תפסה פלך השתיקה.

איזה שתיקה? מה היא שתקה, רחל?

לא סיפרה ליעקב שמכניסים את לאה לחופה במקומה.

היא הייתה יכולה להגיד לו, תשמע, מחליפים אותי.

תשים לב.

עמדו כל גדולי זרעה בשתיקה.

העמידה דורות

של שתקנים.

רחל תפסה פלך השתיקה.

ראתה סבלונותיה ביד אחותה ושתקה.

ראתה את כל המתנות שהיא מקבלת ושתקה.

הבן שלה, בנימין, תפס בשתיקה.

איך אתה יודע?

האבן שלו בחושן הייתה יא השפה.

לומר שיודע היה במכירת יוסף ושותק.

בנימין ידע במכירת יוסף ושותק.

לא מגלה לאבא.

מה זה יא השפה?

נוטריקון, יש פה.

יש פה ושותק.

יש לו אפשרות לדבר בפה את מה שהוא יודע ושותק.

זה האבן שלו בחושן.

יא השפה.

שאול היה בן בנה.

כתוב ואת דבר המלוכה לא הגיד לו.

לא אמר לדוד שלו.

ואסתר,

גם כן מזרעה של רחל,

אין אסתר מגד את מולדתה ואת עמה.

כתב מרן החתם סופר בדרשותיו, חלק א', ק', צ', ד',

ג',

שכמה צדיקים

היו ראויים להצלת ישראל בימי אחשוורוש.

לא רק מרדכי ואסתר,

אבל כדי להשפיל את המן

שהלשין בלישנה בישה,

שהוא הלשין בלשון הרע לאחשוורוש,

והוציא דיבתם של ישראל רעה,

הוצרחו לזכות בנימין דווקא.

למה? כי יש פה ושותק.

צריך את המידה הנגדית.

הוא, יש לו פה לפעור על ישראל, צריך שיבוא אחד ששותק בשביל להוריד אותו.

ובכך התייחדה, אסתר.

עכשיו, כשאנחנו יודעים את זה,

מתחדשת לנו הבנה חדשה בדברי מרדכי לאסתר.

מה הוא אומר לה?

כי אם אחרש תחרישי

בעת הזאת,

רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר,

ואת ובית אביך תאבדו.

ומי יודע אם לעת כזאת

הגעת למלכות.

בפסוק מוקשה.

מה כפל המילים החרש תחרישי?

ידועה הדרשה בגמרא בבבא מציעא למד אלף,

השב תשיבם,

שלח תשלח,

הוכיח תוכיח, עזוב תעזוב,

הקם תקים, נתון תיתן.

הדרשה אומרת אפילו מאה פעמים, לכן נכפל תמיד.

אבל מדוע פה הוא כפל?

ומה זה שאמר, ואת ובית אביך תאבדו?

מילא היא

אם היא תחריש,

אבל למה בית אביה?

דרך מיהו בית אביה ומדוע היא עובד?

עכשיו, אחרי שלמדנו את כל הנושא, מובן הכול.

השתיקה הייתה שיטתה של אסתר,

וזו שיטת בית אביה מדורי דורות.

כתוב, רחל אחזה בפלח השתיקה,

ואחריה בנימין, ושאול, ואסתר.

לא ביקשה דבר, אין אסתר מגדת.

אז אמר לה מרדכי,

אבל כעת צריך לבוא ולדבר.

זה הניסיון שלך,

למסור את השיטה שלך לרצון הבורא יתברך,

כי אם החרש תחרישי בעת הזאת,

החרש תחרישי אפילו מאה פעמים,

ותמשיכי לחריש כהרגלך ודרכך, כמו שתמיד את מחרישה,

רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר. יש עוד צדיקים, כמו שאמרנו.

אבל את ובית אביך תאבדו.

למה?

כי יתברר למפרע שזה תכונה וטבע בלא הנהגה לכבוד שמיים שנמסרת כשנצרך לכבוד השם.

אחרת זה רשעות,

כי מסורים ביד ליבם.

אתם לא יכולים לשנות את השיטה.

הלב לא נותן.

אין דבר כזה.

צריך למסור את השיטה וללכת הפוך ממנה במקום שצריך לכבוד השם.

ולא נתבהר שבזכות תכונה זו זכתה למלכות, כמו שלמדנו.

לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכיסא, והיא זכתה למלכות.

אבל אם זו תכונה טבעית גרידא,

אין מגיע עליה שכר.

אם התחרש תחרישי,

איי איי איי, את ובית תווך תאבדו,

יתגלה שכל המידה הזאת זה סתם טבע, כמו האנשים, כמו הרשעים שיש להם טבע, והם לא משנים אותו.

לא!

ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות.

ועמדה אסתר בניסיון,

שברה את השתיקה והצילה את ישראל.

לא רק זה,

היא גם נכנסה בשעה שהיא סיכנה את חייה,

כי היא לא נקראה למלך,

והיא באה לפתוח את פיה ולומר לו,

זה המן הרשע, הוא עשה כך וכך.

צר באויב.

אומנם היא הצביעה אפילו על אחשוורוש, רק איתה אותה מלאך,

אבל היא עמדה בניסיון, היא לא שתקה.

אז כמה זה מחייב אותנו עכשיו?

אברהם אבינו מחייב אותנו, יעקב אבינו, אסתר המלכה,

כי חייב כל אדם לומר,

אימתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי, אברהם, יצחק ויעקב.

אז כמה שיטה מטומטמת של הדרשן,

רק רב רחמן נטו רחמים,

זה הרב שלי, אם תבחר רב אחר אתה מת?

חי, מת.

איזה שטוטניק.

טוב, מה אתה מצפה מאחד ששלוש וחצי שנים דורש?

וקורא איזה מעשיות, ומהם הוא מפרש לפי ליבו את מה שהוא רוצה. מה אתה יכול לצפות ממנו?

וכמוהו יש

מאות כבר שצצו.

כל אחד מוצא סיפורי צדיקים ומחליט על פיהם את השיטה שלו.

מה שיתאים לו עם הציבור.

וזה בכלל, ואהבת את אדוני אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך, ובכל מאודיך.

מה זה בכל מאודיך?

בכל המאות שבעיניך.

מה המאות שבעיניך?

רחמים.

תמסור את זה.

תמסור את זה לשם, תהיה אכזר במקום שצריך.

תמסור את זה.

זה נקרא ואהבת בכל מאודיך.

גם את המאות שלך אתה צריך למסור,

כמו שאמר החפץ חיים לחתן שלו.

אתה לא מתלהב מממון, כשכתוב בכל מועדיך זה ממונך, כי בדרך כלל רוב האנשים מה המאוד מאוד שלהם ממון,

אבל אתה לא נמשך אחרי ממון.

אז מה אתה תמסור? גם את התורה שלך,

גם את המצוות שלך.

כשהשם יבקש, ביטולה הוא קיומה.

מה שהוא יבקש?

זה מה שאתה צריך לעשות.

זה נקרא בכל מועדיך.

צריך למסור גם את העיקרון, היסוד, הדרך והשיטה,

לכבוד השם יתברך.

רבי יחנן יאמר רגש יאמר עשו הקודש וכל זה קודש ישראל לפי כוך.

ירבונו עם תרו ומסורות שנה אמור אדון עובס למען שדגו יגדיל תרו ויעדיר.