הנודר ואינו מקיים | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 09.01.2018, שעה: 08:06
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום ברכה בת חממה לרפואת הגוף מהרה מהרה.
ויאמר אדוני אל משה במדיין לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך.
הגמרא בנדרים סמכי תניא
המודר הנאה מחברו אין מתירין לו אלא בפניו.
דכתיב ויאמר אדוני אל משה במדיין
לך שוב מצרים.
מהי במדיין?
אלא במדיין נדרת,
לך ועטר נדרכה במדיין.
מה כתוב פה? מי שנדר הנאה מחברו
הוא לא רוצה ליהנות מחברו
אז לא מתירין לו אלא בפניו.
אתה רוצה היתר להתיר את הנדר אז זה צריך להיות בפניו
של מי שאתה נדרת הנאה ממנו.
מאיפה לומדים? הפסוק
ויאמר אדוני אל משה במדיין למה אמר לא במדיין? למה צריך לציין שמה לא במדיין?
ויאמר לך שוב מצרים.
מהי במדיין?
אלא במדיין נדרת,
לך ועטר נדרכה במדיין.
מה טעם הדבר?
מביא הרן בשם הירושלמי.
דפליגה בטעמה עד אין מתירין לו אלא בפניו.
יש מחלוקת.
בעניין שאין מתירין לו אלא בפניו. זאת אומרת שהתרת הנדר צריכה להיות בפניו של המודר הנאה.
איכא
מאנדא אמר
בתעמדי מילתא מפני הבושה.
למה עושים לו את זה ככה?
כלומר
שמתבייש מחברו שהנדר היה להנאתו. אתה תצטרך לבוא בפניו ולהתבייש.
ועכשיו רוצה שיתירו לו.
זו בושה.
תכף נבין את זה.
כל עניין הנדר הוא שהאדם שם מחסום ברסן לטבעו הגשמי.
כשאדם נודר
אז הוא מחליט
להשתלט על הטבע הגשמי שלו
ולשים מחסום ברסן.
מתעוררת בו איזו שאיפה
למרוד במאוויי נפשו המשתוללים.
הוא לא יכול להשתלט על הטבע שלו אז הוא נודר.
אז מה היה פה?
הייתה פה התעוררות של שאיפה רוחנית
למרוד
במאוויי נפש המשתוללים.
הוא רוצה להשתלט עליהם ולכוון אותם לאפיקים הרצויים.
דברים שהטבע מחמד
והוא נמשך אחריהם, הוא לא צריך בשביל זה סיוע ועזר.
כשאדם רעב הוא לא צריך דחיפה ושכנוע ולנדור נדר שהוא יאכל.
הוא רץ ישר לצלחת.
והוא לא צריך לאמצעים שיכופו ויכריחו אותו למלא את אהבתו.
מעצמו הוא רץ להשביע ולהשקיט את מאווייו הגשמי.
אלא בוודאי שהנדר הוא כמו שאמרנו.
נדר זה כשיש לו דחף פנימי עמוק
להיטיב ל...
נשמתו,
לשפר את רוחו.
וכל שכן אם הנדר
הוא לצורך וטובה של אחרים,
אז בוודאי שהנודר צריך לאיזה אמצעים מיוחדים שהכריחו אותו להקשיב ולמלא טובה זו,
על ידי ויתור על צורכי גופו,
כבודו וממונו.
אדם שרואה שהוא רוצה כמה פעמים להתעלות ופה ושם,
והוא לא מצליח.
אז בסוף איך הוא יכוף את עצמו? מה הכלי שהוא ישתמש איתו?
אז כתוב במשנה נדרים סייג לפרישות.
כתוב, מוטב שלא תדור מאשר תדור ולא תקיים,
אבל סייגים, בשביל לסייג את עצמו,
לגדור את עצמו,
בשביל לעשות משהו שהוא יתחייב,
הוא רוצה בדבר רוחני להתחייב.
אז נדרים זה טוב.
למה?
כי זה מחייב אותו.
אז מה הוא אומר? אתה יודע מה?
אני נודר כך וכך.
זהו.
עכשיו כאילו הוא תפס את עצמו, כלא את עצמו
בתחום הנדר, ועכשיו הוא חייב לקיים.
אז באיזה מקרים שמענו עכשיו?
אחד, כשיש לו דחף פנימי
עמוק להטבת נשמתו ולשיפור רוחו,
נגיד הוא רואה שהוא כל פעם אומר, אני אלמד, אני אלמד. ולא, לא, לא, לא יש שם ללמוד.
אז הוא אומר, אתה יודע מה? אני נודר שאני עושה כך וכך, תקופה כך וכך, שעות כך וכך.
זהו.
ואז הוא מכניס את עצמו למצב של להיות מוכרח.
וכל שכן, אם הוא נודר,
לצורך ולטובה של אחרים,
הוא רוצה לסייע למישהו.
והוא רואה שגם בזה,
כל פעם הוא מבטיח ולא מקיים, מבטיח ולא,
הפעם אני נודר שכך וכך וכך.
וכמובן שכשאדם נודר
אז זה על חשבון צורכי גופו, כבודו וממונו כי הוא מחייב את עצמו בדברים שקודם הוא לא רצה
רצה ולא רצה
ונמנע בגלל שאתה יודע עצלן וזה טרחה וזה פה וזה שם
בסוף
הוא החליט שזהו, מתגבר על זה,
יעלה מה שיעלה,
יכאב לא יכאב, יחסר לא יחסר,
יתעייף לא יתעייף,
גמר, החליט, זהו.
אז נמצא לפי זה שכל עניין הנדר הוא תוצאה של איזו רוח יתרה ועילאית
האופפת ותוקפת לפעמים את האדם
ומאלצת אותו לטעום טעם התקרבות לקדושה.
הוא שואף, שואף לדברים טובים אבל הוא לא עומד בזה, אף פעם הוא לא עומד בזה אז לכן הוא מחליט, זהו.
ונזדמנה לו איזו שעה קלה
של התרוממות
וטיול בשמי שמיים.
הוא טעם,
הרגיש,
אה,
איך הוא מתאווה להיות במעמד הזה, במעלה הזאת.
ואז הוא נודר את הנדר.
אבל אם אחר כך הוא מתחרט,
מתחרט על הנדר,
זאת אומרת הברקת האור האלוקי
שנתגלתה לו
הייתה רק רגעית וחולפת,
הוא היה מתלהב, מתלהב ואמר,
בן אדר.
אבל אחרי זה חזר לי עוד מישהו.
והוא נופל ויורד ומתחרט וחוזר בו מההתרוממות הרוחנית.
וואי וואי וואי.
אתמול נתגלה לו אור האמת
שכדאי לוותר על כמה וכמה דברים שחשב אותם מקודם להכרחי.
לקיום גופו
שכדאי לעבוד ולטפל
בצורכי חבריו
לכבודם ולהנאתם.
אי אפשר להפקיר אותם, צריך לעשות מעשה.
אבל אני יודע שיצרי הרע לא ייתן לי, לכן אני נודר שאני אחזור ואני אסייע ואני אעשה כך וכך.
שבזה מונח דווקא העונג הרוחני העצום
למה הוא נדר?
הייתה לו הרגשה כמה זה חיוני ונצרך, כמה צריך לעשות את הדבר, רק אין לו כוח,
הוא צריך מכריח.
ואז הוא נודר כי הוא הרגיש את הטעם של העונג הרוחני העצום,
אם הוא יעשה ויעמוד בזה.
והיום
כבר נתלה ממנו ההבנה וההכרה הזאת
והוא יורד,
צולל.
ומרגיש
שגופו קודם לכל חזר להיות בהמו.
וגם לחבריו.
בסדר, שידאגו לעצמם, מה אני, זה...
אבל אתמול אתה אמרת כזה.
אני, מה אני אעשה את זה?
וחזר להיות דואג ואוהב את עצמו ואת מה שנעים
לחיכו ומה שיפה לעורו ומצטער על הרגש העילאי שנתעורר בו אתמול
בצורת נדב.
ועכשיו שואף להיפטר ולהשתחרר מזה.
יש אחד טיפש
שהתנדב פה ביום ראש השנה, ביום כיפור,
סכומים,
טוב, עבר הרבה זמן, שנה וחצי כבר כמעט.
תשלם בינתיים משהו.
שקל!
גם שקל לא.
אבל עברו לך שקלים ביד,
למה אתה לא מתחיל לפרוע?
אז הוא בא לי עם רעיון,
אולי אני אעביר את זה לזה שהתחרה איתי,
ואני בסוף
גברתי עליו ואמרתי את הסכום יותר מעליו, אולי אני אשכנע אותו שהוא ייקח את זה עליו.
לא יאומן, איזה חוצפה.
איך אנשים, אני לא מבין את זה.
מה ראית?
התלהבות, מספרים, פה, פה, פה, פה, פה.
זה עוון פלילי שאין כדוגמתו, אנשים לא יודעים מה מסתבכים. ילדים מתים, ילדים קטנים מתים בגלל זה, ילדים קטנים, עד כדי כך.
אז אתמול היה לו רגש עילאי שנתעורר בו אתמול בצורת נדר,
ועכשיו הוא שואף להיפטר ולהשתחרר מזה,
כי קשה לו לשאוף ולנשום אוויר
באותה ספירה עליונה שנזדמנה לו אתמול.
אכן זו ירידה,
ירידה מזכות גדולה מאוד שנזדמנה לו,
לתוך מציאות גשמית שבה הוא שקוע ברוב ימיו.
לכן כנסו אותו חכמים,
שיתבייש.
שלכל הפחות יכיר ויראה וידע שהוא נופל.
שמן השמיים זימנו לו איזה רגע עילאי יכיר,
והוא התלהב,
ובין רגע חזר ונפל ומאס ברגע העילאי הזה.
ושוב לא מוכן לוותר לא לטובת נפשו ולא לטובת חברו,
ולכן מוטל עליו לעשות את התרת הנדר בפני חברו,
כדי שיבוש ויקלם מירידתו.
אולי,
כשהוא יעמוד מול חברו
והוא יגיד שהוא בעצם חוזר ממה שהוא הבטיח לו,
הבטיח שייטיב לו ויעשה לו וזה,
אז אם הוא יעמוד בפניו ויגיד שהוא רוצה להתיר את הנדר כי הוא לא רוצה לעמוד בהתחייבות, בנדר שהוא עשה
בפני חברו,
אולי הוא יבוש ויקלם מהירידה הזאת,
אולי תתנוצץ בו שנית
התעוררות אלוקית ויחשוב שאולי מוטב לו,
נשוב להתעוררות הראשונה
בשלבים של הסולם
של העלייה שראשו מגיע השמימה.
בוודאי שהרגש הראשון שהתבטא בצורת הנדר,
הוא היה עמוק ורציני מאוד.
ולמרות פחזותו וחרטתו,
הרי עצם הנדר מעיד
שמשהו רוחני שורשי עמוק טמון בלבו של נודר זה.
לא סתם בן אדם פתאום פולט נדר,
אדם לא פולט דברים סתם,
אלא יש לו בשורשים הפנימיים שלו,
יש לו באמת רצון להתעלות ברוחניות ובאופן פרטי,
יש לו רצון לעזור לאנשים, לסייע, בפרט לחברים הקרובים וכו'.
יש לו.
כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה, הוא אומר,
אהה נזיר, הרי זה נזיר.
ואמר שמואל, והוא שנזיר עובר לפניו.
אחד ראה נזיר עובר לפניו.
אז הוא אמר, אהה נזיר.
אפילו אם אמר, אהה.
והוא מסתכל על נזיר, מתכוון בלבו,
שהוא רוצה להיות נזיר, אהיה.
אהה זה אהיה.
אהיה.
הוא אמר, אהיה.
הרי זה נזיר.
אפילו אם לא פרט.
בדיוק
אבל עצם זה שיצא מתוך הלב שלו הביטוי הזה
זה מראה את השאיפה הפנימית שלו
המובן בזה שאמירה זו
אה נזיר אינה סתם פליטת פה מקרית
אין אדם מוציא דבריו לבטלה
אלא היא מעידה על שאיפה עמוקה שמתרחשת בנפשו של אדם זה
שאיפה גנוזה לקדושה
אלא שכל ימיו
הוא שקוע בגשמיות
ולא נזדמן לו שום עניין
שיסיר את המכסה מעל
פני פינה חבויה ועדינה זו שהיא נידחת בתוך מבוכי נפשו.
אבל כשהוא ראה את הנזיר אז השאיפה הזאת שבאמת הייתה קיימת אצלו
יצאה החוצה בביטוי שהוא אמר אה נזיר
לכן זה תופס.
אז זאת אומרת אחד עובר,
רואה אנשים לומדים בישיבה ואומר אה,
הלוואי עליי.
מה זה?
אתה רוצה להיות כזה, אה?
זה בחינת נדר.
למה?
כי אתה עכשיו גילית מצפוני הלב שלך,
אתה באמת רוצה, רק
כאילו אני עובד, יש לי התחייבויות,
יש לי זה, וכמובן זה פורים אבל אני, אני בתוך תוכי רוצה.
רק עכשיו
כשהנזיר עבר על פניו במלוא קומתו והדרו
כאילו ניטר המכסה
קפץ ואמר אה נזיר.
ואין אמירה זו מן השפה ולחוץ,
אלא התפרצות רבתי וביטוי לחלום שמתהלך בחדרי נפשו בכל חייו.
כן, הרי זה נזיר.
הרמב״ן לכן אומר
שצריך הנזיר להביא קורבן
על שפירש מן הנזירות,
שהיה לו להמשיך בנזירותו ולהיות נזיר עולם.
אחרי שטעם טעם נעים
וקדוש של נזירות, למה אתה יורד?
מעלין בקודש ואין מורידין.
למה אתה לא ממשיך?
אפילו שאמרת נזירות וסתם נזירות זה שלושים יום,
למה לא המשכת?
אתה לא ממשיך? תביא קורבן.
כל התרוממות הנפש
שהאדם זוכה אליה לפעמים,
הלוא היא בבחינת שבועה.
כי בשעת ההתרגשות של טעימת הטעם העילאי הטוב,
האדם נשבע בנפשו שלעולם לא ייסוג אחור מהשגתו זו.
וכל עוד נשמתו בו ימשיך להתחזק ולהתהלך ולהתעלות בכיוון זה מעלה-מעלה,
הוא לעולם לא יתחרט,
ולא יהיה באתשה לשבועתה.
הוא לא יהיה נשאל על שבועתו,
יבוא להתיר את הנדר שלו ואת השבועה,
אלא יקיים את הנדר שיתרחש בנפשו, בעלייתו, בקודש,
ובכל מאמצי נפשו ישמור על הרכוש השמימי שרחש
ויגשים אותו בחיים.
אז כל התרוממות נפשית היא כשבועה.
כשבועה.
זה לא פשוט.
לכן, אדם שאומר, בוא נלמד שעתיים,
זה נדר.
הוא צריך ללמוד את השעתיים.
הוא אמר לו, לא, לא עכשיו, מחר, היום, נתחיל ממחר.
אין, כבר אמרת.
נדר גבוה.
אלוקים זה לא פשוט יש אומרים שאפילו בהרהור
שאדם הרהר ללמוד או משהו או קבע לעצמו משהו בהרהור גם זה מחייב
מובא בזוהר הקדוש
רבי יצחק אמר
כל היית תוכחת דאבר ליעקב בלבן
אהדר ללבן לא הודעה ללקודשא בריחו
דכתיב ראה אלוהים
עד ביני וביניך
תחזי
כתיב אלוהי אברהם ואלוהי נחור ישפטו בינינו
אהדר ההוא רשע לתקלט
כיוון דאמר אלוהי אברהם
אהדר ואמר אלוהי נחור
מה כתוב
רבי יצחק אומר
כל אותה תוכחה שהיה לו ליעקב
עם לבן
כשהוא התווכח איתו והוכיח אותו על כל מה שהוא רודף אותו
זה גרם
להחזיר את לבן בתשובה
אהדר ללבן
למה להודות לקדוש ברוך הוא
שהרי כתוב ראה אלוהים עד ביני וביניך
הוא ביקש ממנו שלא יענה את בנותיו והוא אמר לו ראה אלוהים
שם קדוש ברוך הוא
ראה אלוהים עד ביני וביניך שלא נשכח שהוא היה עובד עבודה זרה
הרי שהזכיר שם אלוהים
מה הכוונה שלו הייתה על הקדוש ברוך הוא
אבל בואו ראה
שלא העריך לבן בתשובתו זו
ומייד חזר לסורו הרע
ואחרי זה,
כשהם עושים מצבה,
אלוהי אברהם ואלוהי נחור ישפטו בינינו.
חזר הרשע הזה לתקלתו.
כיוון שאמר בהתחלה אלוהי אברהם
שם קדוש,
אחר כך חזר ואמר אלוהי נחור.
מה?
זה עבודה זרה.
אחרי ששיתף שם עבודה זרה עם אלוהי אברהם.
אז זה בחינת לבן, מי שחוזר מהנדר.
לבן גם כן.
לרגע הוא מתלהם, מזכיר שם אלוקים,
ואחר כך הוא מחבר עם אלוהי נחור שזה עבודה זרה.
לרגע כת התרומם לבן,
להכיר בצחצחות האלוקות
של אלוקי אברהם.
הפסוק אומר, מי יעלה בהר ה'
ומי יקום במקום קודשו.
לעלות בהר ה' תמיד להיות במצב של עלייה זה לא קל.
לא קל.
אבל יש,
יש כמה שמצליחים לעלות.
אבל מי יקום במקום קודשו? מי יישאר שם?
מי יעמוד על מקומו?
מי יכול?
הכול.
זה לא יכול לבן?
איזה לבן?
בן רגע הוא התגלגל שוב וחזר למדרון
ונזכר בגילולי נחור.
השיחה שלו אבל, בהסתכלות שלו ביעקב,
עוררו בו רגעי אושר ונעימותיה של אלוהי אברהם.
כשרואים את יעקב אבינו נדבקים באלוהי אברהם, באמת,
אבל כובד הגשמיות מושכת ודוחפת אותו מטה-מטה כמו משקולת.
פחול ותר על אלוהי נחור.
ויאמר יעקב,
אתם יודעים,
הרב אברהם אבן עזרא אומר,
אדם כי יפליא לנדור,
זה פלא, הוא אומר, אדם שנודר,
שלוקח עליו נזירות או נדר או משהו, זה פלא,
כי רוב העולם הם עבדי התאוות.
אז שאדם ינדור,
למנוע מעצמו מאכל או משתה או דברים מסוימים או הנאות מסוימות, זה פלא.
כי אנשים יכולים פלט להם ככה, ככה,
ואחרי זה דופקים את הראש בקיר, איך עשיתי? איך אמרתי דבר כזה?
זאת אומרת, מה קרה לך? למה אמרת כזה? מה קרה?
ויאמר יעקב,
הסירו את אלוהי הנכר, ונקומה ונעלה בית אל.
ויאמר אדם אל יעקב,
קום עלי בית אל,
מעשה שם מזבח לאל הנראה אליך בבורחך מפני עשה.
אמר לו הקדוש ברוך הוא יעקב,
עשו נודר ואינו מקיים,
אף אתה נודר ואינו מקיים.
אז הוא מזכיר לו,
אתה הבטחת,
אתה לא מקיים את הנדב.
אומר לו הקדוש ברוך הוא, הא?
קום עלי בית אל ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בבורחך מפני עשו. אתה זוכר מה אמרת?
מה אתה כמו עשו?
כמו לובון?
נודר ולא מקיים?
איזה דבר זה, הנודר.
ואינו מקיים הוא מהחבר'ה של לבן ועשאב.
עשאב,
אמנם היו לו הרגשים גבוהים,
והיה מחונן,
אה,
בתפיסות עילאיות,
אבל היה נעדר כוח הכבישה.
לא היה לו השלטון על התעלולים של יצרו,
שזה תנאי הכרחי להיות אדם שומר על רום השקפתו הרוחנית ולהגשים אותה בחיים המעשיים.
ממילא נהפכו לו לעשיו כל הזכויות לזדונות
וכל הרגשות השמימיים
לסם המוות.
נו, מכאן ילמדו בינה כל בעלי הרגש
ויקחו מוסר
כל בעלי ההתלהבות.
שלא יסתפקו ולא יתנחמו ברגעי עלייה מועטים שזוכים אליהם לעת מצוא,
ושלא תזוח דעתם עליהם,
ואל יתהללו ויתפארו ברגעי רוממות שמופיעים
ומקומם לא יכירם בשינוי ממשי של נשמת האדם ורוחו.
מי יעלה בהר אדוני?
זה יכול להתרחש
לעיתים קרובות,
אבל העיקר מי יקום במקום קודשו,
שכל ההשגות וניצוצי אור העיליות האלה,
שתוקפות ומשתלטות לפעמים על בעלי הנפש היפה,
צריכות שתעשינה את רושמם בצורת מעשים ממשיים של קיום מצוות מעשיות,
של תורה ומוסר גם יחד.
כי אם חלילה
נופלים ממרומי ההשגות השמימיות
ומתגלגלים ל...
פתאום הגשמיות,
הרי הם בבחינת עשו ולבן
שפותחים באלוהי אברהם
וחוזרים לסרחונם עם אלוהי נחור,
אלא צריך להתאמץ,
לקנות
ולרכוש
ולקלוט
ולספוג
את אורות השם יתברך
שמתנוצצים בתוכם
ולהפוך אותם לחלק ממחצב
ומהרכב נפשם שלא יינתק לעולמים.
זה הכוח האדיר,
שאם אדם זוכה כבר שיש לו התעוררות, הוא תופס אותה
ולא מפסיק.
הבעיה שאנשים לא רואים את הרווח
ממה שהם קיבלו על עצמם, הם רואים אותו ברגע אחד
ואחר כך הם מפסיקים.
אחד אומר לשני
אני מתכוון לתת לך ירושה
את הקניון.
אני מרגיש שאני כבר,
ואני מוכן לתת לך את הקניון.
האדם הזה יקפוץ, יספר לכל החברים וזה, ופה ושם, אני זכיתי בקניון.
אבל אחרי כמה ימים פתאום הוא אומר, לא, לא רוצה קניון, עזוב אותי, מה, אני אשתגע? כל בוקר אני אלך לעבודה ואני חייב להיות בעבודה וליד הקופה וכל הזמן זה, ואנשים ייכנסו וייצאו ובלגן.
אין לי כוח לעזוב אותי, תשאיר אותי ככה, אני, בסדר לי, טוב לי עם מה שאני.
יש מישהו כזה שיגיד על קניון שהוא מוותר עליו בגלל שהוא צריך לקום לעבודה ובשביל שיעברו הרבה אנשים וזה?
ואתה תרוויח מיליונים.
מי ייוותר על זה?
אבל כשאתה נודר נדר,
אתה רואה את האור הגדול, אתה רואה כמה זה נכון לנדור את הנדר כדי לחייב את עצמך בדרגה הזאת שאתה הבנת שאתה צריך.
צריך אותה ואתה לא יכולת עד עכשיו לעשות ולכן אמרת.
אבל אחרי זה זה חוזר ונחשך ואתה לא רואה כבר את הפרנוסה.
כי ברוחניות
צריך להרגיש אותה, צריך להכיר בערכה.
אם אין לך את זה, אז אתה כמו בחומר בודק, יש לי רווחים מזה?
יש לי? אה, רק אני מענה את עצמי, אני מפסיד.
כאילו, אז אני כבר לא יכול לענות, לא יכול ללכת, לא יכול לעזור, לעזור, לעזור.
אז לא, טוב, אני רוצה להתיר את הנק.
מהחבר'ה של לבן ועשיו.
אולי זה הראשי תיבות לא עלינו.
לבן, עשיו.
האדם החי,
אחרי שנתגלגלה לו פעם
הזכות לחזות במראות הקודש, בהשגות הקודש,
ולטעום בטעם נועם הקודש
של האוויר המחכים, של אוויר השכינה,
שלא יהין חס ושלום לעזוב את עמדתו שכבש לעצמו,
ילך ויתבצר,
ויוסיף ללכת מחיל אל חיל.
אם זכית, בן אדם, וטעמת מטעם העליון,
אז תנעל את האוצר הטוב הזה בשמונה עשר מנעולים.
צור תעודה.
חתום תורה בלימודיך.
ואל נא יפגם חוויונך,
שזכית לרכוש לעצמך מתוך השראת שכינה, זה הארה, זה הארה פנימית.
למדנו אתמול, זה הארות.
ואחר כך בא לו הסתר פנים.
באדם לא יפגום חלילה את ההשגות שהוא השיג
עד עולמי עולמים.
איך אומרים? חזן שעלה כיוון שעולו לא ירד.
אז אם בחזן נאמר,
כל שכן...
אדם שזוכה לעלות ומבין
וגם נדר!
אוי ואבוי.
רבי יהושע בן נביא
חטף את הסכין של מלאך המוות
וקפץ מעל החומה של גן עדן
ונכנס לבפנים.
זהו, ברח לו עם הסכין.
אמר לו, דחילק, אני חייב לעבוד, יש לי להרוג היום הרבה אנשים וזה.
תחזיר לי.
אמר לו, אני לא מחזיר לך.
מה עשו?
חייבים לחזיר לו, הוא צריך לחבוד.
אז הוא אמר שהוא לא מחזיר לו.
הוא נשבע שהוא לא מחזיר לו. יא ביי.
אז שאלו בעולם העניין אם הוא פעם אחת נשאל על נדרו.
אמרו לו, מעולם לא.
אם הוא נדר, הוא קיים.
אם הוא נשבע, הוא קיים. עוד פעם לא חזר בו. אז אי אפשר, אי אפשר לעבור על דבריו.
אז אמרו לו, טוב, יאללה.
אז
תן לו את הסכין ותישאר פה.
אתה לא תצא והוא יהרוג אותך כמו שאר בני אדם.
וככה נכנס רבי יהושע בן נביא
לעולם האמת, חי.
הוא אחד מעשרה שנכנסו החיים,
בזכות שהוא לא היה נשאל על נדרו.
נו,
תחשבו רבותיי, מה למדנו היום.
ותזכרו,
שגם כשאתה אומר
אהה נזיר,
אה,
אהה אם הייתי יכול להיות כמו אלה שיושבים, אה,
תיזהר, אתה כבר אמרת, זהו.
עכשיו יאללה,
לך תתפטר,
נכנס לישיבה.
רבי יחנן יום רגשי אומר,
מאיר רוסון, קדוש ברוך הוא, זה קדוש ישראל,
ויכוח אחר בעולם, תורה ומסוול שנה,
בעולם ונחפש למען ספגו, הגדיל תורה ויהאדיר.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.