שא נא פשע אחיך וחטאתם... | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

מציב יום.

עופר בן חניה, רפואה שלמה וחזרה בתשובה שלמה ואמיתית, אמן.

כה תאמרו לי יוסף,

אנא שא נא פשע אחיך בחטאתם כי רעה גמלוך.

אמר לו זונין לרבי עקיבא,

ליבי וליבך

יודע שעבודת כוכבים ומזלות

לית במששה שם,

אין בה ממש.

ואקא חזינן דאזלן כי מטברי ואטו כי מצמדיהן.

אבל אנחנו רואים שהולכים

לעבודה זרה כשהם שבורים באיבריהם,

באיבריהם,

וחוזרים משם מחוברים,

כאילו נרפאו.

רש״י אומר,

פסחים ההולכים לעבודת כוכבים ומזלות שנתפרקו איבריהם מחמת חוליין,

וחוזרים באיברים מצומדים.

אז זה מטעה את הציבור, כאילו רואים שעבודה זרה כביכול מועילה.

אבל הוא אומר לו, ליבי וליבך יודעים שאין בזה ממש.

אבל מה זה הדבר הזה שהם הולכים וחוזרים ככה?

אמר לו, וכי מפני ששותה זה עשה שלא כהוגן,

אנו נאבד את שבועתנו?

הקדוש ברוך הוא שולח לאדם חולי.

אז יש מלאכים ממונים על החולי,

הם נאמנים בכניסתם,

והם נאמנים ביציאתם.

זאת אומרת, יש להם זמן,

אתם פוגעים באדם הזה עד תאריך כך וכך.

והם מושבעים על זה.

ואז,

בגלל שהשותה הזה רץ והקדים כביכול,

אנחנו נאבד את שבועתנו?

זאת אומרת, אמר לו, וכי מפני ששותה זה עשה שלא כהוגן, אנו נאבד שבועתנו?

זאת אומרת, צריך האדם

לדעת שכשמגיע הזמן, אז הוא מגיע.

אם תעשה חיסון, לא תעשה חיסון,

תעשה ככה, לא תעשה ככה. אם צריך להיות בריא, בריא. אם צריך לרפא, לרפא.

יש מלאכים ממונים והם

מושבעים לעמוד בזמנים.

אבל יש אנשים שדוחק להם, רוצים למות לפני, למה לחכות עד הסוף?

אפשר למות לפני.

ורבי יהודה מטרד שם מהמילתא, אמר רב,

אשר חלק אדוני אלוהיך אותם לכל העמים.

מאותות השמיים אנחנו לא צריכים לפחד.

אבל הקדוש ברוך הוא כאילו,

הוא חלק אותם,

למי? לגויים,

שהם על פי המזלות מתנהגים,

לא לפי השגחה פרטית.

אבל רבי יהודה דורש,

מה זה אשר חלק אשר לוקח אותם לכל העמים?

מלמד שחליקם בדברים כדי לטורדם מן העולם.

מפרש רש״י, מה זה חליקן בדברים?

מניחן לטעות.

הקדוש ברוך הוא נותן לגויים לטעות.

לא מטעה אותם.

מניחם לטעות. אם הם רוצים לטעות, וולקאם.

אין כוונה חלילה שהשם נתן ממשות בעבודה זרה כדי שיטעו בהם הבריות.

כי באמת אין בעבודה זרה ממש.

זה פסל

שעשו אותו, וזה הכל.

זה או בול עץ,

או מטיל כסף,

או זהב.

זהו.

הוא לא יודע מי לידו, מה קורה סביבו,

שום דבר.

אין בו ממש.

אלא מה הכוונה? הכוונה שאומנם היה הבורא יכול לסבב

שלא ייכנס ברגע שלפני רגע האחרונה לבית הגויים,

לבית העבודה זרה.

אם הקדוש ברוך הוא היה רוצה שלא יטעה הגוי הטמבל,

ויאמין בעבודה זרה כי הוא נכנס שבור והוא יצא בריא, מצומד,

אז מה הבעיה?

היה עושה לו חליקה על בננה והיה מתעכב,

ואז היה נרפא לפני כן, בזמן בדיוק שהמלאכים צריכים לרפא אותו.

אבל יכול היה גם לסבב מששת ימי בראשית שהרגע האחרון יהיה קודם כניסתו.

אז הוא לא יתבלבל ולא יטעה שעבודה זרה יש בה ממש, כי הוא יהיה רפא לפני.

אבל על זה תרץ, שלכן מתנהג על דרך זאת. למה? כדי שיהיה להם מקום לטעות,

שיוכל לטעות ולחשוב שעבודת כוכבים בחיסון,

ריפאו אותו.

הייתה לו הבחירה למסור את הרפואה

על גזירת השם.

אני מחצתי ואני ארפא.

אני אמית ואחייה, אחרי מיטה אני גם יכול לחיות.

ואין מיידי מציל.

לא יעזור לך אף אחד.

אז הייתה לו הבחירה למסור את הרפואה על גזירת השם ולהמתין עד כלות הגזירה.

ואז היה מתברר לו שבאמת המלאכים נאמנים בשבועתם,

אבל הוא היה טרוד בנפשו להקדים

מה שאיחר הבורא.

הקב' ברוך הוא קבע זמן, אתה רוצה להקדים?

אתה עומד בתור לחיסון?

דוחקת לך השעה?

ולא היה יכול לכבוש את יצרו ורץ לבית עבודת כוכבים ומזלות.

אם הוא אדם כזה,

הוא לא מאמין

במי שמוחץ שהוא המרפא,

הוא לא מאמין ברפאני השם והירפא,

אז ניתן לו מקום לטעות,

שיחשוב שבאמת טריפה לו עבודה זרה,

וכאילו יש בה חלילה ממש.

ולכן צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם.

כמה צריך להיות אטום

ומטומטם

בזכות אכילת נבלות וטרפות, שלא להבין שהחיסון הזה הוא מסוכן.

אז עכשיו מופץ סרטון ברשת,

נאום נלהב על רצפת הפרלמנט הגרמני.

דוקטור פיכטנר

מזהיר את הציבור

מפני ההשלכות הקשות של החיסון,

הרוצח הוא קורא לו,

החיסון,

הרוצח החדש,

והפציר בציבור להתנגד להטלת הממשלה הלא חוקית.

העולם מדבר ברור,

הרופאים והמדענים יודעים בדיוק מה, אפילו אלה שמייצרים את החיסון אומרים איזה השלכות גרועות,

ורק ב-2023 ידעו בכלל אם זה יצליח.

כבר עכשיו רואים שאנשים מתים בחבילות ממנו.

ואתמול הודיעו

ב-FDA קד, אנשים ימותו מהחיסון, זה ברור.

אז תעמדו בתור, טמבלים.

זה ברור שמתים. בשביל מה עשו את זה?

בשביל שימותו אנשים, לדלל את האוכלוסייה.

ובאמת אין ממש בעבודה זרה,

והייסורים נאמנים בשבועתן,

והכל תלוי רק בבחירת האדם.

מי שצדיק מאמין בשם,

ולא פונה לשום דבר,

ומצפה לקלוט הגזירה.

ואחר כך נתעמת לו זה בחוש.

אדם צדיק גם יודע חשבון, אתם מבינים?

מי שצדיק, הוא יודע חשבון.

זה לא חשבון מסובך, לא צריך ללמוד באוניברסיטה,

זה חשבון של כיתה א'.

99 אחוז מהאוכלוסייה העולמית,

גם אם יחלו,

לא יקרה להם שום דבר.

רק אחוז, פחות מ-1 אחוז,

בשכבת הגיל 70-80-90 עם מחלות רקע קשות,

זה עלול להמיט אותם כמו שפעת רגיל, כמו כל וירוס.

מי שצדיק מבין

שאין לו סיכוי למות, אז למה להיכנס לחיסון הרוצח בשביל למות? הרי אתה לא בכלל אלה שעלו למות בכלל.

אז ממה אתה מתחסן? ממה שאין.

זה צריך להיות פסיכי.

מה, אתה לא יודע חשבון?

כיתה א'.

אפילו בתלמודי תורה לומדים את זה.

99 אחוז מהאוכלוסייה העולמית לא ימותו מזה.

המספרים זה בדיחה, מה שמתו עד עכשיו.

זה לא מגיע לשפעת עונתית.

והשפעת נענמה בכלל מן העולם השנה.

אין בכלל שפעת.

אז איך אנשים רצים?

הקדוש ברוך הוא יניח להם מקום לטעות. כנראה הם מהרשעים, הם לא מהצדיקים.

הצדיקים יכשיל אותם, הקדוש ברוך הוא יניח להם לטעות? איך זה יכול להיות?

אבל הרשע שאינו יכול להמתין

ירוץ לבית עבודת כוכבים ומזלות

ונתנו לו מקום לטעות והוא ייכשל בו.

הרב סולובייצ'יק אומר,

פתאום כולם מאמינים בציונים הרוצחים.

ככה הוא אומר, פתאום כולם מאמינים להם שהם מכוונים לבריאותם של הציבור?

איפה הם היו כל השנים?

איפה כל השנים שהיו פה חולים ומתים וסרטן והכול,

וצריך היה לתת כסף קצת לתרופות,

לתת להם תרופות שמועילות, שעולות קצת יותר כסף לקופות חולים?

איפה זה היה?

פתאום שחררו 200 מיליארד?

בשביל מה?

בשביל לחסל את מי שבעצם הם לא בקומה של הסיכון.

אז הרשע לא יכול להמתין.

הוא רץ ישר לבית עבודת כוכבים מזלות,

ונתנו לו מקום לטעות, שייקשר בו, למה לא?

אז נמצא במקום שטועה בו הרשע.

הצדיק נבנה ממנו,

ומבין

שאין מה לרוץ ואין חיפזון,

והבורא מחליט מי יהיה חולה.

מה, לא אמרנו את זה בראש השנה?

מי לחיים? מי למיתה?

לא אמרנו את זה?

וגם לצדיק,

יצר הרע מוצא לפעמים גם כן דרך להטעות אותו בטעות דקה,

כמו נותן לו פתח כשר.

במקרה שלנו זה כאילו רבנים מטעם,

שאומרים, מה, חיסון זה מצווה, זה האלוקים שלח

והוא לא יודע לפתח הקדוש ברוך הוא חיסונים, זה רק המעבדות של בני אדם יודעים.

הוא לא יודע.

הוא אומר להם, תפתחו למטה, ואם הם מצליחים זה מצליח להם, כמו שאמר שמוליק.

אז נותן להם לפעמים לצדיקים גם כן מקום לטעות מייצר הרע,

ונותן להם פתח כשר.

כאילו הוא סומך על הרב שלו, הרב שלו אמר לו.

אבל הרב שלך יכול להגיד לך,

שולחן ערוך, אם הוא למדן והוא ירא שמיים ותוכו כברות,

יכול להגיד לך הלכה שכתובה והכול,

אבל כשהולכים לדון על מציאות,

צריך להכיר את המציאות קודם, על מה אתה דן?

מה, כל הרופאים הם בחזקת כשרים?

מה, אנחנו לא יודעים כמה הפלות חינם הם עושים,

ובפרט לחרדים?

הנה הברית היום, עכשיו.

אמרו שחצי המוח איננו.

חצי המוח אין, חצי, אין, לא יצא כלום.

מה עושים היום ברית?

איך זה?

כבר אמר הסטייפלר שהם רוצחים, פשוט רוצחים.

והעולם צועק, והרופאים צועקים, רוצחים.

ורצחו בקורונה עם המכונות, אני שמע, יודעים בדיוק שזה חונק.

וניתנה מקום

פתח דק כשר, כשר.

והרשות נתונה לאדם לברר

גם את מקום הטעות.

מה הבעיה? תבדוק. מה אתה רץ? מה אתה רץ?

אנשים טיפשים.

אחד רץ בשוק הכרמל, מצאתי! מצאתי! מצאתי!

והוא רץ, רץ ככה, מחזיק את היד. בואי נראה, זה שלי, רודפים עליו. זה שלי, זה שלי, זה שלי.

שלי!

תאפסו אותו בסוף.

פתח את היד, פתח את היד, פותח, אין כלום.

לאן אתם רצים?

חיסון שלי, אני קודם, אני הייתי בתור, אני?

ראיתם פעם אנשים עומדים בתור בפני חבר'ה קדיש, אומרים, קבור אותי,

קבור אותי!

קבור אותי!

בבחירה הזאת

יכול אדם

לשים לב על דרכיו שלא יטעה במקום של טעות,

אבל זה יותר קשה מלבחור בטוב בכלל.

עד שגם אנשים רמים במעלה לא נמלטים מהכישלון הזה.

לא מבררים.

לא מבררים, לא מבררים עד הסוף.

הנה דוגמה מהפרשה. התחלנו עם הפרשה.

שבטיה,

מה הם אמרו?

הם באו ליוסף

אחרי שחזרו מהקבורה של יעקב אבינו, עליו השלום,

והם ראו שהוא לא הזמין אותם לסעודה.

אז הם פחדו לו יסטמנו.

אולי הוא יסתום אותנו, תהיה לו משטמה על כל מה שעשינו עכשיו. אבא איננו, אז הוא יחזיר לנו נקמה בגויים, כמו שאומרים נחמנה לישראל.

אז הם אמרו לו שאבא אמר, כה תאמרו ליוסף,

אנא

שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך. לא היה ולא נברא.

הוא לא אמר להם דבר כזה.

אבל הם חשדו בו

והמציאו צוואה מזויפת,

שהאבא כאילו ציווה ככה לומר לו.

בגלל שהם טעו לדון אותו לרעה

מההתנהגות שהם ראו שהוא התנהג איתם.

הוא התנהג איתם כל זה בשביל לתקן אותם מכל מיני סיבות טובות,

לא נקמה.

אז הם חשבו שזה,

הוא מתנכל להם בכוונה והוא מחכה לרגע, אוי ואבוי.

אז אחרי שכתוב וישב

יוסף מצריימה,

ריבי לוי אומר,

לא זימן אותם לסעודה.

אומר בי תנחומה,

הוא לא נתכוון אל אנשי שמיים.

למה לא הזמינו אותם לסעודה? לא תאמינו איזה צדיק.

לא תאמינו איזה צדיק.

אמר

לשעבר

אבא היה מושיב לי למעלה מיהודה שהוא מלך,

ולמעלה מראובן שהוא בכור.

עכשיו אינו בית דין שאשב למעלה מהם.

עכשיו אני אסמין אותו לסעודה, אני אשב למעלה מהם.

זה לא מכובד.

זה לא מכובד.

קודם,

כשהם ישבו אצלו, זה היה בתור מושל מצרים, לא בתור אח שלהם.

עכשיו שהם יודעים שהוא אח שלהם, איך הוא יישב מעליהם?

אז הוא לא הזמין לסעודה בשביל לא לפגוע בכבודם.

אבל הם לא אמרו כן.

הם אמרו, לו יסתמנו יוסף.

רבי יצחק אמר

טעם אחר.

למה הם חששו שהוא יסתום אותם?

הלך והציץ באותו הבור.

יוסף, כבר בדרך חזרה,

כשחוזרים מארץ כנען למצרים, על הדרך הוא עבר דרך הבור.

למה? הלך לברך.

ברוך שעשה לי נס במקום הזה.

אבל הם ראו שהוא הולך לבור,

אז כאילו צפים לו עכשיו כל הדברים,

והוא הולך למקום.

ישר, ככה, מבינים.

כמו איזו אישה אחת משוגעת

ששלחה לי אתמול,

שכאילו אני שלחתי את האברך

לרב קנייבסקי וכולי,

וזהו, היא גמרה איתי, ואתה מחפש כבוד ופרסום.

אישה משוגעת.

שלחתי להקלטות.

כשהאברך הזה פנה אליי ואמר, אם אני מסכים שהוא ילך

לשם וכולי,

ואני אמרתי לו,

אתה נורמלי?

אתה חושב שייצא משהו מהדברים האלה? תעזוב, הכל מכור,

וכן הלאה.

שלחתי לה את ההקלטות, שהיא תראה, שפנה אליי אותו אברך,

ואני לא נתתי לו אור ירוק ללכת.

הוא אמר, אתה רוצה שאני גם אבקש שאתה תבוא לרב?

אל תעשה לי טובות, לא רוצה טובות.

בן אדם הלך מדעתו.

אני שואל עליה את העובדות.

תכף, איך שהיא שלחה לי את הגידופים,

שלחתי לה שהיא תשמע, זאת אומרת, זה לא עכשיו בניתי את זה, בוא אתה תשאל, אני אגיד את זה, זה על המקום.

והמרשעת הזאת לא חוזרת בה.

לא, היא לא בדרגה של השבטים.

אולי היא חושבת כך, היא יותר חושבת,

גדול הדור לפחות.

אבל,

לא יאומן כי יסופר.

הוא עושה לשם שמיים,

הוא הולך ויש לו מצווה לברך,

ברוך שעשה לי נס, והם חושבים שהוא סותם אותם.

הוא לא מזמין אותם לסעודה,

כי הוא חש על כבודם.

אני אומר לאברך,

שלא אלך.

והיא מפרשנת,

והיא מפרשנת,

שאם הוא הלך, היות ואני מכיר אותו,

אז זה ברור שזה כאילו אני שלחתי אותו.

וכבר היא מסיקה מסקנות,

כמה רשעות צריך להיות, כמה גאווה שרוחה צריך להיות באישה שפלה כזאת.

לא יאומן כי יסופר.

והיא לא חוזרת בה.

והיא לא חוזרת בה. זה כאילו זה ברור.

ברור לה. זהו. רוח הקודש פיחמה במוחה קודח.

הרי לנו שאפילו התורה העידה על יוסף הצדיק,

כי בעת שראה את אחיו,

ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם.

רק את החלומות הוא זכר, לא את המעשים שלהם, מה שעשו לו.

הוא לא זכר בכלל מה שעשו לו אחיו.

רואים כמה הייתה גדולה מדרגת יוסף בתיקון המידות.

כי לא זכר גם במחשבה את ההרפתקאות שעברו עליו בגלל אחיו.

והיה רחוק בתכלית

מהרושם

משהו

של רצון נקמה.

אבל בכל זאת חשדו בו אחיו כמו תמיד.

כמו שחשדו בו בהתחלה שהוא רוצה

להסירם מן העולם הבא.

חשדו בו שהוא רוצה להתנקם בהם.

עד שהיו מוכרחים לעשות צוואה מזויפת.

לא יאומן כי יסופר.

ואיך בא להם החשד?

אלא ניתן מקום לטעות.

ואפילו הכי גבוהים

יכלו לטעות.

אלא שהבחירה קיימת.

כי היו יכולים למצוא נגיעה קדומה

שנחבאה במצפונם.

הייתה להם נגיעה קדומה, כבר ביררנו אותה.

ויקנאו,

קטון את הפסים,

כמו כהן גדול, אבא שלו בוחר אותו, בן חכים,

מלמד אותו תורה.

הם בצאן, והוא לומד עם אבא, והוא אוהב אותו.

הייתה להם נגיעה מוקדמת,

שנחבאה במצפונם.

והיא הייתה גם הסיבה לשנאתם

ולמכירתו בסוף למצרים.

הנגיעה של קטונת הפסים דקה מן הדקה,

שלא הייתה ידועה אצלם בתחילה, הם לא הרגישו שזה זה.

בחייאת, נו, בשביל חתיכת חלוק.

אתה הולך לשנוא את אחיך עד כדי להגיע למצב של פסק דין להרוג אותו?

בשביל חולצה?

הרי ברור שהם לא חשודים על דבר כזה שעושים במכוון. מה, הוא קיבל חולצה ואני לא?

זה לא ילדים,

זה שבטי יאה.

חכמים, זיכרונם לברכה, אומרים בשביל משקל שני סלעים מלט.

כשנתן יעקב ליוסף יותר משאר בנם נתקנאו בו אוחיו. יש אומרים שכל מה שהיה לו יותר מהם זה היה לו חפתים פה,

כאן.

זה המלט,

הצמר שהיה לו פה יפה, ככה, אתם יודעים, כמו שעושים הרבס.

הרבס עושים פה ככה איזה משהו כזה

בקטיפתי.

אוי אוי אוי אוי אוי אוי.

מזה נתקנאו, אומרים חכמים, זיכרונם לברכה. אבל לא הרגישו, לא הרגישו שזה זה.

לולא הנגיעה,

היו רואים עתה המשפט המדויק.

או שהיו דנים אותו לכף זכות. מה עם כף זכות?

מרשעת, מה עם כף זכות?

מה עם לברר לפני שאת פוזרת?

עסקת דין ברוח הקודש.

איך?

אלא שמראה עיניהם סילף מבטם,

וחשדו אותו בדבר שאין בו.

ורק הבורא יתברך היה יכול לסבב

שלא ילכו בדרך הזה שהבור נמצא בו.

אבל

הקדוש ברוך הוא מניח מקום לטעות.

היה יכול הקדוש ברוך הוא לדאוג שלא יראו שהוא הלך לבור,

והם ילכו בדרך אחרת.

אז בכלל לא יתוודע להם, ואז לא יחשדו שהוא סותם אותם עדיין כי הוא הולך לבור.

אתמול הסברנו,

זה לא יאומן כי יסופר.

אנשים מתמיהים,

וכי העולם כולו קושר קשר לעשות סדר עולמי חדש ולדלל אנשים ולהרוג אנשים?

זה לא הגיוני,

די, די, הקונספירטורים האלה זה לא יאומן, זה לא יאומן.

טוב, מה תעשו עם העובדות? עזוב, עזוב, אני לא רוצה לשמוע אפילו, זה לא עולה על הדעת.

אז השויטים האלה מטומטמים, אטומים מנבלות וטרפות.

מכחישים את התורה בפסוקים מפורשים.

התורה אומרת בבראשית,

כי יצר לב האדם רע מנעוריו.

על מי נאמר?

על כל בן אדם שנברא בצלם אלוקים, כולם נבראו.

איך שננערו מהבטן של האימא

ולא הספיקו הרופאים

להפיל אותם,

אז הם יוצאים ישר עם יצר הרע.

ישר.

יצר לב האדם רע, רע מנעוריו.

זהו, אדם נברא עם רע

איך שהוא ננער.

מעוד פסוק.

וייצר מחשבות ליבו רק רע כל היום.

זאת אומרת, כל האנשים בעולם,

המחשבות שלהם רק רע כל היום.

אז מה, אתה מכחיש את הפסוקים?

איך יודעים שבן אדם חושב מחשבות רק רע כל היום?

איך?

כשהוא רואה דברים שמתרחשים,

הוא דן כל דבר לזכות?

או שהוא דן נרע.

רואה בן אדם הולך, הוא אומר, למה הוא הולך ככה?

זה בטח, זה לא נראה לי הבן אדם הזה. תראה, איך הוא מסתכל שם, איך הוא עושה שם?

ישר רואה

רק רע.

איך הוא לבוש, איך הוא זה, מה פתאום הוא עשה ככה? למה עמד כאן? למה אמר ככה? ראית? בטח הוא חושב ככה או זה. כל הזמן הבן אדם חושב רק רע כל היום.

כמה בני אדם אתם מכירים שחושבים על כל דבר חיובי?

לא רואים פגמים בכלל.

אדם נכנס אפילו לבית של מישהו אחר.

הוא אומר בלב שלו, אה, אני הייתי שם את זה פה, לא פה, זה לא מתאים פה.

ואיך הוא בחר צבע כזה? למה צבע כזה? זה לא מתאים לספה, זה לא...

הוא כבר עושה ביקורת,

מה?

שלילי, שלילי.

לא, אני יש לי ספה יותר יפה,

לא אומר לו.

כמה קנית? אה, זה יקר, זה יקר.

שלילי, שלילי, הכל.

אתה לא יודע לקנות, אתה לא יודע איפה לקנות,

אתה לא יודע בזול, אתה לא יודע זה.

הכל שלילי.

ככה נברא בן אדם.

אז אתה לא מאמין שהרשעים של אומות העולם שמכריזים בקולם שהם רוצים לדלל ולחסל והכול,

הם אומרים בקולם.

כזה פתאום חיובי נהיית?

פתאום אתה מלמד זכות על כל העולם,

ואתה אומר, מה פתאום כולם צדיקים? לא בעמך, בעולמך, כולם צדיקים.

חוץ.

הקונספירטורים, שמביאים עובדות, אלה רשעים.

הם מחפשים שנפסיד את החיסון.

כאילו הם, יש להם חברה מתחרה לחיסונים,

ולכן הם לא רוצים שייקחו ממודרנה ומפייזר.

איי, איי, איי, בטח הם פותחים.

זה כמו שאמרו עליי בזמנו, כשדיברתי נגד הזמרים, הוא בטח פותח להקה.

כן.

אז ניתן מקום לטעות,

וגם אחי גבוהים יכולים לטעות,

אבל הבחירה קיימת.

האחים יכלו למצוא את הנגיעה שהייתה להם בגלל לקטונת פסים, כמו שאמרנו.

ואם לא הייתה להם נגיעה,

היו רואים את המשפט המדויק. וגם מה הבעיה?

מה קרה? למה חזרת לבור?

בדרך כלל, הפושע חוזר אל מקום הפשע,

אבל לא מי שחיפשו לרצוח אותו, חוזר לאותו מקום.

ואם הוא חוזר, הרי בן אדם לא רוצה לראות איפה הוא סבל.

אתם מכירים מישהו שאחרי שיצא מהכלא, אחרי עשרים שנה,

עברו כמה שנים, אז הוא מבקש ככה, דופק בדלת, אומר, אפשר לבקר את התא שלי, אני מתגעגע.

יש דבר כזה?

אז אם הוא הלך לשם והוא צדיק,

אז מה הוא יכול לבקש שם?

רק לברך, ברוך שעשה לי נס, במקום הזה.

אז מה הבעיה לשאול אותו? לא שאלו אותו בהתחלה ומכרו אותו.

לא שאלו אותו גם עכשיו, מה הבעיה לשאול? תשאל,

ואז יתברר לך.

למה להסיק מסקנות לבד?

ופה מדובר בתלמידי חכמים עצומים,

זה מושג פשוט להגיד תלמידי חכמים.

זה שבטי ה...

שוודאי שהם יודעים לנתח ולשקלל דברים והליכות בני אדם והכול,

אבל גם לאנשים כאלה יכולה להיות נגיעה.

גדולי עולם, גדולי עולם, גדולי עולם כמו אחיתופל נפלו בשביל נגיעה.

אלישע אחר בשביל נגיעה.

גדולי עולם נפלו.

יוחנן כהן גדול.

נפלו!

אז אדם צריך לחשוד את עצמו, אולי יש לו נגיעה? למה הוא קופץ להסיק מסקנה? למה הוא קופץ להסיק מסקנה?

תחשוב רגע.

אז זה נאמר בגדולים ובעצומים.

אז מה מדברים איתנו מהאנשים פה בדור הזה? שיהיו מי שלא יהיו.

ועוד רבנים מטעם שהם מחויבים לממשלה,

כי יש להם קולות והם שותפים בתוך ממשלת הזדון הזאת,

אז מה הם יגידו, נגד?

ומפעילים עליהם לחצים?

וימנעו מהם תקציבים?

ויעשו להם כך וכך?

אבל בלי נגיעה ודאי שהיו דנים את יוסף לכף זכות.

אלא שמראה עיניהם סילף מבטם

וחשדו אותו בדבר שאין בו.

ורק הבורא יתברך היה יכול,

היה יכול לסבב שלא ילכו בדרך הזו שהבור נמצא בו.

ואז לא היו רואים את זה ולא היו חושדים אותו ולא היו ממציאים צוואה מזויפת.

ואז לא היה מקום לטעות.

אבל אם אתם רוצים להבין מה שאתם רוצים,

אתם לא בוחרים נכון לבדוק את הדברים,

אז יש מקום לטעות.

חכמים אמרו שחלקן בדברים שניחן לטעות.

אבל מי שאין לו נגיעות, לא טועה.

מי שהוא בא נקי כפיים ובר לבב,

לא טועה.

אז איך,

איך

האחים

יזמו צוואה מזויפת?

מותר להם או אסור להם?

מותר היה להם.

מותר לאדם לשנות בדבר השלום.

שנאמר, אביך ציווה,

כה תאמרו לי יוסף, מפה לומדים,

שמותר לשנות

מפני השלום.

ורבי נתן אמר, מצווה לשנות

מפני השלום.

הם רצו לחיות בשלום עם אחיהם, הם פחדו, פחדו באמת, פחדו.

אבל הם לא הרגישו בנגיעה למה הם מפרשנים אותו עדיין

כאילו הוא אויב שלהם, כאילו הוא רוצה

לפגוע בהם, לנקום בהם.

אבל מצד מה שהם עשו,

בשביל שיהיה שלום,

אז היה מותר להם.

ורבי נתן אמר, מצווה.

רבי חנניה ברגשי אומר, עושה הקונש בחוז הקונש ישראל,

אבי כוח, ארבוננו תורנו מסעוד שנה,

אמרו אבינו חפש למען, סרגו יחדיל.