ביאורי תפילה - חלק יא | ר' משה כהן

 

- - - לא מוגה! - - - 

ועובד תפילה, חלק יא

המשיך תהיה רצון

ולפניך וכו', שתשתילן על יום ובכל יום ויום.

רק נשלים

לגבי ברכת המעביר שינה,

מעביר חבלי שינה.

מה העניין שהם מסמיכים לה את התפילה ויהיה רצון

וגילני בתורתך וכו'.

הרי שם זו הודעה על העברת פנומה ועייפות,

מה השייכות לתפילה,

שנצליח לדבר על הצערה וכו'.

העניין הוא

ששם סוף ההודעות על כל הברכות, לפני שיוצא האדם לשוק.

הוא עכשיו סיים

כל נקוד השחר העיקריות.

ועכשיו,

מתפלל לפני השם

לפני שהוא יוצא לשוק.

קודם כל, שכל התועלת הזאת תהיה

לעברת התנומה,

להשתמש בעיניים רק לצורך עבודת השם ולתורה ולמצוות.

ואז כשהוא יוצא לשוק,

הוא נפגש עם בני אדם.

הוא מתפלל שימצא חן בעיניהם.

שיהיה רגיל בתורה, ולא יהיה קשה בדברי עבירה.

וגם ברכות לפני כן,

שהוא מברך שלא עשה לי גוי,

שלא עשה לי עוות, שלא עשה לי אישה.

גם אותה סיבה.

כי למה מברכים בלשון שלילה?

גירשנו על זה בשיעורים הקודמים.

מה הטעם?

הוא ראה עוד טעם כמו פה, בגלל שהוא יוצא לשוק.

מברכים בלשון שלילה, שיכיר בחסרון של גוי,

שיכיר בחסרון של העוות,

שיכיר בחסרון של אישה,

שיידע להיזהר מהם,

שיידע להתרחק מהם.

ולא ירבה,

כמה דברים,

כאילו שהוא נפגש איתם בשוק לצורך.

לכן מברכים בלשון שלילה. זה עוד טעם,

למה מברכים בלשון שלילה?

אז פה אנחנו מתפללים בתוך אוויר שינה, שכל זה יהיה

לצורך עבודת השם,

ולא נקשה.

ואז מסמיכים לזה, בגלל שכבר התפללו וביקשו לצורך להנצל בעצם הרע,

להצליח בעבודת השם, ואז מסמיכים לזה את ההיא רצון הזה, שעכשיו השיעור הזה,

להיא רצון הזה.

יהי רצון מלפניך.

השם,

הבן אדון הכל היה,

עובר ויהיה.

אלוהי,

תקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם,

ואם כל זה משגיח עליי בפרט, זה ראשון יחיד ולא היי, ראשון יחיד זה לכוון,

משגיח עליי בפרט.

ולאי אבותיי.

מכוון, תקיף, בעל היכולת ובעל הכוחות כולם,

ואם כל זה אשגיח עליהם בפרט,

וקרא עליהם את שמו,

ייחד עליהם את שמו.

שתצילני היום

ובכל יום ויום.

מה זה היום ובכל יום ויום?

כל יום ויום, אז הוא כל יום מתפלל.

אז מה העניין אפשר לברך ועכשיו להתפלל על כל יום? הוא כל יום מתפלל.

אז ברוך הלוי אפלשטיין מפינסק, זכר צעיר וקבלו לברכה,

מה העניין של הברכה כל יום?

אם כל יום אתה מתפלל, מה אתה מתפלל על כל יום? מעכשיו.

שאם ייאנס יום אחד ולא יתפלל,

והוא מתפלל מעכשיו,

לימים שהוא לא יוכל להתפלל.

הוא ייאנס ולא יתפלל.

או על דרך התוכנות הוא מפרש,

שכל יום עד שהוא יתפלל,

יש זמן מסוים.

אז גם מעכשיו הוא מתפלל כל יום ויום, עד שהוא מתפלל,

באותו יום,

כבר שהוא מתפלל על זה,

שינצל וכל הדברים האלה.

מעזב אני

מה זה מעזב אני והרשעים שהם מעזב אני

אז מה הבקשה שאני מנצל מהם

שלא

יתגרו בי

והתריסו כנגדי

והוציאו על הישעים צול ממזרות

וכדומה

מעזות פנים, מה זה מעזות פנים?

יש מפרשים שלא יוצא ממני זרע

צול

ויש מפרשים כאן,

את הבקשה שלפני כן ביארנו

מעזות פנים שלא יוציאו עליי

לעזות ועל זרי על עצמי

שלא יצאו עליי לעזות פנים, שאני כביכול משביעה לעזות פנים

שזה עזות פנים זה כוונה על הלעז פסול

ויש מפרשים

לבקשה הזאת

לפני כן

כמו שאמרנו

שעזי פנים הם לא יצאו עליי לעז פסול

אז מה הכוונה פה מעזות פנים?

שלא יהיה בי עזות פנים

מעזות פנים, שאני עצמי לא אהיה בי את המידה הזאת עזות פנים

או שבזרעי

לא יהיה זרע עז פנים

ובשם רבי יצחק אליהו לנדה מבינה זכר צדיק וקדוש לברכה

מה העניין של העז פנים?

עזות פנים מים זה אומר הפנים זה המבחר שבגוף

ובנפש, המבחר שבנפש זה השכל

ככה נקרא פני הנפש

הגוף מושך

לחומר

לצערות

כנגד הנפש, היא רוצה את הטוב

אז היא מעיזה נגד הפנים שזה השכל

שבנפש המבחר שבנפש זה הפנים

זה נקרא שהשכל פני הנפש

המבחר שבנפש

הגוף, יש בו, אז עזות פנים, הוא מעז פנים נגד

השכל,

הולך לחומר.

וגם מה שייך עזות פנים למזרות שאמרנו?

מישהו עז פנים

ולא מיוחס.

גם המזרות, זה לא מיוחס.

והרב אליעזר ממית, מהראשונים,

ראותו תגן עלינו אמן, הוא מפרש

מעזות פנים לאנשים.

אז אומרים שהכוונה לגרוס בחולם, מעזות פנים.

מעזה פנים

ומעזות פנים.

הכוונה לנשים.

ומה שהוא מפרש זה נשים, מה שאתם נשים.

בחולם, מעזות פנים.

אבל אנחנו גורסים מעזות פנים.

זה כמו שביארד.

מהאדם רע?

כאילו שהוא לא עז פנים.

כאילו לזמן קצר.

שאני אנצל ממנו.

מייצר רע?

שמי שהולך אחריו יהיה רשע.

והוא רע מנעוריו. האדם רע מנעוריו. אין דבר כזה, לי אין יצר רע.

זה מנעוריו של האדם.

זה כמו חולי.

שתחילתו מתוק וסוף הוא מר.

למי אשור אין לו?

אז לכן,

החוק הזה צריך להתפלל.

כנראה מתוק בהתחלה.

צריך להתפלל.

להנצל ביצר רע.

ביצר זה גימטריה, ערל.

אם מסרסמים את האותיות,

זה לרע.

בלשון ערל שהערלה היא מעושה.

היצר

הוא מואז דרכי האדם.

הוא סותם ליבו להחקיאו.

זה מה שרמוז לא מלאה.

כמו שאמרנו, צריך להתפלל.

להנצל מעצר רע.

מחבר רע,

כדי שלא ילמוד ממעשיו הרעים

או עצות שהוא יעץ להם. עצות רעות.

משכן רע.

שלא יענש עמו, שאוהי לרשע ואוהי לשכנו. אתם יכולים לענש בגלל שכנו.

וגם לנצל ממה שהוא עושה.

שלא לומד ממנו, כי הוא קרוב אליהם, שכן.

בזמן ששכן, רואים אותו כל הזמן, אז

בקלות לומדים ממנו.

אז צריך עוד תפילה מיוחדת על השכן,

להנצל משכנו.

ומפגע רע.

קרות הזמן,

יכולות לקרות מקרים רעים, כל מיני מקרים רעים.

שינצל מהם.

פגיעים רעים.

מעין רע.

שלא תשלוט בי.

כשאני לא אהיה לי עין רע.

לא מלשון הרע.

לא אשמע על לשון הרע, וגם כשאני לא אקשה בלשון הרע.

לדבר על אחרת.

מדין קשה.

דין קשה, אז יש פה שתי עניינים.

העניין של האדם הפשוט,

והאדם שהוא חכם והוא דיין.

והאדם הפשוט מחווה מדין קשה,

שלא יהיה עם חברי דין קשה.

ואז אני אכביד על הדיינים בדין.

אני מתפלל עם כל בוקר שלא אכביד על הדיינים.

בדין ודין קשה.

ואם זה הדיין יתפלל,

אז הוא דיין,

יש לו דינים,

אז הוא יתפלל שלא יהיה לו דין קשה.

שהוא יוכל לדון בקלות בלי קושי.

אפשר גם לכוון

על כל אדם.

כי הרי כל אדם הוא דיין ושופט לעצמו.

כל מה שהוא עושה זה לפי התורה מותר, אסור.

כל היום.

זה מכוון

שינצא מדין קשה,

שלא ייכשל בשיקול דעת,

אם זה מותר או אסור. ביום-יום שאדם כל היום מחליט

מה לעשות על פי התורה.

או

שיזדמן לו מקרה שהוא רואה אצל חברו וצריך לדון לקו זכות. זה גם דין, צריך לדון לקו זכות.

שינצא מדין קשה, שלא ייכשל בה לדון לקו זכות.

ועוד לדין קשה של מעלה.

הוא מתפלל שינצא מדין קשה של מעלה.

מבעל דין קשה. מה זה מבעל דין קשה?

שלא יבוא עם מי לדין? אחד שיש לו דין קשה.

בעל דין קשה.

אחר כך הוא לא רוצה לבוא איתו לדין.

גם אם יש דין, והזמינו אותו, הוא לא יבוא.

וגם מצד הדיין, שהוא מתפלל,

שלא יהיה לו דין קשה,

כי בעל דין קשה,

כי הוא לא יציית לדין.

זאת אומרת זה עדיין מתפלל שלא יזדמן לו בעל דין קשה, שלא יציית לדין, או פסק דין שפסקו.

בן שהוא בן ברית

ומהול.

יהודי מהול זה בן ברית,

ובן שאין לו ברית זה גוי.

מה העניין להתפלל?

שהבעל דין קשה

לא יהיה בן ברית ושאין לו ברית.

למה?

כי כשיש דין קשה או בעל דין קשה,

שמה יכול להיות מכשול,

יכול להיות גם גזל,

אגב.

ויש גם גזל בגוי,

כמו שפוסק הרמב״ם.

ויש גם גזל בגוי ממש.

לכן,

מתפללים על זה שלא ייכשל

גם ב... אפילו גם בגוי.

ויש מוסיפים עוד חינה.

וכן, יהי רצון מלפניך וכולי, כמו

שכוון בשירות,

כמו שביארנו.

ומוסיפים ממלשינות.

אני מנצל ממלשינות.

שלא ילשינו עליי,

וגם שאני לא אכשל.

אם אדם מסיח לפתאום עוד דברים,

ואז מתגלה למלכות דברים,

גם זה צריך להתפלל.

שלא ניכשל בהלשינה אפילו בלי חברה.

אז גם שלא ילשינו עליי, וזה לא יהיה קשה להלשין על אחרים.

מעדות שקר.

שלא יעדו עליי.

אפשר עוד לפרש,

שלא ניכשל,

כי הרי יש דברים שאמרו החכמינו זוכרונה ומדרכה,

שמעון עושה כך וכך, כאילו הוא מעיד עדות שקר בעצמו.

כמו הקורא קריאת שמעה,

ולא בסיסית ותפילין.

כאילו הוא מעיד עדות שקר בעצמו.

אז יש דברים שנקראים עדות שקר, שאדם מעיד בעצמו.

אז גם נחווה עדות שקר,

שלא ניכשל בכל מיני דברים שאמרו החכמים שאדם נחשב שהוא מעיד עדות שקר בעצמו.

ולכן מתגללים גם על זה.

לא לכוון גם עולים.

משנאת הבריות,

שלא יהיה שנוי על הבריות, ושהוא חס ושלום לא ייכנס בשנאה.

בכל פעמים מקרים, דברים, ואתה נחשב בשנאה.

וזה חזק מאוד,

וזה נכון בבית.

שלא ייכנס גם הוא בשנאה,

אלא הפוך יהיה באהבת הבריות.

ומעלילה,

ולא יעלילו עליי לארעלי,

ושאני לא אכנס בי אפילו תכנון,

מחשבה,

לעליל על אחרים בגלל המקרים שקורים.

מעלילה.

ממיתה ראשונה, שלא ייענש בה.

וגם מחליהם רעים, שגם בהם אני לא אצטרך להיענש.

כשהם מייסרים מגוף.

בעוד אדם שהוא חולה, לא יכול לעבוד את השם כמו שצריך.

אני לא אצטרך להגיע לזה.

ובמקרים רעים,

שרק ישאל בהם,

גם

אם אדם כן בא מעליו חולים,

מתפלל והכל, אבל זה מה אספים צריך.

לא עלינו ולא עלינו, אבל לפעמים צריך.

אבל לפחות שאדם נכשל.

הוא לא מבין שזה מהשם, אלא מקרה רע. קרה מקרה, הוא לא מבין שזה.

ננצל במקרים שלא נפרש דברים שהם מקרים חס ושלום.

כמו שהתורה מזהירה אותנו מפרשות בחוקותיי,

וקרי, אדם מפרש דברים שכל ברוך הוא,

שולח לו ואומר את זה במקרים.

זה חמור מאוד,

אסור להיכשל אפילו בזה.

אלא הפוך, אני אבין,

לפשפש במעשיי, ולעזוב בתשובה,

תשובה שלמה.

במדינה של גיהנום, על ידי התשובה שאני אעזור ואבין שזה לא מקרה סתם רע, זה מהשם.

נעזוב בתשובה שלמה, ואז אני נמצא במדינה של גיהנום.

ופה בירום המפרשים, אנחנו פותחים

שתצילני אין יום ובחורו ליום ויום. מה שייך כל יום ויום?

מדינה של גיהנום.

גיהנום זה לאחר פטירה,

מה שייך כל יום ויום? מדינה של גיהנום. מה הכוונה?

מדברים המפרשים,

באמת גם אדם בחייו

מסירים ממנו חלקי נשמתו ומוסרים בידי הסדרה האחרונה,

בשנת גיהנום.

אז גם תצילני היום ובכל יום ויום, בידינו של גיהנום. שלא יתגזר עלי הגזרה הזאת,

שיעשו חלקי נשמתו וימסרו בידי הסדרה האחרונה.

שזה גם הכוונה פה בגיהנום.

רק כמו שאמרנו,

יש גם את הכוונה,

כדי שאני אחזור בתשובה ואני מבין שהעונש מהקודש ברוך הוא זה

אני אשים לב לחזור בתשובה,

ואז נראה מדינה של גיהנום זה ממילא.

כדי שאני אחזור בתשובה שלמה,

הקודש ברוך הוא יקבל את התשובה השלמה,

זה לא יצטרך

מדינה של גיהנום.

אז היה לנו פה יהי רצון אחרי שפתחנו ברכת המחלבים שנה בתפילה ובשתי התפילות האלה הם לחמת זין.

אחרי שאדם סיים את ברכות השחר

הוא מתפלל מיד על הדברים האלה, שינצל

בכל יום ויום.

במסור בשורש העבודה מביא

בשתי התפילות האלה,

כוונה בתוך ברכת המחלבים שנה והשנייה,

יהי רצון השני שהוא בעצם השלישי,

זה עוד השפה של השנייה.

אבל בעצם שתי התפילות האלה בתוך ברכת המחלבים שנה והיה רצון השני הן תפילות לתיקון הנפש.

ובשם ההרי הוא מביא

והוא אומר שהיה רצון הראשון

זה להרחיק

את החיצוני מפני מיעוטנו.

היה רצון השני בשביל להרחיק את החיצוני מחציותינו

מחציותינו

לציון יותר,

שזה... תפילת ערבית.

דבר גדול מאוד לתיקון הנפש, לכן הוא אומר, או לעומרן בכוונה עצומה ובמיתון,

כך כותב האריזם פעול.

צריך לשים לב, זה לא סתם.

כל הדברים האלה תיתנו לנו חכמינו דוכן לברכה.

מקביל

שבעזרת השם

זה מסיב לב לדברים האלה על הבוקר.

אז כמו שאמרנו,

אנחנו פוללים שכל המקרים הרעים

שבאים עלינו, שלא מקרים,

חלק זה מהשם,

ושנזכה

להנצל מכל אלו בכל יום ויום בתשובה שלמה ואמיתית

לנו ולכל ישראל, ונזכה

להתקיים בנו ובא לציון גואל, שבפשע,

במהרה, בימינו עונה.