ביאורי תפילה - חלק לז - פיטום הקטורת יא | ר' משה כהן

- - - לא מוגה! - - - 

ואורי תפילה, חלק ל״ז,

פתאום הקטורת,

חלק י״א.

אתמול למדנו את הגירסופיה הראשונים שהביאו

שאחת ל-73 שנים,

אחד ל-72 שנים,

הייתה רעה של שיעריים לחצאים,

ועשינו את החשבון

לפי כל השיטות האלה.

וארוחות חיים הקשה על הגירסה שלהם,

שזה יוצא לפי מלוא חופניו של כל שנה,

שזה חצי מנה.

הקשה ארוחות חיים.

מה שייך לדייק כשמלוא חופניו

חצי מנה?

הרי לא כל החופניים שוות.

והוא לא בודק, הכהן הגדול,

לפי חצי מנה,

אלא לפי חופניו.

אז איך אפשר שייצא מפי מידה מתויקת, חצי מנה,

כפול 72 או 73 שנים, איך אפשר?

כי אין זה כתב המחזור בעטרי,

רק לא כקושייה, אלא כפירוש לפי הגירסה שלנו.

שזה אחד ל-60, אולי 70, כי זה לא קרוע,

אלא כל אחד לפי חופניו.

ובכל מקום המחזור בעטרי

זה ארוחות חיים.

הם הגיעו את הגרסה שלנו לבסוף.

מחזור ויטרי לא הכריע ככה,

אבל ארוחות חיים הכריעו ככה, כמו הגרסה שלנו,

שאחד ל-60 עוד ל-70 שנה.

וכמה זה?

מהשירה על לחצאים זה יוצא

184,

שלחצים מ-368,

שזה הלחצאים מכל הכתובת.

כמו שפירשו, שפיתרה על לחצאים כשרה, מה זה לחצאים?

לחצאים מ-368, שזה 184.

וזה לכל השנה, לא לחצי שנה,

אלא לפי מה שפירשו פה הראשונים,

מחזור ויטרי,

ברכות חיים, זה לכל השנה.

כשכל יום מגטירים רביע ורביע,

לא חצי מנה וחצי מנה.

וכתב המחזור ויטרי,

שכל שנה

שלקחו ממעות הלשכה

וקנו על אותו מן הכתורת,

צירפוה בנוסף ל-368 מלים של הקטורת של השנה הבאה.

כך כל שנה.

נוסף, נוסף, יצירפו ל-368 כל שנה,

עד שהיה חצאים או יותר,

שזה אחת לשישים או שבעים שנה,

ולא צריך בדיוק חצי,

שהעיקר לא שליש ולא רביע,

שלא שמענו, אבל יותר מחציה אין בעיה.

ואי אפשר ב-70 שנה,

שלא יהיה 184 בנים.

לפי כל החופנים

של כל הכהנים. לכן עד 70 שנה ודאי יש לה חציה ולא יותר משבעים.

זהו אחד לשישים או לשבעים.

ולספר התמיד

שהבאנו לעיל בשיעור הקודם, שאמר שלחצי שנה לוקחים את החציה של הקטורת,

זה לחצי שנה.

ואם כן, בכל השנה,

לוודא שעשו את כל הקטורת של 368,

כי כשאני מתכלה 184,

עושים עוד

184, כשזה יוצא 368,

אבל בסך הכול כל השנה

הקטירו את כולם.

ואם כן,

אפשר לומר שזה ללכתחילה, כי בסוף אתה מקטיר את כל הקטורת

בשלמותה.

זה שפתאום הלחצאים כשרה, וזה לא ללכתחילה ולא ראוי,

זה לחצאים לכל השנה.

ונראה עם דברי אמת, רק שקשה, איך יש לחצאים בברית הפעם אחת

שקוראים לה לחצאים לחצי שנה?

פעם אחת על החצאים

זה הולך

על כל השנה.

אפשר לומר,

פתאום לחצאים כשרה

לכל השנה, זה בדיוק אומר, זה כשרה.

אבל פה,

של שאיריים לחצאים, אמרו שהשאיריים

היה חצאים.

למה הוא שזה לכל השנה?

למה הוא כשרה?

הוא, יש לי אחת לשבעים ושתיים או שלוש שנים, או אחת לשישים או שבעים ושנים,

היה חצאים.

וזה באמת מספיק, לפי הפירוש הזה, מראה יותר מבט לחצי שנה.

אז אפשר לתארץ ככה.

והרוקע העיר,

שלנו שמונים לעניין של השנה לפי הלבנה.

שזה 355 ימים.

אני אגיד לך, לכל שנה יש יותר נותר.

יוצא 12 מנים וחצי, לא שתי מנים וחצי.

כלומר שהימנו לפי שנות החמה

של 365 ימים.

בתוספות מסבירים שזה 365, פחות מ-11, שזה

354.

לאחר המתוספות בשבועות.

בכל אופן, מצרפים את כל השנים,

לפי 19 שנים.

שב-19 שנים,

יש שבע שנים מעוברות,

שזה יוצא בסך הכול,

אם נצרף את כל ה-19 שנה, בסוף זה כפי יכול להתקרזז, כאילו היה כל שנה 365.

נספור של כל שנה, יש לנו פשוטות ומעוברות, פשוטות ומעוברות,

לא תמיד.

אותה שנה.

אבל בסך הכול, אם אחרי 19 שנה יש לנו עוד עוברים בצירוף

של אחד לשישים או שבעים,

אז ודאי שאפשר להתייחס לפי 19 שנה,

שבאמת יש לנו את החישוב, כאילו כל שנה היה 365.

הוא גרס מחזור הרוקח,

אחת לשבעים ושתיים שנה, מה שהזכרנו, שיש גורסים,

זה הרוקח.

אם כן חסר ארבע מנים וחצי, כמו כן, הוא אומר.

וחצי,

לא ברור, העירו עדו שזה לא ברור, הוא צריך עיון,

אבל חסר ארבע מנים.

כי אם זה רק שבעים ושתיים שנה,

יש לנו

כפול שתיים וחצי, זה יוצא

180, חסר ארבע מנים.

זאת אומרת, זה לא לחציים ממש,

זה פחות או קצת, רק לא דייקו.

כי זה שיעור מועט.

זאת אומרת, מה זה לא דייקו?

אבל זה פסול איזה פחות מחציים ממש.

אבל לא, זה לא פסול, כי לפי השיטה שלו,

זה כמו שאמרנו בספר התמיד, זה קשר לחצי שנה,

אבל

כמובן שמשלימים בחצי שנה נשארת את השאר.

אז בסך הכול, כל השנה הוא מקטיר את כל הקטורת,

וכל יום הוא מקטיר משקל שווה,

שזה אומר,

כל יום הוא מקטיר משקל שווה,

שזה חצי מלא, חצי מלא, כמו שאמרנו.

אז בוודאי שהקטורת קשורה,

רק מראש, הוא היה מוכן בתחילת שנה,

רק

הכמות הזאת של 180. אז אין בעיה.

תראה גם טיראט, ואת הספר התמיד נראה.

כתב בעץ חיים ושם הכול פה.

נשארה אותה שנה,

היה צריך לפטם,

כתוב מקטורת, מה שנשאר,

חצייה.

דהיינו, 184 מלא.

פירושו,

שמשמע מתברר שמתחילת שנה כבר

יש לנו אחת לשישים או שבעים שנה את ה-184.

אם כן,

מה חסר?

עוד 184. אז הוא בתחילת שנה, הוא רק עושה 184 ומצרף את זה ל-184 שנשאר,

שיהיה 368,

ואז

הכול מוכן מתחילת שנה.

וזה ממש לכתחילה.

לא כמו שאמר ספר התמיד, שיחלה 184. באמצע שנה עושים עוד 184, אלא כבר מתחילת שנה.

ואם זה מתחילת שנה, אז ממש.

זה לא פתאום הלחץ העין כשלא ידיעה,

זה פתאום ממש

השלים את מה שחסר,

ואז זה מתחילת השנה את כל ה-368,

וזה לא נקרא פתאום הלחץ העין בכלל. פעמים מתורץ הקושייה של ספר התמיד.

כי זה מלכתחילה, אבל לא בדיעבד.

אצל חיים יקשה רק על הלשון

שכתב הכול בו

אפילו ישמעאל בן קמחית, שהיה הגדול שבכולן, כן, מהכוהנים הגדולים,

לא היה חופן אלא ארבע קבים.

החופן של החופן.

ואמרו לחופן, ביום הכיפורים אלה ארבע קבים.

מה זה אפילו?

ואז זה קשה.

מה אפילו?

רק קו אחד

עולה בקירוב לחשבון שלושה מנים. כי קו אחד,

אפילו בחיים נאה,

זה ליטר 380. ושלושה מנים,

השיטות שמנינו בשיעור בתחילת הפתום הפטורת,

שזה מנה של חול.

ככה גם מביא הרמב״ם

בפרק שני בעיתון כלי מקדש,

רבי גימי.

שזה מנה של חול, שזה מתי נאים.

אז זה יוצא 480 גרם.

אז שלושה מנים, כמה זה?

אם 480 גרם זה מנה אחד,

שלושה מנים זה קילו 440. אז ליטר 380 זה קרוב לקילו 440. אז ליטר 380 זה קרוב לקילו 440. אז אם זה קרוב,

זה קו אחד.

אז מה זה ארבע קווים?

זה פי 4 כמעט משלושה מנים.

אז איך מלח אופניו?

אם כן, קרוב הנפח של קו למשקל של שלושת מנים?

שמנדה אמר שהמנה של פתום הקטורת זה מנה של קודש.

שזה 200 דינאים, לא מעט דינאים. אז זה כפול משקל, זה 960 ל-480.

אז יוצא

שקו זה חצי משלושת המנים וארבע קווים

פי 2 בשלושת המנים.

בכל אופן,

בכל מקום קשה. איך אתה אומר, אפילו כהן, אפילו ישמעאל בן קמעית שהיה בקבין,

היה מלוך אופניו בים הכיפורים.

אתה אומר שכל כהן גדול היה מרמזל שם אפילו עליו.

היה לא שם כמעט פנים בכל שנה.

ומכל מקום כתב עץ חיים שפשט דבריו,

שפשוט שדיברו

בכהנים

השבים וקרובים זה לזה בחצי מנה.

נכון שכל לא חפני משבות, אבל קרוב לחצי מנה.

ומנהל לפי חצי מנה,

לא לפי ישמעאל בן קמחי.

אז אם כן,

מדודים לפי חצי מנה, כמו שאמרנו.

עוד קושייה יש, הרי ל-60 שנה שלושה מנים עולה ל-180 מנים. ואם אתה מוריד את מלוך אופניו של חצי מנה, זה עוד 30 מנה פחות.

אז קשה, איך הגענו לחצי השקטורים?

בעזרת השם הוא בלי נדר ושיעור הבא בעניין זה.