הפלא ופלא - אות נ - חלק ג | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 01.10.2022, שעה: 21:30
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום, לעילוי נשמת תדענו, בן זתה, מנוחתו עדן, אמן.
הפלא ופלא,
אות נ',
חלק ג'.
ניסיון
מי שרוצה שתפילתו תתקבל במרומים ידע
עת הרצון הגדולה ביותר היא בעת ניסיון.
הנתקל בניסיון כלשהו
ועומד בו בגבורה ומכניע את יצרו,
זה הזמן לבקש בקשות.
ומובטח לו שתפילתו תתקבל בשמיים
והשם ימלא משאלות ליבו לטובם.
כך אמר רבי אהרן רטה
בשומר אמונים.
נעילה.
אמרו ריבותינו,
תכלית כל השנה אלול.
תכלית אלול ראש השנה.
תכלית ראש השנה עשרת ימי תשובה.
תכלית עשרת ימי תשובה יום הכיפורים.
תכלית יום הכיפורים הנעילה.
לכן, התגבר כארי להתפלל נעילה בכוונה גמורה,
כי הכל הולך אחר החיתום.
כך מבואר במשנה ברורה טרחת ג',
ובסידור תתקבל יום הכיפורים תפילת נעילה.
ברקיע העליון
קיים פתח
שבמשך כל ימות השנה הוא סתום וחתום.
רק חצי שעה בשנה הוא נפתח לקבלת תפילות,
בשעת הנעילה.
כך מבואר
בספר קדוש בציון,
טקה.
בנעילה
השם דן את האנושות לבדו,
ללא פמליה של מעלה.
מסיבה זו,
אדם המתחזק בזמן הזה וחוזר בתשובה שלמה,
נמחלים לו כל החטאים שחטא מעודו.
כולל חטאים
שעליהם אין יום הכיפורים מכפר,
כגון חילול השם.
כך כתב בעל משך חוכמה,
פרשת וילך,
דיבור המתחיל בהפטרה.
נפילת אפיים.
אדם האומר נפילת אפיים.
ללא כ...
הכוונה ללא שימת לב למילים שמוציאים מפיו,
גורם לעצמו להסתלק מן העולם בטרם עת.
כך אמר בעל מגן אברהם בשם הזוהר.
אדם שמכוון בנפילת אפיים,
זוכה למעלות רבות,
בין שלל המעלות,
יזכה להבין את התורה ואת סודותיה ויקבל כוחות עלומים להילחם ביצרו הרע.
כך אמר הארי, זיכרונו לברכה,
הובאו דבריו בספר דבש לפי ובספר פלא יועץ.
שעת אמירת התחנון
היא עת רצון גדולה מאוד כמבואר בשס,
שבזמן חכמים זיכרונם לברכה
נהגו לבקש בקשות פרטיות בעת אמירת תחנון,
כי היא עיקר התפילה.
כך אמר רבי שמלכה מניקלשבורג על פי הגמרא במסכת בבא מציעה נט
ותענית ט.
כשאומרים את התיבות לדוד אליך אדוני נפשי אשא,
יש לך בן שמוכן למסור את הנפש,
כפי שדוד נשא נפשו אל השם.
הא עושה כן?
כל חטאיו שחייב עליהם מיתה בידי שמיים,
מתכפרים לו.
מאידך מי שאומר תיבות אלו ללא כוונה מסתלג מן העולם בטרם עת.
כך מבואר בקיצור אשלה חולין עמוד
ק.ח.
ובעולת תמיד סימן כלה.
תראו כמה חשו
התחנון ונפילת אפיים.
ואנשים דופקים בלב,
יש כאלה אפילו לא דופקים,
ואומרים,
עכשיו לא בגדנו, גזרנו, גדולנו, חיכה לגמור את זה מהר, גדול, גדול, גדול, גדול. לא מבין מה הוא מדבר, על מה הוא מדבר ולא כלום.
מי שיקרא בעיון
את הנפילת אפיים לדוד,
וואי, וואי, וואי, איזה דברים כתובים שם.
לא שמתם לב הפעם, אני חושב.
תשבו על זה רק ללמוד את זה, רק ללמוד את זה.
בלי קשר עכשיו לנפילת אפיים. ואחר כך, כשתגיעו לנפילת אפיים,
זה יהיה בשבילכם משהו-משהו.
נפש בהמית.
קבלה בידינו מהרבה רבי זושה.
יש להיזהר לא להציג רגליו על הארץ בלא נטילה,
כי בהציג רגליו על הארץ בלא נטילה,
אז חס ושלום כל חמור.
הוא מראה שבנפש הבהמית
רודף אחריו להסיתו.
כך כתב בעל הגרדפירקה עוד ט.
נפתלי
ראוי לכבד בחוסט של ברכה אדם ששמו נפתלי.
כך כתב רבי אברהם פלאג'י ואברהם יזכור עיינה.
אם יש בשולחן אדם דשמו נפתלי,
ראוי ליתן לו כוס של ברכה.
נציב מלח,
אשת לוט כידוע נהפכה לנציב מלח
בספר סדר הדורות
אלף השני,
מ׳ז,
מעיד
בשם ספר גור אריה יהודה, אני חושב שזה ראשי תיבות ג׳א,
כי ראה בעצמו את נציב המלח
בקו תאורו.
אחר חצות לילה,
אשת לוט נראית בשלמותה.
ושעתיים בטרם יאור היום,
נשאר ממנה רק שני טפחים.
משום שהעיזים מלקקים אותה,
ולפני חצות לילה שוב תגדל עד לגודל הרגיל.
והוא ראה את זה במו עיניו.
כיום לא ידוע היכן נציב המלח.
לדעת הרדל,
בפרקי דרבי אליעזר, פרק כה עוד פה,
נציב המלח כבר לא קיים,
לפי שהיה בסביבה רעש ארץ,
ויצא ים המלח מגבולו ושטף את הנציב מלח.
בעת חידוש הלבנה,
נציב המלח נמצא בשיא גודלו.
ככל שמתרחקים מזמן המולד,
נציב המלח הולך ומתקטן.
כך כתב הרוקח בפירושו על התורה,
ביירה יט כו'.
אומרים על אשתו של לוט,
לעת חידוש הלבנה,
נציב המלח מתרבה,
וביושנה של הלבנה מתמעט.
נר,
אדם שמחוניין להפוך את מזלו הרע למזל טוב,
או להגביר ולהגביה את מזלו הטוב,
יקפיד להדליק נרות בבית הכנסת.
כך אמר הרעה מלוניל בספר אורחות חיים.
דיני חרב יום הכיפורים, אות יא',
כשהייתי מתפלל בבית כנסת אטום בשכונת שבזי,
היה שם אחרי אזהרת נשים.
מקום שהיו מביאים נרות נשמה והכול, כל הזמן היה דולג שם, היו מדליקים בבית הכנסת.
היה שם דבר מעניין.
מיד אחרי זה היה את ההיכל,
ועשו בהיכל בצד.
עשו חור קטן, אשנבון,
שפותחים אותו עם דלת קטנה, משהו כזה סודי כזה, ככה, כשהייתי ילד זה השאיר בי רושם גדול.
והיו הנשים באות,
במקום לפתוח להן את ההיכל,
היו פותחות את האשנה, מכניסות היד ונוגעות בספר תורה ומתפללות מה שרוצות ויוצאות.
זה היה ישר, מהעזרה בפינה שמה
מכניסות היד, מתפללות ויוצאות.
אנשים לא יודעים, אפשר להתפלל מול ההיכל
ולבקש מה שרוצים.
אפשר להתפלל מול ההיכל
ולבקש מה שרוצים.
אדם שסובל מבעיות ברגליים
או מכאבי רגליים,
ירבה לתרום נרות לבתי כנסיות.
אצל אשכנזים מדליקים תמיד שני נרות
לפני השליח ציפון.
הסובל מבעיות ברגליים או מכאבי רגליים
ירבה לתרום,
ירבה לתרום נרות לבתי כנסיות, ושב ורפא לו.
כך אמר בעל שו״ת שם אריה בסימן ס',
ונתן סימן לדבר,
נר לרגלי דבריך,
ואור לינתי היבתי. נר לרגלי,
אתה נותן תרומה לנרות,
והרגליים יהיו בסדר.
נר זה סגולה לרגלי.
נר הבדלה,
ההסתכלות על הציפורניים
לאור האבוקה
לאחר ברכת מעורי האש בהבדלה מסוגלת לסימן ברכה לכל ימי השבוע וגם לפקידה בזרע חי שקיים.
כך מבואר בבח,
סימן רחץ ובדרכי החיים עמוד רצה,
אות עיינג.
לאלה שלא יודעים, ראיתי כל מיני אנשים עושים ככה וככה וככה וככה וככה וככה,
מתקרבים לנר,
את האצבע הזאת הבוהן מכניסים לפה,
סוגרים,
מסתכלים ככה,
לראות ככה
שרואים את הציפורניים, ואחר כך ככה,
זהו, ככה ממול,
פעם ככה.
ככה ופעם ככה, זה הכל, בעצם, ביד אחת.
One, three,
three, זהו, זה כל הסיפור.
גדולי ישראל קיבלו במסורת
כי אדם שזהיר להדליק נר הבדלה פעם נוספת
לאחר כיבויו ינצל משרפות.
וזה בדוק ומנוסה.
כך כתב בעל אלף כתב
אות תתלת
בשם הראבד,
רבי זלמן,
בניהית, בניהית,
שכך קיבל במסורת.
אז אם
גמרנו עם הנר הבדלה,
אם מדליקים אותו עוד פעם אחר כך ומקבלים,
זה מועיל נגד שריפות.
נר שבת,
נר שהדליקו לכבוד שבת,
מאיר יותר מנר בעל אותם נתונים שהדליקו ביום חול.
כך מבואר בבני יששכר.
זה ידוע לכל איש ישראל שנרות של שבת מתברכים יותר באורה מכל ימות החול.
לזה רב ולזה מועט.
וכמדומה שהמבינים יודעים זה.
אמרנו שיש קשר בין הנשמה של האדם לנר וכו'.
אמרנו שיש כאלה שמאריך להם עד מוצאי שבת.
יש לי בת שכל פעם מאריך לה עד מוצאי שבת.
מדהים.
נתינת גרגיר מלח על פי הנר
בערב שבת
תגרום שהנר ידלק יפה בשבת.
גרגיר מלח על פי הנר,
נר זה המקום איפה ששמים, נגיד אם יש לך צלוחית,
אז שם שמן, זית,
אז הצלוחית זה הנר.
ואחר כך יש פתילה.
אז אם שמים
גרגיר מלח על פי הנר בערב שבת,
תגרום שהנר ידלק יפה בשבת. כך כתב הרמון, נותנים גרגיר של מלח על פי הנר בערב שבת, כדי שידלק יפה בשבת. פעולה זו אינה טבעית,
אלא על דרך של סגולה, כך מבואר בשולחן ארוך.
נר שבת שנפל על המפה
וקיים חשש שרפה,
יש לקחת חתיכה, מחלה של שבת, להניח ליד הנר, והנר יתקבה מעצמו.
דבר זה נמסר בקבלה מהחתם סופר.
וכן העיד בעל שבט יהודה שראה את חמיו,
בנו של החתם סופר,
כך נראה.
פוהק כשהנר היה נופל בשבת
והיה לו זה בקבלה מאבי, מה רנא חתם סופר?
מה אתם אומרים על דברים כאלה?
אדם שאינו מסתפק בהדלקת נרות שבת כפי דרישת ההלכה בלבד, אלא מוסיף להיעדר במצווה זו מכל הבחינות,
באיכות וכמות השמן והפתילות,
בזמן ההדלקה, שהוא מקדים,
במקום ההדלקה,
יזכה לבנים וחתנים תלמידי חכמים.
אנחנו מדליקים עשר נרות
כל שבת.
כך מבואר במסכת שבת ובטור,
רסג מסכת שבת כג,
ויראה בקונטרס הצבא רבי שמואל טפילנסקי יב.
המהדר בנרות שבת, הוא מקפיד להדליקם בשמן זית גם כאשר מחירו יקר.
הבורא יתברך מאריך את ימיו ושנותיו.
מסופר על אדם שיאריך ימים ולא מצאו לו זכות שבעבורה מאריכים ימים,
אלא מה שלא היה מדליק בשבת, כי אם בשמן זית.
אפילו אם היה ביוקר.
השם זיכה אותי מאז שהייתי עני,
לא הפסקתי,
כל ארבעים וכמה שנה,
כל הזמן שמן זית.
כבר טונות של טונות של טונות של שמן זית.
השם נותן, פותח,
שמן זית.
כך מבואר בספר חסידים סימן רעב,
ובספר יעלזו חסידים יעלזו חסידים ע' ר' פ',
לבעל הפה ליועץ.
נרדף.
אדם שהוא בגדר נרדף, גם אם הוא רשע,
הקדוש ברוך הוא עומד לצידו,
שנאמר בקהלת ג' טו.
האלוהים מבקשת נרדף.
אפילו צדיק רודף רשע.
וזה מבאר הגאון מווילנא את הקללה,
ונסתם
ואין רודף אתכם.
חנאיך, שואל הגאון,
שבין הסתיהם
זה קללה אם אתה צריך לנוס.
אך ואין רודף אתכם.
זוהי ברכה ולא קללה.
מה יש בקללה ואין רודף אתכם?
טוב מאוד שלאין רודף.
לכאורה זה ברכה, לא קללה. אז איך זה נמצא בקללות?
אך כאמור, אדם שהוא בגדר נרדף,
הקדוש ברוך הוא עוזר לו גם אם הוא רשע.
אז ממילא אם אין רודף אתכם זה קללה.
שאפילו את הזכות של נרדף לא תהיה לכם.
נרבים.
נרבים זה עצבים.
נרבים.
אותם אנשים שכופלים ומשלשים את תיבות התפילה,
זה משום שגובר אצלם יסוד העפר,
שמחמתו נמשך עצבות ועצלות,
שזהו מידה רעה מאוד.
כך מבואר במגן אברהם, פרשת בעלותך.
אז יש כאלה שחוזרים על תיבות תפילה כל פעם.
חוזרים. מאיפה זה? יסוד העפר.
גובר אצלם יסוד העפר.
מזה יש עצלות ועצבות.
מידה רעה מאוד.
לא טוב להיות האדם מחמיר יותר מדי ומחפש,
ומחפש אחר הספקות, כי אין לדבר סוף.
לא יכניס את ראשו בספקות החמורות, אשר אין להן קץ בסוף. כך כתב הרמב״ן,
סוף אל-קוטנידא, פרק תשעי.
נשיאת חן, מי שנזקק לטובתו של אדם אחר
וחושש שעלי יסרב לבקשתו,
בטרם ייגש אליו לבקש את עזרתו,
יאמר שלוש פעמים,
סמא ואווחתי טונן טונטון,
ואומרים לי,
לא צריך להגיד את זה בניגוד.
שמחתי ואומרים לי שלוש פעמים,
השם יתברך,
יתן חנו בעיניו וימלא שאלתו.
כך אמר רבנו חיים ויטל,
קדוש אליהו.
נשיאת כפיים,
כהן שהציבור שונאים אותו,
או שהוא שונא את הציבור.
סכנה לכהן אם יישא כפיו.
לכן יצא מבית הכנסת.
קודם רצה,
ועל זה תיקנו לברך את עמו ישראל באהבה,
אבל אם יש שנאה זה לא באהבה.
כך מבואר במשנה ברורה, קקח, לז.
בכוחה של ברכת כהנים הנאמרת בכוונה רבה לבטל את החלומות הרעים ביותר
ולהפוך אותם כעפרה דה ערער.
אבל ברכת כהנים בכוונה רבה זה לא רק לדייק בניגון כמו שהמקרא אומר,
אלא זה בכוונה,
שהוא יודע מה הכוונה בכל דבר.
יברכך השם משמריך וכולי.
יש את הדפים האלה שחילקנו מאות מהם,
שכתוב בהם,
ביבה רככה,
זה על פי הרבה הרבה הרבה,
על פי פירוש חכמים זכרנו בספר יצירה, תרגום יונתן בן עוזיאל, ספרי, פסיקתא, גמרא, מדרש רבה, מדרש תנחומא, רשי, אבן עזרא,
ועוד ועוד ועוד, בקיצור יש פה הרבה,
אז
בנו תמצית,
לכל דבר. יברכך בתורה, בחוכמה, בבריאות, בשמחת חיים,
בבנים ובממון. לא רק אנחנו מתכוונים,
גם הכוהנים צריכים ללמוד את זה.
אחר כך השם, אדון הכל היה, הווה ויהיה, ומהווה את הכל בכל רגע.
וישמריך,
תשמור בניי ובנותי, תשמרני מגזלנים, מחולאי הגוף והנפש,
מחילול השם,
מאבדה,
מיצר הרע,
מעין הרע, ושלא תבוא רעם, מהברכה.
אחר כך, כשעונים אמן,
אז יש לך בן אל נא קרב, תשועת מצפך.
אחר כך יאר,
תאיר עיניי בתורה,
תצליח מזלי,
תתני בנים וחתנים,
תלמידי חכמים,
שיעירו בתורה.
שוב פעם, שם השם,
אדון הכל היה,
הווה ויהיה,
ומהווה את הכל בכל רגע.
פניו,
תאיר לי בפנים שוחקות,
כולם יכירו שהשגחת השם מלווה אותי.
אליך, תושיע אותי.
ויחונקה,
במתנת חינם, בחן, בכבוד, תמלא בקשתי, בעת צרה.
אמצא חן בעיניך ובעיני הבריות.
תתני דעת ובינה, וחיבה ללמוד התורה.
אחר כך אמן, פחדך, שר תוציא ממאסר.
יישא,
תקבל תפילתי,
תמחל עוונותי,
תפנה אליי גם כשאחטא.
תכבוש כעסך ממני ותחוס עליי.
שם השם, עוד פעם, אדון הכל,
היה,
הווה ויהיה,
ומהווה את הכל בכל רגע.
פניו,
שלא אהיה בהסתר פנים.
אליך,
תתני עושר וממשלה,
ובכל מקום יהיו מידות הרחמים נשואות אליי.
בינתיים, באמצע,
פדי סועים, פתח סומים, משעך מצפים.
וישם,
תיתן ותעזור לי.
לך, להיות בשלמות המידות ובשלווה.
שלום, תן לי שלום,
ועל ידו יחולו כל הברכות עלי, שהשלום הוא קני המחזיק כל הברכות.
ובאמן,
דלי יכושים וקבץ נפוצים, סמוך,
אדוני הפלטין.
כמובן,
כאן שהכהנים צריכים להתכוון כלפי הציבור את הברכות.
אם הם רוצים לכוון על עצמם,
כלפי הציבור.
אז צריך להפך קצת על שונות וכולי,
ואז יש כוונה לכוון, להשפיע.
אמנם זה לא הם המברכים, זה השם מברך, ואני אברכים.
הם רק הצינור שדרכו הוא מעביר.
אבל בכל אופן, אם עושים את זה עם כוונה לשם שמיים,
אז כל מה שכתוב פה מתקיים.
אז מי שנושא כפיים ובכוונה רבה,
אז זה מבטל חלומות רעים ביותר והופך אותם לעפר הארץ.
כך מובא במדרשת תנחומא.
ואפילו רואה אדם בחלומו חרב שלופה הקוטעת את ירחו,
בעת שרואה הכהנים נושאים את כפיהם,
החלום הרע מתבטל ממנו.
אבל שהם התכוונו.
קבלה מפי רבי אליהו לופיאן.
אדם הרוצה למצוא את זיווגו מהר ובקלות,
יפתח את שתי ידיו
ויפרסם כלפי השמיים בעת ברכת כהנים,
כי האדם המבקש ירד שפע ברכה על צרכיו.
הגאון
רבי אליהו לופיאן הוסיף כי עצה זו מועילה לא רק למציאת שידוך,
אלא לכל העניינים הנצרכים.
יש אומרים
שהעצה הזו מועילה רק בראש השנה.
בני זוג שעדיין לא נפקדו בזרע של קיימא,
יבקשו משני כהנים מיוחסים מארץ ישראל, שיש להם ייחוס אחורה אחורה עד
אהרון הכהן,
שלפני שהם מברכים את העם בברכת כהנים,
יעתירו לפני השם שיפקוד אותם
בפרי בטן,
וכך יעשו מדי יום
עד שיפקדו.
אז יש כוח בשני כהנים מיוחסים המתפללים
על זוג שיפקדו בבריא בטן לפני ברכת כהנים שהתפללו עליהם,
ויועיל.
כך מבואר בשו תשובות בהנהגות חלק א', סימן תש״צ.
נשים
נשים מתות בגיל צעיר יותר מגברים.
מה הסיבה?
משום שהן דברניות,
וכשנגמר להן מספר התיבות שנקצבו, הן מתות.
קצבה לדיבור של כל אדם.
מה שאין כן, הגברים מדברים פחות, מעריכים חיים יותר.
כך מבואר במדרש הגדול, פרשת שמות, ראה גם תוספות בכתובות נ״ב.
עגילים הענודים
על אוזני הנשים,
מה המטרה?
למה עושים לנשים חור
ותוקעים שם עגילים?
מה המטרה?
לא לקישוט ויופי.
עונש וקללה על החטא של חווה בעץ הדעת
שתהא נרצעת באוזניה כעבד עולם.
והם חושבים שזה יהלומים, וזה
עושים מהקללה יהלומים.
כך מבואר בפרקי דרבי לעזר, פרק יד,
ובהגאות הרדל שם עוד ט'.
לנשים, יותר קל לצוא מגברים.
כך כתב הרמב״ם
בפירוש המשניות יום הפחת.
הנקבות סובלות הטענית יותר מהזכרים,
לפי שמזג הזכרים חם
והינמס מגוף יותר.
מסיבה זו, נשים מתחילות לטענות כבר מגיל 12.
ובאמת רואים את זה, למה
אשתי הצדיקה,
יש צום,
אז היא מתחילה כבר מהצהריים לעשות לחו״.
עכשיו, אתם יודעים,
כשאתה מריח את האוכל,
זה עוד יותר קשה לגמור את הצום,
ולהכין את האוכל לילדים, ולהאכיל ילדים, וכל התקופות שלה.
והן עוברות,
ורק הגברים מריחים משהו, כבר הריר שלהם יוצא.
ההשתוקקות לשירה וזמרה קיימת אצל נשים בעוצמה רבה יותר מהנשים.
מה הסיבה לכך?
אומר בי סוכר דב מבלז,
זכר צדיק ברכה, משום שמקור השירה הוא בבית המקדש,
על חמש עשרה המעלות,
במדרגות.
שם היו עומדים הלוויים ומשוררים.
והמרחק בין חמש עשרה המעלות
לבין המקום שבו עמדו הנשים בבית המקדש
היה גדול יותר מהמרחק שבין המעלות למקום שבו עמדו הנשים.
לכן הטבע של השירה חזק יותר אצל הנשים.
אתם שומעים?
מבית המקדש,
מכיוון שהם היו שומעים שירת הלוויים יותר קרוב...
מהגברים?
אז הדבר נדבק בהם.
אישה נהנית משירה וזמרה בכל גיל עד סוף ימיה.
בת מאה כבת עשרים לשירה וזמרה.
כך מבואר במועד קטן ט'
בת שיטין כבת שיט
לכל טבלה רהטה.
היא רק שומעת איזה משהו של שיר, היא כבר רצה.
אה, רואים את ההופעות של כל הזמרים הפסולים, איך הן משוגעות על נשים.
והיא רצה לחוץ בגיל שישים כמו בת שש
לשמוע כל שירה,
כי היא נהנית מכלי זמר וכדומה, אף שהיא זקנה כמו בימי נעוריה,
כמו שפרשו הראשונים.
האישה קשה בטבעה.
למה? היא נבראה מהעצם.
האיש נוח בטבעו,
כי הוא נברא מהעפר.
יש במדרש כמה דוגמאות
שהיא יותר צעקנית,
קולה יותר נשמע, כי היא עצם.
ואדם בא מהעפר, אז הוא יותר שקט.
ועוד כמה דוגמאות שם.
כך כתב רבנו בפרשת בראשית,
והוסיף, הואיל וטבע אישה קשה,
לכן נאמר בה, ויבן,
כאדם שבונה בניין באבנים שהם קשים.
כשנשים מפחדות,
הן נלחצות ומשקרות.
כך מובא בירקוד שמעוני רמז פ״ב.
מסיבה זו מבאר החזקוני בראשית יחט ו׳, נשים פסולות לעדות,
לפי שהן כחשות מפני היראה.
תדע, הוא מוסיף, שאפילו שרה אימנו,
כיוון שהיא יראה מיד כי חשה ואמרה, לא צחקתי.
זכות גדולה היא לאישה למות בחיי בעלה,
כדי שלא יהיה בה שמץ של אישה קטלנית.
אישה שמתו אצלה שני גברים,
לא מתחתנים איתה.
היא נקראת קטלנית.
יש אומרים שלושה.
מכל מקום,
ככה אם היא נפטרה לפני לא יהיה בה שמץ,
כי אם מתחילים כבר לקבור את הבעלים זה כבר שמץ של קטלנית,
וככה אין בה שמץ.
אבל כבר אמרנו שהן מתות בדרך כלל לפני הגברים,
בממוצע הסטטיסטי,
בגלל שהן דברניות ומבזבזות.
את המילים האלה.
וזה כתב על צרור המור בראשית כ״ג ב׳
לנשים מותר לאכול מאכלים שגורמים לשכחה
מפני שאינן מצוות בתלמוד תורה ולכן אין להן איסור של שכחת התורה.
כך אמר הגאון רבי חיים קנייבסקי מנוחתו העדה בספר הזיכרון.
שלושה ממייסדי העולם באדיריו
לקחו נשים האסורות להם על פי התורה וילדו כהנים מלכים נביאים ועמים
והם לוט
שידע את בנותיו וילדו את מואב ועמון
והם יצאו
רות המואביה ונעמה עמונית.
יהודה בן יעקב
ידע את כלתו, תמר,
וילדה לו את פרץ וזרע,
שמפרץ יצא מלך המשיח.
אמרם,
אבא של משה לקח את יוכבד דודתו
וילדה לו את משה ואהרון.
אז שלושה ממייסדי עולם באדיריו
לקחו נשים האסורות להם על פי התורה.
אז לא, עוד לא הייתה ברירה, כי הם חשבו שכבר לא קיים העולם, הכל נשרף.
ויהודה בן יעקב זה מלאך, איתה הוא,
כי ככה רצה השם.
ועמריו לקח את יוכבד דודתו, זה לפני מתן תורה.
וילדה לו את משה ואהרון, הכל מאת השם,
לפי מה שהוא יודע,
שצריך לבוא,
שצריכות לבוא
נשמות גדולות,
אז היצר הרע מנסה לחבל.
אבל הוא אף פעם לא יעלה על הדעת שהם יבואו כאילו בצד של איסור.
אז הוא לא טומן פח שם.
אז לכן זה בא בדרך כזאת,
שהוא לא חולם שמשם יכול לצאת משהו טוב.
אפילו אברהם יצא מטרח.
נשיקה
קיים סוד נשגב בנשיקת ידי אדם גדול,
שאתה בא להתברך מפיו.
כך מבואר בספר מראית עין בעבודה זרה יוד זן.
המבקש להתברך מגדול ישק ידו ויברכהו,
ויש סוד גדול בדבר.
כך מצאתי בליקוטי גורי הארי זיכרונו לחיי העולם הבא.
בנשיקת ידי האם בליל שבת קודש קיימים עניינים נשגבים.
כך כתב אחידיו בספרו מראית החיים,
עבודה זרה,
דף יוזן, בשם הארי,
זיכרונו לברכה.
הארי, זיכרונו לברכה, כתב שיש סוד בנשיקת האדם
על ידי אמו
בליל שבת קודש.
אז אם הוא מנשק את הידיים של אמא שלו בליל שבת קודש,
יש בזה עניינים נשגבים.
קבלה מפי רבנו אל עזר בן רבנו יהודה, כי כל אדם
שמנשק
את בנו הנפטר,
וידוע שכל בניו ימותו לו בחייו.
כך כתב אחידה בספרו דבש לפי מערכת נ' עוד כד.
אסור
להשתטח על המתים, לנשק אותם, לחבק אותם.
באורח חיים הקדוש מובא כי אין לנשק אף מת,
כי המת גדוש בטומאה,
בטומאתו בוקעת מעולעת לרקיע, ותיפגם הנפש הנושקת.
נשמה?
מה צורתה של הנשמה?
מה גודלה?
הנשמה ממלאת את כל חלל גופו של כל אדם ואדם,
וממילא היא מקבלת את צורת גופו.
כך מבואר במסכת ברכות יווד.
מה הקדוש ברוך הוא מלא את כל העולם?
אף הנשמה מלאה את כל הגוף.
ותראו רשי בחגיגה יב',
דיבור המתחיל רוחות ונשמות.
לכן כששואלים איך נראית הנשמה בעולם העליון בגן עדן, זה כמו הבבואה שלך שנראית במראה,
ואין לה,
אין תפיסה בה.
וככה האדם, הנשמה, מרחפת בעולמות האלה.
חלק מסוים מהנשמה עובר בגופו של אדם ממקום למקום לפי הצורך.
ובכל רגע ניתן לדעת היכן הוא נמצא באותו רגע.
כיצד?
כידוע יש אנשים שמנענעים את עיניהם בשעה שהם מדברים.
יש אנשים שמנענעים את ידיהם בעת דיבורם,
או את ראשם או את רגליהם,
וכן דברים אחרים. הסיבה לכך היא
שבכל מקום בגוף שהנשמה נמצאת שם כעת.
עושה האדם תנועה יתרה,
כמו שאני עושה עכשיו,
במקום ההוא.
כך כתב בעל הראשית חוכמה בשחר העירה, פרק 90 בשם תיקוני הזוהר.
נשמתו של אדם אינה חוזרת אליו
לאחר השינה בלילה
בטרם עיר השחר.
כך כתב הגאון מווילנה.
פרשת בראשית
על דרך הרמז.
אף על פי שפעמים נעור האדם קודם היום,
מכל מקום אין נשמתו
חוזרת בו
עד היום שמגיע היום.
וגם כשאומרים
ברחו את השם המבורך והוא עונה.
אין נשמתו של אדם חוזרת אליו לאחר שינת הלילה
עד שיתפלל ויענה,
ברוך השם המבורך לעולם ועד.
זאת אפילו אם השכים ללמוד ולעסוק בתורה.
כך מבואר בספר פרי עץ חיים בשם הארי,
זיכרונו לחיי העולם הבא.
יעלה ויבוא.
אין הנשמה יכולה
להגיע למקום מנוחתה בעולם העליון,
אלא לאחר שירכב כל הגוף.
כך כתב בעל חרבי נחל
פרשת ויקן.
אמרו ריבותינו,
אי אפשר לנשמה לעלות למעלתה
עד שיורכב כל הגוף.
אבל מי שכל מעשיו, אפילו צורכי גופו, אינם רק לשם,
אף בהיות עדיין הגוף קיים,
יכולה הנשמה לעלות ישר.
אז אם אתם רוצים לא להמתין עד שירכב הגוף,
אם כל המעשים,
אפילו צורכי הגוף יהיו רק לשם לבדו,
לא צריך להמתין לרכבון של הגוף, והנשמה תעלה מיד.
נשמה יתרה,
הניתנת לאדם בכל ערב שבת,
גורמת לו רוחב לב למנוחה ולשמחה,
ולהיות פתוח לרווחה,
ויאכל וישתה,
ואין נפשו קצה עליו.
אומר רשי בביצת טוז.
דיבור המתחיל לשמייתר.
כמו כן, היא גורמת לו להתענג כגיבור בשתיית יין,
ואם אין בו כוח גדול,
אין בו יכולת לשתות.
רבנו חננאל תענית כח.
כמו כן,
הנשמה יתרה מביאה עליו שפע אלוהי ושכל יותר
לעסוק בתורה.
ככה אומר השיטה מקובצת ביצה שם.
הסיבה שבמוצאי שבת אדם מרגיש כבדות
היא בגלל הנשמה יתרה שאבדה.
כך כתב על הטורים ויקרא יוד יוד.
לא רק בשבת
יש לאדם נשמה יתרה,
אלא בכל יום שיש בו תפילת מוסף.
כך כתב הגאון בתיקוני הזוהר, תיקון כא' דף נז.
בכל יום המוסף יש לו לאדם נשמה יתרה,
והיא המוסף,
התוספת של הנשמה.
נשמת כל חי
קבלה בידינו
כי אמירת נשמת כל חי בתודה וקול זמרה בפני עשרה,
מסוגלת להביא מזור ומרפא לכל מחלה שאין.
לכן אדם
שחלה במחלה יקבל על עצמו
לכשיבריא ממחלתו,
יאמר נשמת כל חי עד ברוך אתה ה'
שבהשתבח בשמחה בפני עשרה מישראל.
ובעצה הזו נתרפאו רבים,
וזו קבלה בידינו מרבי יהודה החסיד,
וזו העצה של רבי השל,
הרב של השח,
וכך אומר רבי נשחי
בשנה שנייה בתולדות סעיף ג' בכף החיים,
בשבת סימן רפא א', עוד ח'.
גדולי ישראל ממליצים
לקבל לומר נשמת בכל בעיה שהיא,
ובעיקר למציאת זיווג
לפקידה בזרע של קיימא וללידה קלה.
אמרנו בספרים שלמדנו פה,
שאם אדם יקדים להודות לשם על דבר שהוא נצרך לו,
ועוד לא נתרפא, אם יקדים להודות,
ויעשה אפילו סעודת הודיה לפני,
כמו שהולכים לעשות עכשיו,
בעוד חודש ומשהו,
להודות כבר על הגאולה אפילו שעוד לא הגיעה,
להודות כבר.
אז מישהו שמע את זה ועשה ככה, היה לו מחלה, ועשה ככה,
ועודה לפני, וסתלקה מחלה.
דעות רבות נאמרו כיצד לקבל לומר נשמת.
יש אומרים לקבל בנוסח כזה, כשאצא מן הצרה וירווח לי,
אומר נשמת כל חי,
בכוונה שלמה.
יש אומרים
שהקבלה תהיה לומר נשמד בעשרה אנשים.
אומרים
שבמעמד אמירת נשמט יש לעשות סעודת הודיה על הישועה והצלה מנצרה
ויש מוסיפים
שהסעודה תהיה עבור תלמידי חכמים
ויש אומרים שהנכון לעשות סעודת מלווה מלכה
ויש שהצריכו לתת צדקה במעמד אמירת נשמט
ואם הוא נאמר לאחר חצות לילה יש בזה עוד תוספת מעלה.
בקיצור
להתחייב לומר נשמט עם כוונה בעשרה אנשים עם סעודת הודיה לתלמידי חכמים
וסעודת מלווה מלכה עם צדקה לאחר חצות יאכלו לו.
במקרים מסוימים מורו ריבותינו להמשיך לומר נשמט
לאחר הישועה עד חג הפסח הבא
ולפעמים יותר.
זה יכול להיות חצי שנה, שלוש רבעי שנה.
התרפאת,
עבר הכל, למה לא להודות כל יהודי?
אבל אז ברור שזה כבר לא,
כמו שאמרנו, אחרי חצות, אחסרת תלמידי חכמים וארוחות וצדקות וזה, לא יישאל לו כלום בסוף.
מקורות לכל האמור.
ענוכת התורה בקונטרס אחרון בשם תולדות הטעם,
שמגון מווילנה, בן איש חי בתולדות ג', כף החיים,
רפא,
ח', תהילות חיים, עמוד נח', דרך שיחה, ב', תפו,
תורת היולדת, פרק ט״ו, אורחות רבנו שלד.
נשר
הנשר מגביה עוף יותר מכל עוף אחר,
לכן הוא מוכתר בתואר מלך העופות.
בהיות הנשר בן עשר שנים,
יגביה עוף עד שיתקרב לגלגל השמש,
ומרוב חום הוא נכבד ונופל לים,
כאשר כל הנוצות נמרטות,
לאחר מכן יתחדש ויעלה עבר כבתחילה.
זו דרך הנשר כל עשר שנים משנות חייו, עד הגיעו לגיל מאה.
משנת המאה הוא מגביה עוף עד הגיעו לגלגל האש ונופל לים ומת.
כל זה כתב רבנו בחייה בראשית ב' יט בשם רב סעדיה גאון.
ברצות הנשר להגביה עוף הוא דואה באופן ישיר מלמטה כלפי מעלה,
להבדיל משאר העופות שעפים באלכסון עד הגיעם למעלה.
תכונה זו נובעת מכוחו העצום של הנשר,
וכדברי הנביא ישעיהם מלמד אלף יעלו אבר כנשרים ירוצו
ולא ייגעו.
ולא יעפו.
לא מתעייפים.
זה הנשר.
יש סרטונים שמראים נשר
איך תופס
טייש
או אייל
ומרים אותו מההר,
או יעילים,
תופס אותם ככה,
יש לו ידיים, יא חביבי, עם ציפורניים,
וגורר אותם באוויר, ויא חביבי, טס איתם,
מטיל אותם למטה, מרסק אותם, ואחר כך אוכל אותם.
ויש נשרים שהרימו גם ילדים ואנשים,
תופסים אותם, אתה לא יכול לעשות שום דבר נגדו.
יש לו כוח עצום, מוטטה, הכנפיים שלו שלוש, ארבעה מטר.
אתם יודעים מה זה? זה משהו מפחיד.
נוחת על הבן אדם.
כן.
הוא גם צולל לתוך המים ותופס דגים גדולים,
לא כאלה שכאלה, לא שלדג.
והם הרימו אותם, יא חביבי, איזה כפות יש לו, יא בבית.
זהו, זה הבריאות המופלאות שהקדוש ברוך הוא ברא בעולמנו להתפעל.
כמה הקדוש ברוך הוא עשה עבודה,
כמו שאומרים, כן?
אבל כארף עין.
צ'יק!
והכל נהיה.
צ'יק!
אז תבינו,
כביכול,
מה המחשבה של הבורא יכולה להכיל בן רגע?
את כל פרטי הפרטים בתוכנית,
בתוכניות של כל הזה, והצבעים שלהם,
בגודל שלהם, במשקל שלהם, במסה שלהם, בתכונות שלהם,
ואת הכל הוא ברא בבת אחת, ויאמר פרק,
ונהיה בראשית ברא פרק, הכל נהיה. ביום הראשון כבר פרק,
ביליונים ביליונים של סוגי זרועים.
את כל זה הוא ברא
פחות מערף עין.
אז לכן הוא גם יכול בסקירה אחת לזכור את כל באי העולם ולדון אותם בראש השנה.
גם כבני מרון,
כל אחת כמו כבש,
משפט פרטי, וגם בסקירה אחת.
יבבה, יבבה, מי יכול להכיל
מקצת מן המקצת.
על כן,
הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם.
הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כשם.
המשך יבוא.
תודה רבה.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.