פרפראות וחדושים לפרשת חקת חלק ג' תשפ"ו

- לא מוגה! - 

נציבי יום בלחש לרפואת העיניים, הידיים והרגליים, שהגוף יחזור להתנהל כבת 20 ויחזור ליישוב הדעת ונוטע חתניה ונחדיה ילכו בדרך השם ודרך האמת וכל שאר הדברים התקיימו אמן כן רצון אמן אמן אמן שלום בן רינה יזכה לזיווג הגון מהרה ויקים בית נאמן בישראל לעבודתו יתברך אמן אמן מאיר בן אביגיד יזכה לבריאות הנפש והגוף תשובה שלמה ונחת מיוצאי חלציו אמן אמן

פרפראות וחידושים לפרשת חוקת חלק ג שנת תשפו

החפץ חיים אומר על הפסוק זאת התורה אדם כי ימות באוהל אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליהם מצד שני כתוב וחי בהם ולא שימות בהם איך זה מסתד אז הוא אומר משל לסוחר גדול שנהרו מעיירות צמוכות לקנות אצלו והיה טרוד מעל לראשו ולא היה לו פניאי להתפלל בציבור עברו שנים הגיע לזקנה כוחותיו נתדלדלו הבין שיומו קרב וימסור תכף דין וחשבון על מפעליו. החליט שהגיע העת לקחת צדה לדרך. ולמחורת כבר הגיע לבית הכנסת להתפלל בציבור. ומיד לאחר מכן ישב ללמוד שעתיים בבית המדרש. כשהחר לחנות תמ אשתו. מה זה חנות מלאה סוחרים עצים ורצים לדרכם מדוע החרת? הייתי טרוד התעקבתי בדרך חרטת אותה למחורת ראתה שהוא מאחר הלכה לחפש אותו בבית הכנסת והיא נדהמת יושב לבד לומד לו תורה עם תלית ותפילין וצועקת עליו בקל גדול תתבייש לך יצאת מדעתך כל הכונים ממתינים אתה רוצה שהמתחרים ירוויחו על חשבוננו. אמר לה, תגידי לי מה היית עושה עם מלאך המוות היה בא ואומר לי הגיע זמנך בוא נתקדם יחדיו. היית יכולה לומר לו מה אתה לוקח אותו עכשיו? הוא צריך לעבוד כי החנות מלה קונים. אז מה היה קורה אם הייתי מת? ומה אכפת לכם? אחרי שעתיים אני חוזר לתחיה ובאבית בעל החנות. זה מה שכתוב. אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה. בשעה שהוא לומד מת. אין חנות, אין קונים, אין שום חשבונות, אין שום דבר. זהו אם אתה רוצה לזכות לתורה צריך באותם שעות מת וזה חי בהם בזכות שאתה מת באותם שעות אתה חי בהם ותחייה לחיי העולם הבא החידה הקדוש אומר בהקדמה לספר פנים מהירות מובא זאת התורה מה זה זאת התורה? אומר זאת מעלת התורה. מה מעלת התורה? אדם כי ימות. זה מעלת התורה. אדם כי ימות אומר כן. שאחרי שהוא ימות הוא עדיין באוהל. עדיין הוא בבית המדרש. זאת אומרת הוא הולך מבית המדרש לבית המדרש לישיבה של מעלה אה זאת מעלת התורה שאדם מת והוא ממשיך להיות באוהל יחד עם הצדיקים מעטרותיהם בראשיהם וכולי וכולי והרמז למה לכך כי כל מי שאומרים דבר הלכה בשמו בעולם הזה שפתותיו דובבות בכבר הוא ממשיך בדברי תוירה סוף רש"י, הרמב"ם וכולי ילכו מחיל אל חיל כל יום מזכירים מיליונים אנשים הרמב"ם, רש"י, הרמב"ם רש"י זה תורה שלהם זה מעלה אותם עוד ועוד זכויות, עוד ועוד ועוד ועוד. אז החוכמה זה המעלה של התורה. שאדם ימות הוא גם ימשיך להיות באוהל וממשיך להתעלות ולעלות מעליו. זה החידה הקדוש. אחר כך החפץ חיים אומר על הפסוק בכלי פתוח אשר אין צמיד פטיל עליו טמהו. אמרנו את זה בהרצאה בכפר סבא. החפץ חיים אומר שכל מי שמדבר ככל העולה על רוחו ואין לו מחסום לפי ברור שהוא לא נמלט מלשון הרע ורחילות ונבול הפה וזה רומז הכתוב וכלי פתוח שהפה שלו פתוח ומדבר דברים בטלים אשר אין צמיד פטיל עליו אין מחסום לפי טמאוו טמא לא צריך לבדוק אם הבן אדם הוא זה זה אתה רואה אחד כל הזמן מדבר מדבר מדבר טמא הוא למה אין לו צמיד פטיל ודאי שהוא נכשל כי ברוב דברים לא יחדל פשע הרבה דברים מביא חטא כל ימיי גודלתי בין החכמים ולא מצאתי טוב לגוף אלא שתיקה ומוות וחיים ביד הלשון ואל תתן את פיך לחתי את כל בשריך ועוד ועוד ועוד זה ראיה אם האדם הוא כשר טהור קדוש או טמא ואמרנו עוד דבר שהיהודי הקדוש מפשיסחה זכר צדיק ברכה מה אמרה? מסכת תמיד פרק א' משנה א' מדבר שמה על בית החסה בבית המקדש בתחסא בבית המקדש כתוב שמה מצאו נעול יודע שיש שם דם פתוח יודע שאין שם דם אז בדרך רמז הנועל את פיו ולא מדבר כל מה שהלב חפץ וידוע שיש שמה אדם אבל אם הפה פתוח כל הזמן ולא שם לב מה הוא מוציא אין שם אדם אין שמה כלום אלא כה כבהמו אז זאת אומרת שירותים סגורים יודעים שיש אדם פתוחים אין שם אדם אותו דבר אמרנו פעם דרשה שאדם זה כל כמו בית סה כל זמן שזה סגור לא יוצא ריח ברגע שזה נפתח כשאדם פותח את הפה יש כאלה גם לא מצחצחים שיניים. אז בכלל הריח בתוספת להרחילות והכל אתה מבין זה מגוון כבר מגולם בתוך ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת. רבותינו אמרו ביקש כהלת להיות כמשה. ביקש. ביקש. מותר לבקש? למה לא? אפילו הרמב"ם כותב להלכה שכל אדם אם רוצה יכול להיות כמשה רבנו ואם הוא רוצה יכול להיות כמו רובעם בן נבת אדם יכול פעם סיפרתי שאני ראיתי את זה אמרתי שאני רוצה להיות משה רבנו ואם אני לא עם משה רבנו נו זה אהרון הכהן ואם אני לא אוכל להיות אהרון הכהן אז לפחות כמו אחד הנביאים אולי אליהו נביא פעם שאלה אותי אישה בהרצאה תגיד את האמת אתה אליהו הנביא כן אז אמרתי לה היא אמרה לא כאילו אני אראה לך תעודת זאת בקיצור אם לא אליהו הנביא אז לפחות רבי שמעון בר יוחאי אם לא רבי שמעון רבי מאיר זה לאט לאט ירדתי ככה ואמרתי ואם לא אז הגאון בוילדה ואם לא אז הבן איש חי ואם לא ואם לא ואם לא אמנון יצחי גם טוב גם טוב גם טוב אבל השאיפה היא להגיע על משה רבנו כן זה אומר הרמבם לא אני אמרתי לא המצאתי את זה הרמבם אומר כל בן אדם צריך לשים מטרה לאן אתה רוצה להגיע אם אתה רוצה להגיע אתה יכול להגיע כתוב חייב אדם לומר מתי הגיעו מעשי אל מעשה אבותיי נכון לאברהם יצחק ויעקב זה יותר וחייב. אז איך זה ככה אם אדם שם מטרה אמרו אבל אפשר להגיע בדיוק אליהם? אומרים, אבל כמו שהם מסרו את כל חייהם למטרה לפרסם את השם, אז גם אתה אתה בכלים שלך תעשה את הכל לפרסם את השם. כמו שאמר רב זושה, לא יעו אותי למה אני לא משה רבנו, אבל טבעו אותי למה הייתי רב זו. למה לא הייתי רב זוה? כי רב זושה קיבל מטרה מה הוא צריך לעשות בעולם. ואם הוא עשה את זה, אין טענה עליו. אז כל אחד יכול להוציא את כל הכוחות שלו כמו שהוציאו אבות הקדושים. טוב, נגיע לענייננו. ביקש כהלת להיות כמשה רבנו שנאמר בכוהלת יב. י, ביקש כהלת למצוא דברי חפץ. יצאה בת קול ואמרה לו, וחתוב יושר. דברי אמת. זה פסוק אחד. כשהוא ביקש כהלת למצוא דברי חפץ, מה הכוונה? כתוב שלא קם נביא לישראל כמשה. אז כותב החידה בשם רבני אשכנז, שלמה המלך עליו השלום חפץ ומשתוקק להבין מה הטעם של פרה אדומה והוא מצא רמז בפסוק עליו בפרה אדומה כתוב לטמא מעפר שרפת החטאת ראשי תיבות שלמה אז הוא אומר אם אני רמוז אם אני רמוז בפסוק הזה אז אני צריך לדעת הסוד ולכן הוא השתוקק מאוד לדעת להיות כמו משה רבנו ולהבין טעם של פרה אדומה ואז הוא טרח טרח טרח ובסוף הוא אמר אמרתי החקמה והיא רחוקה ממנו אבל ברגע שהוא חשב ככה יצאה בת קול והוא כותב את זה הוא בעצמו כותב את זה עכשיו בת קול אמרה לו וכתוב יושר דברי אמת אתה היטבת לראות שהפסוק הזה רומז מי ראוי להשיג טעם של פרה אדומה אבל טעית אתה טעית. שלמה המלך אומרת לו בת קול טעית. שינית את סדר המילים ופרשת את הראשי תיבות שלמה. אבל יושר זה דברי אמת. לקרוא את ראשי התיבות ביושר. אם אתה קורא ביושר אז זה יוצא למשה. לא שלמה למשה כי רק הוא ראוי לדעת העמה של המצווה. זה אומר החידה הקדוש ישתבח שמו איי איי איי איי איי ועוד מביא אדמור מקוצק זכר צדיק ברכה מי שהוא משער שכבר השיג חוכמה בשעה שנדמה לו שהוא קרוב אליה איי איי איי סימן שהיה החוכמה רחוקה עדיין ממנו. היום יש משיחים שצים כל יום והם עוברים עבירות אפילו בגלל שהרבנים אמרו להם ככה הם עושים דווקא והם אומרים שם המשיח משיח עושה דווקא לרבנים ו הוא התגלה ובינתיים הוא מסתובב בדיסקוטקים מנסה נסה להחזיר את העם בתשובה דרך הדיסקוטק. לא יודע זה משיח ככה התפקיד שלו. אני הבנתי שהמשיח זה לא כמו שאמר היינו כזה זה דעת כזה וזה בכל אחד שנותן לו תקווה בפנים וזה לא איש. ואחר כך הוא אומר אבל בסוף הוא ישלח הקדוש ברוך הוא את האיש. זה לא יודע מי מהם זה משיח בן דוד, מי זה משיח בן יוסף. שחליפו את השם למשפחת משיח וגמרנו. יש כאלה שקוראים להם משפחת משיח. אבל איזה שטויות ללכת למועדונים, ללכת לזה משיח ונגד הרבני הוא עושה עבירות דווקא מדהים. מדהים. אומר הקוצץ כרבי, מישהו משער שהסיק חוכמה בשעה שנדמה לו שהוא כבר קרוב אליה, סימן שהחוכמה רחוקה ממנו. הרחק הרחק. הרי תכלית הידיעה שלא נדע. אמרו יש כאלה שאומרים שהם יודעים עשרות פוסקים ויש להם ספרים והם יודעים זה והם יודעים זה והם יודעים זה וודעים זה וודעים זה ואת השולחן ערוך עצמו לא יודעים לא יאמן כיסופה והם כבר הרב עובדיה של הדור זה משיח וזה הרב עובדיה וזה זה וזה כל אחד ויש אחד שמה בלעד שהוא מדבר עם הקדוש ברוך הוא כל יום כל יום הקדוש ברוך הוא מדווח לו כל יום מה קורה בעולם מה בלי להתבייש יש הוא אומר כל יום אני בקשר ישר כזו כמה מדומיינים יש זה לא יאומן כיסופר אז בא הפסוק הבא ואומר להם ולקח אזוב וטבל במים מה טעמים שיש מעל ולקח אז קדמה ואזלה קדמה ואזלה האזור רומז על ענווה ישפיל עצמו כאזור. ולמה כשאדם מגיע לענווה זה אם הוא זוכר מאין באת ולאן אתה הולך. זה הרמז עלה ולקח אזוב. קדמה. מאיפה באת? ולאן אזלה? לאן אתה הולך? תזכור את זה ואז תהיה ענב ואל תתגאה. כן. כל אחד יש לו גלימה ומסתובב ברחבות וזה. יש אחד מלא זהב עם כתר, גם כן הולך לכולם. זה משהו מצחיק ה הדור הזה. משהו משהו משיחים כעסב השדה בכל עיר יש שניים לפחות ונחרטה הנפש ההיא מתוך הקהל הפסוק הזה מתייחס לטמא שנכנס למקדש מי שנכנס למקדש שטמא כתוב ונחרטה הנפש מתוך הקהל וטמא שנכנס למשכן מה כתוב ונחרטה הנפש ההיא מישראל לא מתוך הקהל מישראל מה ההבדל בין המשכן לבין המקדש יש עונש כרת ונחרטה הנפש אדם שהוא זר והוא נכנס והוא טמא למקום שאסור בין במשכן בין במקדש נחרטת את הנפש וזה כמו חוטא שהוא חוטא מתוך הכלל אז זה כמו עבר שקורטים אותו מגוף האדם במשכן עדיין לא קיבלו דין ערבות בני ישראל עוד לא הגיעו לכניסה לארץ. בכניסה לארץ הם קיבלו עליהם ערבות, אבל לפני כן עוד לא קיבלו ערבות. ו לא היו עדיין כלל ישראל גוף אחד. אבל אחרי שהם עברו את הירדן הם נענשו בדין ערבות גם על הנסתרות מכוח הערבות שהם קיבלו עליהם. אז הרי הם כגוף אחד. כי אם אני ערב לך ואתה ערב לי, אנחנו כאילו מחוברים ביחד, אנחנו גוף אחד. במשכן קודם הערבות כתוב ונחרטה נפשיים. נחרטה נפשיים מישראל. למה מישראל? כי אתה לא היית שייך לגוף אחד. אבל במקדש, אחרי שכבר הייתה ערבות וכל הקהל היה כגוף אחד, כתוב שנחרטת הנפש מתוך הקהל. זה ההבדל. לפני הערבות אתה נחרט מישראל. אתה בודד, בדיד, אתה נחרט. אבל אם אתה אחרי ערבות בעם ישראל הפכו להיות גוף אחד אחראים זה על זה אז זה כבר קריטה מתוך הקהל ויבואו בני ישראל כל העדה ותמוד שם מרים ותיקבר שם המדרש אומר מלמד שקלו מתה מדבר זאת אומר כל דור המדבר 600,000 שהאמינו למרגלים נגזרה עליהם גזירה שימותו במדבר. אז פה אומר המדרש שכבר בזמן הזה שכתוב הפסוק הזה ויבואו בני ישראל כל העדה מלמד כבר שקלו מתבר. ורשי אומר על הפסוק כל העדה עדה שלמה. הוא מסביר מה זה כל העדה, עדה שלמה. הוא אומר שכבר מתו מתי מדבר ואלו פרשו לחיים. פרשו לחיים. נשארו בחיים. כל הקודמים 600,000 מתו. וכל העדה זה העדה השלמה שנשארה בחיים. עכשיו בספר פני קדם מביא מספר דברי חכמים על המדרש. מה הפשט? אז הוא אומר בשם המפרשים שאמרו חכמים כשהיו בני ישראל במדבר היו חופרים קברים בכל תשעה באב ולנים בתוכם. כיוון שהייתה גזירה שהם ימותו אז הקדוש ברוך הוא חילק את זה ל-40 שנה במדבר הזה התמעה באב 600,000 בשנה ראשונה חפרו כבר שכבו בלילה בתוך הקברים בבוקר קמו פחות 15 פלוס 1000 זהו שנה הבאה הגיעה תשעה באב נכנסו היתרה לתוך הקברים ישנו בלילה קמו פחות 15,000 פלוס עד שטממו כולם. אז מה היה במשך כל 40 שנה שהקבורה קדמה למיטה? קודם חפרו כברים, שכבו בפנים ואחר כך מתו. מה בדרך כלל קורה? אדם מת, אחר כך קוברים אותו. כל המדבר ככה היה. אז פה כתוב שמהאותו זמן שכבר הייתה עדה שלמה, מתו כבר כל הקודמים ויבוא בני ישראל כל העדה. אמר רש"י, עדה שלמה כי כבר מתו מתי המדבר ואלה הנותרים פרשו לחיים פרשו לחיים. מודיעה תורה ותמוד שם מרים ותיקור שם או היא מתה קודם ואחר כך קברו אותה מה מלמד הפסוק שקודם היה הפוך ועכשיו זה היה כסדר וירבע ממש משה בכל התלונות לא מצינו את הלשון של מריבה רק בעסקי המים פעמיים פה בפרשה ובמשע ומריבה בשמות יזז למה כי מן המים נבראה מחלוקת למה לא נאמר טוב ביום השני כי נבראה מחלוקת שנאמר והיא מבדיל בין מים למים וכתוב בפסוק במשלה יז יד פותר מים ראשית מדון המים נפטרו ונבדלו זה מזה וזה היה ראשית מדון זה היה התחלה לכל למריבות וכך היה גם במריבת רועי יצחק על אודות המים כל זה נמשך בטבע מהמים הראשונים וגם רבו עם משה שהוא נמש מן המים וידו משלה במים בים סוף ובצור שנאמר בקיתא את הצור לפני הנה המקרה הזה ושאלו אותו למה אתה לא מוציא לנו מצור החלמיש גם עכשיו אז המריבה הייתה וירב מריבה וירב עם ממש משה דווקא הלשון הזאת חוזרת בענייני המים ותראו מעלה של עם ישראל דרך אגב זה הכלי יקר אמר על דברי שאול אומר ככה אומרים העם למשה רבנו ולמה הבאתם את קהל אדוני למדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו לא מקום זה רעות עינה וגפן ורמון ומים אין לשתות בעין עין די מספיק ומה עם עין לשתות ולמהתם את קהל השם לכאורה יפלא אם הם אמרו הם אמרו למה הבאתם את למות שם כן למה הבאתם את קל השם אל המדבר הזה למות למות אז מה אתם מוסיפים ואומרים וזה לא מקום זרע כאילו אכפת לכם למות רק איפה שיש מקום זרע ותעינה וגפן ורמון מה מה הולך פה אם אתם אומרים שבאתם למות מה זה משנה אם יש שמה זרע ותעינה ורמו מה זה משנה ועוד למה הוסיפו לומר למה בחרו מיטת מגפה לגבוע כחם ולו גנו הם מבקשים לגבוע אומר דברי שאול הגמרא בסנהדרין ממזן אומרת שמת כי אורחה לא אבל לכפרה ואם מת לו כורחה אבל לכפרה הגמרא אומרת אם אדם מת באורח טבעי אז אין לו כפרה בזה. אבל אם הוא מת לא באורח טבעי יש לו כפרה. לכן הם בחרו במיטת מגפה. כי מיטת מגפה זה לא דרך טבעית שאנשים מתים. אנשים מתים זקנה מזה. אז למה הם רצו מגפה לגבוע? למה? כדי שיהיה להם כפרה. אם כבר הבאת אותנו למות במדבר אז לפחות שזה יהיה מיתה במגפה. לכן הם אמרו ולא גבענו בגבע אחנו לפני השם. אבל אם אתה תבוא ותגיד שגם מיתה מצמה זה נקרא לו כי אורח וזה מכפר. מה כל האנשים מתים מצמה? זה לא דבר טבעי. שאנשים מתים מצמה. אז למה אתם צריכים גביעה ומגפה? גם זה שאתם תמותו שאין מים. אז גם כן זה נקרא שיש לכם כפרה כי זה לא הדרך שאנשים מתים. כמה אנשים מתים מצמה? אבל לא לא לא. למה? כי למות מצמה כדי שזה יהיה כפרה זה אם מתים בצמה ביישוב כמו שאומרים ליד הברז יש לך לשתות אדם שיש לו לשתות והוא מת בצמר זה לו אורחה אבל בן אדם שנמצא במדבר זה אורחה שמתים בצמר. הרי איפה מתים בצמר? בדרך כלל במדבר שאין מים. אז לכן זה לא טוב. אז הם לא רצו למות בצמא כי זה אורחה. זה לא מכפר. כי מה פתאום? למה שיהיה מים? זה ש שמרים גלגלה באר ונהיה להם מים זה לא טבעי אבל מקום הזה מקום מדבר זה מקום שמתים בצמר מי שלא הצטייד במים לעבור את כל המדבר אה 40 שנה איך אתה יכול לעבור עם ממיה אז זה ברור ששמה מתים בצמה אז זה דבר טבעי שמה שמתים בצמה זה לא מכפר אם זה היה ביישום כן מכפר אז לכן הם ידעו זאת והם ביקשו למות במגפה ולכן אמרו ולמה עליתו ממצרים להביא אותנו למקום הרע הזה ומים אין לשתות כי מיטה בצמה זה כאורחה זה לא מכפר אז אם כבר מתים שיהיה עם כפרה אתה שומע איזה דור ועכשיו אתה אתה טמא 100 עוד יותר. אז קודם כל אדם שעומד למות בצמה, מה הוא מכניס בכלל את הנושא שזה לא מקום זרע וטאנה וגפן מרימון? אכפת לך אם אתה מת כשאין מים? אם היה שמה גפנים או לא היה גפנים? מה זה הדבר הזה? עכשיו דיברתם לעניין שאתם רוצים שלכם כפרה. אז מה הכנסתם עכשיו את העניינים של הגפן והרימון והתהנים? מה קרה? מה קרה? אוי אוי. אומרת קהלת קהלת יצחק או קהילת יצחק אומר ככה. בשם הגאון רבי יהושע זליג מרזני זכר צדיק ברכה הם לא אמרו ככה יש טעמים תקראת הטעמים אז כתוב לא מקום זרע לא כתוב ככה לא מקום זרע כתוב לא מקום זרע תאדנה וגפן ורמון יש פסיק טעם מפסיק פסיק פסיק כלומר לא אנחנו לא מתלוננים על מקום זרענג רימון זה ודאי לא נמצא במדבר מה כן אנחנו מתלוננים לא על מוטרות אלא שהדבר הבסיסי חסר כאן מים עין לשתות על זה אנחנו מדברים ונשאלת שאלה על ידי המשך חוכמה. למה הם אמרו לא מקום זרע ותעינה וגפן ורימון? ומה עם זת שמן ודבש? למה את זה לא הזכרת משבעת המינים? למה לא הזכרתם? אז אומר המשך חוכמה את הטעם הזה היה להם בפירות זאת שמן ודבש. כן, דבש זה התמרים ו יש לנו גם שמן מהזתים. אז כתוב בפסוק שזה היה להם במן תעמו כצפיחית בדבש והיה טעמו כטעם לשדשמן. אז מפני שהטעמים האלה היו לא הוזכרו וגם המרגלים לא הביאו עמהם זתים ותמרים מארץ ישראל רק תאנה וגפן ורימון כי זה היה להם כצפחית בדבש וכלשה דשמן הכל יודוך והכל ישבחוך והכל הכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו קדוש קשה הכל יודוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו אין קדוש קשה הכל יורדוך והכל ישבחוך והכל והכל והכל יאמרו עין קדוש קשם הרי אני מכווןצ דאורייתא בשמחה דאורייתא גא כבד את אביך ותמך דאורייתא לעשות נחת רוח הקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש שיוספת אותם דבורות בקבר