פרפראות וחדושים לפרשת מטות חלק ב' תשפ"ו

- לא מוגה! - 

 נציב יום תמר בציפורה פרנסה טובה זיווג תזכה היא וכל משפחתה לבריאות ושפע בכל מכל כל אמן אמן

פרפראות וחידושים לפרשת מטות חלק ב' שנת תשפ"ו

"לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכׇל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (במדבר ל' ג')

בספר המאור שבתורה מביא בשם בית הליבי למה נאמר בכפילות הרי אם לא יחל דברו ממילא ככל היוצא מפי יעשה אם אדם לא מחל את דברו אז ממילא כל מה שיוצא מהפה שלו הוא יעשה כי הוא לא מתכוון להפר את הדברים שהוא אמר שקיבל על עצמו שאמר כותב את הלוי מציאנו ברבי יהושע בן לוי שהגיע לגן עדן נשבע שלא לצאת משם ואמר אמר הקדוש ברוך הוא, אם קיבל הטרה בימיו על איזו שבועה, אז גם עכשיו זה שהוא נשבע לו יועיל לו, יתירו לו את השבועה ויוציאו אותו מהגן עדן. אבל אם לא, אף פעם הוא לא התיר את השבועה, לא החל את דברו. אז נקיים את שבועתו והוא לא יצא מגן עדן, נישאר שמה חי. בדקו ומצאו שהוא לא התיר שבועה מימיו אז קיימו את דבריו והוא נשאר חי אחד בעשרה שנכנסו לגן עדן בחיים אז רואים מפה שלא יחל דברו הכוונה שהוא לא יתיר את השבועה אלא יקיים את מה שהוא אמר ואז אז מה יקרה? ואז ככל היוצא מפיו יעשה יתקיימו כל הדברים שלו. אז זה שני דברים. זה לא אותו הסבר. אם הוא לא יחל דברו אז ככל זה אומר בית הלוי לא היה צריך לכתוב. אם הוא לא החל דברו אז הוא לא החל מה? אם אתה נשאר עומד במה שאמרת בין בנדר בין בשבועה ואתה תמיד מקיים את זה ככה לא לשתות מן הדבר ולא לחלל את דבריך תדע לך שיש לך כוח אחר כך שכל מה שאתה תגיד בפה יתקיים כמו שהיה איתו רבי יהושע בן לוי בדקו אף פעם הוא לא התיר נדר ושבועה. אז אמרו אי אפשר להתיר לו עכשיו לשחרר אותו, להוציא אותו, הוא נשבע והוא מקיים מקוים. זהו נשאר בפנים זה. אומר בית הלוי והחידה אומר על אותו פסוק רומז לנו הכתוב אם אדם ישמור את לשונו מדברים בטלים ודברים אסורים דיבורים אסורים כל מה שהוא יבקש מהקדוש ברוך הוא יתקבל כאשר לא יחל דברו לא יעשה מהדיבורים שלו חולין ויקדש את הפה שלו. ככל היוצא מפיב הקדוש ברוך הוא יעשה. כל המעלה של אדם זה כוח הדיבור. בזה הוא נבדל מכל הבהמות, מכל הברועים בכל העולם שיש לו כוח הדיבור. והדיבור ניתן בשביל זה. להגיד דברים שבקדושה ודיברת בם דברים שהם דברים של היתר כמו שאומר הרמבם חמישה סוגי דיבור יש נכון איפה זה כתוב עשה פרקי אבות פרקי אבות איפה א לא מצאתי לגוף טוב ולשתיקה אמר רבי שמעון לא מצאתי לגוף טוב משתיקה כל ימיי גודלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה שמה תראו כן באופן אחר אומר רבנו חיים ויטל בשם רבי שמעון טירנו כל דיבור שאדם מדבר הוא פועל למעלה בעולמות העליונים בין לטוב בין למות אם מדבר דברי קדושה הוא מעורר למעלה ברוחניות ובקדושה. ואם חס ושלום מדבר לשון הרע ודברים אסורים אז הוא פועל בסתרה אחרה חס ושלום. וזה רומז הכתוב ככל היוצא מפיו יעשה למעלה בין לטוב בין למותב לכן לא יחל דברו לא יעשה דבריו חולין כי כל ההשפעות שיורדים מלמעלה הם מכוח הדיבורים של בני אדם ועכשיו עוברים לפסוק נוסף ואם ביום שמו אישה יני אותה בהפר נדרה. כתוב תפילה למשה איש האלוהים ואחר כך כתוב בהמשך כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור בילקות שמעוני רמז תת קנה אומר משום הכרם משה איש האלוהים קרי למה הוא נקרא איש האלוהים משה רבנו מה איש מפר נדרי אשתו אף משה רבנו עליו השלום היה רוצה להפר את נדרו של הקדוש ברוך הוא איזה נדר במעשה העגל כמו שנאמר ויאמר אדוני סלחתי כדבריך והנה יש בכלל זה גם כן שהיה רוצה להפר אותו נדר שאמר אשר נשבעתי והפי אם יבואונ אל מנוחתי הוא רצה רצה גם להפר את הנדר הזה. למה? כי ממילא יהיה יכול להיכנס לארץ ישראל גם כן. אומם מתקו דברי פי חכם שהביא הגאון בעל כותנות אור. משם זקנו הגאון מהרם קץ אביו של השך הקדוש זכר צדיקים ברכה הוא אומר יש לדקדק מה שאמר בעניין זה בהמשך המזמור כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור מה שייך לכאן למה ממשיך הפסוק תפילה למשה משה. ההמשך של תפילה למשה איש האלוקים. אחר כך פסוק ד' כתוב כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור. אומר יש לומר מאחר שמשה רבנו עליו השלום ביקש להפר נדרוש לקדוש ברוך הוא כדין בעל המפר נדרי אשתו. וקשה הלו הבעל אינו מפאר אלא ביום שומעו בלבד אבל כבר חלף ועבר לו לזה אמר כי אלף שנים בעיניך כייום אתמול כי יעבור אז לדידך עדיין זה יום שומעו ואני יכול להתיר לך את הנדר ר אצל הקדוש ברוך הוא שנה זה נקרא יום שומע באותו יום הוא מפר לו אז לכן יש בהמשך כי אלף שנה בעיניך מה זה קשור כאילו אומר כן אם תרוצה להתיר נדר צריך ביום שמעו אבל זה כבר עבר זמן מאז שהוא אמר הקדוש ברוך הוא זה לא באותו יום אומר כן כן אבל אצל הקדוש ברוך הוא יום זה נקרא 1000 שנה אז יש זמן יכול להפר את הנדר זה מביא חבות יאיר חדש בעל אור חדש פסוק אחר נקום נקמד בני ישראל מאת המדיינים אחר תאסף אל עמך אומר רש"י אף על פי ששמע משה רבנו שהמיטה שלו תלויה בדבר מר עשה בשמחה ולא החר אומר רש"י עשה בשמחה ולא החר השם אומר לו נקום נקמת בני ישראל מדים ואחר אחר תאסף אל עמך זאת אומרת אתה מיד אחרי שאתה גומר מטפל במדיינים אתה מת הוא לא אמר לו מתי הוא צריך לנקום אומר לו לנקום עוד שנה שנתיים 15 תלוי בך ורק אחר אתה תאסף אז היה יכול לדחות הוא מההר בשמחה מיד הגאון הרב שחזכר צדיק ברכה אומר משה רבנו עליו השלום התחנן הרבה והתפלל הרבה כדי להמשיך לחיות לחיות לחיות תקטו תפילות להיכנס עוד לארץ וזה והיה יכול לאחר את הנקמה במדיין ולזכות לחיים אף על פי כן מיד לאחר שנצטוה פניו משה לכלל ישראל ואמר להם החלצו מאיתכם אנשים לצבא אפילו שהייתה לו רשות לדחות כי לא נאמר לו למקום במדיין מיד אבל חפצו של משה רבנו להרבות כבוד שמיים אני שלו לא תופס מקום במחשבה והוא יודע שכבוד שמיים יצא ממלחמת מדיין אז מה לו חיים הרי כל החיים המטרה זה להרבות כבוד שמיים אז אם הוא יכול לזכות לכך באופן אחר אז הוא עושה את זה ומצינו שחכמים זכרונם לכה אומרים שהייתה תביעה על משה רבנו עליו השלום כי הוא נצטו נקום נקמד בני ישראל נקום זה אתה ובמקום זה הוא שלח אחרים לנקום ומה הסיבה אומרים חכמים משום הכרת הטוב שהייתה לו על שגדל במדיין ואמר שזה לא מן הדין שהוא ילחם בהם שהוא לא יש לו הכרת הטוב גדל במדיין. אז מצד אחד משה רבנו לא מחשיב את החיים שלו בכלל מול כבודו של הקדוש ברוך הוא. הוא רוצה להרבות כבוד שמיים על ידי הנקמה במדיין ומיד ומושה נפשו למיטה על ידי שהוא ממהר לצאת למלחמה. מצד שני הוא עצמו לא יוצא להילחם במי? בעם שהטיב לו. איזה עם הטיב לו? היה שמה אחד קוראים לו יתרו והוא הטיב לו. בסדר? משה הטיב יותר ממה שהוא היטיב לו. אבל בסדר, בוא נגיד שהוא היטיב לו. מה זה קשור לכל מדיין? מה זה קשור לכל מדיין? אומר בגלל מידת דרך ארץ. מידת דרך ארץ אף על פי שבגללה מתו 24,000 בני ישראל אומר אבל לי יש הכרת הטוב למדיין תשמע גדלתי שמה כאילו היה שמה 40 60 שנה יש כמה דעות והיה שמה ו בכל אופן הוא נהנה מהאזור, מהמקום, מהשכנות, מהאנשים מה קרת הטוב. רק התורה הקדושה יכולה ללמד המחנות דקות כאלה. אתה רוצה להחיש את כבוד השם על ידי הנקמה במדיינים. אומר ל אני אני לא אני יש לי קרת הטוב יש אנשים בשביל כבוד השם ורוצים לשמוע איזה דרשה או משהו דוחפים אתה זה רוצה להיכנס כנס איפה מה כן כבוד השם אבל הם דרך ארץ הם קראת טוב הם הלו מוסר לא את לא לערבב אתה אין אין דקויות זה אומר הרב שך ורבי חיים שמולבי זכר צדיק ברכה אומר אף על פי ששמע שמיתתו תלויה בדבר עשה בשמחה ולא אחר מאיפה יודע רש"י שהוא עשה בשמחה ולא אחר הוא אומר מהר וישלח על השם. אמרנו שהוא לא יצא למלחמה ושלח את פינחס ואמר משה אני שגדלתי במדיין אינו דין שאין לכם עמהם. כמו שאמרו כמו שאומרים אנשים בר דשתט מנה מיה לא תשדה בקלה בור ששתית בו מים שתית ממנו מים אל תשליך בו אבן הבור מרגיש אם אתה זורק בו אבן כואב לו כועס אז מה זה אל תשלך בו אבן אתה אתה שלא תפגום בהכרת הטוב שלך אפילו כלפי דומם שלא תפגום נהנית מה אתה יורק בתוך הצלחת נהנית תכיר טובה אפילו לדומם אז כל שכן לבשר ודם כל שכן כל שכן לקדוש ברוך הוא אז לא מפה עובר הרב שמולביץ שחיוב הכרת הטוב מפרש ומבאר את כוונת ציווי השם. גם אם אתה שומע ציווי מעת השם, הכרת הטוב מפרשת איך איך מקיימים את ציווי השם. וזה בכל ה וזה כמו כל מידות שהתורה נדרשת בהם. לכן כששמע משה רבנו נקום נקמת בני ישראל בשביל החיוב של הכרת הטוב שיש לו כלפי מדיין הוא מפרש את הציווי למנות שליח ולא שהוא עצמו יצא למלחמה מידת הכרת התו מפרשת את סיבוי השם השם אומר לו נקום לשון ברורה אתה נקום אבל אומר רגע אבל יש דרך ארץ יש הכרת הטוב אז הוא אומר דרך המידה הזאת שנקראת הכרת הטוב אני מפרש את הציווי זה לא יכול להיות שזה יהיה בסתירה הרי הקדוש ברוך הוא בעצמו לימד אותו שבדם צפרדע וכינים הוא לא יקה אלא אהרון למה הכרת הטוב טוב ליאור שהציל אותו בתיבה בין הול קרקע לחול איך שתרצה שזה היה כשהוא הרג את המצרי והתמין אותו אז צריך להכיר להם טובה ולא להכות בהם הם מרגישים לא אבל אינו בדין לעשות כך אז זאת אומרת עם מידת הכרת הטוב אפשר לפרש גם ציווי של הקדוש ברוך הוא מפורש תשמעו עד איפה מגיע הכרת הטוב. נתתי סדרה של שיעורים בהכרת הטוב. עשרות עשרות כדאי לחזור על זה. בספר דרך עץ החיים עמוד 418 מובא מעשה מרן רבי איסר זלמן מלצר. זכר צדיק קדוש ברוך אמן מעשה באיש ירושלים רבי שלום אייזן שהזמין את רבנו לבוא להשתתף בשמחה של מצווה בבר מצווה של בנו שתתקיים בשבת בבתי הונגרין ב100 שערים מרחק רב מביתו של הרב איסר זלמן מצר מי ששמע על דבר הבר מצווה של הבן של התלמיד שלו נחרד והוא אמר מה כבר בר מצווה של הבן כל כך מהר חלף הזמן ועבר איך השנים רצות וחולפות וחזר על זה כמה כמה פעמים מתוך התרגשות רבה. זה היה בשנים האחרונות לחייו והיה קשה לו ללכת מרחק כזה גדול גדול. ובשבת בר מצווה מתפללי בית הכנסת נדהמו כשראו דמותו התמירה של רבנו. נכנס לבית הכנסת. וכולם חרדו לקראתו. אבי בר מצווה מהר לקראת הרב אמר לו רבנו אשרנו שזכינו מה קרה שכבודו הגיע מרחק כזה גדול אמר לו קשה לי ללכת מרחק כזה גדול אבל מתוך הכרת תודה לך בעקבות זה שהזמנת אותי לבר מצווה של הבן התעוררתי ונחרדתי כמה זמן עבר במהירות והשנים חלפו זה עורר אותי להתבונן וראיתי לנכון לבוא להשתתף בשמחתך כהכרת הטוב שעוררת אותי להתבונן איך חלפו השנים מהר שמעתם על מה הוא מכיר טובה? נקום נקמד בני ישראל מאת המדיינים אחר תאסף אל עמך וידבר משהחלצו מאיתכם לתת נקמת אדוני במדיין השם אומר מקום נקמת בני ישראל זאת אומרת הנקמה זה בשביל בשביל בני ישראל ומשה אומר לתת נקמת השם במדיין אומר לעם ישראל היוצאים למלחמה אנחנו הולכים לנקום נקמת השם במדיין ואף על פי שהוא ידע שמיתתו תלויה בדבר עשה בשמחה ולא אחר משה מדקדק לומר נקמת השם למרות שהקדוש ברוך הוא אמר נקמת בני ישראל אז בנקמה היו שתי בחינות אחת הם גרמו שימותו 24,000 איש וזה נקמת בני ישראל על שם שמתו 24,000 איש, אבל היה עוד בחינה הם החטיאו את בני ישראל וזה נקמת השם על החטאת בני ישראל זה נקמת השם אתם מחטיאים את הבנים שלי והנה כששמעו בני ישראל את הציווי של הקדוש ברוך הוא לנקום נקמת בני ישראל שרבו לצאת למה? הם ידעו שמיתתו של משה רבנו תלויה בזה ומשה רבנו שקול בעיניהם ככל ישראל. ולכן כתוב וימסרו הם לא רצו לצאת למלחמה בגלל שהמיטה של משה רבנו תלויה בזה. לכן וימסרו כאילו בעל כורחם לא רוצו לצאת. על כן אמר להם משה רבנו כי מאחר שזו נקמת השם אל לכם להתעכב עבור חיי בשר ודם אלא יחלצו מאיתכם אנשים לפי זה יש לבאר מה שכתב רש"י שמשה עשה עשה בשמחה אף על פי שהוא שמע שהמיטה שלו תלויה בדבר מנין לרשי שהוא עשה בשמחה אבל לפי מה שאמרנו יש לומר שרשי מדקדק את זה ממה שאמר משה שזה נקמת השם ולא נקמת בני ישראל אז אם זה נקמט השם ודאי שהוא שמח כי הוא רוצה לראות איך נוקמים את נקמת השם המדיינים. זה עכשיו תשמעו עוד דיוקים לא יאומנו איך התורה מלמדת אותנו דרך ארץ ומוסר וזה לא יאומן. רבי חיים זייצ'יק כתוב על הפסוק וישלח אותם משה אלף למטה לצבא אותם ואת פי נחס מפני מה הלך פינחס ולא הלך אלעזר אמר הקדוש ברוך הוא מי שהתחיל במצווה שהר כוזבי בצור יגמור מתחיל במצווה אומרים לו גמור מי התחיל במצווה פנחס לכן הוא ילך ויגמור והשפתי חכמים טמע על דברי רש"י זה רש"י מה שאמרתי הוא טמע הרי עיקר המצווה של פנחס היה להרוג את זמרי ולא להרוג את כוסבי אז למה הקדוש ברוך הוא הזכיר מי שהתחיל במצווה שהרג את זבי בצור כתוב הבועל ארמית כנאים פוגעים בו המטרה לפגוע בבועל וזה זמרי שלוש פעמים אז למה למה כתוב שהקדוש ברוך הוא אמר מי שהתחיל במצווה שהרג כוסבי בצור יגמור זה השאלה טמא שפתי חכמים למה רש"י אומר ככה מפרש בעל התורים וישלח אותם משה והנשיאים לא שלח עמהם הנשיאים לא הלכו למלחמה כדי שלא יתבייש שבט שמעו שנהרג על נשיא שלו. לפי זה מובן לא רצה הקדוש ברוך הוא לעורר את המעשה של שבט שמעון כדי לא לבייש אותם. אז התורה מדקדקת בכל מילה, בכל הנהגה, במידה ובמשקל. כדאי לוותר על הנשיאים ועל עזרתם בזמן מלחמה. ובלבד לא לבייש את שבט שמעון. ולכן נזר הקדוש ברוך הוא להזכיר את שמו של זמרי והוא אומר את כוסבי בצור ולא מזכיר את הנשיא של שבט שמעון כדי לא לעורר את מעשה החטא. איזה דיוקים. איזה כמו שהקדוש ברוך הוא הרג את האתון אחרי שהיא דיברה הוא הרג אותה למה משום כבודו של הרשע הזה בלעם שלא יגידו זאת האתון שהוכיחה את בלעם כל מקום שהיא תגיע יגידו זאת האתון ויהיה לו בושות פדם שגונב ש משלם ארבעה למה כי הוא נוסע אותו יש לו בושה מזה אז מפחיטים לו מה זה הדברים האלה וואי וואי וואי וואי וואי וואי ויש עוד נדבר על זה בלי נדר ביום ראשון דברים נפלאים ובינתיים אנחנו שמחים ישמחו במלכותך [שירה] שומר שומר שבת בקורת שבת שומרי שומרי שומרי שבת שבת מקדש מקדשה מקדש מקדש מקדש שמע [שירה] מקדש מקדש מקדש שבי הרי אני מכוון כא שיוספתחני פרפראות וחדושים לפרשת מטות חלק ב' תשפ