פרפראות וחדושים לפרשת דברים חלק ד' תשפ''ו

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום.

התורמת

אומרת תודה להשם יתברך.

מי ימשיך השם יתברך להיטיב איתנו כי ברכת השם

היא תעשיר.

אמן.

פרפרות וחידושים לפרשת דברים חלק ד',

שנת תשפו.

על הפסוק

אתה הוראת לדעת

כי אדוני הוא האלוהים אין עוד מלבדו.

סופי התיבות של הוא האלוהים אין

זה אמן.

והן סמוכות

לאין עוד מלבדו

לומדים מזה.

בענייה תאמן

אדם מקבל על עצמו עול מלכות שמיים ומעיד שאין עוד מלבדו.

כי הגמרא בשבת קף יט אומרת מה יאמן אל מלך נאמן.

זאת אומרת אתה מאמין באמונה שלמה שהקדוש ברוך הוא הוא

אל מלך נאמן אל מלך נאמן. כשאתה אומר אמן זה אל מלך נאמן

ואין עוד מלבדו.

לכן

אתה הורט על הדעת כי אדוני הוא האלוהים אין הוא האלוהים אין.

סופי תיבות אמן

אין עוד מלבדו.

וזה שאתה אומר אמן אמן

אתה מאמין באמונה שלמה שהקדוש ברוך הוא

אין עוד מלבדו.

זה אומר ויעתר יצחק.

החתם סופר על הפסוק זולתי כלב בן יפונה

יען אשר מילא אחרי אדוני.

כותב החתם סופר

אחרי זה מופלג.

אם אנחנו אומרים אחר הדברים האלה זה מיד אחר

אחר הדברים האלה.

אם אומרים אחרי

הרי הדברים האלה זה מופלג, זאת אומרת זה יותר רחוק,

לא קרוב, לא סמוך לעניין, אלא רחוק.

פה כתוב,

יען אשר מילא אחרי אדוני,

אחרי הזה הוא מופלג,

מה זה אומר?

אם אתה לוקח את האותיות השניות,

לא הסמוכות לשם

יוד בהא וווהא,

השניות, כי אחרי זה אמרנו מופלג, מורחק יותר.

שתי אותיות זה למד,

אחרי ה'

זה זן,

שתי אותיות,

אחרי ו' זה ח',

אחרי ה' זה זן,

זה נקרא אחרי.

לז חז, אם אתם מסכמים, כמה זה יוצא? 52. 52 זה בדיוק השם שלו, כלב.

כלב, כלב, יען אשר מילא אחרי אדוני. מי מילא אחרי אדוני? כלב.

באחרי אתה מוצא את כלב שמילא אחרי הקדוש ברוך הוא. כמו שכתוב בתחילת הפרסוק, זולתי כלב בן יפונה.

שהוא שמע בכל השם ולא הוציא דיבת הארץ רעה, ואז רבה, שיבח את הארץ והכל.

ואמר עלו נעלה וכו'.

עכשיו אנחנו לוקחים את המילה כלב,

ואנחנו פותחים אותה

ומסכמים את הסך של האותיות עם המלא.

כ' זה כ' ופ'.

למ' זה למ' מ' ד',

כן? וב' זה ב' י' ת'.

אם תסכמו כמה זה יוצא, יוצא תוקפו, תוקף.

תוקף!

תוקף.

אם אתם מוסיפים לזה ארבעים, מ'.

ארבעים יום,

יצר הרע תקף

את כלב שהשתכנע להיות בעצת המרגלים.

אז כלב, בתוך השם שלו,

במילואו אתה רואה שהייתה לו מלחמה ארבעים.

פעמים יום בתוקף מול היצר הרע.

זה כתוב בתוך השם שלו כל הסיפור.

ועכשיו,

אם אתה מוסיף לתוקף מ',

עולה טרחו.

זאת אומרת, יוצא ת,

ר, כ, ו,

שזה מילוי של האותיות לז-חז.

אם אתה לוקח את הלז-חז שאמרנו שסך לז-חז יוצא כלב,

עכשיו תיקח את הלז-חז ותפתח אותו,

למ',

ז',

ח',

ועוד פעם,

‫אז יוצא

טרחו.

זאת אומרת, יוצא שבאמת המלחמה שלו הייתה ארבעים יום

בתוקף של היצר הרע הזה רמוז בשם כלב מכל הבחינות שאתה עושה.

וזהו, כי מילא אחריי,

אחרי השם.

והחתם סופר מסיים ואומר שזה פלא שכל זה רמוז

בשם כלב

ואחרי השם,

שזה שתי אותיות אחרי,

יוצא כלב,

יוצא תוכן שלו המלחמה שהייתה ארבעים יום.

והלז-חז גם אומר שזה היה ארבעים יום, כולל התוקף של המלחמה.

מדהים, הוא אומר שזה פלא.

פלא.

זאת אומרת, פרטי פרטים על כל בן אדם, מה הוא עושה, מה הוא נלחם,

מה קורה, הכל כתוב בתורה, כמו שאמרנו לפני כמה ימים.

אז הנה דוגמה קטנה

של סיפור,

שאתה לא, איך אתה יכול להבין מזה, כי מילא אחרי השם. אז הוא שמע מה שהשם אמר, הוא הלך אחרי הדברים של הקדוש ברוך הוא. זה הפשט, הגמרנו. מה אתה, עצור,

תסתכל מה כתוב.

בוא, בוא, אני אראה לך מה זה רמזים בתורה, בוא.

זה רק אחד.

יש תריאג רמזים, תריאג פשטים, תריאג דרשים, תריאג סוד.

וזה רק אראשי פרקים.

על זה יש אין סוף.

מה זה, עכשיו תגידו לי, זה יכול לכתוב בן אדם עם תוכנית כזו?

זה אפילו, תשאל את ה-GPT.

הוא לא יודע לענות לך בכלל.

עכשיו כתוב פסוק, ותענו ותאמרו אלי, חטאנו לה'

רבי שלמה קלוגר בספרו אמרי שפר מקשה.

אם הם התוודו לפני ה' ואמרו חטאנו לה' למה לא התקבלה התשובה שלהם?

הוא מתרץ לפי שזה היה מן השפה ולחוץ.

זה לא היה מהלב, זה רק בשפתיים.

אם זו הייתה תשובה אמיתית מן הלב,

אז זה היה לרצון.

לכן משה רבנו רומז להם שהתשובה שלהם לא הייתה...

למה?

משה רבנו אומר להם,

ותענו ותאמרו אלי חטאנו לה'

זה רק אלי אמרתי.

אני לא בוחן כליות בלב,

אבל ה' יודע שמה שאמרתם אלי זה לא היה מה שאתם מתכוונים, חטאנו לה' באמת עם כל המשמעות.

ולכן

זה לא היה בקרבכם

שכן

כל הדברים היו מן השפה לחוץ.

אז הקדוש ברוך הוא ענה מה שהם אומרים, חטאנו לשם.

מה אמר הקדוש ברוך הוא? לא תעלו ולא תילחמו כי אינני בקרבכם.

אפשט, אני לא אהיה אתכם לסייע לכם במלחמה.

אתם רוצים לעלות בהר כשאני אומר לכם לא? לא תעלו בהר.

אתם רוצים לצאת?

אתם חושבים,

אומרים, חטאנו ונגמרנו.

אבל אני יודע.

אני אומר לכם, לא תעלו ולא תילחמו. אתם יודעים למה? כי אינני בקרבכם. ראיתי שכל מה שאמרתם, חטאנו, זה לא בקרבכם.

זה רק פה בשפה בחוץ.

זה בימרי שפר. ומוסיף על זה רבי יהושע מוולז.

הוא אומר ככה

בפרשת שלח,

פרק יב, פסוק מ', כתוב בפסוק שהם אמרו,

אשר אמר אדוני, כי חטאנו.

מה רמוס פה?

שהם לא אמרו שהם חטאו.

הם אמרו רק שהקדוש ברוך הוא אומר שהם חטאו.

ולכן זה לא תשובה.

הם במפורש אומרים.

אומרים אשר אמר השם כי חטאנו, הייתם צריכים להגיד

שהרי אמרנו שחטאנו.

לא, הם לא אומרים ככה, הם אומרים, השם אמר שחטאנו.

נו, אז יש לך ראייה שזה לא

תשובה שלמה, לכן הם מתו.

עכשיו בואו תשמעו את השנאה

של חמאס,

של חיזבאללה.

של ארדואן,

של סיסי,

של מוצ'טבא,

של כל המפגרים מסביבנו.

בואו תראו

מה זה,

ממש אלה שלוחמים במילואים יודעים את זה.

כתוב בפסוק, וירדפו אתכם

כאשר תעשינה הדבורים.

מה הדבורה, אומר רשי,

מה הדבורה הזאת כשהיא מכה את האדם מיד מתה?

אף הם, כשהיו נוגעים בכם, מיד מתים.

זאת אומרת, במלחמה,

כשנלחמו האויבים בישראל,

הם באו להרוג את ישראל עם ידיעה

שהם ימותו.

זאת אומרת, כל גוי שהרג יהודי מת מיד.

כמו דבורה.

דבורה מקישה,

ואיך שהיא גומרת, מפרברת ומתה.

והדבורה יודעת שהיא תעשה את זה, היא תמות.

אז הם רדפו,

וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדבורים, על דעת שהם הולכים למות גם.

הם יהרגו וימותו, כמו כל המחבלים האלה שאתם רואים שעושים,

ודורסים והכול, ושיירו בהם,

והם לא יצאו מזה חיי.

השנאה, השנאה, השנאה מניעה אותם.

אז הגריז מבריסק אומר,

דברי רשי טעונים באור.

כי מהפסוק משמע שבא לתאר את עוצמת המכה,

שהוא כו המעפילים שעלו בהר נגד רצון השם.

כי דבורים כשהם באים, זה מה שאמרתי, שיודיעו לצבא.

עכשיו, יש שם בלבנון,

יש שם מנהרות שהם צרו על המנהרות,

ויש שם כ-40 מחבלים,

חיזבאלונים,

ולא יודעים לתת להם לצאת, לא לתת להם...

‫לחרוג אותם, להיכנס, לצאת, ‫לפוצץ אותם, לא יודע.

‫אז אמרתי רעיון שיודיעו להם, ‫כמה אנשים כבר אמרתי, ‫תודיעו שם בצבא שיעשו.

‫יקחו כמה כוורות

מלאות דבורים,

‫ישחררו אותם לתוך המנהרות,

‫עם ונטה כזאת שהם לא יכלו ‫לצאת החוצה רק קדימה,

‫ומייד אחרי שהם שולחים איזה ‫מאה אלף דבורים לבפנים,

‫סוגרים,

אל תדאג,

‫הם יצאו.

‫הם יצאו.

ואם לא יצאו,

‫אז אתם יודעים מה זה ‫שאלף, אלפיים, שלושת אלפים דבורים ‫קופצים על בן אדם וככה, זהו,

בשביל מה מלחמה, בשביל מה בטיח?

‫ישר, תן להם את הזרים, ‫הנה, אתה רואה איזה עובד.

‫אז הוא אומר, לפי הפסוק, מובן ‫שכאילו בא להודיע את הכוח

של המכה שקיבלו המעפילים,

‫ולכן משתמש במשל של הדבורה.

‫אבל רשי אומר שהדימוי לדבורה ‫לא בא להראות את הכוח,

‫אלא לגרע את הכוח.

‫זאת אומרת, המכה מכה, אבל המכה מת.

‫אז אז זה מתיישב עם הפשט של הפסוק,

‫שמראה כאילו יש פה מכה חזקה.

‫אלא משל למה הדבר דומה, ‫ראובן מכה את שמעון.

אם שמעון

לא משיב לראובן,

‫אז אי אפשר לדעת אם ראובן שונא אותו ‫מאוד מאוד.

‫אבל אם שמעון מחזיר לו מכות אפיים,

‫ואז ראובן ממשיך להכותו עוד יותר,

‫ומוכן לסבול חבלות ומכות והכול,

‫העיקר להמשיך להכות

את שמעון.

‫לומדים מפה כמה ראובן שונא לשמעון, ‫שמוכן לסבול בשביל הנקמה.

‫האם הורים ידעו וגם ראו,

‫כשנוגעים בישראל מתים?

‫זאת אומרת, עבדאללה,

ראה את מוחמד,

‫הרג יהודי, מת.

‫יוסוף,

הרג יהודי, מת.

וככה הוא רואה את כל החבר'ה שלו,

מה הוא צריך לעשות?

להפסיק, הוא יודע שאם הוא יכה יהודי הוא גם ימות.

לא,

הם ממשיכים,

הם לא נרתעים,

זה אומר שהם שונאים,

שונאים, שונאים שמוכנים למות העיקר להרוג יהודי.

על זה נאמר ויקטו אתכם בשעיר עד חורמה.

זאת אומרת, אפילו שהם ימותו ממש.

ומוסיף על זה

הגריז.

אפשר לבאר בזה את דברי דוד המלך על השלום בתהילים, ק יח.

כל גויים סבבוני בשם אדוני

כי המילם.

סבוני גם סבבוני בשם אדוני כי המילם.

סבוני כדבורים דעכו כשקוצים בשם אדוני כי המילם.

מה זה שלושת הפסוקים האלה?

אומר, זה ממחיש כמה שונאים הגויים את ישראל.

בתחילה כתוב, כל גויים סבבוני עורכים מצור על ישראל.

אבל מחשש שלא יפרצו את המצור, הם עושים עוד מצור נוסף.

ועל זה נאמר, סבבוני גם סבבוני.

שני סיבובים, שני מצורים.

זה אומר עד כאן הגאון מווילנה.

על זה מוסיף הגאון.

הגריז אומר, הם לא מסתפקים גם בזה.

אחרי מצור על מצור, מרוב שנאה,

מוכנים להילחם אפילו שיודעים שהם יהרגו, כמו הדבורים.

שמיד כשהם עוקצות, הם מתות.

כך הגויים מרוב שנאה לישראל מוכנים גם להרג,

ועל זה נאמר, סבבוני חי דבורים.

כמו הדבורים שהם מכות ומתות,

ככה הגויים סביבנו מוכנים להרוג יהודים ולמות.

אפילו ספק יהודי, אפילו שלא יצליח, הוא מוכן למות.

ורוב השנאה שיש להם.

ומגדלים אותם מהכיתה הראשונה של הגן,

כבר להחזיק נשק ולקלל את היהודים, וזה וזה וזה וזה. נו, מתי תגמור איתם?

רק בגוג ומגוג.

אין שלום ואין הסדרים ואין הכל חריץ.

שום דבר לא יעזור. כל זמן שישראל לא יעשו תשובה,

ויבינו שכל זה בא עלינו בגלל שאנחנו עדיין חוטאים לשם,

ולא אומרים חטאנו, אבינו פשט.

חטאנו, חרטא, דופקים פה.

אם זה לא מכל הלב באמת,

אתם רואים, הם אמרו, חטאנו, וה' הרג אותם, זה לא עוזר.

אתה יכול להגיד כמה שאתה רוצה, אם זה לא בקרבכם שאני רואה שזה מתוך הלב באמת,

לא יעזור כלום, חלילה מחס.

ולא שמע אדוני בקולכם, ולא האזין עליכם.

ותשבו וקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם.

אומר רש״י,

תשע עשרה שנה

שנאמר כימים אשר ישבתם, בשאר המסעות,

והם היו שלושים ושמונה שנה.

תשע עשרה מהם עשו בקדש, ותשע עשרה שנה הלכו מטורפים.

מה זה אומר?

היה מסעות, ארבעים ושתיים מסעות.

וזה היה טירוף, מה זה טירוף? כמו ביצה טרופה.

לערבב אותם, תלך מפה תעשה לפה, וייסעו וייחנו, וייסעו וייחנו. תשע עשרה שנה,

רק הם הולכים ומטורפים.

בתשע עשרה שנה הם ישבו במקום אחד שקוראים לו קדש.

ביחד שלושים ושמונה שנה.

ותשבו בקדש, כמה?

ימים רבים, כמה?

כימים אשר ישבתם.

כמה ישבתם בווייסעו וייחנו, והלכתם וחזרתם, וזה כמה זה היה?

זה היה תשע עשרה שנה.

ועכשיו

גם תשע עשרה שנה. למה?

למה זה בדיוק חצי-חצי מהכל?

אמרו ריבותינו, תפילה עושה מחצה.

כלל ישראל התפללו לקדוש ברוך הוא ובכו,

ולא הועילה תפילה

להסיר את הגזרה של הנדודים,

אבל הועילה מחצה,

שמחצית הזמן שנגזר עליהם לנדוד,

ישבו בקדש ולא נדדו.

זה מה שכתוב.

ולא שמע אדוני בקולכם,

ולא האזין עליכם. לא קיבל את התפילה.

אבל אפילו שהתפילה...

לא מתקבלת, מחצה היא עושה.

אז הם ביקשו להפסיק לנדוד.

אז אמר להם מחצה, בסדר.

אז תשע עשרה תנדדו ככה, סיבובים-סיבובים,

ותשע עשרה תישבו בקדש.

זה מה שכתוב, ולא שמע אדוני בקולכם להסיר מכם רוע גזירה לחלוטין.

אך בכל זאת, ותישבו בקדש ימים רבים קיימים אשר ישבתם בשאר המסעות.

אז מתוך השלושים ושמונה שנה שנגזר עליהם לנדוד,

ישבו תשע עשרה שנה בקדש,

אז רואים שהתפילה באמת הועילה מחצה, חצי.

מכאן יש לנו מוסר לכל הדורות לא להתייאש משום תפילה.

גם אם היא לא תועיל לגמרי,

מכל מקום אין התפילה שבה ריקם,

ויש בה תועלת רבה.

לפי זה, אם אתה רוצה

שני ילדים,

תבקש ארבע,

ומחצה זה יעשה, תקבל שניים, הכל יהיה בסדר.

רק הכל יודוך, והכל ישמחוך,

והכל יאמרו, והכל יאמרו, אין קדוש כשם.

רק הכל יודוך, והכל ישמחוך,

והכל והכל יאמרו, והכל יאמרו, ואין קדוש כשם.

הכל יודוך, והכל ישמחוך, והכל והכל והכל יאמרו,

אין קדוש כשם.

הכל יודוך, והכל ישמחוך, והכל והכל והכל יאמרו,

אין קדוש כה השם ישמחו במהלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וקוראי עונש שבת.

ישמחו במהלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וקוראי עונש שבת.

עם מקדשי מקדשי מקדשי שבת.

עם מקדשי מקדשי מקדשי שבת שבת הראינו מחבל,

‫אבל אני קיים אצלנו דאורית, ‫המשימה דאורית, ‫הגומל אפשר לשמוע.

‫קבל את אביך ואת אמך דאורית, ‫לעשות נעת ומה, ‫הקדוש ברוך הוא לעשות נעת ומה. ‫תנא הקדוש,

‫שיהיו שפתותיו דאורית בקבר.