חייו של אדם - שרשרת ארוכה של נסיונות | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

"וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע"

מובא במדרש וישב אברהם אל נערב ויצחק היכן היה שלחו אצל שם ללמוד ממנו תורה אחרי קדה שב אברהם מל נעריו ואיפה יצחק שלח אותו ללמוד אצל שם תורה אומר המדרש משל לאישה שעשיר מפלח אמרה אילו מן הפלך הזה התעשרתי עוד אינו זז מתחת ידי לעולם היא עובדת בפלך והפלך מפרנס אותה מכיוון שהיא עשירה מזה אמרה יותר הפלך הזה לא זז מתחת ידי לעולם יש להבין את הכוונה שאמרו כאן חכמים זכר הברכה הקדושים לכאורה קשה אם יצחק זכו ההל ישיבה מדוע אחר עד כו לשולחו מוכרחים לומר שהכריח נולד רק עכשיו אחרי העקדה ה צריכים להבין מה התחדש אצל אברהם אבינו אחרי העקדה שנאלץ לשלוח את יצחק בנו לישיבה רק עכשיו ולא קודם אז ההכרח נולד רק אחרי העק השאלה מה התרחש אצל אברהם אבינו לאחר העקדה שהוא נאלץ לשלוח את יצחק הבן לישיבה דווקא עכשיו למה לא קודם ש כידוע שחיי האדם עם משרשרת ארוכה של ניסיונות שעל ידם האדם זוכה לבנות עולם נצחי כל אדם הניסיונות לפי מדרגתו ובהם נבחנת אמונתו והכרתו בבורא יתברך כמו שכתב מסילת ישרים שעיקר מציאות האדם בעולם הזה הו לקיום המצוות ולעבוד ולעמוד בניסיון אז המסילת ישרים אומר שעיקר מציאות האדם בעולם הזה לקיום המצוות ולעבוד ולעמוד בניסיון לעבוד את השם ולעמוד בניסיונות יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא תכף כשנראה אדם הראשון הפעולה הראשונה היה ניס עץ הדעת אצל קין היה סו הניסיון של קנאה אברהם נתנסה בעשרה ניסיונות יצחק נתנסה בעקדה יעקב כל חייו היו ניסיונות גם התגלות הבורא יתברך בסיני לעמו עיקר הגילוי לבעבור נסות אתכם בא אלוהים הניסיונות הם תופעה מוכרחת בחיי האדם ואין מפלט מהם מאחר שכל העליה התיקון בשלמות הנפש בא לאדם רק על ידי הניסיונות כמו שאמר החסיד בעל חובת הלבבות כי חפץ הבורא התעלה בבריאת מין האדם חפצו של הבורא בבריאת האדם לייסר את הנפש ולנסות אותה בעולם הזה בעבור שתזדקק ותהיה בתכונת המלאכים הקדושים הרי שאיין עליה בלי ניסיון וזה מה שכתוב בתורה בחרת בחיים דהיינו לעמוד בניסיון והתרחק מן הרע ויבחר בטוב שהוא חיים יש להבין מדוע קשה לעמוד בניסיון הלא ידוע שכל הניסיונות שורשם במידות הרעות הקנאה התאווה והכבוד כל בעל שכל יודע ומבין את הסכנה כרוכה בזה כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה שאלה המידות מוציאין את האדם מן העולם וכן פסוקים מפורשים בתוצאות החטא תמותת רשע רעה רבים מכובים לרשע חטאים תרדף רעה תרדוף רעה תיסרך רעתך ועוד ועוד אם האדם קרוב רק קצת לעצמו יראה איך שכל הסבל והייסורים והמכבים שבאים לו זה רק מהמידות הרעות אם זה קנאת אהבה כבוד או כעס גם חוסר ביטחונו בשם וכדומה ממידות רעות חסרונות אלה הם בעוכריו ורק אלה וכדומה שמגלגלים עליו את כל הצרות שבעולם ומי יבוא והכחיש מציאות מרה זו ולכאורה אחרי ידיעה זו אין מקום לניסיון בכלל בכל בר דעת לא תאווה למעדני מ לך בידעו שמכיל בתוכו רעל ממית רחמנא לצלן אמרו חכמים זכרונם ברכה כל שמעשה מרובים מחכמתו חוכמתו מתקיימת כל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חוכמתו מתקיימת כשמעשנים מן החוכמה זה אומר שכל מה שמבין בשכלו והשיג בחכמתו אינו נשאר בעל חוב לשכלול הכל מבוצע למעשה מעשיו אינם סתירה לחוכמתו חכמה חייבת להתק שצריך להוציא אותה לפועל לא רק שמעשיו הולכים בד בבד עם חכמתו ואינו מוותר כחוד הסערה מכל השגי הכרתו עוד יותר מעשהו פורצים את גדרי החוכמה למעלה וגם מה שלא מובן לו ואינו נתפס בשכלו מקיים בתמימות בבחינת חוקה חקקתי גזירה גזרתי אין לך רשות להרר אחריה במצב כזה חוכמתו מתקיימת כי מעשים בחכמה תואמים יחדיו וכפי שיעור עלייתו בחכמה לעומת זה מעשים גם כן מתפתחים ומתרבים ונמצא שלם ושלום בתוך מחנהו בין ליבו ושכלו יחד אם אתה לומד משהו ואתה רואה שצריך לעשות משהו אם אתה לא קם ועושה אז חוכמתך מרובה ממעשיך ונה מתקיימת אין קיום לחוכמה פי המעשים אבל אם מעשיך מרובים מחכמתך ברור ש חוכמתך מתקיימת איך המעשים נהו יותר מרוב מהחוכמה מה זה מעשים שאין להם מאחוריהם חוכמה אתה יכול לתת צדקה למה אתה צריך לתת צדקה כי החכמה אז אתה נותן צדקה אז אפשר לתת פעם אחת אפשר לתת אל פעם ע פעם אפשר ללמד עכשיו את כולם לתת צדקה אפשר לפתוח שיעורים אפשר לחלק דיסקים על צדקה אפשר ככה וככה אבל זה לא כתוב חכמה אחת שמתרבה המעשים אתה מרבה את כל המעשים בכל תחום ותחום אבל אם חכמתו מרובה ממעשיו נמצא שהוא יודע ו מבין הרבה ומצד חוכמתו והכרתו אינו פחות מחברו ואולי אפילו למעלה ממנו אך דעקה שלמרות ידיעותיו הוא מוגבל בזה שאין התאמה למעשיו אומר הרבה ועושה מעט חוכמתו אין השליטה על הלב הוא לא מצליח להשליט את החוכמה על הלב ל קום בקום מעשה ולעשות מעשים הוא יודע שחי חיה סתירה נגד הכרתו אומנם תש כוחו למלות את רצון שכלו וכאן הוא המקום של הבחירה שפירושו ניסיון הניסיון נוצר בין ההכרה והשלמות אדם מכיר ויודע ולא עושה פה זה הניסיון האם אתה קם ועושה או לא קם ועושה להיות חכם זה לא חכמה להיות בעל מעשים כמו שכתוב חסידים בעלי מעשה זאת אומרת הרבה אנשים יכולים ללמוד הרבה אם אתה רוצה לראות חכם אמיתי תדון אותו מהמעשים שלו אם חכמתו הגיעה לידי מעשה אז זה נקרא חכם אבל חכם שלא מגיע לידי מעשה אין חוכמתו מתקיימת ואפשר להגיד אפילו מילים חמורות באי עשיית הרע ישנם שתי מדרגות יש מדרגה של כובשת יצרו רוצה לומר אחרי שנתית האדם היא לצד הרע בכל זאת הוא מתגבר על יצרו וכבשו זה נקרא כובש את יצרו היצר מפעם מפמפם ורוצה לעבור עבירה והוא כובש את יצרו על זה נאמר איזהו גיבור הכובש את צרו אבל יש מדרגה גבוהה יותר אדם ששונא את הרע שזה בבחינת תיקון האדם ודבקותו בשם כמו שכתוב אוהבי השם נור רע כן הובא בחובת הלבבות וראוי לך אחי שתייר נפשך בפרישות מכל מה שצך אלוהים לפרוש ממנו עד שתגיע מן התיעוב המיאוס במיני התענוגים המנועים ולקיחת איסור כאיל העכבר אדם והשקץ אשר תוהו טבעך ותצאו נפשך ככה צריך אדם לפרוש מכל מה שציווה אותו אלוקים לפרוש שזה יהיה אצלו בבחינת מתועב זאת אומרת כל הייסורים שהתורה אומרת זה לא שאדם אומר חבל אם זה היה מותר איזה כיף איזה זה וכשזה מגיע לידי מעשה אז הוא מצליח לכבוש את צרו זה מדרגה טובה מאוד וקוראים לה גיבור גיבור אבל גיבור זה מי שצריך להתגבר על מישהו או משהו יש דרגה יותר לא צריך להתגבר בכלל זה שנוי ו משוקץ ומתועב יכס זהו אז ממילה הוא לא צריך לתגבר אפילו זה לא מתחיל אצלו כל עוד לא יגיע האדם למעלה רמה זו הוא נמצא במצב הניסיון שמקומו מצא בחלל שיש בין הכרה ונטיה כל מי שלא הגיע למצב שהכל מאוס ומשק ומתועב אצלו כל הייסורים אז יש לו מלחמה בין ההכרה שזה אסור לבין הנטייה שדוחפת אותו לטעום מן האיסור וזהו הניסיון פה זה הניסיון רפואה לזה שאדם על ידי עבודה בתורה ולימוד המוסר וגם ההתבוננות בחובה בעולמו יזכה לעמוד בניסיונות ובזה השלים את נפשו והתקן את לבו שיתאימו עם שכלו והכרתו ובמקום הנטיה להרע יווצר מצב חדש שנאת הרע כמובן שבזה לא הגיע עדיין אל המנוחה והנחלה היות והקרה שוב עולה מעלה מעלה ואז הוא רואה שהזיקו לא נגמר בעבודתו לא נשלמה עדיין כמו שכתוב ביקש יעקב לשם בשלווה קפץ עליו רוגזו של יוסף לכן אמר איוב ושם ינוחו יגיע כוח על זה אמרו חכמים זכרם לברכה אמר רבי יוחנן מפני מה נגזרה מיטה על הצדיקים אלא כל זמן שהצדיקים חיים נלחמים עם מצרים מכיוון שהם מתים הם נינוחים משם ינוחו יגיע וח אז המיטה לצדיקים זה לתת להם מנוחה ינוח על משכבות דר מה שאתה אומר מ שמגיע למשהו מתעב כמו עכבר ואדם לא נשים אותו יותר מגיע לדרגה של השלמות אם בן אדם מגיע לזה הוא יגיע למצב שהוא יבטל את יצרו כמו אברהם יצחק יעקב ודוד עבודה תהיה לו אין מנוחה לא אומר שלא לא מנשים אותו ב אברהם יצחק יעקב ודוד כבר לא היייתה להם מלחמה ברצות השם דרכי איש גם אויביו ישלים איתו יצר הרע הפך לידיד ואוהב הוא לא הפריע ולא הטריד הוא רק עזרם הזה בעם הבא זה ילכו מחייל אל חיל רואים מזה ש לאדם לא להניע חלל זה שזהו סיבה וראש לכל חטאת ומקור לכל הניסיונות אז לא להניח את החלל הזה החובה מותרת עליו להוק עם היצר לברר לעצמו את האמת לאמיתו עד שישלים את עצמו ויתאים להכרתו לא להשאיר את החלל בין הכרה לנטייה וכן כותב חובת הלבבות שכל אדם נטבע לפי הכרתו זאת אומרת מי שלמד יותר טובעים אותו יותר למה אתה לא מקיים את כל מה שאתה יודע יוסיף דעת יוסיף מכאוב ורוצה לומר שכל ההכרה נתונה לאדם רק לתכלית זה מה זה הקרה זה כמו פנס שתאיר לפניו את הדרך הגבוה שעליו להשיג אדם הולך בחושך לא רואה כלום לקח פנס עכשיו הוא רואה את כל האבנים את כל המהמורות אם הוא לא מתייחס אליהם אז הוא משבר את רגליו זה תפקידו מחובתו בעולמו ואם אדם לא יעמוד בניסיון ממילא ישאר במצב של חוסר תיקון אבל סוף סוף המלחמה בין ההכרה והנטיה דהיינו הכרה שהוא למד טוב יודע ומבין לביין הנטיה אלא רע במקומה עומדת בהפסד ו בכפליים כי אינו עולה מעלה מעלה אז הוא מוכרח לרדת מטה מטה לפי הגאון זה הכוונה בחכמים זכרונם ברכה בכל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חוכמתו מתקיימת רוצה לומר כי אם זכה לכוון את ליבו על פי הכרתו ועצת שכלו אז יצטרך לעקם את שכלו כדי שיתאים לרצונו מהוויה טבעו בן אדם שיודע מה אסור אבל הוא טאב למה שאסור הוא יעק את השכל ויסביר למה האסור מותר אין לו ברירה כי איך תסביר את מה שאתה יודע בעצם שאסור ואתה עושה איך תסביר אתה לא יכול להסביר אז זה ברור שאסור הוא אמיתי או לא אמיתי מכרית אם הוא רוצה להשלים שלא יהיה סטירה סממן שהוא לא רוצה שיהיה סטירה החרת שהוא מעווה את המציאות אבל אבל הוא לא רוצה שיהיה לכ סטירה זה סתירה הכי גדולה כי זה לא נכון לפי האמת הראשונה הוא שינה את האמת אה הוא קובע מה האמת כיו נו מה אתה מדבר איתי על שקרן מה את אתה שומע מה אתה מדבר נו הרון ש י סתירה אם יכול להגיד אני יודע שזה האמת לא רוצה אם לא יהיה סתירה פירושו שאתה משלים את האמת על פי האמת זה נקרא אין סתירה אבל אם אתה משנה את האמת ואתה ממציא אמת זה לא סתירה זה חרטה של חרטה ש אומר אני יודע שזה לא נכון אבל אני עושה כי בא לי בא לי מה זה בא לי זה חמור חמור חמור סוס כלב זה עושה מה שהוא רוצה עושה איפה שהוא רוצה גם שקרן פתולוגי מהתה זה לא שקר יודע שזה האמת אבל צ אין דבר כזה זה אדם מטונף אתה מאמין לשקרים ש ברוך אתה אדנו אנומר ך העולם שהכל יום ור כולם יודעים שהאמת היא ככה אין מישהו שלא יודע שהאמת היא ככה נו ו עושים או לא עושים עושים משתדלים עומדים מה שצריך חייבים לעמוד מה שצריך למה לא למה לא מה הבעיה למה לאזה גיד מה הבעייה מצי מה זה הבעיה שהוא לא רוצה שתאוות שלו עדיין שולטות זה הכל כולם יודעים שקריאת שמע צריך להגיד בזמנה לם יודעים את זה נוור ש וד הוא עצלן לא רוצה לקום בן אדם שיודע ו אז מה אתה אומר אז מה אתה רוצה להגיד שמה שמה יש להם הצדקה לא הם לא מצדיקים אז מה אז הם עבריינים נו מצק אז הם עבריינים אבל בטח שהוא מצדיק שואלים אותו למה זה אומר אתה יודע מתי ישנתי אתה יודע זה קשה לקום אתה יודע זה הייתי עייף בטח הוא מצדיק זה לא שהוא מצדיק את זה שהוא לא הה צריך לקוזה שהוא שהוא באמת אז למה הוא עונה ככה הוא לא אומר אני רשע אני חוטא אני עצלן הוא לא אומר אם הוא יגיד שהוא חוטא והוא עצלן אז הוא באמת חוטה עצלן נו ועדיין הוא קם למוח באותה שע אז הוא רשע מרושע אז ככה זה כולם צריכים להיות רשעים כןש כיו אדם שלא הניח עירוב פעם אחת אז הוא יכול לסמוך על הרב שניהה עירוב אם פעם שנייה הוא לא הניח עירוב קוראים לו רשע פעם שנייה זה כבר רשע למה לא הכנת ידעת שנכשלת במשהו למה לא גדרת גדרות שלא תיקשר עוד פעם סונות מילים ניסיונות יצר הרע ניסיונות מה אנשים כל דבר ש זה ניסיון אם זה נקרא ניסיון מדברים עם סוס בסדר כל אחד בתחום שלו לא כל אחד ב איזה תחום מה זה תחום יהודי זה יהודי מה זה תחום איזה תחום יש אחד שקל ו לקום בבוקר איזה קל אף אחד לא קל מה קל צריך להרגיל את הגוף זה הכל מה קל שום דבר לא קל כולם בהמות ואת הבהמה עייר פרא אדם יוולד צריך להוליד את האדם מזה מה זה קל תרגל את עצמך יהיה לך קל מי ש עובד בזבל קל לו הוא תרגל אז הוא גם קם מוקדם גם מריח ריח אז לא יותר קל לקום מוקדם וללמוד תורה מאשר להריח אבל שמה הוא מקבל משכורת פה הוא לא מקבל אז הוא הולך לישון לכן מצאנו אצל גדולי ישראל מיסודי האומה שתמיד התרחקו מהערות וגילויים שאינם לפי מידתם השתדלו שהכרתם תגדל בד בבד עם עלייתם בשלמות נפשם שלא ייווצר בלבם חלל גדול כי פחדו מהניסיונות יעקב אבינו בחלומו והנה סולם מוצב ארצה והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו ועל זה אמרו חכמים זכרם לברכה אמר רבי ברכיה בשם רבי חלבו ורבי שמעון בן וסינה מלמד שרא לו הקדוש ברוך הוא יעקב אבינו שרה השר של בבל עולה ויורד בשל מדאי עולה ויורד בשל יוון עולה ויורד בשל אדום עולה ויורד אמר לו הקדוש ברוך הוא עקב למה איין אתה עולה באותה שעה נתיירא אבינו יעקב ואמר כשם שיש לאלו ירידה כך אני יש לי ירידה אמר לו הקדוש ברוך הוא אם אתה עולה אין לך ירידה ולא האמין ולא עלה מפרש המהרל מפראג ש אמר לו הקדוש ברוך הוא שהתעלה לדרגה רוחנית עליונה ומשום מה לא עשה כציווי הקדוש ברוך הוא משום שבאותה שעה היה חסר משהו למדרגת הדבקות השלמה דברים האלה מובאים במכתב מאליהו בחלק ג' יעקב אבינו פחד להכניס את עצמו למדרגה שחשב שאינה לפי שיעור קומתו של עכשיו והוא לא רצה גילויים גבוהים שהם למעלה ממדרגתו האמיתית וזה הפירוש לא האמין ולא עלה דהיינו לא האמין במדרגת הנוכחית שהיא מספקת כדי לעלות ולכן לא עלה וכן מצאנו אצל משה רבנו עליו השלום ויסתר משה פניו כי ירה מהבית אל האלוהים הקדוש ברוך הוא מתגלה אליו בשנה וחושף לו כל תעלומות הבריאה לראות את כל ההוד וההדר של בורא עולם והוא מסרב לראות הוא מחליט שאינו ראוי לכך כי ירא מהביט אל האלוהים זו היייתה דרכם של אבותינו הקדושים הם מדדו את עצמם העריכו את נפשם ולא הרשו לעצמם לטייל ולהציץ כאוות נפשם והכל בגלל הטעם שעברנו קודם שלא יהיה סתירה בין ההכרה לבין הנטייה וכן עוד אצל משה רבנו עליו השלום שהוסיף יום אחד מדעתו להפריש את ישראל לפני מעמד הר סיני לכאורה זה מבהיל מאוד איך יתכן לדחות את קבלת התורה של 60 ריבו מישראל לעוד יום אחד כל הבריאה נתונה בציפיה ממושכת ובגעגועים עזים לאותו יום השישי של מתן תורה והנה בא משה רבנו ודוחה את ההופעה אדירה ליום שלם והקדוש ברוך הוא מסכים לו אמנם דעתו היייתה דעת המקום בכדי לסבול אור חזק ואדיר כזה של מעמד הר סיני שאז הכל ברור וגלוי כל הרקיעים היו פתוחים ומפי הגבורה שומעים אנוכי ולא יהיה לך בל תועלת במעמד זה תלוי בהכנה בזיכוי וטהרת הנפש ואם כי מאז יציאת מצרים הכינו את עצמם 49 יום הרגיש משה רבנו עליו השלום שצריך להוסיף עוד יום אחד וכדי כל האיחור כדי להגיע לתכלית להפך אלה שלא הכשירו את עצמם מספיק ורשו לעצמם לפני ולפנים להנות מהאור הגנוז למרות חוכמתם גדולתם לא יכלו לסבול את האור הגדול ואי התאמת עצמם להכרת יצרה חלל גדול שלא היה אפשר לחבר את שתי הקצוות ונפגעו בגלל זה זה היה גורלו של אלישע בן אבויה שהיה מארבעה שנכנסו לפרדס וזכה לכל כך גילויים אך מפני ש הגיע במציאות להתאים את מדרגתו להכרתו נפגע לא כן רבי עקיבא שהכשיר את עצמו והשלים את נפשו והתאים אותה לקבל את האור נכנס בשלום ויצא בשלום זאת אומרת כל הבעייה זה ההתאמה בין ההכרה לנטייה ואפשר להעמיד את הרעיון הזה בדברי חכמים זכרונם ך הקדושים עכשיו אנחנו מתרצים את הקושיה ששאלנו כתוב וישו אברהם אל נעריו ויכן היה יצחק שלח אותו למוד בישיבה אצל שם אמרנו משמע מעכשיו רק שלח אותו ולפני כן לא שלח למה מה קרה מה התחדש אז אפשר להעמיד את הרעיון הזה שלמדנו עד עכשיו ויצחק היכן היה שלחו ללמוד תורה אצל שם ועבר אברהם אבינו הרגיש אצל יצחק שעל ידי מעשה העקדה הגיע לגילויים ולהערות אדירים ובזה הגיע להכרה חזקה והשיג אור בהיר במידה מאוד גדולה ואברהם אבינו עליו השלום מפחד שיצחק לא הסתכן מהחלל הגדול שנוצר בין עצם מציאותו האמיתית לבין הכרתו המציאות שלו היייתה עד לעקדה מציאות מסוימת בא עקדה הוא זכה לגילויים והארות גדולים אז נהיה פער עצום עכשיו בין ההכרה שלו שעלתה עכשיו לבין המציאות שלו שהוא היה מהפחד הזה שהוא לא הסתכן מהחלל הגדול שנוצר בין עצם מציאותו האמיתית וובין הכרתו כדי למלא את החלל הגדול הזה שלח אותו מיד ללמוד תורה אצל גדולי הדור הציור הגבוה והמושג בעבודת השם בזה יתאים את עצמו להכרה הגבוהה יכול היה להגיע למצב של חורבן כי לעומת ההערה הגדולה ולעומת המציאות יהיה פער אדיר ואז הניסיונות שיבואו אם הוא לא יותאם בדיוק לזה אז הוא עלול חלילה להכשל לא ינוס ללכת לקדה מה קשור עכשיו אחרי אנחנו מדברים לכן מצינו אצל יעקב אבינו שאחרי שעזב את בית אביו במקום ללכת ישר אצל לבן עקב את עצמו והלך לישיבה אצל שם בעבר ולמד 14 שנה יום ולילה ולכאורה עד עכשיו מדוע לא נסע לישיבה אלא לפי מה שאמרנו מובן שגם יעקב אבינו עליו השלום אחרי קבלת הברכות מאביו יצחק כל כך עתיד מזהיר רוחניות וגשמיות מהברכות שהוא קיבל ועליו אותה לאחריות לבנות את עם ישראל משימה קשה ונוראה הרגיש שכדי להצליח בתפקידו עליו להתאים את עצמו לתפקיד שהיה במציאות שראוי לה המקום לזה אצל שם מעבר גדולי הדור שרק אצלם אפשר להשתלם להיות מושלם ששיעור קומתו יתאים לתפקיד הגבוה ה מותר עליו שהוא הולך לבנות את בית ישראל לשת אישה ולבנות את בית ישראל וכן מצינו אצל חנניה משאל ועזריה אחרי שהם עלו מכבשן האש כתוב שהם נעלמו לא רואים עליהם לא כתוב כלום חכמים שואלים איפה הלכו רבי יהושע בן לוי אמר שינו מקומם והלכו להם אצל יהושע בן יהוצדק ללמוד תורה גם כאן הטמיע מה פתאום רק עכשיו הלכו ללמוד תורה כמו שאמרנו מעשה ורה כזה שהם עשו לעיני כל העולם מובן מאליו שהכרה והשגה בשם גדלה לאין שעור וגבול כי הם יצאו מכבשן האש חיים ופחדו מהמרחק עכשיו שיש בין השגתם והכרתם לבין המדרגה האמיתית שהם נמצאים בה שלא יהיה סיבה לנפילתם בגדר הציץ ונפגע ולכן הלכו ללמוד תורה כדי שיתאימו את עצמם להכרת יוצא שכל בן אדם צריך להיזהר מאוד שהכרה החוכמה שהוא לומד תגיע עלידי ביצוע ומעשה ומי שמעשיו מרובים מחוכמתו זה נקרא שחכמתו מתקיימת ו מקוימת אבל מי שלא אין חוכמתו מתקיימת והוא לא יעמוד בניסיונות תודה רבה לכם