---

"ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק". ענין העקידה הוא עמוד גדול וחזק אשר העבודה עומדת עליו, עבודת האלוקים עומדת עליו. והוא תופס מקום יותר נכבד בתורה, ובו נחקקה צורתו של אברהם אבינו ע"ה בליבנו, ואשר בה נקרא אברהם אבינו לירא אלהים, ומפריה נאכל בעולם הזה. כמו שאמרו חז"ל בראש תפילותינו נזכור עקידתו של יצחק, מפני כן נאיר מעט את ענין העקידה, מהותה, ערכה, ותכליתה, כי ראינו רבים לא יבינו מהותה של העקידה לדמות לה מעשה חנה ושבעת בניה, וכן הגזירות הרעות של מסע הצלב ושנות ת"ח ת"ט רח"ל, שקרו מקרים כאלה שהאבות שחטו בידיהם בניהם ובנותיהם למען לא יפלו בידי הטמאים ויתעללו בהם, ומדמים מעשיהם למעשה העקידה. אין לדמות כלל וכלל.
על כן ראינו לדבר נכון מאד לבאר את ערכה ומהותה של העקידה, חלילה לדמות המקרים האלה לעקידתו של יצחק, למרות שיש דמיון במעשים למעשה העקידה בעצם המעשה.
יש לנו לדעת שענין העקידה לא היה ולא יהיה כמוהו בעולם, אשר ינוסה מישהו בעולם בנסיון גדול ונורא, מרעיד, מפחיד כל לב כנסיון העקידה. כן יש לנו לדעת שכל מעשה יערך לא לפי המעשה לבד כי אם לפי ענינו ומצבו של עושה המעשה, ועם תנאי הזמן והמקום ושאר כל הפרטים והמקרים המתלווים עם המעשה, ולפיהם ישתנה כל מעשה וייבדל מעשה ממעשה בהבדל גדול. אין שום דמיון במעשה הגיבורים בעת הגזירות רח"ל, כשהאבות שחטו בידיהם בניהם ובנותיהם, אין שום דמיון למעשה העקידה, כיון שאז נעשו כל המעשים הנוראים בעת מהומה ובהלה, כשעמדו בניהם ובנותיהם ליפול בידי הפראים האכזריים, וכשהיו מתעללים בגופם ובנפשם, והיו מטמאים אותם בכל מיני טומאה כידם הרחבה ומרכבת הטומאה, וגם לא אחד עשה זאת, כי אם רבים גדולים וחכמים, והיו כולם בדעה אחת שטוב להם לגופם ונפשם הטהורה לההרג בידי אבותם מליפול בידי הטמאים, והיה מזה קידוש ה' גדול מאד, ונתקדש שם שמים בעולם. בהשקפה זו אין פלא כל כך בעשותם המעשים הגדולים האלה.
אבל לא כן המעשה של עקידת יצחק, שאז הוא היה בנו יחידו של אברהם אבינו, האהוב והנחמד לאביו ולאמו, בן שניתן בנס גדול שלא היה כמוהו בעולם, אהוב ונחמד לכל באי שער עירו ולכל בני ביתו, יושב בכבודו של עולם בבית אביו הגדול בעושר וכבוד כאחד ממלכי הארץ, עוסק בתורה ועבודת ה' בתמידות, ביתו של אברהם אבינו מלא אורה ושמחה, כל באי ביתו ששים ושמחים בשמחתו, ובשמחת אמנו שרה בבנה יקירה הניתן לה אחרי בלותה. האב והאם עומדים ושומעים קולו של יצחק יושב ועוסק בתורה ובתפילה, כל מלכי מזרח ומערב מקדימים ומשחרים לפתחו של אברהם אבינו, לשמוע תורתו וחכמתו. כל העוברים ושבים המתארחים בביתו של אברהם אבינו, כל תלמידיו הרבים וכל ילידי ביתו ומקנת כספו, כולם רואים את עשרו של רבם ואדונם בבן זקונים שלו, כולם שמחים בשמחתו ונותנים שבח והודיה לשמו הגדול יתברך על כל הטוב אשר עשה לעבדו הנאמן, ופיהם מלא תהילות ה', רואים את יצחק ממלא את מקום אביו אחריו, להיות מאיר לעולם בתורתו ובחכמתו, וכל הבא בביתו של אברהם אבינו נעשה שמח בשמחת אברהם ושרה אשתו.
והנה בעצם תוקף שמשו של אברהם אבינו נאמר לו "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק והעלהו שם לעולה", ומה יהיו תוצאות המעשה, ומה יהיה שם בסופו של דבר? יצחק חמודו של עולם ימות, שרה תמות מרוב צערה ויגונה על בנה יחידה, אברהם ייחשב כמתעתע בעיני אנשי העולם, אין מי בעולם שיאמינהו וגם לא היה מותר להם להאמינו שעשה על פי ה', שזה דבר נגד שיקול דעתו של אדם, שאין ראוי להאמין לנביא גם על הוראת שעה, כי אם יצחק לבדו מהכרתו הגדולה וברוח קדשו האמין לאביו, גם לבן היה אסור להאמין לאבא. אבל יצחק לבדו מהכרתו הגדולה וברוח קדשו האמין לאביו, כל תלמידיו אוהביו ומכיריו ייבדלו ממנו, עבדיו ומשרתיו יברחו ממנו מיראתם פן יעשה להם כמו שעשה לבנו, יקומו אנשים ויגזלו ממנו כל רכושו בחשבם לסר טעמו לעת זקנתו, כל תורתו וחכמתו שלמדו ממנו תלמידיו תבטל ותהיה לאין מפני שסופו מוכיח על ראשיתו, ואין לסמוך על חכמתו של איש כזה אשר היה מוכשר לעשות מעשה נורא ואכזרי כזה, שמים וארץ ירגזו ממעשה נורא ומבהיל כזה. ומה תהיה אחריתו של אברהם אבינו? יישאר בודד וגלמוד, נידח ונעזב מבני אדם, כל רואיו ילעיגו עליו, יפטירו בשפה יניעון ראש, יזכור ימי עניו ומרודו, כל מחמודיו וכל כבודו הגדול אשר היה לו בימי קדם יהיה נע ונד בארץ בלי רע ומיודע, ולא ישאר לו בעולם הגדול הזה כי אם אלהי אברהם לבדו, אשר ידע בנפשו שעל פיו יתברך עשה מה שעשה, ועל מי יישען כי אם על אביו שבשמים לבד, זה דודי וזה רעי מעשה עקידתו של יצחק.
את כל זה ידע אברהם אבינו בלכתו לשחוט את בנו יחידו, לא נעלם ממנו כל זה בלכתו להר המוריה היה לו שלשה ימים, מספיק זמן לחשוב ולהתבונן, לכל התוצאות הנוראות של מעשהו הנורא, בכל זאת לא התפעל מהחזיון המבהיל הזה, והישר בעיניו להפרד מכל הטובות הגדולות ומכל מחמדי נפשו, והיה די לו שה' לבדו יהיה חלקו ונחלתו, והשכים בבוקר לעשות רצונו יתברך בשמחה ובזריזות גדולה, ולא פחד ליבו מכל החזיון הזה לפי הדברים האלה, לפי הדברים האלה, לפי הדברים האלה מה ידמה ומה ישווה לעקידתו של יצחק, לא היה ולא יהיה כמוהו בעולם, ואין דמיון לכל המעשים הגדולים אשר נעשו בעולם לעומת עקידתו של יצחק אבינו ע"ה אמן.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות