מדוע נופלים טילים כל יום | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אלה מסעי בני ישראל

אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון

התורה העריכה לפרט את כל מסעות ישראל במדבר

וכתב על זה הרמב״ן בשם הרמב״ם

הצורך

להזכיר המסעים גדול מאוד.

למה צריך להאריך במסעים 42 מסעות

אלה מסעי בני ישראל?

אז כותב על זה הרמב״ן בשם הרמב״ם

הצורך להזכיר המסעים גדול מאוד

כי הניסים והאותות היו אמיתיות לכל רואיהם

אך בעתיד

יהיו דברים בשמועה

ויכזבמה שומע מאותות התורה ונפלאותיה העצומות.

למה מפרסמת התורה את 24 המסעות איפה עברו בני ישראל והמיקומים שלהם?

כי המסעות האלה והניסים והאותות שנעשו בהם היו אמיתיים לכל רואיהם, כל מי שחווה את זה מיליונים.

אבל התורה יודעת שבעתיד יהיו אנשים שיכזבו את זה, לא יאמינו,

לא ירצו להאמין

מאותות התורה ונפלאותיה העצומות.

איך עמדו ישראל ארבעים שנה במדבר ללא מזון

ושיורד להם מן כל יום מן השמיים?

ואיך יאמינו שהמקומות האלה יהיו רחוקים מן היישוב?

והרי זה לא טבעי לבני אדם שמיליונים יתקיימו

בלי קרבה ליישוב.

וכאשר ידע בורא יתברך

כי יעבור על אלה האותות מה שיעבור על דברי הימים,

לא יאמינו בהם השומעים ויחשבו כי עמידתם במדבר

זה היה תמיד קרוב לאיזה יישוב,

ומשם הם ניזונו ואכלו ושתו.

על כן הרחיק מליבות בני האדם

המחשבות האלה

וחיזק האותות כולם בזיכרון המסעות.

אמר, כתובת, איפה עברו?

הארכיאולוגים היום מצאו את כל המקומות של המסעות

כדי שיראו אותם הדורות הבאים וידעו האותות הגדולים.

איך עמדו בני אדם במקומות ההם 40 שנה.

והדברים מופלאים.

למה? כשארכיאולוגים חופרים,

אז אם הם רואים מסעות בני ישראל, הם היו בעיטם,

והיו פה וחנו שם, והיו בריסה, והיו כאן.

נו, במקומות האלה הידועים,

האם יש מקום שהיה יישוב ליד? אז צריכים למצוא.

אפילו במערבי האדמה, למצוא בתים, למצוא כלים, למצוא חרסים, למצוא מטבעות,

למצוא משהו.

ואם לא נמצא,

רק המקומות נמצאים,

אז זאת אומרת, הם עברו במדבר צחיח.

והדברים מופלאים.

תורה קדושה שמייקרת כל אות וכל מילה.

והשרץ מגופי תורה, ולומדים את זה רק מריבוי.

ואילו כאן מעריכה תורה כל כך בפרטי כל המסעות,

כמה וכמה עמודים.

והכל שלא יבוא אדם טועה ויאמר

שלא היו ניסים כלל במדבר.

אלא היו קרובים למקומות של יישוב.

וכי ייתכן שיבוא האדם ויאמר שלא הוציאנו כלל ממצרים?

הרי כל העולם כולו מעיד שהיינו במצרים בית עבדים, ויצאנו והלכנו במדבר.

והכל מופיע בהיסטוריה המצרית

ובשאר

עמים אחרים,

וזה יסוד האמונה בקבלת אבות המעידים ואומרים

היינו ארבעים שנה במדבר

ונתפרנסנו במן ובסלב בבאר.

הרי יכול להיות שבעוד מאה שנה

לא יאמינו שבעם ישראל זרקו טילים ואף אחד לא נפגע.

יכול להיות. תגידו, איך יכול להיות טיל פוגע? אין דבר כזה. הוא מפרק ומחבים בעשרות הרוגים.

איך יכול להיות? אין דבר כזה.

מיסוד הדברים שלמדנו מכאן לדע ולהבין כמה מוכרחת האמונה לאדם

מה אנחנו לומדים מכאן? אם התורה טורחת עד כדי כך לכתוב את כל ארבעים ושתיים מסעות

ולתאר בדיוק מאיפה לאיפה עברו וכו' וכו'.

ויסעו ויחנו.

זה רק לדע ולהבין כמה האמונה מוכרחת לאדם,

כי אמונה היא חיי אדם פשוטו כמשמעו.

תכלית האמונה להביא ליראה.

אז האמונה שמביאה ליראה זו התורה ממש.

האמונה שהיא מביאה ליראה, יראת השם, יראת הכבוד, יראת הפחד,

כל יראה שהיא מסוג שהוא,

זה התורה ממש.

בפירושה של אמונה,

זו אמונה תמימה ללא הרהור ופקפוק כלל.

ומשום כך,

כל זמן שאין האדם חוזר ומשנן לעצמו כפישוטו את יסודות ועיקרי האמונה,

לא תיקבע האמונה בלבבו,

שאמונה פירושה

והשבות אלה לבביך.

וכל שלא הגיע למדרגה זו אינו מכלל המאמינים.

אם לא התיישבה לו האמונה בלב, שברור לו הדבר,

הדבר, כאילו הוא רואה ובחוש עכשיו,

זה עדיין לא מכלל המאמינים.

לכן דור המדבר שראו בעיניהם ממש,

זכו להגיע לאמונה.

אז זאת אומרת,

אנחנו רואים מפה שצריך

להמחיש שזה יהיה בחוש אצלנו האמונה.

כששאלו אותי

מה יהיה בשעה ש...

בשעה ש...

יהיה מלחמת גוג ומגוג, הרי אם באים כל אומות העולם נגדנו וכו' וכו', איך יכול להיות שלא ניפגע עם כולם? יורים עלינו ולא יורים באקדחים, כן?

אתם רואים באיזה כלים משחיד משתמשים?

מטוסים, והפצצות, ותותחים, ופצצות גרעין וכו' וכו'. איך, איך יכול להיות שלא ייפגעו?

הנה, אתם רואים היום, איך אפשר שלא ייפגעו? איך?

יפול מצדך אלף ורבבה מימיניך, אליך לא ייגש.

אם השם מחליט אליך לא ייגש,

אז אליך לא ייגש.

מסביבך יכולים למות אלפים ורבבות.

אבל אתה, אם השם החליט שאתה תחיה,

אתה תחיה, לא יעזור שום דבר.

בנגמ״ש,

כולם נהרגו, רחמנא ליצלן,

רק הנהג של הנגמ״ש נשאר חי.

אני לא רוצה לתאר מה היה שם.

הנגמ״ש הזה התהפך שלוש פעמים, ומי שראה את התמונות, איך הוא נראה ומה אירע

אחרי שפגעו בו, וירו, וירו, וירו, בלי הפסקה עליו.

גם אחרי שהוא התהפך.

לנ״טים, לא תגיד יריות טטט.

ויצא משם הנהג בהלם,

אבל חי.

וחזר בחזרה עכשיו.

אז זאת אומרת,

ייפול מצדך אלף ורבבה מימיניך אליך לא ייגש. אם השם החליט פלוני יחיה, פלוני יחיה.

אם החליט פלוני לא יחיה,

לא יעזור שום מיגון, שום תכנון, שום דבר.

כלום.

וזה צריך להיות בחוש אצל האדם האמונה.

לכן אנחנו אומרים אמת ויציב כל יום בבוקר.

ואומרים אמת ואמונה כל הערב.

אמת ואמונה כל זאת וקיים עלינו.

באמת ויציב ונכון וקיים.

וכל פעם חוזרים וחוזרים.

אמונה צריך להשריש ולחזור.

בלי להאמין בחוש בדברים.

אם אדם מופתע ואומר יואו ראית איזה נס? יואו ראית איזה נס?

סימן שקודם הוא היה מאמין פחות.

עכשיו הוא מתלהם כי הוא ראה יואו ראית?

זאת אומרת שעדיין הוא לא בהכרה כזאת

שהדברים הם ככה.

כשסיפרנו על רבי שמעון בן חלפתא,

כשבאו לפניו שני כפירים ורצו לאכול אותו, והוא אמר לקדוש ברוך הוא, הכפירים

שואגים לטרף ולבקש מאלה אוכלם,

אז השם הוריד להם

בשר מלמעלה, מן השמיים, שיאכלו.

אז הם אכלו והותירו.

הוא בכלל לא התפעל מהעניין. חיכה עד שהם גמרו לאכול, לקחה את הבשר, והלך לשאול בבית המדרש אם מותר לאכול אותו.

זה אדם שחי בחוש ברור שמה שיורד מן השמיים

ומה שקונים באטליז זה אותו אלוקים נותן.

זה אותו נס בדיוק. זה שאתה יכול לקנות באטליז זה בדיוק כמו שירד לך חתיכת בשר פה,

לאריות גם...

לאכול אריות השאירו לך חתיכה

שיריים של אריה ואתה הולך לאכול את זה בבית רק אם זה מותר

זה כן

מתוע גלאט

אין טמא אין דבר טמא יורד מן השמיים

אז זאת אומרת

אדם שחי ברמה כזאת של אמונה חושית זה נקרא מאמין

אדם שלא הוא לא מכלל המאמינים

אם כל פעם צריך לחדש לו את האמונה כאילו אז מה קרה עם מה שהיה עד עכשיו

מה עם כל זה

אמר אחד מהגרמנים הפילוסופים אמר אני לא צריך הוכחות שיש בורא לעולם כשאני רואה שעם ישראל קיים שלושת אלפים שמות שנה

אחרי כל הרדיפות שהם עברו ברור לי שיש אלוקים

מי יכול לשמור על זה נגד ההסתברות זה לא סטטיסטיקה אין פה זה לא הגיוני

ורק עכשיו בדור הזה הם אשר רואים עשרות אלפי טילים במשך השנים האחרונות

ואין הרוגים כמעט

מה זה

כבר כתוב בכותרות בעיתונים

אלוהים של היהודים מבלבל לנו את הטילים ככה אומר החמאס

נו

אז מה עוד צריך הוכחה

אז במקום לסמוך על כוחי ועוצם ידי כשבעצם אומרים כבר אין לי כוח ועוצם יד אפילו לטפל בכנופיה קטנה

אז מה הבעיה בואו נתקרב לבורא נעשה מה שצריך

ונראה את ישועותיו

מה זה לא ישועות מה שהוא עושה עכשיו

אבל אתם רוצים לראות איך הוא מפיל אותם לבד

איך הוא מפרק עליהם את המנהרות לבד איך הם מתמוטטים לבד איך מתפוצץ להם כל העיר התת קרקעית

בואו נעשה מה שצריך נחזור בתשובה נקבל עול מלכותו

נגיד לו אבינו מלכנו

אנחנו מחרישים ואתה תילחם בשבילנו

וככה יהיה

אמרתי אתמול שאני ערב אם יעשו מה שאני אומר

ככה יהיה

אבל שיעשו שינשאו

מה ינסו אמרתי שיחזירו את התקציבים

לבני הישיבות ויבטלו את הגזרות אם לא יבטלו את זה

המצב יהיה יותר גרוע

אבל אם יבטלו את זה ויחזירו יראו ישועת השם כהרף עין

זה מה שאמרתי בוויז'ניץ

תזכרו

תזכרו

השם לא ישתוק עד שנוגעים לו בבבת עינו

אולם אנו שלא ראינו בעינינו

חייבים לצייר בנפשנו ציורים שונים מקבלת האבות

עד שיושרש הדבר עמוק בנפשנו

אז אפילו שאנחנו מאמינים במסורת אבות ובקבלת האבות ובתורה הקדושה אבל זה לא מספיק

כיוון שלא ראינו את מה שקרה בדורות ההם בעינינו

חייבים לצייר בנפשנו ציורים שונים כל אחד כפי הבנתו

מקבלת האבות עד שיושרש הדבר

עמוק בנפשנו

בכל פרט ופרט שעל ידי זה יוכל להשריש בקרבו אמונה.

מחובתו לעסוק בזה.

ולכך חייבים אנו לעסוק ולחזור ולעסוק בענייני יציאת מצרים

ובעניין מסעות בני ישראל במדבר וכדומה.

ומשום כך העריכה התורה כל כך בפרטי המסעות

להוציא מיד כל טועה שלא יוכל לעלות אפילו מחשבת כפירה וערעור כלל.

שכיוון שהאמונה ההכרחית

לחיי האדם העריכה תורה לעין שיעור.

גם זה ברור.

הרי אם אדם רוצה להעלים

דבר שלא היה במציאות,

אז הוא יקצר לדבר בו.

אבל אם בן אדם נותן יותר מדי סימנים,

הנה היו פה והיו פה והיו פה והיו פה, הרי אם יפול רק אחד מהם,

כבר הכשלת את עצמך.

אז למה להרבות, אתה מבין, בראיות ובסימנים? כמה שצמצם אם אתה מתכוון לשקר

או לא היה, פחות יתפסו אותך.

אבל אם אתה אומר, מה אתה אמרת, אתה לא מאמין לי?

הנה תשאל את יוסי, אני נתתי לו 2,000 שקל, ונתתי לדני 5,000 שקל,

ונתתי לאברהם 4,000 שקל, ונתתי לזה 3,000 שקל.

עכשיו מה הבעיה? אני שואל, אתה קיבלת אומר לי כן, ואתה קיבלת אומר לי כן,

ואתה קיבלת אומר, מה פתאום,

לא מכיר אותו בכלל.

כל מה שהיה עד עכשיו, הכל נפל.

למה אתה צריך להביא 42 עדים לדבר אחד? תגיד, נתתי לדני, תשאל אותו.

אדם לא מרבה שקרן להביא ראיות שקריות,

כי אז אפשר לתפוס אותו,

אז הוא מצמצם.

אבל אם התורה מרחיבה ואומרת 42 מסעות

ושמות של מקומות,

אז פירושו של דבר אתה יכול לבדוק.

אני לא פוחדת שתבדוק.

הפוך, אני רוצה שתבדוק,

בשביל שיתברר לך שהם לא היו ליד יישוב,

הם היו במקומות

שאי אפשר שמה שיהיה יישוב, ולא היה יישוב,

וה' זן אותם מן השמים.

אל לנו להסתפק בפשוטם של דברים,

בידיעתנו שהיינו 40 שנה במדבר,

זה לא מספיק.

אלא,

חייבים לצייר בנפשנו

איך היה נראה המדבר.

ומובא מחכמים, זיכרונם לברכה,

מדבר שור

הוא מדבר קוב.

אמרו העולם על מדבר קוב,

שהוא שמונה מאות פרסה

מלא נחשים ועקרבים.

ארץ לא עבר שם איש ולא ישב בה אדם.

ריבי אבא הסיח לפני רבנו.

פעם אחת עבר אדם במדבר זה וראה נחש ישן,

ישן, סליחה, ראה נחש ישן

והיה כקורת בית הבד,

ומרוב פחד וחרדה

נשר שערו.

והיו קוראים לו מרוטה,

שנמרטו שערותיו.

זאת אומרת, איזה גודל של נחשים היו שם.

והוא שאמר, משה,

המוליכך במדבר הגדול והנורא,

ולא עוד, אלא שהיו הנחשים והשרפים רובצים בפניהם,

כדי שלא יתבהלו ישראל מהם.

בכל זאת,

הודיעונו חכמים, זיכרונם לברכה,

כדי שנצייר לעצמנו נס המדבר.

מה זה רובצים לפניהם?

בדרך כלל נחש מרים את הראש שלו,

רובצים כמו שטיח.

איתה בחכמים, זיכרונם לברכה, המקור של מה שאמרתי קודם זה שמות רבה, כד.

איתה בחכמים, זיכרונם לברכה, פותח את ידיך

ומשביע לכל חי רצון,

שנותן לכל אחד רצונו שהוא מבקש.

ואם אתה תמה על הדבר הזה,

ראה מה שעשה לישראל,

שהוריד להם את המן שהיו בו כל מיני מטעמים,

וכל אחד מישראל טועם כל מה שהוא רוצה.

ראינו שכתוב בפסוק, לא חסרת בדבר.

שום דבר לא חסרת, כל טעם שרצית, מה שרצית היה לך.

וברשי,

שהיה מתאבן לאכול דבר והיה אומר בפיו

אילולא פיטמין היה לי לאכול,

היה נעשה בטעם הפיטמין.

זאת אומרת, בא לי על מנגו, טועם מנגו.

רוצה אפרסק, אפרסק.

רוצה שתי קנטריקוט,

שתי קנטריקוט.

אמר רבי אבא, אף דיבור לא היה צריך לומר,

אלא כיוון שעלה במחשבתו מיד נעשה בטעם הפיטמין.

האם צריך דיבור או היה מספיק מחשבה?

למאן דאמר דיבור, למאן דאמר מחשבה.

נו, זה מאמץ גדול? זה כמו ללכת לעבוד שמונה שעות בשביל להביא את זה?

זה שמות רבה כה ג.

כל הדברים האלה חייב לצייר בנפשו,

כדי שלא תעלה בלבו מחשבה קלה של כפירה,

כי חובת האמונה להיות הכל חוש ממש, חוש ממש.

ולכן חויבנו לאכול לחם משנה בשבת.

למה אנחנו אוכלים לחם משנה בשבת?

כדי להשריש את נס המן אצלנו.

נס המן!

איי, איי, איי, היה יורה טל,

קודם כל שכבת הטל,

ואחר כך יורד המן,

ואחר כך מכסה אותו עוד פעם טל,

כדי לשמר

על טריותו.

אתם שומעים?

לכן מכסים גם את השולחן בשבת.

למה? לזכר הטל.

ולחם משנה, למה?

כי כשהיו יוצאים יום שישי, היו מקבלים לחם פעמיים.

כי בשבת אין ללקוט.

אז זה היה בשביל זה, זה לחם משנה. שני לחמים קיבלו

בשביל שבת. לכן עושים לחם משנה בשבת ויום טוב.

למה עושים את זה? לזכר מה שהיה.

למה מכסים שולחן?

זכר לטל.

אז לוקחים,

שמים מפה,

שמים את הלחם משנה,

ושמים עליו עוד כיסוי,

כנגד הטל שהיה מלמטה,

כל זה לזכור בחוש את הניסים שעשה לנו הקדוש ברוך הוא.

מן

שירד להם לישראל היה מתגבר ועולה עד שרואים אותו כל מלכי מזרח ומערב.

כל מי שיסתכל לאופק ראה את המן נערם.

כמו שנאמרת ערוך לפניי שולחן

נגד צורריי.

כמה היה גובה המן?

60 אמה.

30 מטר גובה.

ארבע קומות זה 12 מטר.

18 קומות בערך בניין.

רואים אותו מרחוק או לא רואים?

זה היה גובה המן.

זה לפי חצי מטר אמה.

אבל אם זה 60 סנטימטר זה עוד כמה קומות.

אז על זה נאמר תערוך לפניי שולחן נגד צורריי.

צורריי כולם מסתכלים מסביב ורואים את השולחן שערכת לפניי.

ולא עוד אלא שהקדוש ברוך הוא ציווה למשה.

קח צנצנת אחת

ותן שמה מלוא העומר מן

והנח אותה לפני אדוני למשמרת

לדורותיכם.

למען יראו את הלחם.

ומובא שירמיהו הנביא בדורו

הוציא את צנצנת המן

והראה לישראל איך הקדוש ברוך הוא זן אותם במדבר.

ומעתה כמה פשוט לראות שהתורה דורשת מאיתנו אמונה בגדר חוש.

כי אם הקדוש ברוך הוא מצווה לשמור צנצנת מן

כדי שיראו בחוש שזה היה לא מספיק

שהתורה אמרה

והנביא יגיד להם שהם יודעים שהוא נביא אמת

בחוש הנה צנצנת אתם רואים זה המן שאכלו אבותיכם במצרים.

התורה דורשת מאיתנו

אמונה בחוש.

לכן נתנת צנצנת של המן למשמרת שיראו אותה כולם בעיניהם

ויראו את ניסי המן.

ובעת שהאמונה איננה חושית קרוב האדם לכוחי ועוצם ידי, חס ושלום.

אתמול ברוך השם סגרתי עסקה, אתמול ברוך השם

היה משא ומתן מוצלח,

שכנעתי אותו,

קשקושים, הכל כוחי ועוצם ידי, כל מה שאתה מוציא מהפה זה כוחי ועוצם ידי.

קשה לשמוע בן אדם שאומר הקדוש ברוך הוא נתן אתמול בליבו להסכים.

אמרתי ככה והקדוש ברוך הוא נתן בליבו להסכים.

אף אחד לא מתרגם את זה אפילו ככה.

הוא לא חי עם אמונה חושית שהכל זה מאיתו יתברך.

אלא מה? הכל זה אני. אני, אני, אני, אני, אני, אני, אני, אני, כוחי ועוצם ידי. כיפת ברזל, כיפת ברזל, הכל זה כיפת ברזל.

איי, איי, איתה בגמרא ביום ע״ו שאלו תלמידיו לרבי שמעון בר יוחאי

מפני מה לא היה יורד להם לישראל מן פעם אחת בשנה?

למה להטריח אותם כל יום? אתה יודע, זה פחד.

אתמול אתה אכלת וגמרת, אין לך ולילדים למחר כלום.

אם לא ירד מחר, אין מה לאכול.

כל יום צריך לחכות שירד מחדש.

למה לא נתן? שאלו התלמידים את רבי שמעון בר, למה השם לא נתן להם פעם בשנה? וגמרנו.

אמר להם, אמשול לכם משל למה הדבר דומה?

למלך בשר ודם,

שהיה לו בן,

וקבע לו פרנסתו פעם אחת בשנה, נתן לו תקציב שנתי.

והיה מקבל פני אביו פעם אחת בשנה. היה בא לקבל את התקציב והולך?

אמר המלך, יקבע לו פרנסתו בכל יום ויום.

ראוי לו שיקבל פני אביו כל יום.

נתתי לו תקציב לשנה, הלך הסתובב כל העולם, לא בא להגיד אפילו שלום עליך.

אז אבא, בשביל תקציב רק.

מקבלים תקציב לשנה.

הוא אומר, אבל בן, ראוי לו לראות את פני אביו כל יום.

אמר, אני אתן לו מעכשיו תקציב כל יום.

אף כן ישראל, מי שיש לו ארבעה וחמישה בנים,

היה דואג, שאמר, מחר לא ירד המן,

ונמצא בני ביתו מתים ברעב.

נמצא כל ישראל, מכוונים ליבם לשמיים.

אז כל יום הם יודעים, צריך לפנות לאבא, אבא, מה קורה היום? יש אוכל, אין אוכל, יורד מן, לא יורד.

כל הזמן צריכים להיות עם העיניים תלויות לקדוש ברוך הוא.

אבל אדם שיודע שהוא מסודר, כל השנה יש לו כסף,

הוא צריך להתפלל ברצינות לבורא?

אבל בן אדם שגמר את הכול, אין לו עכשיו, הוא יוצא מפה, אין לו לקנות במכולת.

למי הוא יפנה?

אבינו שבשמיים.

פונה לאבא שבשמיים.

אז כל יום הוא קרוב לקדוש ברוך הוא.

אז מאהבתו של הקדוש ברוך הוא את עם ישראל,

לא נתן להם פעם לשנה.

כי וישמן ישורון ויבעט,

אלא שיהיו עיניהם נשואות ומכוונים ליבם לאביהם שבשמיים,

בכל יום.

אז לכן נתן להם בכל יום.

והדברים נוראים.

כלל ישראל, דור דעה

שהיו במדבר, דרך אגב, מה שאני אומר כרגע, אנשים לא הבינו מה אני אמרתי. אתם הבנתם מה אמרתי?

מה אמרתי?

לא, אבל מה אני אמרתי? אל תחזור לי על אותם דברים. מה אמרתי?

מה זה אומר? שאת מי אוהב הקדוש ברוך הוא יותר?

את העניים או את העשירים?

את העניים.

הוא רוצה שכל הזמן ידברו איתו, יפנו אליו.

לא נראה לך, נכון? כי היית מעדיף שיהיה ככה.

המעדיף הזה זה אוקיי, קח ותעוף מפה.

כן, כן, קח ותעוף מפה.

אבל פה אתה כל יום צריך אותי, כל יום אתה פונה אליי, אני ואתה בקשר.

אני מבסוט, אתה תהיה מבסוט, אני אתן לך, אל תדאג, אני אתן לך. אבל כל יום.

כל יום.

אם לא,

הבן אדם עוזב את השם, שוכח אותו מי צריך בכלל.

אני מסודר, אני, ברוך השם, יש לי כסף, יש לי הכול, מה אני צריך?

אבל דברים נוראים.

כלל ישראל, דור דעה,

שהיו צדיקים שהם כדוגמתם,

שהיו במדבר וראו את הקדוש ברוך הוא בחוש בכל שעה ושעה.

מכל מקום הוצרכו שירד להם מן בכל יום. למה?

שלא יהיו בטוחים במזונותיהם.

שלא יהיו בטוחים במזונותיהם.

שלא ידעו מה ילד מחר.

ויבקשו בכל יום מאת השם יתברך שימציא להם מן למחר.

שייתכן וישכח האדם את הקדוש ברוך הוא אפילו בשעה שנמצא במדבר.

והוא חי בנס,

וענן השם לפניו, ועמוד אש מאחור,

ושכינה שורה, ומשכן והכול.

הוא יכול לשכוח את השם. אם יש לו אוכל מספיק,

הוא שוכח את השם.

שכיוון שהכול מזומן לו,

אינו צריך לבקשה מיוחדת.

ולכן

דרושה מן האדם כל יום התעוררות מחודשת.

ונתן הקדוש ברוך הוא מן בכל יום,

כדי שיתעוררו כל יום מחדש.

על אחת כמה וכמה אנחנו במצבנו שההנהגה היא נסתרת,

ואיננו רואים את כבודו יתברך בחבוש.

די שייתכן ותגבר השכחה עלינו.

למה צריך כל יום 100-150 טילים

להזכיר לנו שיש בורא לעולם?

בורא עולם היה יכול למחוק את החמאס ברגע אחד.

יש לו בעיה עם זה? אין לו בעיה עם זה.

אבל הקדוש ברוך הוא רוצה לעורר אותנו,

הקש בראש, לא הקש בגג, הקש בראש,

שכל יהודי

בהתחלה חיזק באמונה את שדרות,

ואת זה.

תל אביב היו מבסוטים, אנחנו מסודרים.

הוא אומר, לא, לא, גם אתם צריכים לחזור בתשובה.

קדימה,

להיכנס, לעזוב את המכונית, תרוץ מהר, תרוץ מהר,

או,

אחרי זה תפלוט מפיך, ברוך השם, לא קרה כלום, ברוך השם, הם נפגעים, ברוך השם, הם נפגעים.

מדינה שלמה עוברת עכשיו שיעור באמונה.

הערבים השתכנעו שיש אלוקים.

אלוקים של היהודים,

כי אללהו אכבר שלהם לא עוזר להם.

הם השתכנעו שאלוהים של היהודים מבלבל להם את הטילים.

נו, אבל הישראלים, אני לא בטוח שכולם כבר השתכנעו.

אם הם אומרים, כיפת ברזל הצילה אותנו,

ומי הסיבה לכיפת ברזל אפילו, נגיד?

מי הסיבה? מי נתן במחשבתם, בדעותיהם, בכל? מי נתן להם להבין, להשכיל ולעשות כדי לגונן על בניו

של הקדוש ברוך הוא? מי נתן את זה?

אבל זה ניסיון, זה לא ההאצה.

זה לא הפתרון.

זה לא מה שמציל.

זה הדמיון.

זה לראות האם תפתח בכיפת ברזל או בכיפה שעל הראש.

מי שיאמין בכיפת ברזל הרי הוא כופר, כי הוא מאמין בכוחי ועוצם ידי,

ואפילו אם יאמין שהקדוש ברוך הוא נתן את זה,

ורק בדרך זאת אפשר להנצל, הוא כופר.

אבל אם בן אדם ידע...

שהקדוש ברוך הוא מציל בטילים של לא מיורטים

וכמו שהוא מציל בלא מיורטים הוא גם מציל במיורטים

או אז הרווחנו כי עמדנו גם בניסיון של כוחי ועוצם ידי וגם הבנו שהכל זה רק מאיתו יתברך

ואז אם נעשה תשובה כי יש לנו אבא כזה טוב ששומר עלינו

מכל דבר

אז בעזרת השם יתברך הקדוש ברוך הוא השיג בדיוק את מה שהוא רוצה

אנחנו הרווחנו ואפשר שאם נעשה את זה כולנו

אז הקדוש ברוך הוא כבר יכול להושיע אותנו להביא את הגאולה לעם ישראל

אבל צריך להחליט שזה ככה

אם לא יחליטו שזה ככה יהיה לנו עוד שיעורים

והשיעורים נהיים יותר תכופים

כל פעם זה היה סיבוב יותר ארוך עכשיו זה נהיה יותר קצר

ועכשיו החמאס אומר הם לא מפסיקים עד שיוסר הכיבוש והמצור

ועד שג'דתי ובקיצור

מקשיחים את הזה ואנחנו נלחמים לא לשכוח

בסך הכל נגד כנופיה קטנה

ואנחנו מעצמה חצי מיליון חיילים מול 15,000

אנחנו עם כל הנשק הכי מתקדם בעולם

והם כמו שאומרים עם רוגטקה

עם טילי נט בלבד

ותראו מה הם עושים

והם יודעים שהאלוקים אצלנו

והם ממשיכים

ואצלנו עוד לא אומרים את שם השם ברצינות

כל זמן שגנץ ויעלון

וביבי שהם לכאורה השליחים של מדינת ישראל להחליט ולהכריע

הקבינט הסמיך אותם להחליט ולהכריע

מה לעשות עם החיילים, מתי להפסיק, איך להמשיך וכו'

אם הם לא יכירו בזה ויחשבו כוחי ועוצם ידי

כולנו ניפול בפח שהם יבשלו לנו

לכן הוצרכנו

לכן הוצרכנו

להתעוררות ולהתחזקות מחודשת בכל שעה

ומפני זה ציווה הקדוש ברוך הוא את ישראל לעמוד בתפילה שלוש פעמים ביום

כדי שנרגיש כל הזמן שאנחנו צריכים לבקש מחדש

מאת הקדוש ברוך הוא. מה שביקשת רפאינו בבוקר

זה רק עד מנחה,

במנחה אתה צריך לבקש עוד פעם

עד ערבית

מהערבית צריך לבקש עד שחרית

ברכנו פרנסה מהבוקר עד מנחה וכן הלאה, כל דבר

כל מה שאתה צריך תדע שלוש פעמים אתה צריך להשריש

שבלעדי הבקשה מאת השם יתברך כדי להכיר שרק הוא הנותן הוא המרפא הוא המברך הוא הוא הוא הכל ברוך אתה אתה מקור הברכות

האדם הזה הוא כופר

ובעת שלא נתחזק כל שעה

יתגברו בנו הכוחות הגשמיים ונשכח את השם יתברך

ונדאג ליום מחר

ככה כל מצוות התורה בעניין זה

כדי שנעמוד תמיד עם השם יתברך

ולא נשכח את הקדוש ברוך הוא

על ידי כל המצוות שאדם טרוד במצוות כל הזמן, בברכות כל הזמן, בתפילות כל הזמן

זה כדי שלא יסיר את השם מליבו אף רגע

ואתם הדבקים בשם אלוקיכם

חיים כולכם היום

רבי חנניהו בן הגושי אומר עושה וחזק וחזק ועושה ועושה תחזק ועושה תחזקו אותנו שנעמור אדם נחפץ למעלה