מסכת ברכות - ב. | הרב עמנואל טולדנו [004]

 

- - - לא מוגה! - - - 

בביתך ובשוקבך וקומך אז על זה הוא כתוב שיש חיוב לומר הדברים האלה

שמע ישראל

וכל הפרשה

בשוקבך וקומך

אז על זה הוא עומד הוא שמע עומד

אז הוא שואל מתי זה הזמן

מתי זה הזמן

אני חוזר עוד פעם את הגמרא לדקדק כשהגמרא שואלת

שתי שאלות

תנא איכה

לפני שהוא אומר לנו ממתי קוראים תגיד מקודם קוראים אולי כבר אמרת באיזשהו מקום איפה אתה עומד

איפה אתה גם בישיבות אומרים

איפה אתה עומד?

הכוונה באיזה דף אתה עומד?

שישבו גם בבית איפה אנחנו נמצאים?

מה?

דף בית זה דף בית?

דף בית עמוד א',

בתחילת הגמרא אמרנו כבר את המשנה

בגמרא הגמרא שואלת על המשנה ששואלת ממתי

זמן קריאת שמע של ערבין

של הלילות.

אתה שואל מתי הזמן תגיד מקודם שיש חובה

לומר קריאת שמע אלא מה אתה חוזר על איזה משנה או פסוק

איפה זה?

אז הוא אומר שהוא עומד על הפסוק ודיברת בם בשוך בחבקומך

אז כתוב סתם שצריך לקרוא קריאת שמע

When we go to sleep

מתי שהולכים לישון לפי תנא קמה ומתי שקמים

על זה הוא עומד ועכשיו הוא שואל

תראו תראו איזה יופי של הגמרא תראו לדקדק יפה

תנאיך כאה דקא תנא מהם מתי ותו

עוד שאלה

מה ישנא דתנא ערבין ברשע?

למה מתחיש לערבית בהתחלה

צריך להתחיל בשחרית ברשע?

תכף אני אסביר

למה היה עדיף להתחיל בשחרית?

אבל זו שאלת הגמרא,

למה הוא התחיל בערבית?

מתרצת הגמרא תירוץ אחד על שתי השאלות

תנא עקרא קאה

הוא עומד על הפסוק שכתוב בפסוק

בשוך בחבקומך צריך לקרוא קריאת שמע

פעמיים ביום

בשוכבך ובקומך ועל זה הוא שואל מהם מתי והכי קטנה זמן קריאת שמע דשכיבה אימת

משעה שהכהנים נכנסים לחמטרפילין אפשר לומר שההמשך הזה בא לתרץ השאלה השנייה

השאלה הראשונה איפה כתוב בכלל שצריך לומר קריאת שמע על מה אתה מדבר

אבל אז הגמרא ענתה כתוב פסוק כי דיברת בום בשוכבך וקומך

אבל הגמרא שאלה עוד שאלה למה מתחיל בקריאת שמע של ערבית לפני קריאת שמע של שחרית

ועל זה הגמרא עונה והכי קטנה זמן קריאת שמע דשכיבה

אימת משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתן

אז זה כיוון שבפסוק מתחיל

ובשוכבך ובקומך אז גם כשהוא בא לבאר מבאר זמן של קריאת שמע דשכיבה

אחרי כן מבאר זמן של קריאת שמע דשכיבה

אז יש לנו תירוץ על שתי השאלות

לא מסמך כל כך

השאלה הראשונה השאלה הראשונה מימתי

כתוב ממתי המשנה אומרת ממתי ממתי הזמן

של קריאת שמע משעה שהקוראים נכנסים זה בצאת הכוכב

שואלת הגמרא לפני שתגיד לי

תשאל אותי מתי הזמן תגיד לי מקודם שיש חיוב

לא מרקיעת שמע אלא מה כנראה אתה זה המשך

של איזה משנה שאמרת או פסוק

אז הגמרא עונה זה המשך של ה... הוא היה כבר לומד את הפסוק

ודיברת פעם בשבטך ובביתך ובשוכבך ובקומך

ואז הוא שואל ממתי זמן שכיבה

זה הוא שואל אבל בגמרא כתוב

עוד שאלה

למה הוא אומר זמן חייב עוד מעט נסביר אבל זה הגמרא שואלת

למה מתחיל בערבית

על זה גם כן

כיוון שהגמרא אמרה שהוא מדבר על הפסוק והפסוק זמן שכיבה כתוב קודם

וקומך לכן אומר זמן ערבית

הנה תנא קרקא דכתי בשוכבך וקומך זה תירוץ על הסלע הראשונה איפה כתוב צריך לומר בכלל קריאת שמע

אבל הממשיכה לכן הוא אומר זמן של סחרית

זה גם מתרץ הקושייה השנייה

ואי ועת אימה

אתה יכול לומר תירוץ אחר על הקושייה השנייה רק על הקושייה השנייה

ואי ועת אימה

יליף מבריאתו של עולם

למה מתחיל בערבית לפני סחרית בכלל שאיך קראו לך הוא ברא את העולם

‫מקודם היה חושך, אבל איפה כתוב ‫שצריך לומר קריאת שמע? ‫זה רק התירוץ הראשון.

‫זו רק שאלה על השאלה...

‫זו תשובה על השאלה השנייה,

‫למה מתחיל בשל ערבין לפני שחרית.

‫אבל מי אמר

שדיברת בם בשלום המקומות, ‫המדובר על קריאת שמע?

‫כי כתוב, ודיברת בם,

‫מה שם אלוקיך וחולב אביך וחולב אביך, ‫מה שם אמרתך.

‫אני הבאתי בשיעור הקודם,

‫מאיפה יודעים שצריך לכתוב במזוזה ‫את פרשת שמע?

‫אחרי כן כתוב, ‫הוקצבתם על מזוזות ביתך.

‫מה זה הוקצבתם?

‫כתוב אותם.

מה אותם?

‫את הדיבורים שאמרנו.

‫והיו הדברים האלה, כל הפרשה הזאת, ‫תכתוב אותם על מזוזות ביתך.

‫וגם תפילנו עכשיו.

‫והיו הדברים האלה, ‫השלום שלו, פרשת ויין שמוע,

‫גם כן כותבים במזוזה וגם בתפילין.

‫כי גם שם כתוב, ‫הוכתבתם על מזוזות ביתך.

‫והיו כשרתם, כתוב, אני אקרא את,

איפה?

‫-מה להבין?

‫סידור שלי.

‫בהתחלה כתוב,

‫נקרא בהם שמוע,

‫אחרי זה כתוב,

‫ושמתם את דברי של פרזות והיה.

‫אז אם כן, כתוב שתי פרשיות, ‫הנה פרשה ראשונה ואהבת,

‫כתוב, הוקשרתם,

‫וגם פה הוקשרתם.

‫והוא כתוב שם, וגם פרשת רביך, ‫כתוב שם

‫לא לכתוב על מזוזות, לא.

‫לא כתוב, רק שני הפרשיות האלה.

‫אבל הפרשיות,

‫בגלל זה זה... ‫-כל מה שבעצם התורה מצאה שהיא... ‫-המזוזה זה רק שתי פרשיות,

‫אבל תפילין, ארבע פרשיות,

‫כי יש ארבע פרשיות שכתוב בהם ‫הוקשרתם מאוד על ידיך.

‫יגיד מקודם, פה יש חובת קריאת שמע.

‫אחר כך אני אגיד לנו, ‫מסוק ובשוכבך ובקומך.

‫אבל הגבולה שאלה עוד שאלה,

‫למה מתחיל בשעת... ‫משעה שהכוהנים נכנסים ‫לחול ותוקר יום אחד.

‫שואלת הגמרא, אני קורא פעם אחת ‫ואני אחזור עוד פעם.

‫אני אומר חסין,

‫אומרים, ברכה זה ככה.

‫שיפה דקטנה, למה בשיפה כתוב ‫שתיים לפניה ואחת לאחריה?

‫אבל בערבית,

‫שתיים לפניה ושתיים לאחריה.

‫מברכים.

‫אומר הטוסות, על זה אמר דוד אבמה. ‫אני שואל את הגמרא, למה מסביר שלב בוקר?

‫הרי אמרת שהוא הולך כסדר בריאתו של עולם,

‫ויהי ערב ויהי בוקר.

‫אמרתי להם, נלמוד איך ללמוד דף גמרא.

‫אחרי כן בברכות, ‫היהיה לו לומר מקודם הברכות.

‫אם היינו אומרים, כמו התשובה הראשונה,

‫שהלך לפי סדר, ופשוח וחלקו מחאה,

‫כשאתה אומר בכלל בריאתו של עולם,

‫דא ערבית, אחרי כן דשחרית.

‫אז למה בברכות

הוא אומר, מברש לנו ברכות דשחרית?

‫קמאן, המשנה לקמאן, הנה,

‫המשנה לקטאלף.

‫הכוונה היא, לפי התירוץ הראשון,

‫שהוא הלך לפי סדר בשוכבך, ‫הוא קום מחזמן שכיבה, זמן קבע.

‫אז אם ככה זה רק מקרה.

‫התירוץ השני שאמרת, ‫בכלל שהוא הולך לפי סדר בריאתו של עולם, ‫היהיה לו להתחיל עם הברכות של הערב,

‫כבריאתו של עולם.

‫ויש למה לפי תירוץ ראשון, זה הפסוק.

‫אבל לא בכל דבר נתחיל מן הערב.

‫אז אומרת הגמרא תירוץ יפה.

‫הרי מתי שמכירים בין כרטי,

‫בין תכלת לכרטי, לא?

‫מתי הזמן של קריאת שמע של שחרית?

‫אז מקודם הוא מסביר לנו של שחרית.

‫אז עכשיו,

של שחרית,

הוא עומד בשחרית, ‫אז כבר אומר כל הדינים של שחרית.

‫זה הגמרא אומרת.

‫יחי, לפי סדר העולם, בריאתו של עולם, ‫אם היינו אומרים כמו התשובה.

‫אבל עכשיו, כשאתה אומר שהולכים לפה,

‫סדר בריאתו של עולם,

‫אז היה לו להתחיל,

‫כשהוא כבר מדבר על שחרית, ‫איפה התחיל בשחרית?

‫במשנה. על הברכות.

על הברכות.

‫מה? על מי? על שחרית.

‫-אז למה הוא התחיל משחרית?

‫סיים כל דיני שחרית. ‫גם מתי הברכות, או איזה ברכות עשו? ‫כמובן, לא מדפיק לשמוע.

‫צריך לחזור, לשבת שעה אחרי כן,

‫ולחזור מה אמרנו כאן, ‫ומה אמרנו כאן ואיך,

‫ולחזור על הגמרא, ‫אז אתם תגדלו בלימוד.

‫כן, אחרי כן קיימה.

‫וגם, או בדף יו, ביוד א', ביוד א'. ‫-לא, גם ביוד יש עוד ביוד. ‫-מה יש ביוד?

‫-ביוד אני אגיד למה. ‫-פיימו יעמוד.

‫עוסק בחוק הוא אומר. ‫-שמה עושים בשחרית. ‫-שביום צריך לעמוד. ‫-כן, כשהם מדברים על שחרית, ‫אז משנה אחרי זה... ‫-לא, אבל מדברים גם על הערבית.

‫בערבית...

‫אבל למה פה, במשנה הזאת, ביוד עמוד ב', ‫הוא התחיל בערבית?

‫-בטילל בבוקר.

‫את שמאי אומרים בדף יודי,

‫שיש מחלוקת.

‫בית שמאי אומרים,

‫בית שמאי אומרים קטע על שחרית.

‫על הלילה אין מחלוקת. ‫כאבי שחרית אומר לנו המחלוקת, ‫אם צריך לעמוד בשחרית או לא.

‫יכול ללכת בדרך ולברך, ולאומה.

‫וגם, לפני קומך.

‫אחרי כן התחיל,

‫אמר דיני מתי הזמן של שחרית. ‫אחרי כן אומר את הברכות.

‫כאבי שחרית,

‫קיאנס של המשנה,

‫אבל בשחרית

‫יעמוד לפי בית שמאי, ‫ולפי בית שמאי ‫ולפי בית הלל יכול ללכת.

‫עיקרות,

‫לפי שכתוב, הוא שוחבך.

‫- When you sleep, לא, לא, לא, לא יש חיוב. ‫-היו בעצם הדיונים, הוא כדאי... ‫-טעמי בית, מדברים,

‫מדברים, הזמן של קריאת שמא של שחרית.

‫עכשיו אומר,

‫ובערבית,

‫שערפני,

‫שיש חובות קריאת שמא.

‫על מה?

‫ממתי מתחיל הזמן של הלילה ‫שקריאת שמא של הלילה. ‫מה פתאום

להתחיל

‫בשחרית ורשע?

‫למה להתחיל בידי שחרית ורשע? ‫כדי השכיחן בתמיד,

‫דכתיב של בוקר תחילה.

‫יש קורבן תמיד, כל יום. ‫היום אין לנו,

‫היום אין לנו.

‫אז כאן, לכן, הגמרא כאן שואלת ‫שצריך להתחיל בשש.

‫זה שני קורבנות ביום. ‫ביום אחד.

בוקר.

‫וערבית של הלילה שיבוא,

‫זה שני ימים.

‫ובאמת הדיון,

‫בערבית ובשחרית.

‫אם אדם, למשל, יאמר,

‫אז כאן עשית חצי מצווה, ‫וכאן חצי מצווה.

‫אז לא עשית מצווה שלמה,

‫פעמיים בכל יום, ‫צריך להיות תמיד של בין הערביים. ‫היוחי, זה בלילה?

‫בלילה לא.

‫אז מתי מקריאים תמיד של בין הערביים? ‫אחרי הצהריים.

‫אבל כשאני מדבר על קריאת שמע,

‫על המצווה של קריאת שמע, ‫ואגיד ערבית שאחריו,

‫לא קיימתי מצווה, לא של היום ולא של...

‫התארגנתי, אולי צריך למצוא איזה ‫ספרים שמדברים עליהם.

‫אני לא מוצא ביאור.

‫אני אומר לכם, אילו לדברי התורה, ‫מה עושה יהודי כשהוא קם בבוקר?

‫-מודיע, איך זה? ‫-היום, מתחיל עם קראס מעשי סחרית.

‫נוטל ידיים,

‫מברך בברכות הסחר. ‫-לא רק זה, הרב, אפשר לחזק את זה ‫עם זה שאומרים...

‫אולי אתה צודק. אני...

‫יכול להיות שזה אותה, אבירי, ‫אותה נשמה של אתמול, ‫יש לי גם היום.

‫מה התחפרה?

‫מתחיל בבוקר. ‫-מתחיל. ‫-מתחיל בבוקר. ‫סדר היום של היהודי, של הבן אדם.

‫כבר השמש, אז... ‫גם בו היה לא להתחיל משחרית.

‫אבל אני לא חושב, קריאת שמה ‫של אתמול בלילה,

‫יחד עם הקריאת שמה של הבוקר.

‫כי בעיקר זה אמשוך בך וקומך.

‫זמן קריאת שמע.

‫צריך להעיר את הילדים שלו, ‫אחרות זמן קריאת שמע.

‫דבר ראשון,

‫קראמית של שחרית המשאבים, ‫זו מצווה אחת.

‫לדבר אדמיין משה, מוסר, בני ישראל,

‫מסביר לנו את מצוות היום,

‫וזה מהערביים, לא יהיה.

‫או להפך, עם נחות.

‫התמידים לא מעקרים זה את זה.

‫גם קריאת שמע.

‫אדם של קריאות שמע למצווה אחת.

‫אבל לא מעקרים זה את זה.

‫יש מצוות שמעקרים זה את זה, אגדיהם.

‫ואחרי שיעשו את הציצית,

‫ונתנו על חלק שיש לנו,

‫ולא מעקב אחד את השני. זה יצא.

‫אבל ברקע תכלת.

‫שם כתוב, התכלת לא מעקבת את הלבן, ‫הלבן לא מעקב את התכלת.

‫ואז מביא לנו את התמידים של היום,

‫אחד לא מעקב את השני.

‫אדם שמע קריאת שמע,

‫לא היה לנו.

‫כמו בזמן החורבן, בקושי היה להם.

‫אבל בצהריים קיבלנו כבש.

‫אז מה אתה רוצה מדמה לתמיד?

‫אבל לגבי קריאת שמע, ‫שמע בערבית שערב,

‫ולא יותר,

‫לא קיים כל המצוות מן הבוקר. ‫אחרי כן,

אחרי כן,

‫בין הערביים.

‫תמיד עשו יבר שניהם, זה שני עולה.

‫שני כבשים נשנות ימים לעולה.

‫אני לא יודע, אבל בגלל זה נשואר. ‫-נו, לאט לאט.

‫טוב, ואני אומר... ‫-מה, הם לא לקחו את התירוץ שלהם? ‫-אני אומר, הערב זה שני...

‫יש פה הראש, מה הוא אומר?

‫ושיטה מקובצת.

‫בסדר,

גם לדעת יש עוד שאלה, ‫זה גם כן לימוד.

‫בבוקר מתחילים לחיות עוד פעם.

‫הרי הסברתי את הסדר של ברכות הסחר, ‫הכימנתי לכדאי.

‫אני רוצה עוד רגע. ‫-בדובר בני שערים משהו. ‫-אני רוצה להסביר.

‫בואו,

אני אגיד לכם, אני

לא קטן...

‫-הם מתפנות. ‫-לא, לא, לא.

‫אני מייד מתעורר. ‫ברגע הראשון שהתעוררתי.

‫אני מרגיש שאני חי.

‫אדם מתעורר, הוא עוד לא מיטה שלו,

‫אבל הוא מתעורר כבר.

‫אחרי זה,

מה הדבר השני שאדם מרגיש?

‫מתחיל לחשוב.

‫לקום, מה שעכשיו?

‫לקום.

הוא חושף.

איפה נעלבי בית?

‫כל מיני מחשבות, זה נקרא...

‫אחרי

התבונה,

נתן לו.

ככה הוא הוקיר אסורים.

‫כשאדם ישן, כמו בבית סוהר, ‫הוא לא יכול לזוז.

‫אדם מתעורר,

פותח את העיניים, מתחיל לזוז.

‫אם מתעסק לנו, גופרון שאמרנו, ‫אנחנו הולכים לעשות מה שרוצים.

‫לא, אתה לא עושה כלום לבד.

‫אז שף, שף.

‫איך

הרבי היה צועק, איך

‫חתיכת בשר יכולה לחשוב.

‫-הרבשה.

‫מן הסמיים

היה כוח לחשוב.

‫וגם כשאני רואה,

הרבי היה גם מתפלא,

‫איך עין חתיכת בשר יכולה לראות.

‫אחרי כן,

‫נותן להיו כוח, אחרי כן, ‫רוק הארץ על המים,

‫המכין מצעדי גב,

‫שומר לי את הרגליים.

‫המכין מצעדי גב, ‫איפה אני אשים את הרגל?

‫אחר כך זה שלום, אפשר להתחלק, אפשר...

‫אפני שאלתי,

‫אבל מה אני הסברתי אותו זאת?

‫בגמרא אפשר לפרש, כיוון

‫שכשאדם קם,

‫כאילו עכשיו נולד.

‫זה מה שאמרתי.

‫אחרי זה...

‫אז הגמרא שואלה שהולכים,

‫אחרי זה שכתוב בשוכבך וקומך,

‫אז זה רק בקריאת שמע, יש דין.

‫אז סדר.

אבל בשאר דברים, לאחריה,

‫בלילה מברך שתיים,

‫בהתחלה הוא התחיל דה ערבית.

‫בגלל...

‫זה הגמרא אומר,

‫ארבעים דקות.

‫-לא, בארץ שעה וחצי, ארץ. ‫-מה?

בארץ שעה, שעה.

‫-מה?