מסכת ברכות - ב. | הרב עמנואל טולדנו [004]
תאריך פרסום: 09.11.2016, שעה: 19:10
- - - לא מוגה! - - -
בביתך ובשוקבך וקומך אז על זה הוא כתוב שיש חיוב לומר הדברים האלה
שמע ישראל
וכל הפרשה
בשוקבך וקומך
אז על זה הוא עומד הוא שמע עומד
אז הוא שואל מתי זה הזמן
מתי זה הזמן
אני חוזר עוד פעם את הגמרא לדקדק כשהגמרא שואלת
שתי שאלות
תנא איכה
לפני שהוא אומר לנו ממתי קוראים תגיד מקודם קוראים אולי כבר אמרת באיזשהו מקום איפה אתה עומד
איפה אתה גם בישיבות אומרים
איפה אתה עומד?
הכוונה באיזה דף אתה עומד?
שישבו גם בבית איפה אנחנו נמצאים?
מה?
דף בית זה דף בית?
דף בית עמוד א',
בתחילת הגמרא אמרנו כבר את המשנה
בגמרא הגמרא שואלת על המשנה ששואלת ממתי
זמן קריאת שמע של ערבין
של הלילות.
אתה שואל מתי הזמן תגיד מקודם שיש חובה
לומר קריאת שמע אלא מה אתה חוזר על איזה משנה או פסוק
איפה זה?
אז הוא אומר שהוא עומד על הפסוק ודיברת בם בשוך בחבקומך
אז כתוב סתם שצריך לקרוא קריאת שמע
When we go to sleep
מתי שהולכים לישון לפי תנא קמה ומתי שקמים
על זה הוא עומד ועכשיו הוא שואל
תראו תראו איזה יופי של הגמרא תראו לדקדק יפה
תנאיך כאה דקא תנא מהם מתי ותו
עוד שאלה
מה ישנא דתנא ערבין ברשע?
למה מתחיש לערבית בהתחלה
צריך להתחיל בשחרית ברשע?
תכף אני אסביר
למה היה עדיף להתחיל בשחרית?
אבל זו שאלת הגמרא,
למה הוא התחיל בערבית?
מתרצת הגמרא תירוץ אחד על שתי השאלות
תנא עקרא קאה
הוא עומד על הפסוק שכתוב בפסוק
בשוך בחבקומך צריך לקרוא קריאת שמע
פעמיים ביום
בשוכבך ובקומך ועל זה הוא שואל מהם מתי והכי קטנה זמן קריאת שמע דשכיבה אימת
משעה שהכהנים נכנסים לחמטרפילין אפשר לומר שההמשך הזה בא לתרץ השאלה השנייה
השאלה הראשונה איפה כתוב בכלל שצריך לומר קריאת שמע על מה אתה מדבר
אבל אז הגמרא ענתה כתוב פסוק כי דיברת בום בשוכבך וקומך
אבל הגמרא שאלה עוד שאלה למה מתחיל בקריאת שמע של ערבית לפני קריאת שמע של שחרית
ועל זה הגמרא עונה והכי קטנה זמן קריאת שמע דשכיבה
אימת משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתן
אז זה כיוון שבפסוק מתחיל
ובשוכבך ובקומך אז גם כשהוא בא לבאר מבאר זמן של קריאת שמע דשכיבה
אחרי כן מבאר זמן של קריאת שמע דשכיבה
אז יש לנו תירוץ על שתי השאלות
לא מסמך כל כך
השאלה הראשונה השאלה הראשונה מימתי
כתוב ממתי המשנה אומרת ממתי ממתי הזמן
של קריאת שמע משעה שהקוראים נכנסים זה בצאת הכוכב
שואלת הגמרא לפני שתגיד לי
תשאל אותי מתי הזמן תגיד לי מקודם שיש חיוב
לא מרקיעת שמע אלא מה כנראה אתה זה המשך
של איזה משנה שאמרת או פסוק
אז הגמרא עונה זה המשך של ה... הוא היה כבר לומד את הפסוק
ודיברת פעם בשבטך ובביתך ובשוכבך ובקומך
ואז הוא שואל ממתי זמן שכיבה
זה הוא שואל אבל בגמרא כתוב
עוד שאלה
למה הוא אומר זמן חייב עוד מעט נסביר אבל זה הגמרא שואלת
למה מתחיל בערבית
על זה גם כן
כיוון שהגמרא אמרה שהוא מדבר על הפסוק והפסוק זמן שכיבה כתוב קודם
וקומך לכן אומר זמן ערבית
הנה תנא קרקא דכתי בשוכבך וקומך זה תירוץ על הסלע הראשונה איפה כתוב צריך לומר בכלל קריאת שמע
אבל הממשיכה לכן הוא אומר זמן של סחרית
זה גם מתרץ הקושייה השנייה
ואי ועת אימה
אתה יכול לומר תירוץ אחר על הקושייה השנייה רק על הקושייה השנייה
ואי ועת אימה
יליף מבריאתו של עולם
למה מתחיל בערבית לפני סחרית בכלל שאיך קראו לך הוא ברא את העולם
מקודם היה חושך, אבל איפה כתוב שצריך לומר קריאת שמע? זה רק התירוץ הראשון.
זו רק שאלה על השאלה...
זו תשובה על השאלה השנייה,
למה מתחיל בשל ערבין לפני שחרית.
אבל מי אמר
שדיברת בם בשלום המקומות, המדובר על קריאת שמע?
כי כתוב, ודיברת בם,
מה שם אלוקיך וחולב אביך וחולב אביך, מה שם אמרתך.
אני הבאתי בשיעור הקודם,
מאיפה יודעים שצריך לכתוב במזוזה את פרשת שמע?
אחרי כן כתוב, הוקצבתם על מזוזות ביתך.
מה זה הוקצבתם?
כתוב אותם.
מה אותם?
את הדיבורים שאמרנו.
והיו הדברים האלה, כל הפרשה הזאת, תכתוב אותם על מזוזות ביתך.
וגם תפילנו עכשיו.
והיו הדברים האלה, השלום שלו, פרשת ויין שמוע,
גם כן כותבים במזוזה וגם בתפילין.
כי גם שם כתוב, הוכתבתם על מזוזות ביתך.
והיו כשרתם, כתוב, אני אקרא את,
איפה?
-מה להבין?
סידור שלי.
בהתחלה כתוב,
נקרא בהם שמוע,
אחרי זה כתוב,
ושמתם את דברי של פרזות והיה.
אז אם כן, כתוב שתי פרשיות, הנה פרשה ראשונה ואהבת,
כתוב, הוקשרתם,
וגם פה הוקשרתם.
והוא כתוב שם, וגם פרשת רביך, כתוב שם
לא לכתוב על מזוזות, לא.
לא כתוב, רק שני הפרשיות האלה.
אבל הפרשיות,
בגלל זה זה... -כל מה שבעצם התורה מצאה שהיא... -המזוזה זה רק שתי פרשיות,
אבל תפילין, ארבע פרשיות,
כי יש ארבע פרשיות שכתוב בהם הוקשרתם מאוד על ידיך.
יגיד מקודם, פה יש חובת קריאת שמע.
אחר כך אני אגיד לנו, מסוק ובשוכבך ובקומך.
אבל הגבולה שאלה עוד שאלה,
למה מתחיל בשעת... משעה שהכוהנים נכנסים לחול ותוקר יום אחד.
שואלת הגמרא, אני קורא פעם אחת ואני אחזור עוד פעם.
אני אומר חסין,
אומרים, ברכה זה ככה.
שיפה דקטנה, למה בשיפה כתוב שתיים לפניה ואחת לאחריה?
אבל בערבית,
שתיים לפניה ושתיים לאחריה.
מברכים.
אומר הטוסות, על זה אמר דוד אבמה. אני שואל את הגמרא, למה מסביר שלב בוקר?
הרי אמרת שהוא הולך כסדר בריאתו של עולם,
ויהי ערב ויהי בוקר.
אמרתי להם, נלמוד איך ללמוד דף גמרא.
אחרי כן בברכות, היהיה לו לומר מקודם הברכות.
אם היינו אומרים, כמו התשובה הראשונה,
שהלך לפי סדר, ופשוח וחלקו מחאה,
כשאתה אומר בכלל בריאתו של עולם,
דא ערבית, אחרי כן דשחרית.
אז למה בברכות
הוא אומר, מברש לנו ברכות דשחרית?
קמאן, המשנה לקמאן, הנה,
המשנה לקטאלף.
הכוונה היא, לפי התירוץ הראשון,
שהוא הלך לפי סדר בשוכבך, הוא קום מחזמן שכיבה, זמן קבע.
אז אם ככה זה רק מקרה.
התירוץ השני שאמרת, בכלל שהוא הולך לפי סדר בריאתו של עולם, היהיה לו להתחיל עם הברכות של הערב,
כבריאתו של עולם.
ויש למה לפי תירוץ ראשון, זה הפסוק.
אבל לא בכל דבר נתחיל מן הערב.
אז אומרת הגמרא תירוץ יפה.
הרי מתי שמכירים בין כרטי,
בין תכלת לכרטי, לא?
מתי הזמן של קריאת שמע של שחרית?
אז מקודם הוא מסביר לנו של שחרית.
אז עכשיו,
של שחרית,
הוא עומד בשחרית, אז כבר אומר כל הדינים של שחרית.
זה הגמרא אומרת.
יחי, לפי סדר העולם, בריאתו של עולם, אם היינו אומרים כמו התשובה.
אבל עכשיו, כשאתה אומר שהולכים לפה,
סדר בריאתו של עולם,
אז היה לו להתחיל,
כשהוא כבר מדבר על שחרית, איפה התחיל בשחרית?
במשנה. על הברכות.
על הברכות.
מה? על מי? על שחרית.
-אז למה הוא התחיל משחרית?
סיים כל דיני שחרית. גם מתי הברכות, או איזה ברכות עשו? כמובן, לא מדפיק לשמוע.
צריך לחזור, לשבת שעה אחרי כן,
ולחזור מה אמרנו כאן, ומה אמרנו כאן ואיך,
ולחזור על הגמרא, אז אתם תגדלו בלימוד.
כן, אחרי כן קיימה.
וגם, או בדף יו, ביוד א', ביוד א'. -לא, גם ביוד יש עוד ביוד. -מה יש ביוד?
-ביוד אני אגיד למה. -פיימו יעמוד.
עוסק בחוק הוא אומר. -שמה עושים בשחרית. -שביום צריך לעמוד. -כן, כשהם מדברים על שחרית, אז משנה אחרי זה... -לא, אבל מדברים גם על הערבית.
בערבית...
אבל למה פה, במשנה הזאת, ביוד עמוד ב', הוא התחיל בערבית?
-בטילל בבוקר.
את שמאי אומרים בדף יודי,
שיש מחלוקת.
בית שמאי אומרים,
בית שמאי אומרים קטע על שחרית.
על הלילה אין מחלוקת. כאבי שחרית אומר לנו המחלוקת, אם צריך לעמוד בשחרית או לא.
יכול ללכת בדרך ולברך, ולאומה.
וגם, לפני קומך.
אחרי כן התחיל,
אמר דיני מתי הזמן של שחרית. אחרי כן אומר את הברכות.
כאבי שחרית,
קיאנס של המשנה,
אבל בשחרית
יעמוד לפי בית שמאי, ולפי בית שמאי ולפי בית הלל יכול ללכת.
עיקרות,
לפי שכתוב, הוא שוחבך.
- When you sleep, לא, לא, לא, לא יש חיוב. -היו בעצם הדיונים, הוא כדאי... -טעמי בית, מדברים,
מדברים, הזמן של קריאת שמא של שחרית.
עכשיו אומר,
ובערבית,
שערפני,
שיש חובות קריאת שמא.
על מה?
ממתי מתחיל הזמן של הלילה שקריאת שמא של הלילה. מה פתאום
להתחיל
בשחרית ורשע?
למה להתחיל בידי שחרית ורשע? כדי השכיחן בתמיד,
דכתיב של בוקר תחילה.
יש קורבן תמיד, כל יום. היום אין לנו,
היום אין לנו.
אז כאן, לכן, הגמרא כאן שואלת שצריך להתחיל בשש.
זה שני קורבנות ביום. ביום אחד.
בוקר.
וערבית של הלילה שיבוא,
זה שני ימים.
ובאמת הדיון,
בערבית ובשחרית.
אם אדם, למשל, יאמר,
אז כאן עשית חצי מצווה, וכאן חצי מצווה.
אז לא עשית מצווה שלמה,
פעמיים בכל יום, צריך להיות תמיד של בין הערביים. היוחי, זה בלילה?
בלילה לא.
אז מתי מקריאים תמיד של בין הערביים? אחרי הצהריים.
אבל כשאני מדבר על קריאת שמע,
על המצווה של קריאת שמע, ואגיד ערבית שאחריו,
לא קיימתי מצווה, לא של היום ולא של...
התארגנתי, אולי צריך למצוא איזה ספרים שמדברים עליהם.
אני לא מוצא ביאור.
אני אומר לכם, אילו לדברי התורה, מה עושה יהודי כשהוא קם בבוקר?
-מודיע, איך זה? -היום, מתחיל עם קראס מעשי סחרית.
נוטל ידיים,
מברך בברכות הסחר. -לא רק זה, הרב, אפשר לחזק את זה עם זה שאומרים...
אולי אתה צודק. אני...
יכול להיות שזה אותה, אבירי, אותה נשמה של אתמול, יש לי גם היום.
מה התחפרה?
מתחיל בבוקר. -מתחיל. -מתחיל בבוקר. סדר היום של היהודי, של הבן אדם.
כבר השמש, אז... גם בו היה לא להתחיל משחרית.
אבל אני לא חושב, קריאת שמה של אתמול בלילה,
יחד עם הקריאת שמה של הבוקר.
כי בעיקר זה אמשוך בך וקומך.
זמן קריאת שמע.
צריך להעיר את הילדים שלו, אחרות זמן קריאת שמע.
דבר ראשון,
קראמית של שחרית המשאבים, זו מצווה אחת.
לדבר אדמיין משה, מוסר, בני ישראל,
מסביר לנו את מצוות היום,
וזה מהערביים, לא יהיה.
או להפך, עם נחות.
התמידים לא מעקרים זה את זה.
גם קריאת שמע.
אדם של קריאות שמע למצווה אחת.
אבל לא מעקרים זה את זה.
יש מצוות שמעקרים זה את זה, אגדיהם.
ואחרי שיעשו את הציצית,
ונתנו על חלק שיש לנו,
ולא מעקב אחד את השני. זה יצא.
אבל ברקע תכלת.
שם כתוב, התכלת לא מעקבת את הלבן, הלבן לא מעקב את התכלת.
ואז מביא לנו את התמידים של היום,
אחד לא מעקב את השני.
אדם שמע קריאת שמע,
לא היה לנו.
כמו בזמן החורבן, בקושי היה להם.
אבל בצהריים קיבלנו כבש.
אז מה אתה רוצה מדמה לתמיד?
אבל לגבי קריאת שמע, שמע בערבית שערב,
ולא יותר,
לא קיים כל המצוות מן הבוקר. אחרי כן,
אחרי כן,
בין הערביים.
תמיד עשו יבר שניהם, זה שני עולה.
שני כבשים נשנות ימים לעולה.
אני לא יודע, אבל בגלל זה נשואר. -נו, לאט לאט.
טוב, ואני אומר... -מה, הם לא לקחו את התירוץ שלהם? -אני אומר, הערב זה שני...
יש פה הראש, מה הוא אומר?
ושיטה מקובצת.
בסדר,
גם לדעת יש עוד שאלה, זה גם כן לימוד.
בבוקר מתחילים לחיות עוד פעם.
הרי הסברתי את הסדר של ברכות הסחר, הכימנתי לכדאי.
אני רוצה עוד רגע. -בדובר בני שערים משהו. -אני רוצה להסביר.
בואו,
אני אגיד לכם, אני
לא קטן...
-הם מתפנות. -לא, לא, לא.
אני מייד מתעורר. ברגע הראשון שהתעוררתי.
אני מרגיש שאני חי.
אדם מתעורר, הוא עוד לא מיטה שלו,
אבל הוא מתעורר כבר.
אחרי זה,
מה הדבר השני שאדם מרגיש?
מתחיל לחשוב.
לקום, מה שעכשיו?
לקום.
הוא חושף.
איפה נעלבי בית?
כל מיני מחשבות, זה נקרא...
אחרי
התבונה,
נתן לו.
ככה הוא הוקיר אסורים.
כשאדם ישן, כמו בבית סוהר, הוא לא יכול לזוז.
אדם מתעורר,
פותח את העיניים, מתחיל לזוז.
אם מתעסק לנו, גופרון שאמרנו, אנחנו הולכים לעשות מה שרוצים.
לא, אתה לא עושה כלום לבד.
אז שף, שף.
איך
הרבי היה צועק, איך
חתיכת בשר יכולה לחשוב.
-הרבשה.
מן הסמיים
היה כוח לחשוב.
וגם כשאני רואה,
הרבי היה גם מתפלא,
איך עין חתיכת בשר יכולה לראות.
אחרי כן,
נותן להיו כוח, אחרי כן, רוק הארץ על המים,
המכין מצעדי גב,
שומר לי את הרגליים.
המכין מצעדי גב, איפה אני אשים את הרגל?
אחר כך זה שלום, אפשר להתחלק, אפשר...
אפני שאלתי,
אבל מה אני הסברתי אותו זאת?
בגמרא אפשר לפרש, כיוון
שכשאדם קם,
כאילו עכשיו נולד.
זה מה שאמרתי.
אחרי זה...
אז הגמרא שואלה שהולכים,
אחרי זה שכתוב בשוכבך וקומך,
אז זה רק בקריאת שמע, יש דין.
אז סדר.
אבל בשאר דברים, לאחריה,
בלילה מברך שתיים,
בהתחלה הוא התחיל דה ערבית.
בגלל...
זה הגמרא אומר,
ארבעים דקות.
-לא, בארץ שעה וחצי, ארץ. -מה?
בארץ שעה, שעה.
-מה?
רבנו הקדוש, ב"ה התשובה שלך ממש ריגשה אותי, מול סיפור כל כך קשה... תשובתך כל כך עושה נחת בשמים, יה"ר שבזכותך תבוא הגאולה, זה מדהים! חזקיהו המלך נבחר להיות משיח אך מכיון שלא אמר "תודה!" נלקח ממנו התפקיד... ואתה אומר לעם ישראל: "שבו תשארו ללמוד - "השם יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד, יד) ואחרי הנס שיעשה השי"ת - שירת ההודיה שלך תהיה כל כך חזקה שבוודאי יבוא משיח... הרב תמיד מלמד אותנו רק לומר "תודה!" גם על הרעה... תמיד דמותך מול עיני כשיש קושי, כמה אתה מחזק אותנו... תודה לך על החיזוקים שלך (״בעלה של אחותי רצח אותה, איפה היה אבא שבשמיים?!״ אור יהודה 19.01.2011).
בוקר טוב כבוד הרב, ב"ה שמעתי את ההרצאה בקרית אתא. וואו איזה הרצאה, תודה רבה נהנתי מכל רגע וכמובן שלמדתי ממנה הרבה (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אנחנו מטופלים בבית חולים פסיכיאטרי בצו של בית משפט. וב"ה השמעתי לחבר שלי את הדיסק של 'הכשרות באספקלריה עכשווית' (shofar.tv/lectures/923) השתכנע והפסיק לאכול בשר, אבל אמרתיו שישמור בסוד, כי כל שינוי שאדם עושה במקום, זה ירידה במצב הנפשי שלו על פי הפסיכיאטרים... אחרי חצי שנה לערך התגלה שלא אוכל ואמרו לו "שאם לא יחזור לאכול בשר יעבירו אותו למחלקה סגורה!" ששם יש הרבה אלימות והוא פחד. התקשרנו ל: 'שופר' סיפרנו זאת והרב אמר לשיר פסוק תהילים ק, ב, הדלקתי את הרמקול שמתי את השיר של הרב והתחלנו לרקוד ועכשיו הוא לא אוכל בשר ואין עוד לחץ מהם על זה, לא מזכירים לו כולם על זה (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).
שלום לכבוד הרב שליט"א, ב"ה זכינו לראות עין בעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו' (מכות י, ב) היינו צריכים להגיע להרצאה האחרונה שהתקיימה ברמלה ונתקענו בלי רכב והצטערנו על זה... הגיעה חופשת בין הזמנים וסגרנו נופש בקרית אתא... ולא להאמין הפלא ופלא הרב שליט"א הגיע לתת הרצאה באולם רחוב מתחת למקום שנפשנו - ישתבח שמו לעד! הגענו בשמחה גדולה לגלות שהאולם מלא מלא באנשים ונשים ומלא בנערים ונערות. ישבנו עם הנוער מאחורה ברוך ה' הנוער נשאר עד סוף ההרצאה והקשיב. ברוך ה' שהנוער מתעורר לצדיק האמת החי. תודה על הרצאה מרתקת. יה"ר שהשי"ת יברך את הרב (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מרגשת ומיוחדת כמוך. ב"ה האופן הנדיר שהרב היקר והאהוב מנגיש את הידע והחשיבות העצומה בביצוע פשוט ובהתמדה זו הבשורה, הצגת ההקלטה לציבור בעניין הבחור שעבר תאונה קשה מאד ומשתקם בשל אימוץ ההמלצות ריגש מאוד, גם לאחר סקירה של מאות מקרים של ניסים ונפלאות בהעמקה, זה מדהים, מרתק ונדיר. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להשפיע בענק בעולם התשובה ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים בבריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב, תודה על ההרצאה בקרית אתא המעלפת, המרגשת, המצמררת, וה-מחדשת בה”א הידיעה! פעם כבוד הרב אמר למישהו: “ב״ה יש קומץ אנשים שמצטופפים לשמוע את האמת” והערב זכינו לראות זאת כולם צפופים כמו סרדינים, והלב התמלא שמחה לראות אולם מפוצץ עד אפס מקום. בלי עין הרע "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) אמן, כן ירבו כך כל ההרצאות! הגענו ב-20:50, אנשים עמדו, וגלשו אל מחוץ למפתן הדלת. גם לנו כבר לא היה כיסא, והבנו שנעמוד כל ההרצאה. ואז השי"ת שלח את י.ב. הי”ו עם רעיון מבריק – אילתר עבורנו ספסל מאחד החפצים במקום. איזו אכפתיות וטרחה בשבילנו! תודה רבה לו. ובזכותו זכינו לשבת בשורה הראשונה, הכי קרוב שאפשר – לשמוע כל מילה ולזכות לחזות בפני הרב. לקדש את העיניים! 74 ק”מ לכל כיוון 🚦🚦 – וכל ק״מ שווה עולם ומלואו. אחרי שכבוד הרב חידש לנו על גודל שכר הפסיעות והנסיעות לדבר מצווה, כל הדרך קיבלה משמעות אחרת. פתאום מבינים שכל מאמץ קטן בדרך לשיעור נרשם בשמים. ואפילו כששמענו מהרב שגם על קושי והטרחה למען מצווה יש שכר –תודה להשי"ת שזיכה אותנו לשבת על ספסל מאולתר😃 כל אחד מהסיפורים זה פנינה בפני עצמה. הסיפור על האדם שזכה לאריכות ימים בזכות עניית “אמן” – צמרמורת ואם כל הנסיעה היתה רק כדי לשמוע את החידוש של כבוד הרב על הפסוק “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה’” (בראשית מט, יח) כבר היה שווה להגיע. איזה חידוש נפלא ואיזו עצה יקרה להתחזק בביטחון ובישועה! הדברים מאירים לנו את הפסוק באור חדש, אור שאפשר למצוא רק אצל כבוד הרב, שלא מפסיק לחדש, להפתיע ולרגש. ישר כוח עצום! אשרינו שזכינו ברב שמאיר את פסוקי התורה בעומק כזה, מגלה בהם אוצרות שלא תמיד שמים לב אליהם, ומעניק לכל מילה חיים ומשמעות חדשה. בכל שיעור זוכים לצאת עם עוד חיזוק, עוד הערכה למצוות, ותמיד מזכיר לנו שלא נהיה חלילה "מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) אלא שנדע להעריך את כל היהלומים שהקב”ה נתן לנו – כל “אמן”, כל פסיעה, כל מצווה, כל רגע של תורה (גם 5 דקות מצילות!) וואו❗️ וכבוד הרב הוא בעצמו יהלום 💎💎יקר שאין לו מחיר. שליח נאמן של הקב”ה שמאיר את הדרך לאלפי יהודים, מלמדנו לגלות את היהלומים שבתורה ובמצוות, ומזכיר לנו בכל פעם מחדש כמה עושר רוחני הקב”ה העניק לנו. כמה השי"ת שמח בך! יה"ר שנזכה להדבק בו כמוך! תודה לרב על כל ההשקעה, המסירות והאהבה לעם ישראל. תודה שאתה מחדיר בנו אמונה, מחזק אותנו, ותמיד דואג שנגיע הכי רחוק שאפשר בעבודת השי"ת. 🩸איך בכלל אפשר אי פעם להודות ולהחזיר טובה לכבוד הרב כפי שמגיע לו⁉️❗️❗️❗️ יהי רצון שהקב”ה יעניק לכבוד הרב בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, שפע כוחות, סייעתא דשמיא בכל מכל כל, וימשיך לזכות את עם ישראל בעוד שנים רבות של תורה, אמונה, חיזוק וקידוש שם שמים (אמן) אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו ברב כזה. 🙏תודה אבא שבשמים!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב היקר. ב"ה הייתה הרצאה מיוחדת במינה. ישבתי על הכסא בלי לזוז. כמו כן האולם היה מפוצץ באנשים וזה עשה לי נחת. איזה כיף שהגעת לכאן. ברוך תהיה ויישר כח גדול (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
לכבוד הרב היקר, רצינו להודות מעומק הלב על הדרשה המיוחדת והמחזקת. ב"ה זכינו לעמוד ולהקשיב לדברי התורה של הרב, ולהרגיש את האור, החיזוק והאמונה שעוברים בכל מילה. הייתה לנו גם התרגשות גדולה לראות את ההשגחה הפרטית — ממש כרבע שעה לפני הדרשה קיבלנו לביתנו את תמונת הרב, כהכרת הטוב על החסד שזכינו לעשות - מאנשים שלא קשורים לקפ"ז - הרגשנו בזה זכות גדולה וסימן משמים. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה, להרבות בחסדים ובמעשים טובים, ושזכות הרב תמשיך להאיר ולחזק רבים. תודה רבה לרב על הזמן, ההשקעה והלב הגדול. מאחלים לרב נסיעה טובה ובטוחה, שילווה הרב בשמירה והצלחה, ויחזור לשלום (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אין מילים, ב"ה הרצאה נדירה!!! נסיעה טובה ובטוחה🙏 (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
שבוע טוב ומבורך, כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי בהקשר לתולעים, ב"ה ראיתי בספר 'אוצר פלאות התורה' פרשת עקב עמוד שעב' על הפסוק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבְעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (דברים ח, י) הנזהר שלא לאכול בלי ברכה אין תולעים שולטים בו, דבר פלא כתב ב'שפתי כהן' (קכה) על התורה (כאן): "שמעתי שכל המברך על כל מה שאוכל, ואינו מכניס לגופו שום דבר בלא ברכה ראשונה ואחרונה, כשמת אין התולעים שולטים בגופו, לפי שהתולעים הם מהקללה, שנאמר (דברים כח, לט) "כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתּלָעַת" והברכה היא היפך הקללה, שנאמר (יחזקאל מד, ל) "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" הוא הקבר, ברכה גימטריא כרז, שמכריזין שלא יגע בו שום נזק. עוד, ברכה גימטריא זכר, לפי שמזכיר שמו ומברך על כל דבר ודבר שהיה אוכל, ולא נהנה שום דבר בלא ברכה, לזה מצילין אותו מדין התולעים. ועוד, לפי שבשר גופו נתגדל ונתרבה על ידי ברכה, אין הקללה שולטת במקום ברכה. וכן מצינו רמז לזה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת" סופי תיבות ארבע תוי"ן, גימטריא ברכת נהנים להציל מדין תולעים עם הכולל" (קכו) עד כאן המספר פלאות התורה! (לכתבה בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).