פיו ולבו שוים | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

‫הפסוק אומר, ואנוכי עפר ואפר.

‫אמר אברהם,

‫אילו הרגני המרפל,

‫לא הייתי עפר?

‫באי שרפני נמרוד,

‫לא הייתי אפר?

‫אמר לו הקדוש ברוך הוא, ‫אתה אמרת, ואנוכי עפר ואפר?

‫חייך שאני נותן לבניך כפרה בהם.

‫יש להתבונן

מה החידוש כאן,

‫כשאומר אברהם אבינו עליו השלום, ‫ואנוכי עפר ואפר.

‫הלא כל אדם יודע זאת,

‫בו הוא אומר כך.

‫אפילו ההדיוט ביותר אומר,

‫סוף כל אדם למות.

‫ומה זה אדם? עפר ואפר.

‫אבל כשנעמיק,

‫נראה שאין הדבר כן.

‫כל מה שאנו קוראים ידיעה ‫אינה ידיעה אמיתית,

‫אלא ידיעה בדרך דמיון.

‫אנחנו מדמים שאנחנו יודעים,

‫כי ידיעה אמיתית

‫נקראת רק אם הלב מרגיש

‫מה שיודע השכל.

‫אבל כל זמן שאין הלב מרגיש את הידיעה,

‫אין זו ידיעה ולא כלום.

‫והמרחק בין ידיעת המוח

‫להרגשת הלב

‫הרבה יותר רחוק לאין שיעור,

‫כי רחוק מזרח ממערב.

‫וכן אמר רבי שמעון בר יוחאי, ‫בזוהר הקדוש,

‫אזיל ברנש באיה עלמא,

‫בחשיב

דדילהו תדיר,

‫והוא השתער בה לדרי דרים.

‫אומר רבי שמעון, אדם מתהלך פה בעולם,

‫וחשב ששלא הוא

תדיר לעולם,

‫כאילו יישאר פה לדורי דורות,

‫עם הרגשה הזאת הוא הולך.

‫איך אפשר כן?

‫אלא מה שכתוב פה, ‫בחשיב דדילהו תדיר,

‫זה על הלב מדובר,

‫שהוא ממש חש ככה,

‫ולכן אתה רואה בני 70, 80, 90, ‫עוד יש להם תוכניות,

יש להם עוד זה, ויאה,

‫רק מתחילים לבנות מגדלים.

‫והלב, אצל רוב בני האדם,

‫באמת אינו מרגיש כלל מה יהיה בסופו.

‫כי אם הוא עושה כל היום לראות ‫את עצמו כבהמה בבקעה,

‫שגם היא אינה יודעת כלום ‫חוץ מהאבוס שלה,

‫והוא רק מתעסק בענייני ההווה, ‫בענייני העולם הזה,

‫לספק לעצמו מהחלום זונותיו.

‫מעתה נבין היטב. ‫כשאברהם אבינו אמר, ‫ואנוכי עפר ואפר,

‫הוא הרגיש כך בכל ליבו ובכל נפשו הגדולה,

‫כאילו הוא רואה זאת לנגד עיניו.

אם אתה היית רואה גוש עפר או אפר ‫מונח לפניך,

‫ככה הוא היה רואה את עצמו.

‫ממש עפר, לא מושגים,

‫לא ידיעה בעלמה,

‫אלא בהרגשה ממש כאילו הוא רואה זאת בעיניו.

‫ואם מודגשת בתורה אמירתו זאת,

‫היינו שהיה כאן הרגשת כולו, ‫מכף רגל ועד ראש, ‫כי הוא עפר ואפר ממש.

‫אם חס ושלום לא היה כן,

‫לא היה כתוב בתורה,

‫כי האמירה בפה,

‫בלא הרגשת הלב,

‫אין זו אמת כלל.

‫וכתוב דובר שקרים,

‫לא ייקון לנגד העיניים.

‫-ואהבת את אדוני אלוהיך ‫בכל לבביך ובכל נפשך ובכל מאודיך.

‫לא כתוב ואהבת בכל שכלך,

‫אלא בכל לבביך.

‫זאת אומרת, אהבה אמיתית,

‫שהיא תלויה בהרגשת הלב,

‫כמו שמצינו אצל רבי עקיבא,

‫בברכות סמוך אלף.

‫בשעה שהוציאו אותו להריגה ‫וסרקו את בשרו במסרקות של ברזל,

‫היה מקבל עליו עול מלכות שמיים.

‫והיה קורא קריאת שמע באהבה גדולה כל כך,

‫עד שלא הרגיש בייסורים כלל.

‫אדרבה, הרגיש עונג גדול ‫בקבלת עול מלכות שמיים באהבה,

‫כאוהב שמתדבק באהובו.

‫וזהו, בכל לבבך,

‫אהבת השם מתברך בהרגשה של כל הלב,

‫וממילא אין מקום פנוי בלב ‫להרגיש ייסורים.

‫אם הלב מלא וגדוש באהבה,

‫אין עוד מקום למשהו אחר להרגיש.

‫הוא מלא, הוא תפוס, תפוס באהבה, ‫אז אין מקום להרגיש ייסורים.

‫ואם נשאל איך יכול אדם להגיע ‫לאהבת השם בהרגשת כל הלב,

‫כמו שהתחייבנו בתורה, התחייבנו.

‫ואהבת, זה מדובר על כל יהודי.

‫הרי כבר אמרו בספרה שם,

‫לפי שנאמר, ואהבת את אדוני אלוהיך,

‫איני יודע איך אוהב את המקום, ‫איך אני אוהב אותו.

‫תלמוד לומר.

‫והיו הדברים האלה

‫אשר אנוכי מצווך היום

על לבביך,

‫שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר, ‫והיה העולם.

‫והיינו, כשיעסוק בתורה

ויתבונן בה,

‫יכיר את גדולתו של הקדוש ברוך הוא,

‫שאין לו ערך

ולא קץ.

‫תתיישב האהבה בלבו בהכריע.

‫אם זוכה אדם לעסוק בתורה ‫ולהתבונן במה שהוא לומד,

‫והוא יכיר מזה את גדולתו של הקדוש ברוך הוא,

‫שאין לה ערך

ואין לה קץ.

‫אין, אין, אין במה, אין. ‫כמה, כמה תעריך את השם? ‫בכמה, בכמה, בכמה? ‫זה כלום, כלום, כלום, כלום, כלום.

‫אין שום ערך שאתה יכול להעריך.

‫ואין קץ, כשאתה רואה

‫ומבין את הדברים האלה, ‫מתיישבת האהבה בלבו בהכריע.

‫זהו מה שאמר הכתוב,

‫בהיו הדברים האלה ‫אשר אנכי מצבבך היום

על אל לבביך.

‫על ידי זה אתה תגיע לאהבת השם.

‫אבל אם הדברים האלה

‫אשר אני מצבבך היום,

‫כאילו נצטווית היום במעמד הר סיני,

‫אנחנו לא מרגישים שמחה וסיפוק

כל יום,

‫אבל אם היינו במעמד הר סיני,

‫אתה יודע שהעם שיצא ממצרים

‫ומגיע לשיא השיאים,

‫שהקדוש ברוך הוא בוחר בך כעם,

‫ונותן לך רק את התורה,

‫אשר בחר במקרעמים, במעמד הנפלא,

‫שהיה במעמד הר סיני,

‫והקדוש ברוך הוא ירד, עם מלאכים מעלה,

‫מתת לעם ישראל ומגלה את אהבתו,

‫שהוא שמח כחתן וחלם,

‫ונותן לנו את התורה הקדושה. ‫איזה שמחה זו! איזה שמחה זו! ‫בשמחת תורה אפילו אנשים פשוטים שמחים.

‫לא כמו הצדיקים האמיתיים שהם

‫לומדים את התורה ביגיעה,

‫אבל שמחת תורה.

‫ובמה אנחנו מצווים? ‫והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום.

מה זה היום? ‫אנחנו מצווים ממעמד הר סיני.

‫אומר, לא, אתה צריך להרגיש אותם ‫כאילו קיבלת אותם היום מחדש.

‫ואם הם יהיו על לבביך באופן כזה ‫שאתה בעל הזכייה הגדולה ביותר,

‫איך ילד בן 13 מתרגש לפני הבר מצווה?

‫והוא לא יודע אפילו ממה להתרגש, ‫אם זה מהשמחה, ‫אם זה מהחברים שיבואו, ‫אם זה מהאוכל,

‫אם זה מעצם זה שהוא בר מצווה, ‫כל אחד מה שהוא אוכל.

‫אבל יש לו שמחה.

‫ואיך חתן ביום חופתו?

‫כל זה אפס אפסים, ‫כל השמחות האלה, ‫לעומת השמחה שזכינו לקבל את התורה, ‫שבכל מילה שאנחנו מוציאים מהפה, ‫זוכים לתרייג מצוות.

‫ומתחברים לקדוש ברוך הוא,

‫ואתם הדבקים בשם אלוקיכם,

‫חיים כולכם היום.

‫אז על ידי זה מגיעים

לאהבת השם.

‫השם נתן לנו מתנה שאין כדוגמתה.

‫אם יבוא אליך מישהו ‫וייתן לך יהלום גדול,

‫ששוויו מיליונים,

‫ודאי שבאותו רגע אתה תאהב אותו, ‫כי אתה תראה מה,

את זה הוא נתן לי? זאת אומרת, ‫הוא אוהב אותי עד כדי כך ‫שנתן לי כזה דבר?

‫אם הוא נתן לי כזה דבר, ‫איך אני לא אוהב אותו על זה?

‫ואם הבורא נתן לך דבר נצחי, ‫שאיתו אתה קונה את הנצח

‫במעלות גדולים וקדושים ‫בעולמות העליונים,

‫ואתה אפילו אם אדם פשוט,

‫פשוט שבפשוטים,

‫בחרידת התורה אתה נהיה ‫חשוב שבחשובים.

‫ואם למדנו אתמול, ‫ראה מה בין פושעי בני ישראל ‫לבין נביאי אומות העולם,

‫מה ההפרש?

‫כל שקר אם אתה זוכה ללמוד תורה,

‫ואם אתה מבין את מה שאמרנו עכשיו, ‫בכלל,

‫איך לא תאהב את השם מדבריו?

‫אמרו חכמים זיכרונם לברכה בשבת למד, ‫ביקשו חכמים

לגנוז ספר קהלת,

‫מפני שמצאו בו דברים ‫שסותרים דברי תורה.

‫אתם רואים מה זה?

‫לא עושים חשבון.

חכמים

חיו אחרי שלמה המלך באלף שנה,

‫והם מצאו דברים סותרים לדברי תורה,

‫לגנוז את הספר.

‫מה, אבל זה שלמה המלך, החכם מכל אדם?

‫זה הבן של דוד המלך.

‫מה זה?

‫איך אתה נוגע בספר?

‫איך אתה רוצה לגנוז את הספר?

‫מצאו בו דברים שסותרים לדברי תורה,

‫ביקשו לגנוז.

אין קונצים.

כלומר,

היות והדברים נראים סותרים,

‫יש מקום לטעות בדבריו ‫ולפרש אותם נגד התורה.

‫אם יכולה אפילו לצאת טעות, ‫והוא לא התכוון אפילו,

‫אבל יכולה לצאת טעות, ‫יכולה לצאת מכשלה.

‫אם רק זה,

‫אז כבר צריך לגנוז.

‫אז את צופיה ודאי שצריך לגנוז.

‫זה לא שלמה המלך,

זה לא כלום.

אלא מאי?

‫זה החטאת הרבים,

‫כיוון שיש שם דברים כאלה ואחרים ‫שפירטנו.

‫אתמול השמעו לי מה אומר הזמיר.

‫עכשיו אני אגיד לכם את האמת, ‫איך זה התחיל והכול.

‫הוא מקריא משהו,

‫שאני לא יודע מי כתב, אם כתב,

‫ששם נאמר שהיות והם עושים מכשיר חדש, ‫שלא יהיה בו זה וזה וזה,

‫ולה יהיה 24 שעות דברי תורה,

‫אז סור מרע ועשה טוב.

‫אז גם מוציאים את הזה וגם מכניסים את זה, ‫אז זה טוב וטוב.

אבל מה כתוב שם? ‫לאם כתוב, כן, אם כתוב.

‫כבר הוכחנו שהכול בלוף שם.

‫אבל אם כתוב, אז כתוב שיהיה תורה 24 שעות,

‫ואין תורה 24 שעות.

יש לילדים,

יש לנשים עוגות ואופנה,

‫וכל מיני דברים,

ויש זמרים פסולים,

‫זה דברי תורה 24 שעות ‫נגד ההלכה ונגד התורה,

‫ויש שם חדשות,

‫חדשות, כי יש אנשים שרוצים חדשות. ‫מה, זה לא תורה? חדשות.

‫חדשות, זה תורה.

זה תורה חדשה.

‫וכל הדברים האלה, זה ההיתר שהם קיבלו,

24 שעות דברי תורה. ‫והם מפרשים שתורה,

‫זה גם כל הבלופים האלה שהם עושים.

‫אז אם את ספר כהלו רצו לגנוז ‫בגלל שיכולים לבוא לטעות,

‫אז עכשיו יחשבו שתורה,

‫זה גם כן זמרים פסולים, ‫זה גם תורה.

מה פירוש?

‫באמת למה לא גנזו בסוף את כהלת?

‫מפני שתחילתו דברי תורה,

‫בסופו דברי תורה.

‫מה סופו?

סוף דבר הכול נשמע,

‫את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור, ‫כי זה כל האדם.

זאת אומרת,

‫אומרים לנו שאתה צריך לדעת ‫שאת אלוהים צריך נירו

‫ולשמור את כל המצוות,

‫כי זה כל האדם, ואת זה ישמיעו לך בסוף,

‫ועל זה תיתן את הדין.

‫איזה יראה יוצא לאדם אם הוא שומע ‫את יניב מרחיק משיח?

‫איזה יראה אם הוא שומע זמרים פסולים אחרים?

‫מחללי שבת,

כמו דוד דאואר, ‫אני יודע איך קוראים לו, ‫שם כזה מיוחד,

‫וכל מיני דברים כאלה.

‫איזה, איזה, איזה דברי תורה זה?

‫איזה יראת שמיים אתה סופג מזה?

‫מרקידים מעורב, עושים את כל העבירות.

‫זה ה-24 שעות של תורה שהתירו לכם?

‫זה מה שהתירו לכם?

רחמנא ניצלן.

‫אז לא גנזו את הספר בסוף ‫בגלל ששומעים שהוא אומר ככה.

נו.

‫ומה תחילתו של הספר?

‫הבל הבלים.

אמר קהלת, ‫הבל הבלים, הכול הבל.

‫זאת אומרת,

הוא אומר,

‫לא, כל העולם הזה מלא הבלים, ‫לא להתעסק בזה.

‫תביל את ההבלים. ‫הבל, לשון ציווי.

‫הבל את ההבלים.

‫כי הכול עוול.

‫מה שהבל, לא להתעסק.

‫אז איך אתה יכול לפרש ‫ששאר הדברים בספר

‫הם אחרת ממה שיש בפתיחה ובסיום?

‫אם הפתיחה והסיום זה זה, ‫משמע שאתה לא יכול לטעות באמצע.

‫גם אם תרצה לטעות, הרי הכותרת בסיום, ‫אומרים שזה לא הכוונה.

אבל אצלהם בצופייה,

‫ההתחלה והסוף זה הכול חרבשה, ‫והכול נגד התורה ונגד דירת שמיים.

‫ולא בכדי הוטעה

הרב בן ציון מוצפי. ‫ככה הם אומרים, הוטעה.

למה הוטעה?

‫הביאו לפניו את התוכניות,

‫הראו לו בדיוק מה הם מראים, ‫מה הם משדרים,

‫וכן הלאה.

כשאני הייתי אצל הרב זילברשטיין, יצחק שליטא,

‫להראות לו על הרב פנגר, ‫איך הוא מופיע ומה הוא אומר, ‫שהוא אחד מעמודי התווך של הידרדרות,

‫אז הוא אמר, ‫אסור לאדם הזה לדבר בכלל.

‫היינו קבוצה של רבנים שבאנו לשם,

‫והראינו לו את זה בדיוק. ‫הוא הזדעזע.

הזדעזע.

‫ידוע שבסוף היה בית דין, ‫ואמרו לו להתנצל וכו' וכו',

‫וגם עשו עליו פיקוח במשך שנה. ‫הוא לא השתנה, אבל לא משנה.

‫בכל אופן,

‫הדברים הם מזוויעים,

‫וזה אחד מעמודי התווך.

מה עם האחרים?

ולא בכדי הבדץ העדה החרדית ‫קורא להם הסתרא אחריו.

‫אין לך יותר מקררים בדור מאלה.

‫זה ארגון רפורמי,

‫מכניס רפורמות ביהדות.

‫מי ביקש מכם את זה?

‫אדם יכול להגיד מה שה' אמר ותו לא.

‫אל תעשה פשרות ואל תעשה הנחות ‫ואל תקרב ככה ולא ככה.

‫ככה ה' אומר, ככה צריך להגיד. זה הכול.

אתה מסוגל?

הנה מה טוב.

‫לא,

זה לא התפקיד שלך.

‫איך הם קראו לעצמם?

‫הידברות.

אנחנו לא באנו להחזיר בתשובה, חס ושלום.

‫רק להידבר.

יש לך זכות לדבר כמונו, ‫לכן הם שמים כופרים

‫מול כאילו רבנים,

‫שכל אחד אומר את דעתו, נדברים.

‫לא על זה נאמר אז, ‫נדברו יראי ה' איש הבעיהו.

‫בפסוק כתוב, נדברו איש אל רעהו, ‫אבל יראי ה'.

יראי ה', זה מותר לדבר.

‫אתה רוצה להידבר?

‫אין בעיה, אבל רק יראי ה'.

‫אבל לא להביא כופר ואפיקוירס, ‫לתת לו במה.

‫לא שהוא בא להרצאה ושאל שאלה.

‫הוא בצד ההוא ואתה בצד הזה.

‫יודעים שיש שני צדדים,

‫אבל אתה נותן לו במה. ‫אתה תגיד דעתך על הבריאה, ‫ואני אגיד דעתי על הבריאה.

‫וידוע שהזמיר אומר שהמדע צודק ‫והבריאה הייתה כמו שהם אומרים.

‫לא יאומן כי יסופר.

‫הוא צריך את המדע בשביל להצדיק את התורה.

‫חמור ביותר.

‫אפיקורסות ממש.

‫וכבר העברתי על זה בעבר.

‫אבל מה לעשות?

‫עלמא דה שקרא.

‫ואתמול השמענו בהרצאה ‫את חיים רבי המפורסם,

‫שהוא בזמן הבחירות רצה להקים מפלגה ‫נגד הרב עובדיה. ‫ויש הסרטה, איך הוא אומר?

‫אבל לא נגיד שזה נגד הרב. ‫חס ושלום, מה פתאום? ‫הוא מלמד אותם איך לשקר.

‫ואחרי זה שתפסו אותו,

‫לא, מה פתאום? ‫אני לא אמרתי. ‫אבל אתה מוסרט.

אתה מוסרט.

אין לו בעיה.

‫כמו כל השסניקים, לשקר בפנים.

‫ואתמול צלצל אליו.

‫מישהו אומר לו, ‫תשמע, אני צרפתי, חזרתי בתשובה

‫מפה ושם, שמעתי על צופייה, אני יכול? ‫אומר לו, כן, כן, אתה יכול. ‫אבל אני כבר חרדי. ‫הוא אומר, לא, אין בעיה.

‫אל תגיד שזה טמבלוויזיה, ‫תגיד שזה מסך.

‫אל תגיד שזה סרטים, ‫תגיד שזה סיפורי צדיקים.

אתה מבין?

‫אל תגיד שזה צופייה, ‫תגיד שזה ספר תורה.

‫מה הבעיה?

‫אל תגיד שזה זמיר, ‫תגיד שזה הקדוש ברוך הוא.

‫כל דבר תגיד מה הבעיה, תחליף.

‫מאז ממילא הכול מותר. ‫אל תגיד טמא,

תגיד טהור,

‫אל תגיד אסור, תגיד כשר.

‫איזה יופי.

ראיתם? אתם זוכרים את הסיפור ‫עם ההוא,

עם הכומר?

כן? דג, דג,

דג, דג. אתם מכירים מה דג, דג?

‫זה לא, זה לא.

‫שאלו את הבן שלו, של הרב בן ציון מוצפי, ‫אם באמת הוא חזר בו, כמו שהוא אומר, חיים רבי, ‫וביקש מחילה.

‫הוא אומר, מה פתאום? חס ושלום, ‫לא היו דברים מעולם.

‫הוא אומר, ככה הוא אומר? ככה הוא אומר? ‫אני חייב לדבר איתו. איך הוא אומר דבר כזה?

‫אין שום בעיה היום לשקר.

רבנים?

‫אין להם שום בעיה לשקר.

‫מה האינטרס שלו?

‫טוב, הוא מביא זמרים פסולים, ‫אני מרחיק וכל החבר'ה,

אין לו בעיה.

‫אירועים, מעורבים, הכול. אין שום בעיה.

אתה שומע את הסגנון שלו, ‫איך הוא מדבר.

‫לא, אתה יכול להגיד ככה, ‫אתה יכול להגיד ככה, לא בעיה. ‫אתה תגיד ככה, תגיד ככה, ‫אין בעיה. אם תגיד ככה, ככה, ‫אז הכול בסדר.

‫לא יאומן כי יסופר.

‫זה נקרא ראש כולל.

‫איזה תלמידים יש לו, רחמנא לצלן.

כן,

והנה מכיוון שאבל הבלים ‫שאמר שלמה המלך עליו השלום,

‫הם דברי תורה.

‫הרי שהאדם מוזהר

‫שלא ישקע באבל הבלים.

‫הבל הבלים שאמר שלמה המלך, ‫זה דברי תורה.

‫זה דברי תורה.

‫הרי מה כתוב?

‫כתוב שלמה לא גנזו את הספר קהלת?

‫כי מצאו בסוף שתחילתו דברי תורה ‫וסופו דברי תורה.

‫אז הבל הבלים אמר קהלת, ‫זה דברי תורה.

‫הרי שהאדם מוזהר מן התורה ‫שלא ישקע באבל הבלים.

‫אבל אם יאמר לך האדם, ‫למדתי תורה ולמדתי דברי תורה אלה,

‫ויודע אני שתענוגי העולם הזה ‫הכול הבל,

‫ובכל זאת כל עסקו באבל הבלים,

‫ואינו מרגיש בלבו כלל ידיעה זאת.

‫לא מרגיש בלב את זה.

‫אומר, דורש.

‫הרבה רבנים דורשים על ביטחון, ‫ואין להם ביטחון בגרוש.

‫הרבה אנשים מדברים על ענבה ‫והם רחוקים ממנה כרחוק מזרח ממערב.

‫הרבה אנשים דורשים ואומרים, ‫אבל נאה דורש, נאה מקיים.

‫אז איך אפשר לומר שהוא מקיים מצוות,

‫או מצוות והיו הדברים האלה על לבביך?

‫איך?

‫אם אתה אומר, אבי לבלים,

‫ואתה בסוף הולך אחרי האבלים, ‫רודף אחרי האבלים, ‫חי עם האבלים, מתפרנס מהאבלים.

‫אז איך אתה אומר?

אחד הדברים המצחיקים ‫שהוא אמר שם, אז זמיר,

‫שהארגון שלו בחובות.

‫עשרות מיליונים, עשרות מיליונים,

‫לאין שיעור מה שהם עושים כסף.

‫אין ארגון בעולם יהודי ‫שעושה כסף יותר מהם.

‫זה לא ייאמן כי יסופר.

‫אפילו הפרשת חלה עם ערבים.

‫לא ייאמן כי יסופר.

‫תעשייה של כסף.

‫עשרות-עשרות של נשים ‫כל הזמן מצלצלות בלי הפסקה.

‫כל הזמן רק כסף.

כסף, כסף, כסף, כסף.

על מה ההוצאות?

יש רק הכנסות, על מה ההוצאות?

‫לא ייאמן כי יסופר.

‫וזה לא למטרות רווח, חס ושלום.

‫חס ושלום.

אבל מה לא עושים בשביל שהתורה תתקיים?

‫הרי בלי יניב מרחיק, ‫איזה תורה תהיה לנו משעממת?

‫צריך זמרים פסולים ‫בשביל שהתורה תהיה צופייה.

‫והוא קורא לה מסך, שיבטי ה' לנגדי.

‫אז כשאתה רואה את יניב מרחיק משיח,

‫אתה משווה את ה' לנגד עיניך.

‫ממש, אתה רואה את השכינה ממול.

‫גם את השכנה אתה רואה ממול.

‫וגם יש שם תוכניות נשים עם נשים מדברות.

זה באותו בית, יושב הבעל והאישה והילדים ורואים את הכל

זה נקרא שיוויתי, הבנתם? דרגה חדשה בשיוויתי

לא יאומן כי סופר

זה כמו שאמר חיים רבי

אל תגיד

אתם בפלוויזיה תגיד מסך שיוויתי

אל תגיד סרטים, סרטים, לא סרטים

סיפורי צדיקים

לא יאומן כי סופר

מה הציבור כזה מטומטם?

אז אומרים אבל הבלים זה דברי תורה אז אסור

ובכל אופן מתפרנסים מהאבל הבלים מביאים את כל האבל הבלים בטמבלוויזיה הזאת של צופיה

ראה מה בין בני לבין חמי

תראו את ההבדל בין רנגול שופר להידרדרות

ארגון שצמח

לא מזמן

ניסה להעתיק

רוב האנשים שנמצאים שם זה פליטי שופר

כולל המנכ״ל שלהם שהיה פה נער

ושיפצנו אותו קצת

לא נספר את כל הסיפור

והרבה שם מהעורכים וכולי וכולי

כל אלה פליטי שופר שנפלטו מפה מחוסר יראת שמיים

והגיעו לשם

ארגון שופר דאג להוציא את הטם פלוויזיות ולתת ש״ס במקום

הם עושים?

לא צריך ש״ס יש לך ש״ביטי״

ברגע שיש לך ש״ביטי

אתה יכול 24 שעות לשבת מול הש״ביטי

וממש אתה תהיה גאון הגאונים״

ארגון שופר עשה טקס

של שבירת טמבלוויזיות מול העגל ברוממה

מול הפרצוף של הטמבלוויזיה הישראלית

והם מחאו כפיים

החילונים היו מבסוטים אחד לא העביר ביקורת

כולה פרסמו את זה בלי שום ביקורת

שוברים טמבלוויזיות מוציאים מהבתים

ושוברים

והם מכניסים רק אל תגיד אתם בפלוויזיה תגיד מסך

מסך שהבאתי

אל תגיד סרטים

תגיד סיפורי צדיקים

אל תגיד הזמיר תגיד הקדוש ברוך הוא בכבודו בעצמו

ואז הכל כשר אין שום בעיה

אין שום בעיה

אז אדם שאומר

הבל הבלים אמר קהלת הכל הבל

ובכל זאת כל עסקו בהבל הבלים

והוא לא מרגיש בליבו כלל את הידיעה הזאת

איך אפשר לומר שקיים מצוות

או מצוות והיו הדברים האלה על לבביך

הרי ודאי שלקח

כל הדברים רק בפיו

ולא בליבו

וילכו אחר ההבל ויהבלו

אותם שהולכים אחרי ההבל

נשקעים בהבל

ומטמטמים את ליבם

עד שהם עצמם נעשים חתיכה של הבל

אלא ודאי כשאמרו תחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה

הפירוש הוא שצריך להכיר את זה בלב

אם רק אומרים את זה בדרשות זה לא שום דבר אתה כמו באוניברסיטה אומר דרשות באוניברסיטה זה לא כלום

זה לא מדבר אליך אתה לא חי ככה

אתה שקרן אתה מזויף מהשורש ומהייסוד

אם אתה לא חי ככה

אתה שקרן שאין כדוגמתו

נמצאנו למדים

שכדי להכיר את ההבל הבלים בהרגשת הלב

אין עצה ואין תבונה אחרת זולת לימוד המוסר

בחכמים זיכרונם ברכה

קוראים לזה תחילתו דברי תורה

תחילתו דברי תורה

מה זה תחילתו?

הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים

הכל הבלים זה מוסר

ואיך קראו לזה חכמים? דברי תורה

ומה אמרו שהספר?

ספר קורא תחילתו תורה אז תחילתו של האדם מה צריך להיות?

תחילתו תורה צריך להיות מוסר

קודם כל תהביל את ההבל

אם אתה לא יודע שהעולם הזה זה אבל הבלים שמושך אותך

ומרחיק אותך מהקדוש ברוך הוא, איך תגיע לאהבת הבורא בכל לבבך?

זה אלף בית.

אם כן, למדנו בפשיטות שלימוד המוסר הוא דברי תורה.

וזהו, והיו הדברים האלה על לבביך. בלי זה לא יהיו הדברים האלה על לבביך.

ולא כמו אותם המתמידים הגדולים

שבשעת לימוד המוסר יוצאים לחוץ

כי הם למדנים, הם לא, מה זה מוסר? מוסר מה יש פה, כאילו?

זה לומדס.

וכלל זה נקוט בידך.

כי בלי מוסר עוברים עבירות.

הדבר היחידי שיכול להעמיד את האדם זה שכל יום ילמד שעה מוסר לפחות.

יש כאלה שצריכים יותר.

הסבא מנוורדוק למד ארבע שעות מוסר כל יום.

והוא אמר, זה הפך אותי לאדם חדש.

זאת אומרת, בלי מוסר עוברים עבירות.

רק אם אדם יגיע לתפילה כמו החזון איש,

מתוך רגש, מכל הלב,

בשימת לב, בהתלהבות,

אז זה עצמו נקרא מוסר. למה? זה נקרא ולעובדו בכל

לבבכם.

איזוהי עבודה שבלב

זאת תפילה.

זאת אומרת, כשאדם מתפלל זה עבודה בלב. אז כל הלב אמור להתפלל. לא כמו שאנחנו

מתפללים בפה.

בפה.

הלב.

אבל זה חזון איש התפלל ככה, אז בשבילו זה היה שלוש פעמים לימוד מוסר.

כל תפילה זה לימוד מוסר.

אם יש אנשים שהם בדרגה כזאת, אולי,

אולי הם ייפטרו מלימוד מוסר.

הלב אליהו אומר שהוא עוד זכה להכיר צדיקים שהיו לומדים כמה דפי גמרא,

והעיניים שלהם נוטפות דמעות של

שמחה ואושר על הזכות שנפלה בחלקם ללמוד תורה.

כמה אנחנו מכירים כאלה

שבוכים מרוב שמחה על זה שהם זוכים ללמוד תורה.

אז בכל אופן, אם אנחנו רוצים לקיים, היו הדברים האלה על לב אביך, בלי לימוד מוסר אין סיכוי

שבן אדם יזכה לזה.

אז לכן,

כשאמר אברהם אבינו ואנוכי עפר ואפר,

הוא לא אמר ידיעה כמו שכולם אומרים. בטח, כסוף האדם למיתה.

מה אנחנו שווים? תגיד באמת, מה אנחנו שווים? לא שמים שום דמה.

זו הייתה אמירה.

הוא ראה את עפרו צבור ואת עפרו צבור.

הוא חש את זה, הוא חי את זה.

הוא אמר, לולא שה' הציל אותו במלחמת המרפל,

ארבעת המלכים,

אז הוא לא היה עפר?

לולא שהציל אותו מנמרוד הוא לא היה אפר?

הוא רואה את זה לעיני גד עיניו, והתורה מציינת את זה,

והתורה לא תספר דברי שקר.

אם הוא לא התכוון, הוא רק אמר את זה,

מה חיינו?

מה?

כמו אלה שאומרים, מה אני?

מה חיי?

כן.

ואחרי זה מה?

הוא תובע מכולם שיכירו בו.

רבותיי,

לב, צריך לב.

לא מספיק פה,

צריך לב.

צריך להיות מחובר.

היו הדברים האלה

על לבבך.

וידעת היום,

זה לא מספיק.

והשאבות אל לבביך.

ברגע שאדם זוכה למדרגה כזאת, שהלב שלו מחובר לידיעה שבו,

אדם כזה יוכל להגיע בסופו של דבר לאהבת הבורא באמת.

רבי חנניהו ברגשו אומר, עושות גדולות וחוזקות ישראל לפי כוח.

ארבו לעם תורו ומשמות שנה אמרו לנו, זאת אומרת, סדבר דין תורו ויהודים.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.