הצפרדעים שלא מתו | הרב אמנון יצחק שליט"א

נציב יום: שושנה בת אינגוצ'ה שהחובות יתבטלו בזכות זיכוי הרבים, שהבנק יקבל 'צו ביטול!' אמן, אמן!!

"וַיַּעַשׂ השם כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים מִן הַבָּתִּים מִן הַחֲצֵרֹת וּמִן הַשָּׂדֹת" (שמות ח, ט) ובעל הטורים מציין: שלא באו מן התנורים. "וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים מִן הַבָּתִּים מִן הַחֲצֵרֹת וּמִן הַשָּׂדֹת" תנורים לא כתוב. שאלו לא מתו מפני שהלכו להישרף ולמסור נפשם לקיים דבר השם יתברך. אף אחד לא מינה אותם, לא בחר אותם, לא אמר: "אתם הולכים לתנורים" צפרדעים בכל ארץ מצרים, "וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ" (שמות ז, כח) בכל מקום. אבל יש צפרדעים שבחרו מעצמם, ללכת ולשרף בתנורים לקיים את ציווי השם שצריך להיות גם בתנורים, מי ילך לתנורים? היו אלה שהחליטו שהם הולכות לתנורים. אלה לא נשרפו, אלה לא מתו, גם לא מתו בכלל, וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים כל הצפרדעים האחרות מתו, אבל אלה לא.

כל הנסים והתגלות מופתים, שנעשו על ידי שלוחיו של הקב"ה בכל עת ובכל דור - לא לדורם בלבד נעשו, הנסים והמופתים, כשנעשו על ידי שלוחי השם - בכל עת ובכל דור לא נעשו רק לדורם. אבל יש תקופות שנפסקו ההתגלויות האלה ולא ראו נסים ולא מופתים. וזה מדרכי השם יתברך שהוא יודע ועד שדורות אלו עליהם לזון עניהם מכל קיבוץ הניסים והנפלאות שנעשו מימות עולם. מה יעשו אלה שלא רואים ניסים ומופתים? מה יעשו? הם רוצים לראות בשביל לראות השגחה בחוש, מה יעשו? יש דורות שהחשבון האלוקי אומר: 'שבדורות אלה לא יהיה!', כי זה יותר מחייב את האנשים אם יש נס ומופת, אחר כך העונש עליהם יותר גדול כי אתם רואים במו עיניכם, בחוש ראיתם, לפעמים בחמלת השם גם לא רואים נסים ומופתים בשביל שהעונש יהיה יותר קל אם לא הולכים בדרכיו. מכל מקום מה עושים? אדם יקבץ את כל הנסים שהיו מימות עולם לעם ישראל ויראה אותם לנגד עיניו, לתכלית הזאת הם נכתבו בתורה הקדושה, למה התורה סיפרה לנו את כל המקרים האלה. 

והירא השלם והמאמין המסתכל בתורה ורואה בה מה שנכתב מפי הגבורה, הרי זה בעדו כאילו עומד ורואה בעיניו ממש את הנסים שהם נעשים לנגד עיניו. כשאדם רואה משהו הוא מיכול עוד להתבלבל, אפילו שהוא רואה משהו, זה לא ברור שהוא רואה ברור, יכול שבן אדם גם מדמיין קצת, יכול שהוא לא רואה בדיוק יכול להיות, אבל אם התורה כתבה? זה היה נס! - זה מוחלט וגמור וברור אין פקפוק ולו הקל ביותר. זה יותר ברור ממופת שאתה רואה בעיניים. כי במופת כשרואים בעיניים אפשר גם להכחיש כמו פרעה. אבל מה שהתורה אומרת - אין למעלה מזה. כי (תהלים יט, ח): "עֵדוּת השם נֶאֱמָנָה", ואין שום התנצלות מה שלא רואים עתה נסים כמו שאדם מדמה שצריכים לראות, 

מה יענה? אם ישאלו אותו ביום הדין: 'הרי הוגד לך במפורש בתורה "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר" (דברים לב, ז) כתוב במפורש בתורה (שמות י, ב): "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי השם"!'

אז זאת אומרת: אתה צריך לספר לבן שלך כאילו אתה חווית את זה היית, כשאדם מספר את ההגדה של פסח - הוא צריך להרגיש כאילו הוא יוצא כרגע ממצרים. אז זאת אומרת: התורה מצווה אותנו לזכור את כל הנסים והמופתים ואת מה שהיה. ואבותינו ספרו לנו את כל מפעלות מימי קדם. והרבה מצוות נקבעו זכר יציאת מצרים, ועל זה נאמר (דברים טז, ג): "... לְמַעַן תִּזְכֹּר ... כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" את יציאת מצרים צריך לזכור כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, ביום בלילה להביא לימות המשיח, צריך לזכור את יציאת מצרים כל הזמן. מה זה לזכור? זה לא לזכור שהיה, זה לזכור איך היה, זכירת יציאת מצרים זה אחת הזכירות שחייב אדם כל יום לזכור, וצריך לחוות את זה. סיפרתי שיחזקאל לוינשטיין המשגיח מפונוביז' זכרונו לחיי העולם הבא: מאיפה הוא היה שואב כוחות כשהיה חלוש בגופו? מיציאת מצרים. 

הוא היה מגיע לפעמים להיכל הישיבה בפונוביז', היה שם הרבה מדרגות לעלות לכניסה, כבר היה זקן מופלג, קשה לעלות, היו רואים עוצר חושב - ופתאום היה עולה כמו בחור צעיר. 

שאלו אותו: מה הפטנט מה הוא עושה? 

אז הוא אומר: הוא היה נזכר מצייר את הנסים והנפלאות שהקב"ה עשה במצרים, מול נסים אין שום כוחות, הטבע זה כח נשלט על ידי הבורא, ברצונו טבע ברצונו מפר את הטבע. בטבע - אדם זקן לא יכול לעלות קשה לו, אבל אם הוא מסתכל בכל הנסים ורואה איך אפשר ממצב בלתי יאומן לצאת מעבדות לחירות, עם שלם, ובלי אוכל ובלי כלום, ולזון במדבר 40 שנה, ויורד לך מן מן השמים. אז אתה מקבל כוחות ותעצומות, אין שום דבר שהקב"ה לא יכול לעשות, מה זה זקן איזה זקן? טררררר בחור ישיבה שרררק עולה. 

איי איי איי "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" (משלי כה, יא) כל דברי חכמים זכרונם לברכה "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" - אם יש לך תפוח זהב בעל ערך רב, אז לא מכסים אותו בקרטון, שמים אותו בקופסה, אתם רואים קונים טבעת לחתונה או משהו, נפתח צ'רק צ'ריק נפתח זה... הכל יפה זה... ועוד שקית מקרטון וכתוב בזהב ואוווווו.... למה? למה עטיפה כל כך חשובה, כל כך מושקעת למה? תלוי מה יש בפנים, אבל אם אתה קונה דברים פשוטים נותנים לך שקית ניילון, תשלם עשר אגורות. "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" - זאת אומרת כל דברי חכמים זה תפוחי זהב במשכיות כסף. כמו שכל הנסים מתגלים לעינו של אדם "לְמַעַן תֵּדַע" (שמות ח, יח), לא עושים סתם נסים רק לשעתו, גם לדורות "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר"! (שמות י, ב) כן יתגלו למען דעת כי המוסרים נפשם על קידוש השם - אינם נשרפים באש. מהסיפור של הצפרדעים לומדים, שמי שמוסר את נפשו להשם - לא נשרף באש, לא רק צפרדעים. אברהם אבינו היה לפני הצפרדעים, הוא מסר את נפשו להשם - לא נשרף. הצפרדעים מסרו - לא נשרפו. 

חנניה מישאל ועזריה למדו מהצפרדעים קל וחומר למסור את הנפש לכבוד השם: 'הם לא היו מצווים ואין להם שכר ועונש, והם מסרו, אז אנחנו שמצווים לא נמסור את נפשנו?!' 

מי שלא השתחווה לפסל של נבוכדנצר - הוא השליך אותו לכבשן האש. אז הם קפצו לכבשן האש, הם נשרפו? לא נשרפו, איך לא נשרפו? אפילו לא נחרכו בגדיהם, אפילו ריח עשן לא היה להם בבגדים. אז מה מלמדים אותנו? מי שמוסר נפשו על קידוש השם - אינו נשרף באש. והצפרדעים אינם בני בחירה, ואין להם הכרה כמו האדם, וטבע כל בעל חי מהמזיק אותו. אתה רואה בעלי חיים אתה לא רואה אף אחד אומר לו: "זה אש"! זה אש! 

לקטנים אנחנו אומרים: 'זה אש! תיזהר אה אה אה!' 

אבל ראית חתול אומר לגור שלו: 'תזהר! אש!!' ??? 

לבעל חי אין זה בטבע, האינסטינקט שלהם מרחיק אותם מדברים שמזיקים אותם. אז איך הם רצו לאש הרי זה מזיק? איך הצפרדעים הלכו לאש? בטבע שלהם זה מזיק! וזה שינוי טבע שהם הלכו לדבר המזיק! כי הטבעים כולם הם ברואי השם המה.

כל הטבע הוא ברוא של השם, הוא ברא אותו במתכונת זו הוא יכול לשנות את זה בכל רגע, "כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד" (תהלים לג, ט) כשם ש"הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס" (תהלים קיד, ג) אמרנו היום בהלל. הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, זה טבע שלו לנוס? לפני בני ישראל! זה טבע? לא טבע, אז למה וַיָּנֹס? "הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם" (תהלים קיד, ח) איך הסלע של מרים הופך להיות מעיינות? יוצאים, נחלים, במדבר, לא יצא מים סתם - פששששש. שניים עשר נהרות לכל שבט מגיע עד אליו. חברת 'מקורות' פרררררר. מים נהפכים לדם - זה טבע? אז הטבע מתחלף בגזרת הבורא, וכוחו הקודם ילך ממנו, השם מסיר את הכח שתבע בטבע לפרק זמן ואחר כך מחזיר אותו למה שהוא רוצה, או שהוא משנה אותו בכלל. מזה לומדים ככה צריך לדעת - שנגד רצון הבורא יתברך והציווי שלו הטבע לא יכול לעמוד נגדו. כי הטבע זה כלי שמשרת את האדם, הטבע הוא כלי שמשרת את האדם, כל הבריאה זה כלים לשרת את האדם, והם לא נועדו להיות מכשול לאדם, רק היצר הרע יודע לעשות את זה, אבל שום דבר לא יכול לעמוד לפני רצון השם יתברך, ואפילו אם ילך במו אש - "כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה" (ישעיה מג, ב) לֹא תִכָּוֶה. 

אדם יכול ללכת בתוך אש ולא יכוה- אבל צריך להיות מוסר נפש, לא כל בן אדם, מי שמוסר נפש על קידוש השם ברמות של אברהם אבינו של חניניה מישאל ועזריה, דניאל בגוב האריות וכן הלאה. אתם יודעים מה היה הכוח שלהם שהם קידשו שם שמים עוד לפני כן מסרו נפש, הם מסרו נפש הם לא אכלו מִפַּת בַּג הַמֶּלֶךְ (דניאל א, ה), הם היו סריסים בבית המלך, והם צריכים להיות נאים בריאים חסונים נראים טוב, והיה להם אוכל מיוחד שנביאים להם, והם לא הסכימו! הם אכלו זירעונים, קטניות אחרי בדיקה. אבל הם לא אכלו מִפַּת בַּג הַמֶּלֶךְ. למה? מאכלות אסורות, סיפור יפה שמה הם החליפו שמה עם המלצר שהיה אחראי עליהם 

אמרו לו: 'קח את זה בשבילך ורק תשתוק, אם 10 ימים עברו ואנחנו נראים בסדר - אז נמשיך ככה ואתה תמשיך ולא יאונה לך כל רע!'. 

כי הוא פחד כי יראו שהם חלושים וזה... יגידו שהוא לא עשה את התפקיד.

וככה היה, כי מי שרוצה ללכת בדרך השם - כמה שולחים לי אנשים שבזכות זה שהם לא אוכלים בשר ועופות - איך הם מרגישים איך הם בריאים, איך הם שמחים ולא חסר להם, וחסכו גם כסף אהיייה וכמה ברכות לראש – מכביר! אף אחד לא נחלש מקיום מצוות השם יתברך, הפוך! הוא מתחזק יותר ויותר. כבר סיפרנו הרב שטיינמן היה אוכל 50 גרם פירורי לחם, והגיע ל-103-104, חביבי, אפשר על פי טבע ככה? אי אפשר על פי טבע! הפוך! ככל שאתה מתבגר אתה צריך לאכול את היסודות החשובים של המזון, אבות המזון החשובים שלא יחסר. הרי הגוף טררררר מה מחליש את הגוף? מה גורם לו אם מצטמק ורע לו? מה גורם? שהאוכל היום הוא לא ברמה של 100%, אם הוא היה ברמה של 100% השם ברא באופן כזה שהאוכל מחזיר לאדם את כל הכוחות שהוא מפסיד אותם על ידי יגיעה על ידי עמל על ידי כל מיני דברים. איך האריכו 900 ויותר ואלך ומשהו בשנים קדמוניות? איך הם יכולים להחזיק מעמד? איך זה? המאכלים לא היו מקולקלים לא היו מקוללים, לא היה עוד "פרשת התוכחות" שתשלוט התולעת בכל דבר. 

הכל היה בריא לא היה ריסוסים לא היה הרבה צרות, והאוכל היה מבריא מחזיר לאדם על הכח שהיה מסתלק ממנו. האש בדרך כלל שורפת את מי שבא אליה, אבל היא רק טבע, ומי אמר שזה הטבע? "כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה..." והפקיד אותה לשרוף, אבל אם השם אומר לשמש: "דום!" - סר כוחה ממנה, שהרי יהושע העמיד חמה, אז אם צדיק יכול להעמיד חמה - בורא עולם מה? וגם תנור לא יכול לשרוף צפרדע. אז זה מה שכתוב בתורה "וַיַּעַשׂ השם כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּמֻתוּ" למה? 

פרעה התחנן אליו: "די! תסיר מעלי את הצרה הזו" רק מה-'גע גע גע!' שהוא שמע - זה כבר נהיה מוטרף, ומשה גם כן לא היה שומע את עצמו מרוב הקולות שלהם, וגם יצא מחוץ לעיר וגם צעק (שמות ח, ח) "וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל השם" רק במכה הזאת כתוב וַיִּצְעַק, לא שומעים לא שומעים! גע גע גע גע! מיליארדים מיליארדים בכל מקום, בכל מקום. אז השם עשה כדבר משה (שמות ח, ט): "וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים מִן הַבָּתִּים מִן הַחֲצֵרֹת וּמִן הַשָּׂדֹת", "בעל הטורים" אומר אבל לא מן התנורים, אלה נשארו בחיים. מי שמוסר נפש לכבוד השם יתברך "כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה" הטבע משתנה בשבילו.

'למה לראשונים מתרחש ניסא?' נתנו שיעור לפני כמה ימים, 'למה להם מתרחש ניסא! ולמה לנו לא מתרחש ניסא?' קמאי מסרו נפשייהו על קידוש השם! מי שמוסר את נפשו על קידוש השם, כמו רב אידא בר אהבה, מקיים את רצון הבורא בקנאות בדקדוק, עד שקרע! את הבגד האדום שהיה על אותה כותית שחשב שהיא ישראלית. אנשים שהם קנאים לדבר השם באמת! לא שהם מקנטרים את האנשים והם חושבים שהם מעליהם וזה... הפוך! מתוך כאב ודאגה שלא יהיה חילול השם. לאנשים האלה יש להם כוח גדול בשמים, יכולים להניע את הטבע ימינה ושמאלה, נסים ומופתים נעשים על ידם, יש עליהם שמירה מפגיעה וכן על זה הדרך. נו, כדאי להיות מקדש השם.

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".