ממעלות משה רבינו - ב | הרב אמנון יצחק שליט"א
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום אשר בן רוזה יזוכה מכל אשמה במשפט
והקדוש ברוך הוא יוריד את כל הגויים מעל צווארנו שלא יהיה לנו שום קשר אליהם לא חומרי ולא רוחני ונזכה לפרנסה טובה ובריאות שלמה ואיתנה אמן.
אמן.
אנחנו בחלק ב' על משה רבנו ממעלותיו ואיך הגיע
למעלות אלה.
ויהי בימים ההם בה יגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם.
אנחנו רואים את גדלותו של משה רבנו
במה הוא זכה להשיג יותר מכל יילוד אנוש,
ושהתגלה לו הקדוש ברוך הוא בתוך הסצנה והודיע אותו מגאולת ישראל.
הקדוש ברוך הוא בחר בו ושלח אותו להיות השליח להוציא את בני ישראל ממצרים.
מגלגלים זכות על ידי זכאי
והפציר בו רבות
על אף סירובו שבעה ימים.
והנה אנחנו לא יודעים
מדוע זכה משה רבנו עליו השלום לכך.
למה הקדוש ברוך הוא בחר בו?
לא כתוב בתורה.
מה הייתה סגולתו שהכשירה אותו להיות רועה נאמן לעם ישראל?
במדרש כתוב שהוא ראה אותו רועה את הצאן ומרחיק אותו מהגזל ושומר על הכל.
אבל בתורה לא ראינו כלום.
אז מה הייתה סגולה שהכשירה אותו להיות רועה נאמן לעם ישראל?
ואותה שאלה יש לרמב״ן
לגבי אברהם אבינו עליו השלום.
הוא שואל שאלה,
הפרשה לא מבארת מה הטעם שאמר הקדוש ברוך הוא
לאברהם אבינו עזוב ארצך
והטיבה עמך טובה שלא הייתה כמוה בעולם.
מבלי שהקדים
שאברהם אבינו היה עובד אלוהים,
מבלי שהקדים שהוא היה צדיק, תמים, כמו שאמר בנוח.
או שנאמר שעזיבת הארץ
ללכת אל ארץ אחרת זה בשביל שיהיה לו רק קרבת אלוהים.
אבל מנהג הכתוב אומר הרמב״ן
לומר התהלך לפניי
והיטיבה עמך.
אם אתה תתהלך לפניי ותעשה כל מה שאני אומר כמו אם בחוקותיי תלכו וכולי וכולי
אז יהיה לכם כך וכך.
ופה הוא מפתיע לו הטבות והכול ולגדל אותו ולברך אותו והכול. מה?
בלי שום סיבה מוקדמת. למה הוא?
אם כן יש להבין, גם לגבי משה רבנו עליו השלום
לא נתבערה גדלותו קודם עניין הסצנה.
ומדוע זכה להגיע למדרגה העליונה ולמעלה העליונה?
אבל אם נתבונן בתורה נראה שהדברים מפורשים מה המעלה שלו.
מה המעלה שלו?
ענווה.
ענווה. איפה ראית לפני כן שהוא שלח אותו שהוא ענו?
היינו מידת הלב טוב.
לב טוב שהיה במשה רבנו עליו השלום.
וזה היה מנוגד למידת הרע שמצינו אצל פרעה הרשע.
הכתוב אומר, ויהי בימים ההם ויגדל משה
ויצא אל אחיו
וירא בסבלותם.
ולמדנו שרש״י אומר, נתן חינם ולבו להיות מצר עליהם.
ובמדרש היה רואה בסבלותם ובוכה.
והוא אומר, חבל לי עליכם, מי ייתן מותי עליכם?
לא הצגות.
הרי הוא אמר להשם במפורש, מחייני נא מספרך אשר כתבת.
אלף כיוצא במשה ימותו ולא תיפול ציפורן מציפורנן של בני ישראל.
וזו הייתה ראשית דרכו של משה רבנו עליו השלום.
נושא בעול עם צערם של כלל ישראל.
ואין הפירוש
נושא בעול להשתתף השתתפות מועטת בצער.
אלא צריך להתייגע על זה.
נותן עיניו ולבו בשימת עין ולב
לחדור עמוק עמוק לתוך צערו של חברו.
והדבר פשוט הוא שדרוש לכך עבודה רבה.
זה לא צער של יחיד, זה צער של רבים, של כלל ישראל.
אז ודאי שחייב לעקור מעצמו ומנפשו את הטבע הרע שיש בכל אדם.
וצריך להשריש בקרבות טבע של השתתפות בצער זולתו עד מסירות נפש ממש.
כמו שאומרים חכמים זיכרונו לברכה, שחייב
להחלות את עצמו מתוך השתתפות בצערן של תלמידי חכמים.
כמו שנתתי דרשה על הרב זליכה, זיכרונו לחיי העולם הבא, שנפטר,
רבה של פרדס כץ.
באתי, נתתי שם דרשה ואמרתי להם שחייב כל אחד לחלות את נפשו
על
צערן של תלמידי החכמים, שהוא אז היה במצב קשה.
זאת אומרת, אדם צריך להרגיש ממש חולי.
כמו שכמה חבר'ה פה טובים,
כששמעו שיש לי סוכרת,
אז קיבלו על עצמם את העניות מעצמם,
והחליטו לאכול את הדיאטה שאני אוכל,
כדי להרגיש גם כן מדהים,
אף אחד לא ביקש, לא אמר.
וכאשר נתבונן מעט באורחות חיינו,
נראה כמה רחוקים אנחנו מאוד מלהרגיש בצער הזולת.
ואיננו שמים לב כלל לזאת.
ואין בכך פלא,
שהרי המצב הטבעי של בני האדם זה איש את רעהו חיים בלעו.
מה שהולך בשוק של החיים זה כל אחד רוצה לבלוע את השני.
ולכן אין מקום כלל אצל בני האדם בדרך כלל להיות נושא בעולם חברו.
ורק על ידי העבודה והעמל יוכל לתקן טבעו הרע ולהגיע למדרגה של נושא בעול.
כל זה בכללי אנחנו אומרים על מקומות שונים ואחרים.
אבל פה בקהילת פס, ברוך השם,
כולם נושאים בעול
עם חברו.
כל אחד דואג לשני.
בשבועות האחרונים קיבלו כמה משפחות מייבשי כביסה בגלל החורף, שלא היה להן בכלל והיו צריכים להמתין ולתלות בתוך הבית על כיסאות
ועל זה כי אפילו בחוץ אי אפשר בגלל הגשמים.
אז מי דאג? החבר'ה דאגו לעצמם.
ושלא נדבר על כל הדברים והמאכלים והזה והחסרונות והשלמות וכל הדברים.
מדהים
מפורש בדברי החכמים זיכרונם לברכה אלו כמה כוחות עמוקים טמונים בנפש האדם
שכאשר זוכה
יכול להגיע למדרגה של נושא בעולם חברו עד מסירות נפש ממש
כמו שאמר משה רבנו מי יתן מותי תחתיכם
זאת אומרת מוכן להיכנס תחתיו
והיו כמה שאמרו שהם מוכנים להעביר את המחלה מאצלי של הסוכרת אליהם
חס ושלום אמרתי להם מה שהקדוש ברוך הוא שלח לי זה בשבילי
אני צריך לטפל בזה לא אתם
נתפלל מותר
אבל משה רבנו הסכים להיכנס תחת כל ישראל ולמות במקומם
עד מסירות נפש
והמדרש אומר שראה מסוי גדול על קטן
היו מענים אותם
ומסוי קטן על גדול מסעות
מסוי איש על אישה ומסוי אישה על איש
מסוי בחור על זקן
והיה מניח דרגון שלו
הוא היה בעל מדרגה נסיך אמרנו
והוא הולך ומיישב להם סבלותיהם
משנה
שכל אחד לפי מה שהוא יכול לשאת
ובמדרש עוד מוסיף
שהיה נותן כתפיו ומסייע לכל אחד ואחד מהם
ועבור כל זה זכה משה רבנו
להיות הרועה הנאמן
כמפורש במדרש
אמר הקדוש ברוך הוא
אתה הנחת עסקיך
נסיך בבית המלכות
והלכת לראות בצערן של ישראל ונהגת בהם מנהג אחים
אני מניח את העליונים
ואת התחתונים ואדבר עמך
זה הבן אדם שאני רוצה לדבר איתו
זה מה שאני רוצה עולם חסד ייבנה
זה מה שכתוב
וירא אדוני כי שר לראות
מה ראה השם?
שמשה שר לראות
הפסוק מדבר
על שהוא שר לראות את הסצנה
אבל המדרש אומר שהשר לראות זה לא מהסצנה
למה נראה אליו השם?
בגלל שהוא ראה שהוא שר לראות בסבלותם
בגלל שיש לו את המעלה והמידה של נושא בעול.
בגלל זה הוא נראה אליו הקדוש ברוך הוא.
לפיכך ויקרא אליו אלוהים מתוך הסנא.
והכל מפני שהאדם נברא בצלם אלוקים
ולכן יכול להיעשות בדומה לו.
כמו שהקדוש ברוך הוא דואג לכולם בעולם,
נושא בעול זה מדרגה אלוקית.
וזוהי מצוות הדבקות שחייב להתדבק במידותיו של הקדוש ברוך הוא.
מהו רחום? הפתה.
מהו חנון? הפתה.
וכשם שהקדוש ברוך הוא מוסר את עצמו עבור כלל ישראל,
כמו כן יכול כל אחד ואחד למסירות נפש עבור זולתו.
ויש כאלה ברוך השם.
הצולה.
יהודים שקופצים כל רגע מקבלים תשדורת
תוך דקה הם אצל החולה או הפצוע ומצילים נפשות למכביר כמו
אל חנן ממו השם יחייהו ויאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים.
אביי.
מקום שני באצולק.
קופץ לכל דבר מצווה.
עם התפילין עם הכל. לא מספיק אפילו להוריד את התפילין בשביל להספיק עשר שניות קודם.
שאלה של חיים ומוות.
ולפעמים הוא מגיע והוא לא יודע עם איך להיכנס. לא עונים, לא פותחים, מוצא עצות, איך וזה מטפס, נכנס. דברים לא יאומן כי יסופר.
זה נושא בעול עם חברו.
וכן יש לראות גבי המילדות.
אותו עניין של נושא בעול.
כתוב ותראינה המילדות את האלוהים
ולא עשו כאשר דיבר עליהן מלך מצרים
ותחיינה את הילדים.
המדרש אומר, מאחר שלא עשו,
כאשר דיבר עליהן,
אין אנו יודעים שקיימו את הילדים?
הרי הוא ביקש מהם להריג את הזכרים
ולהשאיר את הנקבות.
וכתוב שהם לא עשו כמו שהוא אמר.
אז מה, אנחנו לא יודעים שהם קיימו את הילדים? שהם השאירו אותם בחיים?
אז למה הייתי צריך לומר עוד ותחיינה את הילדים?
מזה שכתוב שהם לא עשו
כדבר פרעה,
למה צריך להוסיף ותחיינה את הילדים? זה פשוט.
אלא אומר המדרש, לא.
אלא עוד הוסיפו לעשות עמהן טובות.
אחרי שהם יחיו את הילדים,
הם לא הלכו.
אלא מה?
יש מהם שהיו עניות.
אז היו המיילדות הולכות
מביאות להם מים ומזון מהבתים שלהם
או מבתים של עשירות ונותנים להם עניות.
זה שכתוב, את חיינה את הילדים.
לא מספיק לקיים את הילדים שלא ימותו ולא להרוג אותם,
אלא לגרום להם חיות.
צריך להביא להם מזון.
ויש ארגונים כאלה, ברוך השם, בעם ישראל שעוזרים,
בפרט החרדים,
שדואגים לעזור ולתת ליולדות
ולפצועים ולנכים ועגלות ויצרה וכל מיני שמות
הידועים והמפורסמים.
חסד גדול בציבור החרדי,
השתבח הבורא,
חוץ משס כמובן.
ועוד במדרש,
שהיו עומדות בתפילה ואומרות לפני הקדוש ברוך הוא.
לא הספיק להם
שנתנו להם חום רי.
עוד עמדו בתפילה
ואמרו לפניו, ריבונו של עולם,
אתה יודע שלא קיימנו דבריו של פרעה.
ריבון העולם, שייצא הולד לשלום.
כל כך דאגו לכלל ישראל במסירות נפש ממש,
כי אם לא הוא היה מוציא אותם להורג.
רק הם סיפרו לו את הסיפור. תשמע, העבריות חיות הנה, הן לבד,
יולדות לבד, הן לא צריכות אותנו, הן ילדות.
עד שאנחנו באות, הן כבר ילדו, אין, אין, לא, אין ילד, לא מצאנו, לא היה שום דבר.
אם זה היה תלוי בנו שאנחנו באים עם ילדות, בטח, היינו הורגים אותן, חפשי.
אבל אנחנו באים, הן כבר ילדו, מה אנחנו נעשה? זה לא כמו המצריות.
העבריות חיות הנה, הן לבד יולדות.
ולכן הם זכו,
מי היו שם?
מרים מיוחבד, נכון?
אז מה זכתה יוחבד?
למשה רבנו.
אז היא נשאה בעול,
הכניסה את עצמה במסירות נפש תחת
היולדות והוא היה יכול להרוג אותן.
ככה נולד לה בן כזה,
שגם הוא יש בו בטבעו את הדברים האלה, נושא בעול, עם לב טוב.
ואז
יש את משה רבנו במעלות הגדולות
והמהודרות וכולי.
אמרנו שהטבע של ההורים
עובר לבני בנים, לדורות הבאים.
אז זאת אומרת, אנחנו רואים שמשה רבנו יצא ממנה.
והאהרון יצא ממנה,
השתבח הבורא,
היא הצילה את ילדי ישראל, תראה מה היא זכתה.
שני בנים שהושיעו את כל ישראל.
כמו שהיא רצתה להושיע אותם,
יצאו לה מושיעים.
איך אני זכיתי, אתם חושבים סתם? אמרתי פעם,
אימא שלי, מנוחתה עדן,
הייתה צדיקה גדולה מאוד.
כל-כולה היה חסד.
הכל לזולת.
הכל לזולת. להאכיל אנשים עניים, עשירים, ערבים, הכל. כל הזמן רק חסד. חסד, חסד.
אפילו כשהיא נפטרה,
לא יאומן כי יסופר.
היא הייתה
כמה חודשים בבית חולים רצוף עד הפטירה,
עד ההריגה שהרגו אותה.
אז כשבאנו לשבעה,
כל המקרר היה מלא חלבה.
תמיד היא הייתה עושה חלבה לחלק לאנשים.
כל מי שבא הייתה נותנת לו.
לכל השבעה היה חלבה.
מקפיא שלם,
כולו חלבה.
כמה אתם זוג? כמה צריך חלבה?
קופסה אחת לשבוע.
חלבה לשנה.
הכל קפוא, מוכן, שמי שיבוא, טאק, נותנים לו.
חסד, חסד, חסד, חסד כל הזמן.
אז אם אתם תהיו כאלה, הילדים שלכם גם יהיו כאלה,
והנכדים שלכם יהיו כאלה, וככה זה עובר.
רואים עד היכן יכולה להגיע מדרגתו של אדם,
ובוודאי שמבלעדי תורה קשה מאוד להגיע לכך.
אתם יודעים שמשה רבנו,
כשאימא שלו העניקה אותו,
כי הוא לא רצה לינוק מהמצריות,
אז אחותו מרים לקחה אותו לאימא שלו, נהיו חבד.
וכשהיא העניקה אותו, בינתיים אבא שלו, שהיה עמרם גדול הדור, לימד אותו תורה.
אז הייתה לו השרשה טובה מבית אבא, הוא הספיק ללמוד מספיק.
אז לכן,
להגיע למדרגות כאלה,
אי אפשר בלי תורה, קשה מאוד.
אבל אם אדם זכה לתורה,
הוא יכול להגיע למדרגת האמת של להתדבק במידותיו של הקדוש ברוך הוא עם יגיעה.
אבל אם ישאיר אדם עצמו הפקר,
ולא יתעסק בתורה ובלימוד ותיקון המידות,
מי עוד
יודע לאן הוא ירד.
וזה העניין יעקב ועשיו.
שיעקב היה מידת האמת,
פיו וליבו שווים.
לא כמו השסניקים מדרדרות שקרנים.
אם כואב להם שאנחנו מפרסמים מדי פעם, או מתפרסם,
שהם משקרים ומסלפים.
אבל אנחנו, אלה שמפרסמים, מביאים את האמת כמו שהיא.
מההתחלה עד הסוף, זה מה שהוא אמר, מההתחלה עד הסוף.
אבל מה הם עושים?
לוקחים דברים שאנחנו אומרים וטוענים עליהם, ואומרים כאילו אנחנו טוענים
את זה על אחרים.
כאילו אנחנו,
נגיד,
אני אומר שרובי אמר עליי יימח שמו,
אז הם משמיכים את זה כאילו אני קיללתי מישהו.
שקרנים, עשיו.
עשיו איש מרמה, איש ציד.
לכן הם נוקטים בשיטות האלה. כי אם יביאו את האמת, מה אני אומר?
מה יכולים לטעון עליי?
מה שאני אומר, אני עומד מאחוריו, אין לי שום בעיה.
כל מה שאמרתי,
100%. יכול לעמוד לדין שמיים, לא דין פה בארץ. דין שמיים, אני יכול לעמוד על כל מילה ומילה שהוצאתי מפי.
אבל הם שקרנים, הכל בתככים, ברמאות.
אז מה היה עם יעקב? הוא היה מידת אמת.
פיו ולבו שווין.
אבל עשיו מדרגת השקר והרשעות עד כדי רציחה.
הנה הליצן הזה, הזמיר,
יש כאלה שקוראים לו זמירון, לא לשבת.
והזמיר הזה כותב עכשיו בתגובה שהרב קנייבסקי אפילו ביקש ממנו ברכה.
הוא רוצה להראות שיש לו מעלה יותר מהרב קנייבסקי.
הרב קנייבסקי ביקש ממני ברכה.
קודם כל זה שקר, ודבר שני,
גם אם זה היה נכון,
מי כותב דבר כזה שהוא ביקש ממך ברכה?
אבל זה הראיות שלהם, ככה הם בונים ראיות של שקר על שקר.
כן?
אני נכנסתי השבוע לרב קנייבסקי שליטה,
ושאלתי אותו, הרב, בחוץ לארץ שואלים אותי בהרצאות,
אם כבודו
התיר את הטלוויזיה.
הייתם צריכים לראות את שני העוזרים, אחד הנהג שלו ואחד ממי שהכניס אותי.
יואי, מה פתאום? הרב התיר טלוויזיה.
הזדעזעו, איך אני שואל שאלה כזאת?
לא הבנתי.
מה זה מפורסם?
אז זמיר אומר שהרב נתן לו את הטלוויזיה.
אז למה אתם מזדעזעים? לא הבנתי, שאלה לגיטימית, לא? למה צריך פה לבהל?
פנים ככה אתה צופה, וכל מי שהיה שם היה בהלם, זה איך שואלים את הרב דבר כזה,
הכי יעלה על הדעת שהרב יגיד,
אבל השסניקים,
אמרו כן, הוא התיר לו.
ועל השאלה הזאת קיבלתי מהרב קנייבסקי בוהה בוהה,
ברוכי ואצלוחי, ברוכי ואצלוחי.
הוא קרא את הדף שאני אמרתי.
למה זה שהכניס אותי פחד לשאול אותו את השאלה?
עכשיו, הרב קנייבסקי, הוא לא שומע.
לא שומע בכלל, רק באוזן הימנית.
ולכן עומדים לידו וצועקים לו באוזן, וזה. אם לא צועקים לו, אז הוא לא שומע שום דבר.
אז את זה הוא לא שאל.
אז הוא היה צריך לקרוא את זה מתוך הכתוב.
בוהה בוהה.
הרב יברך את זה לסייעתא דשמיא, עוד בוהה ובוהה.
ארבע בוהה בוהה.
בוהה ובוהה.
אז זאת אומרת
שהדברים הם פשוטים,
אבל יעקב אבינו,
יעקב אבינו,
מידת האמת פי ולבוש אבין.
אבל עשיו,
מדרגת השקר והרשעות עד כדי רציחה.
וכבר הזכרנו כמה פעמים
שאין מעשי אבות סיפורי דברים בעלמא,
אלא הכל ללמדנו עד היכן טמונים כוחותיו ומדרגותיו של האדם.
אדם שעוקר תורה של אחרים
זה גדר רוצח.
הוא לא רוצה בקיומו של השני.
לכן הוא מוכן לבטל את תורתו לגמרי.
להשכיחו מן הציבור.
זה נקרא בחינת רציחה.
הרי המלבין פני חברו ברבים זה אביזריו לשפיכות דמים.
רק מלבין.
אבל אם עוקר תורתו וכו',
אז זה ברור.
עכשיו יש איזה טיפש אחד שכתב באיזה מקום,
הוא מזוזי כזה נראה לי,
כתב שאני אומר לשרוף את הספרים של איציק.
אני לא אמרתי לשרוף את הספרים של איציק, אסור לשקר.
אמרתי לגנוז.
האח שלו, דודי,
אמר שאפשר לזרוק לה זבל.
אני לא אמרתי לזרוק לה זבל.
לגנוז זה בדרך מכובדת.
ואלה שמדברים כאילו וכאילו,
מה הפירוש?
תיכנסו לישיבת כיסא רחמים,
תמצאו שלושה ילקוטים בלבד,
לא ילקוטים שלמים.
שלושה תיקי אוכל כאלה נמצאים שם, זה הכל.
מי לא עומד בכלל בילקוט אצל מזוז?
אף אחד, הם יוצאים נגדם.
עכשיו התפרסם סרטון
שהוא מקלל אותו, את איציק יימח שמו וזכרו.
מקלל אותו.
למה כשהוא רצה להיות הרב הראשי
של ירושלים הוא אמר הוא לא יהיה.
הוא לא יהיה. למה הוא לא יהיה?
אז הוא אמר, בגלל, אתה יכול לשלוח לי את זה רגע.
למה לא יהיה?
בגלל שהם ביזו את הרב משה לוי, זכר צדיק לברכה,
ותמיד יצאו נגדו.
מה עשה לך? מה הוא הולך לרבנות?
למה אתה יוצא נגדו? אתה צריך לבקש מחילה.
וזה, ופה ושם, יימח שמם, וזכרם, כולל אלף דאם, דרמדבם.
לא הבנתי, אני, כשאמרתי איציק, הוא נבהל.
הוא אמר לי חמור חמורתיים.
והוא לא מבין
שחמור חמורתיים בדרך כלל הוא דקדקן שמבין,
ויודע, ולמדן.
ופה הוא נפל בפח,
הוא בירך אותי, קרא לי חמור חמורתיים.
אתה יודע מה זה חמור חמורתיים?
צבור צבורים.
כמו חמרים חמרים, ערמות ערמות.
כתוב ששמשון הגיבור היכה בלחי החמור,
חמור חמורותיים.
מרוב פלישתים שהוא הרג, נהיה ערמות ערמות של פלישתים.
אז זה שבח
שהוא בלחי אחד של חמור,
לקח אותו, תך תך תך,
הרג כל כך פלישתים,
שנהיה חמור חמורתיים, ערמות על ערמות של פלישתים
שהוא הרג. אז חמור חמורתיים זה שבח.
רצה לקלל, יצא מברך כמו בלעם.
אבל הוא, מה אמר על איציק?
אבל הוא, מה אמר על איציק?
הוא אמר על איציק,
איי איי איי מה שהוא אמר, תשמעו מה שהוא אמר, תשמעו, ואחר כך הוא אומר, איך הוא אומר איציק?
איך הוא אומר איציק?
וישחק כוסף רבה של גרושלים, לעולם העונה עולמית יעלה לשנה מסיום, יפח כל העורכים, יפח כל הכוחו יתבע עונה, מהעולם ורנזל ויירץ מלראש הלך.
ולאר כן יפח איתו עשרה אנשים,
נפון ויפרס יח על כבונו של בן שלומך,
חתרתי את השם אלוקי ישראל.
אבל גרושלים וישפגעתי בו בכתב ובציבור, בכל מקום, כל מה ש...
זה חוטף על עולם ומדבר, אבל הוא מוותר,
הוא לא מוותר,
ותראה כבר עיבור על הכל,
על שנאת חנם לא מוותר,
עמורות הרעיון, גילוי עריות,
שפיכות דמי, חורמה מאת ראשון, 70 שנה,
שנאת חנם מתאב אל שנים, אלפיים שנה סובלים ועדיין הוא יזרפנו ממנה,
שנאת חנם לתלמידי חכמים,
איומה ונוראה,
על מה אתה רודף את המדינה הזה? מתחרה אותך ברבנות?
הוא הרג לעולמו, מה אתם עושים ממנו?
הדבר הזה לא יהיה מוותר, הוא לא יסולח לעולם ועוד מעט תחף ותמות גם כן.
זה לא לכם, זה מה שיהיה, זה מה שיהיה. אני לא אומר לך דרשיון כי כואב לי, ואם יש לכם מוותר בשבילכם, לא אמרתי להם,
יש לכם מוותר לעלות?
לכלבים האלה הם לא עולים.
אמא שינה מבטחה, תגיד להם שקלטתי אותם, כל מי שזה היה מוותר, אני לא עולה.
אמא חוביץם, לא נשאר מהם כלום.
הם טורמים. אני קוטין דברים של טעם,
אני מבין פשיעה.
וכמו שאמר,
מי שמשכור...
טוב,
אז קשה לכם להבין, זה מתורגם.
אז אני אגיד לכם מה הוא אמר.
לעולם לא יהיה רבי יצחק יוסף רבה של ירושלים,
לעולם ולעולמי עולמים.
יעלה לשמיים סיאו,
ייקח את כל העורכי דינים,
ייקח את כל הכוחות שבעולם.
לעולם לא יהיה רבי יצחק יוסף רבה של ירושלים,
אלא אם כן ייקח איתו עשרה אנשים בפומבי,
בפרסיה,
על קברו של רבי משה לוי.
וחטאתי להשם אלוקי ישראל רבי משה לוי,
שפגעתי בו בכתב ובדיבור בכל מקום.
כל מה שיכול לדבר עליו הוא מדבר.
הקדוש ברוך הוא לא מוותר.
הוא לא מוותר.
ויתר הקדוש ברוך הוא על הכול.
על שנאת חינם, לא מוותר.
עמודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, חורבן בית ראשון, שבעים שנה. שנאת חינם הייתה בית שני, אלפיים שנה סובלים.
ועדיין לא התרפאנו ממנה.
שנאת חינם בין תלמידי החכמים,
הוא מתחרה איתך ברבנות? הוא הלך לעולמו? מה אתה רוצה ממנו?
הדבר הזה לא ייוותר ולא יסולח לעולם ולעולמי עולמים.
ואז הוא פונה למישהו מהקהל שצחק, והוא אומר לו,
אתה תצחק, אתה תמות גם כן.
תדעו לכם, זה מה שיהיה.
זה מה שיהיה.
אני לא אומר קדיש היום,
כי כואב לי ששולחים מכתב,
לא עניתי להם,
שולחים לרבי צמח, לא עניתי להם.
מה, אני חייב לענות לכלבים האלה? אני לא עונה. יימח שמם וייאבת זכרם.
תגיד להם שקיללתי אותם.
כל מי שיעשה כמותם.
אני לא עונה. יימחו! וייסחו! הוא לא יישאר מהם כלום.
אנחנו כותבים דברים של טעם!
זה דברים של טעם.
אז כן, יש אנשי אמת ויש אנשי שקר, וככה זה עובד.
ומי שלא מכיר את האמת ולא רוצה להכיר אותה, מה אני יכול לעשות?
כמה אני יכול להדריך ולכוון ולהסביר לאנשים.
מכל מקום,
נתחזק אנחנו בעצמנו ונהיה מכלל הנושאים בעול,
ואולי זו העצה,
כאשר לכל הפחות נשתדל לחשוב
אם אין לנו את האפשרות כרגע או משהו, נגיד אדם עסוק, הוא באוטובוס, הוא יכול לעשות משהו, נגיד שהוא לא יכול לעשות,
אבל אתה יכול להגיד תהילים
בשביל כלל ישראל, שיחזרו בתשובה,
שיתרפאו מחול ים,
חולי הנפש, כמו שאומר הרמב״ם,
מה שאתה יכול, תכוון על מישהו לפחות, תעשה משהו,
וזה תהיה ראשית העבודה להתלמד בעניין נושא בעולם חברו,
וכן בשעת התפילה,
לחשוב שהתפילה היא לא רק תפילת יחיד, כי היא בלשון רבים,
על הרבים אנחנו מתפללים,
ואלה עצות טובות,
אבל רבי מזוז,
הוא לא עושה ככה,
כשיכול היה לצאת עליי בשביל שש״ס יקדמו אותו אולי להיות מועצת חכמי הפוליטיקה,
אז מכר אותי בנזיד עדשים, ישב, הסתלבט עליי, צחק ככה לפני כולם, למה לך, למה לך,
ואחר כך הלך ועשה בדיוק מה שאמר לי לא לעשות.
שאלתי אותו, למה לך, למה לך,
והפסיד את המנדטים, ואחר כך הפסיד עוד פעם,
ואמר לבחור פעם במזרחי, ואחר כך עוד פעם בש״ס, ואחר כך באגודה,
השנואים שלו פתאום נהיו האנשים הכי צדיקים.
ועכשיו הוא אומר לבחור בביבי,
עכשיו הוא אומר לבחור בביבי, אין חכם כבעל ניסיון, הוא אומר,
לא יאומן כי יסופר.
ממש זיקית.
מחליף צבעים ומתמזג עם כל מצב, העיקר שאלי ישי יגיע לאיזשהו מקום,
ויכולו להגיד שיש לו ציבור,
אבל מה לעשות, הם לא עוברים אפילו מנדט.
ובלי מלחמה, לא נלחמים נגדם.
אני, נלחמו נגדי ונשאר 24,000 ומשהו, 28,000 ועוד משהו.
זה יותר גדול מהחסידות הכי גדולה.
אבל זה אחרי כל ההפחדות שארור ויאבדו את העולם הבא,
ואין עולם הבא, ואין מחילות, ואין הכול, ואחרי כל השמצות והכל.
והוא,
אף אחד לא, אני שכן שלך הייתי, שכחת, היית שומע כל פעם את הקלטות שלי, אתה זוכר את השבחים שהיית אומר פעם, וזה, מה קרה?
בשביל אתנן, אתנן,
ככה זה עובד.
מי שאיש אמת, הוא איש אמת עד הסוף.
מי שמתהפך,
שקר.
אלה שייכים ליעקב, אלה שייכים לעשיו, והדברים ברורים. אמן.
הרביע חנן יאמר רגשי אומר,
רצו הקודש ברוך הוא זו קודש ישראל,
דפיקו חרבו לנו תורו ומסוות,
שנה אמור אוהדנו אבו סלומן סבגויה גדיל תורו יא אדיל.