מעלת הלווים במסירות נפשם | הרב אמנון יצחק שליט"א

נציב יום: ענת אנט ארזי כהן בת נילי מילי, רפואה שלמה בתוך שאר עמו ישראל ויתבשרו בשורות טובות אמן - אמן!!

ותיקון אני עושה: להרצאה מתאריך ה-07-12 'ניסיונותיו של יעקב אבינו': שולמית בת ציונה - תזכה לתשובה שלמה זיווג הגון ופרנסה רפואה שמחת חיים ונחת מכל יוצאי חלציה אמן - אמן!!

"ויֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי" (שמות ב, א) אמרו במדרש בתנחומא בהעלותך ח': "ואף שבטו של לוי נתנו נפשם על קידוש שמו של הקב"ה שלא תיבטל התורה, שבשעה שהיו ישראל במצרים מאסו בתורה ובמילה, והיו כולם עובדי עבודה זרה. אבל שבטו של לוי כולם צדיקים היו והיו עושין את התורה". 

אז כתוב כאן: ששבט לוי מסרו נפשם לקדש את השם יתברך שלא תיבטל התורה. באותה שעה במצרים, עם ישראל שאר השבטים מאסו בתורה ובמילה, רצו להידמות למצריים, והיו כולם עובדי עבודה זרה. אבל שבטו של לוי - כולם צדיקים היו והיו עושין את התורה. דברי המדרש טעונים ביאור: מהיכן הראיה ששבט לוי נתנו נפשם על קידוש השם? מזה לבד שהם היו צדיקים בשעה שיתר בני ישראל היו רשעים - זה עדיין לא ראייה שהיו מוכנים ליהרג ובלבד לקדש שם שמים. הרי לא נזכר במדרש שהיתה סכנה לבני לוי לשמור את מצוות התורה, והם היו מוכנים למסור את נפשם, לא כתוב. 

אלא צריכים לומר: שהמדרש הסיק כך מהעובדה זו עצמה, שבני לוי היו צדיקים באותה תקופה, כששאר בני ישראל מאסו בתורה, והיו עובדים עבודה זרה. מזה לבד כבר יש להוכיח שהיו מוכנים ליהרג ובלבד שיקדשו שם שמים! למה? שהרי טבע האדם להימשך אחרי בני חברתו, אחרי הסביבה, ומזה נוצר על בני לוי לחץ חברתי עצום, שיתנהגו גם הם כשאר בני ישראל. 

כמו שאנחנו רואים שבכל ישראל כל השבטים, נתפתו מחברתם של המצרים ורצו להידמות להם והפסיקו למול את עצמם. אבל הם שבט לוי עמדו בפרץ ולא נגררו אחרי החברה ואחרי הסביבה. וכדי לעמוד מול המתח הנורא של לחץ חברתי שמאסו בתורה, וכולם היו עובדי עבודה זרה - היו זקוקים בני שבט לוי לגבורה עצומה. מה השיעור של הגבורה הזו? שיערו חכמים זכרונם לברכה: שזה אותו השיעור הנצרך כדי למסור נפש על קידוש השם! ולפיכך קבעו חכמים זכרונם לברכה והגדירו שבני שבט לוי נתנו נפשם על קידוש השם. 

זאת אומרת: היום שיש לחץ חברתי כן, לצאת נגדנו באופן גורף, בגלל 'מועצת חכמי הרשע' (מועצת החכמים בשס), כדי שהפוליטיקה שלהם תועיל להם, ועושים מעשים שלא ייעשו, ועוקרים את התורה - מי שעומד בפרץ הוא נקרא: 'מוסר את נפשו על קידוש השם!'. כי אם הוא לא מתפתה לחברה המקולקלת באשר הם רבים - זה אומר שזה בחינה של קידוש השם ממש במסירות נפש. 

מבואר כאן מה גדול הוא הלחץ, ומה רב הקושי של הניסיון לאדם, שמתגורר בשכנות של אנשים חטאים, או שמתחבר עימהם. אבל אנחנו מוצאים גם ההיפך! שסביבה של רשעים והנהגתם הפראית - מעוררת את האדם להשתדל להגיע לשלמות. הנה כתוב בתורה (שמות ב, יב): "וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי" במדרש כתוב ב"שמות רבה" א, כט: "וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, 

רבי יהודה אומר: "כִּי אֵין אִישׁ שיקנא לקב"ה ויהרגנו!". 

זאת אומרת: משה רבנו מסתכל; מישהו פה יתערב? מישהו פה יעשה משהו? אף אחד לא אכפת לו! הוא רואה שאין אף אחד שמוכן לקנא להשם ולהרוג את המצרי. 

רבי נחמיה אומר: "ראה שאין מי שיזכיר עליו השם ויהרגנו", 

לא במכה אלא על ידי הזכרת השם וכו'. למדנו מכאן: מה הדבר שעורר ועודד את משה להרוג את המצרי? עצם זה שלא היה אדם אחר שמוכן לקנא לכבוד המקום, כמו פנחס. וכן מצינו במשנה ב"אבות" ב, ה: "ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש" – [ראשי תיבות אי"ש] אמנון יצחק שליט"א. פירש רבנו יונה: "ובמקום שאין אנשים - אם ראית דור שהתורה מתרשלת על ידו - עסוק בתורה והשתדל בה. לכאורה כל זה סותר למה שבארנו, שבדרך כלל החברה הרעה משפיעה בלחץ גדול על האדם שיעשה גם הוא כמעשיהם..." 

צריך לומר: שחברה רעה לא משפיעה רק בעצם נוכחותה והתחברותה והם גם שולחים אימיילים, ונכנסים למודעות בגוגל וביוטיוב, ו'הידברות' ושס, תחת השם "שופר" - עושים הכפשות תחת השם זה. ..... ומזייפים! כאילו אנשים משופר, שולחים את זה, מעשים פליליים! בית המשפט בסוף יפסוק מה, מה הדין שלהם! 

אבל בכל מקרה, ההשפעה של הרשעים היא גדולה, ומי שעומד בפרץ - זה נקרא שהוא מוסר את נפשו על קידוש השם. "אבל צריך לומר מה שאמרנו: ששני הדברים נכונים ואין סתירה ביניהם. האמת היא: שהחברה הרעה אכן מהווה השפעה גדולה, ומפעילה לחץ נורא על האדם שיתנהג אף הוא כמותם. והאדם זקוק לגבורה יתרה ואמיצה, כשיעור של מסירות נפש על קידוש השם, בכדי לעמוד בצדקתו ולא יגרר אחריהם!". 

מישהי כתבה לי, ששלחו את הסרטון המזויף של 'הידברות', והיא לא הסכימה לפתוח אותו! היא הבינה שזה נגד - לא הסכימה אפילו לפתוח אותו, זה גבורת הנפש! למה? כי אנשים סקרנים, 'בא נראה מה מה, מה? כמה הם מלוכלכים! בא נראה'. ותוך כדי כך הם מושפעים גם. 

"אבל מצד שני: כאשר אדם רואה שאֵין אִישׁ, וכולם מתרשלים מעסק התורה וקיום מצוותיה, מצב זה יכול גם לעורר ולדחוף, לעבוד ולהשתלם להיות מושלם יותר כדי לזכות למדרגות עילאיות". זאת אומרת: מי שעומד בפרץ הוא עולה במדרגות ומשתלם בעבודת השם למדרגות עילאיות, כי כנגד כל הזרם הוא מצליח לעמוד - זה מסירות נפש וקידוש השם. "אז למדנו מכאן חובה! על אדם שנמצא בתוך חבורה של חוטאים - להתאזר בגבורה, לבל יושפע מדבריהם ומהתנהגותם הזולה. 

ועוד עליו להשכיל ולהבין את גודל האחריות המוטלת עליו, לפעול גדולות כאשר יראה שהאחריות היא עליו לבדו, יען כי אֵין אִישׁ שיעשה זאת". בגמרא בברכות כתוב: "אחד שהיה לו זקן ארוך 

שאלו אותו: "למה אתה מגדל כל כך ארוך?" 

אז הוא אמר: "כנגד המשחיתים!". הוא עושה 'בלאנס', אלה משחיתים? אז אני צריך לגדל יותר! זאת אומרת: 'בהפוכה', אלה מתנגדים? אז אני צריך עוד יותר לעמוד בפרץ! 

מעניין, את הספר הזה שאני קורא ממנו של ראש ישיבת החפץ חיים, הרב ליבוביץ, שלח לי רב, שהוא בעצמו רוצה ללמד אותי מהספר הזה את דרכו, אבל מתברר שדרכו (של אותו רב פלוני) לא נכונה. כי מופתה לקול הקהל ולהיות מושפע מהם, ומהזרמים השסניקים, והוא חזר בתשובה דרכי, אבל הוא מנסה להסביר לי, היום כי הוא רב של בית כנסת, הוא מנסה להסביר לי: 'שזה לא... כדאי לוותר! וכדאי לשתוק, ולא כדאי לענות, וכדאי, וכדאי וכל מיני כדאי כדאי'. 

ויש עוד רב אחד גם כן, שהוא גם כן, התפללתי אצלו והכל, גם כן יהודי טוב, הם יהודים טובים, אבל; 'תראה, כדאי לראות איך לעשות שלום, ואיך זה ואיך פה ואיך שם וזה....' ומה הם מזכירים לי? הם מזכירים לי את כל אירופה, שכשאנחנו קיבלנו את כל הטילים! ונהרגו!! ופיצצו אותנו באוטובוסים!!! והכל 

אז הם אמרו: "אין מה לעשות! זה 'קורבנות השלום', צריך לדעת שבשביל להשיג שלום צריך להקריב קורבנות..." 

אבל רק צד אחד – צריך להקריב קורבנות! הצד התוקף? לא צריך להקריב קורבנות. הצד התוקף? הפוך! יש אירופאים שאומרים: "שצריך לדון את אלה שמתגוננים לפניהם בבית הדין בהאג!!" זאת אומרת: אם ישראל אחרי שקיבלו שמונה (8) שנים טילים וכו' וכו', החליטו לענות ולתת מכה אחת כמו שצריך 

ולהגיד: "דודי" (הרב דוד יוסף) ו"רובי" (הרב ראובן אלבז) וזה... מכה אחת כן, כאילו כזאת מכה! סך הכל הפעילו את ה"כיפת ברזל" רק בשביל שהטילים לא יפגעו! רק בשביל זה, 

אומרים: "אתם תלכו להאג כפושעי מלחמה!!!" 

זה הרבנים האלה, רבנים ש'כן תעשה שלום... תעשה ככה...' מפציצים חצי מיליון!!! בן אדם אחד! 

והם מרגיעים: 'זה לא צריך להיות ככה, זה צריך להיות ככה, זה חילול השם כשאומרים "דודי ורובי"...' 

זאת אומרת: הטילים והרצח והקורבנות, כל מה שעושים ועוקרים את התורה השסניקים וחבריהם והידרדרות (הידברות) - כל זה? 

'זה בסדר! אין מה לעשות, תראה, זה קורבנות שלום, אתה צריך להקריב את עצמך על מזבח הרשעים!'. 

אבל אם אתה עונה להם? אתה פושע מלחמה אתה צריך ללכת להאג!!' או כמו הפלסטיני, הזמיר הפלסטיני (הרב זמיר כהן), שהוא תקף אותי! וביזה אותי!! ואמר ככה: "ולא לתרום!" וזה וזה... וקיבל הוראה מפנחס ראובן ומדארעי (אריה דרעי) ומכולם, וקיבל אומץ המתנדנד והחליט להגיד. 

ואחר כך עוד שלח לי תביעה שאני אומר עליו: 'שהוא פלסטיני!' למה? למה פלסטיני, כי הפלסטינים הם יורים טילים ואחר זה אנחנו מתגוננים ומחזירים להם עם 'הקש בדלת' עם 'דודי' - "הקש בדלת" לא מפציצים ישר! 'דודי, דודי רובי, רובי תיזהר! תיזהר שלא תבוא הפצצה אחר כך, תירגע...!' 

ואומרים: "מה!!! אתם יורים עלינו! ישר לאו"ם! ראיתם!! הם מחסלים! הם פוגעים..." 

פלסטינים! נו, זה ככה זה! אתה תוקף ראשון ואחר כך הב הב הב ... . מה אתה עושה מה אתה ... אז זה בדיוק מאמר מהספר שהוא שלח לי, כנראה הוא לא למד טוב, 

אבל הנה כתוב במפורש: שעם ישראל רובם! עזבו את התורה! לא עשו ברית מילה! שום דבר! אז היו צריכים הלוויים להיסחף אחריהם, מה זה? רובא דעם ישראל! הרוב קובע!! לא! הרוב קובע לטובה לא לרעה, "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת" (שמות כג, ב) אז מה? הם לא מתפתים! זה נחשב קידוש השם. ומה רואים? שמשה רבנו רואה שאף אחד לא מקנא להשם נגד הרשעים הארורים האלה שעוקרים תורה, כולם מייפים ומייפיפים על חשבון 'קורבנות השלום'. ועומד בן אדם אחד במקום שאין אנשים "היה איש"!!! 

והוא עומד כנגד, והם לא מבינים אפילו מה כתוב בתורה, זה חובה. משה רבנו עשה ככה, הוא ראה שאֵין אִישׁ אז הוא קם והרג את המצרי, מה לעשות? נישט ברירה (אין ברירה!). מה עשה פנחס? ראה שאף אחד לא קם - עמד ויקנא! והקב"ה נתן לו את בריתו שלום - בדיוק הפוך! מה לעשות? אבל הם לומדים מהלב שלהם, איפה שהלב שלהם חפץ - איפה שהציבור... 

הזמינו אותי לאיזה בית כנסת, קבעו בית כנסת, 

בסוף הרב אמר: "לא! כי שניים מהוועד החליטו שהם לא רוצים כי הם שסניקים!". 

אז הוא הפסיד לשמונה מאות (800) אנשים שרובם נוסעים בשבת לבית הכנסת שלו, שיכולתי להחזיר אותם בתשובה! ומנע את זה!! 

בית כנסת אחר ב"קווינס" של הרב יעקב נסירוב, קבענו הרצאה שמה! 

ובסוף הוא מחרט ואומר: "שיש מישהו מהוועד שהחליט שהוא רוצה לעשות את סעודת הברית של הבן שלו בערב", 

בערב? סעודת הברית בערב... בדיוק בערב של ההרצאה. אבל כבר סגור! סגרו, הכל בסדר, 

- 'מה, הוא לא ידע שהוא רצה לעשות את הסעודה?' 

'לא, אבל אז אין מה לעשות!'

אז זהו. אז גרשו אותנו! אז היינו צריכים למצוא מקום חלופי. נו, שלחנו מישהו לבדוק ולצלם - לא היתה סעודה! ולא היה שום דבר, שקרן ורמאי! שום דבר לא היה, וככה זה עובד. 

והנה עכשיו הערב! יש הרצאה ברעננה!! וגם כן נסגרה ההרצאה ופתאום נסים חדד מבית כנסת "זכור לאברהם" פתאום מחליט: 'שהוא לא מקיים את האירוע!'. 

- 'מה קרה אתה לא מקיים את האירוע?' 

- 'הוא לא רוצה שילכלכו את בית הכנסת...' 

- 'אז למה נתתם אישור לעשות קודם? לא ידעתם שזה מלכלך? יצאת מלוכלך! אז אל תכניס בכלל מתפללים גם הם מלכלכים את הבית כנסת! אבל זה פטנטים כאלה, שסניקים כאלה!! וזהו. הוא קשור קצת לדני צעקני (הרב דניאל זר). 

אבל מכל מקום, הנקודה היא כזאת: שצריך להזכיר אלה שעושים טובות – לשבח! 

(נ.ב. ב"ה התקיימה באותו ערב 20-01-2020 הרצאה באותה העיר, רעננה, אבל בבית הכנסת אחר! 'בית הכנסת יוסף שלום'), 

ואלה שעושים רעות – לגנאי! כמו "בית גרמו" שעל הצדיקים נאמר (משלי י, ז): "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. ועל הרשעים נאמר: "וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" כך אומרת המשנה, ומונה כל אלה שהיו בזמן בית המקדש "בית גרמו - כתוב עליהם שֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב, מה זה "בית גרמו"? היה להם שמה איזה עבודה, אבל "בית גרמו" אלה שגורמים בא נגיד - אלה שגורמים לביטולה של תורה! הם לא רצו ללמד את אומנותם. וכיוון שלא רצו ללמד את אומנותם לאחרים - אז נאמר עליהם שֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב! אתם שומעים? מה אכפת לך ללמד לאחרים שגם ידעו? טוב, הוא לא רוצה! זה אומנות שלו, אומנות שלו 

'אני האומן, מה פתאום שאני אתן לאחרים?' 

אז אומרים לו: שֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב! למה? אפשר שגם אחרים יעשו את המלאכה שלך! הוא לא רוצה. 

אבל אחד שמונע את התורה מאחרים? אחד שעושה עקירת התורה! אחד שמפסיד לקהל שלו? הוא ייתבע!! כל ההפסד על הראש שלו. אז שידעו כל אלה שמונעים תורה - מה מחכה להם... כל העוזרים להם, משתפים, ומשתתפים, ושולחים ומוסרים וכו', כל אלה נאמר עליהם במשנה שֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב. 

ומי שעושה את מה שהוא צריך לעשות אפילו שהוא יחיד - הרי הוא כמשה רבנו או כפנחס. והוא נאמר עליו: "במקום שאין אנשים היה איש" והוא נקרא "מקדש שם שמים" ולא רק זה אלא מוסר נפש! נחשב כמוסר נפש. ומי שמוסר נפשו לקב"ה: נמצא במחיצתם של רבי עקיבא וחבריו בעולם העליון - אמן, אמן!!

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר (ישעיה מב, כא): "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר