הכל מתחיל בבחירה הראשונה | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 27.01.2020, שעה: 18:09
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום, זיווג הגון לאיתן בן חנה ולכל הרווקים בכפז מהרה.
ממשיכים בעניין פרעה.
ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף.
הגאון רבי ישראל סלנטר,
זכר צדיק לברכה,
אמר שיעניקו לגאון מווילנה שכר בעד הנחת תפילין
באותו יחס של שכר שמשלמים לפרופסור נודע מפריז.
צריך להבין את הנקודה הזאת.
ואילו אותו פרופסור ייתבע משום מה חיסר
במעשה מרכבה זאת אומרת אם הם יעשו אותו דבר את אותה הנחת תפילין
אותן כוונות הכל
אותה רמה יקבלו אותו דבר
אבל יתבעו את הפרופסור למה חיסר בלימוד מעשה מרכבה
ובאמת קשה להבין
מאחר שאיש המעלה
נהנה הנאה מלאה מקיום המצוות
ולא עוד אלא שקשה לו לעבור על המצוות
כל שכן לעשות עבירות.
למה צריך לתת לו שכר אם הוא נהנה?
אם עצם עבודת השם מהנה אותו למה צריך לתת לו שכר?
ולמה יתבעו את הפחות שבפחותים
אם הוא לא הגיע למדרגות של הגאון מווילנא?
אם נשקול כל אדם לפי מצב בחירתו
נמצא שכל אחד עמד אי פעם על פרשת דרכים
הנה זה בחר בדרך הגבוהה
והנה זה בחר בדרך השפלה
זאת אומרת, כשאתה בצומת דרכים
אחד פנה ימינה
לאילת ואחד פנה שמאלה לטבריה
משתיהם הייתה הזדמנות לבחור מה שהם רוצים
אחד בחר בדרך הגבוהה, אחד בדרך הנמוכה
לכן יינתן לו שכר גם בעד עניינים שהם הכרחיים אצלו
והוא נהנה מהם
כי מי העניק לו את ההרגל וההנאה לדבר מצווה?
הוא בעצמו שבחר ללכת
לדרך הגבוהה.
ואם הדרך הגבוהה מענגת ומהנה,
אז כל רגע הבחירה שלו היא שגרמה.
ומי הרחיק את השני עד שקשה לו לקיים את המצוות אפילו השגרתיות?
גם הוא שבחר את הבחירה הרעה ללכת לדרך השפלה.
אז זאת אומרת, משלמים לאדם כל הזמן על הבחירה.
ההשלכות מהבחירה זה עוד עניין,
אבל אי אפשר להגיד, אתה נהנה, אז מה החוכמה? אתה רוצה עוד שכר? לא, אני בחרתי בדרך הזאת בשביל
שיש בה גם הנאות,
אבל העיקר זה לקיים את המצוות.
זה שמענה אותי,
אני לא מפסיד בשביל זה.
כי על הבחירה, בכל רגע נתון אני מקבל שכר.
אותו דבר בהיפוך.
על כל רגע שאדם בחר
ברעה
אז הוא יקבל גם עונש, וגם אם הוא לא עלה אפילו לדרגה של הגאון מווילנה.
הוא אומר, מה, אבל אני בחרתי לא להיות הגאון. בטח, בדיוק בגלל זה אתה תקבל גם עונש.
למה לא בחרת?
כיוצא בזה,
אם אנחנו מוצאים אדם מתפתל בניסיונות רבים
עד שהוא לא רואה דרך לצאת,
אז גם הוא עצמו גרם לזה בבחירה הראשונה שלו,
שלא עיכב בעד הרצון הראשון שהטעה את ליבו.
ועל יסוד זה כבר נבנו כל החשבונות להכשיר את דרכיו.
כי ההתחלה היא תלויה בחוט הסערה,
וקשה להרגיש בזה אם לא מבקשים את האמת באמת.
והנה הוא הניח את עצמו ביד טבעו,
ומזה משתלשלים לו כל הניסיונות.
זאת אומרת,
מה אתה מתפתל כל הזמן? אתה אומר שיש לך ניסיונות רבים. איזה ניסיונות? מה זה ניסיונות?
מאיפה באו הניסיונות?
הבחירה שלך הראשונה,
שאתה לא החלטת סופית
באיזה צד אתה,
ועד כמה אתה הולך על הצד הזה, ובאיזה מחיר,
זה יעשה לך כל פעם לעשות חשבונות וניסיונות. אז מה אני עושה עכשיו?
אז מה אני עושה עכשיו?
אין דבר כזה. אם אתה אמיתי והולך עם האמת עד הסוף,
אין לך...
שום שאלות ושום ניסיונות.
משלם את מה שצריך בדרך,
לא משנה כובד דין את ההר.
אין שום ניסיונות, איזה ניסיונות?
מה, אני לא אגיד מה שאני צריך להגיד בגלל שאחר כך יגידו מה זה וזה, וזה יגרום ככה וזה ככה?
מה, אני אבטל הרצאה בגלל שלחצו עליי והפחידו אותי ואמרו שלא ייתנו לי משכורת?
מה, אני אעשה דברים כאלה?
מה, כל בן אדם יש לו את השיקולים שלו,
פתאום זה, פתאום... זה סימן שאדם לא הכריע באיזה דרך הוא הולך.
אם הוא היה בדרך אמת עד הסוף,
אין אדם בעולם שיכול להפחיד אותו.
אין דבר בעולם שיכול לעכב אותו.
אין שום דבר בעולם.
הוא דוך אינדוך ישר עד האלוקים.
אבל אם הוא לא החליט ככה,
הוא החליט שהוא רוצה להיות טוב, אז אני לא מוכיח אף אחד, אני לא מתערב, לא מדבר על הבנים, לא מדבר על זה, לא מדבר על אף אחד, לא מדבר, לא מדבר. למה?
משתלם.
כאילו משתלם. בעולם הזה, בעולם השקר, זה כאילו משתלם.
אתה לא מדבר. מה זה לא מדבר?
למה אני צריך אויבים? למה אני צריך, אתה תמיד, מתנגדים? למה אני צריך שיעזבו אותי האחרים? למה אני צריך זה?
זה אנשי שקר,
זה לא אנשי אמת.
איש אמת,
רק האמת מנחה אותו.
מה אמת?
אומר.
מה שקר? אומר.
אלה שיש להם הרבה ניסיונות,
בגלל שהם לא בחרו דרך אחת מוחלטת.
וכן, אם האדם עומד
למעלה מכל זה,
והוא מתקשה לחיות בניגוד לדרך התורה,
הרי שהבחירה הראשונה
להרגיש בכל פנייה דקה ולהתרחק ממפריעים
ולהפקיר את המצב של הניסיונות והטובות הזמניות,
אלה גרמו לו להיבנות בארבע עמות של הלכה ולהיות צדיק גמור.
עד שהטביע בנפשו שהתורה ורק התורה היא מציאות החיים, היא קובעת לי הכל,
וקשה לו לפרוש מזה,
כי הוא בחר ככה את הדרך הזאת.
התורה מנחה אותו.
לא אינטרסים, לא שיקולים,
התורה מנחה אותו.
כך מצינו אצל פרעה,
שהבחירה הרעה הגיעה אצלו למידה כל כך גרועה,
עד שכל מצרים צעקו, עד מתי יהיה זה לנו למוקש?
שלח את ה...
והוא עומד,
מכביד את ליבו עד המכה התשיעית, לא אכפת לו שמתים מהעם שלו.
מכביד את ליבו,
ורק אז גירש אותם
ואמר למשה אל תוסף ריאות פניי.
כשזה הגיע כבר עד הבית שלו, עד הבכורות שלו,
ונדמה לכאורה שהבחירה הייתה מוחלטת
בלי לפנות
לבחירה אחרת.
ואפילו שאמר הכתוב ויכבד השם את ליבו
בערו הראשונים,
שזה היה רק כדי שיוכל לעמוד על דעת בחירתו
ולא ישנה אותה מחמת הייסורים.
מה זה ויכבד השם את ליבו?
כשאתה נותן מכות חזקות לבן אדם, טוב, די, די, די, די, די, די.
אפילו בתחרויות,
ברגע שנותנים מכות ביד על הרצפה,
זהו, תפסיק, תפסיק, תפסיק, תהורג אותי. די, די, די, די, די. זה לא בעיה.
זה לא בעיה.
אבל מה קורה?
אז הוא נכנע מחמת המכות.
הקדוש ברוך הוא רצה לתת לו אפשרות לתשובה.
אז מה הוא עשה?
הרים לו עוד פעם את הבחירה,
כאילו מכביד את ליבו, כאילו הוא שוכח, כאילו מה שהיה לפני דקה.
ואז הוא קם, ועוד פעם יש לו אפשרות שיקול של בחירה.
הוא לא מוטה לגמרי בגלל המכות,
אלא חוזר להיות בלנס.
ואז תמחר עוד פעם.
ותשע פעמים,
חמש הוא בעצמו, וחמש על ידי הקדוש ברוך הוא,
שחזרה לו הבחירה, הוא לא נכנע.
עד המכה העשירית.
הוא היה בכור בעצמו. השם השאיר אותו היחידי בשביל שיראה את כל הפדח, עוד מה הוא עשה ואיך חיסל את העם שלו.
אז לכן הקדוש ברוך הוא הכביד את ליבו רק לעמוד על דעת הבחירה. עוד פעם לחזור למצב של בחירה שקולה.
ולא ישנה אותה מחמת הייסורים.
עכשיו, אם נחתור לדעת
מה הייתה תחילתו של פרעה.
נמצא שחכמים אומרים, ויעקב מלך חדש שנתחדשו גזרותיו.
מתחילה
עמד על ההרגש
של הכרת הטובה כל כך,
עד שהורידו אותו מהכיר.
נפסה שלושה חודשים,
כי הכרת האמת לא הניחה לו להסכים לכל הגזרות שחשבו המצרים להטיל על עמו של יוסף.
יוסף הציל את המדינה מירידה לטמיון וחלקל אותם בשני רעב,
וצריך לזקוף את הזכות של יוסף לכל קיום מדינה מצרים והעולם.
ואיך אפשר לשכוח זאת בזמן קצר?
ואיפה ההרגה של הכרת הטוב?
והדבר הזה גרם לפרעה להפקיר כתר המלכות של מצרים ולא להסכים עימהם.
אבל הוא ראה שאינו פועל בזה מאומה לטובה.
נו, נגיד,
מה אני עושה?
אני אפקיר את הכתר, ואם אני מפקיר את הכתר,
אז אני עושה איזה טובה בזה?
היו לו חישובים
שזה עשוי לקלקל יותר,
כי ימנו מישהו אחר במקומו יותר גרוע,
וככה אם הוא יישאר מלך יש תקווה שהוא יוכל לעשות
עוד איזה תיקונים כרצונו.
ובהמשך הוא לא יקל להם את הגזרות.
אחרי שיירגעו המצרים, הדרישות,
התחיל להקל להם.
ומלבד זה,
הלוא סכנה מרחפת על פניו כל ימיו.
כי כידוע,
כשהיו מחליפים מלכים, היו דואגים לחסל את הקודם,
שהוא לא יעשה מרד.
אז היה לו גם סכנה לחיים.
עוד אחד מהשיקולים.
והנה הוא עמד על דעתו בכל זאת, בכל תוקף.
למרות כל החשבונות האלה,
לא יום אחד,
אלא
היה פה ניסיון
של מלך שמפקיר את כל הכבוד.
לא יום, לא שניים, לא חודש, לא שלושה חודשים.
בכל יום מרחפת עליו הסכנה הגדולה
של איבוד המלכות ואיבוד החיים.
שלושה חודשים הוא החזיק מעמד בזה.
יפה מאוד.
גם לא יעלה בידו מעתה לעכל את השעבוד של הדור של יוסף,
כי אם הוא ירד מהכיסא הוא לא יכול להשפיע לטובה,
ואף על פי כן עמד על שלו.
אבל בסוף, בתור...
שלושה חודשים ויקום מלך חדש
התבטלו כל הרגשות של הכרת הטוב
והגיע לאשר לא ידע את יוסף
חכמים זיכרונם רכה אמרו כל הכופר בטובתו של חברו
לבסוף כופר בטובתו של המקום
איך הוא התחיל?
לא ידע את יוסף
כופר בטובות שעשה לו יוסף
בסוף סיים לא ידעתי את השם כופר בטובתו של הקדוש ברוך הוא
לא ידע את יוסף לא ידעתי את השם
ככה זה כל מי שכופר
בטובתו של חברו סופו שהוא כופר
בטובתו של המקום
ואפילו שעמד במבחן הניסיון והוכיח
בשלושה חודשים שאינו קשור לחיי מלכות
ויש בכוחו להפקיר אותה עבור האמת
אז מה קרה ועשה שהוא לא פתאום
אחרי שלושה חודשים השתנה
בגלל שהיסוד שלו לא נבנה על הכרת האמת
אז בסוף
הוא לא עמד בניסיון
אם היסוד שלו היה
כשהוא קיבל את המלכות
שיהיה הכרת האמת והעמדת האמת
אז מה אכפת לו
אם הוא יאבד את המלכות
מאחר שבעיקרו
זה מתנגד אל האמת
אם היה מכיר את האמת
לא היה שום מקום לניסיון והפקרות
כי האמת והמציאות לא תשתננה משום ענייני העולם
שכל עיקרה של מלכות זה שנשמעים למלך ולהכרתו
אני לא מכיר אנשים
שהאמת נר לרגלם והם הולכים איתה עד הסוף
מכל מי שאני מכיר, לא מכיר אחד
אני לא מדבר על אלה שספונים בבית המדרש
לא מכיר אותם
אני מדבר על אלה שנמצאים בחוץ וכולם מכירים אותם, אחד אני לא מכיר
כשהיו בחירות באו אליי שליחים
מכל הכיוונים
בין הדברים שאמרו לא עכשיו, חכה
תסתכל עד אחרי פטירתו של הרב עובדיה ואז תצא.
אמרתי להם, אני לא עושה מה שאני רוצה. הרב שטיינמן אמר, אם יש כוח מצווה להציל, אני הולך. ואני יודע שעשו ממני שטיח.
ואף על פי כן אני עושה.
זאת הייתה המצווה
הכי לא אהובה והכי לא רצויה בעיניי.
מעולם לא הלכתי לבחירות, לא בחרתי ולא כלום.
אבל אומר לך גדול דור שזה מצווה להציל.
ביטלתי דעתי ועשיתי עם כל השיקולים שהם באו ואמרו לי שלא כדאי וכדאי אחר כך ויותר משתלם ויותר זה.
ומה יצא לך מזה ואחר כך זה וזה. תאבד את האהדה ותאבד זה ותאבד זה.
חביבי,
אני מאז ומעולם החלטתי שאני הולך על פי התורה ומה שהתורה אומרת אני עושה.
אז אני לא רואה שום דבר אחר, אין שום דרך אחרת, רק הדרך
של האמת עד הסוף.
שיהיו השלכות מה שיהיו.
אתם רואים בן אדם, לוחצים עליו לא לבוא להרצאה, הוא לא בא.
למה?
תפחידו אותו.
אתם רואים אדם,
זה הולך,
מתחבר עם דזי.
מה קרה?
בנינו אותך, עשינו אותך.
ככה, אינטרסים.
אין, הם לא בחרו באמת באמת. מעולם לא הייתה אמת לרעי רגלם.
לכן, אתם רואים אותם מתפתלים ככה,
כמו נחש עקלטון.
להיות איש אמת באמת, נדיר.
נדיר.
זה לומדים.
אז איך הוא במשך שלושה חודשים היה מחזיק מהאמת?
כן.
עד ש...
לא ישתלם בסוף.
עם כל מיני שיקולים.
אבל,
אם אתה הולך עם האמת באמת,
אז עד הסוף.
לא התחלת עם האמת באמת,
אז זה גם לא תישאר לך בסוף.
ככה זה עובד.
בלי שיקולים.
היה צדיק גדול מאוד אחרי משה רבנו, יהושע בן נינון.
הוא היה יכול לסיים את המלחמה נגד שלושים ואחד המלכים יותר מהר.
הוא העריך אותה.
שבע שנים היא לקחה.
למה הוא העריך אותה? היה לו שיקולים.
בזמנו,
אחרי משה רבנו,
כל עם ישראל צייתו לו ושמעו בקולו,
הכל היה בסדר.
דור ששמע בקול המנהיג. למשה לא שמעו.
לא, כן שמעו.
אז היה לו שיקול.
אם הוא ייפטר,
אז מה יקרה?
ישימו מישהו אחר, לא יישמעו,
אז עדיף שהוא יישאר יותר. אז בשביל שישאר יותר הוא ילך את המלחמה.
מה עשה הקדוש ברוך הוא? קיצר לו עשר שנים מחייו.
אין שיקולים.
לעומת זאת, משה רבנו,
שהשם אמר לו שמיתתו תלויה
במלחמת מדיאן,
מיד
שלח להילחם במדיאן.
מיד.
אבל אתה תמות.
יכולת להאריך את החיים שלך עד בלי סוף.
מאחר תיאסף.
מיד.
יש מצווה? מיד.
אבל יפסידו את משה רבנו.
השם צווה צריך לקיים מיד.
השם אמר
להקים ערי מקלט.
אז יש שלוש בעבר הירדן, ויש שלוש שצריכות להיות בארץ ישראל.
ואתה לא נכנס,
אז הוא מקים את השלוש ערים, ואתה עושה חצי מצווה.
חצי מצווה, מי שגומר אותה נחשבת עליו. לא משנה,
גם חצי מצווה אני עושה. אל תיתן שכר.
אבל אם אפשר לעשות אפילו חצי מצווה,
גם עושה.
לא מוותר על שום דבר מה שהשם אומר עד הסוף.
איפה יש אנשי אמת כאלה?
חפשו לי.
מכיוון שחסר לו הרצון האמיתי לאמת,
ראה בעניין הפקרת מלכותו ניסיון.
אז בגלל שחסר לו הרצון האמיתי לאמת,
ראה בעניין של הפקרת מלכותו ניסיון.
לאיש אמת לא היה ניסיון בכלל.
לא צריך להיות, לא צריך להיות.
אתם רוצים להרוג אותם?
תהרגו, אני לא שותף לרצח עם.
וכל יום הכביד עליו הניסיון עד ששב לרצונו הראשון וביקש לחזור למלכות.
והתבטלה כל הרגשת הטובה שלו והפך להיות האכזר שבאכזרים ורחץ בדם ילדי ישראל.
אבל אם פרעה היה עומד על דרך האמת,
הרי במקום שתתגלה השגחה
בצורה של ואולם בעבור זאת העמדתיך
יישאר בדאי, שקרן,
היה יכול להתקדש שם שמיים על ידו והיה עומד בכבוד על ידי הניסיון עצמו ואז ההשגחה הייתה עושה את שלה באופן אחר.
אין בעיה לקדוש ברוך הוא לעזור לו שדבריו יתקבלו והוא ישכנע את העם וייתן להם לראות כל מיני דברים שהוא צודק, אין שום בעיה.
אם היה בוחר אבל באמת באמת.
אבל תראו את משה רבנו, בדיוק הפוך.
עד כמה הייתה הרגשתו?
בתחילת הצעד הראשון שלו כבר הפקיר הכל בעד האמת.
עד שברח מכל השררה שהייתה לו אצל פרעה.
וגם היה מקום אצלו לעשות חישובים רבים.
למה אתה מתערב? תשאיר את זה לרבנים הראשיים. בשביל מה אתה מתערב?
היה לו חישובים גם.
מה אני מועיל עכשיו שאני אהרוג מצרי ואני אתערב עם אלה שמכים אחד את השני העיוורים?
מה עניינך אתה מתערב? הרי אתה רק תחזיק לעצמך ולעם ישראל.
ככה אתה יכול להועיל לעם ישראל.
אתה יכול להועיל לעם ישראל כשאתה נמצא בבית המלכות, אתה יכול להשפיע לטובה. אתה יכול להקל עליהם. עובדה שהוא ביקש מפרעות, תשמע, אתה רוצה שהם ימותו לך?
מה אתה נותן להם כל השבוע לעבוד? תן להם יום מנוחה.
אמר לו, בסדר, אני מקבל.
אמר לו, אני בוחר את יום השבת. הביא לעם ישראל את השבת במצרים.
אז הוא יכול להועיל.
למה לך בשביל קטטה של שניים טמבלים רבים?
מה אכפת לך?
בשביל זה להפסיד את כל האפשרויות הגדולות,
הגלומות, בתפקיד שלך בבית פרעה?
אז היה לו חישובים גם לעשות ככה וככה,
להציל לפחות יותר,
אבל נקודת האמת לא מניחה לא לטעות בפשרות
מה שהם עושים עם כל המחיר.
כי אם לא,
הוא יכול בסוף להתהפך
ולהיות כמו פרעה.
עד שהוא יראה בסבלות ישראל ויתרגל,
מה לעשות?
ככה השם גזר, הוא אמר לאברהם, שיענו וישעבדו,
מה אני אעשה?
זהו.
כמו כל הפוליטיקאים, אני בא לשנות,
אני באתי עם זה, עם עשייה של עשרות שנים בתחום זה וזה,
ואני בא לשנות, אחר כך לחפש.
הוא לא עונה לך, לא מדבר, לא אומר לך שלום ברחוב, לא כלום.
זהו.
איך הוא התהפך?
אף פעם הוא לא הלך על האמת באמת.
זהו.
ואחר כך שהוא בורח, נו, אז צריך להיות מוסר השכל, נכון?
מי גרם שאתה תברח? הרגת את המצרי, נכון? רודפים אחריך,
פרעה רוצה להרוג אותך על שאתה הרגת את המצרי, נכון?
הוא בורח למדיין, מה קורה? הוא מגיע שמה,
יש קטטה.
בין הרועים לבין בנות יתרו,
זרקו אותם לבאר, מה אתה מתערב? עוד פעם אתה רוצה להסתבך? גם פה הגעת על שאתה רוצה להסתבך?
הוא לא יכול!
זאת האמת.
על האמת הוא נלחם בכל מהיר.
ואחר כך כשהוא רועה בצאן,
במדבר,
חוץ מזה שהקדוש ברוך הוא בדק אותו אם הוא יכול להיות רועה ישראל בצאן,
כשראה את הסנא בוער ואיננו עוקל,
הוא ביקש לדעת מדוע לא יבער הסנא.
אבל עם הפליאה
לא היה לו כוח לפסוח יותר משלוש פסיעות, למאן דהאמר,
או לעקם את צווארו, למאן דהאמר.
אחד אומר שהוא פסח שלוש פסיעות להסתכל על הסצנה.
ואחד אמר, לא, הוא לא פסח, הוא רק סובב את הצוואר.
למה? מה הבעיה עוד כמה פסיעות ולהתקרב?
מה הבעיה? מה כל כך
מתפעלים, אומרים שהוא סובב את הצבא. נו בטח, אם אתה רוצה, אתה מסתובב, אז אתה מסתובב. מה אמרו פה? מה אמרו פה?
הוא לא יכול היה להתרחק מהצאן.
הוא רועה, הוא צריך לשמור על הצאן.
אם הוא יתרחק, הוא מפקיר את הצאן.
הוא פשוט מתעניין.
עוזב את הצאן שלך, יש לו התעניינות.
הוא רואה דבר מפליא,
אז הוא עוזב.
כמו אנשים בעבודה.
צריך לעבוד.
אסור לגזול את בעל הבית.
ואז מצלצלים אליו. הלו, איזה מסיבה. אתה יודע מה, מה, מה, מה. ומתחילים. והוא מפקיר את הצאן.
מפקיר את העבודה.
גזלן.
משבחת התורה אותו.
למה?
הוא לא רוצה להניע.
נפתח לצאן בלי רועה מפני גזל
אבל על ידי הזדמנות קטנה כזו נפתח לו פתח לדרך הגדולה של משה שהגיע לרום המדרגות
עד שירד לעומקו של דבר אסורה נא ואראה
לכל פלא יש תשובה
ולפעמים התשובה
מפליאה פי כמה והתוצאות גדולות מאוד
יש דברים
שאנחנו לא מתייחסים אליהם כל כך
אבל יש מדענים שמפקירים את כל החיים ללמוד על דבר מסוים שאצלנו הוא נדוש
ומגלים שם תעלומות אין חקר
חלק מסתכלים על יתושים, חלק על זבובים, על נמלים
על חלקיקים, על כל מיני דברים, ורואים את פלאי הבריאה, אנחנו דשים את זה ככה
אז יש לפעמים פלא, אסור ענה ואראה
פלא
למה לא יבער הסצנה?
ופה יש סודות גדולים, מה שכתוב בחכמים זיכרונם רחה
ראה אש, ראה שכינה, ראה
דברים גדולים
בזכות זה זכה שיהיו לו קרני הוד ודברים אדירים
אבל הוא לא הפקיר את הצאן
הוא לא הפקיר את הצאן
הוא עשה את המינימום שבמינימום
בשביל
שלא יהיה חלילה
גזן
כל איש אמת באמת
הוא מוכן לכל דבר גבוה
וכך הרגיש משה רבנו עליו השלום ועלה ממדרגה למדרגה
מדבר פלא
הוא בא עד כדי ששמע את כל השם
והשם כל הזמן היה קורא לו משה, משה, כל פעם שהיה קורא לו משה, כמה פעמים קרה לו בחיים, וואי וואי וואי
עמדו והשמעה מהי יצבי השם
עמדו, אני האמת, יש לי קו פתוח על המקום, אני אומר לכם תשובה
איפה ילוד אישה זכה לדבר כזה?
הכל התחיל באסורה נא ואראה אבל בלי, בלי, בלי גזן, בלי
השם שונא גזל בעולה
אל תקריב עולה ואל תעשה לי טובות ואל תבוא לבית המקדש וקורבנות אם זה גזן
אדם כי יקריב מקדש
הקם קורבן.
למה אדם ולא איש? תמיד אומרת התורה, איש, למה אדם?
כמו האדם הראשון. האדם הראשון הוא לא גזל, כל העולם היה שלו.
אז כשהוא הקריב קורבן, זה לא היה גזל.
לכן אדם כי הקריב, אתה צריך להיות אדם.
כמו האדם הראשון, בלי גזל.
אז זאת אומרת, בן אדם צריך לדעת.
איש אמת הוא מוכן לכל דבר גבוה.
וכך הרגיש משה רבנו עליו השלום ועלה ממדרגה למדרגה.
מדבר פלא, הוא בא לשמוע את כל השם.
לכתחילה נדמה לו שאביו מדבר עימו. הקב' ברוך הוא לא רוצה להבהיל אותו.
אתה נמצא באמצע המדבר, פתאום אתה שומע קול קורא לך,
אתה נבהל, מה זה? מי זה? מה?
איך אבא שלי פה, אמא שלי פה, מי פה? איך יכול? מי פה?
לא ראיתי כלום, באתי לפה, אין אף אחד, נדבר.
אז בהתחלה שהוא לא ייבהל,
מר נהרי, אם אתה יכול לנהור כנהר,
אז זאת אומרת,
אם ידבר איתו ישר השם, הוא יקבל פחד.
אז לכן בהתחלה הוא השמיע לו כמו קול של אבא שלו.
שזה לא כל כך מוזר,
אבל לא מפחדים כששומעים את הקול של אבא. אם שומעים את הקול של אבא לא נבהלים, אם אתה שומע אדם זר, אתה יכול לבעל.
ואחר כך שמעת אלוקי אביך,
ואחר כך עבר למדרגת פה אל פה אדבר בו,
במראה ולא בחידות.
באספקלריה מהירה, רואה את עצם הנבואה.
וכל זה נבע מתוך מעשה אחד,
שהוא לא רצה לזוז ממקומו, רק
עיקם את צווארו.
ואז השם אומר, וירא אדוני כי סר לראות.
איי, איי, איי.
הקדוש ברוך הוא רואה את הפנייה הזאת עם כל הדקדוק של המצווה שלא יהיה גזל,
ואת הבחינה וההתעניינות וההתבוננות להבין דבר לעומקו.
מי פה יצא לדרך?
אתם רואים מה זה? פעולה קטנה יכולה לשנות את כל מציאותו של האדם.
בחירה אחת נכונה.
ראשית נכונה.
ואחרית דבר מראשיתו.
איך הייתה הראשית? ככה תהיה האחרית.
הוא יוסף שהיה במצרים, הוא יוסף שהיה מלך במצ... הוא יוסף שהיה רועה את הצאן,
הוא יוסף שהיה מלך במצרים ועמד בצדקו.
זה אותו בן אדם, הוא לא...
השתנה. עם האמת הוא הולך עד הסוף.
וזוהי הדרך של הקדוש ברוך הוא לתלות הכל בבחירה של האדם.
הבחירה הראשונה שלך,
שהחלטת באיזה דרך אתה הולך ועד כמה אתה מתמסר לה,
היא תקבע את ההווה העתיד הנצחי שלך בעולם הזה ובעולם הבא.
והכל מתחיל בדבר קטן.
אין אדם עולה לגדולה, אלא אם כן הקדוש ברוך הוא העמיד אותו במבחן קטן. אם הוא עמד בניסיון קטן,
מהניסיון הקטן-קטן
הוא עולה לגדולה.
אם הוא לא עלה לגדולה,
הוא לא עמד בחיים שלו אפילו בניסיון קטן.
למה הוא פלסטלינה?
הכל זה ריגושים,
שיקולים,
בלבולים,
משתלם לו פוליטיקות,
מה כדאי, מה לא.
ורק אם ירגיש בו האדם ולא ירפה מהדבר הקטן,
יתגלה לו הסמוך לו והסמוך לו והסמוך לו עד המדרגה העליונה.
ואם לא יעמוד בניסיון קטן,
יעבור על זה ולא ירגיש ולא יכיר ולא יראה ולא ידע.
אחד הולך בהרים, פתאום הוא רואה פתח של מערה.
הוא לא סר לראות.
פוחד.
הוא אומר לא משתלם.
ואני אציץ בפנים, אולי שם נחש, אולי עקרבים, אולי ככה, לא, לא, נדע.
עבר.
עבר שם אחר, חוקר.
דליק פנס ונכנס.
וגילה ארגזים, מלאים, זהב, וכסף, ויהלומים, והכול.
זה התעשר ברגע, מה הוא הפסיד הכול.
כל העתיד שלו היה יכול להיות מיליונר,
שלא יחסר לו כלום, הוא ובני משפחתו.
אבל הוא לא סר לראות.
כשאדם מתעקש להבין דבר על בוריו,
מי יודע כמה אוצרות ממתינים לו מזאת החפירה?
אבל בן אדם שעובר מעל ככה, אז זה הרגלו כבר, הלאה, כל חייו הם כאלה. מעביר, מעביר. מעביר ראשון, ראשון.
הכל תלוי ברצון הראשון,
בהכנת הלב הטהור,
אדם הוא בגדר, הנני
מוכן ומזומן תמיד לעבודת הבורא, בכל מצב, בכל תנאי,
ומצדו אין שום מניעה
ואין לו שום הפרעה מצד מידותיו.
מן השמיים גם כן מוכנים לומר לו,
הנני לכונה, הנני למלכות, אתה ראוי להיות.
תראו, זה ניסיונות קלים.
גזל כולם יודעים שאסור, נכון?
אבל יותר משלוש פסיעות
זה כבר בעיה.
אז יותר משלוש הוא לא עשה למאן דאמר. למאן דאמר גם שלוש פסיעות זה מוגזם.
אז הוא רק עיקם את הצבא.
זהו.
אבל בכל אופן,
הוא רצה לבחון ולדעת מדוע לא יבער הסצנה.
אז הוא עשה את זה בלי שום איסור.
מפה זוכים למעלה, למעלה, למעלה.
נו, זה ניסיון קשה, מסובך.
אבל תראו לי אנשים שיהיו כמו הבא חלקיה,
שבאים אליו חכמים,
והוא לא עונה להם, אומרים, שלום,
שלום עליכם, שלום.
סלאם עליכום,
אהלן, כיף?
מדברים איתו.
לא עונה להם.
לא כתוב בגמרא כמה שעות הם חיכו, אבל הם חיכו כמה שעות, והוא לא עונה.
בסוף,
אמר להם, עליכם השלום.
עליכם השלום.
אמרו לו, למה לא ענית לנו עד עכשיו?
אמר לו,
אגירא די יום הענן, אני שכיר יום.
אני מקבל שכר.
ואם אני עונה לכם עליכם השלום, זה על חשבון
הבעל הבית.
כי אני מפסיד לו את הזמן של עליכם השלום.
כמה אתם מכירים כאלה?
תמצאו לי אחד,
נקרא לו אבא חלקיה.
אז זאת אומרת,
אנשים לא עומדים בניסיונות הקלים המחויבים על פי דין ועל פי הלכה.
אז איך הם יצמחו, איך הם יגדלו?
ובפרט שהם לא בחרו ללכת עם האמת עד הסוף, עד הסוף.
היה פה ילד נחמד, היום בן 12 בערך, 11 אולי,
שאמר לי אימא שלו לפניי שאני מתכוון להיות חרדי.
הוא לא כל כך עכשיו, הוא דתי,
אבל לא עוד חרדי,
כי סבתא שלו...
שילמה לאימא שלו שלושת אלפים שקל, שהיא לא תגדל לו פאות.
והוא רוצה לגדל פאות. אמרתי לו, בגיל שלוש עשרה אתה פטור.
אתה לא צריך לשמוע על אף אחד,
אתה יכול לגדל את הפאות,
כי אתה בזכות עצמך וחייב במצוות בלי קשר לאימא שלך.
היום זה מצוות חינוך ודברים כאלה.
אני רוצה להיות חרדי.
ככה אני רואה את עצמי.
לפחות יש לו כיוון והחלטה טובה.
מי יודע מה יצא עם הבחורצ'י כזה.
חמוד.
כמה אנשים יכולים להגיד, אני רוצה להיות איש אמת.
ולקיים.
חמש דקות אחרי זה הוא ייקשן.
עשר דקות.
בהחלטות, אנשים טובים.
אין בעיה להחליט.
מה, להגיד בפה, בעיה?
אין בעיה, אומרים.
אתם יודעים כמה הבטחות שמענו בחוץ לארץ.
אבל אחרי כל ההבטחות אתה שומע כבר ירידה. לא, זה קשה, יש אנשים,
לא אין שם מספיק יהודים, יש שם ככה.
לא המצב שלי קשה, לא זה ככה.
כל מיני תירוצים כאלה והתפתלויות. אז למה אמרת בהתחלה? למה זה, למה פה, שם?
רצית להתרברב, רצית להראות שאתה מעוניין, יש בכוח... מה רצית בעצם? למה אמרת? מישהו הכריח אותך להגיד? מישהו חייב אותך להגיד? למה אמרת?
ככה אנשים, התלהבות לרגע וזהו.
אתה מדבר על אנשים, מתעוררים, מתלהבים כמו להבה,
ואחר כך יורדת הלהבה,
והנר מתחיל ככה לזוז ימינה ושמאלה.
ימינה ושמאלה.
ויש לו כל מיני צבעים, אדום, כחול, לבן.
הוא משתנה כל רגע.
מאיר קצת, אבל קצת.
כבר לא כמו בהתחלה.
חבר'ה,
צריך להחליט מי אתם.
לא תחליטו או כן תחליטו, ירו לכם למעלה,
ידונו אתכם לפי מה שהוא.
לפי מה שהוא היה צריך להיות ולפי מה שהוא הגיע.
והפער יכול להיות עצום.
וזה אוי לה לאותה בושה ואוי לה לאותה כלימה כשיעמוד מול המציאות האמיתית.
רבי חנניה ברגע שאומר, עושה הקדוש ברוך הוא זה כל ישראל לפי כוח.
ירבו לעם תורו ומשמוד שנה אמור אדון עובס למען שאת גוייך, בין תורו יהיה אדיר.
פח!
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.