מעשה אבות רבי יהושע בן חנינה | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

הוא אוזניו בדברי תורה

רבי יהושע בן חנניה היה משבט לוי

והיה משמש בבית המקדש

עם שאר הלוויים המשוררים

מרבן יוחנן בן זכאי למד גם את חוכמת הנסתר ועסק במעשה מרכבה

כמו שכתוב בחגיגה י״ד

ונסמך להוראה על ידי רבן יוחנן בן זכאי ריבו

וכבר בזמן בית המקדש השתתף בדיוני הסנהדרין

אמר רבי יהושע בן חנניה

אם יהיו כל הימים דיו והעצים קולמוסים

ושמיים וארץ יריעות וכל בני האדם לבלרין סופרים

אין מספיקים לכתוב דברי תורה שלמדתי מריבותיי

ולא חיסרתי מהם אלא כאדם שמטביל זכרותו של מכחול בים

שמעתם?

אם יהיו כל הימים, כל האוקיינוסים

יהיו דיו והעצים

כל העצים בעולם יעשו מהם קולמוסים

מהשמיים בארץ יהיו יריעות

וכל בני האדם יהיו סופרים לכתוב את מה שאני למדתי מריבותיי

זה לא יספיק

ולא חיסרתי מהם אלא כאדם שמטביל זכרותו של מכחול בים

מה אפשר שאדם יספיק בימי חייו?

כן

אני מקווה שאתם לומדים

שבעה דפים ביום לפחות

הגמרא במסכת תענית

דף זן מספרת

שרבי יהושע בן חנניה הצטיין מחוכמה יתרה במענה לשון

מלפני מלאכים התייצב

אך לא הייתה צורת פניו נאה

פעם אמרה לו ביתו של הקיסר

היי חוכמה מפוארה בכלי מכוער

אמר לה ביתי אמרי לי אביך המלך

יש לו יין בארמון?

אמרה לו בוודאי שיש לו

שאל והיכן הוא שם את היין?

אמרה לו בכלי עץ וחרס

אמר לה רבי יהושע כל העולם שמים את היין בכלי עץ וחרס

וגם אתם בבית המלכות

שמים בכלי עץ וחרס

אמרה לו אז היכן נשים אותו?

אמר לה אתם שאתם חשובים מאוד שימו את היין שלכם בכלי כסף וזהב

כפי הראוי לכם

מיד קראה בת הקיסר לעבדיה וצוותה עליהם לשים את היין בכלי כסף וזהב

וכן עשו

והחמיץ כל היין

כשראה זאת הקיסר אמר לביתו

מדוע עשית כן?

אמרה לו רבי יהושע בן חנניה כך אמר לי

קרא לו הקיסר ואמר לו מדוע אמרת ככה לביתי?

אמר לו כשם שהיא אמרה לי

חוכמה מפוארת

בכלי מכוער

כך אמרתי לה שהיין הוא המשובח מכל המשקאות

למה? כי חכמים ייחדו לו ברכה בפני עצמה

והוא יכול להתקיים רק בכלים פשוטים מעץ וחרס

ואילו בכלים חשובים ככסף וזהב

הוא מחמיץ

כך גם התורה מתקיימת במי שפשוט ולא נאה

כי בן אדם שהוא נאה, התורה מחמיצה אצלו

למה?

יש לו גייבה

בגלל שהוא יפה

אז הוא נמשך אחר עיניו ואחרי

עסוק יותר מדי ביופי החיצוני שלו

והגמרא שואלת על כך והלא יש גם חכמים שידעו את התורה והיו נאים

עונה הגמרא שאם היו פחות נאים הם היו יותר חכמים

ופרש רשי

שאי אפשר לנאה להשפיל דעתו

אז הוא מתגאה על ידי כך בעל ידי שכחה

אז זאת אומרת הוא מחמיץ חלק מהחוכמה

כי הוא מפסיד אותה

בגלל הגייבה של היופי שלו

בגמרא מסכת גיטין נ״ח מובא מעשה ברבי יהושע

בן חנניהו שהלך לכרך גדול ברומי

אמרו לו

תינוק אחד יש בבית האסורים

יפה עיניים

בטוב רואי בקבוצותיו סדורות לא טלטלים

הלך רבי יהושע ועמד על יד פתח בית האסורים ואמר

מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבו זזים?

ענה אותו תינוק ואמר

הלא אדוני זו חטאנו לו ולא אבו

בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו

קרא עליו רבי יהושע בני ציון היקרים המסולאים בפז

וזלגו עיניו דמעות ואמר

מובטחני בו שהוא עתיד להיות מורה הוראות בישראל

ונשבע שלא יזוז משם

עד שיפדה אותו בכל ממון שיושת עליו

וכן עשה פדה אותו בממון רב

ולא היו ימים מועטים עד שגדל והורה הוראות בישראל

ומנהו רבי ישמעאל בן אלישע

אז רואים

שכבר הילד הזה

מקטנותו כבר

הבחין בו רבי יהושע בן חנניה שהוא עדיו לגדולות

אז הוא נשבע שהוא לא יזוז עד שיפדה אותו

על זה אמרנו החידוש

הגמרא בברכות אומרת

רבה היו אצלו אבאייה ורבה כשהיו קטנים תינוקות

לא סתם פחות מגיל 13 אלא תינוקות פחות משש בארמה

והוא בדק אותם לעניין זימון אם הם יכולים להצטרף או לא

לא שהיה צריך אותם לזימון רק בודקים

ילד אם יכול להצטרף וראוי

אם הוא יודע למי מברכים

אז הוא שאל אותם למי מברכים

שניהם ענו לו לרחמנה

אמר להם איפה רחמנה?

קדוש ברוך הוא איפה הוא?

רבה הצביעה ככה לתקרה

אבאייה יצא החוצה

והצביע לשמיים

אמר להם אתם תהיו גדולי תורה

ועליהם נאמר בוצין בוצין מכתפי ידיעה

זאת אומרת כבר מקטנות

אפשר לדעת מה יהיה

שאומרים שזה דלעת, בוצין

וכבר רואים אותה כשמההתחלה אז יודעים כבר איך היא תצא בסוף

אבל אם נסכים אותו שהוא ילד יפה בתוך הבית שלו?

בקיצור,

כתוב שבזוהר הקדוש המראה של הבן אדם משקף את הנפש הפנימית שלו

אז רואים שבוצין בוצין מכתפי ידיעה פירושו של דבר שיודעים

כבר מהקטנות של הילדים מה הם יהיו

אז אמרתי חידוש

ידוע שאביה ורבה היו מבני עלי

ובני עלי נענשו

שהם לא יחצו ימיהם

לכן רבה חי ארבעים שנה

ואביה

שישים שנה

אביה,

בגלל שעסק בתורה ובגמילות חסדים

חי שישים.

רבא שעסק רק בתורה חי ארבעים.

זאת אומרת שאדם לומד תורה וגמילות חסדים מאריך ימים יותר.

אמרנו

שכבר מקטנות רואים מה יהיה תוצאות של הבן אדם.

בוצין בוצין מכתפי ידיעה.

רבא,

שאלו אותו איפה הקדוש ברוך הוא,

ישב במקום והצביע ככה.

אביה יצא החוצה והצביע לשמיים.

אז רואים,

רבא לא זז,

יושב, לומד תורה.

אביה יוצא החוצה, הוא יהיה גומל חסדים.

יוצא החוצה, רץ,

פעלתן.

כבר רואים.

אותו דבר, יש עוד קטע איתם.

הם הלכו לפותר חלומות בשם ברדיה.

ואז

רבא לא שילם לו בשביל שיפתור לו את החלום.

ואביה שילם לו.

אז רואים גם מפה.

אביה מוכן להשקיע.

הוא יכול להיות גומל חסדים.

הרבא לא שילם לו.

לזה הוא פתר רע ולזה הוא פתר טוב.

אז רואים בוצין בוצין מקצפי ידיעה.

אז פה הוא ראה את הילד הזה, וכן הלאה.

גם במעלה לתגר נער. נכון.

ואז הוא בכה.

בכה.

הרב אוזנר לפני כמה ימים גם בכה.

בן מאה.

הרב אוזנר.

למה בכה?

אישה אחת

התחתנה עכשיו עם מישהו

והתברר אחרי ימים ספורים

שהבעל יש לו מחלה.

היא גלתה מחלה בגופו.

אז הוריה הכלה אמרו לכלה,

לבת שלהם,

סליחה,

הורי החתן באו להורי הכלה ואמרו להם שהם מבינים שהיה פה מקח טעות

ושאפשר שהם יבטלו את החתונה,

זאת אומרת, את הנישואין.

למה?

כי הבן שלהם חולה במחלה,

והסיכויים שלו לשרוד קטנים, אז למה שהכלה תסבול?

אז שאלו את הכלה.

הכלה אמרה שהיא לא רוצה.

אז ההורים

של החתן

התעקשו שזכותם של ההורים של הכלה

לתת גט,

וההורים

של הכלה לא הסכימו.

הלכו לדין תורה.

אמרו, מה שדין תורה יאמר, זה הם יעשו.

הרב אוזנר שמע מהמקרה, אמר שהוא רוצה לשבת, הוא בדין.

הוא ישב בדין,

והם באו,

והרב דן,

ואמר שהורה

החתן צודקים,

והורי הכלה יכולים לתת גט.

אז הכלה שאלה אותו, כבוד הרב,

זה פסק הלכה שאני חייבת לקיים או שאני לא חייבת לקיים?

אז הוא אמר לה, את לא חייבת לקיים.

אז היא אמרה לו, אז אני לא רוצה לקיים.

אני רוצה לחיות עם היהודי הזה,

ומי אמר שהוא לא יאריך ימים?

אתה תברך אותי

שבזכות זה

הוא יהיה בריא ויאריך ימים.

אז הרב התחיל לבכות

בן מאה,

ואמר לה, את תברכי אותי לאריכות ימים.

הכוח שלך לברך יותר גדול משלי.

איזה גילוי מופת.

בת ישראל קשרה.

אז רואים שתלמידי חכמים אמיתיים מתרגשים מנקודות רוחניות שיש בבני ישראל, מתרגשים מאוד.

מעשה בקיסר,

שאמר לרבי יהושע בן חנניה, מפני מה תבשיל של שבת,

הוא ריח טוב נודף ממנו.

אמר לו, תבלין אחד יש לנו ושבת שמו,

שאנו מטילין לתוכו וריחו נודף.

אמר לו, תן לי ממנו.

אמר לו, כל המשמר את השבת מועיל לו.

מי שאינו משמר את השבת לא מועיל לו.

זה התבלין שקוראים לו שבת.

אמר רבי יהושע בן חנניה,

מימיי לא ניצחני אדם בוויכוח,

אלא אישה, תינוק ותינוקת.

אישה מהי?

פעם אחת נתארחתי באכסניה אחת.

עשתה לי בעלת האכסניה מאכל של עדשים.

ביום הראשון סעדתי ולא שיירתי כלום בצלה אחת מהמאכל ההוא.

ביום השני סעדתי

וגם לא שיירתי כלום.

ביום השלישי הכניסה במאכל כמות גדולה של מלח, עד כדי כך

שלא היה ראוי להאכילה.

כיוון שטעמתי מן המאכל,

משכתי את ידי ממנו.

אמרה לי רבי,

מפני מה אינך סועד?

אמרתי לה, כבר סעדתי מבעוד יום.

אמרה לי, היה לך למשוך ידך גם מן הפת,

לא רק בתבשין.

אז היא שאלה אותו, שמא לא הנחת פאה בראשונים?

אולי בעדשים הראשונים, ביומיים, לא השארת פאה.

ולא כך אמרו,

יש לו לאדם לשייר מעט אוכל בצלחתו שלא יראה כגרגרן והודה לה.

זאת האישה שניצחה אותו.

תינוקת,

מה היא?

פעם אחת הלך בדרך בשדה

והייתה דרך סלולה שם

והיה מהלך בה, בתוך שדה.

אמרה לו, תינוקת אחת,

האם לא שדה היא?

שדה, איזה פרטי?

איך אתה עובר פה?

ולמה אתה הולך בה?

אמר לה, אני הולך בדרך סלולה, אני רואה שיש פה שבין.

אמרה לו, ליסטים שכמותך סללו אותה.

שודדים כמוך,

הם עברו פה וסללו אותה, שלא כדין.

לפי ששדה זו הייתה זרועה,

ואחרי שהלכו בה אנשים כמוך וקלקלו אותה, הפכה שדה זרעים זו לדרך.

אז זאת התינוקת

שניצחה אותו. ליסטים כמוך סללוה.

אתם שומעים? אלה שמתנצלים, מה, מה, לא מבין, כולם עושים ככה.

ליסטים כמוך.

זו התשובה.

תינוק מה הוא?

פעם אחת הלך בדרך

וראה תינוק אחד שהיה יושב בצומת דרכים.

אמר לו, בני, באיזה דרך כדאי לי ללכת

על מנת להגיע לעיר?

אמר לו התינוק,

זו ארוכה וקצרה.

וזו קצרה וארוכה.

הלך רבי יהושע בדרך הקצרה והארוכה.

כיוון שהגיעה לעיר, היו מקיפים אותה

גנים ופרדסים.

חזר לאחוריו.

אז הייתה דרך קצרה,

אבל אי אפשר להיכנס, היה צריך לחזור דרך ארוכה.

אמר לו, בני,

לא כך אמרת לי שזו קצרה?

אמר לו רבי,

ולא כך אמרתי לך קצרה וארוכה?

נשק אותו על ראשו.

ואמר לו, אשריכם ישראל,

שכולכם חכמים אתם,

מגדולכם ועד קטנכם.

רמביה חנניה ברגע שאומר.

הוצא הקדוש ברוך הוא זכות ישראל.

בבקשה.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נכבדה.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נכבדה.

אדוני היושב-ראש,