כיצד לזכות בדין

16-9-12

"העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". אמרו חכמים ז"ל, פתחו לי פתח כחודו של מחט סדקית ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם. נשאלה את כל החכמים, ויגידו לנו את הביאור במאמר הזה, היש להם יד בסוד כזה? איך באמת מבינים מהלך בזה בפתחו של אולם הרי יש בו מכל, חכמה, נבואה, קדושה, כל זה בעין ערך, כל זה תלוי בפתחו לי פתח כחודו של מחט סדקית ואני אפתח לכם כפתחו של אולם, חכמה, נבואה, קדושה ללא הגבלה, כל זה מפתחו של מחט? איך פתח קטן כזה שפותחים יכיל ריבוי כזה?

אלא כך היא המציאות, סוד גדול גילו לנו חכמים ז"ל, כל הפתחו של אולם הכלול בו כל היש, הוא תלוי כל כולו בפתח הקטן של האדם. אם אדם פותח פתח בליבו מפולש, מצד אל צד, הוא זוכה לפתח מלא שיש בו את כל מה שאמרנו.

כשנתעורר דוד המלך ע"ה לבנות את הבית, ואמר אל נתן הנביא, ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים יושב בתוך היריעה, אז דוד המלך אומר לנתן הנביא, תראה, אני יושב ואני בשר ודם, יושב בבית הרזים, וארון האלהים יושב בתוך היריעה. והיתה התשובה מאת הקב"ה, בכל אשר התהלכתי בתוך בני ישראל הדבר דיברתי את אחד שבטי ישראל אשר ציויתי לראות את עמי את ישראל לאמור, למה לא בניתם לי בית ארזים? אני פעם ביקשתי שתבנו לי בית ארזים? ככה עונה ומשיב הקב"ה.

הנה, אף אחד משבטי ישראל לא זכה לבנות בית. כי אף אחד לא התעורר לזה, אף אחד לא התעורר לזה. וה' לא ידבר אם לא התעוררו, ודוד המלך ע"ה כהתעורר מעצמו, והיה עם ליבו לבנות את הבית הוא שזכה לכל העתיד, התעוררות. ה' מחכה לנו לפתחו לי פתח, אם אתה מתעורר מעצמך אפילו טיפונת של הטיפונת, כבר מובטח לך אולם מלא, חכמה ונבואה וקדושה והכל, בלי הגבלה. אז ה' לא מבקש עד שהוא רואה שמישהו התעורר.

דוד המלך, הוא שהשרה את השכינה בבית, בזכותו ירדה האש, ובשמו הבית נקרא, הבית לדוד זה נקרא, הבית לדוד. מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. ובשביל מה הוא זכה לכל כך הרבה? בגלל ההתעוררות, שהיתה לו התעוררות, איך אני בבית ארזים והקב"ה בתוך היריעה, ועד אז אף אחד לא התעורר. ומה זה ההתעוררות? ודאי אין זה ענין של חכמה, כי לו היה זה ענין של חכמה אז למה לא באו כל הגדולים שלפניו לידי זה? אלא שמחשבה זו, כי אנכי יושב בבית ארזים וארון אלהים בתוך היריעה, זה ענין של הרגש והתעוררות עצמית, ענין שלא בא כלל ע"י חכמה, באשר אמנם רק דוד התעלה לכך, ולא כולי עלמא זוכים להתעוררות.

הרי אמנם כי הרגש פשוט כזה, פשוט, כי אנכי יושב בתוך הארזים וארון האלהים בתוך היריעה, התעוררות פשוטה קטנה כזו והנה בזה תלוי כל הגדולות, בנין הבית וכל העתיד היוצא מזה. הרגש. כולם מכירים את הסיפור באותו אחד שהיה תפרן ופעם אחת שמע שהקב"ה מאז שחרב הבית, אה, כמה חסר לו לחם הפנים, הקב"ה מצטער שאין לו לחם הפנים שבו היה נותן ומשפיע פרנסה לכל עם ישראל והכל, וההוא היה תמים, שמע שחסר לקב"ה לחם הפנים, שהיה לו שבוע שלם לחמים חמים בבית המקדש, אז הוא אמר בליבו, מה הבעיה, מה, אני אביא לו לחם, מה הבעיה? היה כל יום הולך אופה לחם טרי ומכניס לו להיכל בבית כנסת, פותח את ההיכל, שם לו, בא למחרת רואה שהוא אכל הכל, שם לו עוד פעם, למה? כי הגבאי כל פעם היה מוצא לחמים היה מוציא אותם. עד שיום אחד הוא עקב לראות מי זה שם, פתאום הוא רואה את הבן אדם הזה נכנס, גער בו, צעק עליו, ביזה אותו. עד שהארי הקדוש גילה שהקב"ה בזכות הלחמים האלה שהיה שם אותו עני, אותו בן אדם פשוט, כל כך נחת רוח הוא עשה לו בשמים שלא היה מאז חורבן הבית. התעוררות, הרגש, הרגש של יהודי, מה, ה' לא נותנים לו לחם, נתן לו לחם, מה הבעיה, נעשה חנות. אייי התעוררות שאדם מתעורר לעבודת הבורא במשהו, התעוררות.

מצינו אצל יעקב אבינו, שכשהוא עבר על בית המקדש לא עיכב אותו הקב"ה, הוא עבר ליד מקום המקדש והקב"ה לא עיכב אותו, למה? משום שהוא לא יהיב ליבי להתפלל במקום שהתפללו אבותיו. יעקב לא עצר מעצמו שם להתפלל אז ה' לא מעכב אותו. עד שהוא הגיע לחרן, קברת דרך ואמר, הא, אפשר שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ולא התפללתי בו? זה מדובר אחרי תקופה ארוכה מאד שהוא לא ישן, לא ישן. מה יהיב דעתי למר, נתן ישר היה לו התעוררות לחזור בחזרה, וחזר עד בית אל וקפצה לו הארץ, סוד קפיצת הדרך זה הגיע מיד.

הנה, כל מה שהוא זכה אז, מה הוא זכה אז? דהנה ה' נצב עליו וכל עתיד והברכות וההבטחות שהוא ראה בסולם יעקב, הכל היה תלוי במה? ביהיב ליבי, אם הוא לא היה לו התעוררו, יהיב ליבי למיהדר, לחזור, לא היה זוכה לכל מה שזכה בסולם יעקב. ולכאורה, דבר די קטן, אין פה חכמות גדולות, זה הענין של סוד ודאי, זה הענין של סוד ודאי. יהיב דעתי, שיש התעוררות יהיב דעתי, פשששש נפתח לך עולם ומלואו, עולם ומלואו טמון בפתח קטן כחודו של מחט של התעוררות של יהודי.

אבל מה הוא המהלך בזה? מה הוא המהלך בזה? רואים מכאן יסוד דבר, הלא הוכחנו וגילינו סוד גדול ונורא בסוד הגוף, וכי תכלית העבודה היא כי ישתלם הגוף להיות נושא את עצמו, שגוף האדם יהיה נושא את עצמו, יהיה מושלם, אבל כאן הלא רואים אנחנו כי לשאת את עצמו זה עדיין לא מספיק כלל, כי לא די מה שהגוף נושא את עצמו, אלא צריך הוא להיות נושא את כולם, צריך להיות הוא נושא את כל הקרונין שבעולם, את כל הפתחו של אולם, אינו זז כלום כל זה, אינו זז כלום בלתי תנועת הגוף בלי פתיחה זה של הפתח הקטן פתח חודו של מחט סדקית. אם אתה רוצה לשאת את הכל, אתה צריך לפתוח פתח אחד, קטן אפילו, כמו מחט של סדקית.

וגם והנה ה' ניצב עליו, כל ההבטחות האלה היו ממתינות ומחכות לתנועה של הגוף, יהיב ליבי, יהיב ליבי זה גוף, זה לא שכל, זה לא מחשבה, זה לא החכמה, זה לא, זה יהיב ליבי, זה הרגש, התעוררות, מאיפה זה בא- מהגוף, אם הגוף מסוגל, הרי למה אדם לא מתעורר לכלום? כי הגוף עצלן, תאבן, מחפש כמה שלהקל על עצמו וזה, ובא לו התעוררות, התעוררות זה נגד הגוף סימן שזה מרים את כל הגוף.

סוד נורא כזה הוא הגוף, כל השמים ושמי השמים לא זזים ממעמדם ללא הגוף. בבחינת "תנו עוז לאלהים", מי נותן עוז? הגוף. כאילו כביכול אין לו כח ועוז ללא הגוף, כביכול הקב"ה אין לו עוז ללא הגוף. הוא ממתין לגוף שיתחיל לעשות משהו, זה מבהיל. כל הסוד של התערותא דלתתא זה הכל מתחיל מהגוף. והגוף נושא גם את הנשמה, כי מה שזכה יעקב אבינו לרוחניות וגשמיות זה הכל בא מהגוף, מההתעוררות של הגוף, של יהיב ליבי. כל מה שזכה דוד המלך זה מההרגש, איך? איך אני אשב בבית הרזים וה' ארון ה' בתוך היריעה, זה הרגש. הרגש. ההרגש הזה, ההתעוררות הזאת - את כל שמי השמים יכולה לתת, עולם ומלואו.

קיימו ברצון מה שקיבלו באונס, הדור שהיה בימי אחשוורוש קיבלו ברצון את מה שקיבלו באונס, ואונס זה כפה עליהם הר כגיגית, אבל בזמן אחשוורוש מרדכי ואסתר קיבלו ברצון. הנה יתכן כי אצל דור המדבר שנאמר עליהם בעת קבלת התורה שפסקה זוהמתן, הנה זה ודאי בחינת ביטול הגוף בתכלית. בחינת מצב של נשמה קדושה. הנה בדרגה כזו כבר אי אפשר לתאר יותר ש מחה וששון שהיה לו לגוף, ועם כל זה מעיד לנוה בורא כי סוף כל סוף לא נתבטל עדיין הגוף בכל מכל, עוד נשאר חוט השערה של גוף אשר אחרי הכל עדיין אנחנו קוראים כי אין זה רצון אלא בחינת אונס. כי עם ישראל שקיבלו את התורה, תורה שבעל פה זה נקרא באונס, ז"א עדיין לא היה רצון אפילו שפסקה זוהמתן, עדיין נשאר. עדיין נשאר משהו קטן. עדיין נשאר בחינה של גוף. כל מה שביקשו מלאכי השרת לומר לפניו שירה שהיה להם ודאי בעת ההוא, כל זה לא מצד הגוף בא, הכל בא מצד הנשמה מצד השכל, כי על כן בחינת אונס הוא דמתקרי. אלא מה אחרת צריך להיות, כי הכל יבוא מצד הגוף עצמו, מצד התעוררות עצמו, זהו שאמנם היה בדורו של אחשוורוש, כל קבלתם היתה מצד הגוף עצמו, ודוקא זהו שנקרא רצון.

הנה אנחנו למדים מכאן יסוד נורא, כי ענין הרצון הוא דוקא בסוד הגוף, לכן יש סעודת פורים בפורים כיון שהגוף הסכים, אז הגוף מקבל את הסעודה, הגוף יכול לסעוד עכשיו, זה סעודה שהגוף התרצה לקבל בשמחה את התורה הקדושה.

עכשיו אני אגלה לכם סוד גדול שאתמול דרשנו פה בלילה. כתוב שהנחש בעל חוה והטיל בה זוהמה, בעל חוה, אומרים המפרשים פירושו של דבר, כיון שהיא קיבלה את דעתו ושמעה בקולו זה נקרא בעל חוה, כי יש משפיע ויש מושפע, המשפיע הוא נקרא בעל. מה זה הטיל בה זוהמה? אומר הרמב"ם, זוהמה זה דמיון, הכניס לה דמיון. איזה דמיון? ונחמד העץ להשכיל, והפרי נראה למתוק וככה, הכניס לו דמיון. אז היא לא יכלה להתנתק.

הכל בו אומר, שהזוהמה זה ספיקות, הכניס לה ספקות, ספק בציווי של הקב"ה. האם הוא אמר לאכול או תיגע או מה, האם אדם שמע טוב את הציווי, הבין טוב, הכניס לה ספקות. זה נקרא הטיל זוהמה. כשעם ישראל הגיעו למעמד הר סיני, פסקה זוהמתן, מה זה זוהמה? דמיון ספקות, אין דמיון ואין ספיקות, ראו את ה' בגלוי, שמעו את ה' בגלוי, אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, אין ספקות ואין דמיון. פסקה זוהמתן. אז אמרנו, איך יצר הרע עובד? אני אתן לכם דוגמא מעולם המחשבים, היום יש התקפות סייבר, מה זה התקפות סייבר? זה התקפות אלקטרוניות שנכנסים לתוך המחשב של האויב, כמו שעשו עכשיו באיראן, נכנסים לבפנים, שולטים על המחשב ונותנים לו הוראות מה לעשות, משתלטים על המח של המחשב ואומרים לו מה לעשות, שבור את הצנטרגופות, תעשה ככה, תעדיר נתונים, תוסיף נתונים, תחליף נוסחאות, תעשה ככה, מה שאתה רוצה תעשה, משתלטים לו על המח, ואף אחד לא מרגיש, אף אחד לא מרגיש, הוא ממשיך לתפקד כרגיל וזה, שום דבר לא רואים, אבל הוא השתלט לו על המח. מה עושים בשביל לגלות כזה דבר? צריך אנטי וירוס, הוירוס הזה שנכנס במלחמת הסייבר, מכניסים ככה לבפנים כזה וירוס שיודע להשתלט, צריך תוכנה שהיא נקראת אנטי וירוס והיא מאתרת את הוירוס ומשמידה אותו, זה נקרא אנטי וירוס, וצריך כל יום כל יום לעשות אפ-גרייד, כל פעם צריך לעדכן מחדש אנטי וירוס כנגד הוירוס הזה או אחרים ולסלק כל הזמן.

יצר הרע משתלט לנו על המח בשיטת הסייבר, מטיל זוהמה מכניס ספקות ודמיון. אז אתה מתחיל לתפקד לא כמו ששכל ישר קולט דברים, פתאום הוא אומר יו, אם אני יעשה ככה יהיה ככה יהיה ככה, אה יהיה ככה ככה, דמיון, אז השכל לא מתפקד ישר, או מכניס לו ספקות, לא כדאי, אולי יהיה ככה, מה יקרה אם יהיה ככה, לך תדע אולי ככה ככה, אז מעכב את הבן אדם, האדם מאבד את הישרות. מה צריך? צריך אנטי וירוס, אז כתוב, בראתי יצר הרע בראתי תורה אנטי וירוס, התורה היא התבלין שלו. הוא משתלט לך על המח ואז אתה צריך להכניס את כל הנתונים של האנטי וירוס, אבל התורה נכנסת כבר בדטא בייס, כאילו במידע, כל המידע נצבר אצלך בשכל, הכל בסדר, אבל יש בעיה. הוא מתחדש כל יום ומתגבר מחדש, עכשיו הוא כבר מתחיל להשתלט גם על התורה שלך ומתחיל להכנס בתורה שלך, להתחיל עכשיו לחרבש לך שמה ולהכניס לך דמיונות ודוגמאות, אז צריך עכשיו אנטי וירוס חזק, מה זה אנטי וירוס? מוסר. המוסר מגלה איפה הוירוס. איפה יצר הרע עובד עליך? איך הוא עובד עליך, וכל יום שאתה לומד מיוסר אתה עושה אפ גרייד, ואז אתה כל יום מתעדכן, ואז אתה לא נותן לוירוס הזה להשתלט לך על המח ולהפעיל אותך לא נכון. לכן חייבים לפני שמתפללים בבוקר ללמוד מוסר, למה? קודם כל לנקות את המחשבה, שהוירוס לא יפעל, ואז אפשר לגשת לתפילה, ואחרי זה עוד שיעור לקראת ה יום, משחררים את הוירוסים עד מחר, מחר עושים אפ גרייד עוד פעם, אחרת הוא ישתלט עליך. אז חייבים להיות מחוברים למוסר, הקב"ה ברא.

עכשיו מובן מה שאמרו חכמים, העלית לי כור חיטים לעליה, אומר לו כן, ושמת שם קב חומטין, אומר לו לא, אמר חבל ששמת, מה זה, קב חומטין זה עפר כזה ששמים בפנים בשביל לשמור את החיטים שלא יתליעו, ז"א אם יש לך תורה ואין לך מוסר, אין מה שישמור עליה, אם אין לך אנטי וירוס לשמור על התורה היא תתעפש, אתה יכול ללכת עם התורה ולעקם הכל, שנאמר "צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם" באותו בם, אותה תורה, איך יכול להיות? כי זה יש לו וירוס בראש וזה לא, מה זה וירוס לפי האשכנזים - עבירעס, עבירעס, עבירעס זה וירוס, הוירוס עבירעס, זה עבירות שאדם עושה, השתלט עליו יצר הרע ואז הבן אדם אתה מבין מסור בידו, אז לכן חייבים מוסר כל יום, זה אנטי וירוס שיכול לנצח במערכה שלא ישתלטו לנו על המח. זה היה ביני וביני.

אז ראינו שאם הגוף, אם זה יצא מהגוף, יהיב ליבא מהגוף, אם הגוף סימן שאתה נקי, סימן שאתה נקי, כי איפה השליטה בדרך כלל של היצר הרע, על הגוף, תאוות חשק, כל הדברים, אז אם אתה מצליח שהגוף מייצר התעוררות, אתה כל השמים נפתחים. זה מה שמחכה הקב"ה.

ביאור הדברים, זה לא כבר הגדנו סוד כי ענין הבחירה וסודה זה דוקא בסוד הגוף, בכל חלקי הנפש של האדם הכל מוכרח בתכלית כמו קודם החטא שלא היה כלל ענין של בחירה, וסוד הבחירה זה סוד הרצון, כך מבואר בהרמב"ם וזה לשונו, ויפה בעיני כי האדם היה עושה בטבעו מה שראוי לעשות כפי התורה כאשר יעשו השמים וכל צבאם פועלי אמת ולא ישנו את תפקידם, ואין להם במעשיהם אהבה או שנאה. ופרי האילן הזה היה מוליד הרצון והחפץ שיבחרו אוכליו בדבר או בהפכו לטוב או לרע. זה כל סוד ענין הבחירה, להיות בעל חפץ ורצון. ז"א בתחילה אדם הראשון נברא בצורה כזאת כמו גרמי השמים, שהם עושים את תפקידם בנאמנות, אין להם אהבה, אין להם שנאה, שום דבר, פועלי אמת שפעולתם אמת, ולא ישנו את תפקידם. ככה היה אדם הראשון בנוי, ואין להם במעשיהם לא אהבה ולא שנאה, אבל פרי האין הזה עץ הדעת טוב ורע היה מוליד הרצון והחפץ, הפרי של האילן הזה מוליד הרצון והחפץ, שיבחרו האוכלים מי שיאכל ממנו יבחר או בדבר בהיפך של הטוב דהיינו הרע או בטוב, תלוי, היא יבחר בחפץ וברצון, אז מה הוליד בעצם העץ אכילתו, את הבחירה של חפץ ורצון.

זה ענין הסוד שאמרו חכמים במשל נפלא, מלך שאמר לעבדו להכין לו תבשיל, ואמרה לו השפחה, טעום תחילה, איך אפשר להכין תבשיל למלך בלי טעימה? כל כוונתם היתה רק להיות עושים מעשיהם הטוב בטעם וברצון, מה פירוש, המלך אמר תכינו לי תבשיל, חוה מה אמרה, אמרה תשמע, איך אתה נותן תבשיל לקב"ה לפני שטעמת? תטעם קודם. אז איך אפשר להכין כל כוונתם היתה לעשות את מעשיהם הטוב בטעם של רצון. מה פירוש? לעשות את מה שה' רוצה זה לא חכמה בלי לטעום, בלי שיהיה טעם, שיהיה טעם ורצון, ז"א לעשות כאילו פעולתם פעולת אמת וצדק כמו רובוט, זה לא צריך לטעום, שיהיה טעם. אז הם רצו להגדיל את הבחירה, הבחירה קודם היתה בין אמת לשקר, עכשיו הם רצו בחירה בחפץ ורצון, ז"א זה דרגה שיותר קשה לעבוד ויותר גבוהה בעבודת הבורא. אבל ה' לא רצה כזה דבר, אבל הם עשו. ואמנם כי באמת זה מעלה הכי גדולה, וכדברי הרמב"ן שם שזוהי מידת אלהים מצד אחד, והרי זה אמנם נורא נוראות, רואים מפה התרוממות הגוף, כי סוף כל סוף מקצה העולם ועד קצהו, גם שרפים, גם חיות הקודש, אין למישהו מהם חפץ ורצון, כלום טעם בפעולותיהם? כי אם הרבונו של עולם והגוף. רק רבונו של עולם והגוף יש להם חפץ ורצון, דהיינו, גם קודם החטא היה זה המכוון בבריאת האדם שיהיה בעל בחירה, באשר הרי כן היה באמת, כי בחר אדם ועשה מה שעשה, עובדה שהוא בחר כן לאכול. אלא כי מעלת בחירתו אשר היתה לו בבריאתו היתה במידה כה ראויה והגונה, כי לא יהיה בה כל סכנה. חטאו של אדם היה רק בזה שהוא חפץ היה להיות בוחר, להיות לו במעשיו יותר טעם, יותר רצון, אבל על כל פנים ענין הבחירה אין כי אם בסוד הגוף. ז"א לכן אתם רואים הרבה אנשים, אומר אתה רוצה שאני יעשה משהו? תן לי טעם, תשכנע אותי, או תן לי שיהיה לי רצון לזה, החכמה זה להגיע לדרגה שבלי טעם ובלי רצון אנחנו עושים כמו אדם הראשון לפני החטא. לכן תמיד כל בן אדם מחפש טעם ורצון. אבל על כל פנים, ענין הבחירה אין כי אם בסוד הגוף.

הנה לומדים מכאן יסוד גדול בעבודת האדם, עד היכן התחלת האדם והיכן גמרו, ברצון הכל נגמר. רצון הוא התחלת האדם והוא הכל. יש לי קלטת, אתם חייבים לשמוע אותה, קוראים לה רוצה רוצה רוצה, זה הסוד של הבן אדם, כשאתה רוצה אין שום כח שבעולם שאתה לא תשיג את מה שאתה רוצה. הכל תלוי ברצון, עומד על הרצון ונופל ברצון.

רבינו יונה בשערי תשובה כותב בענין קבלה, כי מעת אשר קיבל כזאת במחשבתו, תשימו לב, כשאדם מקבל במחשבתו וגמר עליו ככה בלבבו, קנה לנפשו זכות ושכר על כל הרצון והמוסרים ואשריו כי צידק בשעה קלה, ברגע שאדם מקבל עליו משהו מאותו רגע כל התוצאות כבר נכללות בקבלה, אז אנחנו ערב ראש השנה, מה שאדם מקבל, מה שהוא מתעורר לעשות, כל התוצאות שעתידות להיות מזה כבר אצלם החשבון.

ש. בתנאי שהוא יקבל את זה.

הרב: קיבל עכשיו. דוד המלך קיבל על עצמו להקים את הבית ונמנע ממנו, ואעפ"כ זה נקרא על שמו, בגלל ההתעוררות, לא בגלל הבן שלו. בגלל שההתעוררות שלו והכל נגמר בהתעוררות, הכל נגמר ברצון. ז"א אם בן אדם מקבל על עצמו עכשיו שבעה דפים כל יום לגרוס ולסיים את הש"ס תוך שנה, עכשיו היום הוא יכנס לראש השנה עם כל הש"ס. כל הש"ס. אז ז"א יהיה לו ביליונים ביליונים ביליונים היום שהוא הכניס לחשבון. ביליונים של מלאכי שרת שייבראו לו, כי כל השבעה דפים זה למעלה מעשר מיליון מלאכים ביום חול, ואם זה בשבת זה פי אלף.

אומר רבינו יונה, מעת אשר קיבל כזאת במחשבתו וגמר עליו ככה בלבבו, קנה לנפשו זכות ושכר על כל המצוות והמוסרים ואשריו כי צידק נפשו בשעה קלה. לכן אמרו חכמים ז"ל, "וילכו ויעשו בני ישראל" מה זה וילכו ויעשו? וכי מיד עשו? אלא כיון שקיבלו עליהם לעשות מעלה עליהם הכתוב כאילו עשו מיד. ומעולם לא עמדנו על עומקם של דברים.

כפי כל דברינו הרי זה מבואר בתכלית, כי סוד הקבלה זה סוד הרצון, ויותר מרצון אין. ברצון הכל נגמר, בבחינה שכאילו עשו ממש. דוד המלך בא להתעוררות לבנות הבית, תיכף בהתעוררותו כבר נגמר הכל, כבר זכה בכל וכל תוצאות בתי המקדש שייבנו כולם שייכים לדוד המלך, מהתעוררות אחת שאף אחד לא הגיע אליה, ומאיפה הגיעה לו? מהרגש, מהגוף, לא מהשכל, לא בחכמה, מהרגש. וזה אמיתת הענין בסוד הקבלה בתשובה, כשאדם מקבל על עצמו תשובה עיקר התשובה זה קבלה סוד הרצון ודאי, כי אז נשלם באמיתת עצמו כי אם אדם רוצה כבר והגוף מסכים, הגוף רוצה, הכל נשלם, אין התנגדות, וזה סוד עומק התשובה. אז הכל תלוי רק ברצון. הנה נתתי לכם את האפשרות לזכות בדין בקלי קלות, תחליטו מה אתם רוצים עכשיו, ובאשר הוא שם ככה יהיה עם כל התוצאות. אז מי שעוד לא קיבל עליו שבעה דפים לסיים את הש"ס, כל יום בגירסה, הנה יש לו הזדמנות והוא נכנס עם ביליונים של ביליונים מצוות. מי שרוצה להיות בעזרת ה' עובר ראשון בדין, אתם רוצים לעבור ראשונים בדין כמו מלך שהוא נכנס ויוצא ראשון לפני שמתחיל חרון אף, לפני ששומעים את כל השטויות של כל האנשים שעברו עבירות, אם הוא רוצה לעבור ולצאת ככה חלק, צריך לעבור בין הראשונים, מי זוכה לעבור בין הראשונים? מי? מי שמזכה את הרבים. כי העם צריכים לו, כל מי שהעם צריכים לו זה עובר ראשון, ויוצא זכאי בדין. אתם שומעים? אז איך אפשר להיות זכאי בדין הרגע הרגע? אם בן אדם יקבל על עצמו עכשיו לתרום מניה להפצת חמש מאות דיסקים לפחות, שזה אלף שקל בעשרה תשלומים, יהיה לו דין של מזכה הרבים שרוצה להחזיר יהודים בתשובה, יוכל לעבור בין הראשונים לפני אבינו שבשמים.

אז שתי עצות נתתי לכם, אשריך שזכית. אשריך שזכית. אז מי שרוצה יכול ככה, ש"ס, שבעה דפים ביום ברצון אבל, ותרומה, כתוב צדקה תשובה ותפילה מעבירים, אז יש לך הזדמנות לתת צדקה לדבר שיחזיר אנשים בתשובה, תהיה מזכה הרבים ותעבור בין הראשונים חלק.

אז אני לא שואל אתכם מי רוצה, כי זה תלוי ברצון. ומי שירצה יעשה. מי שלא רוצה הפסיד את הסוד הכי גדול שיש בעולם, סוד הרצון שבזכותו זכה דוד המלך לכל בכל מכל כל.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל...