פנחס הוא אליהו

- לא מוגה! - 

 נציבי יום צליל בת עדינה תזכה להריון תקין לדקה כתורנגולת מתוך תוך בריאות שלמה ואתנה אמן כן יהי רצון אמן לעילוי נשמת לוידה בת אסיה אסתר תנשמתה צרורה בצרור החיים אמן אמן תום בן אלדה יזכה לפרנסה ובריאות שפע חוכמה בכל מילה דמתיו מהרה אמן אמן

פנחס הוא אליהו

החתם סופר שואל מדוע נקראו ישראל כמה פעמים עם כשי עורף והוא תרץ עורף ראשי תיבות עגל רגל פעור. זאת אומרת עם ישראל הם עם כשעורף הם עשו שלוש עבירות חמורות בעגל, במרגלים ובפעור. מתברר אם כן, שלושה חטאים חמורים רבצו על עם ישראל במדבר. חטא העגל, חטא המרגלים שהיו ביזן בתמוז ובתשעה באב. חטא העגל היה בי זן בתמוז ובתשעה באב היה חטא המרגלים. ובמשך אלפי שנים עם ישראל מכוננים עליהם ועל חורבן בית המקדש שבא בעקבותם וחתם סופר מצרף עליהם את החטא השלישי שחטאו בשיטים ובפעור ומכאן ניתן להשכיל ולהבין עד כמה חמור העוון הזה עד למאור מאוד כתוב בתורה הקדוש ברוך הוא אמר פנחס שכינה לשם והציל בזה את עם ישראל מקליה ולא חיליתי את בני ישראל בקנאתי שכרו הנני נותן לו את בריתי שלום ובנוסף והייתה לאול זרעו אחריו ברית כהונת עולם עמדו ממנו 300 כהנים גדולים והוא חי לעולם פנחס הוא אליהו כי מי שעושה מסירות נפש ומציל את כל עם ישראל מקבל שכר כזה האמת מת שמשה רבנו היה צריך לחיות לעולם כי הוא מסר נפש בעגן והציל את עם ישראל ממה שרצה השם להכריט אותם. אז כל עם ישראל חיים בזכותו. אז מגיע לו לחיות. אבל כיוון שהיה מעשה של זמרי ושמה הוא לא מסב נפש, אמנם מסיבות שהוא לא יכול לקנא ממש ב-100% כיוון שהוא פגע בו כביכול זמרי ששאל אותו מדיינית הזאת מותרת או אסורה אז מי התיר לך את בתרו שלא יגידו שהוא כועס עליו וזה זה זה עם כל זה עברה המתנת חיים לפי נחס והוא חי לעולם אז כתוב ש צדיקים שמתים לפני זמנם אז מעבירים את ירטרת השנים לצדיקים אחרים שראויים לזה זאת אומרת הוא היה צריך היות 90 הוא אחרי 45 50 לא משנה מה עם ההפרש את ההפרש נותנים למי ש ראויים לזה מהדור אז כיוון שמתים כל דור המדבר זמנם אז כל היתרת השנים שהם הפסידו ולא השלימו אז זה היה בעצם מגיע למשה רבנו וכיוון שהוא לא מסר נפש גם במקרה השני של זמרי בן סלו אז אני נותן את בריתי שלום להיות שלם לעולם למי? לפי נכס והייתה לאול זרע אחר הברית כול יש להבין מה פשר השכר הזה ומה היא המידה כנגד מידה על קנאת פנחס לשם יתברך בספר מי זהב מסביר שלמעשה היו שלוש מיני פורענויות שפנחס עצר. אחת זה היה גילוי עריות. עם ישראל זנו בשיטים אחרי בנות מדיין. זה מה שהיה גילוי אחריות. עבודה זרה. הם גם פיטו על ידי הזנות את עם ישראל לעבוד לפעור. בשפיכות דמים. שנגזר כליה על כלל עם ישראל. אז זאת אומרת היו שלוש מיני פורענויות שמגיע היה לישראל על גילוי עריות, על עבודה זרה ועל שפיכות דמים. ופנחס עצר את הכל ולכן הוא זכה לשלושה דברים. כנגד גילוי עריות הוא זכה להתקדש בכונה. זאת אומרת כהונה זה קדושה במקום עריות שזה טומאה אז הוא זכה בקדושה כנגד הטומאה שהד כנגד עבודה זרה הוא זכה לעבוד בבית המקדש שזה בדיוק הפוך מעבודה זרה וכנגד שפיכות דמים שהיו צריכים לחלוט כל בית ישראל הוא זכה לחיות לעולם ועד. רש"י ורבנו בחיה מביאים את הגמרא בזבחים קא. לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי ובארו. אף על פי שניתנה כהונה לאהרון ולזרעו, הכוונה רק לזרעו שנולד לאחר שנמשך. אולם פינח שנולד עוד קודם שנמשכו אהרון ובניו לא נתכהן כזרעו של אהרון ומידך גם לא נמשך. בשמן המשחה רק שהרגו לזמרי נתכהן וגם זה אומרים נתקהן באותה עת או לאחר זמן אבל שימו לב כתוב שהוא לא בגלל שהוא קדם ונולד לפני לפני שאהרון נתכהן ובניו אז זאת אומרת בניו ודאי שהיו קיימים של אהרון הרי כתוב שמי הוא פינחס בן אלעזר אז אם הוא נולד לפני שנתכהן ודאי שהבן של אהרון אלעזר היה קיים הבנים היו קיימים אז יש מסבירים שאהרון ובניו בלבד נתכהנו ומכאן כל מי שיוולד הוא יהיה כהן. אבל מי שנולד קודם, לא. קודם הכוונה מהנחדים. כי אהרון ובניו נתכהנו אבל לא הנכדים. אז לכן הוא לא נתכהן פינחס. מוסיפים התוספות שבדברי הימים מבואר שכל הכהנים הגדולים שהיו בעם ישראל יצאו מפנחס. 80 כהנים גדולים בבית ראשון ו300 כהנים גדולים בבית שני. וזה שנאמר והייתה לוול זרעו אחריו. כי נתברך שהכהנים הגדולים בכל הדורות יצאו אך ורק ממנו. לפי זה מבררים החידה ומהריל דיסקין בפסוק נאמר בריתי שלום האות ו במילה שלום היא קטועה ונראית כמו שני ודין כדי לרמז במילה שלום על כל הכהנים הגדול גדולים יש השות שהיו בבית ראשון ולי זה 80 בבית ראשון והאות ו קטועה לרמז גם על זמן החורבן, זמן שלא יעבדו בבית המקדש כלל. זאת אומרת, יש הפסק בין השן לבין הלים. שלים. כי אם אתה חותך את הו אז זה נקרא שלים. לא שלום. שלים. שלים זה ש 300 לים זה 80 380 הם הפסקה באמצע בין בית ראשון לבית שני ש הוא זכה שיו כהנים מזרעו בספר שירא מנחה מוסיף האות ו נחלקה לשניים כיוון שחייו של פי נחס נחלקו לשניים קודם פינחס ואחר כך אליהו הנביא שעלה בשערה שמימה וחי לעולמי עולמים ומעתה המילה שלום מרמזת לשתי מתנות שקיבל פינחס האחת זה המתנה של כהונת עולם שכל השלים כהנים גדולים שיצאו מזרעו 380 והשנייה שהוא חי לעולם כי פנחס הוא אליהו כדברים הללו כתב רבנו בחיה כיצד ייתכן שהקדוש ברוך הוא אמר שפניחס השיב את חמתי הלו מתו 24,000 מישראל במגפה אלא במדרש תנחומה וברשי מבואר שמתו רק משבט שמעון, השבט של זמרי. ואם כך מוכח שפנחס הציל את שאר השבטים על ידי קנעתו שמה לא מת אפילו אחד. וזה צריך להבין הרי שמעון היה קנאי. שמעון ולוי אחים הם קינאו על מה שעשה שכם בן חמור לדינה אחותם החזונה יעשה את אחותינו והרגו 24,000 שכמים אז אה מה קרה שפה נכשלו שבט שמעון בזנות עם השורש שלהם קנאי על מעשה זנות, אלא זה לא היה לגמרי נקי לשם שמיים. כיוון שהייתה פגיעה במשפחה באחותם, אז זה לא היה לגמרי לשם שמיים, כאילו אתה מנותק מהמעשה המשפחתי, הפגיעה המשפחתית. אז זה לא עומד להם. לעומת זאת פנחס עשה לשם שמיים גמור מסר נפש היה מוכן למות לכבוד השם יתברך לכן דבר כזה זה מלא שכר מלא ובדין הוא קיבל עליו את הדין למות אז בדין שיטול שכרו בדין שיטול שכרו לוקח שכר מושלם כי מידת הדין גם מסכימה כי אין פה שום נגיעה כלשהי וכיוון שהוא הביא לכלל עם ישראל אורך ימים ושנים בכמות של אינסוף כי נשארו ישראל והולידו והולידו עד היום כל זה בזכות מי שהוא הציל אותם לכן הוא זכה גם לחיות ללא קץ ומוסיף רבנו בחיה זה מה שכתוב בזוהר הקדוש את בריתי שלום. שלום ממלאך המוות. שלום זה נוטריקון שלא למות. שלום זה גם שם של הקדוש ברוך הוא. הוא זכה להיכר בשם של הקדוש ברוך הוא. לפי כך בילקות שמעוני מפורש מלבד מתנות כהונה זכה פנחס לאריכות ימים מופלגת וחי 400 שנה עד תקופת ספר שופטים וגם כשנפטר פינחס הוא אליהו הנביא שעלה בשערה שמימה וחי לעולמי עולמים ובדין קיבל את שכרו מידה כנגד מידה. עכשיו יש להבין מדוע רק פינח זכה לשכר עצום כזה? אלו גם משה רבנו הציל את עם ישראל כמה וכמה פעמים ולמה יחיה גם הוא לעולמים? מיתר על כן אמרו חכמים זכרונם לברכה שכר מצווה בה על מליקה אז איך קיבל שכרו פינחס בעולם הזה בזוהר הקדוש מבואר בשעה שפנחס הרג את זמרי נתקבצו כל שבט שמעון ורצו להרוג אותו על שהרג את הנשיא שלהם. באותה שעה נשמתו של פנחס מפחד ונכנסו בו נשמת נדב ואביהו. לפי כך אומר המגיד מדובנה, יש הבדל גדול בין פנחס לבין משה רבנו. פינחס הציל את עם ישראל על ידי מעשה בפועל. הוא נכנס לגובה עריות אל המקום שנמצא נשיא שבט שמעון כשהוא יודע שבני השבט אלפים מקיפים את האוהל ולא יגיבו בשתיקה אלא יהרגו אותו קודם שהוא יהרוג או שינקמו בו לאחר מכן אז פין אחס נכנס בפועל ביודעין הוא הסתיר את החרב והוא אמר שגם הוא רוצה לעשות מעשה אז הם היו מבסוטים הנה בא עוד מישהו ומהמשפחה של משה רבנו של אהרון הכהן וזה והוא הוא רוצה גם אז זה נותן לגיטימציה למעשה של הנשיא אז אדרבה נתנו לו להיכנס ככה בתוענה כזאת הוא נכנס אבל הוא ידע שיש סכנה עצומה עד שמרוב פחד נשמתו. משה רבנו עלה בתפילה למרום 40 יום להציל את עם ישראל. ההצלה הזו היא לא מסירות נפש של הגוף. כי הוא לא מסר את גופו אז הוא לא יחיה עם גופו לנצח. פה פנחס מסר את גופו יודע שיהיהו אותו פיזית. יהרגו אותו פיזית. לכן שונה חטא העגל וחטא המרגלים מהעוון של בנות מואב. הוא רצה להתיר להם זמרי. שמה שהם עשו בעריות זה לא כלום. הנה אני בעצמי עושה. יותר טוב שיעשו רק עריות ולא יעשו גם עבודה זרה. כן. זה שיטת התברות. אז חטא העגל וחטא המרגלים השאירו זכר בדמות יז בתמוז. בתשעה באב ועל זה אנחנו מכוננים אלפי שנים ופלא עצום מהחטא של פעור ובנות מדיין לא נותר זכר אין אפילו תאריך ידוע מתי היה החטא איפה נעלם מדוע כיוון שפנחס פעל מתוך מסירות נפש הוא מחק את החטא לגמרי אבל בחטא העגל והמרגלים עליהם הכפרה הייתה רק בדרך של תפילה של משה רבנו. ולכן זה הועיל חלקית שאותו דור יקבלו את מה שיקבלו אבל זה נשאר לפרעון לכל הדורות אחרי. לא הייתה פה מסירות נפש בגוף ממש. בהתאם לכך מציינת התורה פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן. וכי אנחנו לא יודעים את היחוס של פנחס אלא כיוון שפרחה נשמתו מהפחד ונתעברו בו נשמות נדב ואביהו. ממילא נקרא פנחס בנו של אהרון ממש פינחס בן אלעזר הוא גם הבן של אהרון הוא הבן של אהרון גם למה כי נתעברו בו הנשמות של הבנים של אהרון נדם ואביהו ולכן כתוב פעמיים את המילה בן לרמז על שני בני אהרון שהיו בתוכו שני בנים של אהרון נדם ואביהו והם נתעברו בו בפי נחס בזה תיקן פינחס את החטאים את החטא של נדב ואביהו מה היה אחד החטאים שלהם שהם הורו הלכה בפני משה רבנו. זאת אומרת לא נתייעצו אותו ולא שאלו אותו והחליטו להקריב אש זרה. ומה הוא עשה? להפך. אפילו שההלכה היא הבועל ארמית קנאים פוגעים בו, זאת אומרת הוא לא צריך לשאול שום דבר. ברגע שהקנאה בוערת בו מבפנים, מותר לו להרוג בשעת מעשה בדיוק וזהו. למה? כי זו הלכה ואין מורין כן. אין מורין כן. זאת אומרת אי אפשר להגיד לך תהרוג את פלוני שמה שהוא עושה מעשה. זה רק קנאי יכול לעשות. אבל איזה קנאי? קנאי של 100% קנאי. לא 99 וחצי. כי אם יש לו משהו עם נגיעה שהוא סוגר חשבון או שהוא רוצה כבוד או שהוא רוצה כל מיני חשבונות הוא נקרא רוצח מהמצווה הכי גדולה הופך להיות לפושע הכי גדול וגם צריך להיזהר שבהמשך חייו הוא לא יכשל באותו דבר שהוא הרג כמו שהיה עם יהו אז זאת אומרת אבל למרות זאת שזו הלכה ואין מורין כן הוא הלך להתייעץ עם משה רבנו ומה אמר לו משה רבנו קרינה דגרת או לאפרבנקה קורא האיגרת הוא יהיה השליח זאת אומרת אתה שואל אותי אם הבועל ארמית קנאין פוגעים בו. אז אומר לו משה רבנו, מי שקורא את ההיגרת, אתה אומר את הדין אז צריך להיות השני. זאת אומרת הוא התייעץ עם משה רבנו מה שלא התייעצו נדביהו. אז הם התעברו בו כדי לתקן את עצמם בזה שהם היו שותפים עכשיו בשאלה ששואלים את משה רבנו. האם לפגוע בזמרי או לא? וככה הם הגיעו לתיקונם. מעתה מאירים דברי השם משמואל וחנוכת התורה והקשותם. כיצד פני אחד זכה לשכר בעולם הזה והיה על מליקה אגרה. זה שכר מקבלים רק בעולם הבא. שכר מתי משתלם? בסוף העבודה. ומתי משלמים לך? לפני שגמרת את העבודה? שכירות משתלמת רק לבסוף. אז בשעה שאדם מקיים מצווה הוא מתאו לעוד זכויות. מצווה גוררת מצווה. וכיוון שהוא לא קילה את פעולתו, כי מצווה גוררת עוד מצווה, זה לא נגמר. לכן הוא ממתין עם שכרו עד העולם הבא. אולם פינחס לעומת זאת הוא כבר נפטר. נשמתו הוא נפטר. ולכן כשנתגלגלו בו נשמוד נדב ואביהו הוא יכול כבר לקבל את שכרו כיוון שסיים את הפעולה שלו בשעה שנפטר ברגע שאדם נפטר גמרנו אפשר לשלם לו בחיים לא אבל אחרי פטירה כן נפטר חזר מגיע לו שכר ומכאן תשובה ברורה לאחת החידות הידועות מפורסמות בעולם. איך ייתכן? שרואים עין בעין רשע וטוב לו. בכי אפשרי הדבר שיהיה החוטה נזכר מקבל שכר ומקבל שכרו בעולם הזה. מתענג ונה. ומתהלך לו מעדנות. אלא אדם רשע שמקיים מצווה, אין לו רצון להוסיף עוד זכויות. מבחינתו המצווה שהוא עשה זה חד פעמי. חד פעמי. הוא לא מחפש עוד. לכן הוא סיים את הפעולה. אז לכן אפשר לשלם לו בעולם הזה. זה כאילו הוא מת כבר. רשעים גם קלויים מתים במצווה שהוא עושה הוא לא מתכוון לעשות עוד אחד גררו אותו עשירי עשירי עשירי זה לא היה לו נעים נכנס הוא גם לא הוא לא מועיל הוא לא הוא לא מצטרף אבל טוב יש אנשים שלא לא אכפת להם העיקר הם מדמיינים שיש להם עשרה והם מתפללים אבל היות והוא לא מחפש עוד אז אני נחשב כאילו מת. אין פה מצווה גורם מצווה. אין לו רצון לעוד מצוות. זהו נדיר. אל תראה אותי ככה. אני לפעמים מצטרף למניין אני לפעמים עוזה לאיזה זקנה אני לפעמים. אז אחרי כל מצווה הוא מת מחדש. אין לו עניין להמשיך עם זה. אז מגיע לשכר. זה אחד התירוצים. יש עוד רבים. מכאן והילך. אז בואו נראה מה הקשר בין הפרשה להפטרה. בהפטרה נאמר שאליהו הנביא ברח מאיזבל אשת אחאב. לאחר מעמד הר הכרמל שכלל ישראל אמרו אדוני הוא האלוהים הרג על נביא אליהו את כל נביאי הבעל וזבל הייתה נשמעת להם והיא לא קיבלה את הדבר הזה בשלבות נפש והיא ביקשה להרוג את אליהו על המעשה הזה שהוא הרג את נביא הבעל. אליהו נמלט למדבר סיני והיה לו עוגת רצפים שהוא אכל ממנה והלך 40 יום עד הר האלוהים, הר חורב. ושם אמר לקדוש ברוך הוא, השם שאל אותו מה לכפו, אז הוא אמר לו, כנו כיניתי לאדוני אלוהי ישראל. מבאר הריאף בסנהדרין פב מדוע אמר כנו קניתי? כי הוא קינה פעמיים. פעם הוא קינה בטורפי נחס על גילוי עריות של זמרי ושבט שמעון ופה אליהו כנה על עבודה זרה של נביאי הבעל ולכן בפרקי דרבי אליעזר כתוב בקנאו את קנאתי שתי קנאות קני פנחס אחת לגילוי עריות שהיה אצל זמרי ואחת לעבודה זרה אצל אחאב. לאור הדברים הללו מתבה דברי המשנה בסוף מסכת עדויות. אין אליהו הנביא בא לטהר או לטמא אלא לעשות שלום בעולם. שנאמר, "הנה אנוכי, שולח לכם את אליה הנביא לפני בו יום אדוני הגדול והנורא". מבאר החתם סופר, תפקיד אליהו הנביא לעשות שלום בין ישראל לאביהם שבשמיים, בתמיד בקנאות לשם שמיים. לכן האות ו שבפסוק חניני נותן לו את בריתי שלום קטועה כיוון שהשלים פעמיים השלים בין ישראל לאביהם בשמיים פעמיים כשכנ לשם בזמן פנחס ובזמן אליהו וכתוב שהוא נתקהל איך יכול להיות שהוא נתכהן על ידי זה שהוא רצח או הרג את זמרי. הרי כתוב שכהן אפילו אם הרג בשגגה הוא פסול לשת ידיים. ופה הוא לא עשה בשגגה. פה הוא עשה בכוונה לכתחילה. אז איך הוא יכול להיות כהן? אז איך הוא נתכהן אחרי המעשה? כי זה לא היה מעשה רצח. זה לא היה מעשה רצח, אלא זה היה שכנת שלום בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל ובין עם ישראל לקדוש ברוך הוא. כי היו צריכים למות כולם. למה? הם רואים מעשה ולא מוחים. אף אחד לא מוחה. ואז הוא השקין שלום. איך הוא השקין שלום? בזה שהוא עשה את המעשה הם גם לא מחו בו שהוא הורג את זמרי בן סלו באותו רגע אז זה תיקן את מה שלא מחו קודם אז הוא השקין שלום ואין לך שלום יותר ממי שעושה שלום בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל אז לכן הוא זכה להיות כהן כי זה מצווה גדולה מאוד אין שלום יותר זה לא לעשות שלום בין אדם לחברו, בין אישה לבעלה. זה שלום בין הקדוש ברוך הוא ל עם ישראל. אז זאת אומרת זה ודאי זה כהן סופר כהן. כי אהרון הכהן אוהב שלום, רודף שלום וכולי. זה עשה שלום לא בין בודדים אלא בין כלל ישראל לאבים שבשמיים. וכך אליהו הנביא שהוא פנחס יעשה לעתיד לבוא כאשר האות ו נחלקת לשניים כמו שני יהודים וכאילו כתוב עכשיו במקום שלום יש לים הבופך שני יהודים אז זה הופך להיות ישלים שגם לעתיד לבוא הוא ישלים בינינו להבינו שבשמיים וזה עיקר התפקיד שלו בעולם לכן הברכה שהוא נתברך את בריתי שלום והתפקיד שלו לעשות שלום בעולם שלוש פעמים פעם אחת בזמרי בן צלו פעם אחת באר הכרמל אדוני הוא האלוהים אדוני הוא האלוהים בפעם שלישית שלים את השלום בינינו להבינו שבשמיים. ולכן אנחנו מחכים להתגשמות הפסוק. הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בו יום השם הגדול והנורא הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא [שירה] לפני בו יום השם הגדול והנורא בהשיבות לבבות על בנים ולבנים על אבותם והשי לב אבות על בנים לבנים על עבודה אז זאת אומרת מחכים לתשובה שתעשה בישראל על ידי כנאות לשם שמיים ואז יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו אמן אמן