מי זה מנהיג? "מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמור תנה לנו בשר ונאכלה". לכאורה קשה להבין מה היתה הטענה של משה רבינו מאין לי בשר, האם הוא הנותן לעם ישראל בשר? האם הוא נושא אותם? והלא הכל מיד ה'. 

ענין מנהיג אצל כלל ישראל זה ענין אחר לגמרי מאשר לפי הבנת המון העם, מנהיג אינו כמו שר צבא באומות העולם, שהוא מוליך אותם בצבא הוא המנהיג, מנהיג אצל אומות העולם זה מי שמקל בידו והוא מנהיג אותם בשרביטו, מנהיג היום בישראל זה מי שגוזר גזירות, אבל מנהיג אצל עם ישראל, אצל כלל ישראל זה מושג אחר לגמרי, זה על דרך של אב הנושא את בניו, הוא מאכיל אותם והוא מחיה אותם והכל בזכויותיו. כידוע מה שאוכלים הילדים זה הזכויות של האבא והאמא, כי אם יש לו זכויות ירבה אשרו ואפשרויותיו, אם לא - יהיה להם פחות. 

האב נושא את הבנים הן בגשמיות והן ברוחניות, ועל ידי חשבונותיו בשמים הוא מקבל בעדם זכות וחיים, ואלמלא האב לא היו מקבלים כלל, בעוון ביטול תורה בנים קטנים מתים, כך הגמרא בשבת ל"ב. הרי שבעבור עוונותיו של האב נענשים הבנים, והוא משום שבאמת האב הוא הנושא אותם. ומובן מחכמים ז"ל להיפך, בזכות לימודו של האב נוחלים הבנים חיים וזכויות, דמידה טובה מרובה, משום שכן הוא באמת מהלך הדברים, שהאב הוא נושא את הבנים ויש להם זכות וחיים ברוחניות ובגשמיות מצד זכויותיו של האב. בקיצור האבא הוא הצינור שפע של בניו, הן ברוחניות והן בגשמיות. 

מנהיג ישראל, עם ישראל צריכים להיות אצלו כמו בנים והוא האב שלהם הרוחני והגשמי ודואג לכל צרכיהם מא' ועד ת'. לא כמו המנהיגים של היום, שהם רק לוקחים את התפקידים לעצמם, כגון דור-רעי שעכשיו מפטר בירושלים ושם את הבן שלו שם. 

כמו כן גם המנהיג הוא באמת נושא את עדתו, מזכויותיו הוא משפיע עליהם הן בגשמיות והן ברוחניות, אז כשמחפשים מנהיג לעם ישראל צריכים לחפש אחד שיש לו הרבה זכויות, שהוא יוציאם והוא יביאם, כמו שאומר רש"י, בזכויותיו, לא כתוב בכשרונותיו, בטקטיקותיו, בקומבניותיו, בזכויותיו, הוא לא צריך להיות גנב מדופלם שישב בכלא בשביל להיות מנהיג של מפלגה. אז מנהיג הוא באמת נושא את עדתו מזכויותיו ומשפיע עליהם הן ברוחניות והן בגשמיות. משה רבינו טען, מאין לי בשר, משום שמשה רבינו ידע את סודו של המנהיג, הוא ידע שמנהיג צריך לתת בשר, צריך לתת לעובדים שווארמות, צריך לתת לאכול לשתות, מה זה, צריך מכנסיים בגדים מה שצריך. 

דרך אגב יש אשה שצלצלה ואמרה שהיא רוצה לתרום לכל העובדים שעובדים פה בהתנדבות - אוכל כל יום. ישתבח הבורא, אשה מבני ברק. מדהים, חביבי מדהים, יש פה רוח התנדבותית חבל על הזמן, דברים שלא חושבים אפילו. 

בקיצור משה רבינו ידע שבאמת המנהיג צריך לתת בשר לעדתו, המנהיג צריך לשאת אותם ועל דרך זה כל הפרשה, יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם, כתב רש"י במדבר כ"ז, ואשר יוציאם בזכויותיו, באשר יביאם בזכויותיו, דזהו ענין של מנהיג שצריך הוא לשאת את עדתו בזכויותיו ממש כאשר יישא האומן את היונק. ואת הכל עליו לשאת לבדו, גם את החטאים שלהם צריך הוא לשאת על כתפיו. ואם אין בכוחו לא יוכל להיות מנהיג בישראל. אז ודאי שהמנהיג גם צריך לתקן את עם ישראל, אחרת הוא לוקח לעצמו את העוונות שלהם. "ואשימם בראשיהם" - ואשמם בראשיהם, האשמה של כל העדה בראשיהם של הראשים. זה שאמר משה רבינו, לא אוכל לבדי שאת אתכם, ה' אלהיכם הרבה אתכם, ואמרו חכמים ז"ל, מובא ברש"י שם, הרבה אתכם - הגדיל והרים אתכם על דייניכם, נטל את העונש מכם ונתן אותו על הדיינים, דאי הכי נמי, זה מהותו של מנהיג שהוא צריך לשאת הכל על כתפיו. 

פעם אמרנו שהחפץ חיים אמר, על פי מעשה שהיה ברוסיה, שאחד שלחו אותו לסיביר 15 שנה, אז הוא ביקש לראות בקשה אחרונה את הרב שלו, ואז הוא אמר לו - בגללך אני הולך לסיביר. מה זה נוגע אלי, אני עשיתי את העבירה או אתה? אמר לו אתה לא הוכחת אותי, אם היית מוכיח אותי על מעשי לא הייתי מגיע לזה ולא היו שולחים אותי לסיביר. אומר החפץ חיים זצ"ל, ככה ידונו את כל הרבנים, שכולם שמה יגידו, אתם הייתם צריכים להוכיח אותנו, לא הוכחתם אותנו, עשינו בגלל שהבנו שזה בסדר, אתם ראיתם שמעתם שתקתם, בגללכם אנחנו פה, וידונו אותם על זה. אין קונצים, יש אנשים מקבלים משרה, רב עיר, רב שכונה, רב זה, הוא חושב זה בשביל משכורת, הוא לא מבין שהוא לוקח על עצמו את כל העוונות של כולם. כמו שכתוב מי שיכול להוכיח בתוך ביתו נתפס על ביתו, מי שיכול להוכיח בתוך עירו נתפס בכל עירו, מי ש יכול להוכיח בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כולו. מי שיכול להוכיח, פה אתה מחוייב להוכיח, קיבלת משרה בשביל זה, אפילו אם זה עוונתה קומבינה רק בשביל משכורת, זה הציור, זה רב העיר, זה רב השכונה. 

ובחטא העגל כתוב, "ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת", שמעתם? מוסר את נפשו משה רבינו, אם אתה לא נושא את חטאתם אז מחני נא מספרך אשר כתבת, מה זה מספרך? מכל התורה כולה שלא יאמרו עלי שלא הייתי כדאי לבקש עליהם רחמים, תמחק אותי מספר התורה. מה יגידו? שלא הייתי כדאי לבקש עליהם רחמים? פירוש שמנהיג צריך שיוכל לשאת כל סבל עדתו וכל חטאותם ואם אין, אם אין הכוונה שאיני כדאי לבקש עליהם רחמים, אתה לא נותן לי לבקש עליהם רחמים ולמחול להם, ז"א שאין ביכולתי המנהיג לשאת את העדה, אם כן מחני נא מספרך אשר כתבת, אני לא יכול להיות מנהיג, אני לא כדאי. 

וזה שאמר משה רבינו ע"ה, הרגני נא הרוג ואל אראה ברעתי, כמו אב שהוא נכון בכל ובכל רגע להקריב את עצמו בעד בניו, כמו כן צריך להיות באמת המנהיג, הרגני נא הרוג ואל אראה ברעתם, וזה מה שאומר לא אוכל אנכי לבדי לשאת, וכיון שזהו גדרו של מנהיג שהוא נושא את עדתו, אם כן כשאין לי בשר אז לא אוכל לבדי, אי אפשר לי להיות מנהיג. 

ואמרו במדרש, כך אמר לו הקב"ה למשה, אני נתתי בך רוח ודעת לפרנס את בני, ולא הייתי מבקש אחר כדי שתתייחד אתה באותה גדולה, אני לא חילקתי את התפקיד הזה לכמה, בכוונה, רציתי שזה יהיה מיוחד לך, אני נתתי לך רוח ודעת לפרנס את בני, ולא הייתי מבקש אחר כדי שתתייחד אתה באותה גדולה, ואתה מבקש אחר? תדע שמשלי אינם נותנים כלום, כי אצלך נמצא הכל כבר, אלא והאצלתי ממך, ממך אני אקח ואוריד להם, ונענש משה רבינו, שזו היתה הטענה עליו שהלא אנכי נתתי לך כח וביכלתך להיות מנהיג אותם ונושאם, ואתה אומר מאין לי בשר? 

מהמאמר הזה יוצא לימוד גדול להבין מהו מנהיג ופרנס על הציבור, שאינו מצווה ומפקד בלבד וגוזר גזרות, אלא הוא צריך ומחוייב לשאת את עדתו בכוחותיו, הן ברוחניות והן בגשמיות. וכמו מי שיחסרו לו רחמי אב מובן לכל שהוא בגדר סריס שלא יוכל להיות אב. סריס ידוע שהוא אכזר. כמו כן מי שיחסרו לו גדרי המנהיג אי אפשר לו להעשות מנהיג בישראל. אם אין לו את הגדרים של יוציאם ויביאם בזכויותם, הן ברוחניות והן בגשמיות, לא ראוי להעשות מנהיג בישראל, וההולך להמנות פרנס על הציבור ראשית עבודתו לראות אם מוכשר הוא להיות מנהיג, וכשהנה הוא כבר מנהיג עליו להשגיח היטב על עצמו שיהיה מנהיג נושא את עדתו, לא עדתו נושאת אותו, שכל העדה זה בשבילו, לכן אנחנו אמרנו בסיסמה שלנו, להחזיר השלטון לעם, ולא הפוך, כמו יוסף הצדיק שהוא פרנס את כל העולם ולא נהנה מזה, כמו חנינא בן דוסא שכל העולם אוכל מהשביל שלו והוא די לו בקב חרובין. 

זהו גדר מנהיג בכלל ישראל, לשאת את הכלל כאשר יישא האומן את היונק הן בגשמיות והן ברוחניות. אז זה גדרו של מנהיג שנושא את עם ישראל באופן הזה עד כדי מסירות נפש, ובשעה שהוא מרגיש שאין בכוחותיו, הוא גם יודע לפרוש בזמן, ולומר סליחה, עד כאן, איני ראוי מכאן ולהבא וצריך למנות מישהו ראוי יותר ממני. זה כוחו של מנהיג. 

רבי חנניה בן עקשיא אומר...