בשביל מה נולד עשו? | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

ויעתר יצחק לאדוני לנוכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו אדוני.

לידת יעקב אבינו עליו השלום הייתה בנס

כי יצחק ורבקה שניהם עקרים היו.

ללמדנו שהתכלית הרוחנית

אינה יוצאת לפועל על פי טבע בעולם הזה.

התכלית הרוחנית לא יוצאת לפועל על פי טבע בעולם הזה,

אלא לעולם בנס היא עומדת.

בנס היא עומדת.

כל הרוחניות

וכל התכלית הרוחנית בנס היא עומדת.

וקשה.

אה תנח יעקב שממנו יצאו 12 שבטים שמהם נבנה כלל ישראל.

אז זה דבר שהוא נס.

נו, בשביל להביא 12 שבטים צריך את יעקב.

ובשביל להביא את זה שתקום האומה הישראלית צריך נס,

כי ההורים היו עקרים.

אבל עשיו,

הרי הוא התהום של יעקב.

ידוע שרשע גמור היה עד שהסמ' עצמו היה שר שלו.

איך אפשר להבין שגם הוא ייוולד באותו נס?

אז נס, בשביל יעקב, שייצאו 12 שבטים מהעם ישראל, אני מבין.

אבל עשיו למה?

אבל בספר אור תורה,

שזה באור על ספר מעלות התורה בסימן ל״ג,

הוא אומר, מה שנמשל עשיו לקש,

שהוא שומר לחיטה.

כל מציאותו של עשיו בעולם הזה שומר לישראל,

שהם עיקר הפרי,

ולהיות להם רצועת מרדות.

כל קיומו של עשיו להיות רצועת מרדות לישראל ושומר לפרי, כי אנחנו הפרי.

לכן הוא נמשל לקש,

שהוא שומר לחיטה.

אין לעשיו שום מציאות בעולם, לא לאמריקאים, לא לרוסים, לא לאף אחד, אין להם מציאות בעולם.

מאחר שנולד מייצחק ורבקה שהעקרים היו,

וישראל חיו אותם בתורה.

ועשיו נברא להיות גדר סביבו

לעם ישראל, שלא יפרוץ את הגדר.

וכשפוסק מן התורה,

ניתן לעשיו שליטה.

אז זה מה שרואים את ההתהפכות שלהם כל הזמן,

כי הסמ״מ בנחש,

זה הולך ביחד.

לכן הדרך שלהם היא נחשית כזאת. אומר ככה, עושה ככה, אומר ככה, עוזר בו,

עושה ככה, אומר ככה.

הרי שגם עשיו הוא צריך להיוולד על ידי נס,

כי אין לו מצד עצמו זכות קיום בעולם הזה כלל.

קיומו זה רק במה שהוא משרת לישראל,

שבו תלויה תכלית הבריאה.

ובאמת, עשיו אין לו מלכות,

כמו יוון, כמו פרס.

הוא לא מלכות.

הוא תלוי בנו.

כשירושלים למעלה, כיסרי למטה.

כשקיסריה למעלה, ירושלים למטה.

אז כשאנחנו עולים, הם יורדים.

כשהם עולים, אנחנו יורדים. זה תלוי בנו.

אם אנחנו בירידה, הם עולים על חשבוננו.

אם אנחנו בעלייה, הם יורדים למקומם.

וכל מה שיש עשיו זה לשמור על יעקב.

זה כתוב בפסוק מפורש בברכות.

רק מה?

והיה כאשר תריד, ופרקת עולו.

אבל הוא צריך לשמור על יעקב.

והשימוש הזה שהוא משרת לישראל יכול להיות בשני אופנים.

אחד זה רצועת מרדות לענישם כשעברו על דברי תורה ישראל.

ככתוב, וכאשר תריד, ופרקת עולו.

דבר שני זה שהוא ישמש שומר פרי באופן חיובי.

להיות עבד ועזר לישראל.

כמו שהוא נתברך, ואת אחיך תעבוד.

אבל זה כשישראל דבוקים בתורה.

אם הכל כל יעקב,

אין ידי עשיו שולטות.

כן מצינו במשה רבנו עליו השלום.

כשעלה למרום לקבל את התורה, ניצח את המלאכים.

וגם השטן נתן לו מתנה.

זאת אומרת, גם בדרגה זו,

כוח הרע משועבד לקדושה.

וזוהי בחינת התהפכות של הרע לטוב.

אבל כל שימוש ברע,

אפילו לתכלית הטוב, כרוך בסכנה.

כי כל זמן שיש לאדם שייכות עם הרע,

יש סכנה עבד כי ימלוך,

ושפחה כי תירש גבירתא.

של, בסוף הרע ישתלט על האדם ויאבד גם את הטוב שבו, חס ושלום. לכן צריך זהירות יתרה.

לא להשתמש ברע רק בדוחק,

שזה על פי זהירות ודקדוק וכו' וכו'.

רק מה שיהיה מותר.

ולחשוש כל הזמן שלא ליפול בידו.

זה לשון הרמחל

במגילת סתרים, פרשת נוח.

יש כאן סוד שאמרו,

זיכרונם לברכה,

עוג נשבע לנוח להיות לו עבד עולם,

ובזה הוא ניצל.

נוח נשבע, זאת אומרת, עוג נשבע לנוח שהוא יהיה העבד שלו לעולם,

ובזה הוא ניצל.

ועשה נוח נקב אחד בתיבה,

והיה נותן לו מזונותיו.

עוג הוא הקליפה העומדת אחרי נוח.

וכשהקליפה משתעבדת לקדושה,

אין ראוי להחריטה.

מכיוון שהוא נהיה לו עבד עולם,

אז הוא

משתעבד לקדושה ולא ראוי להחריטו.

אדרבא,

התיקון הוא לקיים אותו ולקיים את הקליפה שתהיה כמשרתת.

ועל כך היה לו הצלה לעוג על ידי נוח.

אבל הסדרה אחריה, אף על פי שהיא משתעבדת,

אין ראוי להכניסה על כל פנים בקדושה.

אלא, שתשב בחוץ כמשרתת,

והקדושה משפעת לה מבחוץ כדי חיותה.

שלא ישכנו במקום אחד.

ולכך לא להכניס את עוג לתיבה,

אלא נתן לו לבחוץ את מזונותיו.

לפי הביאור של הרמח״ל במגילת סתרים,

מרמז לכוחות הגוף

שבדרך כלל הם מתנגדים לקדושה.

כוחות הגוף

בדרך כלל מתנגדים לקדושה,

אך יכולים גם לעזור לה,

ועל כן אין להרחיקם יותר מדי.

אבל סכנה גדולה מאוד בזה,

כי האדם עלול לטעות במידת הקירוב והריחוק,

ולבסוף הוא ניזוק על ידיהם.

זה כעניין שנאמר, ריש ועושר,

אל תיתן לי,

פן אסבע וכיחשתי.

שלמה המלך אמר, אני לא רוצה, לא ריש לגמרי,

לא עוני

ולא עושר.

למה? אם אני אסבע וכיחשתי.

ואם הוא יברש,

ידבר על הקדוש ברוך הוא.

וכן, המחשבה של אני הרבה,

ולא אסור שהתורה אסרתה,

זאת אומרת, הוא השתמש בכוחות האלה,

שאסרה תורה, כגון נשים, כסף וסוסים,

כאילו לכבוד מלכות ועניינים של מלכות ולהשפיע על העולם,

והתורה אמרה שאסור,

אז גם אסור להשתמש בזה ולומר, אני הרבה.

והוא יעבור על מה שכתוב, לא ירבה.

לא ירבה לו נשים, לא ירבה כסף וזה, וכו'.

הוא אומר, אני ארבה ולא אסור.

ומה קרה? שהוא נכשל.

כי אין זה חוכמות חיצוניות.

אם אדם רוצה להשתמש בחוכמות חיצוניות,

אז כתב הרמב״ם

שהוא לקח אותן

להיות אצלו החוכמות החיצוניות כרכחות

וטבחות.

בחינת עבד לתורה.

כל מה שיש, חוכמות חיצוניות,

הוא להשתמש בהן רק כמו משרתות, שפחות,

רקחות, טבחות,

להטעים את התורה, כאילו.

אבל לא שהן בפני עצמן, חלילה.

אבל העיד על עצמו שבסוף נעשו לו צרות.

כמו אישה צרה שמצרה לחברתה.

וידוע מה שכתב עליו הגאון מווילנה,

שהפילוסופיה התעתו ברוב לקחה.

ביורד עס אימן געת.

וכן בעוג נאמר,

ויבוא הפליט ויגד לאברהם העברי.

וברש״י שם זה עוג שפלט מדור המבול.

היינו, על פי המדרש המובא במגילת סתרים,

אותו עוג שנשמר בגלל שהיה עבד העולם לנוח.

ומתכוונו שיהרג אברהם מיישא את צרה.

בשביל זה הודיעו שנשבה לוט.

הרי שלבסוף במקום לשמש את עיקר תולדות נוח, שזה אברהם אבינו,

רצה לעבד את הכול.

אי אפשר לסמוך על הקליפה.

ואלמלא נס גדול, היה מצליח. אם לא היה מצליח אברהם אבינו להתגבר על כל המלכים.

למדנו שאין לסמוך על הרע בשעבודו.

גם כשהוא משועבד לנו, וכאילו אנחנו שולטים במצב,

אין לסמוך עליו.

אלא קרוב יותר שהוא יצליח להזיק ולאבד את הכול.

רק לימוד התורה בהתמסרות והתעמקות יכול להפוך את היצר הרע לטוב.

דהיינו, שיש דרך להינצל מהגדלת האנוכיות

על ידי שיידבק לתורה בכל נימי נפשו.

ואז גם האנוכיות עצמה תוסיף בו דבקות.

אבל כל שאר הניסיונות להפוך את הרע לטוב,

כגון להיכנס לריבוי גשמיות

כדי לשעבד אותה לרוחניות, הם מסוכנים מאוד.

מסוכן מאוד.

מסוכן מאוד.

כי גדול כוח החומריות למשוך את האדם אל רשתה.

לא לסמוך על זה שאתה יכול להיכנס לתוך החומריות ומשם להביא ולשאוב ולעשות ולהפוך.

דמיוי נס.

זהו שאמרו, זיכרונם לברכה, כך היא דרכה של התורה, פת במלח תאכל.

וכן אמרו, היזהרו בבני העניים שמהם תצא תורה,

כי הם לא משוכים אחרי החומר.

ממילא יכולה לצאת מהם הרבה יותר תורה, כי הם לא מחוברים. אין להם, אין להם.

כי החושש לנפשו יתרחק משפע העולם הזה ויתמסר אך ורק ללימוד התורה ולקיום מצוותיה באהבה.

אוי לו למשתוקק לעולם הזה ורודף אחריו.

הוא מדמה בנפשו שיזכה לשני שולחנות,

ירבה את כבוד התורה על ידי זה, כי לבסוף ייכשל, ייכשל, ייכשל.

לא רבים זכו לשני שולחנות וגם לא זכו להישאר איתם.

כי החומריות תשלוט בו

ויהפך לגמרי לחומרי.

וכבוד התורה יתמעט על ידי זה, חס ושלום.

אה,

אשרי מי ששם חלקו בתורה ובורח מרצונו

את העולם הזה כבורח מסכנת נפשות.

וכבר אמרנו שיש פליאה גדולה.

המשנה מזהירה ודבריה ברורים,

חד משמעיים כלפי כולם.

שלושה דברים מוציאים את האדם מן העולם. אז אם אומרים לך שלושה דברים הורגים את הבן אדם

ומפסידים לו את העולם הבא, צריך להיזהר מזה או לא?

הקנאה, התאווה והכבוד, וכולם רודפים אחרי זה.

איך זה יכול להיות?

מבגרים.

כבר דיברנו בעבר.

הקנאה לא תביא לך כלום

חוץ ממחלות וצרות

ואכזבות וצער.

כלום היא לא תיתן לך. אתה יכול לקנא באחד עשיר, תהיה עשיר.

אתה רק תסבול מזה.

הבאת לך מחלה בהתנדבות.

יותר טוב להתנדב בית כנסת, בשביל מה להתנדב ככה?

התאווה,

אין אדם מת מחצית אהבתו בידו, מדובר על הכי עשיר בעולם.

אין אדם מת מחצית. אז מה אתה רודף? איפה תגמור? איפה? זה כמו מים אלוחים. תשתה, תהיה צמא יותר.

וכבוד, מי ייתן לך ביד? מי ייתן לך?

הכל דמיונות.

כל זמן שאתה משרת את המטרה,

הוא יחלוק לך כבוד, הוא יחניף לך, יעבוד אותך כמו עובד עבודה זרה.

ברגע שלא יצא לו משהו או תהפוך לו פנים, נגמר הסיפור. זה השונא הכי גדול נהיה.

אז אין כבוד גם. אז מה אתה רודף אחרי שטויות ודמיונות?

גם אם אומרים לך שאתה כזה וכזה,

בן רגע זה יתהפך, הכל שטויות.

הכל שטויות.

מחלות, צרות, בעיות ורודפים אחריהן.

מהעצות של חכמים,

לא מקובלות, פת במלח תוכן, מים, אני פת, מחייאת, אני מים במשימה, אני רקולה, אני, מה אני?

על הארץ תישן, מה קרה לך? פרדייס כפול, מה אני?

זה בדורות האלה.

בסדר, פנטס לך.

ואחר כך נראה איפה תגיע.

אבל אלה שבאמת הלכו בדרך הזאת,

הם השמות הגדולים שמפורסמים היום בעולם כגדולי ישראל.

תבדקו אצלהם מה המצב, תראו שיש קיום של המשנה בדיוק.

ומה חשבתם?

שהמשנה תבטיח ולא יתקיים?

המשנה מבטיחה,

כל המקיים את התורה מעוני,

סופו לקיימא מעושר.

מה היו צריכים כולם לעשות? לחפש את העוני.

ואז המשנה תתחייב לקיים אותה מעושר, מה הבעיה?

אבל לא עוני כברירת מחדל, אין לי ברירה, אני עני. לא,

שתהיה מוכן אתה,

פת במלח תאכל, יש לך אפשרויות והכול.

אתה לא נהנה מזה, לא רוצה לענות מזה, עזוב, מה, אני מבזבז את הזמן לשטויות?

יכול להרוויח עכשיו

עבודת השם לנצח נצחים.

זה ההבדל.

אבל מה לעשות?

אנשים

מתחברים לקליפה.

בכל אופן, יהודים יקרים, אנחנו רואים מפה שבשביל תכלית הרוחניות של עם ישראל צריך ניסים.

יעקב נולד בדרך נס, מהורים שהיו עקרים,

ואף על פי כן גם עשיו בא איתו.

לעשיו אין קיום בעולם הזה, רק שומר לפרי לעם ישראל.

או רצועת מרדות.

או לעזור ולשמור על עם ישראל. זה תלוי בנו. עוסקים בתורה ובמצוות, ייטב לנו.

לא.

גזרות של לפיד וחבריו וכולי.

רבי יחנניהו בן אגשיו אומר,

רוסו הקדוש ברוך הוא זה קודש ישראל.