פלפולים מספר גנא דפלפלא על פרשת בלק חלק ב'
תאריך פרסום: 05.07.2014, שעה: 20:53
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nאנחנו נגיד כמה פלפולים בפרשת בלעם
מספר גנא דפלפלה
ויקום בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו וילך עם שרי מואב
פירש רשי
אמר הקדוש ברוך הוא
רשע
כבר קדמך אברהם אביהם
שנאמר וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו
מה זה תחרות מי חבוש ראשון?
מה זה אומר רשי אמר הקדוש ברוך הוא רשע
כבר קדמך אברהם אביהם
שנאמר וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו
ופה כתוב ויקום בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו
אז מה קורה?
מה ביאור העניין שקדם אברהם בחמורו?
נראה לפרש זאת על פי מה שמובא בפרקי דרבי אליעזר,
דחמורו של משיח בן דוד
הוא חמורו מיוחד
שרכב עליו אברהם אבינו
כשהלך לשחוט את יצחק בנו.
והוא בנה של אתונו של בלעם שנבראה
בערב שבת בין השמשות.
מה כתוב?
הגמרא בסנהדרין דף קה מביאה
איתא דבלעם עשה באתונו
מעשה אישות.
בהמה עם בהמה זה הולך ביחד.
ובמסכת עבודה זרה בדף כב,
איתא דבהמה שעושים בה מעשה אישות
מתעקרת ואינה יולדת.
אז יש לנו כמה עובדות שאנחנו צריכים עכשיו לעמוד עליהן.
עובדה ראשונה זה החמור של משיח בן דוד.
זה החמור המיוחד שרכב עליו אברהם אבינו.
והחמור הזה הוא הבן
של האתון
שרכב עליה בלעם.
אחר כך יש לנו נתון נוסף
שמובא בסנהדרין.
שם כתוב שבלעם עשה מעשה אישות באתון.
ובמסכת עבודה זרה כתוב שבהמה שעושים בה מעשה אישות
היא עקרה ואינה יולדת.
היא מתעקרת ואינה יולדת.
על פי זה אומר המחבר
אמרתי לפרש
שבלעם אמר בליבו אלך ואקלל את ישראל.
למה אני יכול ללכת ולקלל את ישראל?
דבלב אחי אין גואלם יכול לבוא.
לא יבוא גואל לישראל.
אני יכול לקלל אותם. למה לא יבוא גואל לישראל?
איך אתה קובע שלא יבוא גואל לישראל?
כי חמור שהוא עתיד לרכב עליו הוא יוצא מהאתון שלי.
הוא צריך להיוולד מהאתון שלי.
וכיוון שבעל בלעם את האתון,
אז היא כבר לא יולדת,
אז לא יהיה חמור למשיח,
אז לא יבוא גואל, אז אני יכול לקלל.
לפיכך אמר, אין חמור הגאולה יכול לבוא לעולם,
כי האתון הזאת צריכה ללד אותו, והיא לא יכולה ללד, כיוון שאני הייתי איתה.
מה ענה לו הקדוש ברוך הוא, הרשע?
כבר קדמך אברהם.
היינו דה חמור של גואל ישראל, כבר נולד זה מכבר.
שהרי אברהם רכב עליו כבר, והוקדמך.
בהדה עשית את האתון עקרה כעת?
אין בזה עניין לחמורו של משיח כלום.
לכן אתה לא יכול לקלל ירוש אור.
Do you understand,
זה פלפול יפה, נכון? מתוק, מתוק, מתוק.
עכשיו תשמעו כמה מתוקים כאלה.
כתוב במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה.
ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר.
ויאמר בלעם לאתון
כי התעללת בי.
לו יש חרב בידי, כי עתה הרגתיך.
ותאמר האתון אל בלעם,
הלא אנכי אתונך שרכבת עליי מעודך.
לא יפה מה שאתה עושה.
רש״י מפרש
במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה,
רש״י אומר סתם גדר
של אבנים הוא.
כיוון שהפסוק לא אמר איזה גדר,
סתם גדר של אבנים הוא. אם לא פירש הכתוב, סתם גדר של אבנים הוא.
וזה דבר תמוה.
למה רש״י צריך ללמד אותנו ולומר שהגדר של אבנים, ואם זה היה של ברזל או מעץ,
מה בכך?
למה אתה צריך לפרש
שזה דווקא של אבנים וסתם גדר של אבנים?
מה נפקא מינא?
ונראה לפרש,
הרב ברנדווין אומר, נראה לפרש,
דהנה כתב החידה בספר ראש דוד,
דה שיח האתון ובלעם יש בו סודות של פלפולה דאורייתא.
מה שאתם הולכים לשמוע פה זה משגע.
משגע. זה רק קצת ככה, על קצה המזלג.
פלפלה, גנא דפלפלה. קצת.
אז קודם כל החידה אומר שכל השיחות האלה שהיו בין בלעם לבין האתון זה סודות גדולים בפלפולים של התורה.
ואמרו במסכת כתובות, בדף למד,
מי שנתחייב מיתת בית דין
ולא היה בית דין שידונו אותו,
הקדוש ברוך הוא עושה בו דינו.
אם הוא נתחייב סקלה,
חיה דורסתו סקלה,
חיה דורסת אותו זה סקלה.
אם נתחייב הריגה,
העונש מגיע לו הריגה,
נמסר למלכות ואורגין אותו בסייף.
ופירש רש״י
חיה דורסתו ארי מפילו לארץ.
רש״י אומר, מה זה חיה דורסתו?
ארי מפילו לארץ.
לא ארי טורף אוכל.
זה מפילו לארץ.
פירוש
שמצוות הנסכלים זה דווקא בחבטה על אבנים.
לכן הדורסתו, חיה דורסתו, זה דווקא שהוא מפילו לארץ.
ועל כן היה קשה לרש״י.
אם חיה דורסתו בכפיה כדרך חיבוק של דובים,
מאי דומיה דסקלה היא?
איך זה דומה שנותנים מכה לבן אדם? איך זה דומה לסקלה?
לפיכך פירש על אבני הארץ חובטתו.
זאת אומרת, רש״י מסביר שסקלה זה דווקא על אבנים.
טוב, זה פרט אחד שלמדנו,
שסקלה במקום שאין דיינים ואי אפשר לדון,
אז דנים, אריאל? אריאל דנים
עם
חיה דורסתו, ואיך זה פועל? דווקא על אבנים, כן? עד פה נתון אחד.
ועוד דבר, נתון שני, קיימה לן בסנהדרין נ'ג,
הרובע את הבהמה חייב סקלה.
מי שבא על הבהמה הוא חייב סקלה.
והרוצח
חייב הריגה בסיף.
זה כתוב בדף ע״ו בסנהדרין.
אז
רובע בהמה סקלה ורוצח חריגה בסיף.
בזאת עכשיו יש לבאר
מה קרה פה עם בלעם.
בלעם הרי רבה את אתונו, כמו שאמרנו, נכון?
וזה כתוב בגמרא שם, בקה.
ועל כן, מה הוא חייב אם הוא רבע את הבהמה, את האתון?
סקלה, יפה.
אז הוא חייב סקלה.
מי שנתחייב סקלה, מה דינו?
חיה דורסתו וחובט אותו באבנים, נכון?
על כן דייק רש״י שדווקא גדר של אבנים היה אותו גדר שחיה דורסתו בו.
כי אם היה של עץ או ברזל, אין זה כדינו.
אז האתון רצתה לקיים בו את הדין של סקלה,
שהוא נתחייב בה בגלל שהוא רבע אותה.
ובזאת יש ל...
מפרש את המשך המקראות שאמר לה
מה הוא אמר לה? לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך
בלעם צדיק גמור חשב את עצמו
והוא לא חושב שהוא חייב מיתה בכלל כי הרי הוא בעל גאווה
מה פתאום?
כמו שאמרו באבות פרקי משנה יט כל מי שהוא בעל נפש גבוהה מתלמידיו של בלעם מה זה נפש גבוהה?
מה?
בעל גאווה?
ודאי לא ראה את עצמו רשע, חייב מיתה.
על כן הוא אמר לאתון
אהההההההההההההה את רצית לעשות לי עכשיו מעשה רציחה
יא רוצחת
עכשיו את ראויה לדון
במיתת הריגה בסיף
כמו רוצחים לו יש חרב בידי ואתה הרגתי
כדין
של מי שרוצח.
שמעתם איזה דיון יש ביניהם?
היא דנה אותו בסקלה מדין רובע,
והוא דן אותה מדין רוצחת
בהרג על ידי סייף.
ובזאת הוא ממהר להוציא את הדין.
הוא צדיק, חסיד, לפנים משורת הדין, הוא לא ממתין.
אם היא כבר התכוונה,
הוא לא הולך לפי השיעור שלמדנו פה קודם,
הוא ישר מוציא לפועל.
בזאת יש לפרש
את המשך דין הדברים של האתון אמו. הוא גם לא הרג אותו, הוא רק אמר לו יש.
זה מה שאת ראויה.
בזאת יש לפרש המשך דין ודברים של האתון אמו.
דיני קיימלן, איפה קיימלן? בסנהדרין נ״ד.
בהמה נרבעת לאדם, גם היא חייבת סקלה.
הרובע והנרבע חייבים סקלה, אז גם האתון חייבת סקלה.
ובמסכת יבמות,
בדף ל״ב,
יש מחלוקת
מי שנתחייב שתי מיתות,
ומה מוציאים אותו להורג אם הוא חייב שתי מיתות?
בחמור.
יש עוד דעה.
שתי מיתות.
אחד אמר נידון בחמורה,
ואחד אמר נידון בראשון שחל עליו.
מה הייתה העבירה הראשונה שאתה עשית?
אפילו אם היא פחות חמורה.
יש אומר מה שראשון, ראשון.
דנים אותו לפי הראשון.
יש מי שאומר לא, לפי החמור.
טוב, עכשיו פה היא נתחייבה,
האתון בשתיים, נכון?
מה התחייבה?
סקלה על מה?
על הנרבעת.
ומה עוד התחייבה?
סייף. סייף. על מה?
על הרציחה.
וממה נפשך?
היא בסקילה
ולא בסייף.
למה?
דאם בחמורה,
הרי סקלה חמורה יותר, נכון?
נכון?
אם בחמורה, אז היא חייבת מה?
סקלה.
ואם בראשון מה היא חייבת?
גם כן סקלה.
שהרי קודם נרבעה,
ורק אתה היא עשתה לו את הדריסה שהיא דורסת אותו על האבן מהגדר.
אז ממה נפשך? היא חייבת בשני המקרים סקילה.
אז איך הוא עם הארץ?
והוא אומר לה לו יש חרב בידי ואתה הרגתיך.
הוא אומר לה, דין של סייף, מה קרה לו?
איזה מין נביא זה? הוא לא יודע את המשפטים.
על כן אמרה לו האתון,
איך אתה מבקש לחייבני בחרב?
והרי אנוכי אתונך אשר רכבת עליי מעודך.
זה לא מעכשיו.
אז על פי הדין אני לא חייבת הריגה בסייף בכלל. מה אתה מבלבל את המוח?
אתה יודע שמזמן, זה כבר מזמן.
אז גם לפי הדין של מה שקודם וגם לפי החמור זה סקלה.
אז כן הסכמתי לעשות לך כן?
והרי הרכיבה, היינו הבעילה, אתה עושה בי, כבר מעודך אתה רוכב עליי.
זה לא מעכשיו.
ודריסה?
לא הסכמתי לעשות לך עד עתה.
מתי עשיתי לך את הדריסה? רק עתה.
נמצא שרביעה
קדמה הרבה למאורע של הדריסה.
ועל כורחך אני בסקילה.
אחת, שהיא חמורה, ושתיים, שהיא ראשונה, שנתחייבתי. ואם כן, חרב, מה עניינו לכאן?
בקיצור, אמרנו, יא טמבל, אתה לא יודעת דינים.
אתם שומעים? האתון לא רק הוכיחה אותו על המלאך,
הוכיחה אותו בפלפולא דאורייתא, אתה בכלל לא יודעת דינים אתה.
אתם שומעים איזה אתון חכמה?
חכו, תשמעו מה עוד היא יודעת.
בתלחץ את רגל בלעם אל הקיר.
מובא במדרש בתנחומא, סוף פרשת ויצא.
בתלחץ את רגל בלעם אל הקיר.
אל הקיר, המדרש אומר,
זהו הגל שהקים יעקב אבינו עם לבן
לגלעד להם. אתם זוכרים את הסיפור, כן?
והוא עשו גלעד ביניהם וכרתו ברית
ושלום ונפרדו לדרכם.
זה הגל, הקיר הזה שהיא לחצה אותו על הקיר,
זה היה הגלעד שלבן עשה עם יעקב אבינו.
מי זה בלעם?
בלעם זה לבן.
בלעם זה לבן.
למאן דאמר זה גלגולו, למאן דאמר זה הוא, למאן דאמר זה בנו. בלעם זה לבן.
יש להאמין,
מפני מה סבירה לילה מדרש
שלחצה האתון רגלו דווקא באותו הגל?
נו,
למה המדרש סובר
שהיא לחצה אותו דווקא באותו הגל? למה המדרש אומר שהגל הזה הוא הקיר,
הוא הגל שלבן ויעקב
הם עשו אותו? למה?
למה? תגיד, סתם קיר. סתם קיר.
מה?
כרתו ברית שמה?
שלא יעברו את הגל לרעה. שלא יעברו את הגל לרעה, אז מה קרה פה?
מה הוא עובר את הגל לרעה?
לקלל.
מה? לקלל. אתה אומר זה לא בסדר, הוא עובר על מה שהוא תחייב, כן?
ונראה לפרש דאיתא במדרש.
המדרש בבראשית רבה, פרשה ס' סימן ח' אומר שהמדרש אומר שחמורו שרבי פנחס בן יאיר
גנבו אותו לסתים
ולא יכלו להאכיל את החמור, יש אומרים שזו הייתה אתון, אתונתה
או חמורתה
דרבי פנחס בן יאיר,
לא היו יכולים להאכילה. למה? היא לא תועמת גזל.
לא תועמת גזל.
ביקשו במדרש שם בפרשה א' סימן ח'
מפני מה גמליו של אברהם הולכים זמומים
להישמר מן הגזל?
מה?
הגמלים של אברהם אבינו לא היו בחינת הצדיק?
רבי פנחס בן יאיר היה צדיק כזה גדול שהחמור שלו מרוב שהוא רכב עליה אז הגיעה למדרגה של הצדיק שהיא כבר לא נוגעת בגזל.
היא לא נוגעת בגזל.
אז ניסו להאכיל אותה אפילו שהיא רחבה, היא לא אוכלת גזל.
אז למה הגמלים של אברהם אבינו צריך להוציא אותם בזמם
בשביל שהם לא יאכלו מסעדות של זרים?
למה?
מה, הם לא היו במדרגה של חמורות של רבי פנחס בן יאיר?
כתב על זה המהרזו שדווקא הגמלים לא היו בדרגה זו,
אבל החמורים של אברהם ודאי שהיו בדרגה זו.
כשהצדיק רוכב עליהם נמנעו מן הגזל,
אבל על הגמלים הוא לא רכב.
אז ממילא אין להם דרגה של החמור.
חמורים שרוכבים עליהם,
בסדר, גמלים שנושאים עליהם מסעות,
אז הוא לא רכב, אין להם את הדרגה של הצדיק.
ולכן, חמורים של אברהם ודאי שנמנעו מן הגזל.
ואיתא במדרש אגדה
שבלעם נטל את אתונו, ממי?
מאיפה קיבל בכלל בלעם את האתון שלו?
אתם יודעים ממי?
מיעקב אבינו.
ומעתה יש לפרש כך.
היה קשה למדרש.
איך נדחקך האתון בכותל?
הרי הכותל לא שלך.
יש לך רשות
לעשות דין בכותל לא שלך, להשתמש בכותל לא שלך בשביל לעשות דין בבלעם?
לסקול אותו על אבנים שלא שלך?
והרי זה האתון של האבות,
וודאי שהיא לא תעשה גזל, ושימוש שלו ברשות זה גזל.
אז איך יכול להיות שהיא תבוא להפיל אותו על קיר אבנים סתם,
והיא תשתמש בקיר של אנשים והיא תעשה גזל? איך זה ייתכן?
המדרש קשה לו.
זה האתון הרי של יעקב.
אתון של יעקב אברהם, יצחק, כל אלה של הצדיקים הם לא עושים גזל.
איך היא תשתמש?
להשתמש בקיר כזה, אז זה לא יכול להיות סתם קיר.
מוכרח שמה זה?
זה של יעקב, הקיר של יעקב.
אם זה הגלעט של יעקב,
אז אפשר לתת לו בראש, מה עוד שגם הוא זה שלו, בלעם.
הרי בלעם הוא לבן,
והם כרתו שם הברית.
ואם כן, החמור, האתון, יכולה לצפוק לו את הראש, כמו שאומרים,
באבנים האלה,
וזה לא גזל.
ואז לא יהיה לנו קשה.
איך יכול להיות שהאתון של צדיק עושה גזל?
יהיה לנו קשה.
אז המדרש אומר, זה חייב להיות הגלעט.
הבנתם?
אז כיוון שחמור של צדיק היא הייתה,
של יעקב אבינו, היא צריכה להישמר עם הגזר. ואף שעתה היא הייתה של אותו רשע, זה לא משנה דבר.
הרי גם חמורו של רבי פנחס בן יאיר היה אצל הנוכרים,
ולמרות זאת האתון שלו, החמור שלו, הקפידה.
לפיכך פירשו במדרש, הקיר הוא הגל,
אשר יעקב ולבן שותפים בו,
ולבן זה בלעם. נמצא ששני הבעלים רשאים להשתמש בכותל,
לכן היא דפקה אותו בתוך הכותל,
בתוך האבנים שלהם. יפה או לא יפה?
איי איי איי. עכשיו תשמעו,
מה זה ויפתח אדוני את פי האתון?
אתם חושבים שהשם פותח את הפה לאתון שהיא שתגיד אה אה אה אה אה אה אה אה אה אה אה אה אה אה אה אה אה אה תשמעו איזה דיבורים היו שם.
ויפתח אדוני את פי האתון ותאמר לבלעם
מה עשיתי לך
כי הכיתני זה שלוש רגלים.
מובא במסכת סנהדרין בדף קה.
אמרו לו המואבים לבלעם
מאי טעמה לא רכבת על סוס?
תגיד לי, למה אתה לא הולך עכשיו איתנו עם סוס?
למה אתה לא רוכב עם סוס?
מה יותר מכובד, חמור
או סוס?
אתה בא על זה, אתה נביא,
מתי עם חמור?
סוס? איפה סוס?
למה אתה לא רוכב עם סוס?
אמר להם, הלך הסוס לרעוד באחו.
אה?
הלך הסוס לרעוד באחו.
אמרה לו האתון, פתחה האתון את הפה, כשהוא מחרט אותם,
פתחה האתון את הפה
ואמרה לו, הלו אנוכי אתוניך.
איך אתה אומר להם שהסוס הלך לרעוד באחו? כאילו אתה רוכב על סוס.
למה אתה מחרטט אותם?
הלו אנוכי אתוניך, אתה רוכב עליי,
לא על הסוס. למה אתה משקר?
אסור לשקר, לא יפה, בלעם.
אמר לה בלעם,
לטעינה בעלמא תתוני ולא לרכיבה.
את?
את רק לטעינה, אני משתמש בך רק לטעינה.
אני טוען עלייך מסעות רק ככה.
את לא לרכיבה.
אמרה לו, אשר רכבת עליי,
אתה ממשיך לחרט?
הלו אנוכי אתונך אשר רכבת עליי, אתה תמיד רוכב עליי, לא לטעינה.
אמר לה, אקראי בעלמא, זה שאני רוכב עלייך זה רק לפעמים כשאין לי סוס מזומן.
אבל תמיד אני רוכב על הסוס, לפעמים אני רוכב.
אמרה לו, היי, המחרית,
מעודך ועד היום הזה, כל הזמן אתה רוכב עליי.
כל הזמן אתה רוכב עליי.
יא חביבי, לקבל תוכחת כזאת מהאתון
לפני כל האנשים.
יא בביי, איזה פדיח עוד.
ויש פה תמיהה גדולה
מפני מה עשה הקדוש ברוך הוא, נס גדול כזה,
שאתון תפתח את פיה ותדבר בעבור ויכוח סרק כזה.
כן צודק, לא צודק, מחרית, רמאי, מה?
מה פה העניין? בשביל זה צריך להביא אתון מימי בראשית, להכין אותה, שתגיד לו את הדיבורים האלה
וכולי וכולי, את כל הסרק הזה?
בשלמה האדה אמרה לו למה הכיתני שלוש רגלים?
הסכן הסכנתי לעשות לך.
נו,
הרי זה בכדי להורות לו שלא ילך לקלל את ישראל כי היא מסרבת ברצונו של השם.
למה אתה מכה אותי?
אני עושה את רצון השם. עומד פה מלאך, לא מאפשר לי ללכת, למה אתה מכה אותי?
הפוך, אני שומרת עליך שלא תעבור על רצון השם.
אם זה רק היא הייתה אומרת לו,
נו, זה שווה, כי השם שם אותה בשביל שהיא תעזור לו לא להיכשל.
אבל הוויכוח סרק, אין רחבת עליי, יש סוס, אין סוס לטעינה?
מה צריך את זה?
הרי זה בכדי להורות לו שלא ילך לקלל את רצון השם, לכן היא מסרבת. לכן היה טוב שהיא הייתה רק אומרת למה זה הכיתני.
שלוש רגלים.
ובפרט למה שדרשו חכמים זיכרונם לברכה בתנחומא סימן ט',
והביא את זה רש״י,
שאתה הולך לקלל עם שעולה שלוש רגלים בשנה?
למה היא אמרה לו שלוש רגלים? ולמה לא אמרה לו שלוש פעמים?
היא אמרה לו שלוש רגלים, להגיד לו, תגיד, אתה לא מתבייש?
אתה הולך עכשיו להכות עם שעולה שלוש רגלים לקדוש ברוך הוא לירושלים?
לכן היא נקטה בלשון שלוש רגלים ולא שלוש פעמים.
או!
זה דברים של טעם שהיא אומרת, בשביל זה כדאי לפתוח את הפה שלה.
אבל מה שהיא מתווכחת עמו,
אם דרכו לרכב עליה או על סוס, זה תמוה.
למה צריך נס כזה?
נו, מישהו מכם יכול אולי לנסות
לומר לנו למה צריך כזה ויכוח?
למה היא צריכה להוכיח אותו על הדברים האלה שהוא מנסה להגיד להם? הם שאלו אותו לא סתם.
הם שאלו אותו, למה אתה לא רוכב על סוס?
הם לא שאלו אותו סתם.
והוא רצה לחרט אותם, והיא העמידה אותו במקום לגלות להם שהוא מחריט.
למה היא עשתה את זה?
למה צריך את זה?
תשמעו.
נראה לפרש
דיני איתא במדרש אגדה,
והובא בספר למכסה עתיק כאן,
שם כתוב כך
אתונו של בלעם הייתה של יעקב אבינו,
כמו שאמרנו קודם,
והוא נתנה לו לאותו רשע.
ויש להקשות,
דאיתא במדרש
בבראשית רבה פרשה ע' ט' סימן ו' וע' בשבת ק' יח',
כתוב שם יעקב דקדק במצוות שבת.
יעקב אבינו שמר שבת.
ולא רק שמר שבת, דקדק במצוות השבת.
נו, וקיימה לן במסכת עבודה זרה,
בדף טוז,
בעבודה זרה, מה כתוב?
תשמעו.
אסור למכור בהמה לגוי,
משום דאווה כמתנה על חילול שבת,
דא הגוי עובד בה בשבת.
ואם כן, היאך נתן יעקב אתונו לבלעם.
אם הדין שאסור למכור בהמה לגוי,
משום שזה כמו מתנה על חילול שבת, כי הוא יודע שהגוי יעבוד בה בשבת,
אז איך אתה נותן?
איך אתה מוכר בהמה לגוי?
אז איך יעקב אבינו נתן את האתון לבלעם? הרי הוא יודע שהוא יחלל איתה את השבת.
אבל התירוץ הוא שמובא במסכת עבודה זרה שם,
שמה שאסור למכור בהמה לגוי שלא יעבוד בה בשבת,
היינו דווקא בחמור ובשור.
זאת סוג הבהמה שאסור למכור לגוי,
כיוון שהוא יעבוד בהם בשבת.
זה בחמור ובשור.
למה? שהמלאכה בהם היא מלאכה שיש בה חטאת.
והוא חורש עימהם וטוען אותם בקציר ובבציר,
אבל סוס מותר למכור לגוי.
למה?
כי המלאכה שלו היא ברכיבה בלבד,
ורכיבה אינה איסור אלא דרבנן,
ובדרבנן לא חוששים לכך.
רק בבהמה שיש בה חילול שבת, אריאל,
זה אסור.
אבל בבהמה כמו סוס,
שאין איסור של דאורייתא, רק דרבנן, לא חששו לכך,
ומותר למכור סוס.
עכשיו מובן
למה נתן יעקב את האתון לבלעם.
משום שהאתון של בלעם
לא שימשה אותו אלא לרכיבה בלבד.
היא לא הייתה למסעות,
היא הייתה כמו סוס,
וסוס
מותר לתת.
וכיוון שהוא רוכב עליה רק,
אז ממילא הוא יוכל...
לתת
כמו שהיא אמרה
אני אתונך אשר רכבת עליי מימי היותך ועל כן מותר היה לתת לבלעם את האתון לרכיבה
כרכיבה אם לחד רבנן
ונמצא שאתונו של בלעם יש לה דין של סוס מותר היה לתת אותה כי אינו חורש בסוס
או באתון הזאת שכמו סוס ואינו עובד עבודת אדמה אלא רוכב בלבד עד כאן מטורץ
איך הותר לו ליעקב לתת דבר שאסרו חכמים והרי הוא דקדק במצוות שבת
או עכשיו על פי זה יש לפרש היטב את הגמרא בסנהדרין
הרי מובא במדרש
היו המואבים אומרים
היאך יהרוג
אדוני את עמו
המואבים היו חכמים אלה שבאו זקני מואב עם זקני מדיין
הם היו חכמים
הם אמרו רגע לא מובן
מה הקדוש ברוך הוא יהרוג את העם שלו? אם הוא יבקש בלעם תעשה טובה ריבונו של עולם תעזור לי להרוג את העם שלך
איך
איך יהרוג
איך שאלה ראשונה שצצה להם זה ייתכן או לא ייתכן?
האם אפשרי שאם בלעם יבקש יהיה מי שלא יהיה יבקש שהקדוש ברוך הוא יהרוג את העם שלו זה ייתכן?
השם יסכים או לא?
והרי אם הוא יהרוג אותם את העם שלו אז הקדוש ברוך הוא
כל התורה שלו לא תתקיים.
ואם לא, מי שיהיה מתקיים את התורה,
אז העולם יחרב.
אז כל העולם יחרב. אז איך יכול להיות
שהשם יסכים לדבר כזה?
אמר להם בלעם המחריט,
אני אקיים את תורתו.
זה לא קושייה מה שאתם מקשים בכלל.
הוא בוחר בי.
אני מקלל אותם,
והוא בוחר בי.
כמו להבדיל שהקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו,
כן, הרף ממני ואכלם ועשך לגוי גדול. ממכר יעשה את העם מחדש.
אז בלעם אמר, אני על תקן של משה רבנו.
אני, אל תדאגו, אין לכם קושייה. קושייה נפלה. הוא יעשה ממני, אני אשמור את התורה שלו.
ועל כן רצו שרי בלק לדעת אם באמת יכול בלעם להיכנס תחת עם ישראל.
ואמרו לו, בזאת אתה תבחן. הוא לא ידע מה הם שואלים אותו.
תשמעו מה הוא עשה.
אמרו ככה, אם האתון משמשת אותו למלאכה,
מוכח שבלעם
שומר שבת.
למה?
אם בלעם עושה מלאכה עם האתון,
עוזיאל,
אם בלעם עושה מלאכה עם האתון,
זה סימן שמה?
שבלעם שומר שבת.
למה?
אחרת מה?
אחרת מה?
יעקב לא יוכל לתת לו. שעקב נתן בידו את האתון,
ואם הוא נתן לבלעם את האתון, בהכרח שבלעם שומר שבת.
דהים לב, כיצד הפקיד בידו יעקב את האתון, וזה איסור?
אסור למכור את אתון שעושים בה מלאכה.
אבל אם האתון משמשת אותו לרכיבה בעלמא,
יש לה דין של סוס,
ומותר או לא מותר?
ואז ראיה שמה, הוא שומר שבת או לא שומר?
שהוא מחלל שבת.
אם כן, אין ראיה מזה שנתנו יעקב לבלעם שבלעם שומר שבת,
כי היא משמשת אותו כסוס לרכיבה בלבד.
וסוס מותר ליתן גם לגויום חלל שבת.
וממילא אפשר שבלעם אינו שומר שבת.
ושוב, אין קיום לתורה על ידו,
אלא על ידי ישראל בלבד. ואם כך, הקללה שלו לא שווה כלום.
ומה, אנחנו תקועים אצלו הטמבל הזה,
שקרן הזה?
אז מה עשתה האתון?
אמרה להם, הוא מחריט, אני רק לרכיבה.
אני רק לרכיבה, זה לא ויכוח סרק.
הוא רוצה לשקר שהוא עומד במקום עם ישראל.
השם יסכים לקללות שלי.
אני אקלל והוא יהרוג את כולם.
ואני אמלא את התפקיד של עם ישראל, אני אשמור שבת, אני אעשה את כל המצוות.
אני, אני.
אז הם בדקו.
רגע, איפה הסוס שלך?
איפה הסוס?
אמר להם, באחו.
אה? ישר פתחת את הפה. למה אתה אומר ככה?
אתה רוכב עליי.
תמיד רכבת עליי.
מעודי.
קיצור, הוציא אותו שקרן רמאי,
ואז ברור שאם ככה,
זה אומר שהוא מחלל שבת,
והוא לא במקום עם ישראל.
ואם הוא לא במקום עם ישראל,
ויעקב לא נתן לו,
פירושו של דבר שהוא לא יכול לקלל,
כי אם הוא יקלל,
תתבטא לתורה,
אין מי שיהיה במקום עם ישראל,
והשם לא יהפוך את העולם בשביל הקללה שלו.
עד פה ברור?
כן או לא?
בשידור חוזרת את שמעת.
רגע,
ועל כן אמרו לבלעם,
מפני מה לא באת עם סוס?
האם משום שהסוס היה באחו,
ולפיכך לקחת את האתון המיועדת בדרך כלל למלאכה וטעינה,
ורכבת עליה?
ואם כך, הדבר הרי מוכח שאתה שומר שבת,
ואחרי לא היה נותן יעקב בידך את האתון?
או שתמיד אתה רוכב על האתון ולא על סוס.
ואם כן, לא מוכח שאתה שומר שבת,
מי יכול לקיים את התורה במקום ישראל?
כי גם למחלל שבת מותר לתת סוס.
לפיכך.
לפיכך קפץ בלעם ושיקר,
ואמר שהאתון היא למלאכה,
ורק מחמת שהסוס באחו,
אז הוא נטל אותה לדרך.
על כן פתח השם את פי האתון לאמור,
אני אתונך אשר רכבת עליי.
והוא מתעקש שרק לפעמים הוא רוכב עליה, בדרך כלל הוא רוכב על סוס,
ובה הוא תמיד עושה מלאכה וטעינה כדרך החמורים.
לכן אמר לטעינת אתוני ולא לרכיבה.
פתח הקדוש ברוך הוא את פיה שוב לומר,
כי מעודך ועד היום רכבת עליי ולא על סוס.
וממילא נמצא כי מה שנתן יעקב את האתון לבלעם,
לא מוכח שהוא שומר שבת,
שהוא עושה בה מלאכה,
כמלאכת סוס,
כי הוא רק רוכב על האתון.
בסוס מותר למכרו לגוי,
כי רכיבה אינה איסור חטאת.
מזה לא ברור שאתה שומר שבת, אלא הפוך.
על כן נמצא,
אין ראיה שבלעם יכול לעמוד תחת ישראל במקומם בקיום התורה,
וקללתו לא שווה כלום.
לפיכך עשה הקדוש ברוך הוא הנס,
פתח את פי האתון.
לא דברים בעלמא ויכוחי סרק,
אלא מחמת דברי האתון בלעם הוא לא ראוי לקלל,
ושיעזבו אותו חכמי מואב וזקני מואב,
כי הם מבינים שהוא שקרן,
רמאי,
ואין בכוחו לקלל, והם מבזבזים את הזמן. באמת הם הלכו?
הם לא נשארו.
אבל מה כתוב פה?
כשפתח השם את פי האתון, מה כתוב? דבר ראשון, מה היא אמרה?
ויפתח אדוני את פי האתון ותאמל לבלעם,
מה עשיתי לך? כי כתני זה שלוש פעמים וכולי.
בשביל זה הקדוש ברוך הוא אמר לה.
עכשיו תשמעו מה כתוב בהמשך.
ממשיך הוויכוח ביניהם.
ויעמוד מלאך אדוני במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה.
ותרא אתון את מלאך אדוני ותלחץ אל הקיר, ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר,
ויוסף להכותה.
תקשיבו טוב, תיאור.
ויוסף מלאך אדוני עבור ויעמוד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל.
כתוב, ותרבץ.
ותאמר לבלעם, מה עשיתי לך? כי הכיתני זה שלוש רגלים.
רש״י מפרש ממדרש,
רמז לו,
אתה מבקש לעקור אומה שחוגגת שלוש רגלים?
וכל המפרשים נלאו מפני מה נקט דווקא מצוות רגלים
כדי להודיעו את זכותם של ישראל.
כל הזכות של עם ישראל, שאתה רוצה לחסל אותם,
כל הזכות שלהם זה רק שלוש רגלים?
אין להם עוד זכויות?
כיפור, ראש השנה, פסח, סוכות?
מה,
רק שלוש רגלים בשביל זה אתה הולך להכות את עם ישראל,
עם ששומר שלוש רגלים?
בספר תולדות אדם
להרב זלמן מווילנה פירש בזה דבר נאה.
אמרו במדרש,
ביקש בלעם להכחיד את ישראל חס ושלום,
ואמר שהוא יקיים את התורה במקומם.
כן?
מה כתוב מסכת סנהדרין?
כתוב מסכת סנהדרין,
בדף קה, בלעם היה חיגר וסומא.
שמעתם?
חיגר
וסומא
באחת מעיניו.
ובמסכת חגיגה כתוב
בדף ב'
חיגר וסומא באחת מעיניו פטורין מן הרגל.
מהרגל, לעלות לרגל.
יראה כל זכורך,
מי ראוי לבוא להיראות לפני ה' ברגל?
מישהו לא חיגר ולא סומא.
וזהו מה שהם אמרו לו.
אתה מבקש להרוג אומה חוגגת רגלים?
ואתה תהיה במקומם, אתה אומר, כן?
ואתה תהיה במקומם, היה המחריד.
איך תוכל לקיים את הרגל
אם אתה לא יכול לקיים את המצווה הזאת?
כי אתה גם חיגר ואתה גם שומא בעין אחת ואתה פטור מן הרגל.
אז איך תוכל לקיים מצוות רגלים?
מפה ראייה שאתה שקרן ומחריד ואתה לא יכול להיות במקום עם ישראל.
זה מתרץ רבי זלמן מווילנה.
תשמעו הלאה.
ואני בעוניי קשיה לי בתירוץ זה.
ומה שאמרו שבלעם חיגר היה,
אז זה היה מחמת שהאתון נחצה רגל בלעם לקיר.
אז לכן נלחצה לו הרגל והוא נהיה חיגר.
וכך פירש כאן בחיזקוני.
ואם כן, אדרבה,
שפיר הכה אותה בלעם.
למה הוא הכה אותה? שלא תעשה אותו חיגר.
כי הוא רוצה לקיים מצוות הרגל.
הוא לא רוצה שתעשה אותו חיגר.
זו אפשרות לטעון.
ומה טענה זו לאתון כלפיו?
למה הכיתני שלוש רגלים?
והרי מעשה לסתור הוא,
לשלוש רגלים הוא סיבה להכות אותה. ודאי שאני אכה אותך. מה את שואלת למה אני מכה?
מה, את רוצה לפסול אותי עם רגלים?
שאני אהיה חיגר?
אז ודאי שאני אכה אותך.
אז זו טענה שאפשר לפרוך.
ומה שכתב לפטור את בלעם מן הרגל מחמת שהיה סומה באחת מעיניו, גם זה קשה לי.
למה דדרש השס לפטור סומה בעין אחת,
דכתיב יראה יראה?
כדרך שהקדוש ברוך הוא רואה אותו בשתי עיניים כביכול,
אף הוא צריך לראות בשתי עיניים.
למה?
צריך לראות כמו שהשם.
השם רואה בשתי עיניים כביכול, גם הוא צריך שתי עיניים.
והנה במדרש אמרו,
בקהלת,
כן, בסוף פרשת המשפטים,
בשעה שישראל חביבין על המקום,
מסתכל בהם כביכול בשתי עיניים,
שנאמר, עיני, עיני אדוני אל צדיקים.
בזמן שאינם כך,
והם לא כל כך צדיקים, מסתכל בעין אחת,
שנאמר, עין אדוני אל יראיו, בעין אחת.
אם כן, נראה שזאת הדרשה כשם שהקדוש ברוך הוא רואה אותו,
כן צריך להיראות.
היינו דווקא בישראל שמחביבים למקום,
שם אתה מוצא בו שיהיה צדיק, אז הקב' מסתכל בו בשתי עיניים, אבל בלעם,
ודאי הוא לא במדרגה יותר מהיראים,
שאין זוכים אלא לעין אחת.
ואצלו, אם תאמר,
כדרך שרואה אותו השם, כן צריך להיראות, הוא דווקא בעין אחת, כי ככה הקדוש ברוך הוא ראה אותו.
אז איך תפתור אותו משום הדרש הזה,
איך שם שנראה להשם כך ייראה.
בקיצור, הוא מנסה להגיד כך, אבל להלוכה,
זה לא משנה אם אתה בדרגה כזאת או כזאת, צריך שתי עיניים ושומא פטור,
אבל בכל אופן זה פלפול קטנצ'י ככה, לנסות להביא עכשיו את הפירוש שלו.
תשמעו מה הוא אומר.
לכן אמרתי בעוני,
אסלול לי דרך אחרת בהבנת דברי חכמים, זיכרונו לברכה.
רמז לו על הרגלים דווקא.
שאלנו למה רגלים, מה עם ישראל מצטיינים רק במצוות רגלים?
זהו, למה רק זה?
דווקא הוא רמז לו על זה. למה?
נקדים ללמוד מה כתוב במסכת עבודה זרה, בדף ג'.
לעתיד לבוא, באים אומות העולם לקדוש ברוך הוא ואומרים לו,
מפני מה לא נתת לנו תורה?
אנו גם כן היינו מקיימים את המצוות.
אם היית נותן לנו תורה, היינו מקיימים את המצוות, גבריאל.
אומר להם הקדוש ברוך הוא עוזיאל,
מצווה קלה יש לי וסוכה שמה.
נכון? אתם מכירים את הגמרא הזאת.
ואמר, עולים כל אחד ואחד לראש הגג ועושים סוכות.
ומה קורה אחר כך? מוציא חמה מנרתיקה,
בועטים בסוכה ויוצאים. נכון?
זה הסיפור.
אומות העולם עתידים לבוא ולומר,
אם היית כופה עלינו אר כגיגית, גם אנחנו היינו מקבלים את התורה,
היינו מקיימים אותה. אומר הקדוש ברוך הוא, אין בעיה, בוא נעשה מבחן.
תעשו מצוות סוכה.
עושים כל אחת סוכה בראש גגו,
והקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה,
והם לא נשארים שמה, ובועטים ויוצאים.
זה הסיפור שמובא בגמרא.
טוב,
כתבו בספרים,
כן, בבני ישכר, מאמרי תשרי, מאמר יוד, עוד זן ומהרד, בחידושי הגדות ובעוד מקומות,
שמנשא אותם הקדוש ברוך הוא במצוות סוכה דווקא.
כי ישראל, למה? יש בהם בחינה של אור המקיף,
שמקיפין עצמם בחומרות ובסייגים.
בסוכה היא מצווה שיש בה סוד זה,
שהיא גם כן אור המקיף,
ולפיכך זוהי המצווה הראויה לבדוק בבני אדם
אם הם ראויים להיות מעם סגולה לשם,
ובזאת בוחן אותם.
בהם מבעטים ויוצאים.
זאת אומרת, גוי לא יכול לקבל על עצמו חומרות.
או נגיד הוא יעשה את המצוות והכול,
אבל הוא לא יכול לעשות חומרות.
איפה בוחנים אותו? בסוכה. למה בסוכה?
כי יש בה חומרות, סייגים, גדרים וכל מיני דברים.
ממילא, דווקא בזה בודקים את הבן אדם.
אם הוא ראוי להיות מעם סגולה או לא.
עכשיו, מה כתוב בפרשה? וירא בלק
את כל אשר עשה ישראל האמורי.
משמע שהפרשה הזאת הייתה אחרי מה?
מלחמת האמורי.
כל הפרשה עם האתון הייתה אחרי המלחמה עם האמורי.
וכתוב במדרש,
בפרשה יטסימה ל'א, שמלחמת סיחון מלך האמורי,
ממתי התחילה ועד מתי היא נמשכה?
היא התחילה מחודש אלול, מי אלול,
והיא נמשכה עד הרגל, עד סוכות.
המלחמה נמשכה
מי אלול עד סוכות.
נמצא שהפרק הזה שהאתון דיברה איתו,
זה היה בחג הסוכות.
כן? כל הדיבורים היו בחג הסוכות.
והנה מה כתוב פה?
שהם הלכו במשעול הכרמים,
פגש המלאך באתון,
משעול הכרמים, שם פגש המלאך באתון, מה כתוב?
גדר מזה וגדר מזה,
נכון?
אז מה יש לנו?
שתי מחיצות.
גדר מזה וגדר מזה. מה זה בדיני סוכה?
שתי מחיצות.
נכון? שתי דפנות.
אז בהתחלה הם הלכו במשעול, שהמשעול מפולש, פתוח, מצד לצד.
רק גדר מזה וגדר מזה.
ואז היה מקום גם למלאך וגם לאתון, נכון?
היה מקום.
אלא היא דחקה רגל בלעם כדי לעבור,
ועתה באה להיכנס למקום צר,
ששם היה המלאך והיא רבצה.
כמו שכתוב, ויעמוד במקום צר,
למה מתאר לנו הפסוק שהוא עמד, המלאך במקום צר,
וכתוב, ותרא ותרבץ?
כשהיא ראתה את המלאך עומד במקום צר, חוסם,
היא רבצה.
נמצא שהייתה הדרך רחבה,
ועתה באו אל צווארה של הדרך. זאת אומרת, הייתה הדרך הולכת ככה,
ואחר כך היא הצטמצמה ככה, והייתה ככה.
או שהיא הייתה ככה,
ואחר כך היא הצטמצמה ככה, והייתה ככה.
זאת אומרת, היא הייתה צרה פה. פה הייתה רחבה,
ואחר כך רחבה והצטמצמה הדרך.
ועתה היא באה להיכנס במקום צר, ושם היה המלאך, והיא רבצה.
נמצא שהייתה הדרך בהתחלה רחבה, ועתה באו אל צווארה.
ובצווארה של הדרך עומד המלאך.
ואם כן, הרי המקום שעומדת בו האתון, מה יש לו עכשיו?
שתי דפנות מימין ומשמאל,
ומלפנים מקצת דופן
שסוגרת מקצת רוחב הדרך,
ואז בא אל צוואר הדרך הזה ששם המלך. אם כן, יש פה שלוש דפנות
שהן כשרות לסוכה, נכון?
כי אם אדם עומד,
הוא יכול להיות מחיצה!
ויכול להיות דופן,
נכון?
והנה המלאך עומד שם, ויש לנו עכשיו שלוש מחיצות,
דפנות,
כשרות לסוכה.
עכשיו מובא בכמה מקומות,
כמו בכלאיים, פייבה וכו',
בירושלמי וכו', פרק ו' וכו',
מה כתוב?
דרך נטיעת הכרמים שעושים ככה,
גג בכרם, כן? יש ענבים,
עושים גג, סככה כזאת למעלה, כן? פרגולה.
עושים גג שהוא שתי וערב של קנים,
והגפן עולה בהם
ונותן צל תחתיו,
כמו שכתוב בפסוק, שכל אחד יושב איש תחת גפנו.
תחת גפנו. איפה הגפן?
למעלה, בסככה למעלה.
ואיפה יושב האיש?
תחת גפנו.
זה הנקרא פיפרות.
הוא מובא במסכת סוכה, בדף יא.
הדלה את הגפן, קוצץ ומנענע וקשרה.
אדם לוקח את הגפן,
קוצץ ומנענע והיא קשרה.
אם כן, המקום,
אדם דולה את הגפן מעצמו וקוצץ ומנענע היא קשרה. אם כן, מקום זה שרבצה בו אתון סוכה כשרה היה,
ומה רק היא צריכה?
קיצוץ ונענוע.
קיצוץ ונענוע, ויש פה סוכה כשרה.
ומתי הם עוברים שם?
מאיזה חג?
חג הסוכות.
מה הוא אמר?
שהוא יהיה במקום עם ישראל שומרת המצוות.
מה היא אמרה לו? עכשיו שלוש רגלים, נכון?
יא מחרית, אתה אמרת שאתה במקום עם ישראל.
ואתה תשמור את המצוות, נכון?
הנה, עכשיו חג הסוכות.
הנה, יש פה שתי דפנות.
הנה, המלאך עשה לך עכשיו בחינה,
שם לך עוד מחיצה.
יש שלוש דפנות, מעל יש שכך,
תקצוץ ותנענע,
ואתה תקיים את המצווה של סוכה. בוא נראה אם אתה מקיים את המצווה.
אה?
יפה או לא יפה?
מה קרה?
מה קרה?
עכשיו נבוא אל פי הבאר ונשתה מים חיים.
בלעם ביקש לקיים תורה תחת ישראל.
כמו שאומרים אומות העולם לעתיד לבוא,
הם אומרים, היית כופה עלינו, אנחנו גם היינו מקיימים. שלח אותם כזאת לעשות סוכה, אמר להם, בוא נראה שתעשו סוכה.
מה הם עשו? בעטו וברחו.
נכון?
אם כן, צריך הקדוש ברוך הוא לנסות גם את בלעם במצוות סוכה.
אז בוא ננסה אותך כמו אומות העולם, בוא נראה אם אתה עושה סוכה.
על כן, עמד המלאך במקום הזה, במשעול הכרמים,
והאתון רבצה שם לרמוז לבלעם. כאן יש לך סוכה.
לא זזים מפה, לא יוצאים מן הסוכה. משבח אני את הבטלנים.
ואם ראוי אתה לזה, בבקשה,
תקצוץ ותנענע ותקיים את המצווה.
אבל אותו רשע לא נתן לבו בזה כלל,
והתחיל מכה ומבחת,
כמו אומות העולם לעתיד לבוא.
אתה גוי כמו כל הגויים.
אתה מבחת, אתה מכה אותה. במקום שאתה תקצוץ ותקיים ותוכיח לכולם שאתה באמת תהיה במקום עם ישראל,
הנה אתה עושה מעשה בדיוק
כמו שעתידים אומות העולם לעשות.
על זה רמזה לו,
אתה מבקש לעקור אומה שחוגגת את הרגלים?
הנה עומדים אנחנו בעצם חג הסוכות.
אתה יושב בסוכה שהאור שלה מקיף ואתה מבחת ללך?
הרי מעשיך מעידים שישראל הם הראויים בין זולתם,
ואתה חמר אבן חמר, וממך לא יצא שום דבר.
רבי חנניהו ברגע שאומר,
רוסו הכל ובכל ישראל, לביקורות רוסו,
שנה אמרנו רמוסי מנסל גויר, דילתור יא אדיר.
הבהרה קטנטנה, תודה על הזכות להאזין לנציב יום של היום בשופר קול, בשידור החוזר. ערב טוב אנו מבקשים למסור תודות מעומק הלב בראש ובראשונה - לכבוד הרב, על הזכות להאזין לנציב היום של היום 🙂. אשמח להעביר תודותינו לכל העוסקים במלאכת הקודש... על ההענות, היחס, המסירות והסבלנות... לא ברור מאליו. תהיה משכורתכם שלימה מן השמים. אמן. תודה ושבת שלום💐 משפחת ...
רבנו הטהור והקדוש! אני בהלם. ב"ה בהריון חודש 9 ואחרי 3 חודשים רצופים שבהם השתעלתי ללא הפסקה (ל"ע) עם שיעולים שההרגשה שנקרע הבטן בכל שיעול. לא היה לי יום ולא לילה. יום רביעי ביקשתי מרבנו שיברך: שיעלמו לי השיעולים והכאבים. ותודה רבה לבורא עולם שהעתיר לברכת הצדיק וגם עשיתי כעצת רבנו ושתיתי תה עם דבש והשיעולים פחתו באופן פלאי ממש!!! וגם אם יש שיעול אחת ל... זה לא כואב כפי שכאב. - אין מילים בפי. לא ברור לי איך לא פניתי לפני לרבנו שיברך. אני מודה לבורא עולם ולך רבנו היקר!! תודה על הברכה היקרה מפז! שתהיה שבת שלום ומבורכת לרבנו ולכל משפחתו💐💐 (אמן).
כבוד הרב היקר ב"ה אני באמצע בישולים לשבת קודש שומעת שו״ת ביוטיוב ועצרתי להקליט את הקטע הזה שריגש עד דמעות, כמה הרב איש חסד ועזרה לזולת, איך אכפת לו מכל יהודי. ושמחת את הבחור שלא היתה ידו משגת לתפילין והוא ממש הודה שמעו את השמחה שלו! איך הרב מתקתק את הענינים בכיתי מהשמחה של הבחור, והנדיבות של הרב והאכפתיות שיהודי יניח תפילין וגם הגדיל ודאג לו לתיק!! יה"ר שנזכה לדבוק בך ובאורחותיך תמיד לנצח! ישר כוח לרבנו הצדיק והיקר שהשי"ת ישמרהו אמן התרגשתי ממש!! זכינו בזכות גדולה שקשורים לכבוד הרב!!🌹
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! רציתי לשתף לתועלת הציבור, היה לנו מקרה שהבת שלנו בכיתה ב' חזרה מצוברחת ושיתפה אותנו שיש ילדה שמציקה לה ואף שוברת לה את חפציה האישיים ועוד... (ל"ע) ב"ה בזכות כבוד הרב היקר שליט"א שלימד אותנו 'וקנה לך חבר...' - החלטנו לקנות מתנה קטנה בצירוף שוקולד קטן עטוף יפה באריזת מתנה עם פתק שהבת כתבה: "לחברה הכי טובה שלי" והיום מסרה את המתנה לילדה ה "מציקה"... - הילדה הייתה בהלם מוחלט וב"ה מאותו רגע השתנה בהתנהגות כלפי הבת שלי 360°, במקום שנאה מצאנו דרך להרבות אהבה! תודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א שמלמד אותנו חכמת התורה, הדבר הכי יקר בעולם!!!!!
כבוד הרב, יישר כוח על המסירות וההשקעה בהדרכת הציבור. כל מי שמבין את הדרך האמיתית של התורה והערכים שלה, יודע שכבוד הרב הוא חלק בלתי נפרד מכבוד התורה וזיכוי הרבים. לעיתים מופיעים כותבים או פעולות מתוך עין צרה, אך המסר החשוב נשאר – ב"ה הרב מוביל בדרך נכונה, חכמה ומחנכת, ומאיר את הדרך לכלל הציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
פששש, רבנו הטהור והקדוש! ב"ה מהרגע הראשון הרב ידע כיצד להתמודד עם השאלה המאתגרת מצד הבחורים, ומצליח להאיר את החכמה הגדולה שלו לכל הנוכחים. בזכות הרב, גם כאשר מופיעה עזות פנים או חוסר הבנה, ניתן ללמוד כיצד להבחין ולכוון את הלבבות בדרך התורה. גאווה גדולה להיות חלק מהדרך שהרב מתווה לנו, וללכת בעקבות חכמתו והדרכתו (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו היקר על מסירותו הבלתי נלאית למען הציבור ולמען התורה. ב"ה הרב מקדיש מזמנו הפרטי והאישי כדי ללמד, לעודד, לחלק ספרי קודש ולחנך – לעיתים כמעט 20 שעות ביממה למען כולם. הסיפור עם הבחורים שמתקשים להבין את המסירות הגדולה שלו ממחיש עד כמה רב ההבדל בין העשייה הגדולה של הרב לבין התנהגות חסרת ניסיון או חוסר הבנה של צעירים. הרב ממשיך להוות דוגמה חיה של מסירות, השקעה ונחישות למען התורה והציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה, יישר כוח לכבוד הרב על המסירות וההשקעה בהדרכת תלמידי הדור. גם כאשר מופיעות שאלות או התנהגויות לא מכבדות מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך להאיר את הדרך בחכמה ובסבלנות. מי ייתן ונראה עוד רבים לומדים להעריך את כבוד הרב ולשאוף בעקבותיו בדרך התורה והיראת שמים (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א, תודה על ההדרכה וההרצאה המרתקת (פתח תקוה 8.12.25) גם כאשר הופיעה קנאה או חוסר הבנה מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך במסירות ובחכמה לקרב יהודים רחוקים לאביהם שבשמים. נאחל לרב שכל מה שעבר יהיה לתועלת ולכפרה. ויה"ר שימשיך בכל הכוח ובבריאות איתנה, ושהקב"ה ישפיע עליו שפע וברכה, כפי שהיה לרבי יהודה הנשיא זצוק"ל ואף יותר (אמן) תודה על המסירות, החכמה וההשקעה בחינוך ובהדרכה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו על ההדרכה הנבונה ועל היכולת לענות גם לשאלות שמקורן בחוסר בשלות ובהשפעות חיצוניות. במקום שבו צעירים מושפעים ממראית העין ומתפיסות חיצוניות, ב"ה הרב מצליח להאיר את הדרך ולהעמיד את הדברים על דיוקם. אשרינו שזכינו לרב שמכוון, מחנך ומיישר את הלבבות בדרך טובה ובהירה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).