חרוסת וארבע כוסות
תאריך פרסום: 20.04.2024, שעה: 20:08
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום בלחש
אמן
החרוסת בארבע כוסות
בהגדה של פסח אנו שואלים מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות
ומציגים ארבע קושיות
ראשונה על אכילת מצה
קושיה שנייה על אכילת המרור
שלישית על חיוב ההטבלה
והרביעית על מצוות האסיבה
ומגשים המלבים וארבנאל
קושיה אדירה
מדוע השמיטו את מצוות שתיית ארבע כוסות של יין?
הלא הזכירו בארבע הקושיות את כל העניינים המרכזיים של ליל הסדר
ודבר אחד השמיטו ארבע כוסות של יין
מדוע?
שניהם מבארים בסגנון אחד
שיש חלוקה ברורה ומופלאה בארבע קושיות
שתי הקושיות הראשונות מצה ומרור
זה לזכר השעבוד והעבדות
שתי הקושיות האחרונות
הטיפול והסיבה זה לזכר הישועה והחירות
לכן
כבר בתחילת ההגדה פותחים בארבע קושיות
ודווקא בקושיות הללו מבטאים ומגלמים
את הקוטביות העצומה
מהשעבוד של המרור
והאכילה של המצה שהיא בעצם לחם העוני
ועד בני חורין
שמטבילין ואוכלים כבני מלאכים והסיבה
ויש פה יסוד גדול
חכמים זיכרונם לרווחה
ידעו שהם מאחרים את הרכבת כמו שאומרים
ועל כן אי אפשר להמתין עד סוף ההגדה
פן נאחר את המטרה העיקרית של הלילה הגדול הזה שכולו הכרת הטוב
והתעוררות הלב להשריש אמונה וביטחון בשם יתברך
תודה רבה
לילדים שלנו ולבני הבית בסיפור האגדה איך הקדוש ברוך הוא הוציאנו
מעבדות
לחירות
ולכן
העדיפו חכמים זיכרונם לברכה
להשמיט את העניין של ארבע כוסות
כי בהשקפה ראשונה לא מעוררים לא שעבוד ולא גאולה
והעדיפו להתמקד בשתיים כנגד שתיים
שתי קושיות כנגד שתי קושיות
מצה ומרור
שהם מבטאים את העניין של השעבוד
והטיפול והסיבה שמראים בבירור על הגאולה
גם ילד קטן מבחין בקיצוניות
ובפרט שזה נאמר בלשון שאלה ותשובה
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות
שאלה וקושייה קושייה ותשובה
אחד מן הכלים הגדולים המסוגלים לעורר אדם לשימת לב
זה כששואלים שאלה חריפה
היא מעוררת מיד את כל החושים
ומפנה את תשומת הלב
ואז הנשאל מי ששומע את השאלה מסוקרן
הוא ממתין ומצפה
לתשובה קצרה וקולעת
ובפרט אם השאלה
נשאלת עם קיצוניות גדולה
הלב מתעורר ומתפעל כבר בתחילת ליל הסדר
ערך אמירת התודה לשם יתברך
חייב להיות כמשקל לטובה
של שחרור משעבוד נורא לגאולה גדולה
באמצעים הגדולים הללו של קושייה ותירוץ
ובקוטביות כזו
אדם מתרגש ומתפעל
והלב גואה ומלא הכרת הטוב לשם יתברך
מוסיף המלבים לחדד
בבאור הקושיות עוד הקבלה
שאלת המרור היא כנגד שאלת הטיבול
כי בטיבול אנחנו הופכים
את הטעם של המר שבמרור
לטעם ערב וטוב
שאלת המצה
היא כנגד שאלת
שאלת הסיבה
כי עתה אנחנו אוכלים את המצה כבני מלכים
מדהים
השנה יכול להיות שיהיה לאנשים הרבה יותר מושג
מה זה אגדה של פסח
לצערנו לדאבוננו עדיין 133 חטופים
נמצאים בשבי החמאס
המשפחות ודאי יודעות ומרגישות מה זה שבי ומה זה שעבוד
אפילו שלא משעבדים אותם כמו במצרים אבל ודאי שזה עינוי עצם השהות שם ויכול להיות שגם
מתעללים בהם באופן כזה או אחר או בבנות וכו'
זה כחצי שנה
שהם נמצאים וזה בלתי נסבל כמו שאומרים
די קצה נפשם של האנשים בהמתנה ולא יודעים מתי זה יקרה
אז מה זה חצי שנה לעומת
86 שנה של שעבוד
ממש ועינוי
ו-210 שנה של גלות
דורות שלמים נפטרו בינתיים בתוך זה
ולא ראו את הגאולה
ורק הדור האחרון ראה
וכולם היו בציפייה לצאת
ולא יצאו
ונפטרו שם
וכן הלאה
אז להבין שאלמלא השם הוציאנו ממצרים הרי אנחנו ובנינו ובני בנינו היינו משועמדים לפרעה עד היום
אז זה קצת נותן מושג לצערנו הרב באופן הזה שאדם מתבונן
כמה זה קשה
יש אנשים שגרים בדירה דחוקה
יש נשים שיש להם מטבח קטן והם רוצות מטבח גדול
וזה בשבילהם צער ושעבוד ממש
ממש אתה רואה שהן מתלוננות על זה כל הזמן וכולי וכולי לא יאומן כי יסופר
זה לא שעבוד זה לא מצרים זה לא חמאס וזה לא עזה
וזה מטריד אותם עד כדי כך שקשה להם מנסות
נו אז לעומת מה שאנחנו מדברים לצאת ממצרים צריך שיהיה לאדם איזה ציור כלשהו
שיבין מה זה לצאת
משעבוד לחירות
בתוספת עומק
באחת השאלות של מה נשתנה אנחנו טמאים ושואלים
מדוע מטבילים בלילה הזה שתי פעמים
אחת במלח והשנייה בחרוסת
התימנים מטבילים פעמיים בחרוסת
אבל
בפעם הראשונה פסק השולחן ערוך בסימן תעג
צריך להטביל את הכרפס במי מלח או בחומץ
והמשנה ברורה בסימן קטן נ״ד אומר
שהבית יוסף בא להוציא מלהטביל בחרוסת
זאת אומרת כשאומר השולחן ערוך להטביל את הכרפס במי מלח או בחומץ הוא בא להגיד ולא בחרוסת
כלומר אפשר להטביל בכל דבר רק לא בחרוסת
בפעם השנייה פוסק השולחן ערוך בתאה
שצריך להטביל את המרור בחרוסת
מה השינוי?
בארבעת הקושיות שאלנו מדוע מטבילים שתי פעמים
אולם כעת יש להוסיף ולשאול גם מדוע מטבילים בשני דברים
פעם במלח במי מלח ופעם בחרוסת
ולמה מתחילים בהטבלה במי מלח ומסיימים בהטבלה בטיפול בחרוסת
עומק העניין מתבאר במסכת פסחים קטז
מגלים לנו חכמים זיכרונם לברכה
מהי החרוסת
ומה המרכיבים שלה
דעת רבי אליעזר במשנה
החרוסת איננה מנהג בעלמא אלא חובה ומצווה
ונפסק להלכה ברמב״ם בחמץ ומצא זן יא וגם בראש סימן למד ובטור
בסימן תעג
ומובא בביאור המצווה שתי דעות
רבי לוי אומר
בין מרכיבי החרוסת
נמצא גם התפוח
הוא בא להזכיר לרמז
על הנשים הצדקניות
שעודדו את בעליהן להוליד ילדים מתוך מסירות נפש
בדור אפוף צער ומכאוב
וייסורין ומרירות
במצב כזה עוד להביא ילדים?
צריך להיות נשים צדקניות
להביא ילדים במצב כזה?
ולכן כשהגיעה שעת הלידה
אומרת הגמרא בסותה יא,
השם יתברך הסיר מהם צער לידה
וילדו בקלות ללא עצב.
ובנוסף
גם הוסר מהם צער של גידול ילדים
כי לאחר הלידה
כולן ברחו ליער
מאימת המצרים
וזימן להם הקדוש ברוך הוא שילדות
תחת עץ התפוח
זה שנאמר בשיר השירים תחת התפוח עורדתיך
שמה חיבלתך אימך שמה חיבלה ילדתך
המצרים רדפו אחרי הנשים
כשגילו את הילדים
ביקשו להורגם
באו מלאכים
והטמינו את העוללים
באדמה
ואחר כך האכילו אותם דבש וחלב
עד שגדלו הילדים וחזרו למצרים
וכך נולד העם שזכה לגאל ממצרים
וכל אישה יולדת שישה
וכרס אחת.
נמצא שלדעת ריבי לוי
החרוסת באה להזכיר על ריבוי הילודה תחת עץ התפוח
לכן צריך להניח תפוח בתוך החרוסת
זו דעת ריבי לוי
להזכיר את הנשים הצדקניות שבזכותן נולדו הילדים ונתרבו הילדים
וזה דור הגאולה
רבי יוחנן אומר שהחרוסת דומה לטיט
ולכן בא להזכיר עניין אחר לגמרי
זה בא להזכיר את השעבוד הקשה בחומר ובלבנים
בגמרא הוכיחו כדברי רבי יוחנן
שמהברייתא
מובש החרוסת בעיקר היא לזכר הטיט
במדרש רבה מבואר שאין מלאכה ועבודה קשה יותר ממלאכת הטיט
נכון?
ונמצא שהחרוסת
היא זכר
לעינוי הגדול ביותר
טיט
כל הזמן לעשות טיט
ביד
לא כמו שעושים היום עם מכשיר
בתוספת יום טוב פסחים יו ג'
מבאר שמכאן שמו
חרוסת מלשון חרס
כמו שעושים
ונראה להוסיף כורטוב על דבריו
שהחרוסת
משלמת את דעת רבי לוי ורבי יוחנן כאחד
שניהם צמונים במילה חרוסת
גם חרס
וגם התו
כנגד תפוח
חרוסת, חרס ותפוח
מעתה
חידוש גדול
מה מהות המצה
המרור
היין והחרוסת
בספר מתנת חיים גלה דבר פלא
לא רק ארבע קושיות
מציגים קוטביות
אלא בכל ענייני ליל הסדר
צפון דבר והיפוכו
שעבוד מול גאולה, שעבוד מול גאולה
המצה מצד אחד נקראת לחם עוני
כמו שמבאר רב ארבנאל
בכל שנות השעבוד
המצרים מעולם לא נתנו לעם ישראל לאכול לשובע
אלא אכלו מצות שנאפו מהר
מתעקלות לאט
שוהות בה מעיים זמן רב, חיסכון
גם בזמן אכילה
וגם בכמות האכילה
ממש כמו שבעזה נותנים לשבויים לאכול
מה שיצאו אנשים משם מספרים ככה
זאת אומרת המצרים חסכו במזון
והרוויחו יותר זמן של עבודת פרך
מצד שני אותה מצה
שהיא מורה על העוני
היא גם רומזת למהירות הגאולה
כי נחפזו בזריזות להיגאל
ממש כמו שמכינים את המצה
בנוסף
היא רומזת לדברי אשלה הקדוש
שבאותה מצה נעשה נס ופלא מאת הקדוש ברוך הוא
כי במאכל שטענו ואכלו בצער עשרות שנים
בעת הגאולה
יצאו מאפלה לאורה
לא יכלו להתמהמה
ובצקם טרם יחמיץ
והמצות היו ממש מתוקות מדבש
דבר והיפוכו באותו דבר
נמצא שהמצה מזכירה דבר והיפוכו
לחם עוני שאכלו בשעבוד בחוסר כול וברעב
וגם
היא סימן ברמז לשחרור ולטעם המתוק
של היציאה לחירות
ובפרט שהשולחן ערוך
בסימן תעב אומר שצריך לאכול את המצה דווקא בהסיבה כבני מלכים
במשנה ברורה כתב
שיש למעט בצורת הישיבה הזו בכל השנה
ורק בפסח יש עניין גדול להיראות בני חורין
כי עתה אנחנו מזכירים את רגע השחרור
ולכן יש לאכול מצה בהסיבה
הכרפס
מצד אחד הוא מרמז
על שישים ריבו מישראל שעבדו עבודת פרך
כמו שאומר המהריל כרפס זה פרך ס'
כרפס
שישים ס' זה שישים
שישים ריבו עבדו בפרך
כך מביא גם המגן אברהם טעאג
החתם סופר
הוסיף שעם ישראל אכלו במצרים מעט ירקות בלבד
שנאמר זכרנו
את הדגה וכולי הקישואים ואת האבטיחים
ממילא הכרפס בא לזכר המנות הזעומות
ומעט הירקות שאכלו
עם לחם עוני ממש
ולמה צריך את הכרפס לשים במי מלח
לזכר הדמעות
שהדמעות זה מים מלוחים
שהיו בוכים
מהצער מהקושי
מצד שני
מטבילים במי מלח או בחומץ לדעת המהריל
משום שכך דרך בני חורין לטבל כל דבר מאכל
בתימנית קוראים לזה לזכע
נמצא שגם בכרפס מוצאים דבר בהיפוכו
הכרפס והמי מלח מצד אחד
באים להזכיר לנו עבודת הפרך והדמעות
מצד שני אנחנו מטבילים כדרך בני חורין
כי אם לא נותנים לאכול על יבש
לא נותנים טיבולים
נותנים סלטים, לא נותנים
ארבע כוסות
מצד אחד השולחן ערוך בסימן תעב יא פסק כדברי הירושלמי
שעיקר המצווה היא דווקא ביין אדום
למה?
מבאר התז
בא להזכיר את הדם שנשפך כמים כמו שמבואר במדרש רבה
שמות א' ל'ד'.
פרעה היה שוחט 150 תינוקות בבוקר
ו150 תינוקות בערב
וטובל בדמם לרפא מצרעתו.
אז יין אדום זה לזכר זה.
כטעם הזה כתב גם המשנה ברורה בתעב ל'ח'.
מצד שני,
הפרי מגדים כתב
שהיין האדום בא להזכיר את מכת דם במצרים
שזה היה התחלת הגאולה
אז היין האדום מזכיר גם את התחלת הגאולה במכת דם על המצרים
אז רואים דבר בהיפוכו גם כן
ובספר חיים לראש
כתב כדברי האור זרוע שזה בא להזכיר גם
את דם פסח
ודם מילה
שהם סוף הגאולה
אז לפי זה יוצא ארבע כוסות
אחד כנגד הדם
של הילדים
אחד
כנגד
מכת דם
אחד כנגד דם פסח
ואחד כנגד דם מילה
והכף החיים הוסיף שימו לב
שזה זכר לנקמת השם באדום באחרית הימים ואין זיכרון טוב יותר מזה מה שיהיה עוד מעט
עם כל מלכות אדום
איי איי איי
כולם מתפעלים ביידן עוזר ביידן איזה עוזר כל מה שמתו לנו חיילים
וזה זה בגלל שהוא ביקש ככה וביקש ככה וביקש ככה
ושמעו לו
שמעו לו הגבאבה
הגבאבה גלנט וביבי
הגגבא גגבא לא גבאבה גגגבא
בגגה
בהרצי הלוי
וגנץ
כל הגבאבה גגגה בבאבה בגגה הגגה הבגג
הגגבא
כל החבר'ה,
איי איי איי השם מרחם.
אז כף החיים אומר שזה זכר לנקמת השם באדום באחרית הימים ואין זיכרון טוב מזה.
ובפרט במסכת פסחים צדיק טית
מובא שצריך לשתות את אותן ארבעת הכוסות בהסיבה כבני מלכים ששותים יין.
נמצא שהצבע האדום ביין בא להזכיר דבר טוב
וגם לא טוב.
שוב פעם,
דבר והיפוכו.
מוסיף המהר״ל
מזה נבין למה שותים שתייה מופרזת ארבע כוסות מלאות וקדושות
ממתי יש מצווה לשתות יין בשפע גדול?
יכולים להגיע לשכרות.
ואין דבר יותר גרוע משכרות?
מגלה המהר״ל
אדם פשוט שותה מעט
מה שאין כאן בני מלכים
הם לא מסתפקים בפחות מארבע כוסות יין
ושותים את זה בסיבה ובדרך חירות?
יותר מזה הם לא שותים כי אז יבואו להשתכר ולהתגולל
כמו אחשוורוש
כמסוהבי היין הריקים והפוחזים.
ואוסיף
ראוי לחקור למה שותים ארבע,
לא פחות ולא יותר.
והוא מתרץ המהר״ל מפראג
שחכמים זיכרונם לברכה
במדרש רבה חיפשו את המקום הראשון
בתורה שמוזכר עניין היין
בהקשר ובשיתוף לעניין המלכות
וריבותינו גילו את אותו הצמד
בחלומו של שר המשקים
שם מוזכרים ארבע פעמים כוס יין
בסמיכות למלך פרעה
לכן תיקנו לשתות ארבע כוסות דווקא
שזה שתיית המלכים
וכאן נרמז שמלך שותה ארבע כוסות יין
נמצא
גם ביין האדום
מרומזים הפחים
מצד אחד תינוקות שנשחטו
והדם האדום שנשפך כמים
מצד שני גאולה
שפתחה במכת דם בצבע אדום
ונסתיימה בדם פסח ומילה שהוא אדום
בסוף הגאולה תהיה
בנפילת אדום
בפרט ששותים כמות חריגה של יין
ארבע כוסות
וכך שותים מלכים ודווקא באסיבה
ראינו
שבמצה בכרפס וביין
יש דבר בהיפוכו
החרוסת
מצד אחד הגמרא בפסחים קט ז
אומרת שהיא באה להזכיר את עבודת הפרך הקשה מכל הטיט
ולכן חרוסת מלשון חרס
מטעם זה הוסיפו בגמרא שהחרוסת צריכה להיות שמיכה כענטית
בירושלמי הוסיפו שצריך שתהיה מעט רכה זכר לדם
אז מה רואים?
מצד אחד שמיכה כמו טיט
מצד שני רכה כדם
בתוספות
בפסחים קט זר
ונפסק ברמות תעג ה יש לערב בחרוסת גם יין אדום זכר לדם
ככה אנחנו עושים
עושים בתוך החרוסת גומה קטנה ושופכים לתוכה קצת יין
כי דרך העבדים ללוש תתית ברגליים יחפות שהיו נפצעות
בזבות דם
מהקרשים
שהיו מעורבבים שם
והקורבן עדה אוסיף שהחרוסת באה גם לזכר דם הילדים ששקעו אותם בתית
לכן בחרוסת נותנים יין
כי בתית היה מעורב גם דם ילדים מהול בפצעי הרגליים שזבו מהאבות
אז לכן שמים בחרוסת גם יין זכר לדם הזה
של הילדים ששוקעו בתית
כשהאבות לא סיימו את המלאכה
וגם הדריכה של האבות
מצד שני מפורש בגמרא
שדעת רבי לוין לערב בחרוסת גם תפוח זכר לנס המופלא של אנשים שילדו ילדים תחת עץ התפוח
כמו שנאמר בשיר השירים תחת התפוח הורתיך
וכך מבואר גם בטור
שהביא את דברי הגמרא במסכת סוטר
שילדו תחת עץ התפוח והמלאכים הצילו את הילדים מהמצרים וגידלו אותם בנס
ובתוספות שם הוסיפו רשימה ענפה של פירות
שצריך להוסיף ולערב בחרוסת
וכולם על שם עם ישראל שנמשלו לפירות הללו בשיר השירים
עם ישראל נמשלו כרימון כפלח הרימון
תאנה התאנה חנתה פגיה תמר העלב את תמר
ואגוז אל גינת אגוז ירדתי
נמצא שבחרוסת אנחנו מדגישים מאוד את החביבות של עם ישראל
שהשם קורא לנו בשמות של הפירות האלה בשיר השירים
ועוד הוסיפו
התוספות לערב בחרוסת פרס נוסף
שלא מוזכר בשיר השירים
וגם לא נמשלו בו עם ישראל
זה שקד, שקדים
למה צריך גם שקד?
בגלל שהקדוש ברוך הוא שקד להקדים את הקץ
מייצאו לאחר 210 שנים ולא לאחר 400
אז מעורב גם השמות שלנו
וגם מה ששקד הקדוש ברוך הוא כל זה בחרוסת
לרמוז לנו על מה שהיה
אז בחרוסת גם יש דבר והיפוכו
היא סמך לטית
וצריך שיהיה סמיך כטית
ורק
זכר לדם
ולערב בו יין אדום
זכר לדם מצד אחד וזכר לדם של אדום שיהיה בסוף
ויש לתת בחרוסת תפוח רמז לריבוי של הילודה
ומוסיפים רימון וטעינה ותמר ואגוז
לרמז על החביבות של עם ישראל
ואחרון חבים מכניסים גם את השקדים לרמז שהשם מיהר את הקץ
ומכאן שמו חרוסת עירוב של חרס שזה טית וצער
עמתיו
שזה תפוח ושמחה
אז לאורך כל ליל הסדר מארבע קושיות
דרך המצה והיין
וכלה בכרפס ובחרוסת
אנו מדגישים יסוד אחד גדול
דבר והיפוכו
וזה אומר דורשני
סוד העניין חבוי בחרוסת ובעיקר בפרט האחרון המעורב בתוכו השקד
הרדק
בירמיהו א' יא' מבאר שקד מלשון שקידה
מהירות והשתדלות
יסוד היסודות באמונה
זה שדבר השם לא ישוב ריקם
וכיצד אם כן נגאלנו לפני סיום הזמן
לפני שחלפו ארבע מאות שנה
בעל ההגדה מדגיש
תשובה יסודית
הקדוש ברוך הוא חישב את הקץ
וקושי השעבוד השלים
וגם ריבוי הילודה השלים
מעתה יש לנו אור גדול
לכל אורך ליל הסדר מדגישים בקיצוניות
בקוטביות
את השעבוד מול הגאולה
בארבע קושיות בעיר המלבים
מודגש עניין המצה והמרור שמרמזים
את השעבוד
וכנגדם
ההסבה והטיפול
שרומזים לגאולה
ובכל פרט במצוות ליל הסדר מדגישים
זה לעומת זה
המצה חוזרים לחם עוני
אכלו בשעבוד ובצער
ומצד שני מרמז על המהירות של הגאולה
ומעורר את רגע היציאה
ואת הסעודה המתוקה
ולכן אנחנו יושבים ואוכלים באסיבה כבני מלכים
הגאון מווילנא רומז
שהמילים לחמא עניא
בגימטריה רדו
210
לחמא עניא היה 210 רדו
כל הסיבה שיצאנו קודם הזמן
הוא רק בגלל שעול השעבוד הכביד
זאת אומרת
אם הייתי צריך להביא תפוקה מסוימת
והכפילו לי אותה
אז זה קיצר ממילא
זה כאילו אדם עושה שתי משמרות
במקום משמרת אחת שתי משמרות
הכרפס מרמז מצד אחד על 60 ריבות שעבדו בפרח
עמי מלח מרמזים על הדמעות
אבל מטבילים את זה כבני מלכים
עכשיו מתבהר הפלא הגדול
שאלנו למה צריך להטביל בשני דברים שונים
בהתחלה בבן מלח ובסוף עם חרוסת
מדגיש הבית יוסף
אוקיי
הכרפס מטבילים דווקא במי מלח
למה כי טרם הגיע הזמן לטבל בחרוסת
לכן די לטבל במי מלח
או חומץ
שטיפול זה מנהג מלכים בעלמא
ותטביל בכל דבר שתרצה רק לא בחרוסת מדוע?
משום שבזמן אכילת הכרפס
אנחנו רק בהתחלת ההגדה
ולכן רק באמצע ההגדה בשיא ההתרגשות
אז נוטלים את המרור
אז נוטלים את המרור לזכר השיא של השעבוד, הקושי, הבכי, הצרות והדמעות
ואז מטבילים בחרוסת כמעין טיט
שזה מסתיר לנו במוחש
את הקושי הנורא ביותר מלכת עבודה בחומר ובלבנים
בקרפס
מרומזת עבודת הפרך רק באותיות של המילה פרך ס'
שזה שישים ריבור
ואין שום רמז בתוכן המאכל עצמו
לכן די להטביל במי מלח
שהם מרמזים לדמעות
בשלב הזה הם משתמשים רק ברמז עדין
אבל כשמגיעים למרכז ליל הסדר
וכבר אוכלים את המרור מגיעים לשיא
לכן
נאכל דווקא המרור
שמרמז ביותר על המרירות
הצער והייסורים וזה ממש בשם שלו מרור
מלשון מרירות
אז שומעים בשם שלו בתוכן המאכל
לא כמו בכרפס
שזה רמז לשישים ריבור פרך אבל לא אין בכרפס
שם של תוכן המאכל במארור יש
שזה מרירות
לכן רק שם
מגיע הזמן לטבל בחרוסת שמרמז בכפליים
גם חרס
טיט ולבנים
וגם בתפריט ותוכן המאכל שהוא סמיך כמו טיט
ומעורב ביין כמו דם
ולכן מטבילים שני פעמים
גם את החרוסת העבה כטיט
ואנחנו שומרים את זה לשיא השיאים
עכשיו יאירו דברי הנודע ביהודה
בצלח פסחים קטז
אמרו ריבותינו
כל שלא אמר שלושה דברים הללו בפסח
לא יצא ידי חובתו
פסח מצה ומרור
למה?
ובפרט שהסדר משונה מאוד
מן הראוי היה להפוך את הסדר
קודם מרור
שזה מרמז יותר מכל על השעבוד שהיה בהתחלה
בהמשך היה צריך להזכיר מצה
שהיא מרמזת ללחם עוני בשעבוד
וגם למצה שהייתה בשעת היציאה
ולבסוף צריך היה להזכיר את הפסח
שזה מרמז כבר על זמן הגאולה
למה הפכו את הסדר
זהו עומק
זהו העומק
בכל עניין מצוות ההגדה
לבאר למי שתמה ושואל איך יצאנו במחצית הזמן
התשובה מופיעה בבירור לאורך כל ליל הסדר
המרור בקושי השעבוד
זה הקדיש את הסאה וקיצר את הזמן
ומי שלא מבין את הנקודה הזאת לא יצא ידי חובתו
זאת אומרת כל הצרות שאנחנו עוברים עכשיו וכל הפחד אנחנו מותקפים משבע חזיתות כמו שביארנו אתמול
בכל זה ואנחנו לא יודעים איך זה ייגמר והם יכולים עכשיו לשים
ראש נפץ גרעיני ולשלוח לפה ויכול להיות שיהיה בלאגן כזה כמו שאמרנו שבגוג ומגוג יהיה
פצצת אטום פה בארץ ישראל
כל הפחדים האלה ופחד מוות זה כמוות
יכולים לקצר את הכל ולהחיש את הגאולה
אלא אם כן זה כבר בעיטה ממש הזמן כבר דוחק
אז כל מי שלא מבין
יבין שהאגדה באה להגיד שכל זה
כל שלא אמר פסח
מצה ומרור
לא מבין
לא מבין שהקדוש ברוך הוא
עשה לנו חסד וקיצר את הכל
וחסך לנו 190 שנה
אדם
שמהרהר בליל הסדר ותוהה לעצמו מה פשר השעבוד הנורא
מה הצער העצום והקיצוני שהתלווה עימו
מוכרח
להשיב לעצמו מיד זה בגלל שהקדוש ברוך הוא חישב את הקץ והפחית לנו מניין קץ שנים קץ זה 190
מ400 תוריד
190 נשאר 210 לכן יצוא ישראל מוקדם
ב-190 שנה קודם
לכן הקושי הגדול הזה מרומז במצה בכרפס ביין בחרוסת לאורך כל האגדה
ולכן נקרא הלילה הזה ליל הסדר
זה הסדר האמיתי במהלך העניינים
וכך דרש הארי זיכרונו לחיי עולם הבא
מה הוא אמר?
תקשיבו טוב פסח
מצה ומרור
בגימטריה קרע שטן
כל שלא אמר פסח מצה ומרור לא יצא ידי חובתו
מה יש בפסח מצה ומרור?
קרע השטן
כי לפי זה היינו צריכים להיות כמה?
400 והיינו פחות מ-90 זה קרע השטן
כי השם קרע את הזמן של השעבוד
כנגד הקטרוג של השטן
ורק בגלל השעבוד
שהכביד
והמרור הגדול שהיה לעם ישראל במצרים זה עומק הסדר
שיצאנו בפסח ומצה כל זה יצאנו רק בגלל המרור
כל שלא אמר פסח ומצה ומרור איך זכינו לפסח ומצה?
בגלל המרור
לכן גם במצווה של כורך
כורכים ביחד את המצה עם המרור מה זה המצה?
הסימן לגאולה שיצאנו ואכלנו מצות ביציאת ממש מתוקות
עם המרור 33 ימים מאותם מצות שהם הכינו זה החזק להם 33 ימים
עד שהתחיל המן
כורכים את המצה שהיא כנגד הגאולה עם המרור שזה כנגד השעבוד
ואוכלים את זה בהסיבה שזה גאולה ומטבילים בחרוסת
שזה שעבוד ובפרט בחרוסת שהיא משלבת את החרס שזה השעבוד ואת הטב שזה התפוח כנגד הגאולה
מדהים
זה הסוד
של החרוסת
עכשיו
עניינים רבים בחג הפסח קשורים בקשר הדוק למספר 4
ארבעה בנים ארבעה קושיות ארבעה לשונות של גאולה שתיית ארבע כוסות
בספר שפת אמת
מבאר ארבעת הקושיות שאנחנו שואלים מה נשתנה הם כנגד ארבעה בנים
החכם זה כנגד מצה המצה היא מאכל של מצווה
הרשע זה כנגד המרור
שהוא מסרב לכל דבר מרירות כל דבר שקשה לו
זה מרור לו
הוא לא רוצה.
הטעם
כנגד הסיבה
שרק לזה הוא שם לב.
ואינו יודע לשאל זה כנגד זה שמטבילין שני פעמים.
הגמרא במסכת פסחים מבארת שארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה
והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי
ויש לתמוה
הרי הגאולה הייתה אחת.
בטו בניסן
איך היא מתחלקת לארבעה לשונות, ארבעה חלקים.
החידה הקדוש מחדש
שהיו ארבעה שלבים בגאולה
מבואר על פי דברי חכמים זיכרונם לברכה
במסכת עדויות ב' יו'.
אמרו עשרה מכות
היו במשך שנה תמימה.
לפי זה מאחר שהמכות הסתיימו בחודש ניסן
כשיצאו עם ישראל ממצרים
בחשבון פשוט יוצא שם מכות
גם החלו בחודש ניסן.
והרי ודאי לא ייתכן
שבאותה שעה שהמצרים קיבלו את המכות
היו גם מעבידים את בני ישראל בפרך.
אלא מניסן
כשהתחילו המכות
ועד תשרי במשך חצי שנה הקלו המצרים את השעבוד
והעבדו את ישראל בעבודות קלות יותר.
לאחר מכן מתשרי ועד ניסן
מבואר במסכת ראש השנה יא פסקה עבודה קליל זאת אומרת בחצי שנה האחרונה פסקה לגמרי
לפי זה מתבהר להפליא
והוצאתי
זה מניסן ועד תשרי
בזמן הזה פסק השעבוד הקשה והוא הנקרא מתחת סבלות מצרים
פחות סבל
והצלתי זה מתשרי
ועד ניסן
אז הפסיקו לעבוד בכלל שנאמר והצלתי מעבודתם
אחר כך וגאלתי
שזה היה גולה בעצם היציאה ממצרים בט׳ בניסן
ולקחתי
זה מתן תורה
שאז הושלמה גולה ונסתיימו חלקי החירות
כנגד ארבעה החלקים הללו שותים ארבע כוסות
בנוסף
לארבעה בנים
וארבע קושיות
וארבע כוסות יין וארבע לשונות של גולה
יש עוד דבר חמישי שאינו ידוע כל כך גם הוא סביב ארבע
בטעמי המנהגים סימן תו, קו, כף, עיקשה
מאחר שהכל סובב סביב המספר ארבע
מדוע ישנן שלוש מצוות
ותירץ
מסיבה זו חוצים את המצה אמצעית לשתיים
והרי לנו ארבע מצוות
על כל פנים קיים עומק ועניין נוסף בארבעת המצוות
שכן תיקנו מצות, נכון,
על כל פנים קיים עומק ועניין נוסף בארבע המצות
כי יש את השלוש וחצינו את האמצעית לשתיים
שכן תיקנו חכמים לאכול ארבע חתיכות מצה
אחת בברכת המוציא
השנייה כשמברך על אכילת מצה
השלישית במצוות כורך
והרביעי אפיקומן אפיקומן
בספר תורת חיים בחולין צדיק בית
מובא ביאור מופלא על הקשר בין המאכל והמשתה
ארבע כזיתות מצה
עם ארבע כוסות היין
מפורש בתורה מקץ שלושים שנה וארבע מאות שנה יצאו ממצרים
מאידך מבואר בחכמים שעם ישראל נשתעבדו בעבודת פרך 86 שנה בלבד
וזה החל מלידת מרים
לכן נקרא שמע מרים על שם וימררו את חייהם
ויצאו ממצרים כשמרים הייתה בת 86 נמצא שעבדו בפרך רק חמישית מן הזמן 430
לחלק לחמש 86
על ארבעה חלקים ביטר הקדוש ברוך הוא
לפיכך יעירו הדברים שכן
המילה כוס בגימטריה 86 ולמה זה נרמז דווקא במילה כוס?
כי היא מרמזת לישועה
כוס ישועות אשא
לכן שותים ארבע כוסות לרמז על ארבע פעמים
86 שנים שהקדוש ברוך הוא ויתר לבני ישראל
אז כוס ישועות ארבע ישועות עשה הקדוש ברוך הוא לעמו
ובפרט שעיקר המצווה היא דווקא ביין ישן
יין ישן גימטריה 430 ביין ישן זה 430
ויין ישן
שניתן לתוך כוס
אז יוצא שכל ה-430
נכנסים לכוס אחת שזה שמונים ושש במקום ארבע מאות שלושים צמצם
לשמונים ושש
מאותו הטעם תיקנו לאכול ארבע חתיכות של מצה
לרמז על מהירות הקץ שהקדוש ברוך הוא ויתר לעם ישראל על ארבע ידות מתוך החמש והמצה היא מרמזת יותר מכל על החיפזון
והנה
למעלה משנה בני ישראל היו בתהליך הגאולה
תהליך של אושר ושמחה לצאת מעבדות לחירות
ובהדרגה פחת עול השעבוד עד שיצאו כליל לחירות
כל אותו האושר והשמחה היו מנת חלקם במשך כל אותה שנה
חוץ משבוע אחד
מיתו
בניסן עד כא בניסן
שאז סבלו ישראל פחד ואימה שהמצרים רדפו אחריהם
בעם ישראל
שיצא עתה לחירות
נחרד חרדת מוות מאימת החיילים המצריים
חדורי רוח קרב
ואחרי השבוע הזה נקרע להם הים
לשניים עשר חלקים
והקדוש ברוך הוא הציל את עמו ישראל והטביע את האויבים ואז אמרו שירה שירת הים
ותמוה
למה צריך אחרי הגאולה להפחיד אותם פחד מוות כזה במשך שבוע ימים
וגם למה לא אמרו שירה איך שיצאו ממצרים
למה רק אחרי קריעת הים
אז יש כמה אירועים שילמדו אותנו
במחלוקת קורח ועדתו נבלעו ונשרפו מאות אנשים
ורק אז לקח משה רבנו 12 מטות
ורק אז ראו כל העם שפרח מטה אהרון
מה קרה?
ויקחו איש מטהו והמחלוקת שקטה
למה לא עשה את זה משה רבנו לפני שימותו כל כך הרבה אנשים?
אם היה עושה את זה מתחילה
המחלוקת הייתה דועקת מאליה בתחילה
מה אתם אומרים?
גם מזמן אחאב המלך שעבד עבודה זרה והחטיא את ישראל
הרשיע רבות והוא בין השלושה מלכים שאינם חלק לעולם הבא
היה לו שר בשם חיאל בית האלי
שהוא הלך לגור בירכה
יריחו והחל לבנות אותה
וקללת יהושע רבצה על מי שיבנה את יריחו
בבכורו יסדנה ובצעירו יצב דלתיה
ולא נפל דבר
מדברי יהושע
כבר בהתחלה מת לו הבן הבכור
ואחר כך השני
וכל השבעה עד האחרון
כשבאו לנחם אותו היה שם אחאב
והיה אליהו
ואז פונה אחאב לאליהו בשאלה מתריסה איך יכול להיות שקללת יהושע התקיימה שהוא התלמיד של משה רבנו
ומשה רבנו שקילל ואמר וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים
וכתוב וחרה אף השם בכם ועצרת שמיים
אומר לו אני אחאב
והעם עובדים עבודה זרה והגשם לא מפסיק
אז איפה זה?
למה אצל יהושע זה עובד אצל משה רבנו לא?
אליהו אמר לו אתה יודע מה?
אני תלמיד ותלמיד
ואני גוזר שלא יהיה שלוש שנים גשם בכלל
וכך היה
ונהיה שם רעב עצום וכולי אני מקצר אתם כבר יודעים את כל הסיפור
בסוף
הוא הוכיח שם במזבח שעשו בהר הכרמל שירדה האש לאליהו ולא לנביאי הבעל
וכולם צעקו אדוני הוא האלוהים אדוני הוא האלוהים
ושחטו את כל הנביאה הבעל והעשירה וכולי והתחבא שם אחיאל בית האלי ורצה להדליק את האש מלמטה לא הספיק לו שהוא קבר שבעה ילדים לא רצה להכיר באמת ממש כמו השמאלנים של היום שלא עוזר שום דבר והכול אומרים ביבי לא רוצה להחזיר את החטופים כי הוא רוצה להישאר בממשלה בסוף
מודיעים שהחמאס לא רוצים שום עסקה ושום דבר ואפילו בלינקן אמר היום שהוא לא רוצים
תדעו לכם שכל מי שמעכב הכל ומי שעושה את העינוי לעזתים זה החמאס וזה סנוואר
לא עוזר שמאלני נשאר שמאלני כמו חיאל בית האלי זה לא יעזור שום דבר
אז זאת אומרת
נשאלת השאלה למה היה צריך להביא אליהו הנביא
צער כזה גדול
של בצורת שלוש שנים
היה אומר מההתחלה אתה יודע מה בוא נעשה מזבח בהר הכרמל נראה
מי יש לו אלוהים
אתם תפנו וזה ונראה
לא
למה לא
איי איי איי למה לא
רק אחרי שבן אדם מקבל מכות וייסורים קשים נפתח אוטם הלב להכיר את האמת
כל זמן שלא פתחו לו
את הלב,
להכיר את האמת, הוא לא יכיר, הוא ימציא כל מיני תירוצים,
כל מיני תירוצים, לא יעזור שום דבר.
אם היה בא משה ואומר בואו נעשה עם המטות, היו אומרים לו אתה מכשף עשית כישוף.
אם היה אליהו בא בהתחלה בלי שהם היו בצער לקבל את האמת
היו אומרים גם כישוף לכן הוא אמר ענני השם ענני פעמיים
ענני פעם אחת שתרד אש וענני שלא יגידו שזה כישופים
אז צריך שייפתח אז לפעמים לא יעזור רק אם אדם יקבל מכות לכן כתוב
שבאחרית הימים שיהיה דור שכולו חייב
איך יבוא המשיח אומר רבי יהושע מחמיד להם מלך שגזירותיו קשות כהמן
אבל כשאנשים חוזרים מתוך ייסורים זה לא אמת
כי כל זמן שייסורים הם חוזרים
שרו הייסורים חוזרים בחזרה למה שהיו כי הם לא עקרו את השורת זה לא תשובה אמיתית
זה מחמת
אז כתוב רבי יהושע אומר גם אם יעשו תשובה קלה בסוף
תוך כדי ייסורים יבוא מלך המשיח בעיטה
ויגאל את עם ישראל
אבל צריך לפתוח את הלב קודם בשביל שיצעקו אשם אחד ושמו אחד
אבל אם לא פרקו את אוטם הלב על ידי פחד מוות
אז לכן היה אותו דבר
בעם ישראל
עם ישראל
יצאו ממצרים
זהו
ומה
זהו משוחררים אין עבדות אין כלום מה עכשיו אתם
נדבקים לשם לא נדבקים לשם
צריך להפחיד אותם פחד מוות
פחד מוות הלו נכון אתם לא מופקרים עכשיו לעשות מה שאתם רוצים יוצאים לחיים
איזה פנאן עכשיו נחייך כשאנחנו רוצים להגיע לארץ וזה וזה הלו
טאח פחד מוות
ואז כשהציל אותם ברגע האחרון ממש זהו הים סגר הכל אין לאן ללכת
אז נפתח הלב ואז לכן אז הם רק אמרו שירה
אז אמרו שירה מתוך הכרה עצומה אמיתית אמיתית אמיתית
אז זאת אומרת
צריך לדעת יהודים יקרים
שאנחנו ממש לקראת הגאולה גם כן
אם היינו זוכים ברצון באחישנה לעשות תשובה עכשיו
היינו נגלים בניסן זה זה לא אומר שלא כי יכול להיות שגם הבעיטה זה ניסן זה אני לא יודע אולי זה גם ניסן זה
אם זה יהיה ניסן זה אז בליל השבע
הימורים אנחנו יכולים להתעורר לגאולה שלמה אמיתית
אם לא נצטרך לחכות עוד קצת
אבל חבל
אפשר להקדים
אומנם אני מדבר למעט
יש כמה שמקשיבים
אבל אם תעבירו את זה מהר
אולי לך תדע אולי זה יתת המשקל אולי זכויות שהעוונות יכולים להטות
מכל מקום ראינו פה מה זה חרוסת מה זה ארבע לשונות של גאולה
מה הולך להיות בליל הסדר צריך לדעת ולהכיר את כל הדברים האלה
בשביל לזכות ימים גדולים וקדושים ביותר
ימים גדולים וקדושים וצריך ממש כל הראש בתוך זה שום דבר אחר לא
וכמה שאפשר לקרוא יותר בהגדות של פסח עם הבאורים והפירושים להיכנס לתוך זה
ואם נזכה לפחות כל בן אדם באופן פרטי יכול לזכות לגאולה פרטית גם אדם
פרטי יכול לזכות לגאולה פרטית היה לו צרות מחלות איסורים תוכניות עניינים
ביום הקדוש הזה יכול אדם לצאת משעבוד לחירות לגמרי היום הזה מסוגל
כמו שהיה במצרים זה אותו יום בדיוק שהיה במצרים
זה בדיוק אותה הארה שהייתה ביציאת מצרים זה לא אחרי אלפי שנים זה אותו יום אנחנו
חוזרים במחזור הזמן לאותה נקודה ממש
מי שיודע לספוג
את הקדושה וההארה של היום הזה אשרה ואשרי חלקו
הכל יודוך מהכל ישבחוך מהכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש קשה
הכל יום דוכם הכל ישבחוכם
ישמחו במהלכותך שומרי שומרי שומרי שומרי שבת בכל עונג שבת ישמחו במהלכותך שומרי שומרי שומרי שבת
...
מקדשא, מקדשא, מקדשא משבת.
אהההה, מקדשא, מקדשא, מקדשא, שתהיה שבת שלום ומבורך שבת הגדול שלום.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.