תקופת בית ראשון ובין המצרים

- לא מוגה! - 

 על רפואה שלמה בנפשו וכן בכליו ויזון לאתנו ויתקשר עם הסביבה מהרה אמן אמן מנוח הרחל בת רבקה שמחה רפואה שלמה בתוך שר חולי עמו ישראל מהרה אמן אמן

תקופת בית ראשון ובין המצרים

בשלושת השבועות מחוייבים להתאבל על חורבן בית המקדש. ונשאלת שאלה, איך מתבלים על דבר שלא ראינו ולא הכרנו? איך מצליחים להצטער או להתגעגע לדבר שאין לנו שום מושג והבנה? כמה היה נפלא בעבורנו ונחסר מחמנו? אז יש לנו חובה להתבונן בדברי חכמים זכרונם וברכה שהם מעריכים על רומעלתם של אותם הדורות על קומתם הרוחנית על הפאר והאהדר בפן הגשמי שהיה בזמן ההוא בירושלים בכלל ובבית המקדש בפרט הגמרא ביום הדףט ט כתוב כתוב שבית המקדש הראשון נחרב על ידי עבודה זרה שהעמיד מנשה צלם בהיכל גילוי עריות בנות ציון הלכו נטויות גרון בשפיכות דמים מנשה שפך דם נקי בירושלים הרבה מאוד זה היה בית ראשון ובית שני מבואר שהיו ישראל ביקיים עוסקים בתורה ובגמילות חסדים. ולמה נחרב? בגלל שינאת חינם. ללמדך ששקולה שנאת חינם לשלושת העבירות החמורות ביותר. אז עולה הרושם שבתקופת בית ראשון היו רשעים גדולים ופחוטים בהרבה ממעלת אנשי בית שני. אבל הגמרא מפתיעה ואומרת אמר רבי יוחנן טוב ציפורנם של ראשונים מקרסם של אחרונים ראיה עצומה לכך הדור הראשון זכו שחזר ונבנה בית המקדש השני לאחר 70 שנה לעומת הדור האחרון שכבר לא נבנה אלפי שנים מי שרואה גמרא זו משתומב איך ייתכן שעובדי עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים טובים בהרבה למי שעוסק בתורה ובגמילות חסדים טובה ציפורנן אומר רבי יוחנן של הראשונים מקרסם של האחרונים ציפורן מה יש זה לא עבר מוכרח, אין בו שום דבר לתועלתו של האדם כמו למשל הכרס, בלי הכרס אדם לא יכול לחיות אם לא נכנס המזון עד ששואלים חכמים שאלה קרסה טען רגלוי או רגלוי טען קרסה מי נוסא את מי? האם הכרס נוסאת את הרגליים או שהרגליים נוסעות את הכרס? התשובה כרס. כיוון שהכרס אם לא תאכל, הרגליים לא יוכלו לזוז. רגליים בלי כרס לא יכולים. אז כרס זה הדבר שמחזיק את האדם. וכתוב שהציפורן איפה שכל החיצונים מתרכזים, הציפורן של הראשונים היא הייתה טובה יותר מהכרס של האחרונים. עד כדי כך בראשונים עבדו עבודה זרה גילו שיחו דמים באחרונים רק שנאת חינם. כאילו רבי ישראל סלנטר בהיגרת המוסר אומר יסוד עצום יש יצר טבעי ויש יצר רוחני יצר טבעי זה תכונות שמולדות באדם התאוות היצרים הקנאה העצלות כל המידות הרעות הם למעשה יצר הרע שצריך צריך לגבור עליו ואיתו מתמודדים כל יום ביום בכל הדורות. זה יצר הרע הטבעי שהוא בלילד אין בתוך האדם. ומוסיף הפריון פרשת והחיש היצר הרע הגשמי נוצר מהזוהמה של הנחש שנכנסה בחווה ובכל תולדותיה. אז לכן זה כמו שאומרים עבר בDNA של כל האנושות. אבל יצר הרע הרוחני הוא מלאך שמסיט את האדם לחתו. מה הראיה לקיומו? אם אמנם היה רק יצר הרע גשמי, שזה אמרנו התאוות וכל המידות הרעות, איך ייתכן שאנשים נכשלים בעבירות חמורות שהם הפוכות מהטבע שלהם? נגיד אדם שהוא עדין בנפשו, מאיר פנים לסביבה, לב טוב, בעל חסד, איך יכול להיות שפתאום הוא ירצח את אשתו או את הילדים שלו או את השכן שלו מקרים ששומעים איך יכול להיות זה לא בטבעו, זה הפוק מטבעו אז איך יכול להיות אין זאת אלא שיש יצר הרע רוחני חיצוני שהוא מסיט את האדם לפעמים בדחפים עצומים והאדם לא מצליח לבלום את עצמו. הגמרא בבטרא דף טוז אומרת היצר הרע הוא השטן הוא מלאך המוות. בהתחלה מגיע המלאך שמחתי, נותן לך עצות רעות, יצר הרע. ואחרי כן הוא עולה לשמיים ומסתין, מקטרג ואומר, תראה, תראה תראה, תראה מה הוא עושה, תראה מה הוא עושה. ולבסוף הוא גם מעני שהוא מלאך המוות. ולפעמים הוא מקבל רשות להרוג את האדם שחטא שהוא החטיא אותו. הוא החטי. הוא הסתין והוא לוקח לו את הנשמה. זה גמרא בבא בטרז. בהתאם לכך מובנים דברי הגמרא בסנהדרין קב. רב אשאל לימד את תלמידיו את המשנה. שלושה מלכים אין להם חלק לעולם הבא. ירבעם, אחאב ומנשה. הם היו מלכי ישראל בבית ראשון ורבא אש בסיום השיעור אמר למחר נדבר בחברנו מנשה נגלה אליו מנשה בחלום ושאל אותו מאיזה מקום בלחם בוצעים תחילה ומברכים עליו המוציא לא ידע רבא לענות אמר לו מנשה אם כן איך אתה קורא לי חברנו ממתי אני חבר שלך אתה ברמה שלי בכלל מה זה אתה אומר מחר נדבר בחברנו ובסוף גם עשה חסד וגילה לרב אש שבוצעים תחילה מהחלק שנקרם יפה יותר בתנור מנשה מלך שעבד עבודה זרה מלך שהעמיד צלם באיכל שפך דמים רבים ואין לו חלק לעולם הבא לפי המשנה הזאת נעלב כשרב אש אומר עליו חבר שאל אותו רב אשא אם הייתם כל כך גדולים בתורה מדוע עבדתם עבודה זרה? אמר לו מנשה אם היית בדור שלנו היית מרים את הגלימה שלך ורץ רץ רץ לעבודה זרה רץ ואת זה אומר מנשה לאמורה קדוש מבאר המהרל מפרג זכר צדיק ברכת היסוד מנשה אמר לרב אשאנחנו אנחנו הוסטנו על ידי יצר הרע הרוחני, על היצר הרע הגשמי, התאוות הקטנות שקשה לעמוד בהן. ושאר המידות הרעות גברו הדורות הראשונים בקלות. בזכות הלב הטוב והביטחון בשם, לא שלטו בהם מידות רעות. אבל לדורות הראשונים היה מבחן קשה אחר להילחם מול שטן, מול מלאך אלוהים. יצר הרע הרוחני שהסיט לעבירות החמורות. זה היה קשה עד כדי כך שגם אתה לא היית עומד בזה והיית רץ לעבודה זרה. ולכן כיוון שהראשונים נלחמו נגד מלאך אמרו עליהם טוב ציפורנם של ראשונים מקרה שם של אחרונים אמנם חטאו בעבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים אבל זה כישלון מול מל מלאך רוחני שהסיט אותם, מלאך שלא היה להם כלים להתמודד איתו. מי נפגש שם המלאך הזה? אברהם אבינו. בזמן שהלך לעקדת יצחק, נדמה לו יצר הרע כנהר וניסא לטביעו שלא ימשיך לעקדה. ולפני כן נגלה לו כזקן ונגלה לו כצעיר ובא ומפתא אותו ואומר לו ואתה השתגעת מה קרה לך אתה הולך להרוג את הזה ואיך אתה עושה כזה דבר ולא הצליח הלך ליצחק ולא הצליח בסוף נעמד להם כנהר מלאך שיכול לעשות ממש נהר וניסא למנוע את אברהם אבינו ואברהם אבינו הוא הצליח להילחם בו ויכול לו ואמר לו כל הדרך על מנת כן כל מה שאתה אומר דווקא כמו שאנחנו אומרים דווקא כן על מנת כן אני הולך ככה אני הולך כך לא סותטה ממה שאמר לו השם זה גורה של אברהם אבינו ואותו מלאך הגיע גם בדור הראשון בית ראשון במסכת יומה סט נאמר שראו אנשי כנסת הגדולה אין סיכוי להתמודד מול יצר הרע כזה אין סיכוי לכן עזרה הסופר וחבריו צמו שלושה ימים לבטל אותו עד שיצא אריה של אש מקודש הקודשים תארו לכם איפה הוא התמקם והוא היצר דעבודה זרה ונתנו אותו בסיר עופרת. מאז התבטל יצר הרע לעבודה זרה וגם יצר הרע של גילוי עריות הצליחו להחליש אותו ושמעו את עיניו. שלא יחטאו בעריות של אבא ואמא ובן ובת ואח ואחות עריות ראשונים. זה מה שעשו חכמים כדי להילחם נגד יצר הרע הרוחני הזה. ועוד הוסיפו במדרש רבא שיר השירים א'. הקדוש ברוך הוא ברא שני צרים. יצר דעבודה זרה ויצר דגילוי עריות. ומכיוון שנעקר יצר דעבודה זרה אז עיקר המלחמה היום הוא ביצר של גילוי עריות. מי שזוכה מזכה את עצמו ניזח עובד על עצמו טוב הוא מנצח. ומה מחשיבים לו? שהוא התגבר על שניהם גם על יצר הרע דעבודה זרה וגם על גם על גילוי עריות. מאותו טעם מזמן עזרה שהיה מאנשי כנסת הגדולה בתלה נבואה בזמנו בטלה נבואה אין יותר נביאים למה כי זה לעומת זה עשה אדוני בשעה שיש יצר הרע רוחני שמסיט לעבודה זרה אז צריך להעמיד כנגדו כוח אלוקי שקוראים לו נבואה שמנבעים את הנביא, מלאכים באים ואומרים לו נבואה בשביל לעמוד מול הכוח הזה של הסתה לעבודה זרה והנבואה מסייעת לעבודת השם. לכן בתחילת בית שני תמ ונשלמה עבודת הנביאים ואנשי כנסת הגדולה היו הנביאים האחרונים בעם ישראל ולכן מבאר הגאון מוילנה שדורות ראשונים כל כך בטחו בקדוש ברוך הוא עד שלא האמינו לירמיהו הנביא שאמר להם שהקדוש ברוך הוא יחריב את ביתו, לא האמינו לו. לא שלא האמינו שהוא נביא, לא האמינו שהקדוש ברוך הוא יחריב את הבית. וגם שהם יודעים שנכשלו בעבירות חמורות, אבל הם ידעו גם ידעו את המעלה והגבורה שלהם לשבור כל מידה רעה. כי עיקר המלחמה שלהם הייתה כנגד יצר הרע הרוחני. ולכן הם חשבו שהקורבנות יחפרו, באמת בית המקדש ישכון לעולמי העולמים. טוב, אחרי שבארנו מה הייתה המעלה של הדור של בית ראשון, נביא עכשיו כמה מאמרים שמתארים את רום המעלה של עם ישראל בזמן בית המקדש. מבחינה גשמית יש ספר על חומותייך מתאר עושרם יופי גבורתם וכבודם של בני ירושלים כלפי כל העולם מבוסס על פי המדרשים של חכמים זכרונם ברכה במדרש רבה איכה א' מתואר בירושלים דאז היו גרים מיליוני אנשים כמו שמוכיח הסיפור הבא. מעשה באדם אחד שעלה לירושלים ועמו 200 גמלים, טיעונים, פלפלים, פלפל שחור. מסע כל גמל 200 ליטר, זאת אומרת 40,000 ליטר פלפל וזה רק טיבול למאכלים. באו כמה אנשים רצו לקנות מעט מהסחורה. אמר להם לא, אני רק מוכר הכל לבן אדם אחד. אמרו לו, זה אי אפשר תנסה רק בירושלים שמה אתה תאכל ותצליח. הגיע לירושלים ומצא חיית שהסכים לקנות ממנו את כל הפלפלים. שילם החיית סכום גבוה אלפי דינרי זהב כי העושר בירושלים היה כה גדול עד שחיית מסוגל לקנות טבלין בהון עתק הסוחר נותר בירושלים יומיים נוספים לענות מהאוויר אתם מרגישים את האוויר בירושלים כן למחורת בבוקר הוא פגש סוחר חבר מכבר הימים ואמר לו שהוא בא למכור פלפלים. אמר לו אני גם זקוק. אמר לו בוא נלך לחיית שקנה ממני אתמול ונקנה ממנו. הגיעו לחיית, אמר להם אין לי כלום. איפה כל הסחורה? הוא אמר, "מכרתי לחיית חבר שלי." הלכו לחיית השני, אמר להם, "הכל נגמר." היה מחסור בירושלים, בתוך יום קנו אלפי פלפלים. לא יאומן כי סופר. אז רואים כמה רבים היו התושבים מירושלים, מיליונים ממש שיכולים תוך שעות ספורות לקנות כמות כזו גדולה. ומה היה העושר של חייתים שיכולים לקנות בסכומים כאלה סחורה כזאת? גם בזמן בית שני מתארים חכמים במדרש את המספר של עם ישראל בכל ארץ ישראל. רצה גריפס המלך לאמוד כמה אנשים גרים בארץ ישראל. לא היו עושים אז מפקד אוכלוסין כמו היום. אז הוא ביקש מהכהנים להפריש את הקליות של קורבן הפסח. בערב פסח היו באים לעשות קורבן פסח. אז הוא אמר להם, על כל קורבן שאתם מקריבים, תפרישו את הכליות בסוף. תספרו לי בסוף כמה כליות יצאו מכל מה ששחטו. לפי זה אני אוכל לדעת כמה יש תושבים. ספרו וגילו שיש 12 מיליון פסחים. מכיוון שעל כל קורבן פסח נמנים לפחות 10ה אנשים, אז יותר מ-100 מיליון גרו בארץ ישראל בזמן בית שני בארץ ישראל. והסיבה למספר העצום הזה שבזמן בית המקדש שרתה ברכת השם והעם השוכן בציון זכה לחוכמה, לעושר, לגבורה וריבוי ילדים מיוחדים ומוצלחים. וגם היו מתחתנים אז בגיל 12, בגיל בר מצווה כבר היו הורים. זה עתיד לחזור. כתוב שעתידה אישה ללד בכל יום. בכל יום. אין תשעה חודשים. כמו תרנגולת שמטילה ביצה או שתיים תלוי בחשמל. הם מכבים. יש אומרים שישריצו הצעיר יהיה ל1ל סדרה אישה אחת ממלא את הבית חולים אולי יחזרו גם לאותו מצב כמו שהיה בהתחלה בהתחלה שהעובר שהיה יוצא מהבטן האמא הייתה אומרת לו ישר תביא מספריים נגזור את הטבור הוא הולך עם הטבור, הולך מביאמספריים היו מדברים כבר הכל. כן, כמו שהשור מוליד את העגל ואתה רואה הוא נופל, מתרומם והולך. אז ככה היו בני אדם, בדיוק אותו דבר. לא כמו היום תינוק וזה צ'יק צ'ק מהמדרשים מתברר שירושלים הייתה אימפריה ענקית בכמות התושבים וגם המדרש מספר על החוכמה הרבה שהייתה לבני ירושלים המדרש מספר מעשה בארבעה בני ירושלים שהתארכו באתונה אצלטוני אחד. היו חכמי התונה מפורסמים וחכמי ירושלים. לא היה טיפש אחד שמה כולם חכמים. אחרי שהם סעדו אצלו, אצל האתונאי הזה, עלו על יצועם, הוא חיפש לתת להם ארבע מיתות נוחות, זה אורחים חשובים, אבל הוא מצא רק שלוש מיטות טובות והרביעית היה לה פגם קל ברגל, הייתה שבורה, אז מתנדנדת כאילו המיטה. הוא ידע שהם חכמים גדולים, אז עניין אותו מה הם ידברו בלילה בינם לבין עצמם. האזין ושמע את הראשון אומר לחבריו, אתם חושבים שאני ישן על מיטה? לא ולא אני ישן על הארץ ורק תלוי באוויר. המארח התבייש, הוא ראה שאי אפשר להערים עליהם. פתאום הוא שומע את השני, מתלונן. הרוחה לא הייתה משובחת, היה לה בשר טעם של כלב. והשלישי אמר, גם ליין היה טעם של בית קברות. והרביעי חתם את הנושא ואמר, "לא, ודאי. מערח פשוט כזה, ברור לי שהוא לא הבן של אבא שלו בכלל. המארח שמע את השיחה הזאת, היה מבולבל. הראשון ודאי צדק כי יודע שהמיטה הייתה פגומה. אבל שלושת האחרים על מה הם מדברים בכלל? הלך למחורת לבעל האטליז, שאל אותו, "אתה יכול לתת לי בדיוק את הבשר שקניתי ממך אתמול?" אמר לו, "אצם בשר של כבש, של כבש, אבל הוא ינק מהכלה שלי." המרח נדהם. טעם של כלב היה בבשר. הלך למוכר של היין עם חששות. שאל אותו, "מאיפה בדיוק אתה הבאת לי את היין?" אמר לו, "אני לא יודע למה נהנית בכלל מהין הזה, כי הענבים שנעשה מהם צמחו בשדה שקברתי את הקרוב שלי." אז היה לי יין טעם של בית קברות. השתומם המארח באמת היה לה יין טעם של קבר משם הלך בלך ב בלב כבד לאביו אמר לו אתה חייב ספל לי את האמת אז הוא הודע לו אתה לא הבן שלי איך הבחינו בני ירושלים בכל הדברים האלה זה לא יאומן כיסופר נגיד טעם מאיפה יודעים מה זה טעם של כלב מה אכלו כלבים לא אכלו כלבים איך יודעים ואיפה צמח הענבים בבית קברות כאילו אתה אתה מרגיש את הקרקע איפה גדל הענ מה זה הדבר הזה סתם ארבעה ירושלמים שהגיעו לתתונה אחד זה החוכמה שהייתה לבני ירושלים, זה לא יאומן כיסופר ודוגמה נוספת, חכמי התונה לא התביישו אפילו להתווכח עם ילדים ירושלמים, כי הם ידעו שגם הילדים הירושלמים הם פלפלים. יש לנו ילד ירושלמי שגמר כבר 17 פעם את כל המשניות וגם סיים את הש"ס בגרסה ילד לירושלמי כן התונאי אחד בא לירושלים וביקש מילד קטן שיקנה לו גבינה בביצים קנה לו שאל אותו אתה יודע להגיד לי מאיזה עז נחלבה הגבינה? האם הגבינה היא מעז שחורה או מעז לבנה? אמר לו, אני אענה לך אם תגיד לי אתה האם הביצה נוצרה מתרנגולת שחורה או תרנגולת לבנה? מה היה פה העניין? אומר הרדל, היה פה ויכוח. האתונאי רמז שבני ישראל רחוקים מהקדוש ברוך הוא כבר והם התערבו באומות וא על כן ישראל הם ככל הגויים והגבינות כולן שוות מעז שחורה מעז לבנה בסוף מה יוצא גבינה לבנה אז זאת אומרת לא משנה באת מגוי באת מיהודי באת מזה הכל בסוף זה אותה תוצאה אתם מעורבים עם כולם ואין שום שונים ואתם לא נבדלים מאף אחד. זה מה שהוא ניסה לטעון. האבות שלכם היו צדיקים, אבל מה את טועלת בכך? הרי בסוף עז לבנה או עז שחורה נותנת בסוף אותה תוצאה, חלב לבן וגבינה לבנה. אז לכן היום אנחנו שווים. זה אמר לו התונאי. הילד הירושלמי אמר לו, "מה פתאום אתה לא צודק? אנחנו כמו ביצים, לא כמו גבינה. הביצים הם נראות לבנות בהתחלה או חומות, אבל תמתין עד שיצאף רוח. שיצאף רוח. אז תדע מי הייתה התרנגולת, שחורה או שהייתה לבנה? זאת אומרת גם אם אתה רואה אותנו כרגע שווים פיצים לבנות כן תמתין קצת ואחר כך תראה שאנחנו בני אברהם יצחק ויעקב ואתם בני עשו וישמעאל זהו זה רואים היום היום זה ברור לכולם אז זה ילד ירושלמי הוא אומר לו תקנה לי והוא כבר מבין מה הוא רוצה ממנו הוא כבר מכין את ה את התשובה ומנצח אותו. עוד דבר שהוסיפו חכמים, היופי של בני ירושלים מיוחד היה במינו. עד שאמרו על ישמעאל כהן גדול שהיה בחרה הרוגי מלכות שבת הקיסר חשקה ביופיו וביקשה להוציא את כל עורו ולפחלץ אותו. שיהיה מולה במראה הוא היה מעין תואר פניהם של בני ירושלים עוד אמרו הרבי יוחנן שהיה יפה תואר מאוד שהצליח לשכנע את רבי שמעון בן לקיש להיות לו לחברותה הוא יתן לו את אחותו שהיא יותר יפה ממנו והיופי שלו היה מעין יופי של בני ירושלים. חכמים אמרו שכשהוא היה חוסף את זרוע היה מעיר החדר. כבודם של בני ירושלים היה רב עד מאוד. אמרו חכמים במדרש שבן ישראל שנסע ירושלמית או הפוך ירושלמית שנשאה בן ישראל נתנו לבין ירושלים לדוניה כמה שהוא שוקל בזהב עד כדי כך הכירו הכל ביופים חוכמתם וכבודם של בני ירושלים בארץ זה ישראל בעולם. אני לא יודע אם היום אתם יכולים לבקש את המשקל שלכם ב זהב, אבל אולי בכסף. בילקות בהכרה רמז תרת מוסיפים חכמים מה הייתה הגבורה של הירושלמים. אמרו חכמים, אף על פי שעלה נבוזר אדן עם חייליו כחול הים להילחם בירושלים. בדרך הטבע לא היה לו סיכוי לנצח. בירושלים היו גיבורים גדולים. אחד מהם נקרא אביא בן גבטרי. כוחו היה רב עד שעמידו אותו על חומות ירושלים. הבבליים שיגרו אבנים. ענקיות בבלסטראות לעבר החומה. הוא היה תופס את האבן הענקית וזורק אותה בחזרה אליהם וממית רבים מהם. ראו שהוא מסב להם עבדות רבות תיקסו עצה איך להפיל אותו. שיגרו אבן אחת קלה כדי שיפעיל את מלא עוצמתו לזרוק. ואז הוא ייפול איתה ואכן הצליחו הוא נפל מגובה רב מהחומה למעלה למטה ועלה בחזרה איזה רגליים צריך איזה ברכיים צריך איזה מה זה הדבר הזה ראהו זרדן שאי אפשר לכבוש את ירושלים בשום אופן עשה עשה מצור 3לוש וחצי שנים הביא 300 פרדות טעונות קורות ברזל לשבר את החומה לא הצליח וכל אותו הזמן המתין הקדוש ברוך הוא אולי ישובו ישראל בתשובה אולי ישובו בתשובה אולי זאת אומרת זה שהמלחמה מתארכת כבר שנתיים וחצי בעזה בלבנון באיראן בסוריה עכשיו טורקיה ותכף מצרים כל זה אומר לנו תחזרו בתשובה לפני שיהיה בלאגן בלאגן תשמעו לי תלמדו אלה לא שמו לב חרב הבית מתו מיליונים אני אומר לכם תשימו לב זה שזה משתהה זה שאני עושה מטראמפ סביבון זה הכל בשביל שאתם תתעוררו לתשובה לא תבינו ההיסטוריה חוזרת. במסכת סנהדרין אמרו נבוזרדן כבר התייאש. כל כך הרבה זמן שהוא לא מצליח. רצה לחזור לבבל. יצאה בת קול ואמרה לו צא כבוש את ירושלים. הגיע הזמן. וככה נכבשה ירושלים בחריו הבית בגלל שלא עשו תשובה. אחר שלוש שנים של מצור הכניס הקדוש ברוך הוא בליבו של נבוזר עדן. רעיון מוזר מאוד, למדוד כל יום את גובה החומות. הוא שם לב שהם שוקעות כל יום ב-20 סנטימטר והקדוש ברוך הוא שיקע את החומות וגם שרף את ביתו. ביזן ותמוז הצליחו נבוזר אדן וחייליו להיכנס לירושלים דרך חומה ששקעה כמעט כולה ואז החל המלחמה נוראה עקובה מדם גיבורי ישראל נלחמו בחירוף נפש מ-17 בתמוז שנפרצה החומה במשך שלושה שבועות במצב של רעב במחסור הוא בחיליון של הכוחות עד שהקדוש ברוך הוא נתן לבבלים להחריב את ביתו בעם ישראל עדיין לא שב בתשובה הם לא האמינו שזה קורה להם הם עדיין לא הפנימו שהנבואה של ירמיהו הנביא תצא לפועל כל מגילת אכה הוא אמר להם לפני לפני שקרה וגם רגע לפני שהבית נשרף הם עסקו עדיין במלחמה במקום בתשובה ואז עלה הבית הקדוש באש הגלות נוראה ונבוכת נצר ציווה את נבוזר אדן אל תיתן לעם ישראל רגע של מנוחה בגלות עד שיגיעו לבבל. כי אם הם ינוחו, הם יהרהרו בתשובה ואז הקדוש ברוך הוא ישמע תפילתו. זה יודע הגוי הזה הערן. וכך צעדו ישראל ברגליהם את הדרך הארוכה עד בבל ברעב, בכאב, קשורים משלאות ורבים רבים מתו בדרך. כשהגיעו וראו מרחוק את נהרות בבל, רק אז הם הפנימו מה קרה להם, איך הם ירדו מאיגר רמה לברקד ואז עשו תשובה ולכן הם זכו שהבית השני נבנה במהירות תוך 70 שנה. עכשיו נבין את דברי דוד המלך בתהילים על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו וזוכרנו את ציון עם ישראל הבינו שבכל שלושת השנים של המצור הם לא התפללו על בית המקדש לא האמינו שהקדוש ברוך הוא יחריב ביתו גם במלחמה ואפילו בשרפה של בית המקדש לא היה להם זמן להתבונן מה קורה פעולה רדפה פעולה בנבוכד נצר דג שלא ינוחו רגע ויתפללו שלא ישמע השם תפילתם יושיעים ורק סמוך לבבל היה להם זמן קצר להתבונן ואז אז הפנימו את עוצמת הכאב. רק שם כתוב ישבנו. שם ישבנו בפעם הראשונה. והבנו שבן מלך עשיר, חכם ומוצלח שרפו לו את הארמון ומגלים אותו ברעב בהשפלות לעבדות. שם ישבנו גם בכינו ואז פרצו הדמעות וזוכרנו אתציון איזה בית המקדש נפלא היה לנו עתה עבד על ערבים בתוכה תלינו כנורותנו הבבליים ראו את הכנורות המפורסמים תלויים על ערבי נחל שם שאלונו שובנו דברי שיר ביקשו חיילי בבל מפורסמת הנגינה הנפלאה של הלביאים בבית המקדש שירו לנו משיר ציון ברגע זה הפנימו את החורבן הלביאים הכניסו את האגודלים לתוך הפה וקטעו את האגודל ואמרו איך נשיר את שיר אדוני אין לנו אגודל, לא יכולים לפרוט על הכנורות. והפליה זועקת עד לשמיים. וכי לא היה להם די בכל הסבל שעברו, למה קטעו את האגודל? אלא משלו משל במדרש. למלך הייתה אישה טובה, חיו באושר ועושר. יום אחד ביקשת תמזוג לו יין והיא שרבה התגלגלו הדברים עד שגירש אותה מאותו יום ירדה מדחי לדחי ניסאה בשנית לאדם פשוט וגס רוח אמר לה בעלה שני תמזגי לי יין התכוממה ואמרה אם הייתי מוזגת עדיף היה לי למזוג לבעלי הקודם המלך ועכשיו שגליתי אני אמזוג לך ככה אמרו הלביאים לרשעים החרלים האלה נשיר את שיר אדוני נמות ולא נשאיר לפני גוי לא נסכים לחלל את כבוד השם ממילא מובן היטב שברגע חורבן ירדו עם ישראל כרף עין ממעלתם ומיד החל לו כיסופים האדירים לשוב לקרבת השם וכמו שבכל הדורות ראוי לנו להתגעגע לבית המקדש ולכן ברגע החשוב בחייו של אדם שהוא בונה בית שלא ישכח ח את הבית של הקדוש ברוך הוא. אם אשכח ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיקי אם לא זכר אם לא עלית ירושלים על רוס שמחתי אז ורק אז הפנימו בני ירושלים החכמים היפים העשירים המכובדים בעולם שכל מה שזכו היה בזכות בית המקדש ולכן תשובתם הייתה תשובה אמיתית בתוך 70 שנה הם החזירו את הבית השני ואנחנו 2000 שנה עוד לא החזרנו אותו על שינת חינם לא יאמן כיסות ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכל עו שבת ישמחו במלכותך שומרי שומרי שומרי שבת וכל עונק שבת מקדש מקדש מקדש שבי שבת מקדש מקדש מקדש מקדש מקדש ששבי הרי אני מכוון כצ דורית דאורית גשחס דאורייתא קבלך דאורית לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש יהיו ספתותיו דובבות בקבר רבי חנן יובן רשי אומר ‏Ja.