להיזהר בבזיונו של בלעם | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

ויקום בלעם בבוקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם

כי מעין אדוני לתתי להלוך עמכם

פרש רש״י להלוך עמכם

אלא עם שרים גדולים מכם

מעין אדוני לתתי להלוך עמכם עמכם דייקה

אלא עם שרים גדולים מכם זאת אומרת אם ימוהו שרים יותר גדולים אני אוכל ללכת אבל אתם קטנים

ולמדנו שרוחו גבוהה ולא רצה לגלות

שהוא ברשותו של מקום אלא בלשון גסות

הנה נראים הדברים

שלא נתכוון בלעם לרמותם

אלא הוא עצמו הבין

מה שאמר הקדוש ברוך הוא לא תלך עמהם

לא תאור את העם

שיש כאן שני ציוויים נפרדים

שלא ילך עמהם

כיוון שאינם די נכבדים עבורו

וגם שלא יאור את העם לא יקלל את העם ומשום גסות רוחו

לא אמר להם אלא את הטעם הראשון שאין הדבר לכבודו

וייתכן שגם משום גסות רוחו טעה והבין ככה ציווי הקדוש ברוך הוא

שהגס רוח הוא גם מבין

בגסות רוח את מה שמדברים אליו

ונראה הטעם לזה שהבין בלעם כך

על פי מה שכתוב באורח חיים הקדוש

לפרש את שאלת הקדוש ברוך הוא

מי האנשים האלה עימך? שואל הקדוש ברוך הוא את בלעם

שהכנסת אותם לחדרך מיוחד לך

הם נכנסו ללשכה

של בלעם

כי יקפיד אדוני על כבוד בלעם

ככה אומר אורח חיים הקדוש

וכמו שמצינו שהרג את האתון משום כבודו של בלעם

אז זה מה שאומר אורח חיים הקדוש

ששאלת הקדוש ברוך הוא את בלעם

מי האנשים האלה עימך? שהכנסת אותם לחדרך מיוחד לך

כי יקפיד אדוני על כבוד בלעם

וכמו שמצינו שהרג את האתון משום כבודו של בלעם

כיוון שראה בלעם שהקדוש ברוך הוא מקפיד על כבודו

הבין גם את הציווי לא תלך עימהם שגם זה משום כבודו הוא

ואומנם את החלק השני של הציווי לא תאור את העם לא אמר להם

שלא רצה לגלות שהוא ברשות המקום כי רוחו גבוהה ובעל גאווה מה יגלה שהוא תחת רשות אחרים

את זה הוא לא אמר להם

כמו שכתב רשי

ובאורח חיים הקדוש

משמע שלא טעה בלעם בהבנת ציוויו של הקדוש ברוך הוא

אלא באמת נאמרו לו שני ציוויים

ראשית שלא ילך עימהם שאין זה כבודו

והשני שלא יאור את ישראל

והנה הקדים הקדוש ברוך הוא את הציווי שלא ילך עימהם

לפני הציווי שלא יאור את העם

ולומדים מכאן את גודל הקפדה על כבודו של בלעם

וכן אמנם מבואר ממה שהרג הקדוש ברוך הוא את האתון

כדי שלא תהא האתון עוברת בשוק ויאמרו

זוהי שסילקה את בלעם

ונתבוננה

אילו הייתה האתון נשארת חיה

הרי היה קידוש השם

קידוש השם חי

הייתה עוברת בשוק היו אומרים מה גדלו מעשיך אדוני

מאף על פי כן

ויתר הקדוש ברוך הוא כביכול על כבוד שמו

הרג את האתון כדי שלא יצא ממנה ביזיון למי?

לבלעם

והוא ביזיון אשר בו היה מתגדל כבוד שמיים

ועוד יותר תגדל התימה

שרואים על כבודו של איזה אדם מופקר הקפיד הקדוש ברוך הוא כל כך

ומיעט הקדוש ברוך הוא כבוד שמיים כדי שלא יהיה לו ביזיון

והוא בלעם הרשע אבי אבות הפחיתויות שבעולם

בעל עין רעה, רוח גבוהה, נפש רחבה ואמרו חכמים זכרנו לך בלעם בן בעור שבעל בעיר

שבעל אתונו

וכן אמרו שאמרה לו האתון

ולא עוד אלא שאני עושה לך רכיבות ביום ואישות בלילה

והנה חס הקדוש ברוך הוא על כבודו של אדם מטונף זה,

מושחת שבמושחתים,

במידותיו ובטאוותיו והוא מארבעה הדיוטות אשר אין להם חלק לעולם הבא.

וכדי שלא יאמרו זו שסילקה את בלעם

מתה האתון.

לו מישהו יכול להבין דבר כזה שהקדוש ברוך הוא שומר על כבוד של מנובל כזה, מושחת שכזה,

והשם שומר על כבודו, מוותר על כבודו שלו ועל קידוש השם שיכול לצאת מעצם האתון הזאת שתתהלך בשוק ויגידו מה גדלו מעשיך השם.

והקדוש ברוך הוא דואג

לכבוד של המושחת הזה, מה זה?

וכעניין זה למדנו גם כן ממה שאמר הכתוב

ואת הבהמה תהרוגו

ותנען אם אדם חטא בהמה מחטאה

אלא שלא תהיה בהמה עוברת בשוק ויאמרו זוהי שנסקל פלוני על ידה

הנה חייבה תורה מיתה את הבהמה שלא חטאה

והיא נהרגת בבית דין של 23. וכל כך למה? כדי שלא יהיה ביזיון לאותו רשע שעבר במזיד ובהתראה על עבירה חמורה זו.

למדנו מזה כמה גדול ערך כבודו של האדם לפני הקדוש ברוך הוא,

כמה גדול ערך כבודו של האדם לפני הקדוש ברוך הוא,

ואפילו רשע גמור כבלעם הרשע

מכל מקום עדיין שמו אדם,

בצלם אלוקים.

וכדי למנוע ממנו מעט ביזיון יותר ממה שמגיע לו לפי מעשיו,

כדאי הדבר להרוג את האתון

של ששת ימי בראשית,

אף על פי שהתמעט כבוד שמיים בכך.

נו, מישהו יכול להבין את זה? כמה צריך לשמור על כבוד האדם?

עוד יש להתבונן במה ששנינו.

עשרה דברים נבראו בין השמשות,

ואלוהם, פי הארץ ופי הבאר ופי האתון.

היינו שברגע האחרון של ימי בריאת העולם נבראה בריאה מיוחדת של פי האתון,

והוא שינוי טבעו של עולם.

וכיוון שאין דבר מחודש בעולם לאחר ששת ימי בראשית,

היה פי האתון צריך להיברות עוד בששת ימי בראשית.

וכיוון שהיה צורך בפתיחת פי האתון,

הוקדמה הבריאה יותר מאלפיים שנה לפני כן.

ויש לנו להתבונן.

לאיזה צורך נפתח פי האתון?

הלא, היא לא הייתה פתיחת פי האתון לשם הצלת ישראל,

שכן אנו רואים שאף על פי שלא מנעה פתיחת פי האתון את בלעם מללך,

מנע הקדוש ברוך הוא את קללתו באופן אחר.

האתון לא הצליחה על ידי הדיבור לשכנע את בלעם לא ללכת.

כל פי האתון ניתן בשביל זה, והיא לא הצליחה.

והקדוש ברוך הוא מנע את הקללה באופן אחר, לא על ידי פי האתון.

ואם כן, לא הייתה פתיחת פי האתון אלא למנוע את בלעם מלחתו.

ואכן הייתה לו הבחירה והוא לא מנע את עצמו מללכת

ועדיין התכוון לקלל את ישראל.

נמצאנו למדים ששינה הקדוש ברוך הוא את טבע העולם

ונבראה בריאה מיוחדת בחרב שבת בין השמשות.

כל זאת כדי שיהיה ניסיון למנוע את בלעם מלחטוא את המטונף שבמטונפים

ואף על פי שעוד לפני כן רשע גמור היה ומושחת שבמושחתים,

אף על פי כן כדי למנוע ממנו הידרדרות נוספת,

כדאי לשנות סדרי עולם.

כדאי.

אתם שומעים?

ממושחת שבמושחתים, גיהנה גיהנום יש לו.

גיהנה גיהנום, צוער אותך וכולי.

ואז פחות גדולים על הפנים יהיה לו.

קצת פחות גדולים. נו,

אז בשביל זה צריך לשלוח אתון ולברוא אותה

אלפיים שנה לפני שתהיי מוכנה לנסות

להפחית ממנו קצת את הגיהנום הגדולים.

ואף סוד, לימדו אותנו,

גם זה לימוד, כמו שכתוב, בהלכת בדרכיו.

התורה מצווה אותנו ללכת בדרכי השם.

שלא לדחות אבן אחר הנופל. הוא כבר נופל, אל תדחה אחריו עוד נפל,

עוד אבן.

אל,

אלא נשתדל בכל השתדלות שבעולם למנוע את הרשע

ולהוסיף עוד חטא על פשע.

אפילו אם יש רשע ויש הכל,

אז במקום לדחות אותו, לנסות עדיין לעשות משהו שלא יהיה יותר גרוע.

אפילו רשע גמור, כי בלעם הרשע.

וכן מצינו בברכות כח שכשהעבירו את רבן גמליאל מנשיאות,

לא מינו את רבי יהושע במקומו.

למה?

מפני שהוא היה בעל המעשה.

וכתב אמירי, שלמדו את זה מציווי השם,

שאלעזר ייקח את המחטות ויעשה ריכוחי פחים,

ציפוי למזבח.

ולא ציווה לה אהרון, מפני שהיה בעל מעשה.

הוא בעצמו היה איתם עם המחטות, והוא ניצח אותם.

אז לתת למנצח,

כמו שאומרים, עוד לרקוד על הדם של מי שהפסיד,

זה לא עושים.

הרי שהקדוש ברוך הוא לא רצה שכור חווה אנשיו.

הצטערו צער נוסף, שמעתם מי?

הכופרים הגדולים.

לא רצה שיצטערו צער נוסף על ידי זה שהאהרון, שהוא בעל המעשה, זכה לזה.

והוא ייקח את הפחים ויעשה מהם ריכוחים.

ואפילו שכורח כבר היה בלוע באדמה,

וה-250 איש כבר היו שרופים,

אף על פי כן חשש הקדוש ברוך הוא לכבודם.

לא מישהו יכול להבין דבר כזה?

ואף על פי שנידון ולסרב לבלע מכל מקום,

כיוון שביזיון זה לא נגזר עליהם,

נזהר הקדוש ברוך הוא בכבודם כמו בכבודו של רבן גמליאל, נשיא ישראל.

ועל זה נאמר, והלכת בדרכיו.

זאת אומרת,

איפה אנחנו שומעים היום דברים כאלה? שופטים אנשים, מדברים עליהם בכל מיני מקומות, בלי שום חשבון, בלי שום דבר, ולא מדברים.

מרשעים שהם ארורים ושהתורה עררה אותם, מודיעה את פחיתותם ואת שפלותם וכו' וכו'.

מדברים עם אנשים חשובים וגדולים, בעלי מעשה וכו' וכו' וכו',

כאילו בלעם צדיק לידם.

התהפכו היוצרות, העולם הפוך.

עליונים תחתונים, תחתונים עליונים, הדברים ברורים.

ומי שהסתכל בסוגיות שאנחנו עוברים בימים

האלה בכל התחומים וישמע את הקולות,

יראה שזה הפך התורה ועקירת התורה לחלוטין.

והשם רק ירחם על עמו ישראל וישלח גואל צדק במהרה בימינו, אמן ואמן.