מה התכלית בגורדי שחקים | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ביעש אלוהים את שני המאורות הגדולים,

את המאור הגדול לממשלת היום

ואת המאור הקטון לממשלת הלילה

ואת הכוכבים.

חשיבותו של קלי נמדדת

לפי תכליתו ולא לפי גודלו.

חשיבות של כלי

נמדדת אם הוא חשוב או לא לפי התכלית שלו,

לא לפי הגודל שלו.

אכן, אם יעשה אדם כלי גדול מאוד בכמות,

לצורך של תכלית פעוטה וזעומה,

אין זה אלא מגוחך.

לדוגמה,

מלכי מצרים בנו פירמידות,

אבנים ענקיות,

כל אחת מסע של מאות אנשים.

מיליוני עבדים עונו לשם כך בעבודת פרך.

אלפים ורבבות נספו בעבודה הזאת.

לבסוף הושלם הבניין

והוא עומד כבר אלפי שנים.

מה התכלית של המקום הזה?

קבר

למומיה

למושל עריץ

שלא יישכח זכרו.

אז כל העולם באים

לתייר שם,

משבחים את נפלאות הבניין,

ודרך אגב מזכירים

שזה עבור איזה מומיה שנמצאת שם.

נחזור.

חשיבותו של כלי נמדדת לפי התכלית

ולא לפי הגודל.

ואם יעשה האדם כלי גדול,

כמו פירמידה בכמות,

לצורך תכלית פעוטה

בשביל

איזה פרעון שהיה פעם,

אז בוודאי שזה טיפשי ומגוחך

שמיליונים יעבדו בשביל להנציח את זכרה של מומיה.

לא המצרים לבד היו הטיפשים,

אלא כל בני האדם הם כך.

מה הערך של הבניינים המפוארים שמקימים בדורותינו לשם מטרות נבזות

של חיי שעה?

השקעות של מיליונים, מיליונים, עשרות מיליונים, מיליארדים.

כל מדינה מתחרה מי יש לה את הבניין היותר גבוה בעולם וכו' וכו'.

מהו בכלל ערך הכבוד שמכבדים אחד שרודף אחרי כבוד

לעומת העבודה הקשה יומם ולילה ובזבוז הכוח והכסף שהוא משקיע למען הכבוד הזה?

השם יתברך, בת האדם, מיליארדים ממנו בדור.

מיליארדים כאלה יש.

בדורות למאות משפחות ואומות שלמות,

ערים ומדינות בכל קצות הארץ.

ביליונים של ביליונים בעלי חיים שמספרם אין-סוף כמעט.

צמחים לאין מספר.

מינרלים מלא כל הארץ.

אלפי מינים עם כוחות עושי פלאים.

וכל שכן אם לוקחים ומחברים אותם, מפרידים אותם, אין ספורות למה.

וזוהי הארץ באשר בה.

ועם כל זה שהארץ הזאת היא כזאת גדולה ורחבה ויש בה כל כך הרבה והרבה מה שתיארנו בקצת,

היא בטלה באלפים

לעומת השמש.

והשמש,

עם כל משמשיה,

בטלים במיליוני מיליונים בעולם הכוכבים,

שגם הטלסקופים הגדולים ביותר שאין לסופרם מרוב,

וכמה יש אלפי מיליונים של שמשות

בכל אחד מהם.

ומה התכלית של כל העולם הזה והגלקסיות,

כל הקוסמוס הגדול הזה? מה התכלית שלו?

נקודת קידוש השם

שבלבו של אדם אחד וצדיק שמו.

שנאמר, וצדיק יסוד עולם.

אם לב של יהודי צדיק

יכול לעשות קידוש השם,

בשביל נקודת קידוש השם שתהיה מלבו של צדיק אחד בעולם,

שווה לקדוש ברוך הוא לברוא את כל מה שתיארנו בקיצור.

שנאמר, וצדיק יסוד עולם.

וכולם בחוכמה עשית.

מה זה בחוכמה?

פירוש הכל מכוון בדיוק נפלא לתכלית, לאמיתו.

מכאן למדו שכל העולמות כולם בטלים בתוך נקודה רוחנית זו שבלבו של אדם אחד.

כמות רבה לאין ערוך ולמעלה מתפיסת המוח,

כולה בטלה הכמות הזאת

בנקודה אחת של איכות

שקוראים לה קידוש השם.

וזה מפורש בתורה.

ביעש אלוהים את שני המאורות הגדולים

ואת הכוכבים להאיר על הארץ.

אותם העולמות הענקיים של כוכבים רבים,

שגודלם נמדד בטריליונים, טריליונים של קילומטרים.

אותם הכוכבים הענקיים בכמותם,

בכוחותיהם,

במהלכיהם,

מהם שרחוקים מאיתנו מהלך

אלפי שנות אור,

למה הם נבראו?

מה התכלית של הווייתם,

סיבוביהם בענקיות של כוחותיהם?

כדי שנוכל לראות בשמיים

נקודה של אור קטנה.

אתם רואים את הלדים פה הכחולים?

שיהיה לי יופי בבית כנסת.

שיהיה בשמיים ככה יפה.

לדים, לדים, כוכבים, כוכבים, כוכבים. שיהיה מרצית ככה בשביל הבן אדם.

ואם גם לחולשתו,

כיוון שהמרחק הוא עצום, לא נוכל ליהנות מהאור שמגיע אלינו, מהכוכב הענק, הענק, הענק,

שהוא רחוק.

אבל ישמח אותנו

ויניח קצת את דעתנו בתוך חשקת הלילה,

כשאתה מרים את הראש, כשאתה רואה,

לבעלה.

לדים, לדים.

כוכבים.

ואז זה גם יאיר ללבנו ויעורר אותנו קצת להתבונן בגדלות הבורא.

כי יראה שמך,

מעשה אצבעותיך,

ירח וכוכבים אשר כוננת.

אה!

הלב של היהודי התמלא רגש לקדוש ברוך הוא לשבח ולהלל.

מה הקדוש ברוך הוא ברא בעולמו?

לכבודו של האדם פה למטה.

אך האם זו באמת תכלית מתאימה ביחס לגודל והכמות של הכלים הזאת?

האם זו התכלית?

זה מתאים?

כן.

כן.

זה בא ללמד אותנו

שלמען נקודת אור שתאיר לאדם,

כדאי לברוא את כל הכמויות שבעולם.

שמעתם?

שמעתם דבר כזה?

בשביל להאיר את ליבו של יהודי,

כדאי לברוא את כל העולם,

עם כל המרחבי האין סוף האלה,

בגודלם, בכוחותיהם וכו' וכו'.

שתהיה נקודת הארה בליבו של אדם אפילו פעם אחת.

אז כמה חשוב להתבונן בנפלאות הבורא,

ולהתבונן בטבע. מה ברא הקדוש ברוך הוא בעולמו?

שמתוך זה האדם אוהב את הקדוש ברוך הוא וירא את הקדוש ברוך הוא, כמו שאומר הרמב״ם.

נו, אז מי שזוכה להכניס טיפת אור מליבו של יהודי,

בלי כל הגלקסיות,

בלי הכול,

יא באביי, איזה קיצור דרך זה.

איזה קיצור דרך.

צ'יק, הדליק אותו.

יא חביבי,

כמה זה שווה אצלה קדוש ברוך הוא.

אה, עכשיו,

יש לי חידוש.

ומצדיקי הרבים

ככוכבים לעולם ועד.

מה למדנו? שהכוכבים נותנים נקודת אור אצל יהודי וזה שווה?

ומצדיקי הרבים

הם כמו הכוכבים, בדיוק אותו דבר.

מה שהכוכבים אמורים לעשות,

מצדיקי הרבים עושים את זה.

פשט.

זאת אומרת,

אדם צריך לראות

מה זה להאיר בתוך לב של יהודי.

שווה לקדוש ברוך הוא לברוא עולמות אינספור,

ויושבים הפרופסורים הטיפשים,

וחוקרים מה המרחק ומה יחסי הגומלין בין כוכב לכוכב,

ואומרים, אולי יש שם מים, אתה יודע מה?

נשלח לשם חללית.

ומבזבזים מיליארדים, מיליארדים, מיליארדים, מיליארדים, בסוף אומרים,

אין מים.

היית שואל אותי, הייתי אומר לך שאין מים, בשביל מה אתה טס על לשם?

לא, אולי נמצא חיים.

בינתיים הם מאבדים את החיים, עד שימצאו חיים הם מתים,

הם באים עוד, עוד, עוד. כולם מתים ולא מוצאים חיים.

הם הולכים לחפש שמה, כששמה זה בעצם בשבילנו.

ופה אתם רואים

מאמר קטן,

המכתב מעלייהו מגלה לנו את כל הסוד של כל הכוכבים והכל והכל, והם עובדים, עובדים, עובדים.

כל זה להאיר בליבו של אדם

נקודת אור אחת,

ושייצא ממנה קידוש השם,

שייצא התפעלות מהלב של יהודי,

שיגיד מה רב ומעשיך השם,

כולם בחוכמה עשית,

כי אראה שמיך מעשה צבעותיך, ירח וחוכבים אשר כוננת.

אשא עיני אל הארי,

נתבונן.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נתבונן כמה הוא השקיע

כמה הוא מוכן להשקיע בשביל שיהיה טיפת אור בליבו של יהודי.

מי ראינו שהיה מוכן כל כך הרבה להשקיע בזה?

אברהם אבינו.

האדם הגדול בענקים

היה מוכן לשחוט שור.

שור.

והיה מוכן

לתת מהשור לשון בחרדל

לעובד עבודה זרה,

שבסוף הוא יגיד

ברוך השם.

זהו, שווה לו להשקיע שור שלם.

מי שיגיד ברוך השם

מוכן לתת לו 5,000 שקל.

שמעתם פעם מישהו שמוכן בשביל שיגידו ברוך השם 5,000 שקל?

ולא 5,000 שקל, גם לטרוח ולהכין ולשחוט ולבשל והכל, להגיש לו,

ולשבת איתו ולבזבז עליו זמן,

שיגיד בסוף ברוך השם.

שמעתי שלא נאי חלן

לרב שטיינמן שליטי

ולרב קניבסקי שליטי,

שעושים פתקאות

שמי שמחזיק

אייפון

שלא ייכנס לבית הזה.

יש עכשיו שלטים בכל מיני דירות.

אז אומרים שהרב שטיינמן אמר

שאברהם אבינו לא עשה שלטים כאלה באוהל שלו מבחוץ.

אדרבה, הוא קיבל את עובדי העבודה הזרה וגם נתן להם לאכול ונתן להם לברך והכול,

אפילו שהוא ידע שהם עובדי העבודה הזרה.

צריך לקרב כמה שיותר,

לא להרחיב,

לא להתבדל,

כמה שיותר לקרב.

וזה מה שהוא אמר.

זה מה שהוא אמר.

זה מה שהוא אמר.

הרי התירו בכל מקרה לאנשים שזה המקצוע שלהם, זו הפרנסה שלהם וכו' וכו'.

אבל בכל מקרה,

הנקודה היא להאיר בתוך ליבו של אדם

שווה לברוא עולם ומלואו וגלקסיות שנראות שלא לצורך, נראות שלא לצורך,

לאין ספור.

כל זה לנקודת אור אחת בליבו של יהודי.

אתם מבינים כמה אנחנו חשובים?

איך קובעים את המעמד של בן אדם?

רואים אחד גר בצריף, מה אומרים?

אה, מסכן, עני.

אם רואים אחד בווילה, אומרים,

אה, אה, יפה.

אם רואים אחד בארמון,

אה, זה בטח מלך.

ואם אחד רואים שיש לו עיר שלמה שלו,

ואם אחד שולט במדינה,

יבא ביי.

ואם קוראים לו אובמבה,

כל העולם כבר מדבר עליו.

ואם אחד נבראו בשבילו גלקסיות,

בשביל שתהיה לו הארה בלב פעם אחת,

יבא ביי, יבא ביי.

ומי זה?

היהודים.

עכשיו, ברור למה אומרים שלא עשני גוי.

בשביל נקודה של קידוש השם מלבו של יהודי,

שווה לקדוש ברוך הוא הכול. ולא עוד אלא שהקדוש ברוך הוא אומר,

שכל אדם יאמר, בשבילי נברא העולם.

זאת אומרת,

אתה לבד ראוי שכל העולם כולו שתיארנו יברא בשבילך.

רק בשבילך.

בלי צוותא,

בלי תוספת, בלי אנשים.

כל העולם נברא בשבילי.

כמה חשיבות יש לאדם אצל הקדוש ברוך הוא. ואדם לא מערכת עצמו בכלל.

אז מהיום צריך להתבונן בנקודה הזאת,

כמה אנחנו חשובים.

ובשיעורים הקודמים אמרנו שיותר מזה,

אנחנו לא סתם חשובים, אנחנו לא סתם יהודים.

אנחנו הבנים של הקדוש ברוך הוא.

הבנים של הקדוש ברוך הוא.

אם היה נכנס אצלכם הביתה בן אדם,

והיו אומרים לך, זה הבן

של ראש העיר,

פלוני אלמוני.

או, שולימליכם, שולימליכם.

אם היו אומרים לכם שזה הבן

של אחד מצדיקי הדור,

בואו, בכבוד, בכבוד, בכבוד.

איך בן אדם נהיה קטן,

נהיה עד אחד שאומרים שהוא הבן של?

הבן של?

זה לא הוא,

הוא הבן של.

זה לא הוא.

הוא רק הבן של.

נו, מה אתה יכול לענות לו?

מה אתה יכול לענות לו? אומר, הוא הבן של.

מה תענה לו?

מה תענה לו?

כמו הבן של מי זה מציגים, אתה יודע מי זה?

אתה יודע מי זה?

הוא הבן של?

מה תענה לו?

אתה יודע מי אני?

אני הבן של הקדוש ברוך הוא, הוא רק הבן של ראש העיר

אני הבן של הקדוש ברוך הוא. מישהו ענה פעם ככה?

מה פתאום?

אתה?

יאללה, ספר סיפור.

תן לו, תן לו מיקרופון. איפה אתה? הייתי בעירייה, לא חשוב. הייתי בעירייה.

יש שם יהודים מאוד חשובים. כל ידי השכונה, הוא קיבל את האנשים, אני חיכיתי לעשות ממשהו, ואיתו כבר אני רואה שבא מישהו נכנס בעירייה הזו, מישהו נכנס, הוא אמר לו

אומרים לו, זה הבן של הקדוש ברוך הוא. אני רואה אחד, שניים, ואני מחכה לדור.

נכנסתי לצד, ואומרתי, אתה יודע, בן של מי אני?

כן, הבן של מי אתה? אמרתי, הבן של הקדוש ברוך הוא.

אמרתי, תיכנס ממנו.

מסתכל על המקום.

ברוך הוא.

טוב שאתה יודע את זה, אתה רואה?

אז צריך לזכור את זה, אבל לא זוכרים, זה הבעיה.

ולא מעריכים את עצמנו בכלל.

והקדוש ברוך הוא ברא עולם ומלואו בשביל נקודת אור אחת.

אני מקווה שעם הדרשה הזאת,

נקודת אור אחת, הצלחתי להדליק אצלכם.

אז חסכתי לקדוש ברוך הוא לברוא עוד עולמות מחדש בשביל עוד נקודת אור.

רבי חנניה אומר כמו שהוא אומר.

רשוי הקודש ומחוזי הקונסטורים.

להביא כוח ארמונם טרור וסוד. שנה אמור אדוני וחפיץ למען סבוי ואירתו ואירתו ואירתו ואירתו.

- התגדל, התגדש, שמח רבו.

מעולמות ברוך הוא עוזר,

ומחוזי כסמך תמונה, וגורר משיחה.

היה כל יום לכל יום חנך עוד אל ישראל,

בעגל וזמן גורים, הינו עומד.

רשום וערבו.

שמח רבו ומעורך מעולה מעולם מעולם היום.

ועולם ראשון ומחוזי נפוע רחומה כנסה.

ידל על הרגלות שמח וגורשו ברחום ולא רחוב.

ועירו כל מוקדות של רבו ועולם רחמון ועולם יום מעולמו אמרו ועולם.

אל ישראל וערבו נחום תלמידי ותלמידי אומו עוזר ימור וגישתו.

וֹּ יאֵם י־הוֹד אֶם יֶם אֹגָוֹן יַאֵם לְהֶם מִא אַלָּכֵוֹן יַאַם לְהֶם לְהֻוֹן מִא בֹּלֹעַם לְהוֹם לְהוֽןֶגיַה לַהּוֹן אִדְּכֲוֹן הַיְאֵל לְהֻוֹנֵוּכַוּוֹן אִא אַלְכֻוֹן אֶלְִאִ שהַיו

סליחה

ואולי הומו ואולי נותן ואולי נותן ובפני חמש אחרות אחרות,

אמר בליום ובליום ובליום נעשה לו שמה,

כמו בתואננו למערים ארוכים,

תעבלו ותאמץ נותן ותאורו ובסוד חוקים פונים נותן,

עקר לנו אלוהים כבשוכננו ובנצחותו,

ונשמח ונעלות בדברי אדם בתור אדם ובכלום,

כי הם חיינו על הומינו,

רוהם נג'אי רומו ולאי נורא וסולמנו ואולי נורא ותרום אלוהים כבשוכננו ואוהב לארוהים ישרואים

ועד המצוקים ואולי נולדים ואולי נוהרים ואולי נוכלים וגדרה מלוכנים,

אחוֹהוֹםָםּ

עובד של קרקע העונך הוא רובות כנראה

ולא מפתיעים בין אדם וכחר.

ולא היה למשום נורא ותשמר בזולשם ותמסור נבחר.

רחול לעונך ולמחשכה זו נאדקים בצרם העיתון המודוכים.

וראה סבתא על העונך וגירה ראשך על אדם ונאדק תיעץ עם בזול ולמחשכה זאת בזול.

שומר ומחר פן נפטר לאומך נזרתם ועמדתם ומוחרו אב אדם נוי מוחר מועזר שמי נוי יגיע מוחרו הלמוד ותתן לגבול נחמה בזלתם ומהיר רמא עד משמור של המלום ומחוררו

אסמת אט גדוהה יא לאחר אליהו רחם וענף שחם ופשרתם ולדון אחרי חמורות ולוחרות ולחנך ומוחרדתם ולחזור לתלמוד

מה שיובטחו במלדה, חוב לפחות העם, ושלח לחוב דומה.

אוכל טוב, על מותו דוד בעיניי, חוב שחרה.

למען ירגוי מלחם, ימי מלחם,

ארבעו אדמו, אשר נקבעתם לא יזעקו, ימי שומעים על אורם.

ויום הלמונה את משה אלדמות,

דבר בני מסתורי עולמת דואני המועץ והבסיסי.

על כנפי שניהם גדול ירדו, בנותם הבסיסי וקונות.

אמי ידכתם?

ויידם ולא יוזמכתם.

כל נשואות אלוהינו ועשידם ולא אמרו לו דבו,

אחרי דמותם ואירעייניך ואשר אתם זולים,

ואחריהם תמתן זכרו, ועשידם ונשלום.

ויהי אינם גדושים לאלוהיך.

אני אלוהינו אלוהיך אשר עושה אתיך,

מארץ משרים.

נייה נוכם אלוהים, אני אלוהינו ילוהיכם

אמד ועמוד הקודם ואומרים לו

אף קודם יהיה מלוכים ילוהינו ומודדנו גם כמו אור עשרים,

מועל את כל אור מסורנו ושלם דומים ונפורם בנפשנו,

עשור נפשנו בחיים ולא עוד לעמוד העולים,

המדריכינו עוד בעמוד העולים,

אוהל מועסאן לבוא לרוב הרבה הבוהה,

אשר עמקם המלוכות של בחור אל נוסלים,

עושה עם ישראל מבטא מהעולם.

אמבה עמית ודוכם דזרי המשוך,

ודברי נביא המשנה ובין רבו המרבה.

רבו קוראים לדיור הזה שבחור על יום ובחורם מלאסור ובנעולם.

נושב בני ישראל,

על החורם האשר הראשון המלוכות שלו,

מיכומו בוא אלו מנהל נוהל,

מיכומו,

בנדור בן גבוה,

אשת נורידו הספר ברקו דחמנו אלינו כל העוריון יחד כולם הודו ממי הוא אמרו

אדונו אכלנו בועד ונעמוד כבונו לומד יעגור הודו מבננו

ואור בתו אדונו יועד היסטורי משכיבנו אדונו שלא מעמידנו כלום מגדול ופרוס עולה את זכותו שלנו ותתגלינו ומתאים לה סיבוב ומאמרו

מה אשר אלוהינו בארגומת שמה הוא עומד בעדינו

אוסר ועולה ומתן אויין דבר על החולי צור נוער באומי או משכיבנו ושבור ואוסר אספודו בלבוננו אחרינו סקרות הסכימנו ואוסר אלוהינו ואין נוער מהתורה

כאילו שוברים וסילמנו אותו כל דבר בור אדונו ומבעלו בור אדונו

שומר אנו ישראל נועד עומד יתגדל ותקדש שמרחו עומד

דבר הוא פועל דבר מנסה ולדע לאללה ולהלון שמר