כסף וזהב בבית המדרש, למה? | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 29.01.2014, שעה: 17:31
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (שמות כה ב)
מפרש רש"י: "וְיִקְחוּ לִי - לי לשמי". מקשים המפרשים: הלוא מצינו בחז"ל שאמרו: "לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה ובמצוות וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ" ומדוע במצווה זו צוותה התורה דוקא לִשְׁמָהּ? יש לומר: כי אע"פ שמצווה שלא לשמה גם כן נחשבת מצווה ומקבלים עליה שכר, "אין הקב"ה מקפח שכר - אפילו של שיחה נאה!" אבל מכל מקום ממצווה שלא לשמה לא יכולים לעשות מקום השראת שכינה, כמו שכתוב: "וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם" (שמות כה ח) אז כדי להשרות שכינה צריך שיהיה לִשְׁמָהּ גמור, ובלי לִשְׁמָהּ אי אפשר "וְעָ֥שׂוּ לִ֖י" זה לשמי, כדי שיהיה מקום להשראת השכינה צריך להיות לשמה דוקא בכוונה טהורה ורצויה.
בספר "אוהל יעקב" מבאר את הפרשה וזה לשונו: "כי מה שבחר הקב"ה כסף וזהב ודומיהם, וציווה לעשות לו מהם משכן, ולא ציווה לעשות לו משכן מאורות עליונים הנאותים לו, לא מאהבת ה' את הדברים האלה, אך מחמת שהם יקרים בעיני האדם. ובתת האדם הדבר הנאהב לו נדבה לה' - ממילא גם אהבתו ניתנה עמו!". הבנתם למה בבית הכנסת הזה יש הרבה כסף וזהב? למה? אומר ה"אוהל יעקב": מה שבחר הקב"ה כסף וזהב ודומיהם, וציווה לעשות לו מהם משכן, ולא ציווה לעשות לו משכן מאורות עליונים הכוונה מ'לדים' כן, למה לא מאורות עליונים הנאותים לו הנאותים לו.
לא מאהבת ה' את הדברים האלה אך מחמת שהם יקרים בעיני האדם, ובתת האדם הדבר הנאהב לו נדבה לה' ממילא גם אהבתו ניתנה עמו. לא מאהבת ה' את הדברים האלה, לא בגלל שהוא אוהב כסף וזהב לא, אלא מחמת שהם יקרים בעיני האדם, כי כסף וזהב יקר בעיני האדם. ובתת האדם הדבר הנאהב לו נדבה, מה אתה אוהב? אתה אוהב כסף וזהב! אם אתה נותן את הכסף והזהב שלך לה', אז אתה גם את האהבה שלך נותן עם הזהב ועם הכסף.
זאת אומרת בתוך הנתינה בתוך הנדבה יש את האהבה שלך מעבר לזהב והכסף, כי את אהבת הדבר הנאהב עליך נתת ביחד עם הכסף והזהב. אין לך דבר ואין לך מקום המובחר יותר לקב"ה - כי אם אהבת ישראל! אהבת ישראל, כשישראל אוהבים לקב"ה - זה המקום והדבר הכי הכי הכי מובחר לקב"ה.
שאלה בקהל: (לא ברור)
הרב: אתה אוהב את הכסף גם בלי לאהוב אותו כי אתה אוהב כי יש לך הערכה לכסף, גם צבעו יפה ואתה נכסף והוא גם בעל ערך... אז כיוון שאתה אוהב את זה, אם אתה אוהב נגיד פלטיניום, אז פלטיניום זה גם כן מראה את האהבה, ובמה שאתה אוהב את ה' ומה שאתה אוהב בעצמך אתה נותן לה' אתה מכניס את האהבה שלך בדבר שאתה נותן.
אז הוא אומר: אין לך דבר ואין לך מקום המובחר יותר לקב"ה כי אם אהבת ישראל. ויצטרף אהבה פרטית של איש ישראל יעשה ממנה בית לשכינה! הקב"ה מהאהבה שלך הוא עושה בית לשכינה. במקום שאוהבים אותו שם הקב"ה שוכן. איפה שלא אהבים אותו, שקין נתן לו מן הגרוע - אז לא שרתה שכינה וה' לא שעה לו על הקרבן. אבל כשהבל נתן מהחלב - אז ה' שעה לתפילתו וקיבל את הקרבן שלו! כשנותנים את הלב עם הדבר, שם הקב"ה משרה, שמה הוא מסכים, שמה הוא מוכן ושמה הוא יתן.
אז כשאדם ישראלי נותן אהבה פרטית שלו, לעשות ממנה בית לשכינה. והיה ראוי שיצווה הקב"ה: 'שיתן כל איש ישראל חלק אהבתו את ה' לעשות ממנו משכן!'. אך איך יצויר הדבר לקחת ענין רוחני, את האהבה של כל איש בלב העמוק, איך אפשר לקחת את האהבה לבנות על זה משכן? לזה ציווה הקב"ה: 'שיתן כל אחד נדבה חפץ גשמי!' - ובזה יהיה נותן חלק אהבתו אל ה', כי בתוך החלק הגשמי צבור אהבה, כי ההערכה ואהבת החפץ הזה היא נמצאת בתוך החפץ עצמו. ממילא על זה יכול הקב"ה להשכין את שכנתו, אז בונים את המשכן מכסף וזהב ודומיהם; ואז על זה כיון שהוא צבור אהבה כולו אהבה כולו רָצוּף אַהֲבָה (שיר השירים ג י) הקב"ה משרה שכינתו על זה.
כי אם יתן איש דבר שאהבתו אליו חזקה כמו כסף וזהב וכדומה, נמצא שהוא נותן עם החפץ ההוא חלק אהבתו שהוא רוחש לחפץ כנזכר לעיל". עד כאן לשונו של ה"אוהל יעקב".
בא המחבר ואומר: "ולעניות דעתי נראה לבאר את העניין באופן אחר: מה שהקב"ה ציווה: 'להביא כסף וזהב לעשות מהם משכן!', מפני שכל תכלית המשכן לא היתה שהשראת השכינה תהיה רק במשכן. זה לא התכלית שהשכינה תהיה במשכן ביריעות העיזים. אלא התורה אמרה: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" בְּתוֹכָם, בתוך כל איש ישראל ה' רוצה להשרות את השכינה. בתוכו לא נאמר וְעָשׂוּ לִי משכן וְשָׁכַנְתִּי בתוכו כתוב בְּתוֹכָם הכוונה של התורה היא: שהמשכן יביא קדושה בכל החיים הגשמיים. המשכן הוא יביא את הקדושה לכל החיים הגשמיים! המטבח של ישראל - צריך להיות בית המקדש, שיהיה בתכלית הכשרות בהשגחות שאמרנו, לא בהשגחות פחותות.
זאת אומרת המטבח צריך להיות בית המקדש; כמו שהיה בבית מקדש מטבחיים ששם היו טובחים את הבהמות לקרבנות, אותו דבר, צריך שהמטבח של ישראל יהיה בית מקדש בתכלית הכשרות. חדר האוכל צריך להיות בית המקדש, כמו שאכלו הכהנים את הקרבנות מה שהותר להם. כל מה שאוכל צריך שלא יהיה בו חס ושלום גזלה וצריך שיתן מלחמו לרעבים, זה בית מקדש. חדר השינה ודאי שצריך להיות בית מקדש ממש לשמור על טהרת המשפחה.
וכן כל אחד במסחרו צריך להיות בית מקדש "ההֵן שֶׁלְּךְ צֶדֶק וְלָאו שֶׁלְךְ צֶדֶק" כל מה שאתה אומר "הן" - הן, "לאו" - לאו. "מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק" (ויקרא יט לו) כל המשקולות שלך צריך שיהיו בכשרות לא מזויפים, אתה לא תזייף, לא תונה במשקל, לא תונה את האנשים בדיבור, לא לגזול אותם, וכן הלאה, כל הדברים האלה צריך שיהיה מקדש מקודש. לכן ציוותה התורה: לעשות את המשכן בכסף וזהב! לקדש את הכסף והזהב, הרי עם והכסף אנחנו קונים את כל הדברים את כל החפצים עושים מסחר וכו' וכו' שהכל יהיה מקודש כמו שמהכסף והזהב בנו מקדש - ככה בכסף והזהב שלך אתה תקדש את כל החיים הגשמיים שלך על כל מה שהזכרנו.
שכל פרוטה ופרוטה שאדם רוכש תהיה מקודשת ולא יהיה בה גזלה, לא יהיה בה אונאה, לא יהיה בה ריבית, לא יהיה בה כסף ביטול תורה ותפילה! שהכסף לא יגרום לביטול תורה ותפילה. וכן מצינו אצל הכהן הגדול שחז"ל אומרים: "שהמכנסיים של הכהן הגדול היו מכפרים על גילוי עריות, ו"אבנט" זה חגורה שהיתה לו, היתה מכפרת על הרהור הלב, כי היא חוצצת בין הערווה לבין הלב. ה"ציץ" היה מכפר על עזות מצח. ה"מעיל" היה מכפר על הרציחה!". כל כך היה מקדש הכהן הגדול את הדברים הגשמיים שלו, עד שהבגדים שלו הביאו כפרה על בני ישראל.
וכן מצינו בחז"ל: "שהשולחן של אדם מכפר!". שולחנו של אדם מכפר, פעם הקרבנות היו מכפרים, מזבח היה מכפר, היום שולחנו של אדם מכפר. לכן צריך להתייחס לשולחן בכבוד, לא כמו הטיפשים ששמים את הרגלים על השולחן, וכל מיני דברים מאוסים, ועולים על השולחן בשביל לעשות כל מיני דברים וכו' וכו'. כי יכולים להגיע למדרגה כזו לקדש את השולחן שיהיה כמו מזבח. וזה רצון התורה: שתהיה קדושה בכל הדברים הגשמיים! לא מספיק שישמור על הקדושה רק בשעה שהוא מתפלל ולומד, ואח"כ יהיה איש חילוני... אלא בכל מה שעושה יעשה בקדושה ובזה מקיימים "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים טז ח).
אם כן, מכאן ראינו שני טעמים לסיבת בקשת הקב"ה: 'שיביאו כסף וזהב לבית המקדש!' לא מאהבתו את הכסף ולא את הזהב אלא כיון שהם נחשבים בעיני בני אדם, ובנתינתם את מה שהם אוהבים מצטרפת בתרומה הזאת מצטרפת אהבתם. וזה הדבר במיוחד ביותר אצל הקב"ה שעליו הוא משרה שכינה. מי שאוהב את הקב"ה אהבה אמתית, לא רק אהבה שאוהב אותו ואח"כ עושה דברים אחרים... אוהב ומקיים בעצמו את רצונו יתברך - ה' משרה שכינתו עליו! זה טעם אחד. טעם שני של הכסף והזהב: כיוון שזה השימושים שאנחנו עושים בהם בכל ענייני הגשמיות, אז כמו שהמקדש מקודש בכסף וזהב, צריך שהכסף והזהב שלנו יקדשו את החיים שלנו בכל חלקיהן. דהיינו; טהרת הבית, טהרת השולחן, טהרת כל הדברים שבהם אנחנו מתעסקים ביום יום, טהרת המסחר וכו' וכו'.
אז זה הטעם שהקב"ה ביקש: 'כסף וזהב!'. וזה הטעם שגם אנחנו עשינו הרבה כסף וזהב פה (בבית מקדש מעט 'קהילות פז'), כיוון שאנחנו אוהבים הקב"ה ומכיוון שאנשים מתפעלים מהכסף והזהב - אז זה מראה את אהבתנו וחיבתנו לקב"ה! יישר כח לכל המתעסקים במלאכת הקודש, ולכל התורמים ולכל הפועלים ולכולם - שזוכים להשרות שכינה בבית מקדש מעט "קהילות פז" - ברוכים תהיו לה'!
"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".
כבוד הרב, מאור עינינו, אין דף, עט ודיו היכולת להכיל את אשר ליבנו מבקש לומר. ב"ה בזכותכם רואים אנו עד כמה גדול אלוקי ישראל, כמה גדול אלוקי הרב אמנון יצחק, יה"ר שהשי"ת ישמרכם מכל מרעין בישין, וכל אויביכם שהם אויבי התורה הקדושה, שיפלו תחת רגליכם, אכי"ר. קשה ועצוב לראות את התופעה של קריעת מודעות, ואי אפשר להתרגל לכך. מר ממש. ואשרי הבחור שמדביק מחדש. כבוד הרב מלמד שאין אדם מלאך – אלא חצי אדם וחצי מלאך. אך כבוד הרב עצמו – אדם כמלאך. אתמול זכיתי למעט ביזיונות. שעת ניסיון קשה מאוד, אך ב"ה בזכותכם נשארתי שפויה לגמרי. יהי רצון שבזכות הבזיון שקבלתי ונתתי ברכת הדיוט למשפחה שהגיעה מרחוק לישועה – שיהיו להם בשורות טובות. בשורה משמחת נוספת, גיסי הניח ציצית ובירך, ואשתו ואנשים מסביב שמחו מאוד וענו אמן. ועוד כמה דברים יפים אירעו ביום שני. האוכל של א. מ. מטובל בטוב טעם ונדיבות, יה"ר שימשיכו ויצליחו, אמן. שוב אודה לכבוד הרב ולכל העמלים במלאכה – יהי רצון שהשם יתברך יגשים כל משאלות ליבכם לטובה. ותודה מיוחדת גם לרבנית היקרה, שאם לא אודה לה – הרי זו כפיות טובה ממש. ודבר אחרון היום בבוקר עברנו מהמקום, ששמו שלט ענק של מורינו והלב היה מלא שמחה לראות. יה"ר שנזכה ברחמים לקבל פני משיח צדקנו במהרה, אמן.
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).