שיטת דאעש בש"ס | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ועתה

ישבנה עבדך תחת הנער

עבד לאדוני והנער יעל עם אחיו

רש״י אומר

לכל דבר אני מעולה ממנו

לגבורה

למלחמה

ולשמש.

טבע האדם שבשעה שהוא נדרש למעשים של מסירות נפש

לשם מטרה נשגבה מעמיד פנים של עניו וטעם שהוא אינו ראוי לכתר ולאצטלה של גיבור.

מקטין את עצמו ואת כל כבודו ייתן בעד עור בשרו רק שבשרו

לא יצטרך לטרוח

שלא יאונה לו כל רע

ויש שבגלל תאוות נפשו יעשה את עצמו כפחות שבפחותים.

אז בואו נבין

יהודה אומר תשמע

עתה יישבנה עבדך תחת הנער ואתה לא תפסיד

כי אני מעולה ממנו

לגבורה אם אתה צריך ממני אני גיבור יותר למלחמה ולשמש כל מה שתרצה אני פה.

מה זה זה גאווה מה זה מה זה התנשאות מה הולך פה.

אז עכשיו אנחנו לומדים שיש התנשאות שהיא

חלק מענווה.

תשמעו.

טבעו של אדם

שדורשים ממנו מסירות נפש

בשביל איזה מטרה נשגבה פתאום הוא מעמיד פנים

עניו ותם אני

מה ראית?

אני מה פתאום? אני בכלל לא ראוי. אני מה פתאום?

כתר.

אני?

גיבור. אני?

איפה ראית?

מקטין את עצמו

ואת כל כבודו מוכן לתת.

פתאום הוא מוותר על הכבוד.

את כל כבודו ייתן בעד עור בשרו שלא יאונה לו כל רע.

ויש אנשים שבגלל תאוות נפשו

יעשה עצמו כפחות שבפחותים.

דהיינו שלא יוזק שום דבר, לא יפסיד שום דבר מהרגילות שלו,

מהתקציבים שהוא מקבל.

הוא לא יהיה מוכן לצאת במסירות נפש להגנת אדם חף מפשע,

להציל עשוק מיד עושקו.

אני, מה אני? אני אשמע את קולי.

אה, לא ישמעו?

אבל לחתום על מכתב נגד אתה יודע, אה?

לא, לא שמתי לב. ביקשו ממני, אז אתה, אפילו לא ראיתי מה כתוב.

אפילו לא ראיתי מה כתוב. מה יש לך לשלוש כזה?

לשחוט אנשים שימותו, נשפוך את דמם,

כי אמרו לך שצריך לשפוך את הדם שלו, כי מרן אמר,

אין בעיה, זה אין בעיה, חתימה זה לא בעיה.

אבל לצאת על בריקדות ולהגיד, עוול נעשה פה, לא ייתכן.

למסור נפש.

אפילו לאחר שטעית אתה, נגיד שטעית,

אז תצא ותגיד, הטעו, רימו אותי, אני מוחה, אסור, פשע.

שום דבר.

אינטרסנט.

אדם.

נבזה.

נבזה.

שפל אנשים ובזוי.

אתה שופך דמים, אחד לשלוש, אני מניח,

זו רק חתימה, אני רק אדמתי, לא שמתי לב.

זוהי חולשה אנושית טבעית

שמתגלה לעיתים קרובות.

בזמן שהזמן דורש מעשה גבורה למטרה עילאית.

פה כשאתה לא חייב, אני מדבר עכשיו,

כשמבקשים ממך גבורה עילאית,

במקום שאתה לא חייב לכאורה, אבל דורשים ממך,

או אתה נדרש על פי הדין וההלכה.

אבל לא שעשית עוול ואתה צריך לתקן, שזה פשוט

שאתה צריך לתקן.

אם עשית עוול אתה צריך לתקן.

אף אחד לא צריך לתקן בשבילך.

אחרת אתה תאבד לנצח נצחים.

אבל כשבן אדם,

כמו כולם, נדרש למסירות נפש.

אז טבעו וחולשתו הטבעית של האדם

זה בזמן שהזמן דורש מעשה גבורה למטרה עילאית.

וכן בשעה שיש טשטוש ובלבול דעות,

כמו הבלבלה שיש עכשיו,

אז כשיש לו אפשרות ליהנות מתאוות

נמבזות וגסות,

כגון הבטחת שלמונים, תפקידים, ייצוג וכל מיני דברים כאלה,

אז בעל גאווה רודף כבוד.

הוא לא יצא בעד האמת ויילחם עבורה,

אלא הוא עלול בן רגע להפך לכבשה עלובה

בגלל תועלת בזויה.

תראו כמה רבנים עכשיו אמרו שהם לא יצביעו,

ואחרי יום חוזרים כן יצביעו.

חיים רבי אמר לא להצביע,

אחרי יום חזר ואמר צריכים לשמוע מעצת החכמים.

באיזה טענה הוא אמר? לא, סתם צחקתי.

זה רבנים של סתם צחקתי.

לא אפשר לסמוך על סתם צחקתי כזה?

וכותבים ספרי הלכות.

סתם צחקתי. אולי כל ההלכות שלו סתם צחקתי?

רציתי רק לבחון ולבדוק אם אתם יודעים או לא יודעים.

גם אם הוא יטעה בהלכה הוא יכול להגיד.

לא,

ברור שההלכה לא נכונה פה.

רק רציתי לראות אם אתה תעלה על זה.

זה כתוב בשולחן ערוך שלי,

אבל חלק זה נכון, ומה שלא נכון זה בשביל לבדוק אם אתה יודע בכלל שזה לא נכון.

סתם צחקתי.

רציתי לבדוק.

שמעתם פעם דבר כזה?

פוסקים קוראים להם.

פוסקים.

איי, איי, איי, איי, איי, איי.

לא יאומן כי יסופר.

איי, איי, איי, איי.

אתמול

שלחו לי

משהו מדהים.

אתם יודעים, יש רב שקוראים לו הרב גלאזר, והוא תלמיד של החיים רבי הזה.

אז זה לא פלא שהוא גם כן מתנהג כמוהו.

והוא דיבר באיזשהו מקום, באיזה חוג בית כזה, ככה זה נראה.

והוא אומר, אני מצטט, תמללו לי את זה.

אתם יודעים, זה קהל כאן שאפשר לדבר.

כאילו זה סודי, אין פה אף אחד ששומע. כאילו הקדוש ברוך הוא לא נמצא, הוא לא נמצא פה.

הקדוש ברוך הוא לא נמצא, כן? אז אני יכול לדבר.

וזה פוסק, הבן אדם פוסק, הוא אומר הלכות,

‫פוסק.

‫והוא אומר, אתם יודעים, ‫זה קהל כאן שאפשר לדבר,

‫אבל כשהרב אמנון מסתבר ‫שפעם שעברה היה בחירות,

‫אז אמרו לו, כבוד הרב,

‫יש רב פלוני אלמוני ‫שהוא לא על מה שעשית. ‫זאת אומרת, שהוא לא מצא חן בעיניו ‫לדבר על מה שאתה עשית.

‫אז הוא אומר, הוא לא, מה שעשיתי?

‫מה?

‫אה, הוא לא מוצא חן בעיניו?

‫למה הוא לא בא להאיר לי את האמת?

‫זאת אומרת, אני טענתי, כאילו,

‫יש רב שאמר שזה לא בסדר ‫מה שעשיתי כשיצאתי לבחירות,

‫אז אני אמרתי, אה, ‫אז למה הוא לא בא להאיר לי את האמת? ‫למה הוא לא בא להאיר לי את העיניים?

‫הוא חוזר על שני ציטוטים, כאילו.

‫ככה וככה.

דרך אגב, עכשיו אמרו לו

דרך אגב, עכשיו אמרו לו, למה אתה לא רוצה בחירות עכשיו? כך שמעתי.

אתם שומעים?

כל מה שהוא מדבר

זה מכך שמעתי.

עוד פעם,

אתם יודעים, זה קהל כאן שאפשר לדבר, אתם מבינים, כן?

אבל כשהרב אמנון מסתבר שפעם עברה היה בחירות,

אז אמרו לו, כבוד הרב,

מי זה אמרו לו?

אני לא זוכר שאמרו לי.

אתה יודע שאמרו לי?

אתה יכול להגיד לי מי אמר לי?

אתה אומר אמרו לו.

מי אמרו לא?

ומי זה הרב?

מי זה הרב

שאמר לו שהוא לא מרוצה כל כך מה שעשית?

ומי אמר לך שאני אמרתי אה למה לא האיר את עיניי?

תגיד אתה רציני?

לך קוראים הרב גלזר?

אתה אומר הלכות בכל מקום?

אתה יודע מה הדין מה שאתה עושה פה?

שופך דמים?

ממציא עלילות?

מאיפה אתה מביא את זה?

אמרו לו מה אתה רב בעדני שעולה לרדיו ואומר מישהו אמר לי

ואמרו לי ואם זה נכון אז זה חמור ואתה שופך את הדם שלי ברדיו?

מה זה אמרו לו?

מי אמרו לו?

ולמה פה מותר להגיד?

אם מותר להגיד מותר בכל מקום להגיד

אם רק במקום סתר מותר להגיד אז זה כבר שקר

למה אני לא הלכתי על פי פסק של הרב שטיינמן?

אמרו לי מה אני ביצעתי מעשה שהוא רצוני?

הלכתי לקיים

פסק שפסקו לי שמצווה להציל

אז מי יכול להגיד לי איזה רב בשיעור קומה

יכול להגיד לי

דבר שיעלה על דברו של הרב שטיינמן

איזה רב? איזה שיעור קומה?

שאני מתנצל למה הוא לא האיר את עיניי?

כאילו אני עיוור

איזה עיוור? שמעת על הרב שטיינמן איזה עיוור? היית צריך את הרב הזה ההוא שאנחנו לא יודעים מי זה

היית צריך לשמוע לו ואני ממש התנצלתי

למה לא אמר לי יש לי טענה על הרב הזה למה לא האיר את עיניי?

מי יאיר את העיניים שלך הרב גלאזר על השטויות שאתה מדבר?

בושה וחרפה.

פה מותר לדבר? איפה?

בסוד?

למה בסוד?

תגיד בקול.

תצא בחוץ.

תגיד מי אמרו. תגיד. מי אמר? מי זה הרב?

מי העדים?

ככה הוא אומר.

דרך אגב הוא אומר עכשיו.

אמרו לו, למה אתה לא רץ לבחירות עכשיו?

כך שמעתי.

פה הוא כבר אומר, כך שמעתי.

אם כך שמעתי, מה אתה מפסיק לדבר?

עדות שמועה זה עדות?

מה זה כך שמעתי?

מי אמר שמי שהשמיע לך הוא לא אינטרסנט,

שקרן, רמאי?

בחנת את זה בעדים?

הביא לך ראיה?

יש לך הקלטה?

לא.

אז מה אתה אומר כך שמעתי?

כבר לא בקשר לעזה בלאגן.

למה אתה לא רץ לבחירות?

אז כך שמעתי.

כבר לא בקשר לעזה בלאגן.

והוא מציין עכשיו בפנים,

אז היינו נקראים ידידים טובים. נקראים. זאת אומרת, הוא לא היה ידיד אמיתי.

רק היינו נקראים ידידים טובים לפני שהתחיל הבלאגן. אז אתה לא ידיד שלי יותר, אה?

אז היינו נקראים ידידים טובים.

אבל עכשיו אנחנו כבר לא ידידים וגם לא טובים.

כן? אפילו נקראים לו.

זה הוא מכניס באמצע.

ואחר כך הוא ממשיך

ואומר ככה.

עכשיו שאלו אותו, למה אתה לא רץ לבחירות?

הוא אמר, אני עקדתי את יצחק.

אני כבר עקדתי את הכל.

כל מה שעשיתי שמתי בעקדה.

כאילו הוא קולט שזה לא נכון.

תגיד, מה אתה מחרטט בכלל?

אני אמרתי שעשיתי עקדת יצחק.

כן.

כשיצחק הלך לעקדה

הוא הלך עם אברהם על דעת שהוא נעקד או לא?

הרי אנחנו אומרים עוקד והנעקד והמזבח,

וילכו יחדיו.

שניהם הלכו בדעה אחת, זה לעקוד וזה לעקד.

אני הלכתי לעקדת יצחק ביודעין, ידעתי מה שש״ס יעשו לי מראש.

והלכתי על דעת הכה לקיים את מצוות הרב שטיינמן להציל.

לא שלא ידעתי שיעקדו אותי.

הלכתי על דעת העקדה. זה מה שאני אומר.

לא שלא ידעתי אני, כבר אכלתי אותה בשטויות. לא זה מה שאמרתי, הפוך.

אבל כיוון שעשיתי את המצווה ועברתי את העקדה בהצלחה גדולה,

אין טעם לעקד עוד פעם.

את הניסיון כבר עברתי וגם יצחק לא נעקד פעמיים.

מה פירוש?

זה נקרא שאני הבנתי שטעיתי או לא טעיתי? מה פתאום טעיתי?

הלכתי על דעת העקדה.

ולא עוד.

הוא ממשיך.

כאילו הוא קולט, כאילו הוא קולט שזה לא נכון.

הלכת?

בן אדם חושב אמת אמת.

זאת אומרת אני חשבתי שמה שאני עושה זה אמת אמת. וטעיתי, טעיתי. כי חשבתי שזה אמת אמת.

אבל אנשים שאמרו לך, אמרו לך. הוא אומר שאמרו לי.

אותו הטמבל ההוא שאמר לו שאמרו לי.

אז הוא אומר והוא אמר.

הבן שלי אמר.

למה לא באו להעיר לי?

למה לא באו להגיד לי?

היה מי שאמר.

ניסו להגיד.

ויש כאלה שאמרו לו.

ויותר מזה.

אבל תלך על זה שתי ספרות

ותראו מה יצא. מה יצא?

אתה צודק. בסדר. אתה יוצא עם האמת. נכון אין בעיה.

אבל אמר לך רב עובדיה ראה ראה.

לא אני עם האמת.

לא. אני יודע. אני לא יודע.

אבל תראו רבותיי בן אדם.

הוא אמר על עצמו. אמר למה לא?

למה מדברים מאחורי הגב?

למה לא באו להגיד לי את זה באוזניים?

עד כדי כך.

מה זה הבלופים האלה?

כשאני הלכתי

אז זה ודאי שהיה אמת.

מי ששומע על הרב שלו הוא מקיים את המצווה. זו האמת.

אף אחד לא בא ואמר לי, יהיה לך שתי ספרות.

אף אחד לא אמר לי, לא כדאי לך, לא זה.

אני עשיתי רק מה שאמר הרב.

אז למה אתה מחרטט ומדבר בשמי? דיברת איתי?

שאלת אותי? גם אתה עובר על שמוע בין אחיכם ושפטי צדק?

ואתה אומר את זה בחדר סגור בשקט?

למה אתה לא מדבר? מה, היינו פעם נקראים ידידים. שכחת?

למה אתה לא יכול לצלצל?

לשאול אותי?

תגיד, מה היה בסוף? למה באמת?

מה עשית? וכו' וכו'.

גם עכשיו, רבותיי.

עכשיו, כל זה הוא מלמד אותם.

אתם שומעים?

תשמעו.

גם עכשיו, רבותיי. עכשיו, במקרה הזה, מה שיש עכשיו את הפירוד בין אלי ישי והכול,

ששש הולכת הפוך ממה שהם עשו לי,

והם עושים עצמם לעצמם את זה.

אז הוא אומר, גם עכשיו, רבותיי, במקרה הזה,

מה שקורה עכשיו, שמתגלגל, רבותיי.

עכשיו, בן אדם,

עכשיו, בן אדם שנמצא בוונטילטור,

בפורפרה,

הוא לא מרגיש את הסחף, הוא לא מרגיש.

רק כשהוא עף מהפורפרה,

הוא רואה לאן הגעתי, לאן הגעתי. למה לא עצרתם?

למה לא עצרתי את הוונטילטור?

הייתי בסחף של הכיסא. תעצור, תראה לאן אתה הולך.

מוריי ורבותיי,

הבעיה שאדם לא רוצה לשמוע,

זו בעיה.

אוזן שומעת תוכחת חיים,

בקרב חיים תלין רבותיי. רבוייסאי, רבוייסאי, כן, רבוייסאי.

אז אני שואל,

אתה אומר שלא רוצים לשמוע?

אתה הראשון שלא שומע, אתה חרש.

אתה צלצלת? אתה ביררת? קישקשת? מה דיברת?

אתה מלמד אותם שצריך לשמוע, ואתה שומע?

מה אתה שומע?

מאנשים רכילות,

ואתה מוכר את זה כאילו זה סחורה עוברת לסוחר.

וזה פויסק, פויסק, רבוייסאי,

בקרב חכמים תלין.

בושה וחרפה.

לא יאמר כי יסופר.

שופכי דמים האנשים האלה.

אבל יש לו רב טוב, חיים רבי, זה הרב שלו,

שמזמין זמרים פסולים והכול.

נו,

אנשים כאלה, מה אתה יכול לצפות מהם?

מה אתה יכול לצפות מהם?

איי, איי, איי, איי.

יש עוד אחד.

קוראים לו יגאל כהן.

אחד,

שהייתי בבית הכנסת שלו והעשרתי אותו,

אבל לא מצא חן בעיניו שהקהל מגיע אליי,

אז הוא דאג לשלוח מכתב לרב עובדיה יוסף,

ובו הוא ישאל אם ראוי להחזיק אדם כזה בבית הכנסת,

כמו שלחצו עליו, כפי שהוא אמר לי, לשלוח את המכתב.

נו,

והרב הזה הוא גם כן כאילו דיין וזה,

הוא תלמיד הרב מזוז וכולי וכולי וכולי.

ועכשיו הוא עשה דינר,

ובדינר הוא מביא את יניב מרחיק משיח בשביל למשוך אנשים, שהוא יקבל כסף. הוא לא מאמין בשם,

הוא נותן שיעורים בביטחון, בחובת הלבבות.

אם אתה מאמין באלוקים,

איך אתה מביא מוקצה מחמת מיאוס?

אדם רשע שמחטיא את הרבים אתה מביא אותו בשביל להביא כסף בשביל שהוא ימשוך כמה קולות כמה אנשים כמה קהל

ואתה אומר שמה שהרב מזוז אמר לך שכל מי שהצביע שס חייב להצביע שס

ומי שיצביע שס הרב מזוז יברך אותו ככה אמרת שהרב שלח אותך להגיד זה מופיע גם ברוטר

מאתמול וכך שמעו אנשים בדינר

וזה אומר ידו רעי ודודי

וזה נכון?

זה לא נכון

אתמול

צלצל בן אדם לידי

ודיבר עם אחד מבני הבית ואמר שהדברים אינם מדויקים

הרב מזוז אמר

שמי שהצביע שס יכול להצביע שס

והוא אמר אבל אנחנו רוצים להצביע לאלי ישי

האם מותר או לא? הצבענו שס קודם, האם מותר להצביע אלי ישי?

אז הוא אמר אם ראש הישיבה מצביע לאלי ישי גם אתם יכולים להצביע לאלי ישי

נו

וזה פויסק, גם כן דיין

ועוד לא אמרתי עליו את המילה האחרונה על התרגילים שהוא עשה

אבל יהודים עיקרים האנשים האלה הם כאילו הולכים עם פראק

ועם מגבט של דיינים

ודורשים בציבור ומלמדים ביטחון ודינים

ומה מעשיהם בגלוי

בגלוי

וגלעזר בסתר פה אפשר לדבר פה אפשר לדבר

מה זה פה אפשר לדבר?

כי במחתרת אם במחתרת יבוא הגנב למה במחתרת?

תבוא בגלוי

אבל עזי פנים יש בדור

חצופים שאין כדוגמתם

לא יאומן כי יסופר

אז בשעה שיש

אם אתה היית נקרא ידיד

ואתה שמעת שאני יוצא למפלגה

ואתה יודע שזה לא נכון נגיד

מה הבעיה לקפוץ אליי ולעזור לי להבין? למה לא באת להגיד לי אתה?

אתה?

הרי אתה חכם גדול, מבין מאחורי הקלעים?

תבוא תגיד לי תשמע

כבוד הרב בשביל מה לך?

בוא אתה יותר טוב מכל הגשפט הזה, בוא

וזה ותגיד כמה מילים בוא תעודד אותי אני ממש מסכים בוא תעזור לי להבין תעזור לי

חזרת בתשובה ממני גלאזר

ואתה הולך ומדבר עליי?

בסתר? ארור מכה רעהו בסתר?

פה מותר לדבר?

לא יאומן כי יסופר.

אבל זו חולשה אנושית טבעית שמתגלה לעיתים קרובות בזמן שהזמן דורש מעשה גבורה למטרה עילאית.

וכן בשעת טשטוש ובלבול הדעות.

כשיש אפשרות ליהנות מתאבות נמבזות וגסות.

בעל הגאווה והרודף כבוד עלול בן רגע

להפך לכבשה עלובה

או לתועלת בזויה.

בימי המהפכה הרוסית

ברוסיה

המהפכה האדומה

כשהאדומים אסרו

וכבשו כל עשיר

ובעל יחוס,

אז היו העשירים מתחפשים בין לילה לעניים מרודים

כדי לברוח מהם, שלא יתפסו.

והיו הולכים בבגדים מטולאים ומוסרחים לרעות כדלים.

והיו נהנים מאוד כשקראו וחשבו אותם לעניים עלובים.

כשהיו מכנים אותם

עני עלוב

הם היו מבסוטים כי לא עלו עליהם כשהם עשירים.

ובמסווה הזה היו מצליחים להסתיר את אוצרותיהם במחתרת.

זאת הדוגמה הנוגעת לחיים הרוחניים האציליים.

יש באנשים כשמרגישים

שיש צורך שהזמן דורש

החלצות

והתגייסות

לעבודת השם,

לזיכוי הרבים,

להצלת נפשות,

לפדיון שבויים,

הרי הם מעמידים פנים של בטלנים,

נטולי כישרון,

מושפלים וחסרי כוח.

ולא אכפת להם אז שמכנים אותם בעלי מדרגה נמוכה.

אף שלעת שלום ושלווה,

לעת פרסום וחלוקת כבוד,

זוקפים ראשיהם ומציגים את עצמם כאן שחיל גיבורים

ומתגלים לכל בכל כוח ותפארת.

אבל במצר של עת לעשות

לשם הם מתחבאים בחורים ובסדקים

ולא יכירו את מקומם.

איי, איי, איי, איי, איי, איי, איפה הכרת הטוב?

יושב יגאל כהן הזה שהתרמתי לו ברבע שעה מאה אלף שקל בבית כנסת שלו בקרוון.

מאה אלף שקל לא עשיתי לעצמי ככה ברבע שעה.

עשיתי בשבילו שיהיה לו בכולל, שיהיה לו כסף לשלם לאברכים.

אדם שיצא לחוץ לארץ ומכר שיעור שלי שנתתי בנט שמה ב-15 אלף שקל זכות

של השיעור שלי בלי לשאול את רשותי.

אדם שיושב

ולידו עומד דודי יוסף

ואומר כל הכבוד לבית כנסת הזה שהיה הראשון לשמוע בקול הרב עובדיה וגירש את היהודי ההוא.

עובדה שהיא לא נכונה, אני הלכתי משם בשביל שהוא לא הסתבך.

דאגתי לו לכבודו ולשמו.

אני יצאתי משם מרצוני

והוא יושב ולא מוחה בו.

הרי זה שקר, אני אשמיע את הקלטות.

פעמיים כבר.

אבל למה לו לא לקבל כבוד על זה שגירשו יהודי?

לא סתם יהודי.

לא סתם יהודי.

אפילו מחלל שבת שעולה לספר תורה וכבר עלה לא מורידים אותו.

ישימו עוד עולה

בקריאת התורה.

שלא לבזותו.

ואתה נותן למזכי הרבים שאתה דיברת עליו גדולות בכנסים שלנו. גדולות שאין כמוהו.

פתאום הכבוד שלך יותר חשוב מהכל. מכרת את אלוקיך

ואתה שומע את ביזיונו וחרפתו כאילו אתה גירשת אותו,

כשזה לא נכון ואתה לא מוחה לעיני כל הקהל.

נתת לדודי ככה להגיד

אתה רב ואתה פוסק.

בושה וחרפה.

תוריד את הגלימה המזויפת מעליך.

אבל איש המוסר האמיתי בשעה שהכל כתיקונו

עליו להיות כנחבא אל הכלים

ועושה את מלאכת השם בענוות חן והצנע לכת.

אבל לעת מצוא כשהשעה דורשת

אז עליו להופיע בכל קומתו.

להראות דוגמה של מסירות נפש לטובת הרבים.

עליו להיחלץ לעבודת הבורא להצלת נפשות לפדיון שבויים ולתמיכת ברכיים כושלות.

ואז החלש יאמר גיבור אני כדרך שאמרו בשעה שמכנסים פזר

ובמקום שאין איש השתדל להיות איש

ובמקום שהיצר לוחש לך צנע לכת

דע לך השעה זו שעת ההקרבה הרצויה לפניו יתברך.

וכל אלה הרעבנים עושים בדיוק הפוך.

מתי שצריך למסור נפש בשביל לגונן על האמת הם מוכרים אותה בלירה.

מתי שצריך לנשא את השקר

אוה אז הם מוסרים נפש.

בדיוק הפוך.

בזה נשתבח יהודה וזכה למלכות על ידי עינוותנותו שנתגלם.

בצורת התנשאות וראה

מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה מפני מה זכה יהודה למלכות?

מפני הענווה

שנאמר ועתה ישב נא עבדך תחת הנער

אמר להם

ולא ערב הוא?

בסופו של ערב לצאת ידי ערבותו

הוא ערב את הנער ואמר לאביו שהוא יחזיר אותו?

והגיע הזמן

שהוא ערב וצריך לפנוע את הערבות הוא צריך לצאת ידי ערבותו

ואני סיפרתי ואני חוזר עוד פעם

ואני אומר את זה עכשיו

לאלי ישי

וליצחק וקנין

ולשטרית

ולבנים

של הרב עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף נכנס ערב

שישלמו לי את הכסף

שלקחו משופר את הדיסקים 200 אלף הרצל והציונות

ועד היום לא שילמו את כל הכסף זאת אומרת שהרב עובדיה

נשאר חייב

כיוון שהוא היה ערב 250 אלף שקל

אם אתם דואגים לכבוד הרב

אז נא לשלם את הכסף אם אלי ישי לא רוצה לשלם ומתחמק

הוא מחייב את הרב עובדיה בדין

כי לא החזירו את הכסף והוא ערב

ואם הוא כזה

אז אם הבנים שלו דואגים

אז שישלמו את הכסף בשביל אביהם

כי זה מן המפורסמות

שישאלו את יצחק וקנין הוא יודע שעדיין יש את החוב

גם הוא התחייב לשלם ועדיין לא שילם

והבטיח לרב שישלם ולא שילם

ואם להם אין כסף כי הם עניים

אז יש משה שקיבל את כל הצבא

אז שישלם בשביל אבא

כי את כל הצבא קיבלת מאבא אז תסגור את החוב של אבא כי אבא ערב

אי אפשר להשאיר אבא ערב היורשים צריכים לשלם את החובות

של האבא

אז בבקשה נא לשלם לטובת

הנפטר שלא חלילה יצטרך להתגלגל להחזיר את הכסף

כי אתם יודעים שזה דין וזה לא משנה מי

כל אחד מישראל צריך לשלם את כל מה שהוא חייב

אלקנה אמר הלא טוב אנוכי לך מעשרה בנים לחנה

חנה אשתו

הוא אומר לה הלא טוב אנוכי לך מעשרה בנים ככה הוא מנחם אותה

והוא התנשא לפניה בהתנשאות נגד טבעו מהותו

אתה אומר על עצמך שאתה יותר טוב מעשרה בנים?

מי אומר אני? אתה יודע מי אני? אני פי כמה וכמה מי אומר דבר כזה?

למה הוא אמר את זה?

הוא התנשא בשביל לנחם אותה הוא השתתף בכל כאבה וצערה העמוק של חנה

כי לאמיתו של דבר היה יכול להיות שמח בחלקו

כי עשרה בנים היו לו מפנינה אשתו

עשרה בנים היו לו מפנינה אשתו

ואיש כזה על פי הטבע קשה לו להרגיש הרגשת דקה בצער ושברון לב של חנה

אבל אלקנה כן הרגיש

והיה כואב את כאבה ובכדי לרומם את רוחה ולנחם אותה

הוא אחז בכל האמצעים

ולא נמנע להשתמש בשפה ולשון

שבתנאים אחרים למידות שליליות תחשבנה

אבל כאן

מידה זו הייתה רצויה

ועינוותנותו של אלקנה התבטאה פעם בהתנשאות דווקא

והלימוד המוסרי מכאן

שלעת מצוא והצורך

צריך הבעל מוסר להשתמש אף במידה שלילית זו

במידת הענווה בצורת התנשאות

לשם

הטבת מצב רוחו של חברו

לשם ניחום לעידוד

ולשם הצלת נפשות

ויודע להשתמש בכוחותיו בסדר הראוי ובמקום הראוי

בזמן הראוי ובצורה הראויה

עליו אמרו זיכרונם לברכה בשעה שמכנסים פזר

ובשעה שמפזרים כנס

לא כמו רבני שס

תשמעו מה כתוב פה

בעל מוסר צריך להשתמש במידה שלילית זו במידת הענווה בצורת התנשאות לשם מה?

הטבת מצב רוחו של חברו

לשם ניחום ועידוד ולשם הצלת נפשות

צריך לדעת להשתמש

אבל מה עשו בש״ס לשם עקירת נפשות

לשם רדיפת נפשות חינם

אז הם התנשאו באיסור

איי איי איי איי איי סטרה אחרה פלוני

זה התנשאות אסורה ופסולה נגד ההלכה

ובסוף מה אמר הכהן?

אמר לא, שלא תחשבו

שאני לא אוהב אותו אחרי ששחט אותי כמו דאעש

לא שלא תחשבו שאני כהן אני חייב לאהוב את כל ישראל אחרת אני לא יכול להיות כהן לברך את ישראל אני אוהב אותו

למה שחטתי אותו כי אני אוהב אותו כמו דגים למה נתן להם מכה בראש כי אני אוהב אותם לאכול אותם

למה אני אוהב למה אני אוהב עופות

אני שוחט אותם בגלל שאני אוהב אותם אני אוהב שוק אני אוהב ירך אני אוהב אותו מה הפירוש ודאי

גם רובי היה אצל דני צעקני

הוא יושב שם מברך את כולם מדבר על אנשים שלא ראויים ולא כשרים

מילות הוא מרעיף עליהם בנן של קדושים וכל מיני מילים

אחרי זה קורע לי את הצורה כמו שקוראים לזה ובסוף לא חס ושלום אני ודאי לא אין הכוונה שלי חס ושלום

זה רק כן אתם מבינים ככה ממש זה דאעש מתחשב

זה להוריד את הראש לבן אדם ובמקום לתת בעיטה לראש

להניח לו את זה על הבטן ככה לאט

ולהגיד לו הנה פה שלא יתלכלך ושלא ייפול ושהכול ושהכול יהיה בסדר

זה אנשי שס