פירושים בהקשיית לבו של פרעה | הרב אמנון יצחק שליט"א

יוחאי בן שרון - תשובה שלמה יראת שמים, חכמה בתורה, בריאות איתנה, תיקון המידות, ושיזכה להעיר את שחר כל יום אמן!! 

"וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות ז, ג) גדולי המפרשים נתנו כמה הסברים לעניין הקשיית לב פרעה ונציג אחדים מהם, רש"י: "מאחר שהרשיע וגלוי לפני שאין נחת רוח באומות לתת לב שלם לשוב, טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות בו אותותיי". מה אומר רש"י? אומר רש"י: מאחר שהוא כבר הרשיע דהיינו הוא בחר להרשיע, וגלוי לפני שאצל אומות העולם הם לא שבים בלב שלם, הם רק מיראה מהפחד, הם שבים זה הכל אין להם תשובה אמתית שלמה. אז בהיות כך שהוא כבר הרשיע , וממלא הכלל שלנו ידוע שמי שעבר עבירה ושנה בה כמי שהותרה לו, אז ממילא עדיף שיתקשה לבו כדי שאני אלמד את ישראל ואת העולם כולו למען הרבות אותותי אז בא נרוויח כבר על הגב שלו כמו שאומרים. 

נחזור ונשמע מה אומר רש"י, רש"י אומר: מאחר שהרשיע וגלוי ואין נחת רוח באומות לב שלם לשוב - טוב לי שיתקשה לבו למען אותותיי בא. הרמב"ם בפרק ו' מהלכות תשובה פירש: "שמנע ממנו דרכי התשובה על פי מידת הדין. וזה לשונו: "ואפשר שיחטא אדם חטא גדול, עד שיתן הדין לפני דיין האמת, שיהיה הפירעון מזה החוטא שמונעין ממנו התשובה, ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו כדי שימות ויאבד מחטאו שיעשה. לפיכך כתוב בתורה "ואני אחזק אֶת לֵב פַּרְעֹה". מה אומר הרמב"ם? אומר: לא בכל חטא מונעים מהאדם, לא מסייעין לאדם לשוב בתשובה אבל אפשר, שאדם יחטא כבר חטא גדול כזה, או סך של חטאים יחד גדולים כל כך, עד שיתן הדין, על פי דין זה לפני דיין האמת לפני הקב"ה, שהפירעון הזה ממנו מהחוטא הזה שמונעין ממנו התשובה.

בלשון הזה "מונעין ממנו התשובה" שזה מניעה גמורה כאילו, יש רוצים לפרש שזה בדיוק מניעה גמורה זה כאילו לא מסייעין לו יותר מאשר מונעים ממנו לגמרי {מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש} ואין מניחים לו רשות לשוב מרשעו כדי שימות ויאבד בחטאו שיעשה. לפיכך כתוב בתורה: "ואני אחזק אֶת לֵב פַּרְעֹה" דהיינו לא לאפשר לו שישוב מחטאו שעשה וימות בחטאו. הרמב"ן נותן שני פירושים: הרמב"ן בפירושו הראשון הוא מפרש: כהרמב"ם. בפירושו השני הוא מפרש: שהקשה השם יתברך את לבו באופן שלא ירך לבבו על ידי המכות וישוב מיראה לבד ולא לכבוד בוראו. 

הקב"ה הכביד את לבו - אני לא רוצה תשובה מפחד, אני רוצה תשובה, מכביד את לבו. זאת אומרת: מחזיר אותו לקשיות הלב שלו לעצמו שלא יירך לבבו, מהיראה אז הבן אדם מתפחד וזהו 

'לא רוצה לעשות יותר!' 

כי זה מצלצל לו באזניים - כמו שאומרים - המכות. אצלו מה עשה הקב"ה לפי הפירוש השני של הרמב"ם, הקשה השם את לבו באופן שלא ירך לבבו על ידי המכות, ואז הוא ישוב מיראה לבד ולא מכבוד הבורא, (צ' צ' צ' צ') 

'כזו תשובה אני לא רוצה! אם אתה שב - זה לכבוד הבורא שאתה מכיר ומבין ותפסת את העניין שיש בורא לעולם, וראוי לכבד אותו, ולא לעשות עבירות כנגדו. אם כזאת תשובה? זה בסדר! אבל אם זה רק מיראה - לא אתן לך'. 

זאת אומרת אני מקשה את הלב ותחזור למי שאתה, אתה כזה – תישאר כזה. אבל אני לא אכניע אותך בכוח אאנוס אותך לתשובה, לא! זה אני לא אעשה לך, את ההנחה הזאת לא תקבל. האבן עזרא דבריו סתומים, מוקשים, ופירושם נראה, שטעם הוא אומר טעם, "ויחזק השם אֶת לֵב פַּרְעֹה, הוא כי כן על פי הטבע והמערכת, והכתוב מיחסו אל השם כי הוא הפועל בהם. מה פירוש? מה שכתוב (שמות ט, יב) "וַיְחַזֵּק השם אֶת לֵב פַּרְעֹה" שככה הנהיג השם המערכת הטבע בעולם שמי שעושה עבירות אחת אחרי השניה - אז מתחזק לבו הוא בעצמו, לא שהשם עכשיו כל פעם אחרי מכה חיזק מחדש, אומר האבן עזרא: לא זה ככה במערכת עובד, מערכת הטבע פועלת ככה.

כי הוא כן על פי טבע פועלת המערכת, הכתוב מייחס אל השם כי הוא הפועל בהם, כי הוא הפועל על ידי הטבע והמערכת הזאת. אך נענש! למה נענש פרעה? כי ביד האדם להתגבר על הטבע, על ידי דביקות בהשם יתברך, ועל כן כתוב פעם "וַיְחַזֵּק השם" ופעם (שמות ט, לד) "וַיַּכְבֵּד לִבּוֹ הוּא וַעֲבָדָיו" כי הכל אחד! זאת אומרת: באופן טבעי אדם שעובר עבירות כתוב: "עבירה גוררת עבירה" זה בטבע ככה שזה מושך זה כמו שרשרת. אז זאת אומרת: האשמה היא בטבעו של פרעה ויש בידו להתגבר, אתה רוצה להתגבר? תדבק בהשם יתברך. 

בעל "העקדת יצחק" מפרש: לא שמנע ממנו את דרכי התשובה בידיים חס ושלום, כאילו בפועל השם מנע ממנו, {לא! אתה לא יכול לזוז} אלא שנתן לו מקום לטעות ולהתקשות על ידי שהביא את המכות בסדר זו אחר זו ולא כולם ביחד, ונתן לו גם רווח בין כל אחת ואחת, וכן על דרך "הבא להיטמא פותחין לו". אז זאת אומרת הוא אומר כאן, הקב"ה - לא מנע ממנו בידיים, אבל מהו עשה נתן לו מקום לטעות, כמו הבא להיטמא פותחין לו. אתה החלטת להיטמא - אף אחד לא ימנע אותך אף אחד לא יזהיר אותך אף אחד לא זה... אתה רוצה להמשיך לחיות באשליה שאף אחד לא רואה לא מרגיש לא יודע שום דבר? בקשה, פותחין לו מה פירוש: יש לו אפשרות להמשיך הלאה.

אז מה קרה? כשאתה מקבל מכה ואחר כך זה מפסיק, נרגע, 

אז אתה מתחיל לעשות חשבונות "הנה זה נגמר" אה אה אה... 

 אבל אתה מקבל אחרי זה זה וזה..... אז לאדם יש אלף תירוצים: 'לא! זה טבע, זה זה פה ושם...... זה כמו "חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי" (מלכים-א טז, לד) 

אליהו מזהיר אותו (יהושע ו, כו): "תשמע! יהושע בנון קילל "בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ" תדע לך ימותו לך כל הילדים, וכל ילד מת ואליהו בא ומנחם אותו, 

ואומר לו: 'נו, נו, כבר דיברנו על זה!' 

והילדים כולם ימותו, אז הוא בטח פירש: 'זה וירוס, ופעם הוא יגיד זה שפעת ופעם...' 

העיקר לא להגיד את מה שהוזהר במפורש וכו'. זה הקשיית הלב של בן אדם. 

אז ממילא מה השם עשה? הוא נתן לו מקום לטעות, איך נותן לו לטעות? שהוא לא נותן לו את כולם בבת אחת, הרי יכול היה לתת לו מכת בכורות בהתחלה, והיה גומר את הכל כל הסיפור, הרי זה מה שהכריע אותו, כל התשע לא הכריע אותו מי הכריע אותו. הוא כבר אמר לו בהתחלה שהוא יהרוג לו את הילדים, נו אז מה למה הוא לא נותן לו את הכל? 

הוא אומר: אבל אני רוצה (שמות י, ב) "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם" וכל זה בשבילכן לטובתכם "וִידַעְתֶּם" אתם! אתם "כִּי אֲנִי השם". אני רוצה שאתם תלמדו זה יהיה על הגב שלו שמו שהסברנו קודם, הבחור בחר את הדרך אין בעיה, על הגב שלו אנחנו נלמד את כולם והכל יהיה בסדר.

וגם נתן לו רווח בין כל מכה ומכה. יש אומרים ששבוע היתה המכה, שלושה שבועות התראה. יש אומרים הפוך. מכל מקום זה הפרוש של "העקדת יצחק" נחזור עליו שוב: לא שמנע ממנו את דרכי התשובה בידיים חס ושלום, אלא שנתן לו מקום לטעות ולהתקשות על ידי שהביא את המכות בסדר זו אחר זו ולא כולם ביחד, וגם נתן רווח בין כל אחת ואחת, והוא על דרך של "הבא להיטמא פותחין לו". הספורנו אומר: שמנע ממנו התשובה בלתי אמתית, שהיתה באה על ידי כובד המכות. זה כמו הרמב"ן בפירוש השני. מה אמר הרמב"ן בפירוש השני? "שהקשה השם יתברך את לבו באופן שלא יירך לבבו על ידי המכות וישוב מיראה לבד ולא לכבוד בוראו". 

מה אומר הספורנו? מנע ממנו התשובה בלתי אמיתית, שהיתה באה על ידי כובד המכות. זה לא תשובה אמתית, תשובה מיראה - זה לא תשובה אמתית, תשובה מיראה - זה לא תשובה אמיתית, זה תשובה אבל זה לא אמיתית, בסור היראה חוזר למקומו כי הוא לא שירש את החטא. הנה כבר ידוע לנו שלפי המבט האמתי טומאת העבירה בעצמה היא העונש. שכר עבירה - עבירה, כי על ידה מאבד החוטא את התוכן הרוחני שלו, וכל הצער והייסורים הנוראיים כבר נכללים בזה. עצם זה בעצם העבירה שהוא עושה הוא מאבד את התוכן הרוחני שלו, הוא יורד ממדרגתו, זה כבר הצער והייסורים הנוראיים הכלולים בזה זה שכר עבירה - עבירה. זה השכר שיש לו כבר.

נמצא שלפי זה רש"י הרמב"ם האבן עזרא והרמב"ן בפירושו הראשון כולם דבר אחד אמרו: ומה שכתב "בעקדת יצחק" לחלק בין טעם שבטבע העניין, ולטעם צד גזרת ההשגחה, אין זה אלא לפי ההבחנה החיצונית, שהבנת גדר העונש היינו שהוא דבר נפרד מהחטא, אבל לפי ההבנה הפנימית אין הפרש כלל. כי טבע העניין גם הוא נכלל בגזרת השם יתברך על תוצאות החטא. עכשיו נעיין במדרש רבה, 

"אמר רבי יוחנן: "מכאן פתחון פה למינים לומר: "לא היתה ממנו שיעשה תשובה, שנאמר (שמות י, א): "כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ". זאת אומרת: רבי יוחנן טוען, שזה פתחון פה למילים, הם אומרים והם יאמרו, שפרעה לא היה יכול לחזור בתשובה, אפילו אם הוא רוצה לא היה יכול לחזור בתשובה למה? כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ כתוב, אז זה פתחון פה, שכל מי שלא יכול לחזור בתשובה יגיד: 'הנה! השם מנע ממני, אני רוצה ו...' 

"אמר לו רבי שמעון בן לקיש: "ייסתם פיהם של רשעים! אלא (משלי ג, ד) "אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ" עם לצים - הקב"ה מתלוצץ איתם, עושה להם בליצנות כמו שהם. מתרה הקב"ה באדם פעם אחת, שתיים, שלוש ואינו חוזר בו ואז הוא נועל את לבו כדי לפרוע ממנו מה שחטא. אך גם בפרעה הרשע, ששיגר הקב"ה חמש פעמים לא שלוש, ולא השגיח על דבריו! חמש פעמים הוא הקשה והכביד את לבו לבד, 

אמר לו הקב"ה: 'אתה הקשת את עורפך והכבדת את לבך - הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך!'. 

אבל גם מה שהוא אומר פה ריש לקיש שזה לכאורה מפה לומד הרמב"ם שאמרנו שאומר שעל פי מידת הדין אפשר שיחטא האדם חטא גדול עד שיתן הדין לפני דיין האמת שיהיה פירעון מזה החוטא שמונעים ממנו את התשובה. 

אז מה כתוב פה אצל ריק לקיש? כתוב פה, הקב"ה מתרה בו באדם ואינו חוזר אז הוא נועל את לבו. אבל מה זה נועל? נועל זה לא לגמרי, נועל יש מנעול, מה עושים? פורצים את המנעול! אז מה אם יש מנעול! תביא מוט, תביא מברג תכניס בתוך המנעול, או תעקם אותו תשבור אותו, או תשבור את הדלת תשבור את הדלת, מנעול זה לא סוף העולם! אבל מצריך כבר שבעל התשובה יעשה ניסיונות יותר יותר רציניים מסתם תשובה. צריך חביבי כוחות אדירים לפרוץ. האדם חוטא ברוח שטות, אחר כך חוזר אליו שכלו ומתחרט. כמו שאמרו זכרונם לברכה: "רשעים מלאים חרטות" 

אבל 'כיוון שעבר ושנה - נעשה לו כהיתר', כי אז הרוח שטות כבר קובעת את עצמה בשכלו, היא כבר קבועה רוח שטות שמה, כי כיוון שעבר ושנה נעשית לו אמרנו כהיתר, והשטות עצמה נעשית לו כשיטה. הנה התשובה איך תבוא? היא באה רק על ידי שתסור אותה רוח השטות, לרגע! אם תסור רוח השטות אז היא תאפשר לו לחזור בתשובה. אבל כשאדם שונה בעבירה, והיא נעשית לו לשיטה קבועה - הרי אין עוד מקום לתשובה, כך הוא פירושו של המדרש הנ"ל. על פי מה שכתב המהר"ל בריש נתיב התשובה: מה זה הגדר שנעשית לו כהיתר? כי בחינת "אני מוסיף לך טומאה על טומאתך" ואין הוספת הטומאה גזר דין חדש, אלא כך הוא טבע האדם! זה עובד ככה אוטומט! 

אז זאת אומרת: השם כשברא את הטבעים אז בטומאה יש כח לגרור את האדם לתוספת טומאה, טומאה מביאה טומאה, קדושה מביאה קדושה, עבירה מביאה עבירה ומצווה גוררת מצווה. זאת אומרת: כך נעשים, זה נעשה לו כהיתר, מזה נעשה לו כהיתר? זה בחינה שמוסיף לך טומאה על טומאתך. לא בגזר דין חדש שמוסיף חיצוני - אלא כל הוא טבע האדם, שאוטומט ברגע שאתה... אז זה עובד באופן הזה. הביאור של הטעם השני שכתב הרמב"ן, לכן פירוש הספורנו שאמרנו שהוא דומה לפירוש השני, אפשר להבין אותו על פי סנהדרין דף צז': 

"רבי אליעזר אומר, אם עושים ישראל תשובה נגאלים ואם לאו אין נגאלים".

אמר ליה רבי יהושע: "אם אין עושין תשובה אין נגאלין? אלא שהקב"ה מעמיד להם מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה!" 

קודם ראינו שלפרעה לא ניתן, נועלים, ראינו שמונעים, למה פה מעמיד עליהם מלך שגזרותיו קשות כהמן ועושים תשובה? מה זה אונסים אותם לתשובה? הרי אמרנו שלא אונסים קודם, מה קרה פה? מקשה המהר"ל בנצח ישראל פרק לא': הלו גם לרבי יהושע עושים תשובה, מה כתוב פה? רבי אליעזר אומר, אם עושים ישראל תשובה נגאלים ואם לאו אין נגאלים.

מה אומר לו? אומר לו רבי יהושע: 'אם אין עושין תשובה אין נגאלין? אלא הקב"ה מעמיד להם מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה!' אז גם רבי יהושע אומר שעושים תשובה בסופו של דבר. אלא התירוץ שישנם שני מיני התשובה, אחד בעל כורחם כמו מעמיד עליהם מלך כהמן, ואחד מעצמם כמו שאומר רבי אליעזר. אם עושים תשובה נגאלים ואם לאו מעמיד, אז או בעל כורחם או כעצמם. ביאור הדברים: יש והיסורין מחזירין את האדם למוטב, יש בן אדם לבד הוא לא חוזר בתשובה, כשבאים עליו ייסורין חוזר בתשובה.

באו אלי אתמול: 'יש מישהו שיירו לו בראש, והא במצב מסוכן! ממש ממש ממש!'. 

אמרתי: '10 בעלי תשובה – האבא, האח, משפחה, חברים, עשרה יחזרו בתשובה - אולי אפשר לפעול משהו! נו, תשכנעו ותגידו לי אם יש לכם'. 

מה? 

חוזרים אלי: 'האבא אמר שהוא מוכן להשתדל לשמור שבת'. 

יש חוב של מיליון והוא אומר לבנק: 'תשמע אני מוכן להתחיל לבדוק את החשבון 10 שקל אני נותן לך ואני משתדל...' 

הלו, יש תרי"ג מצוות! אתה עושה טובה שאתה עושה מצווה? פה מדברים עכשיו להציל את הבן. אם אתה חוזר בתשובה, מי גרם שתחזור בתשובה? הבן הזה ששוכב, מי גרם? אם לא הוא, אתה בכלל היית מדבר עם מישהו על תשובה? אם בגלל שהוא שוכב ככה ואתה תחזור בתשובה - אז מי גרם? הוא, אז יש לו זכויות שהחזיר בתשובה, אבל הוא כבר במצב שזה לא פשוט. כדור בראש שפתחו את הראש ולא יכולים להוציא את הכדור, לא יכולים וגם לא יודעים במה זה פגע, זה בתוך המוח ולא יודעים גם מה יצא מזה בכלל, 

אז אם אתה רוצה לעשות מופת נס דברים מעבר למה שהרופאים לא יודעים - אז חייבים לעשות מעשים שהם באמת שינוי הטבע, בטבע שלך אתה לא רוצה לחזור בתשובה, והחברים לא רוצים לחזור בתשובה כי בלי זה אף אחד לא היה מדבר על תשובה, אבל אם הם מוכנים בגלל שהם רוצים להציל את החבר את הבן אז עושים תשובה! עושים תשובה אמתית! - פששששש. 

אז בשמים יהיו הרבה סנגורים שיעמדו ויגידו: "הנה! הוא גרם! לזה שנכנס הכדור הוא גרם להציל עשרה יהודים שחזרו בתשובה, אז יהיה מגיע לו", 

אם זה יהיה מספיק או לא?! בשמים יודעים, אם זה גיזרה בדם או בטיט - אנחנו לא יודעים, אבל מה מוטל עלינו לעשות? מה שלאל ידינו. אז בבקשה קדימה! זה בינתיים התשובה שאפשר היה להשיג נכון לאתמול. נראה אולי ישמעו את הדברים עכשיו שאני אומר אולי זה יעזור. 

מכל מקום ביאור הדברים: יש שהייסורין מחזירין את האדם למוטב, שעל ידם מתעורר להכיר את האמת בלבבו, בלי זה הוא לא יכיר. אבל מאידך יש כגודל הייסורין משבר אותו! אז יש עד שמתעורר לאמת, ויש אחד שעל ידי הייסורין הוא משבר, והתאווה נחלשת מרוב התלאות הרבות, אבל אם ירפו הייסורין ממנו התאווה תשוב כמו קודם, גם בחינה שניה זו שהוא יכול לחזור עוד פעם תאוותו ברגע שיחלשו כל הייסורין – זה נקרא הכנה תשובה במקצת. ועל כל פנים בשעת הייסורין הוא לא חוטא! אבל אינו עושה תשובה אמיתית, זה הבעיה. 

יש אנשים בשביל לסלק את הייסורין מעליהם מוכנים לעשות תשובה, אבל כשמרפים מהם הייסורין - אז הם גולשים בחזרה ומזדחלים לאותם תאוות בחזרה, כי הרע עדיין מושרש בליבם. והנה תוכן ותכלית העונשים מה הם? בשביל מה יש עונשים בשביל מה יש את כל זה מה התכלית? כדי שילמד מהם האדם, וישוב בתשובה גמורה, ויטיב דרכיו באמת. למה באים ייסורין? התרחקת מהשם, אתה מתרחק מהשם הוא צריך לקרוא אותך אליו, לקרוא אותך אליו פירושו של דבר אתה לא שומע, וכל יום יוצאת בת - קול מהר חורב! אתה שומע? אתה לא שומע. 

מה עושים? כשצובטים אחד אאאאה! אז הוא יודע 

'צבטו אותי. למה צבטתה אותי?' 

'אתה ילד טוב? אתה לא ילד טוב נכון? עוד פעם זה צ... עוד פעם תך.... בב... אתה רוצה ככה שנתחיל לשחק ב...? אז בא תתקרב בשביל מה לך?' 

מה זה קורבן? שאדם אפילו בשגגה אפילו עשה מעשה בשגגה - צריך להביא קורבן. לאן הוא הולך? לירושלים. איפה? לבית השם. איפה? איפה שהשכינה נמצאת, והוא נכנס מקריב קורבן, מה, מה, מה זה קורבן? לשון קירבה, אתה מתקרב להשם הביא אותך עד ירושלים, ואתה שמה מקריב את הקורבן ורואה מה היה ראוי לעשות בגופך! ובמקום זה הוא מוכן לקבל קורבן תמורתך, ואתה מזדעזע: 

'זה מה שהיה מגיע לי! ככה היו שוחטים אותי!? ככה היו קורעים את הבשר ועושים ככה ומקריבים? מה זה!!' 

זה על שגגה! על מזיד מה? אז כל המטרה והתכלית של הייסורין זה לקרב את האדם שישוב בתשובה גמורה להיטיב את דרכיו באמת אבל! אבל משום זה ישנו חשש, כשבאים הייסורים על האדם אז הוא ייכנע לפניהן, לא מצד התשובה אלא מצד שהוא אינו יכול לסבול את רוב הייסורין! אבל לפי זה ביטל עיקר הטעם למה באו הייסורין! הייסורין באו בשביל להרחיק אותך מהעבירות! אבל אם הם לא עשו את הפעולה - אז מה התכלית של הייסורין? לפי כך פועל השם יתברך ברוב חסדיו, לחזק את לב הרשע, שלא ייכנע מפני הייסורין, אלא אם כן יגיע למדרגה - שילמד מהם לשוב באמת. אז זה לא יהיו ייסורין פושרים, זה יהיו ייסורין רותחין, עד שתגיע להכרת האמת. 

'זהו. די... אני גמרתי עם העבירות, זהו אני חוזר בתשובה א מ י ת י ת!' 

אבל לעניין הגאולה: שהגיע הזמן של "בעיתה", אנחנו לא זכינו להביא את הגאולה "באחישנה" אז יש זמן שקצוב אצל הקב"ה שאי אפשר לעבור דקה מהזמן שנקב וחייבת לבוא הגאולה באותו זמן. אז מה יקרה שיגיע הזמן "בעיתה"? והדור כולו חייב! הרי כתוב: "או בדור שכולו זכאי או כולו חייב" יותר נראה שזה יהיה חייב נכון? אז מה יקרה שיהיה הדור כולו חייב? איך אפשר להביא תשובה בדור שכולו חייב? פירוש שאין עוד מוצא ותקוה לתשובה גמורה, ואז יגאל השם יתברך את עמו אפילו באופן כזה, היינו: שיבטל את היצר - הרע על ידי ייסורין! וממילא יפסיקו לחטוא. 

לכן תבוא עת צרה לישראל שלא היתה מעולם, כתוב: שכל הייסורין שבעולם מתחלקים לשלוש: שליש היה בזמן האבות, שליש מזמן האבות עד ימות משיח, ושליש כל הייסורים של העולם יהיו בתקופת משיח. בתוך שבע שנים ייכנסו ייסורים של אלפי שנים שהיו. אתם מתארים לכם מה הולך להיות? לכן ימותו שני שליש מהעולם 4.5 מיליארד, וגם מהשלישית שיוותרו (זכריה יג, ט) "וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב" זה לא הולך להיות קל זה הולך במידת הדין הקשה, עד שיאמרו ישראל להרים "ניפלו עלינו"! הם יעדיפו שהר ייפול עליהם, ולא מה שיראו נחלי דם. 

וממילא שיתבטל יצר הרע על ידי ייסורין יפסיקו מלחטוא, ואחר כך יגלה להם את כבודו על ידי משיח צדקו, שילמד אותם את דרכי החיים והאמת. אבל זה רק מדובר בגאולה האחרונה בדור שכולו חייב, דהיינו בסוף כל הקלקולים! אבל קודם לבחינה הזאת, הקב"ה מגביר את כוח היצר, שלא יניח החוטא את חטאו אם לא לעשייה תשובה גמורה ואמיתית. זאת אומרת: מה שרואים אנשים מתייסרים 

- הוא אומר: 'אבל עשיתי תשובה', 

בשמים רואים אם זה תשובה אמיתית, אם היא אמתית - הייסורין יפסקו המחלה תעלם הכל יהיה בסדר. אם היא לא אמיתית רק כדי להסיר את המכה - הייסורין ימשיכו עד מיתה. למה? כי הקב"ה רוצה תשובה אמתית. זה לפי הרמב"ן והספורנו.

נחזור עליהן: הרמב"ן אומר בפירושו השני: שהקשה הקב"ה את לבו של פרעה באופן שלא יירך לבבו על ידי המכות וישוב מיראה לבד ולא לכבוד הבורא, לא, הבורא רוצה תשובה אמתית לכבוד הבורא ולא בגלל היראה מה אומר מה אומר הספורנו? שמנע ממנו התשובה בלתי אמתית, שהיתה באה על ידי כובד המכות. זאת אומרת: מה שמתייסרים אנשים עם התשובה! ולמרות התשובה! זה אומר שהתשובה לא אמיתית. אם היא אמיתית היא תסולק!! כל הייסורין יסולקו, אבל אם היא לא אמיתית הוא ימות איתם! זה לפי הרמב"ן והספורונו. עכשיו למדנו את הפירושים המפורסמים בעניין התשובה, ולמדנו איך החשבונות בשמים.

אבל גם למדנו שטבעו של אדם כשהוא מתחיל בעבירות הוא נגרר אחריהן, אז זה לא יועיל גם ברכה (תהלים נז, ט) "אָעִירָה שָּׁחַר" אם אתה לא תחליט לעקור את מידת העצלות עם תירוצים – של; 

'חולה, ולא מרגיש טוב, לא יכול, ואין טעם, וכבר איחרתי, וכל מיני דברים ושטויות והבלים, וישנתי מאוחר...' 

וכל הקשקושים - זה לא יעזור לא ברכות ולא עצות, שום דבר לא, צריך לעקור מן השורש, לעקור מן השורש אתה רוצה לעקור? אין בעיה. תחייב את עצמך כל יום שאתה לא קם - 100 שקל אתה נותן קנס, בנדר, עכשיו נראה שמשתלם לך לא לקום, סוף החודש 2000 ומשהו שקלים לטובת העצלות. יפה מאוד, בא נראה שאתה לא תקום. ואם אתה קם על הבוקר? הרווחת 100 שקלים! אנשים עובדים בשביל זה שלוש שעות, ואתה רק בהופ! כבר הרווחת 100 שקלים, לא שווה?

"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".