טובת הקב"ה שונה מטובת בני אדם | ר' משה כהן
תאריך פרסום: 29.07.2018, שעה: 20:14
- - - לא מוגה! - - -
הדרשה מספר חוכמת המצפון
בשם ספר רגיוני מוסר.
כתוב בפרשה,
ואכלת ושבעת וברכת
את השם אלוהיך על הארץ הטובה
אשר נתן לך.
הנה נחלקו בגמרא,
אם הוא מוכר בעין יפה מוכר,
או בעין רע במסכת ברכות.
אדם אוכל לחברו,
הוא מוכר לחברו אם זה בעין רעה
או בעין יפה.
אבל בנותן מתנה לכולי עלמא
פשוט להם,
שנותן בעין יפה.
מי שנותן מתנה, בעין יפה נותן.
אין מחלוקת.
פשוט שבעין יפה נותן.
ולכאורה היה צריך להיות להפך.
כי נותן כביכול מפסיד.
הוא נותן, נחסר משלו, מוכר.
הוא נותן,
הוא מקבל על זה תמורה.
אז למה
במוכר יש מחלוקת
ומתנה פשוט לכולם,
שזה בעין יפה?
ולכאורה היה צריך להיות להפך.
אבל הסברה היא
כי הנותן הרי מבקש את טובתו של חברו.
והוא מיטיב עימו.
ונתינה,
למה הוא נותן?
כי הוא מבקש את טובתו של חברו.
והוא רוצה להיטיב עימו.
ואם הוא כבר נותן,
אז כבר עמדו חכמנו זיכרוננו לברכה.
דעתו שנותן בעין יפה.
אז חכמנו זיכרוננו לברכה.
עמדו את דעתו,
שוודאי אם הוא נותן והוא רוצה להיטיב,
בוודאי שהוא נותן בעין יפה ואין שום צד למחלוקת.
אבל המוכר שמוכר,
הוא מוכר לטובת עצמו.
הוא צריך את התמורה.
הוא לא מחפש להיטיב.
אז הוא צריך את הכסף.
ולכן הם אומרים שיש בו עין טובה.
ויש מחלוקת
אם הוא בעין יפה
או בעין רעה.
אלא כל מה שיכול להיטיב לעצמו, הוא מטיב.
אז זה לא בכלל היטיב לאחר.
ביסוד הזה נבין
ההבדל הגדול בין טובות בני האדם זה לזה
לבין טובותיו של הבורא יתברך שמו,
המשפיע תמיד בכל עת ובכל שעה על כל נברא.
על פי זה
אנחנו נבין
שיש הבדל גדול בין טובות בני האדם שמטיבים זה לזה
לבין הטובות של הקדוש ברוך הוא שמטיב לכל נברא שהוא.
שהוא משפיע תמיד, בכל עת ובכל שעה.
כי טובות בני אדם זה מבחינת מוכר,
שכל אחד מחפש את התמורה.
אף אחד לא מטיב בשביל
להיטיב לשני.
כל אחד מחפש להיטיב
בשביל
התמורה.
כמו שכתב בחורבות הלבבות
שער עבודת האלוהים,
על חמישה פנים שבטובות בני אדם קצתם לקצתם,
שהם תלויים בדבר.
שם הוא מונה את כל החמישה האפשרויות של בני האדם שמטיבים זה לזה.
וכל הטובות שהוא מביא שם,
הוא מכריח ומוכיח
שכל הטובות תלויות בדבר,
אם זה אבא לבנו,
אם זה אדון לעבדו,
אם זה בין אדם לאדם וכו'.
וכוונתו המחשבתו לתועלת עצמו.
זה בבני אדם שמטיבים זה לזה.
אבל הבורא יתברך שמו שאינו זקוק לבריאותיו,
הרי טובותיו המתמידות אשר אין תכלית להן,
רק נדבה וחסד
על כל המדברים.
ודאי שהקדוש ברוך הוא מטיל לברואיו,
אין לו שום,
הוא לא צריך את זה בכלל, אין לו שום רווח מזה.
אלא עצם ההטבה שהוא רוצה להיטיב היא כי הוא המציאות הטוב.
הוא מדבר לך טוב להיטיב,
וכל התכלית זה עצם ההטבה,
ולא שום
בבקשה תמורה.
רק נדבה וחסד על כל המדברים.
ולכן אין פלא שטובות בני האדם זה לזה הן על פי רוב בעין רעה,
כי אצל בני האדם זה בשביל התמורה,
לכן זה בעין רעה
על פי הרוב.
אבל אצל הקדוש ברוך הוא,
בוודאי שזה בשביל התכלית הטובה הזאת שהוא רוצה להיטיב.
אז אצל בני האדם
זה ודאי
על פי רוב בעין רעה,
אם בשביל שהוא מבקש כבוד ופרסומת ותודה,
או יותר מזה,
כדעה מראים שכמו שאומרים אנשים,
יש פתגם כזה,
נותנים לחמור מספוא ותבן כדי לרכוב עליו אחר כך,
מושגים של פעם,
אז היום זה בדלק שנותנים לרכב.
אז נותנים לחמור מספוא ותבן, משקיעים בו, מביאים לו מספוא ותבן,
זה גם שווה משהו,
והכול כדי לרכוב עליו אחר כך.
זה לא שמחפשים להיטיב לחמור,
אלא רוצים לרכוב עליו,
וזה רק על ידי זה שייתנו לו מספוא ותבן.
ואם אין משיג את מבוקשו, הוא נמנע מלהיטיב.
אם האדם לא יראה את מבוקשו או את התמורה שהוא חיפש,
הוא ודאי ימנע מלהיטיב.
אבל בואו ונראה
טובותיו של הקדוש ברוך הוא לבריותיו,
כמה טובת עין יש בהן.
הנה, צמא למים
או רעב ללחם,
לא יקפיד אם ייתנו לו את המים אפילו בכלי פחות.
ואם הלחם אינו אפוי
על כל תבליניו,
אין לו שום קפדה בזה.
העיקר בשבילו שהוא מרווץ עם עונו,
הוא משקיט את רעבונו.
העיקר שמי שייטיב לו ישקיט לו את הרעבון,
הרווץ עם עונו.
זה מה שהוא חיפש,
והוא לא מקפיד על זה שפחות
האפייה של הלחם או הכלי פחות.
ונפש רעב כל מר מתוק, אמר שלמה המלך עליו השלום.
אבל ודאי
שייענה יותר אם יקבל המאכל והמשקה בכלים יפים
שיש בהם טעם לשבח,
ואת הלחם אפוי קלקתו.
זה מוסכם שהוא ודאי ייענה יותר.
אין שום ספק.
אבל בכל אופן, אצל בני אדם הוא לא יקפיד
אם הוא יקבל פחות כשהוא רעב וצמא.
וכתב אספורנו על הפסוק
ראה ריח בני כריח שדה אשר בירכו השם.
שאמר יצחק
על יעקב שהוא חשב שזה עשיו.
אז אומר על זה אספונו.
עתה בני ראה והתבונן
שזה הריח וכריח שדה
שמלבד המציאות המספיקה לו להיותו מזון בעל החיים,
הוסיף עליו טובות המהנה ומועיל לרוח החיוני והנפשי.
וזה מדרכי טובו יתברך.
אז לא רק עצם הבעלי-חיים, עצם המאכל, עצם
כל זה של הטבה פשוטה,
אלא גם עושה את ריח שדה
להיטיב
בשיא ההטבה שאפשר.
נפלאים הדברים למתבונן בהם.
בטובות הבורא יתברך.
הזן הוא מפרנס
ומכלכל את אצוריו.
כי מלבד שהוא מחיה ומכלכל כל אחד די מחסורו,
אז הוא לא נותן במינימום.
הרי גם מגיש לפניהם את כל הצטרחותם בטעם וריח טוב,
שנפשו של אדון נהנית מהם,
לא מסתפק רק במינימום,
עצם המאכל, אלא גם בריח,
בריח טוב.
על ברכת בורא נפשות וחסרונן,
בורא נפשות רבות וחסרונן,
פירשו בו התוסות בברכות,
כמו לחם ומים,
שאי-אפשר בלי הם.
וכל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי,
אז יש שתי דברים.
יש לחם ומים שאי-אפשר בליהם,
ויש כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי. כלומר,
על כל מה שבעולם,
שגם אם לא בראם,
יכולים לעולם לחיות באלוהם.
יש דברים שהוא ברא,
דברים שהם מיועדים
לבין עצם שבלי זה אי-אפשר לחיות,
אלא למה שנקרא למותרות.
להיטיב עוד.
שלא ברם כי אם לתענוג בעלמא,
עד כדי לשנות תוספות.
התבוננה,
ישנם תענוגים והנאות
כאלו
שרק העשירים הגדולים יכולים להגיע אליהם,
וישנם כאלו שגם העשירים בינוניים,
וכאלו
שגם עניים יכולים להשיגם.
אבל אין באפשרותם של עניים
להגיע לאותם התענוגים של העשירים הגדולים.
וכאן נלמד דבר נפלא מאוד.
אז קודם כל נתבונן.
יש דברים שרק העשירים הגדולים
יכולים להיענות.
יש כאלה שגם עשירים בינוניים,
ויש כאלה שגם עניים.
אבל העניים
לא יכולים
מה שרק העשירים יכולים.
והנה נצטווינו בתורה,
שנשכח עומר בשדה,
נצטווינו אם שכחו עומר.
זו תבואה בשדה.
נצטווינו להניחו שם.
ולא נשוב לקחתו כשייבדע עלינו הדבר,
כשנודע לנו ששכחנו.
אנחנו מצווים מהתורה להשאיר את זה, להניח שם.
ועל זה נאמר, ושכחת עומר בשדה.
לא תשוב לקחתו.
לגר ליתום ולאלמנה יהיה.
כלומר, הניחו שם להם.
וכתב החינוך במצווה,
דף קצ״ב,
אז זה ראשונו.
משורשי המצווה,
המצווה הזאת של שכחה,
לפי שהעניים והאביונים בחטאם ובעניותם
טולין עיניהם על התבואה,
לראותם בעלי השדות מעלמים עלומים בתוך השדה,
כי ברכת השם התברך אשר נתן להם.
אז העניים מסתכלים,
רואים,
בעלי השדות מבורכים בברכת השם,
מעלמים עלומים.
אז הם רואים את זה,
וחושבים בלבם לאמור
מי ייתן והיה לי כן לאסוף עומרים לביתי.
אז מי ייתן וגם אני
אוכל לאסוף עומרים לביתי.
ולו אחת אוכל להביא אשמח בה. אפילו רק עומר אחד אני אצליח להביא.
גם בזה אני אשמח.
אני לא מבקש הרבה את כל העומרים בשדה.
על כן היה מחסדיו ברוך הוא
על בריאותיו,
למלאות תשוקתם זו,
כשיהיה מקרה, כשישכחו בעל השדה.
עד כן השונה נחמד של חינוך.
אז מה הוא אומר?
שמצוות שכחה עצמה כל-כולה למטרה,
שכשהעניים והאביונים רואים
בעלי השדות
מרימים, מעלמים עלומים
בתוך השדה,
וגם הם מתאבים לזה,
אפילו רק לא אומר אחד,
השם לא מונע מבריאותיו,
ומחסדיו ברוך הוא
הוא רוצה שיתמלא תשוקתם ומצווה את כל עם ישראל.
שמה?
שהם שכחו
שישאירו את זה להם,
שיזכו גם הם למלא תשוקתם ותאוותם.
רצה הקדוש ברוך הוא שגם העני והאביון הם חזיר על הפתחים
ומלקט מבין העומרים עם פירורים ועם שיפולים הבודדות.
הוא מביא בכל יום מזון ומחיה לבני ביתו,
רק מהמעט שהוא אוסף
ולבו מצטער וכואב
על דלותו ומצבו המולל.
הוא מקנא את בעלי השדות אשר ברכם השם.
אז הוא במצבו,
הוא מקנא בבעלי השדות שברכם השם, הוא טורח ועמל.
הוא רוצה גם הוא, שגם הוא ייהנה פעם
ויטעום טעם של בעל הבית
המביא לביתו עומר טרי מהתבואה החדשה,
וכלי וכרמל וכיוצא.
גם הוא רוצה לזכות כך.
ועל כן הצטווינו במצוות השכחה,
שלא יושב לקחת.
למה שגם העני,
גם האביון יזכה לזה?
וישאר לעניים
ייהנו ויתענגו גם הם,
שגם הם כמו בעל הבית לוקחים עומר טרי מהשדה,
ויזכו בזה.
ריחקים המתקים וכולם החמדים,
כמה טובות הקבוש ברוך עלינו וחסדיו,
על כל דבר קטן שהוא דואג, שגם פעולה כזאת קטנה,
שהזכיר גם הוא להביא עומר מהשדה.
והכול,
בגלל שהשם מציאות הטוב,
הוא מהטוב להיטיב.
אבל זה בעולם הזה שהוא דואג אפילו לדברים הקטנים האלה.
אבל הטוב האמיתי,
שמה?
כמו שמסביר דרך השם
של הרמחל,
זה הדבקות בו יתברך.
למה? כי אין טוב אלא השם מציאות הטוב.
הוא רוצה לברור
נשמה שהיא תזכה
להיות גם היא בעצמה במשהו הכי קרוב למציאות השם יתברך.
על זה שהוא נתן לה לבחור בעולם הזה בטוב,
זה נהיה בעלת הטוב
וזוכה לקנות לעצמה מציאות הטוב
בצורה הכי קרובה להשם יתברך.
וזו מציאות כל האדם בעולם הזה.
אבל רואים שבכל מקרה, אפילו שזו תכלית הטוב האמיתית, וכל זה סתם, זה לא הטוב האמיתי.
גם בקטנות האלה השם דואג לכל דבר קטן.
שאפילו עומר בשדה יזכה העני
לסחוב כמו בעל הבית.
רואים כמה טובות הקדוש ברוך הוא עלינו.
רבי חניאמר הגשו אומר,
בסוף הקדוש ברוך הוא על זה קודש ישראל.
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).
הרב אמנון היקר והאהוב זה פשוט מרשים, תודה רבה ששיתפתם אותי בזה... מעבר לטכנולוגיה המדהימה, יפה לראות איך אתה רותם את הכלים הכי מתקדמים כדי להנגיש את שיעורי התורה והמסרים שלך לעולם כולו... ניכר שב"ה אתה תמיד צעד אחד קדימה לפני כולם... וואוו היכולת להפיץ את התכנים בכל השפות היא פריצת דרך של ממש בזיכוי הרבים...הרב המון הצלחה עם ההפצה בחו''ל, יהי רצון שתזכה להפיץ את המעיינות בכל העולם ושהפרויקט יזכה להצלחה גדולה אמן, הדיבוב והנראות ברמה גבוהה ביותר, המשעשע במיוחד היה לשמוע את הרב מדבר בסינית וברוסית נפלנו מצחוק... גם ספרדית... להתפעל כמה זה נראה אמיתי... מעריכה ששיתפתם אותי בחידוש הזה (Ai: המהפכה שהתחילה ב'שופר' כובשת את העולם shofar.tv/campaign-ai).