עין יעקב - פסחים לו-מב | הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

השם נעשה ונצליח. היום נעסוק בהמשך הלימוד מתוך עין יעקב.

אנחנו במסכת פסחים, פרק שמיני, אות ל״ו.

והיה ביום ההוא נאום ה'

תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי.

פסוק בהושע ב',

אמר רבי יוחנן ככלה בבית חמיה ולא ככלה בבית אביה.

וכתיב בשיר השירים ח',

אז

הייתי בעיניו כמוצאת שלום.

ככלה שנמצאת השלמה בבית חמיה והיא רדופה

ללך ולהגיד שפחה בבית אביה.

אחות לנו כתנה ושדיים אין לה, אמר רבי יוחנן זו עילם

שזכתה ללמוד ולא זכתה ללמד.

אני חומה ושדיקה מגדלות, אמר רבי יוחנן, אני חומה זו תורה,

ושדיקה מגדלות אלו תלמידי חכמים.

ורבה אמר אני חומה זו כנסת ישראל, ושדיקה מגדלות אלו בתי כנסיות,

ובתי-מדרשות.

אות ל״ז אמר אבזוטרא ברטוביה, אמריו,

מה הייתכתיב בתהילים קמ״ד אשר בנינו כנטיעים מגודלים בין עוריהם?

אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא.

בינותינו כזוויות מכותבות אלו בנות ישראל שאוגדות פתחיהן לבעליהן.

וכן הוא אומר ומלאו כמזרק, כמזרק, כזוויות מזבח.

ויבעיתם המהכה.

אולי תלמד את זה מהפסוק בתהילים קמ״ד.

מזווינו מלאים מפיקים מזן אל זן, צוננו מאלפות מרובבות בחוצותינו,

מכותבות בתבנית היכל,

ואת הגמרא אלו ואלו מעלה עליהן הכתוב כאילו נבנה היכל בימיהן.

ל״ח

דבר ה' היה אל הושע בימי עוזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה.

בפרק אחד נתנבאו להם ארבעה נביאים,

וגדול שבכולן היה הושע הנביא,

שנאמר תחילת דיבר ה' בהושע.

וכי עם הושע עם הושע דיבר תחילה?

והלום עם הושע עד הושע כמה נביאים היו?

אומרת הגמרא אמר ביוחנן תחילה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק.

זו הכוונה לתחילה.

ואלו הן הושע וישעיה עמו סמיכה.

אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע, בניך חטאו.

הכוונה לעם ישראל.

היה לו לומר בניך הם.

בני חנוניך הם.

בני אברהם, יצחק ויעקב, גלגל עליהם מידת רחמך, לא דיו שלא אמר כך, אלא אמר לפניו ריבונו של עולם.

כל העולם שלך הוא.

האוויר אין באומה אחרת, תחליף אותם, ריבונו של עולם.

בשונה מכל הנביאים,

אמר ריבונו של עולם, מסכים לך, נותן לך את האור. אוקיי, תחליף אותם.

אמר הקדוש ברוך הוא, מה אעשה לזקן זה?

אני אומר לו, לך קח לך אישה זונה ותוליד לך בני זנונים.

ואחר כך אמר לו, לך ושלחה

מעל פניך, אם יוכל לשלחה. נבדוק אותו, ננסה אותו.

אף אני אשלח את ישראל.

אם תוכל לשלח, אני גם אשלח את עם ישראל.

שנאמר בהושע האלף, היום אמר השם אלוהיה, לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים.

וילך ויקח את גומר בת דבליים.

גומר, אמר רב שהכול גומרים בה.

בת דבליים דיבה רעה.

בת דיבה רעה.

ושמואל אמר שמתוקה בפיה הכל כדבלה.

תאנה.

ורבי יוחנן אמר שהכל דשין בה כדבלה.

דבר אחר גומר, אמר רב יהודה, שביקשו לגמור ממונם של ישראל בימיה.

ורבי יוחנן אמר, בזזו וגמרו שנאמר כי איבדה מלך ארם וישימם

כעפר לדוש.

ותער ותלד לו בן, ויאמר השם אליו, קרא שמו יזרעאל.

כי עוד מעט הוא פקדתי דמי יזרעאל על בית יהוא.

והשבעתי ממלכות בית ישראל.

ותער ותלד בת, ויאמר לו, קרא שמה לא רוחמה.

כי לא אוסיף עוד הרחם את בית ישראל.

כי נשוא אשא להם.

ותער ותלד בן, ויאמר, קרא שמו לא עמי.

כי אתם לא עמי.

ולאחר שנולדו שני בנים ובת אחת, אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע,

לא היה לך ללמוד ממשה רבך?

שכיוון שדיברתי עמו, פרש מן האישה.

אף אתה בדול עצמך ממנה.

אמר לפניו ריבונו של עולם,

יש לי בנים ממנה, ואיני יכול להוציאה ולגרשה.

אמר לו הקדוש ברוך הוא, מה אתה שאשתך זונה ובניך זנונים,

ואתה יודע אם שלך הם, אם של אחרים אין כך.

ישראל שהם בניי,

בני בחומנאי, בני אברהם, יצחק ויעקב.

אחד מארבעה קניינים שקניתי בעולמי,

והם תורה, שמים וארץ ובית המקדש וישראל.

תורה, קניין אחד, ומנין דכתיב השם קנני ראשית דרכו, קדם מפעליו מאז.

שמים וארץ, קניין אחד, מנין דכתיב קונה, שמים וארץ, ובית המקדש, קניין אחד, מנין דכתיב הר זה קנתה ימינו.

ישראל, קניין אחד, מנין דכתיב עמזו קנית,

ואתה אמרת אעבירם באומה אחרת?

כיוון שידע שאתה התחיל מבקש רחמים על עצמו אמר לו הקדוש ברוך הוא עד שאתה מבקש רחמים על עצמך בקש רחמים על כלל ישראל שגזרתי עליהם שלוש גזרות בעבורך עמד הנביא

וביקש רחמים וביטל הגזרות והתחיל וברכן שנאמר והיה מספר בני ישראל ככל הים אשר לא יימד ולא יספר

והיה במקום אשר ייאמר לכם לא עמי אתם יאמר להם בני אלחי ונקבצו בני יהודה

וזרעתי עלי בארץ ומלחמתי את לא רוחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה

כל השמות כולם טמונים ומוזכרים

בילדים שלו גם

הטמין אותם הנביא

בבקשות לפני בורא עולם, ל״ט

אמר רבי יוחנן אויל על הרבנות שמקברת את בעליה

שאין לך כל נביא ונביא שלא קיפח ארבעה מלכים בימיו שנאמר חזון ישעיהו בן אמוץ

אשר חזה על יהודה וירושלים בימי עוזיה היא אותם אחז יחזקיהו ומלכי יהודה.

אות מ״ם

אמר רבי יוחנן מפני מה זכה ירבעם בן יואש מלך יהודה למנות עם מלכי יהודה

מפני שלא קיבל לשון הרע על עמוס

מינא לאן דימאנה

מינא אין לנו שיעור

מנו אותו דכתיב דבר השם אשר היה אל הושע בן בארי בימי עוזיה יותם

אחז יחזקיה מלכי יהודה

ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל

ומינא לאן דלא כא בלשון הרע דכתיב בעמוס ז׳

וישלח המציא הכהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל אמור

קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל

לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו כי כה אמר עמוס בחרב ימות

ירבעם וישראל גלו יגלה מעל אדמתו

אמר חס ושלום

לא אמר אותו צדיק כך ואם אמר מה אעשה לו שכינה אמרה לו

ומכאן שלא קיבל

לשון הרע

אות מא

אמר רבי אלעזר

אפילו בשעת כעסו של הקדוש ברוך הוא זוכר את הרחמים

שנאמר כי לא אוסיף עוד הרחם את בית ישראל

רבי יוסי בר חנין אמר מאחה כי נשוא אשא להם

ואמר רבי אלעזר לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין עובדי הכוכבים

אלא כדי שיתוספו עליהם גרים שנאמר וזרעתי עלי בארץ

כלום אדם זורע שאה אלא להכניס ממנה כמה כורים

ורבי יוחנן אמר מאחה וריחמתי את לא רוחמה ואמרתי ללא עמי

עמי אתה

אות מב

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי

מה ידכתיב

במשלי ל' אל תלשי נעבד אל אדוניו פן יקללך ואת אמו והאשמת

וכתיב דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך

משום

באביו קלל ואת אמו לא יברך אל תלשי

אלא אפילו דור

שאביו יקלל ואת אמו לא יברך אל תלשי עבד אל אדוניו מנהלן

מאושע

עד כאן

בסיידת ישמיה נעבור

לפה ליואל את זכותו תגן עלינו אמן

הלבנה ידוע חומר איסור מלבין פני חברו ברבים שאין לו חלק לעולם הבא

ואמור רבותינו זיכרונם לברכה מוטב לאדם שיפיל את עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים

הן בעוון רבים מעמי הארץ כי ערב בין אנשים

מחרפין ומגדפין זה את זה וכל אחד מזכיר את דמומי חברו את אשר לא טוב עשה מימי קדם ומשנים קדמוניות

ולא עוד אל השומר עליו את אשר איננו בו

ונעיד את זה חמור מצד שהוא מוציא שם רע עליו

אבל כשמחרפו במה שהיה בו יותר חמור

ובמה שאין בו ליקה כל כך הלבנה

וכמו שמזכיר לו עוונות ראשונים

אז אל סום כא ואטא חברא

והרי זה כשופך דמים ממש

והעושה זה אינו שב בתשובה שדומה לו שאין בידו עוון

ואומר מה בכך עשיתי האמת אמרתי ואינו שם על לב כי גדול עוונו מצד החומר של איסור הלבנת פנים כאמור

ויש שמלבין פני חברו גם בלא דעת

שמדבר לפניו בגנות מומין שבו או בגנות מעשים שעשהו

אף שאינו מתכוון עליו

והרי הוא נלכד בשרח על בנה ולכן יפה שתיקה כי ברוב הדברים לא יחדל פשע

אמנם להפרוש מאיסור השרא

כגון איש שעובר על דברי תורה ומוכיחו על פניו בסתר כדת מה לעשות והוא מחזיק בטומאתו

וסוף סוף ראוי לחרפו ולגדפו ולהלבינו ברבים למען ישוב מדרכו הרעה וילך

כדרך

ובדרך טובים

רבי חננה בן הקשיאה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזעקות ישראל לפיקר בעל העם תורה ומצוות

שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר