עין יעקב - פסחים נט | הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

נעשה את זה ונצליח, אנחנו ממשיכים בלימוד העין יעקב, אנחנו מסרט פסחים,

פרק עשירי, דף קייח עמוד א', אות נט

וכי מאחר דאיכא הלל גדול,

אומרת הגמרא, אינן, מה היא טעמה אמרינן הי?

אם ההלל נקרא הלל גדול,

מה הטעם שאנו אומרים אותו?

אמר רבי יוחנן, פני שיש בו חמישה דברים, ואלו הן יציאת מצרים וקריעת ים סוף ומתן תורה ותחיית המתים

וחבלו של משיח.

יציאת מצרים, דכתיב, בצאת ישראל ממצרים.

בית יעקב מעם לא עז, קריעת ים סוף, דכתיב, הים ראה וינוס,

מה ראה ארונו של יוסף.

מתן תורה, דכתיב, וההרים ריקדו כאלים, גבעות כבני צאן.

חיית המתים, דכתיב, את הלך לפני ה' בארצות החיים.

חבלו של משיח, דכתיב, לא לנו, ה' לא לנו.

ואמר רבי יוחנן, לא לנו, ה' לא לנו, זה שעבוד גלויות.

ואיכא דאמרתנא.

אמר רבי יוחנן, לא לנו, ה' לא לנו, זוהי מלחמת גוג ומגוג.

רב נחמן בר יצחק אמר, מפני שיש בו מילוט נפשם של צדיקים מגיהנם,

שנאמר, אנה ה'

מלאתה נפשי.

חזקיה אמר,

מפני שיש בו ירידתן של צדיקים בכבשן האש,

ועלייתן מכבשן האש.

ירידתן, דכתיב, לא לנו, ה' לא לנו.

ואמר בחנניה,

כי לשמך תן כבוד,

אמר מישאל על חסדך על עמיתך, אמר חנניה, סליחה,

חנניה, מישאל ועזריה,

כי לשמך תן כבוד.

אמר מישאל על חסדך על עמיתך,

אמר עזריה, למה יאמרו הגויים?

אמרו כולם,

בעלייתן, מה הם אמרו?

הללו את ה' כל גויים, שבחו כל האומים, כי גבר עלינו חסדו.

כן, הללו את ה' כל גויים, אמר חנניה.

שבחו כל האומים, אמר מישאל, כי גבר עלינו חסדו, אמר עזריה.

ואמת השם לעולם הללויה, אמרו כולם יחדיו.

ורבי יוחנן אמר, ויש אומרים,

ואמת השם לעולם הללויה, זה מה שהם אמרו.

גבריאל אמרו,

שבשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם, אבינו בכבשן האש,

אמר גבריאל לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

ארד ואצנן, ואציל את הצדיק מכבשן האש.

אמר לו הקדוש ברוך הוא אני יחיד בעולמי,

והוא יחיד בעולמו.

נאה ליחיד, להציל את היחיד.

ולפי שאין הקדוש ברוך הוא מקפח כל שכר בריאה וכל בריאה,

אמר לו תזכה ותציל שלושה מבני בניו.

כדי דרש רבי שמעון הצדוני וגרוסים השילוני,

בשעה שהפיל נבוכדנצר הרשע את חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש,

אמר יורקים משר הברד

לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

ארד ואצנן את הכבשן,

ואציל את הצדיקים הללו מכבשן האש, אמר לו גבריאל אין גדולתו של הקדוש ברוך הוא בכך שאתה שר של ברד

והכל ימים יודעים שהמים מכבים את האש,

אלא אני שר של אש,

אלך ואקרר מבפנים ואקדיח מבחוץ,

ויעשה נס בתוך נס.

לא רק שהוא נזרק כבשן האש והוא לא נשרף,

אלא גם בפנים קר ובחוץ האש.

קודחת

ואמר הקדוש ברוך הוא, רד!

ובאותה שעה פתח גבריאל ואמר,

באמת אדוני לעולם הללויה,

שדברי הקדוש ברוך הוא אמת שכבר הבטיח לו בזמן אברהם אבינו,

קיים את הבטחתו עכשיו בבניו של אברהם חנניה מישאל ועזריה דבורים נפלואים.

רבי נתן אומר,

ואמת השם לעולם דגים שבים אמרו,

כדי רבון אדם ארבעונה ישראל שבאותו הדור מקייטני אמנה היו,

וכדי דרש רבא בר מארי,

מהי דכתיבה יאמרו על השם בים סוף ויושיעם למען שמו.

פסוק בתהילים כופף

מלמד שימרו ישראל באותה שעה ואמרו כשם שאנו עולים מצד אחד,

כך מצרים עולים מצד אחר.

אז יכול להיות שהם יפתיעו אותנו המצרים.

אמר לו הקדוש ברוך הוא לשרו של ים, פלוט אותם ליבשה, הנה תשפוך את המצרים עכשיו החוצה,

כדי שבני יראו שבאמת הם מתו.

ואמר לפניו, ריבונו של עולם,

כלום יש עבד שנותן לו רבו מתנה וחוזר ונוטל אותם ממנו?

הרי כבר אתה הרגת אותם, למה עוד פעם להחזיר אותם?

אמר לה, אני נותן לך אחד ומחצה שבהם.

אני נותן לך חלק מהמצרים הללו.

אמר לפניו, ריבונו של עולם, כלום יש עבד שתובע את רבו לדין?

אמר לו, נחל קישון יהיה ערב.

מיד פלטם והשליחם ליבשה, ובאו ישראל וראו אותם.

והיינו, דכתיבה יער ישראל את מצרים,

מת על שפת הים.

מה הכוונה, וירא ישראל את מצרים בשפת הים? מסבירים רבותינו שכל אחד ראה את אותו אחד שהציק לו, שיצר לו במצרים.

וירא ישראל. את מי ראה אותו יהודי?

את מצרים. את אותו אחד שהציק לו במצרים, מת על שפת הים. הנה העונש.

בבקשה.

הנה אתה גרמת לי ככה, הנה בבקשה העונש שלך. הנה זה איש לך תינוקות, הנה העונש שלו.

יפה מאוד.

ממשיכה הגמרא ואומרת,

וירא ישראל את מצרים בשפת הים,

ומאי אחד ומחצה שבהם, ואילו בפרעו כתיב שש מאות רכב בחור,

ואילו בסיסרא כתיב תשע מאות רכב ברזל.

אומרת הגמרא, וכי עתה סיסרא עתה עליו בדקרי דפרזלה,

הוציא הקדוש ברוך הוא עליהם כוכבים ממסילותם,

דכתיב מן שמיים נלחמו הכוכבים ממסילותם.

וגומר, וכיוון דנחיתו כוכבים עליו,

הגדירו הנך דקרא דפרזלה ונחותו לעקור נפשיו בנחל קישון.

אז הכוכבים שהגיעו לשם,

מה שהם עשו שם, עשו שמות עד כדי כך שאפילו הברזל שהיה שם,

הכל נהיה בגדר של מה? של נימוח,

כן? ויצאה נפשם בנחל קישון.

ואמר לה הקדוש ברוך הוא לנחל קישון, לך ואשלם ערבונך לים.

מיד גרפם נחל קישון וישליכן לים הגדול.

שנאמר, נחל קישון גרפם נחל קדומים. מהי נחל קדומים?

נחל שעשה ערב מקדם,

ובאותה שעה פתחו דגים של ים אמרו, ואמת ה' לעולם?

הללויה.

שהדגים ידעו את מה שהגש ברוך הוא התחייב כבר למעלה ים סוף,

כן?

והנה עכשיו חזר החוב בחזרה לדני נחל קישון, שהעביר אותם לנחל קדומים.

ואמר רבי שמעון בן-להק ישמעי תכתיב מושיב יעקר את הבית.

אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם,

שמוני בניך כחולדה זו שדרה בחיקרי בתים.

יפה מאוד.

כן.

נעבור בשיא עזה דשמיא על הפה ליועד, זכותו תגן עלינו, אמן.

הדלקה עושה מצווה.

כך כותבת הגמרא במסכת שבת, כב עמוד ב'.

הדין הזה הוא גם בנרות שבת וגם בנרות חנוכה.

והדלקת נרות בבית הכנסת

בערב יום הכיפורים

ובעוד זמנים מסוימים

גם כן מצווה, כי דכתיב בישעיה כבדו באורים.

כן? באורים כבדו ה'.

אמנם, כותב הרב, כבר מילתי אמורה שצריך שיהיה אדם בוחר בין טוב למוטב.

ומי שאין לו כל כך הרווחה כדי לקיים אחוז בזה, דהיינו להתנדב ממיטב כספו עבור הדלקת הנרות בבית הכנסת,

וגם מזה שמן למאור, מה שנקרא,

במקום שייתן נרות ושמן לבית הכנסת שלא בנתינתו לא יחסר, כי אין ציבור עני.

והרי זה דומה קצת למטיל מים לים.

ונאי דמצווה כעבד, שיהיה המצווה נעשה בממונו.

אבל יותר טוב אם ייתן את אותם הנרות ואותו השמן לעני הגון או לתלמיד חכם, שידיג נר שבת או ילמד לאורן.

ולכן אפילו ביום יורצייט כה יעשה.

יש לך אזכרה?

שמן למאור.

תן לתלמיד חכם או לזה עני הגון.

כי כפי אשר יגדל המצווה, כך מוסיף לעשות נייחא רוחא לנפש אוריו,

אם לא שעושה משום מקרא דחייהו דשכיבה,

וכדי שלא ירננו אחריו.

זה מה עשה לעילוי נשמת ההורים שלו.

דלב כולי עלמא ידעי כי טוב למה איבדקא דין,

אבל לא ירבה בהדלקות,

אם אין ידו משגת כל כך וגדולת צדקה יותר מן הקורבנות.

כל שכן מהדלקות בית הכנסת,

ובתנאי שיפריש מממונו מה שהיה רוצה, ליתן שמן ונרות,

שיקנה שמן ונרות וייתן לתלמידי חכמים ולעניים יותר על מה שהיה בדעתו לחלץ צדקה ותיטב להשם ולנפש אוריו.

ואם איש עני הוא וחייו וחיי אנשי ביתו קודמין,

וטוב יותר שיקנה שמן ונרות לעצמו,

כדי שיהיה לו בהרווחה להדליק נר שבת וללמוד להוראה, וצדקה תיחשב לו יותר מאשר ייתן לבית הכנסת.

והכל לפי מה שהוא אדם, שאם הרחיב השם גבולו,

זהו כבודו, כי הרבה כבוד בית הכנסת, ובהורים יכבד השם,

ובזה יזכה לנר מצווה ותורה אור לו ולזרעו.

וראיתי אנשי מעשה, כותב הרב,

שהיו מחבבים הדלקת נרות בבית הכנסת, ולא היו מניחים אותה לעשות על ידי שמש בית הכנסת,

אלא הם בעצמם

ובכבודם מדליקים אותם.

ושמעתי שיש מקומות שהיו מוכרים את ההדלקה.

ובוודאי שזהו חיבוב מצווה ומנהג יפהו, וכידוע, מאמרם זל בירושלמי שביעית,

סוף פרק ג',

שמה שזכה שאול למלוכה היה על שהיה זקנו מדליק נרות במבואות האפלים,

ועושה חסד עם הרבים.

וכן דבורה,

הנביאה זכתה לנבואה על ידי שהייתה מכוונת לעשות הפתילות עבות

לבית המקדש.

כך כותב הלקוט שמעוני, שופטים, רמז ד'.

וישבע חכם ויוסף לקח,

ויעשה את כל אשר בכוחו לעשות טוב, וה' ייתן לטוב. ומה טוב ומה נעים

למי שהרחיב ה' את גבולו, שיהיה נר דולק לו כל הלילה,

שזה הכנה דרבה לעמוד בהשכמה.

כי רוב גירויי עצר ראו מחמת העצלות והחושך,

מה, אני עכשיו אקום להדליק נר?

הנה כי כן להוצאת מצווה תיחשב, וה' ישלם לו בעילו,

ויהי שלום בחלום.

ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.