קוצר רוח | הרב אמנון יצחק שליט"א

"וידבר משה הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה", אמרו חכמים ז"ל, זה אחד מעשרה קל וחומר שכתובים בתורה, הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה. ומקשים, איך זה נדרש בקל וחומר, הכתוב למעלה ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה, וכל זה לא היה לפרעה, ואם כן מהו הקל וחומר? 

נראה לבאר בהקדם מה שלמדנו בפרשת שמות. "וידבר אהרן את כל הדברים האלה ויעש האותות לעיני העם ויאמן העם ויקדו וישתחוו, ואחר באו משה ואהרן אל פרעה", ויש להתבונן, לשם מה הדגיש הכתוב "ואחר באו משה ואהרן אל פרעה", למה לא היה די לומר כסדר הכתובים, "ויעש האותות לעיני העם ויבואו משה ואהרן אל פרעה", למה הדגיש ואחר, אחר מה? "וידבר אהרן את כל הדברים האלה ויעש האותות לעיני העם ויאמן העם ואחר באו משה ואהרן אל פרעה". אלא ודאי בא הכתוב ללמד אותנו שאחר שעשה אהרן את האותות לעיני העם, ואחר שהעם האמין, אחרי זה דוקא באו משה ואהרן לפרעה ולא לפני כן, שמכיון שנצטוו משה ואהרן לעשות למען יאמינו העם, אם כן היה ראוי לבוא מקודם אל פרעה ואח"כ לעשות האותות גם לעיני ישראל, ואז היתה האמונה מתחזקת יותר בישראל, שהרי כמה ניסים גלויים נעשו למשה ואהרן בבואם לפני פרעה. אז למה הלכו קודם שיאמין העם ואח"כ באו אל פרעה ולא הפוך? 

מצינו בחכמים ז"ל בילקוט שמעוני רמז קפ"א, ארבע מאות פתחים היו לפלטרין של פרעה, אין ארמון כזה בעולם, לא היה ולא נברא למעט זה, ארבע מאות פתחים היו לפלטרין של פרעה, ועל כל פתח אריות ודובים וחיות רעות, גן חיות שלם, ולא היתה בריה יכולה להכנס שם עד שהיו מאכילים אותם בשר, וכשבאו משה ואהרן נתקבצו כולם וליחכו רגליהם והתחילו ללוותם עד שבאו לפני פרעה, וכל מלכי מזרח ומערב כשראו אותם נפל פחדם עליהם והשתחוו להם. משה ואהרן כל אחד חמש מטר פלוס, וכל האריות והדובים מלווים אותם, והם נכנסים ככה אל פרעה בלי לנקוש בדלת. ואמרו עוד שאותו היום - יום הולדת של פרעה היה, ובאו כל מלכי מזרח ומערב, וכשבאו משה ואהרן לפני פרעה היו רואים שהם דומים למלאכי השרת, ורום קומתם כארזי הלבנון, וגלגלי עיניהם דומים לגלגל חמה, וזקן שלהם כאשכולות תמרה, ומטה האלהים בידם, מיד נפל עליהם פחדם. 

ומצינו עוד כמה דברים למעלה מן הטבע שהיו ונבראו אז למשה ואהרן, ואם כן בודאי יש בכל אלה לחזק את האמונה, אז למה לא עשו כן לבוא לפני פרעה מעיקרא? למה היו צריכים קודם ללכת לעם שיאמין העם ואח"כ לבוא? ואח"כ היו עושים גם את האותות לפני בני ישראל והניסים היו ניכרים בכפליים. 

אמנם משום כך הדגיש הכתוב ואמר, "ואחר באו משה ואהרן אל פרעה" להורות שכל ביאתם לפני פרעה היה רק אחרי שהאמין העם ויקדו וישתחוו, דוקא בזכות האמונה הזאת היו יכולים משה ואהרן לבוא אל פרעה וליעשות להם כל הניסים, לולא כן אי אפשר, כי אין מלך בלא עם, אם העם הולך איתו יש לו את הכוחות, אם לא הולך איתו - איזה כוחות יהיו לו? 

וכן מצינו בחכמים ז"ל במכילתא בשלח פ"ו, רבי נחמיה אומר, כל המקבל עליו מצוה אחת באמונה כדאי הוא שתשרה עליו רוח הקודש, וכן אתה מוצא שלא נגאלו ישראל ממצרים אלא בשכר האמונה, שנאמר "ויאמן העם". 

מעתה נתבונן עוד, מאי דכתיב "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה", ולמה מתחילה ויאמן העם ועתה לא שמעו אל משה? 

התשובה היא מקוצר רוח ומעבודה קשה, קוצר רוח פירושו - קוצר נשימה כאדם שנשימתו קצרה, כלומר שהאמונה שהאמינו מתחילה נתקצרה אצלם, פרעה לה, ויבוא היאוש תחתיה, כל כך למה? כבר ביארו חכמים ז"ל במכילתא פרשת בא, רבי יהודה בן בתירא אומר, הרי הוא אומר ולא שמעו אל משה מקוצר רוח, וכי יש לך אדם שהוא מתבשר בשורה טובה ואינו שמח? רבו מוציאו לחירות ואינו שמח? אם כן למה נאמר ולא שמעו אל משה, אלא שהיה קשה בעיניהם לפרוש מעבודה זרה. הרי לנו המרחק מאמונה שכלית עד לאמונה חושית. 

כתוב שגדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים, מה רוצים לומר? שיותר טוב להיות איכר, מי שהוא חקלאי הוא יותר טוב מירא שמים? גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים? אומר רבי יצחק בלאזר זצ"ל שמדובר בצד השווה, אתה לא יכול להשוות בין מין בשאינו מינו ולעשות השוואה, צריך להיות בצד השווה, מה הצד השווה פה? הוא אומר, האמונה. מי שהוא עובד ונהנה מיגיע כפיו הוא גדול יותר מירא שמים באמונה, למה? לירא שמים יש אמונה שכלית, לנהנה מיגיע כפיו יש אמונה חושית, הירא שמים יודע שהקב"ה זן ומפרנס, וההשתדלות לא עושה כלום, ואין מעשירים מן המלאכה אלא הכל בגזרת עליון, זה הוא מאמין, הוא ירא שמים. הנהנה מיגיע כפיו הוא גדול ממנו, הוא רואה את זה בחוש שכל ההשתדלות לא מביאה שום דבר, אלא הקב"ה מנהל את עולמו ומביא מאיפה שהוא רוצה מה שהוא רוצה ולוקח גם וכו' וכו' וכו', לכן גדול הנאמר, אז אותו דבר פה, רואים את המרחק מאמונה שכלית עד לאמונה חושית, זה מה שנאמר "וידעת היום והשבות אל לבבך" ומורגלא בפומי של הגאון הצדיק רבי יצחק בלאזר זלה"ה, שכמו שיש מרחק גדול מאד ממי שאינו יודע ליודע, כך המרחק גדול מאד מ"וידעת היום" ל"והשבות אל לבבך" מהידיעה השכלית עד שתהיה הידיעה חושית שהוא רואה את זה במוחש, מה שהוא מאמין הוא רואה במוחש. כשאדם מגיע לאמונה חושית אין שום דבר יכול לעמוד כנגדו, ואפילו כל רוחות שבעולם לא יזיזו אותו ממקומו, אבל אם האמונה היא רק שכלית, שבא נגדה ענין חומר שהוא מוחש בגוף, תש כוחה של השכלית, ונשארת מחוסרת אונים כאיל ולא היתה מעולם. 

זה מה שאמרו חכמים ז"ל שהזקנים התחילו להלוך עם משה ואהרן, אבל בדרך הם נשמטו וברחו, אה, משה מסתכל, אין אף אחד. איייי. כשהגיעו לפלטין של פרעה נשארו רק משה ואהרן, כי כשהתחיל לחוש להרגיש את הפחד והאימה מפני פרעה הרשע ניצח החוש את השכל ונעלם. 

גם בישראל אפילו שמתחילה האמינו ושמעו, אבל מכיון שבא על גופותיהם קושי השעבוד ביתר שאת, והגיעו למצב של תבן, תבן לא ינתן להם, כרעו ונפלו תחת גזרה אכזרית זו, נתייאשו ולא שמעו אל משה, וכמו שאמר רש"י שלא קיבלו תנחומים, הוא בא להגיד להם אני בא לגאול אתכם, לא יכולים לשמוע אותו, לא רוצים לשמוע, עזוב, אל תבוא לנו עם דברים חדשים ויהיה לנו עוד פעם גזרות חדשות, תן לנו ,עזוב, לא רוצים לשמוע מכלום, עזוב, די, די, די, די. 

וכן הוא מאמרם ז"ל שהיה קשה בעיניהם לפרוש מעבודה זרה, ומה זאת? הרי כתוב "ויאמן העם וישמעו", אלא שכנגד פרישות בעבודה זרה בהרגש גופם ונפשם נתקצרה הרוח שבאמונת שכלם. אתה מבין? כן, מה הבעיה, מה הבעיה, אבל כשזה מגיע למעשה, נו, אתה מוכן להפסיק לעשן? שמע, זה קשה, זה זה זה זה, שמע זה סכנה, זה מחלות, זה צרות, עכשיו עומדים לשים תמונות של חולים גוססים על הסיגריות, שום דבר לא עוזר, קשה לפרוש מעבודה זרה. קשה, כשזה מגיע לחוש נכנעים.

מעתה מה מאד נבין את הקל וחומר של "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה", אם בני ישראל שהתורה מעידה עליהם "ויאמן העם וישמעו", אם אצלם נתקצרה רוחם במצב של התנגדות של חומר גופם, פרעה הרשע שאף פעם לא הגיע לאמונה כלל וצעק בקול "מי ה' אשר אשמע בקולו", על אחת כמה וכמה "ואיך ישמעני פרעה"? וכמו שראינו שאפילו אחר שקיבל מכות נאמנות, והתוודה חטאתי הפעם, ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים, אבל מיד שחדלו הקולות והברד, ויכבד ליבו הוא ועבדיו, היש לך קוצר רוח גדול מזה? 

הנה למדנו מכאן ורעדה תאחזנו, אם אנשים כאלה שנאמר עליהם בתורה "ויאמן העם" ומשה רבינו ע"ה נענש על זה שאמר "והן לא יאמינו לי", כמו שאמרו חכמים ז"ל על הפסוק "מה זה בידיך" מה זה - מזה שבידך אתה צריך ללקות, שאתה מוציא שם רע על בני, הם מאמינים בני מאמינים, אז ה' מעיד עליהם שהם מאמינים, ויאמן העם זה היתה האמונה האמיתית, אבל אעפ"כ כשהגיעו למצב אחר שונה מזה שהיה נחלשה אמונתם ולא שמעו אל משה. מה נענה אנא בתרייהו בדור כזה שבעוונותינו הרבים אבדה האמונה ונכרתה מפיהם, וצרות הכלל והפרט מתרבות בכל יום בגוף ובנפש, מה נקח לעבוד את ה'? אתם רואים אנשים שיודעים איפה האמת נמצאת ופוחדים לגשת אליה כי הם מאויימים ע"י מפלגה עוקרת תורה, איייי, לא יאומן, הם יודעים איפה האמת, הם יודעים ששמה השקר, הם יודעים שמאיימים עליהם, למה צריך לאיים? ואעפ"כ אין להם את הכח כי האמונה שלהם היא רק שכלית, היא לא חושית, הם לא רואים את ה' בעיניים. כשמגיע מבחן קטן, קטן שנוגע לגופם ולבשרם, אז הם מוכרים את הכל. פשששששש, עכשיו מובן, לא יכולים לפרוש מעבודה זרה, לא יכולים, עזוב, עוד צרות, עוד בעיות, עוד, עזוב, משה רבינו, בלי גאולות בלי כלום, תן לנו, תן לנו, תנו לנו, התרגלו לעבודה ולשעבוד, להיות עבדים. 

ישנם הרבה בחורי ישיבה שלומדים שנים בישיבה ועוסקים רוב הימים בפלפולים בש"ס ובפוסקים, ואעפ"כ אינם יודעים בש"ס כלום, וכבר צווחו על זה גדולי ישראל. ואני שמעתי, אומר הלב אליהו, אני שמעתי מפיו הקדוש של החפץ חיים זצוק"ל שאמר בזה הלשון, מה מתפלפלים שם בחורי הישיבה, תמה אני מאד איך יוצא בחור מהישיבה בלי שיהיה בקיא לפחות בשני סדרים גמרא, אוי לאותה בושה. איך גומרים שני סדרים? חייבים לשנן ולשנן ולשנן ולשנן ולשנן. אי אפשר להספיק בעיון שני סדרים בישיבה, נכון הרב? אי אפשר. אבל איך יצאו מהישיבה עם שני סדרים? אז צריך לשנן ולגרוס הרבה. והנה אותם הבחורים גם הם, עולה ברוחם כמה פעמים הרהורי חרטה למה אין להם ידיעה בש"ס, אבל לדאבון לב הרהורים אלה חולפים ועוברים. אין להם קיום אלא לפי שעה ואח"כ נעלמים, וחוזר האדם לטבעו ולרצונו וחסל. אם יקחו את העצה שאמרתי במנחה ויקבלו על עצמם על המקום, על המקום שחרית, אם יקבלו על עצמם על המקום להתחייב לסיים א' ב' ג' ד', או, רק אז יוכלו להנצל מהדברים החולפים ושנשכחם. חייב אדם לקנות בשעה אחת, יש קונה עולמו בשעה אחת, אלה שקנו את הש"ס בשנה אחת, שאמרנו לגרוס שנה אחת את הש"ס, מאות ואלפים סיימו את הש"ס בשיטה הזאת. נו, לפחות לחיי עולם הבא כשיגיעו לא יבושו, וילמדו אותם את כל הש"ס כולו, הכל, כמו עצת החפץ חיים. 

כשהייתי אצל הרב קניבסקי לשאול אותו אם זה נכון ואפשר לעשות כך, אמר טוב, טוב מאד, ואמר נכון, אמת, ככה אמר החפץ חיים. נו, אבל יש כאלה שמפלפלים גם בדברים האלה, גם בדברים של הרב קניבסקי גם בדברים של החפץ חיים, העיקר שיצר הרע ירויח. 

חוזר האדם לטבעו וחסל ולא לחינם טען האבן עזרא ז"ל במליצותיו, פעם תשובי ופעמיים תשובבי, הנפש, הנשמה שלנו - פעם תשובי, קורה שפעם אתה שב בתשובה, אבל כנגד זה פעמיים תשובבי. פעם לקונך ופעם לרצונך, פיפטי פיפטי. ואיך יתם עוונך, אז אם זה הולך ככה איך יתם עוונך? והדבר פשוט, כי כשהרוח מתקצר החומר בא במקומו, שהרוחניות מתקצרת מה בא במקום, אין אדם שהוא לא תפוס בשרעפיו, או בזה או בזה, אין רוח - יש חומר, והרצון הטבעי משתלט על האדם ואז הוא נעשה כבעל חי שוכח אמונתו ומגביר תאוותו, אוהב רק את עצמו וכל מחשבותיו נתונים לענג את גופו, ועל זה וכיוצא בזה צווח האבן עזרא ז"ל, אם פעם לקונך ורבות לרצונך איך יתם עוונך? 

ולכן עלינו לזכור תמיד ולשמור את עצמנו היטב לא לבוא לידי קוצר רוח, כי אם לכלוא את הרוח, לחזק אותו לסעד ולתמוך בו, ואין עצה ואין תבונה אחרת בזה אלא לימוד המוסר. שחרית וערבית לימוד מוסר, שחרית וערבית לימוד מוסר, כמו שנאמר "החזק במוסר אל תרף נצריה כי היא חייך, ואמרו חכמים ז"ל, משל לאחד שהיה מושלך לתוך המים, הושיט הקברניט את החבל ואמר לו, תפוס חבל זה בידך ואל תניחהו, שאם תניחהו אין לך חיים. כך אמר הקב"ה לישראל, כל זמן שאתם מדובקים במצוות אז "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום", וכן הוא אומר, מי אומר? שלמה המלך, אם היו נותנים לנו עכשיו להכנס לשלמה המלך והיינו מבקשים ממנו עצה, שלמה המלך החכם מכל אדם, חתן לי עצה, איך אני שורד את העולם הזה ויוצא פה בלי דברי האבן עזרא, פעם לקונך ורבות לרצונך ואיך יתם עוונך, מה אני עושה? היה אומר לנו שלמה המלך, החזק במוסר אל תרף נצריה כי היא חייך.

רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל...