ביאורים ומעשים מהגדה של הרב שטיינמן על ההלל - יט | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 14.05.2021, שעה: 17:29
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום
נציב יום, מוריס בן שרה, רפואה שלמה ואריכות ימים ושנים
וגם אל עילוי נשמת כל מי שאין שיאמר עליו קדיש,
אמן.
ממשיכים במאמרים ומעשים מתוך ההגדה של הרב שטיינמן
בעניין הלל הגדול
למוליך עמו במדבר
כי לעולם חסדו.
כשעם ישראל היו במדבר
עמוד אש ועמוד ענן
חופפים עליהם.
המן יורד להם מדי יום
מן השמיים.
בעירה של מרים מספקת כל צורכיהם.
במצב כזה נקה לישראל לראות ולדעת כי ה' הוא האלוהים
באמונתם אמונה חושית.
היום,
כשכבוד השם גלה ממקומו
בבית מקדשנו חרב,
וצרות רבות וקשות פוקדות אותנו,
כמו בימים אלה, בפרעות
ובאוזלת היד של משטרת ישראל שהיא חכמה וחזקה נגד חרדים ולא יכולה נגד ערבים,
כיצד נוכל להרגיש ולהשיב את האמונה השכלית?
השאלה הזו נשאלה לפני הרב שטיינמן.
הוא השיב לשואלים.
מי שמסתכל ומתבונן יזכה לראות זאת גם היום.
העומדים לא הבינו בדיוק את הכוונה.
ולפרש אותה למציאות של עם ישראל כיום,
שנמצא בין 70 זאבים,
מחצי מיליארד ערבים.
ובין האויבים מבית ומחוץ,
בעל ההנהגה המיוחדת של הזוכים בני התורה,
הסביר הרב
בעצמו את הדברים ואמר.
מדובר על אשכנזים.
העובדה שאדם מחתן את ביתו
עם כל ההוצאות הכלולות בכך,
כמו קניית דירה
משאר הצרכים,
היא נס שבנס.
צריכים רק להכיר בכך כדי להתחזק באמונה בלב שלם.
חרדים אשכנזים על כל בת נותנים דירה או חצי דירה.
זוגות צעירים רוצים לקנות דירה, לא יכולים כל החיים.
ופה מחתנים עם דירות.
זה לא נס.
ולא תגיד שאנשים עובדים בהייטק ויש להם
30-40 אלף שקל בחודש.
אברכי הכולל,
איך זה?
נס שבנס.
אז מה, זה לא ירידת המן?
זה לא בעירה של מרים?
זה לא ענני כבוד?
מי שמתבונן
יכול לראות גם במעשים היומיים
את הנסים.
לסיחון מלך האמורי ולעוג מלך הבשן.
הגמרא בזבחים, קו יג,
אומרת שאנשי דור המבול
קלקלו ברותחין ולפיכך נידונו ברותחין.
מקשה הגמרא, אם מי המבול היו רותחין,
תבה החישגיה.
רש״י מפרש, והלא זפותה הייתה, בזפת,
מבית ומחוץ.
וכיוון שרותחין,
המים, האח היא מהלכת,
והזפת לא נפשר.
מאוד מקשה הגמרא.
עוג מלך הבשן, איך הקאה?
כתוב שעוג מלך הבשן גם הוא ניצן.
אז איך הקאה? איפה הוא עמד?
ומפרש רש״י,
לכתיב בו ויבוא הפליט.
מאמר רבי יוחנן, זה חוג שפלט מאנשי דור המבול.
זאת אומרת, מכל אנשי המבול,
אנשי המבול זה אנשים שראויים למבול,
ומתו במבול,
הוא נפלט מהם ונשאר.
הגמרא מתרצת שנעשה נס,
והמים שבצידי התיבן הצטננו.
זאת אומרת,
מסביב לטבע,
היו מים מצוננים.
ניסים כאלה יש גם כיום.
יש באוקיינוס מקומות
שיש מים מתוקים באמצע,
והם לא מתערבבים אף פעם עם המים המלוחים.
אז הקדוש ברוך הוא כבר עושה את זה, מראה לנו שהאפשרויות האלה למישהו ספקן
יגיד איך זה יכול להיות שזה פשע פשע פשע.
אז אומרים לו בוא, בוא לקח אותך לאוקיינוס לסיבוב
ותראה שיש מים מתוקים בתוך מים מלוחים
ולא מתערבבים.
אז הגמרא מתרצת שנעשה נס
והמים שבצידי הטיבה הצטננו.
פרש רש״י נעשה נס והצטננו המים שבצידי הטיבה ושם עמד עוג והראם.
וגם הזפת לא נפשר.
כי אם המים צוננים למה שהזפת יופשר?
והראם לא צריך להיכנס לטיבה.
מפני הגובה שלהם הם לא טבעו.
עוג מלך הבשן היה ענק.
והראם היה ענק.
אז הם עמדו על הקרקע.
מה היו מצידי הטבע?
מסביב הטבע המים היו מצוננים.
בזמן שבני ישראל היו בדרכם להיכנס לארץ ישראל הם עברו
דרך הבשן.
וכתוב בפסוק במדבר כא ל״ג שעוג יצא לקראתם למלחמה.
והקדוש ברוך הוא אמר למשה אל תירא אותו.
למי אומרים אל תירא אותו?
למי שירא.
ממה ירא משה?
משה רבנו לא פחד מהגבורה של עוג.
הרי גם סיחון היה גיבור.
ולא כתוב שמשה פחד ממנו.
באמת אין כל סיבה לפחד מגבורתם של בני אדם
וגם של השניים האלה
שהיו אחים.
שכן כלפי הקדוש ברוך הוא הם לא נחשבים לכלום.
הפחד של משה מעוג היה כמו שפרש רשי
שמא תעמוד לו זכותו של אברהם
שנאמר ויבוא הפליט.
זכותו של עוג הייתה
במה שהוא סיפר לאברהם של לוט נשבע.
וכך יכול היה אברהם לצאת למלחמה ולהצילו.
עוג גרם
שאברהם יציל את לוט
-
מילות
יצא מואב
ממואב יצאה רות המואביה ממנה דוד המלך ומשיח בן דוד
מי גרם להצלה?
עוג
כתוב ויבוא הפליט ויגד לאברהם העברי
רש״י מביא על המילים ויבוא הפליט
לפי פשוטו,
לפי הפשט של הפסוק, זה עוג שפלט מן המלחמה.
כתוב כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים.
וזהו נשאר שלא הרגו המרפל וחבריו כשהכו את הרפאים בעשתרות קרניים.
המדרש
בראשית רבה אומר זה עוג שפלט מדור המבול.
זאת אומרת הפשט אומר שהוא נפלט ממלחמה והמדרש אומר שהוא נפלט מדור המבול.
זהו מיתר הרפאים. מה זה יתר הרפאים?
שנאמר הנפילים היו בארץ.
הוא מתכוון שיהרג אברהם ויישא צרה.
למה הוא בא להודיע
לאברהם אבינו
שלוט נשבה?
הוא הכיר את אברהם, כולם שמעו את שמעו של אברהם שהוא איש חסד גדול.
והוא לא ייתן שלא תהיה שבוי
ביד המלכים,
הוא יצא להילחם נגדם.
ואז כמובן איזה סיכוי יש לו
מול מיליונים?
אז הם יהרגו אותו.
ואז הוא נתן עיניו בשרה ואמר ועכשיו אני אקח את שרה.
אז כל התוכנית הייתה כזאת.
אז לפי הפירוש הזה עוג הייתה כוונתו
לרעה
שאברהם יצא להציל את לוט ויהרג
וכך יישא את שרה.
דעת הזקנים אומר, כיוון שהצלה באה על ידו
היה למשה לירה ממנו.
משה רבנו חשש מעצם העובדה שהייתה לעוג שייכות
עם אברהם אבינו
ויצאה מזה תועלת
בשמא תעמוד לו לעוג זכות זו במלחמתו עם ישראל ויצליח לנצל את ישראל.
זכות אחת
שיכולה לעמוד נגד מ...
משה רבנו, עם כל הזכויות שלו, ועם כל הזכויות של עם ישראל שזכו לצאת ממצרים,
מהשם געלם,
ליתן להם את התורה,
וזכות אחת
של גוי כזה,
פוחד משה רבנו, שהזכות הזאת יכולה לעמוד לו נגד כולם.
כמו שמביאה הגמרא במסכת ברכות, נ״ד, נ״ד,
שעוג עקר הר בגודל שלוש פרסאות,
שתיים עשרה קילומטר,
כגודלו של מחנה ישראל,
וחשב לזרוק אותו עליהם.
החשש של משה אכן היה מוצדק,
אכן עמדה לעוג הזכות
של ויבוא הפליט,
שהרי בזכות זה הצליח לעקור הר,
וכמעט לזרוק אותו על מחנה ישראל ולהשמידו,
אלא שהקדוש ברוך הוא הבטיח למשה, בהבטחה מיוחדת, אל תירא אותו.
כי בידך נתתי אותו.
נתתי כבר, לא מעכשיו, כבר נתון לך מזמן,
מזמן אברהם, יצחק ויעקב, המדרש מרחיב.
מה לומדים מכאן, אומר הנב שטיינמן?
שכל מעשה טוב שאדם עושה
אפילו אם הוא לא נעשה מתוך כוונה מיוחדת לטובה,
ויתרה מכך, אפילו אם הוא עם כוונה רעה,
מקבלים על זה שכר,
ואז זכות עומדת לעושה.
ולפיכך חשש משה רבנו שמא תעמוד לו זכות של עוג
והוא יצליח להרוג רבים מהם.
כמו שראינו שהזכות של נבוכדנצר על ארבע פסיעות שהוא פסח נתנה לו מלכות על כל העולם כולו ארבעה דורות.
אז רואים שאפילו הדבר קטן,
קטן, שאדם עושה
לכבוד השם,
אפילו שהוא השתמש בכל מה שהיטיב לו השם,
להחריב את בית המקדש ולהרוג מיליונים וכו',
אבל הקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר שום בראייה. כל מי שעשה משהו, משהו,
שיצא מזה תועלת,
בזכות,
זה נשמר לאדם.
אבל רשעים לא משלמים להם בעולם הבא, משלמים להם בעולם הזה.
לכן הם מקבלים
מלכות
ודברים גדולים.
לא יאומן כי יסופר.
עכשיו נתבונן.
עוג הזה היה האדם היחיד ש...
הוא ניצל מהמבול, חוץ מנוח ומשפחתו שהיו בתוך הטבע.
במשך שנה שלמה
היה המבול.
הוא ראה ניסים גלויים שאי אפשר לתאר כלל.
כל המים רותחים
והוא נמצא במים מצוננים.
הוא עומד בתוך המים שנה שלמה.
מה אכל? כתוב שמנוח היום הוציא לו מהטבע.
איך ישן?
מה, הוא הניח את הראש ככה על התיבה ונרדם בעמידה.
ובפרט שכל המים מסביב היו רוצחים.
ורק המים שמסביב לתיבה נשארו צוננים.
והוא רואה איך העולם כולו נחרב.
והוא היחיד שניצול.
אז אדם כזה, לא הייתה צריכה להיות לו השפעה טובה מכל מה שהוא ראה?
הרי אדם כזה עד סוף ימיו לא יכול לעשות מעשה רע אחד.
אחרי שהוא ראה את כוחו גבורתו של הקדוש ברוך הוא ואת הבטחתו שהוא יביא מבול ויחריב את העולם.
והניסים שראו עיניו היו צריכים להשפיע עליו השפעה כזאת
שהוא ישוב בתשובה שלמה.
אף על פי כן נשאר ברשעתו. כמו שנבוכדנצר נשאר רשע,
גם זה נשאר רשע.
והוא מוכן להרוג עם שלם כדי שתתנשא מלכותו.
מזה השכר חשש משה רבנו שיינתן לעוג מן השמיים,
שיצליח להרוג את עם ישראל למען תאוות השלטון.
כמו ביליה דבילי, כמו ביבי דיקי, כמו כל אלה.
כל אלה הם אותו סוג.
רואים מכאן יסוד
שמשמיים נותנים לאדם שכר
לפי בית הקיבול שיש לו.
מי שיש לו השגות
בדברים רוחניים
מקבל על מעשיו הטובים שכר רוחני.
והוא יזכה להתענג על השם וליהנות מזיו שכינתו בחיי הנצח.
מי שאין לו השגות רוחניות
לא משלמים לו במטבע הרוחני.
אין לו שייכות לזה.
לאדם כזה משלמים רק במטבע ששייך אליו.
לכן התשלום לעוג עבור המעשה הטוב שעשה,
שיצליח להרוג את כלל ישראל, חס ושלום,
אם הם היו ראויים לעונש.
כי תמיד הקב' ברוך הוא משלח את האויבים בישראל כשהם לא בסדר, כמו עכשיו.
הטילים לא באים בחינם, לא על המצוות, כמו שאמרנו, על העבירות.
ככל שאדם לומד תורה
יותר ויותר
הוא משתדל להתחזק ביראת שמיים יותר ויותר
הוא מכין לעצמו בית קיבול גדול יותר לקבל את התענוגים הרוחניים
השכר שיושלם לו אז על מעשיו הטובים
יהיה במטבעות רוחניים נצחיים ולא במטבעות גשמיים
שהם הבל בריק
אז אנחנו משבחים בהלל הגדול ואומרים לסיחון מלך האמורי
ולעוג מלך הבשן מה כתוב לפני כן? למכה מלכים גדולים כי לעולם חסדו
ויהרוג מלכים אדירים כי לעולם חסדו
לסיחון מלך האמורי
כי לעולם חסדו
ולעוג מלך הבשן כי לעולם חסדו
להרוג אחד כזה שהיה מסוגל בהרמת הר להרוג את כל ישראל,
הקדוש ברוך הוא נתן אותו ביד משה,
זה כאילו עולם חסדו.
כי היה לו את הזכות,
והיה לו את היכולת, והיה לו את הכוח.
והקדוש ברוך הוא הציל את עמו, ועל זה אנחנו משבחים,
כאילו עולם חסדו.
אומות העולם לא רוצים להרוס אותנו, לא צריך את עוג היום, יש פצצות גרעיניות, יש זה.
מה אין להם?
יש להם.
אבל הקדוש ברוך הוא לא נותן בידם כרגע.
פצצה אחת תגיע לפה, זה ברור.
זה כבר דיברנו על זה ארבעים שנה.
נותן לחם לכל בשר, כי לעולם חסדו.
הודו לאל השמיים, כי לעולם חסדו.
הגמרא בפסחים ק.י.ח.
למה נקרא שמו הלל הגדול?
26 פעם אומרים כי לעולם חסדו, כנגד 26 דורות.
מאז בריאת העולם עד נתינת התורה.
למה אומרים?
כי לעולם חסדו, זה הלל הגדול.
למה הוא נקרא הלל הגדול?
אמר רבי יוחנן, מפני שהקדוש ברוך הוא יושב ברומו של עולם,
הוא מחלק מזונות לכל ברייה.
ברש״י מפרש, דכתיב,
הודו לאל השמיים.
הודו לאל השמיים,
כי לעולם חסדו. הודו לאל השמיים, כי לא חסדו.
מה להודות?
נותן לחם לכל בשר.
והיינו זה דבר גדול.
חסדי השם עמנו כה מרובים הם.
כל נשימה שאדם נושם, חסד השמי
בנשמת קול חי, אנחנו מזכירים עוד, עוד, עוד הרבה חסדים.
מה מיוחד
בכך שהקדוש ברוך הוא מחלק מזונות לכל ברייה,
שדווקא משום כך הוא נקרא שמו הליל הגדול על זה, נותן לחם לכל בשר.
כשמתרחש נס לא כדרך הטבע,
מתפעלים ממנו יותר ממעשים הקבועים בטבע.
אבל הקדוש ברוך הוא לא רוצה להנהיג את העולם בקביעות באופן של נס.
אבל אם באמת יתבונן האדם
בשבח הזה של נותן לחם לכל בשר,
הרי זה פלאי פלאות.
יש בעולם מיליארדים בני אדם,
עשירים, עניים,
יש מתפרנסים ברווח, יש בקושי.
אבל הקדוש ברוך הוא זן ומפרנס את כולם.
ופותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון.
ונותן לאדם מה שהוא רוצה.
וגם אם אין לו רצון, הוא נותן לו רצון.
וזה חוץ מבעלי חיים, ושרצים, ודגים, וכולי, ועופות.
וזה נס שקורה כל יום, האספקה מגיעה.
הקדוש ברוך הוא יושב ברומו של עולם
ומחלק מזונות לכל בריאה.
שליטה בכל הבריאה.
כולם גלויים וראויים לפניו.
הוא רואה בדיוק מי נמצא איפה,
ומשגר לו את המזון, יותר את ה-UPS והמזון.
נכון?
ומכל זה יכול אדם ללמוד השגחה
יותר מכל הניסים המתרחשים מדי פעם.
כי ברור שלא ייתכן שאדם יפרנס כל כך הרבה אנשים ובעלי חיים.
רק הקדוש ברוך הוא.
וגם אי אפשר לסמוך על ה-GPS בגלל שהם לפעמים מביאו אותך לכפרים ערבים.
אז אם היו צריכים לשלוח את המזון, זה היה מגיע אליהם.
בקיצור, כשאדם אוכל צריך להגיד
הודו לאלה שמיים כי לעולם חסדו נותן נחם לכל בשר כי לעולם חסדו, איך הגיע לאוכל עכשיו?
בן אדם חושב
שהוא הולך לאוכל
והוא קונה את האוכל
אתה יכול להגיע למקום ומבקש את מה שאתה רוצה, הוא אומר לך נגמר, אין
אז הנה אתה רואה אפילו שהגעת, אין
מה שהקדוש ברוך הוא מייעד לך לאכול
זה מה שאתה תאכל
אדם בא לאכול לאפה שווארמה, בסוף הוא אוכל טורטיה
בכלל לא ידע שיש טורטיה
בסוף הוא אומר, טוב שאכלתי טורטיה, לא אכלתי לאפה
נותן לחם לכל בשר
כי לעולם חסדו, על זה נקרא הליל הגדול
הגמרא בפסחים כ יח אומרת למה נקרא שמו הליל הגדול?
אמר רבי יוחנן, מפני שהקדוש ברוך הוא יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל ברייה
ואמרנו שרשי אמר
הודו לאל השמיים
כי לעולם חסדו נותן לחם לכל בשר והיינו דבר גדול
בדבר תמוה
מזכירים פה בהלל הגדול עוד טובות ונפלאות
שעשה הקדוש ברוך הוא עם בריאויו
כמו לעושי הורים גדולים
הקדוש ברוך הוא ברא את השמש והירח והכוכמים
אפשר לחיות בלי שמש?
אי אפשר לחיות בלי שמש
זה שבח גדול מאוד
כל ניסי מצרים מוזכרים פה
קריעת ים סוף
מלחמת ציחון ועוג
וכל זה עדיין לא סיבה לקרוא לפרק הזה הליל הגדול
רק השבח נותן נחם לכל בשר
למה השבח הזה הוא יותר גדול מכל השבחים האחרים המוזכרים כאן?
באמת צריך להתבונן בכל עניין אמירת השבחים
של השם יתברך בפי הברואים
ידוע שהשם יתברך יש לו נחת רוח כשעם ישראל משבחים אותו
וכלל ישראל משבחים אותו
ברוב התפילה
בפסוקי דה זמרה וברכות קריאת שמע
בתחילת שמונה עשרה
והסיום של השלוש ראשונות, שלוש אחרונות
הכל זה שבחים לקדוש ברוך הוא.
מהי הנחת רוח שיש לבורא יתברך מזה שבני האדם משבחים אותו?
מילא אצל בני אדם
שבחים
שייך
אדם נהנה שהבריות משבחות אותו והוא נפגע
אם מזלזלים בו ולא משבחים אותו ופוגעים בכבודו
אבל מה זה שייך אצל הבורא עולם?
הרי האדם הוא נברא קטן, היום פה, מחר בקבר
ומה אכפת לו לשם יתברך אם זה
ישבח אותו?
אם ילדים קטנים
ישבחו וייקלסו
אדם גדול
זה יוסיף וייתן לו משהו?
והרי אין בכך כל דמיון
מול ההבדל בין הברואים
לבין השם יתברך.
אין כל דמיון בכלל.
אז מה נותן לו השבח של בני אדם?
ואם נעלה על הדעת שכביכול השם יתברך זקוק לשבחים האלו
אז חסר בשלמותו חלילה
כי שלמות פירושו שלא חסר כלום
ואם חסר לו שבחים
זה חסרון בשלמות
ואז זה לא האלוקים, לא יכול להיות אלוקים
לכן לא יעלה על הדעת שהקדוש ברוך הוא נצטרך לשבחי בני אדם
ועוד יותר קשה על דברי חכמים, זיכרונו לברכה ביומה, ל״ח, על הפסוק מישעיהו,
מ״ג ז״ן
כל הנקרא בשמי ולכבודי
בירתי ויצרתי ואף עשיתי.
כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לכבודו ברעו
כל הנקרא בשמי ולכבודי
וצריך ביאור מה עניין הכבוד שחולקים הבריות לשם יתברך.
יסוד הדברים הוא כמבואר בספרים
עולם חסד ייבנה
כל המטרה של הבריאה
זה הרצון של הקדוש ברוך הוא להיטיב עם הברואים
ולהעניק להם מחסדיו
הטוב ומטיב
בורא ברואים להיטיב להם
בזה רצונו יתברך להיטיב עם ברואים ולהעניק להם מחסדיו
כל הנבראים זוכים
לחסדי הבורא
ואין לך חסד ונאה גדולה לברואים
מעשיית רצון השם יתברך
מה באמת?
חסד בהנאה הכי גדול של האדם, שהוא זוכה לעשות את רצון השם.
ניקח בדוגמה,
אם אדם עושה את רצונו של המעביד,
הוא מרגיש טוב עם זה, הוא יודע שהוא יקבל הענקה
מבעל הבית.
אם אדם עושה טוב
לאדון שלו,
כמו עושה לרב שלו,
יש לו הנאה מזה,
כמו עושה לאבא שלו, לאימא שלו,
לאנשים גדולים,
יש לו הנאה מזה.
אצלנו זה נקרא זכות,
שאדם זכה.
ואם אדם עושה נחת רוח לקדוש ברוך הוא, זו זכות הכי גדולה, זו הנאה הכי גדולה שיכול להיות לאדם.
כל הנבראים זוכים לחסדי הבורא,
ואם אתה מקבל כל כך הרבה חסדים מהבורא,
אין לך חסד והנאה גדולה יותר לברואים מאשר לעשות רצונו, יתברך.
אם אחד מרעיף עליך כל הזמן מתנות, מתנות, וכסף, ופרחים, וזה, וזה, וזה,
כשאתה זוכה פעם להעניק לו בחזרה משהו,
זו הנאה הכי גדולה שיש לך, לתת לאדם הכי ראוי, שכל הזמן משפר אותך.
אז הבורא נותן לך בכלל חיים, וחסד, וראייה, ושמיעה, והליכה, והכול, והכול, והכול, והכול, והכול.
כשאתה מצליח לעשות משהו
לכבודו, כמו שאומרים,
אז זה ההנאה הכי גדולה בשבילך.
המלאכים, שהם בעלי דעה,
שכלים נבדלים הם נקראים, שכלים, שכל בלי גוף,
שכלים נבדלים,
הם בעלי דעה.
ההנאה שלהם מחוזק הכרתם בקדוש ברוך הוא. ככל שהם זוכים להכיר את הבורא יתברך, זו ההנאה הכי גדולה שיש להם.
ועד כמה שמתחזקת הכרתם בשם יתברך, הם שמחים בעונג שאי אפשר לתאר.
ומה רצונו יתברך?
שתהיה להם הנאה.
הרי כל מה שהוא ברא את כל הברואים בעולם,
מכל הסוגים, זה שייהנו ממנו,
שהוא רוצה להיטיב.
אז זו ההנאה שיש לבורא יתברך מזה שנהנים הברואים ממנו.
אבל בני אדם הם בעלי בחירה.
אז ההנאה הגדולה ביותר זה שהם יכולים לבחור בין הטוב לבין הרע.
והם בוחרים בטוב.
זה ההנאה הכי גדולה.
ואם הם בוחרים בטוב, שכרם לאין שיעור.
ראינו עכשיו דוגמאות
מעוק מלך הבשן, על מעשה אחד מה מגיע לו?
והעונג הזה המיועד לאדם
אף נברא לא יכול להשיג.
אם בוחר בטוב,
אז שכר גדול אין שיעור,
והעונג הזה שמיועד לאדם, שום נברא לא יכול להשיג.
שיא החסד ששייך בנבראים,
כפי שגזרה חוכמתו יתברך,
הוא שישיג האדם שכרו על ידי שיעמול בכך,
ולא יהיה אוכל חינם.
זאת טענה הכי גדולה.
וכדי שאדם לא יאכל לחם חסד,
נעמה דכיסופה,
ניתנה לו אפשרות הבחירה.
כי אם הוא היה מתוכנת מראש לעשות רק טוב,
הוא לא בחר בזה.
אז זה כמו רובוט, כמו מכונה.
אבל אם אני יכול לבחור ברא ובוחר בטוב,
אז אני לא אוכל בחינם.
עשיתי מעשים שראוי לקבל עליהם.
השם קבע, מי שעושה א' מקבל ב',
מי שעושה ג' מקבל ד'.
זאת אומרת, יש שכר ויש עונש.
ועל ידי שאדם בוחר בחיים ועושה את רצונו יתברך,
הוא זוכה להנאה ולשכר שאין לו שיעור.
הגמרא בירושלמי עורלה, פרק א' הלכה ג' אומרת,
מאן דאכיל מן חברי בהיט מסתכל ב'.
בהיט מסתכל ב'.
מי שאוכל משל חברו מתבייש להסתכל בו.
אתה אוכל משל חברך,
אז קשה לאדם להסתכל בפנים של מי שמאכיל אותו, נתן לו לאכול.
כי זה טבע האדם.
כשהוא אוכל משל אחרים הוא מתבייש מהנותן שנתן לו.
לכן ברא השם יתברך את האדם באופן שיקבל שכרו אחר עמל ויגיעה,
ובכך תהא הנאתו מושלמת. הוא לא יתבייש.
עמלתי על זה,
והקדוש ברוך הוא קבע, מי שעושה כך וכך, מקבל כך וכך.
אז אני מקבל
את מה שנאמר, ולא חינם.
לא אוכל חינם.
בחרתי בטוב, מגיע לי טוב.
עד כמה שהנברא מכיר את השם יתברך,
וככל שהוא מתקרב אליו יותר,
כך הוא זוכה לחסד הזה.
כדי לזכות לכך הוא מכניע עצמו לפני השם יתברך.
מכניע את עצמו.
כמה אנשים טיפשים צריך להכניע את עצמו.
מי אתה בכלל?
להכניע את עצמו הוא צריך.
לפני גדלותו התברך.
אדם שרואה אדם ענק, שתי מטר עשרים,
עובר לידו,
הוא מרגיש גם מד.
הוא מתבזה ממש, הוא עובר לידו.
זה כולה שתי מטר עשרים.
מה קרה?
בחצי מטר יותר גבוה ממך.
ארבעים סנטים, מה יש?
ככה זה, כשאדם רואה דבר גדול,
הוא נהיה קטן.
אז
אתה תסתכל רק על השמיים.
פה אלה הקרובים, כן?
איפה אתה ואיפה הם? אז מה אתה צריך להכניע את עצמך? מי אתה בכלל?
אבל כן, צריך להכניע. לאדם יש גאווה?
זה לא יאומן כי יסופר.
בכל אופן,
כדי לזכות לכך, צריך אדם להכניע את עצמו לפני השם יתברך ולהכיר את גדולת הבורא,
את מחלתו של הבורא ואת חסדיו עמו.
פעם טיפש אחד אמר לי, חילוני,
מה הקדוש ברוך הוא מוציא להם מן הארץ?
אני שמתי זרעים ויצא מזה, השקיתי אותם ויצא זה.
אני לא עשיתי את זה.
אני לא עושה את הלחם.
נו, מה אתה יכול להגיד לחובלי כזה?
והזרע מהסתה עשית אותו?
ואת הכוח באדמה שהיא תוציא זריעה,
תהפוך את הזרע לפריחה.
זה אתה עשית את החוכמה הזאת?
ואתה הבאת את המים.
מי יצר את המים? אתה.
במים האלה שאתה משקיע עכשיו את הזרע,
מי נתן בהם את הכוח להפריח את השממה, כמו שאומרים?
וכן הלאה.
עד כמה שהנברא מכיר את השם יתברך,
וככל שהוא מתקרב אליו יותר,
כך הוא זוכה לחסד הזה, אמרנו.
וכדי לזכות לכך הוא מכניע עצמו לפני השם יתברך בהכירות גדולת הבורא את מעלתו ואת חסדיו עמו.
אז נמצא לפי זה שהנחת רוח שיש לבורא יתברך
בכך שאנחנו אומרים את שבחיו,
זה שהאדם זוכה
להתקרב אליו באמירה הזאת,
שאתה השגת את הנושא הזה שראוי לשבח את הבורא יתברך על כל החסדיו שעשה איתך,
ואתה זוכה להגיד את השבחים האלה,
ובזה אתה בעצם מתקרב אל השם יתברך.
יש נחת רוח לקדוש ברוך הוא בזה
הוא לא צריך את השבחים האלה שאתה אומר
השבחים האלה שאתה אומר הם רק מקרבים אותך אליו, זה הנחת רוח שיש לו
אלא כך הוקבע בבריאה שהאדם
הוא זה שיזכה להתקרב אל השם יתברך
ככל שיחוש
את השבחים של הבורא והחסדים שהוא עושה איתו
וככה האדם זוכה למעלות נשגבות אלה
ולקדוש ברוך הוא יש נחת רוח שאתה מתקרב אליו ומשיג
השגות גדולות ועליונות
וככה הוא יכול להיטיב לך יותר
זו הנחת רוח
לא מעצם השבחים
מעצם ההכרה שאתה השגת את מעלתו, גדולתו ושבחיו וחסדיו של הבורא
ואתה מתקרב אליו כדי שהוא ייתן לך יותר שכר כי מטרתו להיטיב
אז השבחים זה החטימצא שמביא אותך לעשות נחת רוח לבורא כי אתה מתקרב אליו והוא יכול להעניק לך יותר
אבל קשה לאדם להרגיש בחוש
את כל השבחים הגדולים והנפלאים
של השם יתברך
וגם אם הוא מכיר
ויודע את השבחים האלה
הוא לא נפגש איתם שעה-שעה ורגע-רגע
שהיה פעם מלחמה עם סיחון ועוג, אתה מרגיש את זה עכשיו?
שהוציא אותנו ממצרים אתה מרגיש עכשיו? אפילו שיש מצוות שכירת
יציאת מצרים פעמיים ביום בשחרית וערבית
אתה מרגיש את זה כל רגע?
לא.
מה כן אתה יכול להרגיש את השבח בחסד של הבורא איתך?
שכל רגע הוא נותן לך מזון.
פתאום אתה צמא, יש שתייה, פתאום אתה רעב, יש אוכל, פתאום אתה...
כל רגע, כל רגע, כל רגע יש אספקה, אספקה תמידית.
או, זה שבח נותן לחם לכל בשר, אספקה למיליארדים
כל הזמן.
זה שבח גדול.
אם יתבונן האדם במעט שכל לחשוב מהיכן יש לו מזון ואיך הוא משיג אותו וכמה עבדו
בשביל שאתה תוכל לקבל את הלאפה או את הפיתה או את הלחם,
אם תחשוב עד שזה הגיע לכאן כמה זה עבר בעולם,
כמה חסד יש שממציא מזון לכל ברוחיו,
מביאים חיטה מאמריקה וצריך אוניות וצריך אנשים שיעמיסו וצריך
גם משאיות וצריך
ואחר כך את שטיבל, ואחר כך צריך לעשות עם זה קמח,
ואחר כך צריך את זה, וצריך להביא את זה עד לחנות,
ולעשות את זה אטום מפני תולעים, ואחר כך תלמיד יוחאי, ועשה לנו עוגות, ויהיה ככה, ולשי קדושים, ולכל החבר'ה הטובים, ולמרציאנו, ווי, ווי, ווי, ווי, ווי, כמה מסלול זה עבר,
ווי, ווי, ווי, ווי.
נותן נחם לכל בשר,
כי לעולם חסדו.
השבח הזה הוא השבח הגדול,
מפני שהשבחים כאמור
הם לא צורך לשם יתברך.
השבחים האחרים הם לא צורך לשם יתברך.
לא שייך מושג של שבח כלפיו.
הקב' ברוך הוא חפץ שאדם יחוש בשבחים האלו רק כדי שיתקרב אליו יותר ויותר.
אבל אין לך שבח גדול יותר בו יכול אדם לומר מכל הלב
ומתוך עומק הנפש
כמו השבח נותן לחם לכל בשר כנועם חסדו.
אחרי שאדם סועד את ליבו
והוא נרגע והקיבה והמעיים נרגעו והכל בסדר ויש לו עוד כמה שעות ללכת בכוח האכילה הזאת.
זה שבח שכל רגע אדם יכול להרגיש ולשבח לבורא יתברך.
אבל לדאבוננו גם זה לא מקרב את האדם כל כך לבורא יתברך.
רוב האנשים חוץ מכבודכם תוקעים גרפס והולכים עליו.
אבל זה נקרא הליל הגדול בגלל שזו ההזדמנות הכי גדולה שלנו להתבונן באוכל, בשתייה,
בכל דבר שסביבנו שהשם מעניק לנו בלי הפסקה, בלי הפסקה ואספקה תמידית.
מטעמים שאין כדוגמתם.
עם ריבת חלב
לא יאומן כי יסופר.
וצריך להתחיל להגיד
הודו לאל השמיים כי לעולם חסדו,
נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו, עוד לפני ברכת המזון
ועוד לפני שמברכים ברכה ראשונה,
השתבח הבורא.
ועל ידי זה מתקרבים לבורא,
ועל ידי זה הקדוש ברוך הוא יעניק לנו עוד יותר, כי זה,
זה השבח שהוא רוצה.
זה לא את השבחים שלנו שאנחנו אומרים אתה גדול, אתה גיבור, אתה נורא.
לא הוא רוצה שנתקרב בהשגות, שנכיר אותו יותר,
נוכל להתענג ממנו יותר ויותר.
זה הנחת רוח שלו.
המשך יבוא.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.