ספר חשבון הנפש - חלק י"ז - מדת הענוה
תאריך פרסום: 24.01.2025, שעה: 10:54
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום אוריה בן מירי ורפאל רפואה בכל האיברים והגידים מהרה אמן
ספר חשבון הנפש חלק
י'זן
ואנחנו עכשיו בפרק הענווה.
הרמז של המידה הזאת שאנחנו נלמד, ענווה,
השתוקק תמיד ללמוד דעת מכל אדם,
להכיר חסרונותיך ולתקנם,
שעל ידי כך
תלמד להסיח דעתך ממעלותיך
וממומין
שבחברך.
איזה תמצית.
קודם כול,
לא מספיק ללמוד מכל אדם,
צריך להשתוקק.
זאת אומרת, שיהיה לאדם כל הזמן שקיקה ללמוד
מכל אדם.
לא רק בעצמו ומעצמו,
אלא להקשיב לכל אדם
שיש לו מה להגיד
בעניינים שאתה עדיין לא יודע או חושב שאתה יודע.
כמו שאומר הרמב״ם, קבל את האמת ממי שאמרה, אפילו קטן, אפילו גוי.
ואיזה הוא חכם ולומד מכל אדם.
אבל זה קשור לענווה, כי מי שלא יכול לסבול לקבל מאחרים דעת ובינה,
זה מראה שהוא בעל גאווה, עני ואפסיעוד.
במידת הענווה צריך אדם להכיר את החסרונות שלו ולתקן אותם.
יש אנשים שחושבים שהם מושלמים, שהם לא צריכים לתקן כלום.
הם רק רואים מומים אצל אחרים,
ואצלם הם לא רואים כלום.
אין אדם רואה חובה לעצמו.
באופן טבעי הוא לא רואה חובה לעצמו.
אבל זה מגאווה.
לכן צריך להכיר חסרונותיך,
ואם אתה לא מכיר לבד,
אז גם אם יעירו לך, תדע שיש לך...
חסרונות כאלה מורגשים.
בזמנו עשיתי דבר כזה בכפז,
בכנישתה.
ביקשתי שכל אחד יקבל רשימה של כל חברי הכנישתה,
וכל אחד יביע דעתו
על חבריו,
מה היתרונות שיש בהם ומה החסרונות שיש בהם,
כפי שהוא רואה אותם.
ואחר כך
מחקנו את השמות
שכתבו
את הבעת הדעה,
ונתנו לכל אחד מה חושבים עליו חבריו,
מה הם רואים בו מעלות טובות שראויות לחיקוי,
ומה הם רואים בו חסרונות שראויים לתיקון.
לאותה שעה זה השפיע מאוד.
יש אנשים שהופתעו,
מה, ככה רואים אותי?
גם במעלות
וגם בחסרונות.
וזה חשוב שכל בן אדם יכיר בחסרונות שלו כדי לתקן אותם.
אם לא, הוא יצא מן העולם
לא מתוקן, ואם זה צריך חזרה בשביל לתקן,
אז תהליך הסלטות עוזר.
אז אם תכיר בחסרונותיך ותתקן,
על ידי כך תלמד להסיח דעתך ממעלותיך.
כי אדם כל הזמן מחפש אני, ואני, ואני, ואני.
הוא רואה רק את המעלות שלו.
אז מלמדים אותנו בענווה,
תלמד ממשה רבנו, כל-כולו מעלות.
והוא אמר, ואנחנו מה?
ואנחנו מה?
זאת אומרת, הוא לא ייחס
שום מעלה לעצמו.
זה הענווה.
תלמד להסיח דעתך ממעלותיך, תשתמש בהם.
אם יש לך זריזות וצדקה וחסידות והכול, תשתמש.
אבל תסיח דעתך מהם, כאילו
זה דבר טבעי פשוט שאין בו שום דבר שאפשר להתגאות.
אבל לא רק תסיח דעתך ממעלותיך,
אלא גם מהמומין ש...
בחברך.
אם ראית שיש מום בחברך ואתה מתכוון לתקן אותו כחבר אמת,
אין בעיה.
כי לא משאירים,
אם יש עכשיו נוצה על המעיל של חברך, בולטת,
ודאי שאתה תגיד לו. אתה לא תגיד לו, תשמע, אני למדתי בפרק ענווה,
שמומין שבחברך תסיע דעתך.
אל תסתכל.
מומין שבגוף ומומין שבנפש.
לא.
הכוונה שלא תחפש מומין.
מתכבד בקלון חברו, אין לו חלק לעולם הבא.
הוא מחפש מום של השני שאין בו כדי להתגאות על חשבונו.
זה לא טוב.
אם כן,
זה הרמז.
נחזור עליו. בקצרה,
השתוקק תמיד ללמוד דעת מכל אדם,
להכיר חסרונותיך ולתקנם, שעל ידי כך
תלמד להסיח דעתך ממעלותיך וממומין שבחברך.
הכנו דף. איפה הדף?
שאנחנו הולכים להדפיס אותו ונשלח אותו גם בווטסאפ.
שבו
הכל כבר מסודר, ברוך השם,
שכל יהודי
באשר הוא יוכל כבר לתקן את חייו ולעלות לעולם האמת מתוקן.
אז הנה לפנינו ספר חשבון הנפש, טבלת המידות,
שבוע א', ב', ג', ד',
13 שבועות,
רמז המידות, מה שאני מקריא בכל פרק שאנחנו לומדים כתוב אותו.
והמידות הן מנוחת הנפש, סבלנות, סדר,
עריצות, נקיות והיום ענווה.
יש פה שבעה ימים,
יש ריבועים.
סמן בנקודות הכישלונות בכל יום שאתה לא עמדת במידה הנדרשת,
ולפי הנקודות אתה תראה אם הלך
והתמעט
הדבר עד סוף השבוע וכן הלאה, זה סימן שאתה במהלך התיקון.
אז זה יעזור לכל אחד בבית,
וכל אחד יוכל להדפיס לעצמו,
ואפשר להתחיל לעבוד, כמו שאומרים.
טוב,
אנחנו מתחילים עם המידה הנבה.
אהבת האדם את עצמו
העזה שבאהבות שהטביעה
השם יתברך בנפש הבהמית
ומתפשטת על גופו ועל צאצאי מאיו ועל קנייניו
ועל כל שאר דבריו
עד
שיש בה כדאי לדחות כל מיני רוחות מצויות
של תאווה וצער
המתנגדים לו
בענייני בריאות גופו
וגידול בניו
ושמירות קניינו.
מה אמרנו?
הקדוש ברוך הוא הטביע בנפש הבהמית שלנו
שכל אדם יאהב את עצמו.
איך אומרים החבר'ה? הוא חולה על עצמו.
כעין חולת אהבה אני.
אז הטביע הקדוש ברוך הוא אהבת האדם את עצמו והיא העזה שבאהבות
שהטביע השם בנפש הבהמית.
וזה לא רק שהוא אוהב את עצמו וגופו
אלא כל צאצאים מאיו הבנים, הנכדים, כל מה ששייך לו, שיצא ממנו,
כל הקניינים שלו זה רכוש, בתים, רכבים, הכול.
וכל שאר דבריו, כל דבר שנוגע אליו ושייך לו,
יש לו אהבה לדברים האלה,
עד שיש בזה כדי לדחות
אפילו רוחות מצויות של תאווה וצער שמתנגדים לו.
זאת אומרת, אהבת עצמו תגבר,
על תאווה,
ותגבר גם על צער,
המתנגדים לו.
נגיד, אתה אוהב את עצמך, אבל אתה אוהב גם את הילד שלך,
אבל מהילד יש לך צער, הוא כל הזמן מוחה,
הוא כל הזמן מוחה, הוא קשה,
תקום בלילה וזה וזה וזה.
דוחה האהבה של עצמו,
של קניינו, של יוצאי מער,
והכל היא דוחה.
כל מיני צער,
וגם תאוות,
ובענייני הבריאות,
בגידול בנים, הוא מוכן לסכן את עצמו ברוחות, הכול, בשביל להשיג את מה שהוא רוצה, אם זה בפרנסה,
ואם זה לילדים,
אם זה כך.
בשמירות קניינו, הוא מוכן להצטער הכול, כי הוא חס על מה ששלו.
מכאן נולד הכבוד.
האמיתי שגם הוא מוטבע בחותם הבריאה המפותח מחוכמתו יתברך.
דהיינו שהאדם עשוי לשמוח כשהאחרים נהנין להסתכל במעלותיו.
הקדוש ברוך הוא גם בעקבות זה שהטביע בנו את האהבה לעצמנו
נולד לנו כבוד אמיתי.
הנשמה שלנו היא נקראת בעצמה כבוד.
למען יזמרך כבוד.
מי זה יזמרך כבוד? מה זה כבוד? כבוד מזמר?
הנשמה שלך היא נקראת כבוד.
שואלים אדם, אין לך כבוד עצמי? אין לך כבוד עצמי? זאת אומרת, לכל אדם
צריך להיות מינימום כבוד עצמי, שלא יזלזל בעצמו, לא להתגאות.
לא להתגאות. זה לא להתגאות.
זה מוטבע בחותם הבריאה המפותח, בחוכמתו יתברך,
שאדם עשוי לשמוח כשהאחרים נהנים להסתכל במעלותיו.
למה?
זה חולקים לו כבוד.
אם אנשים נהנים לראות במעלותיו,
נגיד שלוימי עכשיו צבא, אתה תקרע,
והכול, ואנחנו משבחים אותו, איזה יופי לו.
נורמת מה שהיה,
יש לו שמחה,
הכבוד העצמי שלו
בהרגש טוב, זה משהו עולמי.
כשמשבחים בן אדם, זה נותן לו תמריץ.
למה?
כי מרימים לו את הכבוד העצמי.
לא להחניף.
מה שאמת, אמת.
לא להחניף.
להחניף זה אסור. כת חנפים
אינה מקבלת שכינה. לא בשביל להוציא ממנו משהו,
אלא באמת לתת לו את ההערכה האמיתית
על מעשיו ופעוליו.
אז אדם עשוי לשמוח כשאחרים נהנים להסתכל במעלותיו, זה כבוד אמיתי עצמי שיש באדם, שבחוכמתו נטע הקדוש ברוך הוא באדם.
אלא,
מידה זו דומה לכל שאר ההנעות המוטבעות באדם,
שעיקר יצירתה
הייתה לתכלית מכוונת מאיתו יתברך.
הקדוש ברוך הוא לא נתן
לבן אדם דברים והטביע בו טבעים
בשביל שהוא ישתחצן וישוויץ וזה ושיהיה לו סבבה.
יש כוונה מכוונת איך משתמשים במידות למטרות שהשם הטביע אותן באדם.
אבל אם מפליגים בהם יותר מדי מגזימים, שרוצים יותר מדי כבוד, והוא לא כיבד אותי, והוא לא השיב אותי, והוא לא ראה במעשיי,
אז נעשים רוחות של סערה,
שלא על פי הנפש המשכלת, זה כבר אתה חורג,
אתה כבר מפליג,
אתה מגזים.
יש
עניין של כבוד עצמי.
ובסוף, אם אתה לא שומר
את האיזון הנכון,
סופן של הרוחות האלה של הסערה נשתעבד בנשמה היקרה,
ולכבוש אותה שהיא תהיה שפחה לתאוות המלומדות,
וזה עיקר חריצותו של יצר הרע,
להוציא אותך מהבלנס ומהנכון.
כבוד עצמי מצוין,
אהבת עצמך מצוין,
אבל למטרות שהשם מתכוון.
כתוב, ויקבה ליבו בדרכי השם.
אם זה גבהות,
בגלל שאתה זוכה
לאהבות השם, אתה מרגיש
מורם על ידי הדבר הזה,
זה מצוין. אבל אם אתה דורש כבוד, אתה כועס שלא מכבדים אותך,
או כל מיני דברים,
זה כבר בסוף, הנפש הבהמית תשעבד את הנפש המשכלת, ואתה תהיה עבד ליצר הרע,
שאתה תהיה זעום על כל מיני אנשים, איך הם לא, ואתה יודע מה, לא בא לי, אני לא בא, לא אכפת לי, פאפאפאם,
איי, איי, איי, איי, כל הדברים האלה,
זה מרוחות הסערה,
שממה שהטביע בנו הקדוש ברוך הוא לטובה,
ולכוונה עליונה,
לוקחים את זה לצד של היצר הרע, ומגזימים,
ומפסידים.
ומן הכבוד הישר, שאמרנו שהטביע הקדוש ברוך הוא בחוכמתו באדם שאין לו כבוד עצמי,
נעשית רדיפה אחר הכבוד כבר שלא, לא רוצה הקדוש ברוך הוא,
כי כל הרודף אחרי הכבוד, הכבוד בורח ממנו.
אה, כשאדם ניתן.
לערים ולהמציא כל מיני זייפנות ושקרים להטעות את הבריות.
בהיותו רודף כבוד,
הוא מזייף עכשיו ומשקר כל מיני דברים בשביל שיכבדו אותו.
אתה יודע, היום גמרתי מסכת זה וזה.
הוא עושה סיום ולא למד כלום.
למה שיכבדו אותו? שהוא כל שבוע גומר מסכת.
אז מה זה זייפנות ושקרים?
יש אנשים אחרים שמתהדרים במה שזה. מי סידר לו את זה, אתה חושב? זה אני סידרתי לו.
באמת, הוא סידר לו, לא סידר לו, לא סידר לו כלום, סתם הוא אומר.
העיקר שקוראים לו, שיכבדו אותו.
זאת אומרת, אדם מתחיל לרדוף את הכבוד בזייפנות ובשקרים,
להטעות את הבריות,
שימצאו בו מעלות בדויות,
שהוא נעור מהם ורק מהם.
אין בו אותם בכלל.
ועל כל פנים,
להתאוות לרדוף אחרי חברת בני אדם הקטנים ממנו,
כדי שהוא יוכל להתגאות מעליהם, כמו דור איש, תמיד לוקח אנשים פחות,
שלא יעקפו אותו, ומשחרר את כל מי שיכול להוות איום עליו.
וזה כדי להתאלץ ביתרונו עליהם.
ובדרך כלל להשתעשע, כמובן,
ולעיין תמיד במעלותיו,
ולגלות אפילו היותר קטנות שבמעלות עצמו,
ביותר כלה,
במומין של חברו,
בכדי שימצא מקום להתגאות אפילו בחבורת אנשים גדולים,
שקוטנם, קוטנם זה האצבע הקטנה,
קוטנם עבה ממותניו, עבה ממותניו,
והוא בא לשם להתגאות
בחבורת אנשים כאלה, כאילו הוא מאן דה עומר,
וכל מום קטן שבאחרים הוא עושה מזה פאפאם, בלון פורח,
וואי וואי וואי, כל זה בשביל לקבל כבוד.
עד שיכול להעז ולהפקיר את פניו לכלימות ורוק,
דרך משל.
לא יאומן.
איזה דוגמה?
אוי, אוי, אוי.
מי שפניו מכוערות ביותר,
ומרגיל את עצמו לראות באספקלריה יום-יום, במראה, או כל היום במראה,
עד שתגל נפשו לחזות ביופיו.
מסתכל ככה.
קול הזוויות מצלם את עצמו מול המראה,
ו
זה משיגנר,
או מי שקולו עב, כגעיית החמור,
פיחו,
כזה קול יש לו,
והוא רגיל להשמיע לרבים,
כופה את עצמו עם הקול שלו, של החמור,
וסובל להנאותם בנועם קולו, וגם מעריך
בזמירותיו
שמעצים עיניו אפילו כנגד המשחקים עליו בפנים.
אנשים צוחקים, הוא רק מתחיל לעשות,
כולם מתעלפים בצחוק,
הוא נהנה מעצמו כאילו כולם מתמוגגים.
מוכן להגיע לכלימות ורוק, אפילו ירקו עליו.
ויש מתענג להרחיב פה ולשון במקהלות
כדי להשמיע דברי שטותו ולהכאיב לאנשים בגסות רוחו.
מפסיק את האנשים באמצע דברים חכמים, בנבונים,
ואומר את השטויות שלו וזה, ודוחף את עצמו עם קשקושים,
כמו שאמר הכתוב במשלי,
בפי אוויל חוטר גאווה,
בפי אוויל חוטר גאווה.
האוויל בפה שלו, אתה שומע את הגאווה.
זה עניין שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,
כל גא שוטה.
למה? שאפילו מי שהרגשת גסות הרוח שלו
הדודה כל כך,
עד
שמתלהב בחורי אף
כנגד מי שפוגע בכבוד עבדו,
משתתף ויוצא מדעתו
למכור עצמו לכל הביזיונות וההשפלות הללו על ידי גאוותו.
זאת אומרת,
כל מי שאתה רואה שהוא גאה הוא שוטה.
למה?
אדם יהיר אפילו על בני ביתו לא ינווה.
אפילו בבני הבית שלו מואסים בו. אם יש אבא, בעל גאווה, כל הזמן יש לו דרישות כאלה וכאלה של גאווה.
אפילו בבית שלו הוא יהיר, כולם מזהים, לא יכולים לסבול אותו. מתחמקים לא להיות במחיצתו.
כל שכן...
אדם זר שבא ונכנס בתוך חברה
וכל הזמן משמיע את עצמו ולא נותן לאנשים לסיים.
יש כאלה שאומרים, יש לי משהו יותר טוב ממה שאמרת.
מה אתה מוריד את ההוא כבר למטה ואתה יש לך יותר טוב ממה שם, בסוף הוא אומר שטויות שלא נשמעים בכלל.
קול גיא שוטה.
יש אנשים
שכל כך הרגשת
גסות הרוח שלו
היא מחודדת ודרוכה
כל הזמן,
עד שהוא מתלהב
בחורי אף. מה זה מתלהב? כמו להבה שמתרוממת, להבה.
הוא מתלהב בחורי אף, זה הולך ומתגבר אצלו העצבים
כנגד מי שפגע בעבד שלו.
והוא משתתף, יוצא מדעתו למכור עצמו לכל הביזיונות וההשפלות שהוא יגיע עליהן
בגלל גאוותו. יש כאלה לא בשביל עבדו,
בשביל הכלב שלו. הוא הולך בכלב ברחוב ואתה ניגש, רוצה, לא אתה, כן?
אתה ניגש ורוצה לגעת, אל תפחות, אתה יודע כמה הוא עלה לי?
אנחנו אפילו על ספר תורה לא אומרים אל תיגע.
אדרבה, תיגע, תנשק, תזה, זה.
הוא, לא, הכלב שלו זה משהו,
קדושה עליונה, אל תיגע.
אל תיגע. הוא משתתף וצועק באמצע הרחוב וכו'.
טוב, לכל המחלה הזאת,
כשאין ענווה ויש את הגאווה וכשהרוחות צוערות,
ובמקום כבוד עצמי לוקחים את זה לכיוונים שליליים,
אז צריך להתחיל את החינוך
בדרך ההפוכה.
דהיינו,
קודם כל תרגיל את עצמך להיות בולם את פיך בחבורת אנשים שקטנים ממך, לא גדולים ממך, זה פשוט.
וכל שכן מגדולים.
זה דבר ראשון.
סתום וחתום.
זהו, קודם כל.
אוויל מחריש
לחכם יחשב.
קודם כל תהיה לך מעלה של חכם.
אפילו אם אתה אוויל,
כי לא שמעו אותה שטויות, אם תפתח את הפה,
מיד יכירו מי אתה.
אז תרגיל את עצמך גם אצל קטנים.
ו...
תתחנך להוציא מהם,
מכל חברה שאתה נמצא בה,
מהדיבורים והמעשים שלהם,
ידיעות חדשות תמיד לתועלת עצמך לתקן את מידותיך.
ותחנך את עצמך
להיות מהיר למצוא אפילו מעלות היותר קטנות
שבחבר שלך לא מומים שלו,
מעלות אפילו הקטנות ביותר שיש אצל החבר שלך.
אלא שהן גדולות אצלך, כי אין לך כאלה.
ולהיות נבהל
ממידות גרועות קטנות
שהחבר שלך מתגנה על ידיהן,
ושישנן גם בך.
אתה רואה עכשיו משהו לא טוב, מום, שיש בחבר שלך, אבל תשים לב,
זה גם נמצא בך. איך אתה מסתכל על זה כשהוא עושה ככה וככה וככה?
עכשיו תשליך את זה לגביך.
ומה גם שאותה מידה גרועה קטנה ההיא שאתה רואה בחברך, היא הגאווה בעצמה.
רואים איך אדם מתגאה,
מה הוא אומר,
איך הוא מקבל דברים,
איך הוא סותר דברים,
איך הוא מנפנף ביד, איך הוא עושה ככה, איך הוא נכנס באמצע הדיבור, איך הוא לא עולה כבוד.
רואים.
אם גם במעלליו יתנקר נער,
אז כל שכן שהוא גדול והדברים בולטים, והוא אפילו לא מודע שהוא שותה.
כי כל גא שותה.
זה בקצרה
מידת הענווה.
לא להיות שפל שבשפלים.
הרמב״ם אומר,
בעניין הגאווה צריך ללכת לקצה השני.
לגמרי, לגמרי.
עד שאם מישהו אפילו עושה עליך קטנים על הראש,
אתה אומר לו תודה.
מי יכול לעמוד בזה? אבל בסדר, היה חסיד אחד, יש שאומרים שזה הרמב״ם עצמו,
והוא היה באונייה,
ומישהו גוי עמד מעליו ועשה עליו קטנים וזה, והוא שמח ורקד,
כי הוא הגיע למידת ההשתוות.
בלנס.
כאילו זה לא הקפיץ לו את הנרבים,
עצבים.
הוא נשאר רגוע ושלם.
כן, הקדוש ברוך הוא שלח אותו לעשות מה שעשה,
זהו, הכל בסדר, אם השם הוריד עלינו גשם, או הוריד עליו מה זה,
הוא לא מתרגש, אז זה הביא מאוד מאוד שפל רוח, שפל רוח בפני כל אדם.
ככה אומר בילי ויטס.
אבל הוא אומר, המידה הטובה ביותר היא הממוצעת.
הענווה.
גאווה זה הקצה.
שפל רוח שפלות
זה הקצה.
ובאמצע זה הענווה.
צריך להיות ענו,
אבל בשביל להגיע לענו,
אי אפשר מגאווה ישר לענו, צריך לרדת לגמרי תקופה,
עד שאתה יכול ממש לא להרגיש כבר בביזיונות,
בחוסר כבוד, חוסר התייחסות וכולי מצד אנשים.
ואז לאט-לאט אתה יכול להגיע למרכז, שיהיה לך כבוד עצמי, מה שמותר, עם הכוונה האלוקית
למטרות של כבוד האדם וצלם האדם,
צלם השם כמובן שבאדם,
וכולי וכולי. וככה אתה יכול. נעזור על הרמז.
הרמז אומר,
אתה רוצה להיות ענם?
השתוקק תמיד ללמוד דעת מכל אדם.
להכיר חסרונותיך ולתקנם.
שעל ידי כך תלמד להסיח דעתך ממעלותיך וממומין שבחברך.
זהו.
צריך לעבוד על זה, לשנן את זה.
כל יום
על הבוקר
חוזרים על הרמז.
אם יכולים בזריזות
לעבור
על הדברים, נקודות מתוך מה שאמרנו,
וכל היום לשים לב
שאתה באמת משתדל לראות את חסרונותיך,
לא רואה מומין שבחברך לא מחפש
כתמים באחרים,
משתוקק ללמוד מכל אדם,
מחפש את החסרונות ולתקן.
יש כאלה שמבקשים מסביבתם,
אם אתה רואה בי משהו לא בסדר, תגיד לי,
תעשה לי טובה.
וככה,
לאט לאט אדם יכול לתקן את עצמו,
ואין אדם יותר אהוב בחברה מאשר ענו.
ואין יותר מאוס ולא רצוי בחברה מבעל גאווה שרוצה למשוך את תשומת הלב רק אליו, ורק הוא קיים, וכו' וכו' וכו'.
הבנתם?
מה אתם אומרים עכשיו?
רמפ
או ענו?
לאור מה שלמדנו,
זהו.
זה המצב. ובחרו בו
אירופה אמריקאית.
בשבילם גאווה,
זה העניין.
אצל היהודים,
בדיוק הפוך.
ענווה.
אבל עוד לא מצינו אצל היהודים שיהיה אחד כזה מנהיג
שהוא יהיה ענו.
כולם בעלי גאווה.
כן.
רק מלך המשיח שיבוא,
הוא יהיה האדם השלם
יותר מכל מי שהיו קודם.
יותר מהאבות הקדושים.
יותר ממשה רבנו.
האדם השלם.
וואי, וואי, וואי. איזה בן אדם זה צריך להיות.
מה זה? מלאך אלוקים.
ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שומרי שם. ועד בקור עונג שם בא.
ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שם. וקורעי עונג שם בא.
מקדשי מקדשי מקדשי מי שבת.
אך מקדשי מקדשי מקדשי מקדשי שמעי שבת.
ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שמרי שם.
ועד בקורעי עונג שם בא.
שבת ישמחו במלאכותך שומרי שומרי שמר. וקורעי עונג שם בא.
אה מקדשי מקדשי מקדשי מקדשי שמי שמוע.
אה מקדשי מקדשי מקדשי מקדשי שמי שבת.
שבת, שבו, שלום.
שבת, שלום.
הריני מכוון כאבצות חכמים, דאורייתא בשמחה דאורייתא, גומל נפשי של חסד דאורייתא, קבל את אביך ואת אימך דאורייתא.
לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא.
הקדוש,
שיהיו שפתותיו דאורייתא וקבר.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.