ביאורים ומעשים על הגדה של הרב שטיינמן בחלק נרצה - ג | הרב אמנון יצחק

יש פיוט, ובפיוט כתוב שִׂנְאָה נָטַר אֲגָגִי וְכָתַב סְפָרִים בַּלַּיְלָה חכמים זכרונם לברכה במדרש מספרים כאשר הורה המלך אחשוורוש להמן (אסתר ו י) מַהֵר קַח אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ וַעֲשֵׂה כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי בא לבית המדרש ומצא את מרדכי יושב ותלמידיו לפניו בראותם את המן פתחו מרדכי והתלמידים בתפילה ולאחר שסיימוה המשיכו ללמוד בריתחא דאורייתא שאל אותם המן: 'במה אתם עסוקים?' השיבו לו: 'במצוות העומר' חזר המן ושאל: 'ממה עשוי העומר; מכסף או מזהב?' השיבו לו הלומדים: 'לא מכסף ולא מזהב! אלא משעורים ששווים כמה פרוטות' 

כאן נשבר המן ואמר: 'בא העומר שלכם שאינו שווה אלא כמה פרוטות בודדות וניצח את עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף שלי - שהתחייבתי למלך אחשוורוש כדי להשמיד אתכם!' (אסתר ג ט) אומר הרב שטיינמן: לכאורה יש לתמוה הלא אם ישאלו אותנו בני התורה: בזכות מה זכינו לנס הגדול! שהביא לביטול גזרת המן והיפוכה לטובה? אין ספק שהכל יענו: שהנס היה בזכות התפילות והצום הרצוף במשך 3 ימים! שבעים ושתיים שעות שציוותה אסתר. וכי שלושה ימי כיפור רצופים של בכי ותשובה זה אחר זה לא יועילו משהו? 

אבל ראה איזה פלא! המן סובר אחרת, המן מבין שמה הפיל אותו זה דווקא דף הגמרא! מצוות העומר שאתם עוסקים בה אמר להם המן: 'ניצחה את עשרת אלפים כיכר שלי!' הוא מתרשם מהוויכוח בלימוד בריתחא דאורייתא על מה? בית המקדש לא קיים! הם יושבים והם דנים על מצוות העומר ששוויה פרוטות בריתחא דאורייתא! כאילו זה עומד להיות מחר בבוקר וזה גרם ש'זדים נמסרו ביד עוסקי תורתך!' דף גמרא יכול היה נגד המן 'רק הלימוד שלכם שבר אותי!' נו, וזה פלאי פלאים! השקפת עולם ישיבתית כל כך קיצונית של המן?! 

מהיכן שאב המן את ההבנה הזאת? איפה הוא השיג את ההרגשים הישיבתיים האמיתיים כל כך? אלא בנוהג שבעולם אדם חי את עצמו הוא לא מסוגל להתרומם מעל עשרה טפחים, ולא רואה כלום מעבר ארבע אמות! מתי הוא משתנה? כשבא לו שבר "קרוס" כשהוא הופך לרסיס אדם! פתאום נפתחות העיניים הוא רואה היטב מה שלא היה מסוגל לראות קודם; המן הרשע רגע לאחר שהוכנע על ידי המלך אחשוורוש שציווה אותו לעבור ברחובה של עיר ולקרוא לפני מרדכי היהודי כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ (אסתר ו יא) הוא היה שבור ורצוץ! בבת אחת הוא יצא מתוך מעטה הרשעות שלו וגילה את האמת לנגד עיניו!! 

כשאדם הופך להיות אפס והגאווה שלו מתנפצת אז הוא מבין שדף גמרא עם ריתחא דאורייתא הם מנצחים אותו! אה!! כמה יש לנו לימוד מזה? אנחנו עם לימוד! כתוב (ישעיה מא יד) אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב אנחנו נקראים תּוֹלַעַת, הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו (בראשית כז כב) זאת אומרת תּוֹלַעַת חודרת עץ הכי קשה! ועם הפה הרך שלה היא מצליחה לחדור ולעבור את כל הגזע! ישראל נקראים תּוֹלַעַת יַעֲקֹב עם הפה שלנו הרכרוכי הזה שמדבר דברי תורה! בלי כוחות בלי צבא בלי בטיח - יכולים להכניע את כל העולם כולו!! אם היו מבינים את זה בצה"ל? אה! במקום אתה מבין לאמן אותם בקשקושאציה היו מלמדים אותם דפי גמרא - היינו מפרקים את כל אלה שמסביבנו! אבל הם לא מאמינים – כופרים!

ובכן עוד פיוט תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַת לַיְלָה במכתב שכתב הרב שטיינמן עבור משולח הנוסע לחוץ לארץ לאסוף הכסף עבור להחזקת התורה הביא את דברי דוד המלך עליו השלום בתהילים (קלט יא) וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי הוא כתב כך: מה העצה לא להיות בחושך? אור התורה! שם בעולם הבא אי אפשר כבר לתת כסף, הוא כותב את זה למי? למשולח שיוצא להתרמה! אז במכתב הוא כותב לו את הפסוק הזה וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי אז מה העצה לא להיות בחושך? 

כל מי שיקרא את המכתב של הרב שטיינמן מהנדיבים יראה מה כתוב, אז כתוב: מה שיעזור שלא תהיה בחושך - זה אור התורה! כי בעולם הבא כבר אי אפשר לתת געלט (כסף-ממון) אי אפשר! ואז יתחרט האדם על מה שלא נתן בעולם הזה עבור החזקת התורה כדי להאיר את נשמתו מן החושך! והוסיף רבנו ואמר: 'אי אפשר לחיות ללא אור התורה! אי אפשר לחיות ללא אור התורה!! מה הוא חושב לעצמו אותו עשיר? הוא ייקח את הכסף לקבר?! הרי מה שהוא נותן עכשיו - זה מה שייוותר לו! זה בשבילו ולטובתו להציל אותו מהחושך על ידי אור התורה' 

אם היו מבינים את זה רבים מאלה שהם טובלים בתוך כסף - אז המצב של עם ישראל הרבה יותר טוב היה! אם אדם במקום לעבוד היה יכול לשבת ללמוד ולקבל את אותו שכר שמקבלים בעבודה? למה שיהיה טמבל ויהיה עבד ולא יהיה בן חורין ולגאול את העם היהודי! 

ועוד נאמר בפיוט דְּלָתָיו דָּפַקְתָּ כְּחֹם הַיּוֹם, נאמר בפסוק (בראשית יח א) וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם פירש רש"י: 'כְּחֹם הַיּוֹם - הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריח את אברהם באורחים! ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים - הביא המלאכים עליו בדמות אנשים' נמצא לפי זה באותו יום כל אנשי העולם הצטערו מהחמה - בשביל שאברהם לא יטרח באורחים! כי ה' לא רוצה להטריחו באורחים אז כל העולם מושבת. אבל כשרואה הקב"ה שהוא מצטער צער גדול יותר שלא באים אורחים אז הוא שולח אליו 3 מלאכים כי מי יכול לצאת בחום כזה?! 

והנה צריך להבין: למה הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה הרי הוא ידע שאברהם יצטער שלא יבואו אורחים? ונראה: שהגם שעשה אברהם חסד כל ימיו מכל מקום היה צריך להראות שאכפת לו ממצב כזה שאין באפשרותו לעשות חסד! מתי אדם נבחן? אמרנו: בשעת הנסיון! נכון, אז עכשיו מה קורה בכל יום רגיל עוברים ושבים אז הוא מארח אותם כרצונו אבל בוא נראה מה החכמה, בשעה שאין אורחים את תצפה או תגיד 'או! היום יש מנוחה - אף אחד לא עובר יצאה חמה מנרתיקה וגם אני אחרי ברית מילה אני כואב אז אני פטור! 'אונס - רחמנא פטריה' אני פטור!' 

אומר הקב"ה: 'לא! אני רוצה לנסות את אברהם אבינו במצב כזה!' ועוד שאף על פי שגם מצווה שאין לאדם קושי בעשייתה היא חשובה מאוד! מכל מקום מצווה שאדם עושה עם קושי - זה דרגה אחרת לגמרי! אחרת לגמרי!! ויכול להיות שיש לנו פה תירוץ נוסף עכשיו למה ששאלנו, הרי מידה טובה מרובה פי 500! אז אם הוא נתן להם 3 לשונות בחרדל - אז היה מגיע לו לקבל פי 500 שזה 1,500 לשונות בחרדל! אז איך הוא פרנס את בני ישראל 40 שנה במדבר? יורד להם המן בזכות אברהם! אבל זה פי כמה וכמה לאין שיעור! איך זה יכול להיות? 

אלא אמרנו שעל כל צער קטן שאדם מצטער אפילו אם הוא מכניס את היד להוציא 3 מטבעות ויצאו לו 2 והוא צריך להחזיר את היד עוד פעם לכיס - זה נקרא ייסורין! ועל כזה יסורים בשיעור כזה מקבלים פי 100! ואם יש עוד שיעור כזה של קושי - מקבלים פי מאה על הפי מאה - זה רבבה כבר! ואם פי מאה עוד פעם עוד פעם שיעור כזה - אז זה כבר פי מיליון! אז אדם שאחרי ברית! בגיל 100!! ניתוח קשה - בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים (בראשית לד כה) והוא רץ!! בטח שהיה לו קושי! כאבים עצומים!! 

אז על כל כאב, וכאב, וכאב - מגיע פי 500! פי 500, פי 500 פי 500 פי 500 – אז יכול להיות שזה כבר מגיע לפרנסה של מליונים שיאכלו 40 שנה את המן! 'וזו דרגה אחרת לגמרי כשעושים מצווה בקושי - עם קשיים הרבה יותר גדולה! הקב"ה רצה לזכות את אברהם באבינו במצווה הזאת שנעשית מתוך קושי' ואפשר שזה היה מכוון כדי לזון את בניו 40 שנה שיהיה לו זכות! הרי הקב"ה זיכה את אברהם אבינו במה? כתוב שמנוח עד אברהם 10 דורות שהיו באים ומכעיסין את ה' – עד שנטל שכר כולן! 

ה' רצה לתת סיעתא דשמיא לכל העולם! שפע יורד - אף אחד לא פונה אליו! כולם עובדים עבודה זרה אז הכל התנקז כמו קונוס אל אברהם אבינו והוא קיבל סיוע מן השמים של כל העשרה דורות ביחד! לבן אדם אחד!! לכן הוא שינה את כל העולם. אז זאת אומרת כשאדם נמצא במצב של קושי זה עולם אחר של מצווה! עולם אחר של מצווה. אז עכשיו יכול כבר הקב"ה להחזיר את החמה מנרתיקה ואנשים יכולים לצאת מהבית ואז יגיעו לאברהם כבר אורחים אחרי השלושה האלה? מכל מקום לא רצה הקב"ה שאברהם יטרח באורחים רבים בהתחלה, ונתן לו את הנסיון הזה - והנסיון הזה הוא עמד בו לעילא ולעילא! 

זאת אומרת רואים שהוא מקיים את המצוות במסירות נפש!! זה לא 'כשאני במצב נינוח ומתאים לי אז אני מקבל אורחים...' בכל מצב! במצב הכי קטסטרופלי שאי אפשר לדרוש מאדם דבר כזה! עד שהקב"ה מוציא חמה מנרתיקה - והוא מראה לו 'שאין דבר כזה!' ואמרנו גם דבר נפלא שכתוב בספרים: הרי אם יצאה החמה מנרתיקה ואין אנשים שיכולים לצאת ב-1,500 מעלות חום!!! כמו שכתוב והסברנו, אז מה אתה מצפה?! למה אתה מצפה, מה אתה יושב בפתח האוהל ומחכה, מה אתה שולח את דמשק אליעזר לחפש אורחים, איפה תמצא אורחים? לאן תלך? לאן תלך?! 

אליעזר היה בדרגתו של אברהם לכן הוא היה ממש כמו הצדיקים שעתידים להיות שעתיד להיות יום שבוער כתנור!! והצדיקים יפושו כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק (מלאכי ג כ) והרשעים טז' טז' כמו היתושים יישרפו בחום! אז הוא שולח אותו, והוא לא מוצא אף אחד עד שבאו השלושה, מה עלה בדעתו של אברהם אבינו? איך יכול להיות שייצאו אנשים?! למי אתה מחכה? אלא אברהם אבינו היה דבק במידותיו של הקב"ה! הקב"ה מיטיב - גם הוא נדבק במידה להיות מיטיב! הקב"ה היה לבדו בעולם והוא ברא ברואים כדי להטיב להם!! הוא ברא ברואים כדי להיטיב להם!!! 'כי מדרך הטוב להיטיב' 

אברהם באותה מידה, אני רוצה להיטיב! יש ברואים או אין ברואים? אני רוצה להיטיב, ואם אני רוצה להיטיב ורצון ה' שאני אהיה דומה לו זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ (שמות טו ב) אני אהיה כמוהו והוא רוצה שאני אדבק בדרכיו - אז הוא יברא לי ברואים בשביל שאני אוכל להכניס אורחים! וכך היה!! והקב"ה המציא לו 3 מלאכים בשביל זה, זאת אומרת הוא עמד כמו בורא עולם על מנת להיטיב וה' כביכול ברא לו מציאות חדשה שבתוך החמה מנרתיקה מגיעים מלאכים מן השמים בשביל שהוא יוכל לקיים את המצווה שהוא חפץ בה מאוד! 

רואים פה דבר נפלא: כשאדם רוצה לקיים מצווה במציאות נפש אפילו שלא ניתן – ה' יכול המציא לו אותה! מהאפס הגמור בשביל שהוא יוכל לזכות ולקיים אותה. פה שומעים מהרב שטיינמן שה' רצה לנסות אותו, הרי הוא ידע מראש שהוא ימתין, ואז הוא יוציא חמה מנרתיקה והוא עדיין יישאר כי הוא רוצה! אבל הוא רצה לראות: האם הוא עומד בזה שגם במצב כזה מצווה זו היא נר לרגליו, וממנו למדו! 

ומאברהם אבינו למדו: 'שגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה!' למה? למה, בגלל שהוא דיבר עם הקב"ה, וַיֵּרָא אֵלָיו ה' (בראשית יח א) הקב"ה בא לבקר את החולה הוא מדבר איתו! והוא עוזב אותו באמצע אַל נָא תַעֲבֹר (בראשית יח ג) והוא מבקש ממנו: 'תמתין! יש אורחים' איך אתה עוזב את הקב"ה? אתה הולך לאורחים?! האורחים יותר חשובים מהקב"ה? אלא יודע אברהם שהקב"ה שמח שהבן שלו הולך לקיים את המצוות שהוא חפץ בהם כי העוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה (תהלים פט ג) ועל החסד העולם בנוי! ולרוץ עכשיו לאורחים - זה הדבר שה' רוצה! אז הקב"ה מסכים איתו - לא יאומן כי יסופר!

ויש פה שאלה יפה ששואל הרב ואומר: 'אם אדם עכשיו באמצע 'ברכת הלבנה' וזה כמו הקבלת שכינה! מה יהיה הדין אם פתאום באים אליו אורחים? הוא רואה אורחים שבאו 'הו! שלום עליכם, שלום עליכם' האם עכשיו לדחות את ההקבלת פני שכינה את הברכת הלבנה ולקבל את האורחים או לקיים קודם?' שאלה ששואל הרב שטיינמן, מפה לומדים 'גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה!' הקבלת פני שכינה זה בברכת הלבנה, אז אפשר שגם פה אדם יקדים את האורחים? והוא לא מתרץ, אבל הוא אומר את השאלה - שאלה לעיון. 

ובכן עוד בעניין זה, כתוב בפיוט הִסְעִיד נוֹצְצִים עֻגּוֹת מַצּוֹת בַּפֶּסַח. על אכילת המלאכים אצל אברהם אבינו הביא רש"י (בראשית יח ח): 'וַיֹּאכֵלוּ - נראו כמו שאכלו' רש"י אומר שהם לא אכלו ממש אלא נראים כמי שאכלו 'מכאן שלא ישנה אדם מן המנהג' זאת אומרת המלאכים באו לעולם שאוכלים בו - אז הם מתנהגים במנהג העולם. משה רבנו עלו לשמים; מנהג השמים שלא אוכלים – אז הוא לא אכל צם 40 יום ו-40 לילה! התוספות כתבו שם: 'ובסדר אליהו רבה קתני, מביאים מקור מהאליהו רבה, שלא כאותו שאומר 'נראים כאוכלים ושותים' אלא אוכלים ושותים ממש! מפני כבודו של אברהם!!' 

וזה חולק על מה שאמר רש"י, שרש"י אמר 'שנראו כאוכלים' וזה על פי בבא מציעא פו' אומר רש"י, אבל התוספות מביאים את הסדר אליהו רבה שאכלו ממש. אומר הרב שטיינמן על זה: ייתכן לפרש מחלוקתם, מה המחלוקת? נחלקו האם לצורך השליחות ניתן למאכלים האלו גוף ממש ואז אכלו ושתו כדי לא לשנות מן המנהג או שרק נראו כמי שיש להם גוף וממילא הם לא אכלו ושתו אלא רק נראו כאוכלים ושתים? אז הוא מביא: בשו"ת חתם סופר חלק ו סימן צח' כותב החתם סופר על אליהו הנביא: 'שיש דברים שבא כמלאך - ויש דברים שבא בגוף!' זאת אומרת פעמים נגלה פה ממש אליהו כמלאך ופעמים הוא בא בגוף ממש. 

ויש פה איזה שאלה; יש לעיין: אם בזמנים שמגיע בגוף האם אשתו נחשבת כאשת איש? והוא אומר תעיין בקובץ שיעורים חלק ב' סימן כח' בענין אשת אליהו. טוב, עכשיו בהגדות אליהו מבעל שבט מוסר ברכות פה' מביא מהמקובלים: שאליהו מתחילה היה מלאך! בתחילת הבריאה. בתחילת הבריאה היה אליהו מלאך, אחד מהמלאכים. בבריאת העולם הוא קטרג! הקב"ה שאל: 'נברא אדם או לא נברא אדם?' ומשום כך השליכו הקב"ה לארץ כדי שייהנה מן האדם! וזה מה שנאמר בדניאל ח יב וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה שהיה אליהו מלאך מכת האמת אשר קטרגו בבריאת האדם באמרם: 'אל ייברא - שכולו שקרים!' 

באמת הוא התייאש מכל בני האדם, לא רצה כבר לחיות אליהו! לא רצה, בדורו כולם עבדו עבודה זרה! ולכן הוא קטרג ואמר: 'אל ייברא שכולו שקרים!' אז ה' השליך אותו ממלאכות למטה לארץ. זה הטעם שעלה אליהו למרום למה? כי הוא חזר לשורש הראשון שלו שהיה מלאך! תחילתו מלאך וסופו מלאך. והנה מובא בגמרא בכתובות קג' שרבי, רבנו הקדוש היה בא לביתו לאחר פטירתו בליל שבת! נפטר מן העולם וכל ליל שבת היה בא לביתו. אומר הרב שטיינמן בסוגריים: 'ייתכן שעשה כן כיוון שזכות הצדיק מגינה יותר בהיותו בעולם הזה!' 

בגיליון הש"ס שם מביא מספר חסידים: 'שרבי היה בא לביתו בערב שבת - והיה נראה בבגדי חמודות שהיה לובש בשבת! והיה פוטר את הרבים בקידוש היום!!' עושה קידוש ופוטר את הרבים בקידוש היום ולא כשאר המתים שהם חופשיים ממצוות, הרי כתוב (תהלים פח ו) בַּמֵּתִים חָפְשִׁי, כי צדיקים חיים - אז הם פוטרים בקידוש! אז זאת אומרת לפי זה הוא בא בגופו, לפי זה הוא בא בגופו! ואז הוא כאדם רגיל. אבל הרב שטיינמן מעיר עוד הערה: שייתכן שזה שייך רק לגבי קידוש, הבדלה הוא לא יכול לעשות, למה? הבדלה לא שייכת - רק במי שיש לו ששת ימי המעשה 'המבדיל בין קודש לחול ובין ששת ימי המעשה ליום השביעי' 

ייתכן אומר הרב שטיינמן: 'שזה כעין מה שכתב החתם סופר על אליהו הנביא; שכשהוא מתגלה בלבוש גופו - הרי אליהו הנביא נחשב מגדולי ישראל! וכן רבי כשהיה בא לביתו בלבוש גופו - היה נחשב כאדם והוציא את הרבים ידי חיוב בקידוש!' אתם שומעים איזה מציאויות יכולות להיות בעולם? אתה יכול למות ולהישאר חי ולבוא לפה ולחזור! 

ר' אליעזר, בנו של רשב"י 22 שנה אחרי שהוא מת - לא קברו אותו, השאירו אותו בעליית הגג שוכב כמו ישן, והיו באים אנשים חוץ לדלת של העליית הגג והיו דנים דינים וטוענים טענות, והוא אומר מי זכאי ומי חייב! והוא מת – חי! חי!! מת, הא! אתם רוצים עוד ראיות לתחיית המתים? לא יאומן כי יסופר! אתמול למדנו שהחזון איש בא בחלום ואומר איפה לשים בספר את התוספת שלא יודעים איפה לשים, יש קשר בין העולמות! לא מתים. מה זה השטויות האלה חושבים 'מתים – זהו! מתים' מה זה, תולעים? מה זה, חתולים - זה נשמות! 

נשמות הן נצחיות, הגוף זה פיג'מה, זה כלום הגוף הבן אדם זה לא אתה הגוף שאתה מסתכל במראה, זה הלבוש החיצוני. אתה - זה הנשמה! והנשמה היא נצחית! ויש קשר בין העולמות.

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787