חילול השם אחד דוחה מאה תפילות חלק ט' | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 05.12.2023, שעה: 09:32
מסירותו של הגאון רבי משה פיינשטיין כדי שלא יגרום חילול ה'
בספר "רבי משה פיינשטיין" מסופר על מדרגתו הגבוהה של ר' משה בחששו מחילול השם. מסיבה זו הוא המשיך לסכן את עצמו ולא לנטוש את משרת הרבנות ברוסיה בזמן סטלין.
לאחר שנת תר"צ נחפשו יהודי לובן לדיכוי הדת, שהיה כבר לאורח חייהם של היהודים בחלקים אחרים של רוסיה. חדרים ובתי הכנסת העיקריים נסגרו, מס כבד הוטל על יבוא תשמישי קדושה. כיון שיהודים רבים סבלו ממצב כלכלי קשה, נאלצו אנשי לובן וארבע עיירות סמוכות להשתתף בקניית לולב אחד. כל התושבים קיימו את מצוות "ארבעת המינים" בכך שהגביהו אותם בלבד, מלבד חמשת רבני הערים אשר קיימו גם את מצוות ה"נענועים". אחרי סוכות שמרו את הלולב בזהירות רבה כדי שיוכלו להשתמש בו בשנה הבאה.
הקומוניסטים הטילו מסים מיוחדים על הרבנים כדי לאלצם להתפטר. רבנים רבים נכנעו לסובייטים ונטשו את משרותיהם. אלה שלא עשו כן שלמו את המחיר והוא היה כבד.
הרבי מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניאורסון, בילה תקופה מסויימת במאסר ואח"כ גורש מן המדינה. רבי יחזקאל אברמסקי נשפט בשנת תר"צ ונידון לעבודת כפיה בסיביר ואמנם ריצה שנתיים מתוך גזר דינו עד ששוחרר על ידי התערבות מבחוץ. רבנים אחרים נעצרו ועונו, ורבים אחרים נעלמו ועקבותיהם לא נודעו.
למרות שר' משה טעם את טעמו המר של הדיכוי הסובייטי הוא נשאר במשרתו כרבה של לובן, עד שעזב את העיר לדרכו לאמריקה בשנת תרצ"ו.
כל פעם כשהיה מתפטר רב מכהונתו היתה העיתונות הקומוניסטית יוצאת בכותרות מרעישות אודות הרב הנוסף "שגילה סוף סוף את האור האמיתי". רב משה ראה בכך חילול השם ברבים. והוא חש שאסור לו להתפטר ממשרתו אפילו אם יסכן בכך את חייו.
כאשר חתנו של רב משה נאלץ ע"י השלטונות להפסיק להיות שוחט, למד ר' משה שחיטה, והחל לשחוט עבור בני העיר. הוא המשיך ללמד את בני הקהילה גמרא כשהוא מעוררם ומעודדם להשאר חזקים באמונתם ולהזהר בכל המצוות חרף הרדיפות.
לאחר שנים רבות, בעת לימוד מסכת כריתות, נזכר רב משה מתוך געגועים "זה היה הדף האחרון שלמדתי́ עם אנשי לובן."
לרדת באמצע השלג ובלבד שלא יתחלל שם שמים
הרב זלמן סורוצקין נסע פעם ברכבת לנוברדוק, לצורך הצלת נפשות יחד עם רב אחר. בעודם בדרך התחוללה סופת שלגים, הררי שלג נערמו בדרכים, והרכבת פילסה דרכה באיטיות, לא חלפה שעה והרכבת נעצרה.
נהג הרכבת הזמין מפלסת שלג מיוחדת לפנות את השלג מן הפסים, ושוב יצאו לדרך בתקווה להגיע במהרה, אולם לאכזבתם הסופה הייתה עזה ושוב התמלאו הפסים בשלג והרכבת התנהלה בעצלתיים ועצרה בדרכה מפעם לפעם.
השעות נקפו, זמן כניסת השבת קרב ובא ונוברדוק עוד רחוקה... "גם התחנה הקרובה עודנה רחוקה מכאן" העיר הרב באזני רבי זלמן סורוצקין. "אין ברירה נהיה מוכרחים מוכרחים מוכרחים להישאר ברכבת עד שנגיע לתחנה הבאה, פיקוח נפש הוא לרדת בסופת שלגים באמצע הדרך."
יתכן, השיב הרב סורוצקין, אולם איני מסוגל ליטול על שכמי אחריות לחילול השם העצום שיגרם, כאשר ייראו שני רבנים יורדים מקרון הרכבת ביום שבת קודש.
השקיף רבי זלמן מבעד לחלון הרכבת, פתתי השלג היורדים הקשו על הראיה אך למרות זאת הבחין בבתים רחוקים, יש מקום יישוב לא רחוק מכאן! מהר אל הכרטיסן ושאלו: האם אתה רוצה בקבוק יין שרף? עיני הכרטיסן נצצו בהתלהבות. עם כן עצור את הרכבת כדי שנוכל לרדת כאן.
רוח מקפיאה קבלה את פניהם של שני הרבנים שירדו מהרכבת. הם בוססו בשלג הטובעני בדרך לא דרך. פתיתי השלג התרבו והחשכה התעבתה. הלילה החל לרדת הם התקדמו אט אט לעבר אורות קלושים שנצנצו ממרחק.
"נדפוק על דלתו של הבית הראשון שנראה" אמר הרב סורוצקין. נשבות בבית גוי ובמוצאי שבת נמשיך בדרכנו, העיקר שיהיה גג לראשינו וקירות להגן על גופינו מהשלג והקור המקפיא...
והנה סוף סוף בית לפניהם, קרני אור בוקעות מחלונו, כשהתקרבו לבית הביטו מבעד לחלון, והופתעו: האור שנצנץ לעברם ממרחק היה אורם של נרות שבת.
אותה שבת של מניעת חילול השם שבתו השנים לא בביתו של גוי, אלא בבית יהודי מוקיר תורה!!́
הראש ישיבה סיכן את עצמו כדי לא לחלל שם שמים
בספר ברכת אברהם על התורה (בפ' אמור) הביא מעשה ששמע על הגר"ד פוברסקי זצ"ל ראש ישיבת פוניביז'. שכשהיה לו ניתוח בעת זקנותו, והיה צריך לומר גילו, מפני שלפי מספר השנים צריכים לשנות החומר להרדמה, ובפספורט (דרכון) שלו התאריך לידה היה מזוייף מפני סכנת נפשות שלהצלתו היה צריך לשנות בכמה שנים ולא הרשה לבניו בשום אופן לגלות לרופא המרדים את גילו האמיתי, מפני חילול השם שהרופא ישמע שהראש ישיבה זייף.́
מפני מה לא שכב לנוח הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל
מסופר על ראש ישיבת פורת יוסף הגאון רב יהודה צדקה זצ"ל שהיה שוקל בפלס כל תנועה ופעולה ממעשיו ומדקדק בכל הליכותיו אם על ידם ירבה כבוד שמים או להפך ח"ו. בכל יום בצהרים רגיל היה לשכב ולנוח במשך דקות אחדות, כדי להחליף כח ולהתרענן מעמלו שהינו עמל ללא הפוגה החל מאשמורת הבוקר.
אולם כשהיה נזדמן לביתו בעל מלאכה אחד איש פשוט כדי לבצע תיקונים שונים, נמנע הרב ולא היה נח באותו יום כי היה אומר "חוששני מפני חילול השם" שלא יחשוב בעל מלאכה זו בלבו: חכם יהודה יש לו פנאי, הוא שוכב לישון באמצע היום ואני נאלץ לעבוד בלי הפסקה... ́
למה "הבית הלוי" החליט לעזוב את העיר?
עד כמה היו הגדולים מוותרים על הכל ובפרט שלא יהיה חילול השם אפשר לראות ממעשה הבא: פעם אחת ערך אחד מעשירי העיר סלוצק, חגיגת פאר והדר לרגל מלאת לבנו שלוש עשרה שנה, בהגיעו למצוות.
שכר העשיר כרכרה מפוארת ונסע לבית רב העיר הגאון רב יוסף דוב סולוביצ'יק כדי להביאו אל השמחה, כאשר הגיע העשיר אל בית הרב נכנס פנימה והזמין את הרב בכל הכבוד הראוי לו. - 'באיזה ענין ידרוש חתן הבר מצוה?' שאל הרבי.
'באיזה ענין'? נבוך העשיר. 'חתן הבר מצוה לא ידרוש כלל הלא הרב מבין הזמנים השתנו וכעת לא נהוג לדרוש...'
'חתן בר המצוה שאינו דורש בדברי תורה בשמחתו, אמר הרב, הרי החגיגה היא מושב לצים! לפיכך אין אני מוכן לבוא.
באותו מעמד, נכח גם אחד מפשוטי העיר אשר גם בנו הגיע באותו יום למצוות, אמנם אדם זה בא רק כדי להתברך מפי גאון ישראל. אולם כאשר שמע את דברי הרב העיז ואמר שמא יועיל רבנו להשתתף בשמחת הבר מצוה של בני, לומד תורה הוא ואף ידרוש לרגל המאורע. 'אליך אבוא' אמר הרב, ותוך כדי דיבור קם מכסאו ולבש את מעילו.
העשיר אמר לו: כבוד הרב הן קהל רב מחכה ומה אגיד להם?
אמור להן, אמר הרב, שאין אני בא לשמחת בר מצווה אשר בה אין בדעתו של החתן לומר דברי תורה!
שב העשיר לביתו מבוייש, וסיפר לכל אורחיו את אשר אירע בבית הרב. התרגזו ידידיו העשירים על הרב, ובחוצפתם הרבה החליטו להתנקם בו, משום כך העבירו אזהרה בעיר שלא יהין אף אדם להשכיר דירה לרב והעובר על אזהרה זו יענש בכל חומר הדין.
למחרת בא אל הרב בעל הבית אשר בו דר הרב, ובקול רועד סיפר כי מאיימים עליו, שאם לא יוציא את הרב מביתו יינזק. אל תדאג אמר לו הרב יוצא אני מרצוני, ואכן עזב הרב את הדירה ונשאר ללא קורת גג.
כאשר נודע הדבר למושל העיר הגוי, אשר העריך מאוד את הרבי שלח מיד להודיע לרב כי נתונה לו חינם אין כסף דירת פאר בת עשרה חדרים... שקל הרב את הדבר והחליט כי אם ייעתר להצעת הגוי יש בכך משום חילול השם, משום כך קם ועזב את העיר לצמיתות.
זהירות מחילול ה' אפילו בעיני ילד קטן
מספרים על הרב דב בעריש ווינדפלד הגאון מטשעבין זצ"ל בעל "דובב מישרים" שהיו באים אצלו בחורים וגם ילדים כדי שהרב יבחון אותם על מה שלמדו בת"ת באותה שבוע.
פעם אחת אחרי סעודת שבת בצהרים עלה הרב למשכבו לנוח קצת, ובאותו זמן שהיה הרב נח הגיע ילד קטן שהתחיל לדפוק על הדלת, ודפק שוב ושוב עד שהעיר את הרב.
הרב פתח הדלת ושאל את טעם ביקורו, והילד ענה שרוצה להבחן. אז הרב התחיל לבחון אותו בשמחה ובמאור פנים וכשגמר אמר לילד בלשון רכה, דע לך שפעם הבא אם דופקים בדלת של משהוא ולא עונים זה סימן שהאנשים בפנים הלכו לנוח קצת ואולי גם יושנים.
אז הילד הסתכל על הרב בתמיה ושאל אותו בהתפעלות. מה?? הרב מטשעבין גם כן יושן בשבת באמצע היום?? הרב לא לומד כל הזמן??
ואז הרב התפעל מאד מהתגובה של הילד והחליט שמאותו יום והלאה לא ילך יותר לנוח באמצע שבת שמא יבוא ילד וירצה להבחן ולא יבין שהרב הלך לנוח.
רבנו הקדוש, ב"ה התשובה שלך ממש ריגשה אותי, מול סיפור כל כך קשה... תשובתך כל כך עושה נחת בשמים, יה"ר שבזכותך תבוא הגאולה, זה מדהים! חזקיהו המלך נבחר להיות משיח אך מכיון שלא אמר "תודה!" נלקח ממנו התפקיד... ואתה אומר לעם ישראל: "שבו תשארו ללמוד - "השם יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד, יד) ואחרי הנס שיעשה השי"ת - שירת ההודיה שלך תהיה כל כך חזקה שבוודאי יבוא משיח... הרב תמיד מלמד אותנו רק לומר "תודה!" גם על הרעה... תמיד דמותך מול עיני כשיש קושי, כמה אתה מחזק אותנו... תודה לך על החיזוקים שלך (״בעלה של אחותי רצח אותה, איפה היה אבא שבשמיים?!״ אור יהודה 19.01.2011).
בוקר טוב כבוד הרב, ב"ה שמעתי את ההרצאה בקרית אתא. וואו איזה הרצאה, תודה רבה נהנתי מכל רגע וכמובן שלמדתי ממנה הרבה (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אנחנו מטופלים בבית חולים פסיכיאטרי בצו של בית משפט. וב"ה השמעתי לחבר שלי את הדיסק של 'הכשרות באספקלריה עכשווית' (shofar.tv/lectures/923) השתכנע והפסיק לאכול בשר, אבל אמרתיו שישמור בסוד, כי כל שינוי שאדם עושה במקום, זה ירידה במצב הנפשי שלו על פי הפסיכיאטרים... אחרי חצי שנה לערך התגלה שלא אוכל ואמרו לו "שאם לא יחזור לאכול בשר יעבירו אותו למחלקה סגורה!" ששם יש הרבה אלימות והוא פחד. התקשרנו ל: 'שופר' סיפרנו זאת והרב אמר לשיר פסוק תהילים ק, ב, הדלקתי את הרמקול שמתי את השיר של הרב והתחלנו לרקוד ועכשיו הוא לא אוכל בשר ואין עוד לחץ מהם על זה, לא מזכירים לו כולם על זה (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).
שלום לכבוד הרב שליט"א, ב"ה זכינו לראות עין בעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו' (מכות י, ב) היינו צריכים להגיע להרצאה האחרונה שהתקיימה ברמלה ונתקענו בלי רכב והצטערנו על זה... הגיעה חופשת בין הזמנים וסגרנו נופש בקרית אתא... ולא להאמין הפלא ופלא הרב שליט"א הגיע לתת הרצאה באולם רחוב מתחת למקום שנפשנו - ישתבח שמו לעד! הגענו בשמחה גדולה לגלות שהאולם מלא מלא באנשים ונשים ומלא בנערים ונערות. ישבנו עם הנוער מאחורה ברוך ה' הנוער נשאר עד סוף ההרצאה והקשיב. ברוך ה' שהנוער מתעורר לצדיק האמת החי. תודה על הרצאה מרתקת. יה"ר שהשי"ת יברך את הרב (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מרגשת ומיוחדת כמוך. ב"ה האופן הנדיר שהרב היקר והאהוב מנגיש את הידע והחשיבות העצומה בביצוע פשוט ובהתמדה זו הבשורה, הצגת ההקלטה לציבור בעניין הבחור שעבר תאונה קשה מאד ומשתקם בשל אימוץ ההמלצות ריגש מאוד, גם לאחר סקירה של מאות מקרים של ניסים ונפלאות בהעמקה, זה מדהים, מרתק ונדיר. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להשפיע בענק בעולם התשובה ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים בבריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב, תודה על ההרצאה בקרית אתא המעלפת, המרגשת, המצמררת, וה-מחדשת בה”א הידיעה! פעם כבוד הרב אמר למישהו: “ב״ה יש קומץ אנשים שמצטופפים לשמוע את האמת” והערב זכינו לראות זאת כולם צפופים כמו סרדינים, והלב התמלא שמחה לראות אולם מפוצץ עד אפס מקום. בלי עין הרע "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) אמן, כן ירבו כך כל ההרצאות! הגענו ב-20:50, אנשים עמדו, וגלשו אל מחוץ למפתן הדלת. גם לנו כבר לא היה כיסא, והבנו שנעמוד כל ההרצאה. ואז השי"ת שלח את י.ב. הי”ו עם רעיון מבריק – אילתר עבורנו ספסל מאחד החפצים במקום. איזו אכפתיות וטרחה בשבילנו! תודה רבה לו. ובזכותו זכינו לשבת בשורה הראשונה, הכי קרוב שאפשר – לשמוע כל מילה ולזכות לחזות בפני הרב. לקדש את העיניים! 74 ק”מ לכל כיוון 🚦🚦 – וכל ק״מ שווה עולם ומלואו. אחרי שכבוד הרב חידש לנו על גודל שכר הפסיעות והנסיעות לדבר מצווה, כל הדרך קיבלה משמעות אחרת. פתאום מבינים שכל מאמץ קטן בדרך לשיעור נרשם בשמים. ואפילו כששמענו מהרב שגם על קושי והטרחה למען מצווה יש שכר –תודה להשי"ת שזיכה אותנו לשבת על ספסל מאולתר😃 כל אחד מהסיפורים זה פנינה בפני עצמה. הסיפור על האדם שזכה לאריכות ימים בזכות עניית “אמן” – צמרמורת ואם כל הנסיעה היתה רק כדי לשמוע את החידוש של כבוד הרב על הפסוק “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה’” (בראשית מט, יח) כבר היה שווה להגיע. איזה חידוש נפלא ואיזו עצה יקרה להתחזק בביטחון ובישועה! הדברים מאירים לנו את הפסוק באור חדש, אור שאפשר למצוא רק אצל כבוד הרב, שלא מפסיק לחדש, להפתיע ולרגש. ישר כוח עצום! אשרינו שזכינו ברב שמאיר את פסוקי התורה בעומק כזה, מגלה בהם אוצרות שלא תמיד שמים לב אליהם, ומעניק לכל מילה חיים ומשמעות חדשה. בכל שיעור זוכים לצאת עם עוד חיזוק, עוד הערכה למצוות, ותמיד מזכיר לנו שלא נהיה חלילה "מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) אלא שנדע להעריך את כל היהלומים שהקב”ה נתן לנו – כל “אמן”, כל פסיעה, כל מצווה, כל רגע של תורה (גם 5 דקות מצילות!) וואו❗️ וכבוד הרב הוא בעצמו יהלום 💎💎יקר שאין לו מחיר. שליח נאמן של הקב”ה שמאיר את הדרך לאלפי יהודים, מלמדנו לגלות את היהלומים שבתורה ובמצוות, ומזכיר לנו בכל פעם מחדש כמה עושר רוחני הקב”ה העניק לנו. כמה השי"ת שמח בך! יה"ר שנזכה להדבק בו כמוך! תודה לרב על כל ההשקעה, המסירות והאהבה לעם ישראל. תודה שאתה מחדיר בנו אמונה, מחזק אותנו, ותמיד דואג שנגיע הכי רחוק שאפשר בעבודת השי"ת. 🩸איך בכלל אפשר אי פעם להודות ולהחזיר טובה לכבוד הרב כפי שמגיע לו⁉️❗️❗️❗️ יהי רצון שהקב”ה יעניק לכבוד הרב בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, שפע כוחות, סייעתא דשמיא בכל מכל כל, וימשיך לזכות את עם ישראל בעוד שנים רבות של תורה, אמונה, חיזוק וקידוש שם שמים (אמן) אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו ברב כזה. 🙏תודה אבא שבשמים!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב היקר. ב"ה הייתה הרצאה מיוחדת במינה. ישבתי על הכסא בלי לזוז. כמו כן האולם היה מפוצץ באנשים וזה עשה לי נחת. איזה כיף שהגעת לכאן. ברוך תהיה ויישר כח גדול (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
לכבוד הרב היקר, רצינו להודות מעומק הלב על הדרשה המיוחדת והמחזקת. ב"ה זכינו לעמוד ולהקשיב לדברי התורה של הרב, ולהרגיש את האור, החיזוק והאמונה שעוברים בכל מילה. הייתה לנו גם התרגשות גדולה לראות את ההשגחה הפרטית — ממש כרבע שעה לפני הדרשה קיבלנו לביתנו את תמונת הרב, כהכרת הטוב על החסד שזכינו לעשות - מאנשים שלא קשורים לקפ"ז - הרגשנו בזה זכות גדולה וסימן משמים. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה, להרבות בחסדים ובמעשים טובים, ושזכות הרב תמשיך להאיר ולחזק רבים. תודה רבה לרב על הזמן, ההשקעה והלב הגדול. מאחלים לרב נסיעה טובה ובטוחה, שילווה הרב בשמירה והצלחה, ויחזור לשלום (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אין מילים, ב"ה הרצאה נדירה!!! נסיעה טובה ובטוחה🙏 (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
שבוע טוב ומבורך, כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי בהקשר לתולעים, ב"ה ראיתי בספר 'אוצר פלאות התורה' פרשת עקב עמוד שעב' על הפסוק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבְעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (דברים ח, י) הנזהר שלא לאכול בלי ברכה אין תולעים שולטים בו, דבר פלא כתב ב'שפתי כהן' (קכה) על התורה (כאן): "שמעתי שכל המברך על כל מה שאוכל, ואינו מכניס לגופו שום דבר בלא ברכה ראשונה ואחרונה, כשמת אין התולעים שולטים בגופו, לפי שהתולעים הם מהקללה, שנאמר (דברים כח, לט) "כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתּלָעַת" והברכה היא היפך הקללה, שנאמר (יחזקאל מד, ל) "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" הוא הקבר, ברכה גימטריא כרז, שמכריזין שלא יגע בו שום נזק. עוד, ברכה גימטריא זכר, לפי שמזכיר שמו ומברך על כל דבר ודבר שהיה אוכל, ולא נהנה שום דבר בלא ברכה, לזה מצילין אותו מדין התולעים. ועוד, לפי שבשר גופו נתגדל ונתרבה על ידי ברכה, אין הקללה שולטת במקום ברכה. וכן מצינו רמז לזה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת" סופי תיבות ארבע תוי"ן, גימטריא ברכת נהנים להציל מדין תולעים עם הכולל" (קכו) עד כאן המספר פלאות התורה! (לכתבה בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).