פילפולים מפי הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - לא מוגה! - - - 

כי ביום הכולכם ממנו

ביתם כאלוהים יודעי טוב ורע

על החטא

של אדם וחווה שאכלו מחץ הדעת אומרים חכמים זיכרונם לברכה

יש לנו לתמוה על כך

פלא

פלא גדול על יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא שהיה במדרגה גדולה כל כך

עד שמלאכי השרת טעו בו, ביקשו לומר לפניו קדוש

איך

אדם הראשון

האדם הגדול הזה

שהיה במדרגה כל כך גבוהה נופל לבור עמוק

מתפתה לדברי הנחש, הוא אומר

כי יודע אלוהים כי ביום הכולכם ממנו

והיתם כאלוהים יודעי טוב ורע דברי כפירה ממש

איך הוא שומע לו דבר כזה?

אומר רבי יונתן אייבשיץ ביערות דבש

הגמרא אומרת בראש השנה חמישים שערי בינה נבראו בעולם וכולם ניתנו למשה חסר אחד

שנאמר ואת חסרהו מעט מאלוהים

משה רבנו לא זכה לשער החמישים בגלל שהשער הזה הוא אור מופלא וגדול כל כך

שאין ביכולתו של אדם להשיגו להישאר בחיים

כי בהשיגו אור מתוק זה תדבק נפש האדם בשורשה למעלה ותיפרד מן הגוף

ועל זה נאמר כי לא יראה אני האדם בחי

אדם הראשון היה במדרגה נשגבה מאוד וכמו משה רבנו השיג ארבעים ותשעה שערי בינה

והוא נחשף מאוד לשער החמישים

כדי שיוכל להתקרב אל השם יתברך ולעבוד אותו ביתר דבקות

אומר רבי יונתן אייבשיץ,

פה הצליח היצר הרע הנחש

שהיה ערמומי לפתות את האדם וכך אמר לו

דע לך

שחץ הדעת

הוא הפתח לשער החמישים

כאשר תאכל ממנו תשיג את שער החמישים

ועל ידי כך תגיע לתכלית הידיעה

להבחין בין טוב לרע

ותהיה כאלוקים

כמו שכתוב ויאמר הנחש

כי ביומא חולכם ממנו

ויהייתם כאלוהים יודעי טוב ורע

לכאורה אדם היה יכול לדחות את הטענה של הנחש בפשטות

ולומר לו תשמע חביבי

הקדוש ברוך הוא ציווה אותי לא לאכול מעץ הדעת

והזהיר אותי

ביום אכולך ממנו מות תמות

אם כך מבואר שאני אקבל עונש

על האכילה מעץ הדעת

ובוודאי שלא אקבל את שער החמישים

על זה ענה לו הנחש

אמר לו תשמע

הכוונה של הקדוש ברוך הוא

היא לא להעניש אתכם בעונש מוות

אלא עצה טובה כמשמע לן

מה שאמר הקדוש ברוך הוא שלא תאכלו מעץ הדעת

זה כדי שאם תשיגו את שער החמישים מעצם האכילה

פשוט מאוד מגודל האור והתענוג של שער זה תיפרד הנפש מהגוף

ואז תמותו בעל כורחכם

זה לא עונש, הוא איים

הוא רק אמר לכם

קחו בחשבון

אם תרצו את שער החמישים אז תדעו שבלתי אפשרי להמשיך לחיות כי תדבק הנפש שלכם

ואתם תמותו

אבל למרות זאת אמר הנחש כדאי לכם להשיג שער החמישים למרות שתיפרד הנפש

מהגוף ואתם תמותו

כי זה יהיה מסירות נפש להשם יתברך

וכך נתפתו אדם מחווה

יצירי כפיו של השם יתברך

לאכול מעץ הדעת וחושבם שהם הולכים לעשות עבודה גדולה מאוד במסירות נפש

עוד תרגיל היה לו ליצר הרע הנחש

תשמעו

ויכל אלוהים ביום השבעים מלאכתו אשר עשה

וישבות ביום השבעים מכל מלאכתו אשר עשה

על מצוות שמירת שבת מצינו בתורה שני טעמים

טעם אחד זכירת בריאת העולם

השבת ניתנה לזכור את בריאת העולם

כמו שכתוב בפרשת יתרו

זכור את יום השבת לקדשו

כי ששת ימים עשה אדוני את השמיים ואת הארץ

את הים ואת כל אשר בם

בינח ביום השביעי

אז זכור את יום השבת לקדשו למה?

כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ צריך לזכור בשבת

זכירת

בריאת

שמיים בארץ

טעם שני,

זכירת יציאת מצרים.

כתוב בפרשת ויתחנן,

שמור את יום השבת לקדשו,

וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים,

ויוציאך ה' אלוהיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה,

על כן צוויך ה' אלוהיך לעשות את יום השבת.

למה עושים את השבת, ולמה צריך לשמור את השבת?

כי עבד היית בארץ מצרים,

ביוציאך ה' אלוהיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה.

אז צריך טעם שני.

למה שומרים שבת, זוכרים שבת?

בגלל זכירת בריאת העולם וזכירת יציאת מצרים.

התורה בדרך כלל לא נותנת טעמים למצוות.

פה היא נותנת טעמים, צריך להבין למה.

מה ראתה פה לתת טעמים?

ודבר שני,

למה דווקא שני הטעמים האלה הם לשמירת השבת?

אומר על זה הרב הקדוש רבי צבי הירש, מזידי צ'וב,

זכותו יגן עלינו, אמן, בשם חותנו רבי צבי יהודה מרזה לה.

שני הטעמים הנאמרים בשבת הם מן הטעם

להגיד שהקדוש ברוך הוא בבריאת העולם,

בראת העולם מאין ליש,

שהעולם היה אפס וכלום,

והוא ברא מהאין יש.

אתם שומעים?

מהאין יש.

בזכירת יציאת מצרים זה כדי לראות שהקדוש ברוך הוא עשה מהיש עין,

כי הוא היפך את הטבע, שידד את מערכות הטבע,

והוא הפך את המים ממים לדם,

והארץ רוחשת כנים.

וכן, כל מכה ומכה היפך את הטבע.

אש ומים יורדים ביחד בברד.

זאת אומרת,

שמה, ביציאת מצרים, הקדוש ברוך הוא הוכיח שהוא יכול להחזיר את העולם,

לבטל את היש.

שהיש יהיה עין.

בבריאת העולם הוא הופך מאין יש.

השבת מסגירה את שני הדברים האלה.

זאת אומרת שכל ששת ימי בראשית שהקדוש ברוך הוא ברא, בינח, ביום השביעי,

בא להגיד שהוא ברא את כל ששת הימים מאין יש בשביעי שבת, וצריכים לזכור

את בריאת העולם.

וגם צריכים לזכור בשבת את יציאת מצרים,

איך הוציא אותנו הקדוש ברוך הוא ממצרים.

על ידי זה שהפך את היש לעין.

זכר ליציאת מצרים אנחנו אומרים בקידוש, נכון?

הנחש,

יצר הרע,

הוא רוצה לעבר את עיני האדם

ולבטל ממנו את שתי האמונות האלה

כדי להחטיאו.

אם אין בורא שברא מעין יש, ויכול להפוך מיש לעין, אז מה אני חייב? למי אני חייב פה משהו?

מה עשה? ויאמר הנחש של האישה,

לא מותם מותון,

לא,

כי יודע אלוהים,

כי ביום הכולכם ממנו,

מעץ הדעת,

ונפקחו עיניכם,

והייתם כאלוהים.

נו, איך הוא מפתה אותם בזה?

רש״י מפרש בשם המדרש.

מה הנחש אמר לה חווה?

אמר לה,

כי יודע אלוהים,

כי ביום הכולכם ממנו,

ונפקחו עיניכם, והייתם כאלוהים.

אתם תהיו כאלוהים.

מה פירוש?

אומר להם הנחש,

מן העץ הזה אכל הקדוש ברוך הוא וברא את העולם.

הוא יודע, אם אתם תאכלו מהעץ הזה, אתם תהיו בדיוק כמו,

תוכלו לברוע למות.

והוא לא רוצה,

לכן הוא אומר לכם,

שאתם תמותו אם תאכלו,

שיש לו תאכלו ותהיו כמוהו.

ככה אומר הנחש.

איי איי איי, מה מתחבא פה אצל האמירה הזאת של הנחש?

כפירה שהקדוש ברוך הוא לא ברא את העולם. מאין יש?

כי הוא אכל מן העץ וברא את העולם.

אז העץ כבר יש.

אז העץ קיים.

אז זה לא מאין.

אז זה הפטנט

שלא לשלול,

לשלול את חידוש העולם.

מה שידוע שקדמות העולם, מה שטוענים כל הפילוסופים הטיפשים.

ואכן את ההרס הזה רצה נחש להטיל בחווה,

כדי שתחפור באמונה שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, מאין לי יש?

למה? מה הוא מרוויח מזה?

על ידי זה הכפירה הזאת באמונה,

יודע הנחש שבקלות יוכל להכניס כפירה חדשה אחרת.

שהקדוש ברוך הוא גם לא יכול לשנות את העולם מיש לאין.

מישהו לא יכול לעשות מאין יש, גם לא יכול לעשות מיש לאין.

ואם הוא לא יכול לבורא את העולם העניין,

מסתבר שהוא גם לא יכול להפוך את העולם מאש לעין.

ולכן הוא אמר להם,

לא מודתם מותון.

אחרי שאתם נבראתם, הוא כבר לא יכול להרוג אתכם.

אתם לא מותתם מותון, הוא לא יכול להפוך אתכם בחזרה לעין.

זה מה שהתנצלה חווה לפני הקדוש ברוך הוא.

מה באמת, איך הם התנצלו?

זה מה שהם התנצלו בגלל שהם החשבו שהם עושים את נפשם לפני הקלפה שלהם.

כן.

פשוט זה סתם ביטוי שאתם תהיו בורא עולמות.

כן.

למה הקדוש ברוך הוא לא רוצה?

הוא לא רוצה כיוון שיהיה לכם כוח לברוא עולמות.

אבל זה גם יכול להתאים לפירוש הקודם. למה? כי אם אתם תהיו משער החמישים, אז אתם תהיו כמו אלוקים.

כן, אתה חסרי ומעט מאלוקים, זה שער 49. אבל אם אתה חמישים, אתה כמו כאלוקים.

מה התנצלה החווה לפני הקדוש ברוך הוא,

אחרי שיכלם העץ הדעת בתומר,

בתומר האישה,

הנחש אישי איני ואוכל.

מה זה שיאני?

יש עין?

יש עין? הוא עבד על האימא. יש עין?

אישי איני.

הכוונה הייתה של חווה שהנחש בארץ שלא הכניס בהרהורי כפירה באמונה של יש מאין.

והדבר גרם לה לאכול מעץ הדעת ולהתגבר על הפחד של מות תמותון,

שכן היא חשבה שאין הקדוש ברוך הוא יכול

להמיט אותה ואת אדם ולהפוך אותה מיש לעין.

אז כדי לחזק באדם את שתי האמונות האלה,

שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם מאין יש,

וכן שהקדוש ברוך הוא יכול להפוך בכל רגע את העולם מיש לעין,

נתן לנו הקדוש ברוך הוא מצוות שמירת השבת,

עם שני טעמים.

טעם אחד.

כי ששת ימים עשה אדוני את השמיים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר באם.

בינח ביום השביעי.

לחזק את האמונה בבריאת העולם,

שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם מאין יש.

הטעם השני,

וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים,

ויוציאך אדוני אלוהיך משם. איך?

ביד חזקה או בזרוע נטויה ששידד את המערכות.

על כן צבבך אדוני לא יוכל לעשות יום השבת.

לחזק

את האמונה והידיעה שהקדוש ברוך הוא יכול להפוך את הבריאה מיש לעין. לכן מי שלא שומר שבת,

כופר בקדוש ברוך הוא בתורה כולה.

כי זה יסוד האמונה,

שהשם ברא את העולם מאפס.

ויש

שהקדוש ברוך הוא בכל רגע נתון יכול להחזיר אותו לאפס גמור.

אז לכן מצוות השבת עם שני טעמים אלה.

וזה היה פיתוי

של יצר הרע, לשלול את הדבר הזה מאדם בחווה.

נטפל ביצר הרע עכשיו לסיום,

ונראה

מה יהיה בסופו.

בסופו כתוב שהקדוש ברוך הוא השחט אותו לעיניהם של הצדיקים.

ויאמר אדוני אלוהים אל הנחש, ארור אתה מכל הבהמה.

מתקשים בפרשה מדוע נענש הנחש ונתקלל.

הלא זה התפקיד של היצר הרע, להסיט את האדם לעבירה.

ומלאך, צריך לעשות את שליחותו.

על כך אומרים חכמים, זיכרונם לברכה,

שוחט

משום מה מחייב?

הגמרא בשבת שואלת.

רב אמר, משום צובע.

מאיזה טעם, איזה מלאכה יש בשוחט שהוא מתחייב?

משום צובע.

זה שבת,

עמוד עם הארץ.

בירא הבעל שם טוב,

הקדוש.

על פי הסוד.

השוחט,

הכוונה לייצר הרע.

הוא שוחט את כל העולם.

והקושייה היא משום מה מחייב.

מדוע עתיד הקדוש ברוך הוא לשחוט אותו בפני הצדיקים,

כמו שכתוב בסוכה נב.

הלוא זה תפקידו,

בגללו הוא נברא,

להסית ולפתות את האדם לעבירה,

אז למה הוא עתיד להיענש?

על כך משיב הבעל שם טוב משום צובע.

נכון,

אמת הדבר שיצר הרע נברא כדי לפתות את האדם ולהסית אותו לעבור עבירות. נכון, זה התפקיד.

אבל לא אמרו לך שתהיה צבעי.

אל תצבע להם את העבירה ותעשה ממנה מצווה.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה,

כשפיתה נחש את האדם וחווה לאכול מעץ הדעת, אמר להם כי על ידי הכינם מעץ הדעת הם יהיו כאלוהים יודעי טוב ורע,

ואז תהיה להם בחירה לבחור ברע או בטוב.

וכשהם יבחרו בצד הטוב מצד הבחירה ולא מצד ההכרח,

אז תהיה עבודתם הרבה יותר נעלית והם יקדשו בזה שם שמיים.

על כך עתיד היצר הרע לענש,

שכן נצטווה להחטיא את האדם אבל לא לעשות מאכילת עץ הדעת מצווה.

לא לעשות מעוון חמור, עבודה נשגבת של מסירות נפש.

על כך יתחייב הנחש ונתקלל ארור אתה מכל הבהמה, וסופו יהיה

שישחט אותו השם יתברך לעיני הצדיקים.

על התוספת שהוא הוסיף,

מידה במידה הוא נידון.

הוא הוסיף להם כאילו עבודה למסור את הנפש לכבוד השם.

גם הוא הוסיף

כאילו לפתות את האנשים מעבר ולהפוך להם גם עוונות למצוות.

כמו שכתוב, והשטן עומד על ימינו לשטנו.

השטן נמצא בשמאל תמיד.

מה זה לימינו?

מצייר, צובע, הכל מצוות.

הכל מצוות, אין שום בעיה.

אז לכן, כיוון שהוא חורג מתפקידו, כמו שהתורה הזהירה אותנו, לא תוסיף

ולא תגרע,

לכן סופו שהוא יישחט לעיני הצדיקים.

רבי חנניהו ברגע שאומר, עושה את זה.