וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם נַפְשָׁם חָפֵצָה | הרב אמנון יצחק שליט"א

"ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב", אין לך עניים וסופרים ומלמדי תינוקות אלא משמעון, כדי שיהיו נפוצים, ושבטו של לוי עשאו מחזר על הגרנות לתרומות ומעשרות, נתן לו את תפוצתו דרך כבוד, דברי רש"י. עניים, סופרים, מלמדי תינוקות משמעון, כדי להפיץ אותם בכל אתר ואתר, שבט לוי מחזרים על הגרנות לתרומות ומעשרות, נתן להם את התפוצה שלהם, הפיץ אותם דרך כבוד. אמנם ביקש יעקב לגלות לבניו את הקץ ולא עלתה בידו, אבל הדרך להגיע אל שלמותם ולקרב את הקץ מסר לבניו. אז לגלות את הקץ לא עלה בידו, אבל הדרך להגיע לשלמות ולקרב את הקץ מסר לבניו. בעין שכלו וברוח קדשו הבחין יעקב בתכונות השונות של בניו, וכאשר כולם הצהירו שאין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים, ראה לנחוץ להדריך לכל אחד לפי תכונותיו את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשו, כדי לפתח את כשרונותיהם ולנצל אותם לעבודת ה'. 

לפני פטירתו של רבי אליעזר אמרו לו תלמידיו, רבינו למדנו ארחות חיים, נענה להם ולימדם כמה הנהגות טובות. והדבר מפליא, אחר שרבי אליעזר היה דומה לספר תורה ולימד הרבה תורה לתלמידיו, כמו שמובא בגמרא בסנהדרין ס"ח, בודאי במשך חייו כבר הספיק ללמדם ארחות חיים, ובמה נתקררה דעתם בתשובה קצרה באיזה הנהגות טובות? אבל הענין הוא על פי מה שמבאר הגאון מוילנא, מה ההבדל בין דרך לבין אורח? דרך הוא רחב ואורח הוא דרך צר, תלמידיו לא ביקשו דרכי חיים, זה כבר היה ידוע להם, אבל הארחות - הצרות שבהם יגיעו לדרכים הגדולות, רצו לדעת. למדנו ארחות חיים, דרך קצרה צרה.

משל למה הדבר דומה, מי שפורש למדינת הים בספינה או רוצה לטוס במטוס, אז כל הנסיעה מתנהלת על מי מנוחות, או הטיסה, אבל מה שמוטל על הנוסע זה להגיע לתחנה עם כל הסידורים הדרושים, כגון קניית הכרטיסים וכדומה. כך הדבר בענינינו, דרך התורה היא בטוחה, אבל האדם צריך את כל הארחות הקטנים שזה הדרכים המביאים אל הדרך הבטוחה, את הכרטיסים הוא צריך, כן, את כל הסידורים הראשונים איך מגיעים להיות במצב שעולים על הדרך הנכונה, זה מה שהשאיר יעקב אחריו ברכה לבניו, למען ידעו כל אחד את האורח בו ידרוך לפי תכונותיו להגיע לדרך המבוקש. 

שמעון ולוי לא חטאו במה שהרגו לאנשי שכם, כפי שהאריכו הרמב"ם והרמב"ן להסביר, שאנשי שכם היו חייבים מיתה, חטאם היה שעשו מה שעשו מתוך כעס, בלי להתייעץ עם יעקב אבינו. יעקב סבר שצעד כזה עלול להמית עליהם אסון מצד יושבי הארץ, אבל שמעון ולוי השיבו לו, הכזונה יעשה את אחותינו, ועל דבר כזה אי אפשר בשום אופן לוותר. הכיר יעקב בהם שמידת הכעס גרמה למעשיהם, ולכן "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל", על ידי זה שיתפזרו לבין השבטים ותהיה פרנסתם בידי בשר ודם, תשבר רוחם ולא יבואו לכעוס. למה כי הם צריכים את הבני אדם, אם הם רוצים להיות סופרים מלמדי תינוקות או מחזרים על הגרנות, צריך לבקש יפה, צריך לדבר יפה, אם לא אף אחד לא יתן לך, אף אחד לא יעבוד איתך, ככה שמפזרים אותם הם לא יהיו ביחד יש פחות סכנה ודבר שני, להוריד את הכעס יצטרכו לבריות. 

אולם גילו לנו חכמים ז"ל שכעסם של שמעון ולוי ממקורות שונים נבעו, לא הרי כעסו של שמעון כהרי כעסו של לוי. אצל שמעון נבע ממידה של רגזנות, וסופם הוכיח במעשה זמרי, ז"א הם שוב פעם חזרו על אותה רגזנות והכל, ורצו לפגוע בפנחס, ולא תיקנו שמה את מעשה זמרי, ז"א שמה הם קינאו על דינה ופה הם חטאו בבנות נכר, אז זה לא טהור, הכעס שהיה שמה לא טהור, רגזנות. אבל אצל לוי השורש היה קנאות לכבוד שמים, ואמרו בספרי שע"י זה שקינא לכבוד שמים בעגל ובשיתים פרעו את החוב, והראו שגם קנאותו במעשה דינה היה כולו קודש, בכל זאת גזר יעקב להפיץ אותם בדרך כבוד, משום שהנהגה זו אינה ראויה לנהוג תמיד רק בעת הצורך, כמו בזמן החשמונאים. כן לשאר השבטים הדריך אותם יעקב וגילה להם את תפקידם ואת תכונותיהם, כמו שאמרו בגמרא, הוא דאמר דונו דיני, בדקו אחריו מצאו שבא משבט דן שנאמר "דן ידין עמו". 

באמת מי היה הראשון שגרם למכירתו של יוסף? מי אמר "הנה בעל החלומות הלזה בא"? שמעון. לכן לקח אותו למאסר יוסף, ולמה לא לקח גם את לוי איתו? כי תמיד הם היו ביחד או אמר שניים ביחד זה מסוכן, לכן לקח רק את שמעון ואת לוי שחרר. 

לפעמים שואלים אנשים, איזה צורך בכל כך הרבה ישיבות נפרדות, ולמה לא יתאחדו כולם? למה צריך ישיבות נפרדות? יעשו ישיבה מרכזית אחת גדולה, עשרת אלפים איש, עשרים אלף איש וגמרנו. אבל כבר הקדים אותם יעקב אבינו בהפרידו את בניו, איש איש אשר כברכתו ברך אותם, ואפילו שכלל את כולם יחד כמו שפירש רש"י, בכל זאת לכל אחד נתן ברכה מיוחדת כדי שידע את הדרך המיוחד לו. כמו כן, במה שנוגע לישיבות לכל ישיבה יש תכונה משלה וגוון משלה, כשם שאין דעותיהם של אנשים שווים כך אי אפשר שיהיו הישיבות שוות, הדעות מחולקות בטעמה של התורה, זה אוהב פלפול, זה פשטות, זה לימוד השיטות, זה אוהב הבנה, העיקר הוא שכולם מאוחדים בקבלת עול מלכות שמים, ואז כל הדרכים מוליכים לנקודה אחת מרכזית. 

בעת חושך, כמו שאנחנו נמצאים כעת, אין שום עצה אלא להרבות בשיעורי תורה ובישיבות, כדי שכל אחד ימצא את המקום המתאים לו, ואנחנו חיים בתקופה כזו אשר נתקיים בנו "בשיקוציהם נפשם חפצה", העולם כולו צווח שהטמבלויזיה אינה אלא תועבה, אבל בלי תבלין של התורה לא מצאו עוז בנפשם להרחיק את השקץ הזה מביתם. יש נשים ויש גברים שמכורים לפייסבוק והרסו את הבתים שלהם לחלוטין, אתמול שמעתי בדיחה, שאשה אומרת לבעלה - זה עבודת ה' שלי, בפייסבוק. עבודת ה' בפייסבוק. היום אמר לי הרב רצאבי שביקר כאן בבית הכנסת החדש קהילות פז, שאמרו לו שיש היום אנשים עם פאות ועגילים באזניים, הוא אמר בריה כזאת עוד לא ראיתי אבל העידו לי שיש כאלו. בשיקוציהם נפשם חפצה, לא יאומן כי יסופר. 

הדרך היחידה היא להתחבר לתורה ע"י עמל של תורה ותחבולות של יראת שמים, ניתן להצליח לשמור על זכות השכל ולהתרחק מכל כיעור ומן הדומה לו, ועל ידי זה מצליחים להגיע לתכלית המבוקש, להראות לכל העולם שה' הוא אלקי כולנו עם כל ההבדלים בתכונות, כי ה' אחד. השבטים היו נבדלים בעבודתם, אבל כולם נקראו שבטי יה, ומי שהיה צריך לתקן מה כבר הדריך אותו יעקב אבינו מה הוא צריך לתקן, וגם דאג לפעולות מעשיות להפיץ ולחלק אותם באופן כזה שיניבו את הפירות המתאימים. אז גם עם מגרעות אפשר לבנות ולהבנות. 

פעם בא מלמד בתלמוד תורה, פעם בא מלמד לרב שך זצ"ל ואמר לו, כבוד הרב, יש לי תלמיד בתלמוד תורה, אין לו טיפה טיפה של יראת שמים, לא יודע מה לעשות איתו. אמר לו מה, אתה לא יודע שלילדים עד גיל 13 אין יצר הטוב רק יצר הרע? אמר לו אז מה עושים? אמר לו תשתמש עם היצר הרע שלו, מה זה היצר הרע שלו? הוא אומר מה יש לו גאוה? תעשה אותו מנהיג, שהוא יכניס את התלמידים לשיעור, שהוא יקבע ככה, יסדר ככה, תן לו תפקיד, ועם היצר הרע תעבוד איתו. אפשר לעבוד עם היצר הרע, ז"א אם יודעים לכוון אותו למקום הנכון, מי שנולד במזל מאדים הוא שופך דמים. אז מה עושים איתו? אז או שיהיה מוהל או שיהיה שוחט. אם הוא פחות אכזר יהיה שוחט, אם הוא יותר יהיה מוהל. ז"א, את הכוחות שכבר טמונים בו יוציא אותם על דבר חיובי, לצורך מצוה. אבל הבעיה בשיקוציהם נפשם חפצה, ואת זה צריך לבער ולהרחיק. "השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם", אם רק יפתה הלב ויתפתה קצת למשהו מן המשהו, זה כבר יגרור ש"סרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם". החכמה לא להתפתות, לא להיות פתי, והבעיה שכמעט אין מישהו לא פתי, כולם מאמינים לכל דבר ששומעים מיד וכו' וכו'. 

נהניתי לשמוע השבוע, שמישהו סיפר לי שברוך ה' יש חידוש בעולם, בא מישהו אצל הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, ואמר לו כבוד הרב, יש בעיה עם השכן שלי כך וכך, הוא רק התחיל לדבר אמר לו, סליחה אני לא יכול להקשיב, "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק", תבואו שניכם אני אשמע. ברוך ה' יש תיקון בעולם, מה שלא היה עד עכשיו - נהיה, "על גבי חרשו חורשים". 

אבל מכל מקום, חמור מאד, בשיקוציהם נפשם חפצה, את זה צריך להרחיק. בלי תורה ובלי מוסר אי אפשר, ואצל תלמידי חכמים אמיתיים בלבד, שמקיימים את כל מה שכתוב בתורה והם דוגמא ומופת, ולא מתפשרים בשום דבר וגם לא נמצא בהם שקר, אז שימו לב לבדוק אם הרב דומה למלאך ה' צבקות תורה יבקשו מפיהו, ואם לאו אל יבקשו. 

רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה....