ביאורים ומעשים על הגדה של הרב שטיינמן בחלק שיר השירים - א | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 04.06.2021, שעה: 07:00
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום מיכל חן,
בת נורית וניסים אברהם בן שושנה, עליהם השלום,
יזכו לזרע בר קיימא על דרך הטבע ולא יצטרכו לרופאים בטיפוליהם,
וייוולד בריא ושלם,
יגדל לתור אווירת שמיים ובריאות ונחת להצלחת המשפחה בתוך כלל ישראל מהרה, אמן.
מקבלים על עצמם לעשות נציב יום לכשייוולד בשעה טובה.
ביאורים ומעשים מתוך אגדה
של הרב שטיינמן בחלק שיר השירים.
שיר השירים אשר לשלמה, מפרש רשי,
שנו ריבותינו, כל שלמה אמורים בשיר השירים, קודש
מלך שהשלום שלו.
היינו, הוא יתברך הבעלים על השלום שנאמר,
אדוני יברך את עמו ושלום.
אז ריבותינו אומרים, כל שלמה שמוזכר בשיר השירים
זה קודש.
וזה מדבר על מלך שהשלום שלו.
היינו, שהקדוש ברוך הוא הוא הבעלים על השלום.
שנאמר, אדוני יברך את עמו ושלום.
וצריך להבין מה הדגש שמייחסים לקדוש ברוך הוא דווקא את מעלת השלום שהיא שלו,
וכי יש דבר שאינו שלו.
למה דווקא שלום?
אלא שכל הבריאה בנויה על השלום.
באבות
שנינו שהשלום הוא אחד משלושה דברים שהעולם עומד עליהם.
כיוון שזה מיסודי הבריאה.
כך נקרא הקדוש ברוך הוא מלך שהשלום שלו.
מפני שהוא יצר את האפשרות לשלום.
המילה שמיים פרשו חכמים, זיכרונם לברכה, אש ומים.
שעירם אותם זה בזה.
ועשה מהאש והמים שמיים.
לשם מה השכין הקדוש ברוך הוא שלום ביניהם?
ועשה מהם דבר אחד.
אלא כיוון שהבריאה נצרכת לשלום.
משום כך הקדוש ברוך הוא כבר עשה ליסודות הבריאה שלום
שביסוד העולם כולו כבר נעשה שלום
ביסודות עצמם
כי על ידי זה שביסוד טמון השלום
תהיה לכך השפעה גם על הבריאה שתעמוד בשלום
לכן אנחנו מבקשים עושה שלום במרומה והוא יעשה שלום עלינו
כיוון שביסוד הבריאה יש שלום
שאפילו שני אויבים
אש ומים מתנגדים זה לזה חיים בשלום ונהיה מהם שמיים
והגם שלבני אדם יש בחירה
ופעמים אין ביניהם שלום
מכל מקום יסוד הבריאה נעשה כמו שצריך להיות
כמו שחותמו של הקדוש ברוך הוא אמת
אף על פי שבני אדם רחוקים מזה
אבל כך צריך להיות
שביסוד הבריאה
היא תהיה אמת
ביסוד הבריאה יש שלום
על האמת, על השלום ועל הדין העולם עומד
אז אלה היסודות
ומוכרח שהיסוד יהיה כראוי
אין לנו מושגים בקדוש ברוך הוא
אלא מה שאנו רואים בבריאה
ומתוך הבריאה אנחנו לומדים על הקדוש ברוך הוא
ולכן כיוון שיסד הבריאה
במידת השלום
אז אנחנו קוראים אותו שלומו
שבזה נרמז שהשלום שלו
והשם הזה הוא קודש
כיוון שהדבר שהקדוש ברוך הוא עשה בבריאה ורוצה בו
הרי הוא קודש
ולא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה
אלא השלום
כי טובים דודיך מיין בחור צעיר שאל את הרב שטיינמן איך מקבלים טעם בלימוד
אמר לו הרב כשתבין היטב את הלימוד יהיה לך טעם בלימוד
חזר ושאל
גם כשאני לומד ומבין
מרגיש שעדיין חסר לי במתיקות התורה
אמר לו הרב זו ראיה שלא הבנת היטב את הלימוד
אם היית מבין טוב
הלימוד, הייתה לך מתיקות בתורה.
כמו שכתוב על דברי תורה שהם מתוקים מדבש ונופת צופים.
אם אתה לא מרגיש את הטעם מלימוד, חסר לך בהבנה.
רש״י מבאר, מה זה כי טובים דודיך מיין?
על שם שנתן להם תורתו ודיבר עמהם פנים אל פנים.
ואותם דודים עודם ערבים עליהם מכל שעה שהוא ה...
אברך,
שטח את מצוקתו לפני הרב שטיינמן ואמר לו,
כל אימת שאני ניגש ללמוד גמרא כואב לי הראש.
הוא לא יודע מה לעשות.
אז ראשית דבר אמר לו הרב,
בדבר שנהנים ממנו לא כואב הראש.
האברך סיפר אבל אלימות גורם לי הנאה רבה,
ובכל אופן כואב לי הראש.
טוב,
הרב שטיינמן התחיל לעיין.
האם ייתכן שהתורה עלולה לגרום לכאב ראש?
והתחיל להביא לו מקורות.
כתוב בתהילים,
פיקודי ה' ישרים,
מסמכי לב.
אז כתוב במפורש שדברי תורה משמחים.
לא כתוב שיש חילוק בין בני אדם,
שלזה כן משמחים ולזה לא.
כמו שרואים באיסור ללמוד תורה בתשעה באב.
אסרו חכמים זיכרונם לך ללמוד לכל אדם,
כי בוודאי תורה תשמח, אתה לומד.
לא רק תלמידי חכמים,
גם אנשים פשוטים.
ואין לומר שאסרו רק מצד ספק שאולי התורה תשמח אותו,
אלא בוודאות שזה משמח, ולכן אסור ללמוד בתשעה באב.
מי אסור לו? כולם.
אז רואים שהתורה משמחת, היא משמחת את כולם.
ולא כתוב שהיא גורמת כאב ראש.
עוד פסוק,
מתוקים מדבש ונופת צופים.
אז הדברי תורה הם מתוקים מדבש.
אבל לעיתים קשה הלימוד,
בפרט לילדים,
כי יצר אדם מפריע ונותן הרגשה כאילו התורה מרה,
כדי למנוע מהם לגדול.
צריך להילחם איתו,
אבל המלחמה איתו לא אמורה להביא כאב ראש.
להפך, כתוב, החש בראשו יעסוק בתורה. איך מסירים כאב ראש?
עוסקים בתורה.
אז אם בכל זאת, אחרי כל זה כואב הראש,
אז הדבר נובע מסיבות אחרות,
כגון חוסר הבנה בלימוד,
חוסר הנאה,
כי הוא נהנה מדברים אחרים ולא מן התורה,
ממתח,
מעצבים,
מחשבונות,
מכל מיני דברים המבלבלים.
אז כואב הראש,
זה לא קשור לתורה. לא כשלומדים תורה כואב הראש.
זה שאף על פי שלומדים תורה כואב הראש, זה נובע ממקורות אחרים.
מושכני אחריך נרוצה.
לפעמים אדם צריך לבקש מהקדוש ברוך הוא שימשוך אותו אליו, מושכני אחריך.
מתוך המצב שבו הוא נמצא, צריך לבקש שימשוך הקדוש ברוך הוא אותו אליו,
כדי שיוכל לרוץ,
להתקדם בלימוד התורה ובעבודת השם.
אז אם, ריבונו של עולם, אתה תמשוך אותי אליך, אני ארוץ אחריך.
ותשמעו מעשה מדהים.
מסופר על הרב הצדיק רבי אהרן רטה,
זכר צדיק ברכה.
כשהיה נער,
לא היה יכול להחזיק ספר בידו.
והיה לו טעם מרור בכל דיבור.
וכל עולמו חשוך עליו מרוב ניסיונות.
ונפלה עליו שינה בכבדות, בתמידות.
עד שיום אחד התפלל בבכי עצום,
והחליט ללמוד בהימה.
וכך הוא כותב בספרו שומר אמונים,
מאמר האמונה בפרק ב'.
וברוב בחיי,
נפל בליבי
שאשוב לביתי ואקח לי ללמוד במסירות נפש ויעבור עלי מה.
וכשבאתי לביתי,
פתחתי ספר,
ונפתח לפניי הראש של מקוואות,
ואמרתי מוכרח אני ל...
ללמוד זה הלימוד ולגומרו,
אפילו בכל מיני מסירות נפש.
ישבתי ללמוד במסירות נפש גדול,
וטעמתי ממש
טעמיתה
בכל דיבור.
ואמרתי, יעבור עליי מה?
אפילו תצא נפשי חס ושלום, אגמור את הלימוד.
ואחרי שגמרתי את זה במסירות נפש גדולה,
הטעים לי השם פתאום אור מתוק
וטעם גן עדן ממש,
ונהפך לבבי לאיש אחר,
ונכנס בי שוב
חמידה דאורייתא,
עד שאחר כך יכולתי ללמוד,
אפילו בבית מלא אנשים המדברים ולא בלבלו אותי.
זאת עצה שנתתי לפני יום אחד.
שאל אותי מישהו, אמרתי לו, תדפוק את הראש בקיר אפילו.
אתה יושב ולומד בכוח, בכוח. ייסורים.
אתה מקבל עליך ייסורים, ללמוד בייסורים.
לא עובד? דפוק את הראש בקיר.
אתה ממשיך.
זה הייסורים שבחרת לך היום.
ככה תעשה כמה שבועות,
בעזרת השם תצא מזה.
לא מוסרים נפש?
לא זוכים.
הסברנו שזון אומר משל,
התורה לא נתעמת
רק למי שמחזר אחריה,
כמו אדם שמחזר אחר אישה.
אז זו אני מביא דוגמה
שאחד רצה
להתחתן עם אישה מסוימת,
אבל היא הייתה צנועה מאוד ולא פותחת
את התריסים אף פעם.
והוא רוצה לראות אותה.
אז מה עשה?
לקח כלי נגינה, גיטרה,
וישב שם על יד התריסים,
והתחיל לנגן.
אולי היא תוציא ככה, תציץ.
נגן שבוע הוא מנגן, שבוע.
מהבוקר עד החרם הוא מנגן.
שירים אחרי שירים,
שום דבר.
אחרי שבוע
נפתח אשנב קטן.
הוא היה כל כך מאושר שראה שזה נשא פרי,
הלך וביא תזמורת.
והתחילו שם עוד שבוע, שבועיים,
נפתחו עוד כמה שלבים.
אחר כך
היה איזה הילולה עשה שם,
ובסוף
נפתח את ריסקולו, וראה אותה מלוא קומתה.
ככה התורה.
היא אומרת, אני רוצה לראות שאתה מחזר אחריי.
כמה שעות, כמה ימים, כמה אתה מוכן להשקיע בי, כמה, כמה, כן.
עכשיו, אחרי כמה ימים, אני אתן לך ככה את המין טעימה שאתה תאכל.
או!
כיוונת לרבי עקיבא איגר, כיוונת לפה ולפה ומשם, יהיה לך מתיקון של משהו.
ואז כשתראה שפתאום אתה מצליח וכולי.
עוד יותר ועוד יותר, עד שהתורה ממש תיפתח לפניך לגמרי.
אבל בלי שאתה מחזר אחריה,
זה לא בא בקלות.
זה לא במקלות.
מושכני אחריך נרוצה.
לפעמים בחור מבין שהתכלית היא ללמוד תורה.
אבל ישר כשהוא יושב ללמוד, מתחילים כל מיני מחשבות,
ובסך הכל אין לו חשבות ללמוד.
מה עושים?
אמר הרב שטיינמן,
זה לא פלא שאין חשב,
כי לומדים ולא חוזרים.
וכל לימוד ראשוני הוא לא ברור מספיק ללומד.
הוא עדיין מבולבל, ויש לו קושיות,
ואי-הבנות, והשיטות לא ברורות.
כשאדם מבולבל הוא לא נהנה.
ואם הוא לא נהנה,
אז אין לו חשב ללמוד.
זה נראה לו ארוך, ומסובך,
ולך תיכנס לעומק וראשונים ואחרונים.
עצלן,
בטלן.
הוא רוצה דברים מן המזומן, אינסטנט.
אבל לעיין, להעמיד?
לא.
אז אם לא חוזרים ושונים, חוזרים ושונים, חוזרים ושונים,
אין טעם.
אז מה העצה?
מי שבאמת רוצה,
צריך לעזור על הסוגיה שוב ושוב,
וכך הדברים מתבהרים.
ברגע שהדברים מתבהרים, מקבלים את הגשמק,
את הטעם בלימוד.
רבי נחמן מברסלב אומר,
איך הוא היה לומד?
הוא לא היה מבין כלום בהתחלה.
כלום.
כלום.
הוא היה לומד וחוזר,
לומד וחוזר ולומד וחוזר, בגרסה, בגרסה.
לומד וחוזר ולומד וחוזר ולומד וחוזר,
וזו הייתה השיטה שלו.
כל הזמן
לימודים בגרסה בכמויות, בכמויות.
ואת הכל היה לומד.
לא סוגיה, לא מעט.
ואז היה נפתח לו מעיינות,
וככה הוא הגיע להשגות עליונות.
שזה לא היה בטבעו ולא היה מתחילתו ולא שום דבר.
אבל עצם זה שהפה שלו כל הזמן דיבר, דברי תורה, והכול וחוזר וחוזר,
ככה הוא הגיע להשגות.
סיפרתי לכם שהרב
משה פיינשטיין,
מישהו פעם העיר לו ככה,
הוא יצא מבית הכנסת וליוו אותו רבים,
שאל אותו שאלות,
היו שואלים אותו שאלות שצריך לפסוק.
הוא היה עולה תוך כדי ההליכה.
מישהו לא מצא חן בעיניו,
גם כתלמיד חכם שיחשיב את עצמו.
הגשתי לו, אמר לו, כבוד הרב, זה לא דרך
להגיד לאנשים פסקים תוך כדי ההליכה.
צריך להתיישב, לחיין,
לשקול.
מה זה תוך כדי ההליכה להגיד
פסק הלכה?
הם לא שואלים מצווה להניח תפילין, אז הוא אומר, כן.
שאלות, שאלות מסובכות שצריך לשבת ולדון.
אז הוא אומר לו, איך כבודו ככה בדרך עונג שבות?
הוא אמר לו, אם תלמד 700 פעם את כל השולחן הערוך,
כמו שאני למדתי, תוכל לענות בהליכה.
700 פעם הוא סיים את השולחן הערוך.
לא בקריאה,
בלימוד.
אם אתה אומר עכשיו למישהו,
תגמור 70 פעם את השולחן הערוך.
לא, סליחה, טעיתי 7 פעמים.
צוחק לך בפנים.
הוא רק חושב כמה זה יק...
ככה לא וכמה זה, כבר זה תהיה, שלום, נגמר.
אנשים לא גמרו אורח חיים בכלל.
הם קוראים לעצמם דתיים.
ככה היו כל הגדולים. איך נהיו גדולים?
מה, חושבים זה כישרונות? זה לא כישרונות.
זה עמל.
עמל, עמל, עמל, עמל. רוב הגדולים היו בהתחלה
קשי הבנה.
רוב הגדולים.
הרב קנייבסקי.
הוא בא לאבא שלו, הסטייפלר, אמר לו, אבא, אני לומד, לומד, לומד, לא מבין.
אמר לו, לא צריך להבין, צריך ללמוד.
חזר ללמוד עד עכשיו.
עכשיו הוא מבין טוב.
מסביר לכולם.
אז איך זה עובר?
כשלומדים, ליסוד.
בוא אוסיף, הרב שטיינמן, אם בחור ילמד בהתמדה וברצף
במשך שבועיים
וגם ישקיע בהבנת הדברים הנלמדים,
יבוא לו חשק וגם תהיה לו שמחה עצומה בלימוד.
אבל ברצף.
פחות מארבע שעות רצוף זה לא מתחיל להבנה.
זה רק חימום המנוע.
שחורה אני ונבן,
פירש רשי,
ואף במעשיי יש מהם נעים.
אף על פי ששחורה אני, גם נבא.
אם יש בי עוון העגל,
יש בי כנגדו זכות קבלת התורה.
הרב שטיינמן אומר, צריך ביאור.
בשלביים, קבלת התורה הייתה לאחר העגל.
שפיר טוען זכות קבלת התורה למחות את עוון העגל.
אבל כיוון שהעגל היה אחר כך,
אם כן, ישראל קלקלו את זכותם?
מה אומרים ישראלים? יש בי עוון העגל,
יש בי זכות
כנגד של קבלת התורה, אבל קבלת התורה הייתה קודם, ואחר כך קלקלתם בעגל.
אז כאילו ביטלתם את קבלת התורה.
אם הייתה קבלת התורה ואחר כך עגל, ביטלתם.
אז איך אתם אומרים?
אף על פי שיש בנו עוון העגל,
יש בנו זכות קבלת התורה.
אם זה היה הפוך זה בסדר.
קודם היה עגל ואחר כך קבלת התורה, מצוין.
אבל קודם קבלת התורה ואחר כך העגל.
אז איזה זכות נשארה?
ביטלתם.
והנה באמת כתוב שחורה אני ונבע.
אז הפסוק אומר שכמו שהקשאנו עכשיו,
קודם היה שחרות,
שחורה, עוון.
ואחר כך נבע צריך זכות.
אז אם הייתי קודם שחורה ואחר כך אני נבע, זה בסדר.
אבל אם הייתי קודם נבע ואחר כך שחורה, איך זה בסדר?
אלא הכוונה בזה לומר,
אף על פי ששחור אני
מכל מקום, מכל מקום העוון לא השחיר אותי לגמרי,
אלא נשארה לי עדיין זכות קבלת התורה.
העוון לא כל כך שחור,
אלא ששזפתני השמש.
זה רק שזוב, זה לא מציאות שנשחורה ממש.
זה כמו שזוב.
זה עובר.
וזכות התורה עדיין קיימת.
אם לא תדעי לך, יפה בנשים,
ציהי לך בעקבי הצאן,
וראי את גדיותייך על משכנות הרועים.
פירש רשי, אם לא תדעי לך,
זאת התשובה של הרועה.
אם לא תדעי לך, להיכן תלכי לרעות את צונך?
איך את היפה בנשים שחדל לו הרועים מלהנהיג אותם?
מה קורה כשעם ישראל אין להם מנהיגים? לא יודעים איך ללכת, לאן הולכים?
איך מתנהגים? מה עושים?
אין מנהיגים, אין רועה.
צאי לך בעקבי הצאן.
הסתכלי בפסיעת דרך שהלכו הצאן בעקבים ניכרים.
וראי את גדיותייך על משכנות הרועים,
בין משכנות שאר הרועים שאת אצלם.
התבונני בדרכי אבותייך הראשונים שקיבלו תורתי ושמרו משמרתי ומצוותי הולכים בדרכיהם.
אין לך ממי ללמוד.
אין. נגמר.
אז צאי לך בעקבי הצאן וראי את גדיותך על משכנות הרועים.
משל לאדם שצריך לעבור
בשדה מוקשים
אבל הוא לא מחיל ההנדסה
ואין לו דקר לבדוק
איפה שיש מוקש, הוא גם לא יודע איך עושים זאת
אבל הוא חייב לעבור את השדה מוקשים
מה עושים?
צריך להסתכל בקרקע
איפה שהוא רואה שיש צעדים,
ידרוך עליהם
כי אם דרכו ולא יתפוצצו
אז גם אתה לא תתפוצץ
אבל אם תדרוך במקום שלא דרכו בו הקודמים
יכול להיות ששם המוקש
ואתה תתפוצץ
אז לכן צאי לך בעקבי הצאן
תלך בדיוק על העקבים שהלכו הקודמים
ואז אתה תגיע בשלום
שואל הרב שטיינמן לכאורה ממה נפשך
אם יודעים את התורה היה צריך להורות להם שיקיימו אותה
ולא להסתפק בציווי צאי לך בעקבי הצאן
לא צריך ללכת בעקבי הצאן אם אתה יודע את התורה, אתה יודע לבד
אתה מחיל הנדסה ויודע לדאוג לעצמך
ואם אינם יודעים את התורה
הרי לא מספיק מה שהתבוננו בדרכיה הראשונים
זה לא מספיק
אז אתה תהיה חקיין, אתה לא יודע בכלל בעצם מה אתה עושה,
על מה ולמה
אלא מכאן תלמד
שכדי לדעת איך להתנהג בדרך התורה לא מספיק שאתה יודע את התורה
אלא צריך לדעת גם את דרכי האבות
למה האבות הלכו ככה ולא ככה
בזמננו אומר הרב יותר משאר זמנים צריכים
לקיים צאי לך בעקבי הצאן
לדאבוננו בחורבן הגדול שהרה בעם ישראל נפטרו תלמידי החכמים וגדולי תורה והמצב נעשה קשה
שלראות אפילו את העקבות
קשה לנו
כי גם את הקבלה והמסורת כבר איבדנו
אז זאת אומרת לא נשתיירו לנו גדולים
וזה לדאבוננו
לסוסתי ברכבי פרעה
בתוך שיחה לבחורים, אמר הרב שטיינמן,
כתוב בפסוק
אדם
ובהמה תושיע אדוני.
אמרו חכמים זיכרונם ברכה וחולין הם,
אלו בני אדם שהן ערומין בדעת
ומסימין עצמן כבהמה.
כלומר, אדם
חכם וממשיל את עצמו לבהמה.
ערומים בדעת, חכמים, מלאים דעת,
אבל מסימים עצמם כבהמה.
זה נאמר על האבות הקדושים.
ומביא הרב שטיינמן בשם החפץ חיים, זכר צדיק וברכה,
שביאר את זה על פי משל.
עגלון
היה נוסע בדרך אחת
עם הסוס שלו
תמיד
במשך עשרות שנים,
וכל יום היו עוברים ליד הנהר.
כמובן, עגלון צריך לפקח
שהסוס לא ייטה
הצידה וייכנס לנהר
מחשש סכנת טביעה.
פעם אחת
העגלון היה עייף
ורצה לישון,
וחשב לעצמו,
הסוס
כבר עשרות שנים,
יודע את הדרך.
40 שנה
הוא לא נכנס למי הנהר,
אז לא יקרה כלום אם הפעם אני אנמנם קצת בעגלה.
נרדם,
לא חלפו רגעים,
והוא צולל בתוך המים.
ואז ראה והבין שאפילו אחרי 40 שנה,
סוס
נשאר סוס,
ואי אפשר לסמוך עליו.
וזו הכוונה של חכמים זיכרונם לברכה.
אלו בני אדם
שערומים בדעת,
אפילו שהם חכמים,
ויודעים,
עם כל זאת,
מסיימים עצמם כבהמה.
מה הכוונה? שלא יאמר אדם,
היות ואני לומד כל הזמן,
ואני יודע כל כך הרבה,
ממה אני צריך לפחד?
ממה צריך לפחד?
דע לך שהגוף משול לבהמה ואי אפשר לסמוך עליו
כמו שאי אפשר לסמוך על הסוס.
ככה כל אחד צריך לדעת.
אל תאמר, אה, ברוך השם, אני בסדר.
אומר הרב שטיינמן, אין בסדר.
גם אדם שלומד טוב,
מתפלל טוב, עושה הכל טוב,
אבל הגוף שלו זה בהמה,
ואי אפשר לסמוך עליו שיהיה בסדר באופן אוטומטי.
זאת אומרת, אם תפקיר את עצמך,
תירדם בשמירה, כמו שאומרים,
הסוס ייקח אותך לאבדון.
לכן דברי תורה תמיד צריכים חיזוק.
אל תחשוב, אני כבר
למדן, תלמיד חכם,
אני מסודר,
לא יקרה שום דבר.
ידוע המעשה באותו צדיק גדול
שהיה אומר,
אל תאמין בעצמך,
עד זקנותך.
שינה ממה שאמרו חכמים.
עד יום מותך,
הוא לא אמר, עד זקנותך.
למה אמר ככה?
כי הוא אמר, אני זקן כבר, יצר רע, לא יכול לפתות אותי.
אני צדיק גדול.
אצלי הוא כבר גמר את העבודה.
אז לא צריך להגיד, עד יום מותך.
גם אם אתה כבר זקן כמוני,
אז הוא כבר לא יכול לתעסק איתך.
בשמיים כעסו עליו מאוד
ושלחו לו מלאך,
שנדמה לו כאחת היפהפיות הגדולות שהיו בעולם.
והזדמנה לפניו.
בתוך כמה דקות מצא את עצמו שמדבר דברים לא הגונים.
ותפס את עצמו והתחיל לבכות בכי עצום ורב.
ואז המלאך התגלה אליו ואמרו לו שכעסו עליו בשמיים,
ועשו לו את זה בשביל להראות לו שלא ישנה ממטבע שקבעו החכמים,
ושיחזור לומר,
אל תאמין בעצמך עד יום מותך.
סוס זה סוס.
רבי חנניה ברגשי אומר, עושה גודל שברוך הוא זוהר גודל ישראל,
לפי כוח רבו עולם תרום ומשמעות שנה אמור ה' אסלאמה אסלאם גוי.
בוקר טוב כבוד הרב. ב"ה ההרצאה בברוקלין מרגשת מאוד. כמעט כל הרצאה או שיעור ששמעתי באקראי זה ממש כמו אגרות קודש עונה לכל שאלה שבאותו רגע. תודה רבה ענקית. אין על רבנו הקדוש.🙏 הרב היחיד שדברי תורה חודרים עמוק לתוך הלב ופועלים. זה כמו איפוס ליאוש. ואז דף חדש הכל משתנה. רואים כל דבר בצורה נכונה. אין מילים.
🌹 מעלתה של הארת פנים 🌹״אם אדם לא מאיר פנים כל המתנות לא שוות כלום. אם הוא מאיר פנים נחשב שנתן הכל אפילו שלא נתן... אז מי שמאיר פנים לסובבים בנעימות ובנחת מרוויח בכפל לא רק מצווה חשובה בין אדם לחברו, אלא המצווה הכי גדולה בעולם, קידוש השם.״ ✨ הרב אמנון יצחק שליט״א ✨ ב"ה הרצאה מדהימה, תודה רבה 🙌
לרבנו היקר, אנחנו מודים לבורא עולם ששם אותך בעולמנו ונתן לנו שכל בינה ודעת להבחין ולהכיר בך ברב האמת. תודה שאתה מוסר נפש מדי שעה למען עם ישראל. יהי רצון וכל עם ישראל יזכה להכיר בך ולדבוק באמת. והשי"ת הטוב יאריך ימיך בטוב ובנעימים הרבה מזל טוב לרגל יום הולדתך, אמן! אוהבים משפחת ב. י .
שלום וברכה לרב היקר והאהוב! ב"ה קראתי בעיון רב את כלל הברכות והאיחולים המרגשים שגרמו לשמחה רבה. אני לא מכיר אישיות ראויה ממך לכול החום והאהבה מאנשים יקרים שכתבו, ברכו באפשרויות שונות וכאלה שברכו בליבם. בכל אופן, אני מצטרף ואם יורשה לי מוסיף שבעתיים על כל הברכות החמות והלבביות!!!🌹♥️🙏
לכבוד הרב היקר אמנון יצחק שליט״א, ליום הולדתך אנו רוצים להודות על אור התורה שאתה מפיץ , על הסבלנות על מאור הפנים ועל הדרך המיוחדת שבה אתה מקרב ומחזק את כולנו. יה"ר שהקב״ה ימלא כל משאלות ליבך לטובה ולברכה שיתן לך השי"ת כוחות איתנים להמשיך להנהיג את דרכנו מתוך בריאות איתנה שפע, שמחה ונחת מכל משפחתך. מזל טוב ואריכות ימים ושנים בטוב ובנעימים. מאחלים: משפחת מ. מיבנה, ההורים של נ. מ.
כבודו אבא היקר מפז יה"ר שהשי"ת ישמרכם ויברכם לעד אמן ואמן💐 רצינו לאחל לרב מזל טוב מעומק הלב בבריאות ואריכות ימים ושנים בהמשך עשייה מבורכת ונחת לבורא יתברך, תודה להשי"ת שזכינו בכם אין מילים לתאר את התודה הענקית על כל מה שאתם עושים עבור עם ישראל, תודה להשי"ת שזכינו בכם יה"ר שהשי"ת ישמרכם לאריכות ימים ושנים אוהבים אתכם מעומק הנשמה כל הישועות והברכות וההצלחות בבניין שופר הגדול במהרה ובביאת משיח צדקנו יחד עם כבודו אמן ואמן הרבה מזל טוב ומאחלים לרב שיזכה להיות שמח תמיד ויגשים השי"ת משאלות ליבכם לטובה משפחת א.🩷
תודה רבה לכבוד הרב על כל העשיה למען כבוד ה' יתברך, אנו בטוחים שבזכות העשיה של הרב מתמתקים הדינים מעל עם ישראל בכלל ובפרט, על השפלת השקר והעמדת האמת, על שמחזיר אותנו בתשובה יום יום, על שמלמד אותנו דעת בינה והשכל מא' ועד ת', מלמדנו לדייק בדברנו, על הדאגה והאכפתיות לכל יהודי ובפרט לנו, היריעה קצרה מהכיל את כל התודות שאנו חייבים וזה המעט שאנו יכולים להשיב כהכרת הטוב לרב. מאחלים לרב חודש טוב ומזל טוב עד 120 בבריאות שלמה ואיתנה, יהי רצון שחפץ ה' עליכם יצלח ותמשיכו בזיכוי הרבים ובהחזרת כל עם ישראל בתשובה שלמה לאביהם שבשמים, תזכו לנחת רוח מכל המשפחה והתלמידים ותזכו לראות בעבודת כהן גדול בבית המקדש ולחזות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון! נ. מ. ומשפחתו.
לכבוד הרב האהוב והיקר לי מכל. אני מאחל לך שאת כל הברכות שבירכת ואיחלת לכולם יה"ר שהשי"ת ישפיע מטובו ויברכך. לנחת מכל משפחתך, בריאות עד 120 שמחה והגשמת כל היעדים והמשאלות שיש לרב, בקודש - ומה שהוא רוצה בשביל עם ישראל. כי כזה אתה רבינו כל כולך זה נתינה לבנים של הקב"ה. אוהב מוקיר ומעריך, י. ח.
בס"ד, עליכם השלום והברכה מו"ר, רציתי לעדכן בקידוש שם שמים בזכות כבוד הרב. ב"ה עשינו השגחה של כשרות על אולם ארועים גדול. שזה כולל את כל הדרך של הרב: הכשרה של כל הכלים במטבח התעשייתי, בקיצור עשינו הכשרה כמו בפסח לאולם. והגיע צוות של כ-10 אברכים לבדוק את כל הירקות מתולעים על ידי שולחנות שיקוף באור, וחיתוך של כל הגמבות פלפלים ושיקוף. ובירור האורז והקוסקוס וכל הבדיקה של כל פרט ופרט עד גרגיר השומשום. וכמובן שהבאנו תבלינים ממשפחת ש. הי"ו אמן. וכל המשגיחים הן מטעם הרבנות והן מטעם כשרויות אחרות והספקים ועובדי האולם מאוד התפעלו לטובה ואמרו "שמעולם לא ראו דבר כזה אף כשרות ואף השגחה לא עושה כמונו!" וזה אולם שעובד עם כל ההשגחות החרדיות "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהלים פט, נג) תודה רבה לרב על הכל מכל כל, אשרינו שב"ה זכינו בזכותך.
לכבוד הרב היקר והאהוב, יום הולדת שמח! תודה מעומק הלב על הזכות שנפלה בחלקי להכירך, ועל כך שב"ה בזכותך זכיתי לחזור בתשובה, להתחזק באמונה ולגלות מחדש את הדרך אל השי"ת. אתה שליח נאמן של הקדוש ברוך הוא, המאיר את לבבות, מחזק את עם ישראל ומפיץ אור ותורה בעולם. מאחלת, שתזכה לבריאות איתנה, לאריכות ימים ושנים, לשמחה גדולה, לפרנסה טובה, ולנחת מכל יקיריך. שתמשיך להיות צינור של אור, אהבת השי"ת וקדושה, ושכל מילה טובה שתוצא מפיך תחזור אליך בברכה כפולה ומכופלת. ♡ מזל טוב, הרב היקר! שתזכה לראות את פירות עמלך, ולהמשיך להאיר את העולם כולו, אמן! בהערכה עצומה, באהבה ובהכרת הטוב.